פורום עבודה סוציאלית

שלום, אני בת 24, מסיימת השנה תואר ראשון בפסיכולוגיה. אני ממש מתלבטת לגבי תואר שני ורציתי לדעת האם עובדת סוציאלית קלינית זהה לפסיכולוגית קלינית?מבחינת העבודה, השכר, התנאים, האפשרויות. ואם אחליט שאני מעוניינת בתואר זה, מהי הפרוצדורה? הבנתי שיש השלמות , כמה זמן? אשמח לכל מידע בנושא. תודה.

יפעת שלום רב, כדי להגיע לתואר שני בע"ס עליך לעבור קודם מסלול הסבה לתואר ראשון בעבודה סוציאלית. רק לאחר סיום ההסבה תוכלי להגיש את מועמדותך לתואר שני. לגבי ההבדלים בין עוס" לפסיכולוגיה קלינית ראי תשובתי להלן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/419/xPG/30/xFT/19467/xFP/19527 שיהיה בהצלחה, טלי

אני בשלבי סיום תואר שני בלסלי בטיפול באומנויות(פסיכודרמה), ביכולתי להתקבל לתוכניות הפסיכוטראפיה השונות, השאלה האם אוכל לעסוק בתחום הטיפולי (ברצוני לפנות לתחום הטיפול המשפחתי/המיני)? האם איני מסתכן שכן אם יעבור חוק הפסיכוטראפיה כנראה שמאמצי יירדו לטימיון... מה את חושבת בנדון? אגב, חבל שההתמחות בפסיכולוגיה קלינית אורכת זמן רב כל-כך(4 שנים!) בקנדה למשל אורכה של ההתמחות שנה אחת בלבד(!) אשמח לקבל את תגובתך. . .

יוסי שלום רב, אני מבינה את החשש שלך מפני העתיד לבוא, אולם אני חייבת לציין שכמותך ישנם רבים מאד. אני מאמינה (ואין לאמונותיי שום ביסוס במציאות החוקתית) שבשל ריבוי המטפלים בעלי עבר "בעייתי" מבחינת חוק הפסיכותרפיה כפי שהוא נראה כיום, יהיה צורך בסעיפים מיוחדים עבור המטפלים הנוכחיים. לא נראה לי שבהינף חוק אחד יזרקו לפח מאות אנשי מקצוע שמטפלים בפועל מזה שנים. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום טלי, הפורום שלך נהדר ועצותייך מועילות וחכמות אולם רק הערה בונה קטנה, בפעם הבאה שאת נעדרת מהפורום(וזו זכותך המלאה כמובן) תתיחסי לזה בהודעה קטנה או בכותרת בראש הפורום וזאת למעננו המשתתפים שנדע לא לצפות לתשובות בטווח זמן מסויים כי יש אנשים שהדברים דחופים להם והם מצפים לתשובה, מקווה שקיבלת את דבריי בהבנה, רננה

רונה שלום רב, אכן הערתך במקום, ואני מודעת לכך שעצם ההיעדרותי מכאן מעוררת כעס או מרמור. אולם לצערי, אני מטופלת בילדי הקט והראשון ומתקשה לעמוד בלוח הזמנים. לכן אני משתדלת להיכנס הנה אחת לתקופה מסויימת ולענות על כל השאלות. מי שמעוניין בתשובה דחופה יכול לפנות אליי במייל ואני אשתדל לעזור לו בהקדם. היי בטוב, טלי

שלום לכולם, אני מעוניינת ללמוד תראפיה באמנות, ערכתי חיפוש במסגרת הפורום והבנתי כי הלימודים דורשים תואר ראשון ובמוסדות מוכרים. (כפי שהבנתם אין לי). מדיקל קולג (בית ספר לרפואה משלימה) מציע לימודים שכאלה ללא תואר ראשון. שאלתי היא קודם כל מה ההבדל בתראפיה באמנות הוליסטית (אם אפשר לקרוא לזה כך)?? במה היא שונה? האם יש בה עבודה?? והאם מדיקל קולג' הוא מוסד מוכר מבחינתכם העוסקים בנושא. אשמח לעזרתכם! תודה מראש! אפרת

אפרת שלום רב, לא שמעתי על המוסד אותו הזכרת כמוסד מוכר ללימודי תרפיה באומנויות. ייתכן ולמוסד אין אישור ללימודים אלו מטעם משרד החינוך . כמו כן את יכולה לבדוק ביה"ת (איגוד המטפלים בהבעה ויצירה) אם המקום מוכר על ידם כמוסמך להעניק תעודת מטפל בתחום. מצ"ב קישור ליה"ת: http://www.yahat.org/2002/ בברכה, טלי

שלום, קודם, אני חייבצת לציין שזה פורום נהדר. אני עו"ס בעלת ניסיון של כשנתיים ומתנדבת במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. איפה אני יכולה לחפש עבודה שתוביל אותי לתחום הטיפולי? עכשיו אני עובדת כמחליפה בלשכת רווחה בתחום גיל הזהב ולומדת תואר שני. מעוניינת בעבודה שתוביל אותי לטיפול או לטיפול באומנות). אשמח להצעות....

שימ שלום רב, תודה רבה על המחמאה. לשאלתך, העבודות שנחשבות כ"טיפוליות" מצויות במקומות רבים: תחנות לבריאות הנפש, פנימיות, מרכזי חירום, מרכזים לטיפול ספציפי (מכורים/ נשים מוכות וכדומה) ועוד ועוד. למעשה כמעט כל עבודה יכולה להיות בעלת מאפיינים טיפוליים, השאלה איך העו"ס עצמה תופסת את התפקיד שלה וכיצד היא מתפקדת בו. בהצלחה, טלי

שלום אני חולה במחלה המטולוגית ( essential thrombocythemia) היכן אני יכול למצא מידע על אחוזי נכות מוכרים של הביטוח הלאומי , על מחלה ספציפית זו? תודה על העזרה יעקב

בביטוח לאומי.... :-) המון בריאות, טלי

שלום רב, רציתי ליידע אותך שהוקם מכון חדש הנקרא מכון "למה לא" והוא מרכז הכרויות לנפגעי הנפש בישראל. משרדנו מהווה מוקד ארצי ומאגר לסובלים ממחלות נפש ,הפרעות אישיות,פוסט-טראומה ,הלם קרב וכו'. השירות ניתן ע"י צוות מקצועי בתחום, והוא ניתן בחינם! ניתן להפנות פונים למענה הקולי שלנו 24 שעות ביממה: 02-6446908 או במייל: [email protected] אודה לך מאוד אם תפרסמי את קיומינו בקרב קולגות שלך, ובקרב כאלה שמידע זה יוכל לסייע להם! נקווה שנצליח לעזור לרבים... בברכה, יעל -עו"ס ומנהלת מכון למה לא.

רעיון מדהים. שיהיה לכם המון המון בהצלחה! טלי

שלום .שמי איתן דורי אני רווק מתגורר בירושלים בדירה משלי אני בגיל 49.מעוניין בזוגיות למטרה רצנית.אודה לצוות על עזרתכם במציאת בת זוג.ליצירת קשר. 02-6785813---או 054-6539072 ..בתודה מראש ..איתן דורי

כתובת האתר שלהם: http://brachot.net/lamalo/

עבור מחקר הבודק את השפעותיה של רכיבה טיפולית דרוש שאלון סטנדרטי הבודק דימוי עצמי ודימוי גוף בילדים בני 5-7 שנים. השאלון יופנה כמובן להורים.

הילה שלום רב, אני ממליצה לך לפנות למאגרי המידע האונברסיטיים. אני בטוחה שתוכלי למצוא שם את הדרוש לך. בברכה, טלי

סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית. לאחר הלימודים לא מצאתי עבודה בתחום והתחלתי לעבוד עם ילדים אוטיסטים בשיטה התנהגותית. אני מוצאת את העבודה עם ילדים אוטיסטים ועם ילדים עם בעיות התפתחותיות מסוגים שונים כמתאימה לי מאוד. כעת אני מחפשת תחום ספציפי ללמוד בו תואר שני שיקדם אותי בכיוון בו אני מעוניינת. האם יש לך מידע על התחומים האלו? תודה.

ענבר שלום, אני הייתי מנסה לבדוק בחוברות של האוניברסיטאות השונות היוצאות מדיי שנה (חוברות הרישום) בתוך לימודי התואר השני הן בפסיכולוגיה (לעשות הסבה) ייתכן פסיכולוגיה חינוכית או התפתחותית, והן בתוך המגמות השונות בע"ס, האם יש משהו שנראה לך מתאים עבורך. בברכה, טלי

שלום, האם אתם יודעים איך ולאן מגישים בקשה לגמול השתלמות, כמה שעות צריך וכד'... תודה, קארין

את יכולה להתקשר לאיגוד העובדים הסוציאלים . מענה טלפוני בימי ג' בבוקר טל: 036921180 תבקשי מהם שישלחו לך טופס , שם גם את יכולה לברר לגבי שעות

שלום אייל, אינני מכירה אתר המיועד לפרסום משרות לעובדים סוציאליים אם כי באתר איגוד העובדים הסוציאליים מתעדכנות מפעם לפעם הודעות על משרות פנויות. מאחלת לך השתלבות מהירה בשדה העבודה הסוציאלית, ענת קישור לאתר: http://www.socialwork.org.il/data/categdoc1024/categdoc1024.asp?mCatID=1024

בשנה שעברה רזיתי בערך 7 קילו. הפכתי משמנמונת להיות רזה מאוד, לכל הדעות. אהבתי את זה נורא, הייתי מסתכלת במראה, לעומת תמונות מהעבר, ופשוט לא הבנתי איך פעם יכלתי לצאת מהבית כשהייתי מלאה יותר. הייתי מרגישה את העצמות שמתחת לבטן ואוהבת את זה. התחלתי להתמכר למחמאות, וכשהן הפסיקו-כי אנשים כבר התרגלו- רציתי עוד. לא הגעתי למצב של אי אכילה טוטאלית ושל תת משקל או משהו, אבל הייתי מתעסקת בזה. כל הזמן. במחשבות, בחלומות, בשיחות. מאז עבר זמן ועברו עליי כל מיני שינויים בחיים שגרמו לי להשמין כמעט הכל חזרה. בזמן האחרון שוב חזרתי לזה. אני חושבת על זה, כל הזמן. על מה לאכול, על איפה לקצץ. אני מרזה עכשיו ורוצה לחזור למה שהייתי בשנה שעברה. אני מקבלת פידבקים שוב וזה עושה אותי מאושרת, אבל ככל שאני ממשיכה לחשוב על זה אני יודעת שזה לא נורמלי. זה מפריע למהלך החיים התקין שלי. יום טוב או יום רע מוגדרים על פי כמה אכלתי. אם אני אוכלת, ולא משנה מה, אני מייד מרגישה שמנה בכמה ק"ג. כמעט הריונית, מסורבלת. אני מסתירה כל הזמן את הבטן עם היד, אפילו כשאני לבד בחדר, או נוהגת... הדבר האחרון שאני חושבת עליו בלילה והדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר זה הדיאטה, השומנים שהם כאילו לא חלק ממני, האוכל כאויב. ללכת לישון ולהרגיש רעב זה עילוי- זה הגוף שמסמן שהוא מרזה. אני רוצה להיות נורמלית, לא לחשוב על זה, אבל אני יודעת שכשלא אחשוב על זה ולא אחיה ככה, אני אהיה מוכרחה להשלים עם עצמי כלא רזה, כי ככה הגוף הטבעי שלי בלי להתאמץ לרזות. ואני לא חושבת שאי פעם אהיה מסוגלת לכך. מעולם לא הייתי ממש אנורקסית, אבל אני יודעת שיש לי הפרעה. אני אוהבת לאכול ולא לאכול יום שלם זה לא בא בחשבון, אבל הניסיון לשלוט בעצמי גורם לי לפעמים לחוש שאני נשלטת על ידי עצמי במקום לשלוט. אני לא רוצה טיפול כי אני לא חושבת שאני צריכה, אני חושבת שלכל אחת ואחד יש היום רמה מסויימת של בעיה עם האוכל והשלכותיו, כי אנחנו חיים את זה, ואני רואה אנשים- צעירים ומבוגרים- שחיים ככה שנים ושום דבר רע לא קורה להם. אבל מתי זה יפסיק להיות כל כך חשוב? כמעט הכי חשוב...? מידי פעם (לעתים די קרובות) אני נתקפת בצורך בלתי ניתן לריסון לאכול. דברים שאסור לי כביכול. ואז אני מרגישה כאילו זו לא אני, כמו איזה גנב, העיק שלא יראו, כאילו ואני זו זו שלא רואה. ובמקום ליהנות מהאוכל אני סובלת ונתקפת ביסוריי מצפון שפשוט אי אפשר להתגבר עליהם. ואז אני נכנסת למצב של דכדוך נוראי שלא ניתן לרפא אלא אם יום למחרת יהיה "יום טוב" ובו אוכל מעט עד כדי כמעט כלום. בנוסף אני מרגישה שכשאני אוכלת ליד אנשים, גם כאלה שאוהבים אותי וקרובים אליי, הם כאילו מסתכלים עליי בעין לא יפה... כאילו אני בהמה, עושה משהו אסור. לכן קל לי הרבה יותר לאכול לבד. אבל זה לא ממש מגיע למצב של לא לאכול ליד אנשים. אני מיואשת אבל לא מוכנה להפסיק עם זה כי אני כרגע חוזרת להיות רזה כמו שהייתי, והפידבקים חוזרים, והתחושה הקלילה מתחילה לחזור אליי, ואני אוהבת את זה יותר מדיי בשביל להפסיק עם הסחרור הלא נורמלי הזה. אני מבקשת שלא לשלוח תגובה למייל...

אביב יקרה, נשמע שבהחלט יש לך הפרעת אכילה... אולי זה עוד בעוצמ הנמוכה, ואם כן אז בהחלט כדאי לטפל, כי בעיות כאלה בד"כ לא קטנות מעצמן.. אני ממליצ הלך לפנות לפורם הפרעות אכילה באתר זה. אני חושבת שתוכלי לקבל גם שם הרבה תשובות... בהצלחה

אביב יקרה, המכתב שלך מעיד על מצוקה גדולה. גדולה מאד. את שואלת אם יש לך הפרעת אכילה? לא. את לא שואלת. בתוך תוכך את יודעת שיש לך. ובגדול. ברור לך שמשהו לא טוב בהתנהלות שלך. האוכל הוא זה ששולט בך ובחייך, ולא את. הנורות האדומות מתחילות להבהב. יקירתי, זה הזמן לקום ולעצור את ההתדרדרות. גשי לטיפול בהקדם. עכשיו. לא מחר. כל יום שעובר מקבע יותר את המצב, הופך אותו לקשה יותר, וגם את החזרה אחורה, למצב התקין. תבטיחי לעצמך שאת מטפלת בזה, וגשי מיד לעשות זאת. אני כאן לכל שאלה / מחשבה נוספת. טלי

שלום שמי ענבל הרולד ואני מאובחנת כלקויית למידה. אני לומדת כעת למבחן הפסיכומטרי בשאיפה ללמוד מדעי המוח . אך המרכז הארצי לבחינות שלל את בקשתי להקלות כלקויית למידה. אני יודעת כי בלי הקלות אילו לא אוכל להתמודד עם הבחינה ולהצליח למרות רצוני. מה אוכל לעשות?

ענבל שלום, האם קיבלת נימוק לסיבת דחיית הבקשה? אם כן, מהו? כמה זמן עבר מאז אובחנת? (ייתכן שיש צורך בעדכון וחידוש האבחנה)... האם תוכלי לתת פרטים נוספים? ענת

אם את בכל זאת חשה כי נעשה לך עוול, אול כדאי לפנות להתייעצות בעמותת לשם לקידום השכלה גבוהה לסטודנטים עם ליקויי למידה. כתובת: ירושלים, 91044, ת.ד.4403 טלפון: 09-7498001, 052-3659956 פקס: 09-7498001 דואר אלקטרוני: [email protected] אתר אינטרנט: http://leshem.telhai.ac.il/ כמו כן, באתר העמותה ישנם פורומים שונים ללקויי למידה- אולי תוכלי לקבל מענה מתאים באחד מהם. מאחלת לך בהצלחה!!!

ענבל שלום רב, מעבר לדברים שכתבה לך ענת רציתי לומר שייתכן וניתן להגיש עירעור על החלטת הוועדה. ייתכן שעליך לבצע איבחון חדש התקף גם עבור הבחינה. בררי מהי הסיבה לדחייתך ופעלי בהתאם. בהצלחה, טלי

אני עובדת סוציאלית המתמחה בתחום בני נוער בסיכון ומנחת קבוצות. אשמח לקבל הצעות בנוגע לתחום ההנחייה.

ענבל שלום רב, נסי גם באתר של איגוד העו"סים: http://www.socialwork.org.il/ בהצלחה, טלי

-------------------------------------------------------------------------------- שלום יש לי בעיה שאני אומר כל הזמן נודר ... או כשאני נמצא ליד מישהי אני אומר : הרי את.... - מה שאומרים בחתונה. ואני מנסה לצאת מזה. הבעיה שלי שפשוט אמרתי בלב פעם נודר.. ואחר כך עוד פעם ואז זה הפך למחלה ואותו דבר שהייתי אומר הרי את... ואז זה הפך לכמו מחלה שאני מנסה כשאני רואה מישהי לא לחשוב על זה ואז בעצם כמו שכתוב במה ששלחת כשנלחמים בזה והמחשבה אי אפשר לנצח אלא רק על ידי התעלמות מהמחשבה למרות שהייתה נוראית. זה קורה לי כשאני אוכל, מצחצח שיניים ובכלל בכל דבר ולמה... כי לפני שאני עושה זאת אני מנסה להשתדל לא לחשוב על זה וכמובן נכשל כי אני מנסה להילחם בזה. הבעיה היא למה : כי כשאני אוכל ותוך כדי אומר בלב נודר או נודר לא (אגב נודר לא אני אומר כמניעה - וזו הטעות במקום להמשיך לחשוב ניסיתי להילחם במחשבה) ואז אני מפחד שזה נדר כי אני אוכל ומזיז את הפה בזמן האוכל ומפחד שנדרתי- וגם כשאני אומר הרי את בזמן שאני רואה מישהי או אוכל אני מפחד שיש התחייבות כלפינו ואלו בעיקר הבעיות. אני מפחד מהמילה נדר והמילה הרי את.... אני למדתי ממה ששלחו לי במאמרים שזה מעיד על 2 יצרים ואסור להילחם ביצר הזה אלא לתת לו לעבור ולחלוף ולא להתמודד מולו. שכשזה קורה לי באותו רגע אני אומר לעצמי לא להילחם - כי אם אלחם זה יינצח ולא יעבור. אך בעצם מה זה אומר ? האם זה נחשב נדר לגבי מה שרשמתי לך? האם כשאומרים הרי את .. בלב ובמחשבה ותוך כדי אוכל ושתיה - מה זה אומר מבחינת ההלכה והתורה ? זה מה שחשוב לי. וזה משגע אותי למרות שאמרו לי שלא. עזרה........ הבעיה שלפעמים זה ממש כפייתי וכאילו תקוע בגרון תודה.

שלום רב, בעניין ההלכתי כדאי לך לפנות לאתר שו"ת, כמו אתר 'ישיבה' או 'חברים מקשיבים'. ניתן לחפש גם דרך מנוע החיפוש של מורשת. אולי שם גם יוכלו לתת לך עצות מעשיות מנקודת מבט נוספת. בהצלחה

לאלמוני שלום רב, לגבי השאלה ההלכתית איני מתמצאת בנושא, ויהיה עליך לחפש תשובה הלכתית במקום אחר, המתמחה בעניין. לעניין מכתבך - ניכר כי אתה סובל מהפרעה אובססיבית. הפתרון לכך הוא בטיפול המיועד לכך. עליך למצוא מטפל מתאים לבעיה זו, וכך תוכל להתמודד עם הבעיה בצורה הטובה והיעילה ביותר. בדרך כלל הבעיה אינה נעלמת לבד, אלא בטיפול. חבל על הסבל שאתה עובר עם עצמך. גש לטיפול! בברכה, טלי

שלום רב! אחותי בת ה-18 עברה 2 התקפים פסיכוטים (מאניה), ומטופלת בתרופות פסיכיאטריות. היא לומדת שנה אחרונה בבי"ס מיוחד גם בשל בעיות למידה. אנחנו מחפשים מסגרת שתוכל לקדם אתוה לקראת עצמאות, שתהיה גם מסגרת חברתית (עם נערים ונערות בני גילה) ושתכלול גם עבודה בשעות היום. האם את מכירה משהו כזה? למי עלי לפנות? תודה רבה מראש.

שלום רב, במסגרת כפר הנוער 'אונים' בכפר סבא, פועל מערך דיור שנקרא 'שקד'. המערך מפעיל הוסטל ומס' דירות, ברמות עצמאות שונות. אני לא מכירה את המסגרת מאד מקרוב אבל נשמע לי ששוה לכם לפנות אליהם. תנסו למצוא את המס' ב144, כפר נוער 'אונים' כפר סבא. (מערך הדיור הוא לבוגרים -18 ומעלה). אם בכל זאת לא תצליחו תכתבי לי לאימייל הזה. בהצלחה רבה!

תמר שלום רב, יש הרבה מאד מסגרות שיכולות להתאים לאחותך לפי הפרטים שנתת אודותיה. מקומות אלו נקראים הוסטלים, והם פזורים ברחבי הארץ, וכן גם דירות לווין/ דיור מוגן. כל אלו פועלים תחת עמותות ומפעילים פרטיים בחסות משרד הבריאות. לצורך כך יש לפנות לביטוח הלאומי, ולבקש להכין את סל השיקום עבור אחותך (אם היא אינה נחשבת נכה בביטוח לאומי הדבר יקשה עליכם), ובו לכלול גם שיקום בהוסטל או דיור מוגן. פקידת המוסד לביטוח לאומי תוכל להנחות אתכם בכל התהליכים הפרוצדורליים, וכן גם לקשר אתכם למקומות ספציפיים. בברכה, טלי

אז ככה אני מטופלת במישרד הרווחה ויש לי עובדת סוציאלית צמודה כמו כן מבקרת אצלי סטודנטית לעבודה סוציאלית מדי שבוע יש לציין שהקשר ביננו מאד טוב והדוק מכיוון שפורים מתקרב היתי רוצה לתת לה מתנת תודה על מה שהיא עשתה למעני (ויש המון) עד היום היתי רוצה את עצתכם בבקשה מה אני יכולה לתת משהו כמו משלוח מנות אבל לא סתם ממתקים ויין משהו מכובד ויפה אשמח לקבל רעיונות כדי לא להיתקע ברגע האחרון תודה מראש

לדעתי מתנה שאת נותנת צריכה להיות מאוד סימלית כמו שיר או מכתב הערכה ולא משהו יותר מידיי יקר

לאני היקרה, מצטערת על העיכוב בתשובה, ופורים כבר עבר חלף לו, אך בכל זאת מצאתי לנכון לענות לך. מתנה למטפל היא בעייתית מכמה סיבות: הראשונה היא משום שחוקית אסור לעובד ציבור לקבל מתנות. שנית, משמעות המתנה בטיפול היא כבדת משקל ויש לה משמעות רבה גם בתהליך הטיפול עצמו. אני מבינה את הרצון שלך להעניק, אך כדאי לך לשקול להעניק משהו מעצמך, ברכה או יצירה שלך, וכך הרצון שלך לתת לאחר מודגש מאד, ויחד עם זה פחות בעייתי הן מבחינה חוקית והן מבחינה טיפולית. בהצלחה, טלי

שלום אני מתעניינת מאד בלימודי פסיכותרפיה . אנני באה מרקע טיפולי. האם יש מוסד בו ניתן ללמוד זאת כלימודי חוץ או העשרה )רצוי בצפון הארץ)

ורד שלום רב, ככל הידוע לי לימודי פסיכותרפיה פתוחים לבעלי תואר שני ממקצועות הטיפול הנפשי, וכמו כן לרופאים. לא ידועה לי תוכנית להעשרה בפסיכותרפיה, אולם אינני סמכות בעניין ואת יכולה לבדוק באחד מסתיה"ס לפסיכותרפיה את העניין. בהצלחה, טלי

הקישור הרצ"ב בתחתית הודעה זו הוא להקלטה של שיחת טלפון שנערכה ב-1/3/05 בין יוסי (שם בדוי), תושב באר שבע בן 44, לבין הגב' מירי בקר, פקידת הסעד המחוזית האחראית על כל מחוז הדרום. מי שרוצה להבין על מה נאבקים היום הגברים במדינת ישראל, צריך להקשיב להקלטה הזו. ליוסי ילדה בת שש וחצי וילד בן 11, שהיו קשורים אליו מאוד. מזה שנה וארבעה חודשים (16 חודשים), יוסי לא ראה את ילדיו אפילו פעם אחת. הוא הגיש עשרות בקשות לראות את ילדיו אך אינו זוכה בכך בשל סירוב לא מנומק של פקידות הסעד. כל זאת למרות הנחיות מפורשות של בית המשפט לאפשר לו להתראות עם ילדיו. הוא ואשתו נפרדו ב-23/10/2003, אז הורחק מביתו לאחר תלונה של האשה על אלימות. האשה עזבה את הבית ונכנסה למשך תקופה למקלט לנשים מוכות. יוסי טוען שהיא נכנסה למקלט בעצת עורך דין, בכדי ליצור ניתוק בינו לבין ילדיו. אחר כך עברה לאזור חדרה (ולכן מוזכרות פקידות הסעד של חדרה בשיחה המוקלטת). מאז הפרידה הגישה נגדו האישה תלונות שונות. חלק מהתלונות נסגרו, וכמה מהן אוחדו לכדי כתב אישום: יוסי מואשם בכך שביום הרחקתו מהבית, במהלך ויכוח שקדם להרחקה, זרק סיר לכיור ושרף מפית נייר. הוא גם מואשם בכך שבתאריך לא ידוע, כחודש לפני כן, נתן לאשתו סטירה. יוסי סובל מנכות קשה כתוצאה משיתוק ילדים וחי מאבטחת הכנסה. היה לו עסק עצמאי אך הוא התקשה לנהל אותו בשל החמרת מצבו הפיזי והיום הוא מובטל. קיצבת הנכות הכללית שלו מעוקלת לטובת דמי מזונות והוא חי עם חברה חדשה. הוא חושב שאשתו החליטה להתנכל לו בגלל שביקש להיפרד ממנה, ועל כן התחילה לבדות נגדו האשמות שונות. בחודש 12/04 ביקשה שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע מהגורמים המטפלים להכין את ילדים למפגשים עם אביהם. בפס"ד נוסף, מ-24/2/05, פסקה השופטת כי פקידות הסעד צריכות להכין "תוכנית מפגשים בפיקוח עם האב אשר תתחיל עד ולא יאוחר מ-20/3/05". למרות כל זאת, פקידות הסעד מתעלמות מתחינותיו של יוסי לאפשר לו להיפגש עם ילדיו. זוהי כאמור הקלטה של שיחה בין יוסי לבין פקידת הסעד המחוזית לסדרי דין, מירי בקר. כאשר השיחה מגיעה לנושא ראיית הילדים, אחרי דישה בענייני חדרה/באר שבע, אומרת בקר במפורש כי אין לה כוונה לבצע את פסיקת בית המשפט ובתשובה לשאלתו של יוסי "אז חטפתם לי את הילדים?", היא עונה "כן". זו האשה האחראית על כל פקידות הסעד לסדרי דין במחוז הדרום. ההקלטה נמצאת ב: http://www.katzir.com/hakol/beker1.mp3

קשה להגיב מבלי לדעת את הפרטים המלאים. אני מניח שהמשפט שעליו חוזרת פקידת הסעד שטובת הילדים היא לא לראות את אביהם היא לא מופרכת. מההיכרות שלי עם שירותי הרווחה, כמטפל, אני משער שהדבר לא נעשה בפזיזיות שכן המגמה כיום היא להמנע מפגיעה בהסדרי ראייה, כמו השמות חוץ ביתיות בכלל. אולם, פקיקת הסעד שוחחה עם יוסי בצורה לא מכבדת, בזלזול, באופן בוטה וגס. אחרי הכל, גם אם ההחלטה שהתקבלה היא למנוע ממנו לראות את ילדיו, עליה להיות מעט יותר אמפטית ולנסות להבין את הקושי והכאתב שהוא מצוי בו, אחרי הכל היא עובדת סוציאלית, ולענות לו במעט יותר רגישות. השיחה היתה מזעזעת ועצוב להיווכח שמטפלים מתייחסים לאנשים בצורה לא אנושית.

לטלי שלום! אני סטודנטית לעו"ס שנה ראשונה ועושה הכשרה בסניף אנוש ברמת גן, יש לי שאלה מאוד פשוטה- שאני בטוחה שתוכלי לעזור לי- אני אישית הסתבכתי מאוד! עלי לעשות עבודה סמסטריאלית בנושא: "סוגייה/בעיות/שאלות עקרוניות שנתקלתי בהם במקום ההכשרה!" הרעיונות שעלו לי בראש זה או סטיגמות- שהיא נראית לי סוגייה טובה- הכוונה דעות החברה על "חולי נפש" והשפעותיהם. הדבר השני זה "זכויות חולי נפש"- חשבתי להתמקד על הרצון להביא ילדים או על האם להגיע למועדון התעסוקה או להישאר בבית- כי אחרי הכל אי אפשר להכריח אותם. והדבר האחרון שנראה לי טוב זה על "קשר מקצועי"- יחס מטפל מטופל- ובעקרון על דיסטנס עם מטופל- כי עם אוכלוסיה בעלת הפרעות נפשיות ורגישות גדולה יותר זה די קשה! הבקשה שלי ממך- אם תוכלי כמובן להקדיש לי זמן אני מאוד אודה לך! זה: 1. איזה מהרעיונות נשמע לך באמת כמו סוגייה? ונשמע לך הכי טוב לעשות עליו עבודה? 2. מאיפה אני משיגה חומר - ניסיתי לחפש (אני הכי רוצה לעשות על דיסטנס- וקשר מקצועי- ולא מצאתי כלום!!!!!!) אני ממש אודה לך על עזרתך!!!!! בתודה מראש עינת

עינת שלום רב, הרעיונות שלך נשמעים מאד מאד מעניינים, באמת! מבחינת החומר התיאורטי אכן נראה לי שתמצאי יותר חומר בשתי הסוגיות הראשונות. לגבי הסוגיה השלישית אני רוצה לומר שזכורים לי (באופן מעורפל ולא ברמת דיוק של איפה ומתי) מאמרים ב"חברה ורווחה" אודות קשר של מטפל מטופל, אולם אינני משוכנעת שמדובר בפגועי נפש. אולי שווה לך לבדוק באנוש, שם את עושה את ההכשרה, עם אחד העובדים היותר מתמצאים את המקורות התיאורטיים. אבל בגדול - באמת שכל הרעיונות נשמעים נהדר, ואגב, אני אשמח לקבל עותק מהעבודה שלך על מנת לקרוא. בהצלחה, טלי

הי עינת, כל אחת מן הסוגיות שהעלית מעניינת בפני עצמה. לגבי הסוגיה השלישית, הייתי מחפשת אחר חומר בנושאים של העברה והעברה נגדית בטיפול בחולי נפש או בנושא של גבולות בטיפול. תוכלי להתייחס לנושא בכלל תוך התייחסות ספציפית והשוואה לאוכלוסייה פגועת נפש. אני בטוחה כי יש חומר רב בנושאים אלה. לחומרים בעברית כדאי לחפש גם בכתב עת "שיחות". אני מניחה כי באנגלית יש חומר רב בנושא. שיהיה בהצלחה, ענת

לטלי ולענת שלום..... תודה רבה על עזרתכם. זה נחמד לראות שמישהו באמת עוזר לך!!!!! (במהירות כזאת) אני מודה לכן מקרב לב, אעדכן אותך בהמשך במה בחרתי!! תודה עינת

שלום אני עובדת בבית נוער לילדים בסיכון באזור ת"א ומחפשת מרפאה באמנות/דרמה/חיות/תנועה בעל/ת ניסיון. הילדים בבית הנוער שלנו באים מבתים קשים מאוד ורובם אף סובלים מהפרעות קשב וריכוז וכד' אנו זקוקים לזה בצורה דחופה מאוד במידה ותוכלו לעזור לי למצוא אדם מתאים לתפקיד אני אשמח מאוד תודה רבה,מצפה לתגובות

אודי בוקר טוב. שמי איה ואני בימאית קהילתית בעלת נסיון רב בהדרכת דרמה ובעבודה עם מגוון קבוצות אנא צרי עמי קשר למייל לעיל ואצרף קורות חיים. אשמח מאוד לעזור.

תודה אודי על ההצעה. מקווה שיהיה אליכם פניות ושתמצאו בקרוב את העובד הדרוש לכם. בברכה, טלי

היי מירב, זאת אני... במקרה נכנסתי לפה היום... אכן בסוף....התקבלתי. לגבי הלימודים: יש לפחות יום ארוך לימודים (אם לא למדת בבר אילן, אז תצטרכי השלמות ביהדות, אז כנראה שזה יהיה יומיים), ויומיים עבודה מעשית. שנה ב' זה 3 ימים עבודה מעשית. להגיד לך ת'אמת? חשבתי שיהיה לי יותר קל. אני גם עובדת וגם יש לי ילדים קטנים והקושי הוא בעומס. ללימודים צריך לקרוא המון מאמרים, בעבודה מעשית לכתוב דו"חות אני-אתה הידועים לשמצה בקהל החבר'ה (אם כי מאד מלמדים), בקיצור, אולי אם היו יותר מ-24 שעות ביממה זה היה יותר קל... אבל באמת שטוב לי וחוץ מהלחץ והעומס ההרגשה היא שאני בכיוון הנכון. זה לא קל עם משפחה וגם אם תלדי באמצע סמסטר אז אולי תצטרכי להשלים עבודה מעשית וכו', אבל זה אפשרי, אל תדחי תכנוני משפחה בגלל לימודים (כך לפחות אני חושבת...). אז אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור בפעם הבאה שאהיה פה. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה בהכל. אני.

הי איזה יופי :-) אני שמחה לשמוע. ביררתי באונ' בת"א והשנה לא מתקיימת תוכנית הסבה אז אם אני ארשם אז זה יהיה לתואר ראשון רגיל. בבר אילן לא ביררתי, קיימת שם גם תוכנית הסבה ? אני צריכה לבדוק..... אגב, את משלבת גם עבודה או שכבר ניסחפתי ?! אני השבוע מקווה שאני אפגש עם יועצת של האונ' של שניהן...אני אעדכן וכמובן תודה על התגובה המהירה תחזיקי מעמד, זה שווה את זה. סופ"ש נפלא מירב

מה צריך ללמוד כדי לעסוק בפסיכודרמה? האם זה כדאי בכלל, אפשר למצוא עבודה בזה?? תודה רבה.

שלום רב, אני מאמינה שתמצאי מידע רב באתר של יה"ת, השייך לארגון המטפלים בהבעה ויצירה: http://www.yahat.org/2002/ בכל שאלה נוספת את מוזמנת לשוב אליי, בברכה, טלי

שלום, רציתי לדעת איזה תואר ראשון אני צריכה להוציא כדי להתקבל ללימודי פסיכודרמה או תרפיה באומנות? תודה, ורד!

הי היום במקרה הגעתי לפורום הזה ואני חייבת לציין שהוא פשוט נהדר !! הגעתי לכאן כולי מלאת שאלות וסקרנות והרבה חוסר ידיעה ואי ודאות ועכשיו אחרי שטיילתי קצת בארכיון הפורום, אני יכולה לומר כי רוב שאלותיי באו על סיפוקם ואני כרגע הרבה יותר רגועה... ומחוזקת בדעתי לקראת הסבה. אחד הדיונים שסקרן אותי היה הראיון לקבלה להסבה ואחרי דיפדוף מצאתי את אשר חפשתי..אך יחד עם זאת מצאתי כי סקרנותי גדולה לגבי בנות שכתבו כאן... מדובר בדיון שהתקיים ביוני 2004 בין נופר לאני.... האם עברת את הראיון ? האם התחלת את הלימודים השנה ? אשמח לשמוע את חוויותיך... מאוד הזדהתי עם שניכן ועם מה שכתבתן.... אמשח לשמוע עידכונים

מירב שלום רב, אני שמחה שמצאת את הפורום יעיל עבורך. מאחלת לך להתקבל לכל שתבקשי, ושגם את תתכתבי כאן בעתיד הלא רחוק לגבי סוגיות ושאלות... :-) בברכה, טלי

הי לכולן, אני כבת 30 בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ומשאבי אנוש ומאז סיום לימודי (2002) עסקתי בתחום כוח האדם. כיום עברתי לתחום האדמינסטרציה ומשאבי אנוש ואיני מוצאת את עצמי בתחום ועל אחת כמה וכמה אינני מקבלת תמורה סיפוק בכלל. בשנתיים האחרונות חשבתי רבות על הסבה לעו"ס אך כל פעם נתקלתי במחסום אחר, ועכשיו אני שוב חושבל על כך. בנוסף לכך חשוב לי לומר שאני אחרי גירושים וכרגע נמצאת בביסוס מערכת יחסים חדשה שבזמן הקרוב תוביל לנישואים וכמובן ילדים..(מבינתי THE SOONER THE BETTER? שאלתי: האם ניתן לשלב את לימודי העו"ס, שלמיטב הבנתי הם שנתיים כהסבה לבוגרי מד"ה, עם בניית התא המשפחתי... האם ניתן לשלב הריון וכמובן לידה עם הלימודים.... ושאלה נוספת: היות וסיום הלימודים יתרחש אני מאמינה לקראת לידת הילד הראשון מהם הסיכוייםי למציאת עבודה "כאמא טריה" ?! אשמח לשמוע גם על בוגרות הסבה של עו"ס ? איך הלימודים ? האם אפשר לשלב עבודה ? וכל מה שאתן יכולות לספר. תודה רבה המתלבטת

למתלבטת שלום! אני לא אחרי התואר וגם לא בהסבה, אבל אני כרגע עושה תואר ראשון בעו"ס- ולגבי כול שאלותייך אני חושבת שכן- אין בעיה לא בלהקים משפחה ולא בלהביא ילדים- השאלה היחידה היא איפה תלמדי- אני למשל לומדת במכללת אשקלון- שלושת רבע מהכיתה שלי הן דתיות לאומיות -רובן בנות19 שרק התחתנו וחצי מהן בהריון- (שלא תביני לא נכון ממש אין לי שום דבר נגדן) אני רק רוצה להדגיש שהן- גם שומרות שבת- דבר שמשפיע על זמנן הפנוי - מבחינת לימודים, וגם בהריון - ויוצאות לחופשת לידה וחלקן מניקות (עם משאבה או מה שזה לא יהיה- אני לא יודעת כל כך)- אבל מה שאני כן יודעת זה שבמכללה שאני למשל לומדת בה- זה רק יומיים בשבוע לימודים- אומנם מהבוקר עד הערב אבל במרוכז- ועוד יום הכשרה מעשית (כן כבר מהשנה הראשונה סטז)ונכון שמשנה לשנה ומדים יותר אך אני לא רואה שום בעיה- יש המון בחורות שנכנסות להריון ובכל זאת לומדות- כל מה שאת צריכה לעשות לפי דעתי זה להתאים את מקום הלימודים אלייך ולא להפך- ישנן מכללות/אוניברסיטאות עם ימי לימודים מרוכזים יותר - וגם תבדקי את האפשרויות לאמהות בהריון בזמן הלימודים- זה רשום בספרי ההרשמה של כל אוניברסיטה. בכל מקרה אני חושבת שכדי שתלכי על זה- אם לא עכשיו אז מתי?!?!?!?!? ולמה לדחות ולדחות- יש הרבה שעושות את זה ואני חושבת שזה אפשרי .......

מירב שלום רב, אני מאמינה שלא יהיה לך פשוט לשלב את חיי המשפחה המתהווה יחד עם הלימודים, אבל אני מכירה לא מעט בחורות שעשו זאת, וצלחו את הדרך בהצלחה יתרה. לכי עם מה שאת חושבת שזה יהיה נכון עבורך להיום... המחר יבוא ממילא! שיהיה בהצלחה, טלי

בנושא אמצעים אומנותיים ויצירתיים בטיפול? הכנס היה מורכב מהרצאות וסדנאות. אני מנסה למצוא מישהי שהעבירה שם סדנא בכתיבה יוצרת וסיפרה שהיא עושה סדנאות מיוחדות לנשיםץ אינני זוכרת את שמה, אך הייתי מאוד רוצה לדעת הכין אפשר למצוא אותה וללמוד אצלה. זו אישה מרשימה, מבוגרת, עם שיער כסוף-לבן, ארוך ואסוף לאחור. מישהו יודע את שמה?

יעל שלום רב, את יכולה להתקשר למחלקה לע"ס ולברר שם עם מי שאחראי על תחום הטיפול באומנויות אם הוא/היא מכירים את האישה עליה את כותבת. מקווה שתמצאי... טלי

שלום רב, מחפשת מטפלת עם ניסיון לבני בן ה-5.5 באזור ק.אונו מטרת הטיפול היא לעזור לו ביצירת קשר ותקשורת נכונה יותר עם חברים אשמח לקבל המלה או הפניה למקום שבו אוכל למצוא מטפלים תודה מראש

ניב שלום רב, תוכלי למצוא רשימות מטפלים באיגוד יה"ת של המטפלים בהבעה ויצירה. להלן הקישור לאתר שלהם: http://www.yahat.org/2002/ בברכה, טלי

סיימתי תואר ראשון במדעי החברה והרוח באניברסיטה הפתוחה, אני מעונינת לעשות הסבה לעבודה סוציאלית. האם לעשות שוב תואר ראשון בעבודה סוציאלית אן עדיף לעשות השלמות ולעשות תואר מוסמך. שאלה אחרונה איפה ניתן ללמוד לעדובה סוציאלית חוץ מאוניברסיטאות.

אור שלום רב, עבודה סוציאלית ניתן ללמוד באוניברסיטאות השונות, וכן במכללות מסויימות בעלות חסות אקדמית. לגבי הסבה או בחירה במסלול של תואר מוסמך, אני חייבת לציין שלא הבנתי מה את שואלת. הסיבה לכך טמונה ברעיון שתואר בעבודה סוציאלית (אפילו תואר ראשון) שונה במהותו וביכולות התעסוקתיות לאחר סיומו מאשר תואר במדעי החברה והרוח. אם את מחפשת מקצוע לחיים הרי שעבודה סוציאלית הינה תואר פרקטי שלאחר סיומו תוכלי להתחיל לעבוד, וכמו כן להמשיך להתקדם באקדמיה, ככל שתבחרי. זאת בשונה מתואר כללי במדעי החברה והרוח שאינו פותח בפניך אפשרויות תעסוקה מרובות (כפי הידוע לי). בברכה, טלי

יש תכנית מצויינת במכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל , גם רגיל וגם הסבה . אני ממליצה בחום - 03-9066360

האם לימודי פסיכותראפיה בלבד ללא תואר שני קליני יכולים להוות מצע לטיפול פרטני, אם כן כמה זמן יש לעשות סטאז'(יש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה) האם טיפול באומנויות בלבד יכול להוות תנאי קבלה ללימודי פסיכותראפיה?

עקרונית כן, במכללת דרבי (כרגע רק שם) יש מסלול של תאר שני בפסיכותרפיה מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה (אישתי לומדת שם) ולמרות שהיא רק בשנה ראשונה היא נהנהת מלימודים

שלום רב, לפי הידוע לי לימודי פסיכותרפיה פתוחים רק לבעלי תואר שני במקצוע טיפולי או לימודי תעודה במקצועות של טיפול באומנויות. לגבי המסלול שקיקי כתב אודותיו בדרבי אינני מכירה, ואני חושבת ששווה לבדוק את כשרות המסלול עם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. אם המוסד לא מוכר על ידיהם אזי אין בו חשיבות משמעותית, גם אם המוסד להשכלה גבוהה מכיר בו. בהצלחה, טלי

שמח לקבל אינפורמציה לגבי לימודי פסיכותראפיה במרכז, גם למטפלים באמנות. בברכה, איה

האם יש אפשרות למוצוא עבודה בטיפול האומניות ללא תעודת הכרה במעמד?

להערכתי לא. בברכה, טלי

לבני בן ה-6 התנהגויות מוזרות- מזרות אימים: 1. דחף בלתי נשלט ומבוקר לירוק(לפלוט רוק בכמויות בלתי מבוטלות- שהיו לבטח מעלות את מפלס הכינרת) כל כמה דקות, בדרך כלל לשרוול החולצה ולעיתים על הרצפה וכשמעירים לו הוא יורק לתוך ממחטת נייר- במאסה אדירה. התנהגות שאינה מופסקת אף אם מעירים לו והנה כרונית- מעל ל-3 חודשים מתישים. 2.כשאני נוגעת בו בחיבה הוא לרוב נרתע ומביע התנגדות נחרצת לאקט החיבתי, למעט מקרים נדירים בו הוא דורש במפגיע תשומת לב מיוחדת ודרישה ליגוע בו על פי תכתיביו וגחמותיו ויש לו פולחנים וטקטיקות מוזרות- חדשים לבקרים. לאחר מגע יזום מצדי הוא אינסטנקטיבית "מנטרל" את המגע בהנף יד שלו או של אחרים בסביבתו. 3. טקסים סביב האוכל. הוא הופך את האוכל לזירת קרב- בוחר מי יגע לו בצלחת, מי יאכיל אותו, מכתיב מתי יוכל בעצמו, מי ימזוג לו שתיה. והכל מלווה בסנקציות ובטקסים רפלקסיים-המטריפים את דעתי- פליטת הרוק מתגברת ומלווה בעוויתות מוזרות. 4. הוא חוזר ברגרסיה מבחינת דיבור שאינו מותאם לגילו, לעיתים הרטבה בלילה וכדומה. כל הנ"ל בהחלט מהווים סימנים מדאיגים לבירור.: פיגור, סימנים של אוטיזים או הפרעת טורדנות כפיתית. הבעיה האמיתית נעוצה בכך שמאידך גיסא ברמה הקוגנטיבית הוא מחונן ומפותח הרבה מעבר לחתך בני גילו: 1. הוא קורא שוטף מגיל 4 וכיום קורא ספרות קשה של מבוגרים. 2. הוא כותב מגיל 4 וחצי בצורה יוצאת מהכלל ומעוררת השתאות. 3. יש לו הברקות מדהימות, בעל חוש הומור מפותח, שנון, מקיש מעניין למשנהו ומבין דבר מתוך דבר. 4. יש לו קליטה מהירה. הוא בעל תפיסה וזיכרון פנומנלי. 5.מבחין בין רע לטוב, בין אסור למותר, בין טפל לעיקר. 6. מנתח כל מצב/תמונת מצב בצורה לוגית ומיוחדת. בקיצור מחונן ויוצא דופן. האיך כל הכישורים הקוגנטיביים שלו אינם משרתים אותו ומייעלים אותו להתנהגות נורמלית ולהתפתחות רגשית תקינה? האם דאגותי מוצדקות ויצוקות בחשש סביר?למי עלי לגשת לאבחון וטיפול בבעיות שציינתי? אמא שיצאה מדעתה.

שירז שלום רב, אכן נשמע שהבעיות אותן הצגת בתחילת מכתבך אינן טבעיות ורגילות. אין זה אומר שמשהו נורא קורה לילד, או חלילה פגום בו. ייתכן וכל העניין נעוץ בבעיית גבולות נקודתית ואולי אף בשילוב עם בעיה רפואית הקשורה לעודפי הרוק. אני ממליצה לך להתייעץ בשני משורים: הראשון, להתייעץ עם רופאת הילדים לגבי עודף הרוק. השני, להתייעץ עם הפסיכולוג הקשור לגן/ביה"ס בו הוא נמצא. לא כדאי להזניח, אלא לטפל בבעיות הנוצרות כעת באופן נקודתי, ולא לחכות להקבעות ולהשתרשות של בעיות. בברכה, טלי

שלום, רציתי להתייעץ: אני מטפלת באומנות מזה מס' שנים. למדתי באחת התוכניות שאינן מקנות תואר שני בתחום. התואר הראשון שלי הוא במדעי ההתנהגות (אונ' בן גוריון). אני שוקלת כרגע המשך לימודים ללימודי תואר שני, בעיקר במחשבה על העתיד: לימודי פסיכותראפיה (הדורשים תואר שני). ההתלבטות שלי היא לגבי לימודי תואר שני מתאימים- גם ללימודי הפסיכותראפיה העתידיים וגם לתחום עיסוקי ולפיכך לתחום העניין שלי ולהרחבת ידיעותי. אשמח לקבל המלצות.

אני חושב שללימודי פסיכותראפיה את לא צריכה תואר שני, עצם העובדה שאת מטפלת באומנויות מספיקה לך(אני יודע שבירושליים ובחיפה זה מספיק)

גלית שלום רב, כפי ששרון כתבה לך, אכן רוב בתיה"ס לפסיכותרפיה מתחשבים במטפלים באומנויות ולא דורשים תואר שני אלא מסתפקים גם בלימודי תעודה שניתן ללמוד מיד לאחר התואר הראשון. שיהיה בהצלחה, טלי

בוקר אור, בעוד מספר חודשים אסיים את התואר הראשון בע"ס. מתוך ההתנסות בהכשרה המעשית - בשתי השנים עם ילדים ומתבגרים - ברור לי כי זוהי הנישה שלי (ובעיקר play therapy). התסכול שלי הוא שגם אם בעזרת ה' אמצע עבודה בתחום זה (וכידוע, יש מיעוט משרות, רובן חלקיות, שכר "מכובד" וכיו"ב) - אין לי לטעמי הכשרה מספקת. חשוב לציין שאני בחרתי בע"ס, ומעוניין במקצוע, אך בכיוון הקליני. מלבד הטיפול בפועל, ההדרכה הטובה שקיבלתי במהלך ההכשרה, ומספר קורסים באונ', עד כה אין לי ידע מספק לטעמי - לא בהתפתחות הילד, לא בפסיכופאתולוגיה ופסיכודינאמיקה של הילד ולא בתיאוריה טיפולית (פסיכודינאמית, להעדפתי כרגע)... בי"ס לע"ס עושה עבודה לא רעה תחת אילוצים רבים בהכשרת עובדים - אבל הדיפרנציאציה באוכלוסיות ובאופני ההתערבות לא מותירה מקום להכשרה יסודית ראויה. קשה לי לומר, בכנות, שלמדתי בתואר הראשון איזה עומק של ידע שמזכה אותי בזכות לטפל. נראה כי הלימוד, בייחוד במקצוע זה, קורה "על הדרך", בצורה לא מאורגנת, ותלוי רבות במקום העבודה, ההדרכה וכמובן - במוטיווציה והסקרנות האינטלקטואלית של העו"ס הצעיר (והנלהב). מלמד זאת - לא ראיתי שום מסגרת ללימודי המשך/תואר שני שנותנת הכשרה יסודית בתחום הטיפול בילדים: קורס שם, מקבץ קורסים במסגרת המגמות למוסמך וכו'... לא משהו מקיף, מרמת המבוא עד לקורסי מומחיות (חוץ מבי"ס לפסיכותרפיה במגמת ילדים, אבל לזה יש עוד זמן, ומה עד אז?)... מקווה שאולי במסגרת הידע וההיכרות אם השדה תוכלו להמליץ על נתיב כלשהו... תודה מראש ושבת שלום.

שלום רב, ככל הידוע לי באונ' ת"א יש מסלול של הילד והמתבגר בלימודי התואר השני. תבדקי... ולגבי הדרכות טובות: משנות עבודתי הלא מעטות למדתי שאת ההדרכות הטובות ביותר שהיו לי פשוט נאלצתי לקנות בכספי שלי על חשבוני הפרטי. זו המציאות הקשה של העו"סים לצערי... שיהיה המון המון בהצלחה! בברכה, טלי

שלום רב, אני מדריכת נוער בפנימיה לנוער במצוקה. זוהי כבר השנה השניה שאני עוסקת בתחום, והשנה אני בפנימייה חדשה ובתפקיד כזה, שאין לי קשר רב מדי עם הצוות הרחב בפנימייה. רציתי לדעת אם מישהו יודע על קיומו של פורום\קהילה לאנישם העוסקים בתחום, מדריכים, עובדי נוער וכו'. אני מרגישה צורך בקיומו של מקום כזה לתמיכה, התייעצות והחלפת רעיונות שונים. אם לא קיימת קבוצה כזו, האם מישהו מעוניין להקים? תודה מראש

א' שלום רב, אני עצמי לא מכירה, אבל את יכולה אולי לבדוק באתר של על"ם: http://www.yelem.org.il/yelem/ או סה"ר www.sahar.org.il שיהיה בהצלחה, ויישר כוח על היוזמה! טלי

שלום רב יש לי ילדה בת 13 שאובחנה כסובלת מחרדת נטישה גבוהה. לאחר התייעצות עם פסיכולוגית הופנתה לטיפול בתרפיה באומנות. הילדה סירבה לטיפול מהרגע הראשון. היא מטופלת כ 5 חודשים ועדיין מגלה התנגדות עזה לטיפול. כל התהליך מלווה במתיחות גבוהה, בכי וריבים ביומיים שלפני הטיפול ובשעות שאחרי. יש לציין שכנראה יש שיפור במצבה הכללי (חברתי ובריאותי) אך יש נסיגה רבה ביחסים בינינו. המטפלת טוענת שהתהליך חיובי וההתנגדויות טבעיות ונורמליות. אשמח לקבל חוות דעת מקצועית בנושא.

אני רוצה להוסיף שלפני תחילת הטיפול היינו חברות טובות וכעת היא כוסת עלי שאני מכריחה אותה ללכת לטיפול. אשמח לתשובה בהקדם

רותי שלום רב, את מספרת כי יש שיפור במצבה של הילדה במישורים השונים ואני חושבת שיש לכך משמעות. יתכן והיחסים איתך התערערו כיון שאולי יש לה כעסים עליך או שהיא בוחרת להשליך אותם עליך. להערכתי את צריכה להמשיך ולהיות עם היד על הדופק, ולראות מה יקרה תוך חודשיים שלושה. אם עדיין תמשיך ההתנגדות במלוא עוזה ייתכן ויש לשקול החלפה של המטפלת. אולם להערכתי עליך להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים שאולי מכירים את הילדה (אותה פסיכולוגית לדוגמא שהיפנתה אתכם לטיפול באומנויות), בטרם את עושה לילדה שינוי שכזה. בהצלחה, טלי

שלום לכולכם, השבוע נפתח מכון חדש:"מכון למה לא"-מוקד ארצי להכרויות לכל הגילאים, עבור הסובלים מקשיים ובעיות נפשיות. (סכיזופרניה,מאניה דפרסיה,פוסט טראומה והלם קרב,הפרעות אישיות וכד') השירות ניתן על ידי גורמי מקצוע מתנדבים! ולכן השירות ניתן ב ח י נ ם!!! הטלפון הינו:02-6446908 האמייל:[email protected] א נ א א י מ ר ו ל כ ל א ח ד ש זה י כ ו ל ל ס י י ע ל ו !!! השירות ניתן על ידי אנשים אנושיים ונדיבי לב...

הרעיון נפלא, שיהיה לכם בהצלחה!!! טלי

אני מאד מקווה שתקרא את תגובתי ואנא הגב אם תראה אותה. וודאי שחולי הנפש אינם איזה זן פגוע שיש להרחיק.אבל מה שקרב הוא שטרם הקמת המכון ראיתי שהמטופלים שלי שפנו למקומות רגילים משרדי שידוכים רגילים תמיד נתקלו בתשובות כמו:מצטערים,אין לנו מקום בשבילכם.אין לנו מי להציע! ואז ניסיתי לפתוח מחלקה מיוחדת בתוך משרד שידוכים רגיל.ענו לי:"לא אצלנו בבקשה" התעצבנתי ואמרתי:אבל למה לא??? למה אתם מוציאים את חולי הנפש מחוץ לקהל נראה לכם שזה נעים להם? שזה הוגן?! ולא עזר לי כלום...אז נמאס לי שלמטו]לים שלי אין הזדמנות להכיר...וראיתי שאנשים עם קושי מבינים גם אחד את השני בלי המון הסברים...בקיצור זה לא כי אני חושבת חלילה מחשבות וסטיגמות קדומות.יעל

שלום! אני נמצאת כרגע בשנה השלישית של לימוד מדעי ההתנהגות באונ' בן גוריון. מטרתי הראשונית הייתה להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אך כיוון שציוני לא מספיקים אני שוקלת לעשות בשנה הקרובה השלמה לתואר ראשון בע"ס ומשם לתואר שני כעובדת סוציאלית, רצוי ע"ס קלינית. רציתי לשאול מה האופציות העומדות בפני, האם יש מסלול לע"ס קלינית, איפה, ואם מישהו יודע במה כרוך המעבר ממדעי ההתנהגות לע"ס? אלפי תודות מאיה

מאיה שלום, תצטרכי להרשם ללימודי הסבה בע"ס. אני מניחה שתוכלי לקבל פטורים שונים שכן סביר להניח שיש קורסים רבים חופפים. מסלול קליני קיים בבר אילן ובחיפה. בת"א יש מסלולים שונים הנחשבים קליניים (ילד ונוער/משפחה). בהצלחה, ענת

היי ענת תודה רבה על התגובה המהירה והאינפורמטיבית אולי את יודעת את תנאי הקבלה...? אני מקווה שלא גבוהים מדי. מאיה

האם מכללת יהודה ושומרון נחשבת לטובה בתחום העבודה הסוציאלית? האם ניתן להמשיך לתואר שני?

שרונה שלום רב, כל המכללות הן בפיקוח אקדמי כלשהו, ועל כן אני מאמינה שכל מקום באשר הוא , הוא "מקום טוב ללמוד בו". מי שרוצה ללמוד ולהרחיב את ידיעותיו ואופקיו יעשה זאת בצורה הטובה ביותר בכל מקום שמאפשר זאת. לגבי המשך לתואר שני, בוודאי שניתן לעשות זאת, אך יש לציין שכיום ניתן ללמוד תואר שני בע"ס רק באוניברסיטאות עצמן. בהצלחה, טלי

החוג באריאל מצויין ובשנה הבאה נפתח שם תואר שני בע"ס

שלום רב! אהיה יותר ספציפית בנוגע לשאלתי הקודמת לגבי מקומות הלימוד וההתלבטות היא כדלקמן: "בית ברל", "סמינר הקיבוצים", "אוניברסיטת חיפה". כידוע לי נכון ליום זה אף אחד מן המקומות הנ"ל אינו מעניק תואר שני אלא תעודה. האם קיימים מקומות בארץ שכן מעניקים תואר שני או שבקרוב יתחילו במסלול שכזה? אודה על התשובה, דליה

כן, לסלי קולג' מעניק תואר שני אולם הוא תואר אמריקאי ואינו מוכר ללימודי המשך(דוקטורט), רק לסבר את האוזן מחיר התואר הוא כ-130,000 ש"ח.

שלום רב! אני מאוד שמחה לגלות שקיים פורום עבודה סוציאלית וטיפול באומנויות! אני סטודנטית לעבודה סוציאלית שנה ג'. מזה זמן רב אני מגלה עניין גדול בתחום הגוף נפש וסוגי הטיפול באומנויות השונים. (העניין האישי והעיקרי שלי הוא טיפול בתנועה). בשנה זאת אני כותבת שתי עבודות סמינריון אשר הצלחתי לשלב בהן את נושא הגוף נפש. העבודה הראשונה עוסקת בקשיים בתהליכי שותפות וכיצד ניתן להתמודד איתם בסיוע הגישה ( גוף נפש). השנייה היא מחקר אודות העיסוק של עובדים סוציאליים בטיפול באומנויות. לצערי, לא נתקלתי בחומר קריאה רב אשר מדבר על עיסוקם של עובדים סוציאליים בתחום. אשמח אם תוכלו להמליץ לי על חומר קריאה בעניין ולשמוע את גישתכם לעניין. תודה רבה דקלה

מישהו יודע איך נהוג לכנות בעברית את הקליינטים של העובדים הסוציאליים? האם המילה היא "מטופלים"? תודה

למתרגם, בדרך כלל נוהגים להשתמש בביטוי "לקוחות", "פונים" או "מטופלים". בברכה, טלי

דקלה שלום רב, תודה על המחמאות אודות הפורום. כפי שנתקלת בקושי למצוא חומר אודות עו"סים העוסקים בטיפול באומנויות, כך גם אני. לא מצאתי חומר תיאורטי ממשי (בחיפוש מהיר למדיי בספריה אוניברסיטאית). אני מאמינה כי זה נובע משתי סיבות: האחת, מקצוע הטיפול באומנויות שרק מתחיל את הוויתו כפרופסיה המלווה במחקרים ומאמרים, והשניה, עדיין ישנם מעט עו"סים העוסקים בתחום הטיפול באומנויות מבלי לזנוח את מקצוע העבודה הסוציאלית או להיפך. צר לי על שלא הצלחתי לסייע לך, טלי

היי טלי, אני בן 28 ולאחר לימודי תואר בכלכלה החלטתי לעשות הסבה כללית למקצועות הטיפול בעקבות הרגשת חוסר מיצויי חזקה,תמיד נמשכתי לתחום הפסיכולוגיה (והדרמה) ועכשיו החלטתי ליישם באמת... אינני יודע עדיין את הדרך, יש הרבה אופציות ואני די מבולבל...שאלות: 1. מה נלמד בקורס הכשרת מנחי קבוצות מבוגרים(הורות ומשפחה) ומהן אפשרויות התעסוקה? 2. האם כדאי לעשות הסבה לעבודה סוציאלית? 3. האם ניתן לעבוד במסגרת טיפול פרטית בתחום התראפיה באומנות? 4. היכן אוכל לקבל הכוונה מסודרת? בתודה, ל י ר ו ן .

לירון שלום רב, נראה שאתה מחפש להביא שינוי לחייך שיוכל להגשים עבורך שאיפות מן העבר. נראה שאתה מתפרס למספר תחומי טיפול : הנחיית קבוצות, ע"ס ותרפיה באומנויות. לכל מקצוע שכזה יש דרישות אחרות והפרופסיה עצמה שונה. לימודי הנחיית קבוצות כמו גם תרפיה באומנויות דורשים תואר ראשון במקצוע טיפולי. לכן אולי שווה קודם כל לעשות הסבה לע"ס או כל מקצוע טיפולי אחר (מדעי ההתנהגות וכד') וזה יהיה לך הבסיס לכל יתר ההתמחויות הטיפוליות העתידיות. לגבי הכוונה מסודרת אני חושבת שעליך לפנות לכל פקולטה בהתאם לשאלותיך, דהיינו: לתכנית המלמדת הנחיית קבוצות, לתוכנית הסבה לע"ס וכן לבי"ס להכשרת מטפלים באומנויות. בכל מקום שכזה תציג את שאלותיך, ולבסוף, אחרי שתאסוף את כל המידע הדרוש לך תוכל לבחור את הדבר הטוב והרצוי עבורך. בהצלחה, טלי

http://www.geocities.com/zuz.mepo

שלום! אבקש לדעת איזה מבין המוסדות המורשים ללמד תרפיה באומנות מוכרים על ידי משרד הבריאות ונחשבים כמקומות טובים ללמוד מקצוע זה. אודה על תשובתכם

דליה שלום רב, אם יש לך ספקות לגבי מקום מסוים את תמיד יכולה לבדוק במשרד הבריאות אם המקום הזה מאושר על ידיהם. או מאידך לבקש לראות את אישור משרד החינוך והבריאות לתוכנית הלימודים במקום ספציפי שבו את מעוניינת ללמוד. לגבי "מקומות טובים" ללמוד, כל מקום הוא טוב ללמוד למי שרוצה ללמוד.... אם תכתבי מקומות ספציפיים אולי אני ויתר הגולשים נוכל לכתוב לך מידיעתנו או נסיוננו, אבל באופן כללי זה קשה להתייחס. בהצלחה, טלי

שלום יש לי ילדה בת שלוש.לאחרונה החלה לפתח פחד מעכברים.אין סיבה חיצונית לפחד.יש לציין שלאחרונה היא התקררה ופיתחה דלקת בדרכי השתן אשר מפריעה את מנוחתה(מתאפקת ולעיתים אינה עוצרת מבעד לשחרור השתן כיון שכואב לה) לפני כשנה נולדה לה אחות.אלו הנתונים ונראה שהיא מקבלת אותה בעזרת הכנה טובה ללא ארועים משמעותיים. השאלה-כיצד ניתן לטפל בפחד מעכברים ..עצות מעשיות ומהו המקור שיתכן לפחד הזה? תודה

יצחק שלום רב, להערכתי דבר ראשון יש לבדוק עם הגננת של הילדה או המטפלת העיקרית שלה במהלך היום אם היה איזשהו שיח אודות עכברים. אם לא נמצא שום מקור לכך ייתכן ומדובר בפחד הדומה לפחד מ"מכשפות" או "חיית החושך", ויש להתייחס לכך בהתאם, כלומר עם אמפטיה והבנה למצוקתה של הילדה. במידה ואתם מודאגים תמיד ניתן לדבר עם הפסיכולוג של הגן, במידה והילדה מצויה בגן בפיקוח של משרד החינוך. בהצלחה, טלי

סיימתי לימודי טיפול בהבעה ויצירה ומעונינת ללמוד פסיכותרפיה קלינית. אשמח לקבל שמות וטלפונים של בתי ספר או אונברסטאות . תודה.

רותי שלום רב, ראשית מזל טוב על סיום לימודייך. לגבי מקומות בהם יש בתי ספר לפסיכותרפיה: אונ' בן גוריון, אונ' בר אילן, אונ' ת"א, אונ' חיפה, בי"ח הפסיכיאטרי גהה....ואולי יש עוד מקומות ששכחתי... את הטלפונים תוכלי למצוא דרך 144 של בזק או דרך אתרי המוסדות הללו ברשת. בהצלחה, טלי

ברצוני לברר על מסלול מיוחד שיש באונ' בן-גוריון לתיקוני ציון תזה בכדי להתקבל ללימודי דוקטורט בעבודה סוציאלית

שלום, הייתי מעוניינת לקבל פרטים לגבי המבחן באנגלית בתוכנית ההסבה באוניברסיטת חיפה, איך הוא בנוי? האם זה רק הבנת הנקרא או שיש גם השלמת משפטים? כמה מאמרים יש ומהם אורכם? אני אשמח לדעת אם הם מבצעים ראיונות כחלק מתהליך הקבלה? תודה

שלום רב, לצערי אינני מכירה את המבחן כיון שאני עצמי למדתי תואר ראשון באונ' בן גוריון, ואת השני בבר אילן. מצטערת. ושיהיה בכל אופן בהצלחה, טלי

הי, בזמנו התלבטתי אם ללמוד את התואר השני בחיפה או בת"א, לכן נרשמתי בשני המקומות. כחלר מתנאי הקבלה לאונ' חיפה היה צורך לעבור מבחן באנגלית (בת"א, לעומת זאת, עברתי מבחן בסטטיסטיקה). המבחן כלל מאמר מדעי אחד. אם אינני טועה היה צורך בהשלמת משפטים אבל מתוך מחסן משפטים קיים. אני זוכרת שהמבחן היה ארוך אבל לא קשה. שיהיה לך בהצלחה, ענת

טלי שלום. אני שוקלת ללמוד תרפיה באומנות אבל כל הזמו אני שומעת מאנשים שאין עבודה בתחום הזה. האם זה נכון, אין ביקוש בארץ לתרפיסתים באומנות? זה ממש חשוב לי כדי לדעת את המשך לימודי. אודה לך אם תוכלי להשיב לי בהקדם. אביה

אביה שלום רב, אכן המצב בשוק העבודה כרגע בכי רע. אולם אני מאמינה שזהו מצב זמני (גם אם "זמני" זה כמה שנים). המשק כולו מצוי כעת עדיין במשבר, ותחום המטפלים על סוגיהם השונים בשירות הציבורי אינו מתוגמל ומתוקצב כראוי. הלימודים אורכים כשלוש שנים, ולכן אולי העניין הכלכלי ישתפר עד שתסיימי את לימודיך. אני כולי תקווה לכך! בהצלה, טלי

איכן אוכל למצוא משהי מומלצת ובעלת נסיון כי אני לא רוצה לבחור סתם כך מבלי לדעת דבר על המקצועיות והנסיון שלה. וגם- אודה מאוד אם תוכלי לפרט מה זה בדיוק ריפוי באומנות ומה התועלת שלו (המליצו לביתי טיפול זה כי היא ביישנית) תודה

סיון שלום רב, טיפול באומנות הינה דרך נוספת לטיפול הנפשי. במקום לשבת על כורסא ולדבר עם המטפל/ת, הטיפול באומנות עושה שימוש באומנויות השונות (אומנות פלסטית, ריקוד, מוזיקה וכיו"ב) כדי להגיע לתכנים נפשיים כאלו ואחרים, לחשוף רגשות ולתת להם ביטוי. יש ויתור מסוים על החלק הורבלי של הטיפול הנפשי המסורתי לטובת השימוש באמצעים אומנותיים. לגבי מציאת מטפל/ת בתחום את יכולה לבדוק במקומות שונים שאולי דרכם תוכלי לקבל המלצות כמו טיפת חלב, מכון להתפתחות הילד וכד'. אם לא תצליחי דרכם חיזרי אליי ואנסה לברר עבורך. בהצלחה, טלי

יש לי ילד בן 10 עוד מעט, והוא ילד נורא עצבני..הוא לא מספר לי מה עובר עליו בכיתה ומה קורה עם החברים שלו ..את כל המידע הזה אני שומעת מאימהות אחרות של ילדים בכיתה והם מספרות לי שיורדים עליו וצוחקים עליו. הוא שמן וילדים כמו ילדים תמיד ימצאו את הקורבן.. איך אני יכולה לעזור לו?ולגרום לו לספר לי?? נ.ב ילד אחד צחק עליו שהוא שמן והוא הלך לשירותים ובכה.. בבית הוא בכלל לא רגיש וכל הזמן עצבני וצועק ותוקפני לכולם.. יש קשר?..

לאמא שלום רב, אני מבינה את הצורך שלך לדעת מהעובר על הילד שלך, ולגונן עליו. האם ניסית ליצור קשר עם המחנכת שלו? מה היא רואה במשך היום בבית הספר? להערכתי כצעד ראשון יש לערב את המחנכת בכיתה של בנך ואולי אף את היועצת. שתי סמכויות אלו יוכלו לתת לך את המידע על בנך, וכמו כן גם להדריך אותך לגבי התנהגותו בבית ומחוץ לשעות בית הספר. כמו כן את יכולה אף להשתמש בפסיכולוג של בית הספר (צריך לברר דרך היועצת ) ולהתייעץ עימו. בהצלחה, טלי

רציתי לדעת יותר על המסלול המחקרי בתואר שני באוניברסיטה העברית. מה היתרונות שלו לעומת המסלול הטיפולי מבחינת המשך התקדמות באקדמיה. האם הוא מומלץ והאם הוא סוגר בפני את התחום הטיפולי. תודה. נגה.

נוגה שלום רב, אינני מכירה באופן מדוקדק את המסלולים של האונ' העברית. למיטב הבנתי ישנו שוני בין מסלול מחקרי לבין טיפולי. אולם, ישנה חשיבות רבה במסלול הטיפולי לעבודה המעשית. לכן אם את עובדת במקום בו יש אוריינטציה טיפולית טובה, אין לך מה לדאוג לגבי המשך הלימודים. גם אם תלמדי את מסלול המחקר ותרצי להצטרף מאוחר יותר גם למסלול הטיפולי אני מאמינה שזה לא יהיה בעוכרייך. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום רב! אני בת 15 וחצי... למרות גילי הצעיר אני מקווה שתתיחסו למכתבי זה ברצינות ותנסו להבין אותי כמה שיותר כי זה די קשה.. יש לי אחות בת 8 אמא נהדרת ואבא בעייתי מאוד שההורים שלי היתחתנו המצב של אבא שלי הייה בסדר... הוא לא הראה שום סימנים לאובססיה מסויימת... אחרי שנולדתי הוא ממש הישתנה.. התחילה להיות לו אובססיה לאוכל.. אבל זה דבר די נורמלי אצל אנשים.. אבל לא אצל אבא שלי... במגיל קטן אין לי דמות של אבא.. הוא הרשה לי לקלל אותו לא לרכוש לו כבוד כלל...הוא לא הציב לי גבולות שהייתי זקוקה להם כילדה שגדלה וגם אחרי זה כנערה מיתגברת.. הוא מקלל המון ועושה דברים לא נורמלים... אני יודעת שזה נישמע מוזר אבל זה לפעמים מפחיד מאוד... מאז שאחותי הקטנה נולדה המצב רק החמיר... אמא שלי הייתה בפיקוח על ידיו 24 שעות ביממה... כדי לראות אם היא מבצעת טוב את תפקידה כאמא... אני בכלל לא מדברת על זה שרציתי שיהיה לי אבא כמו כולם שלא יקלל שיקדיש לי, שאני אוכל לבלות איתו יותר מ-5 דקות ולא להתחיל לבכות... הוא אף פעם לא הרים עלינו יד... אבל המצב שלו רק הולך ומחמיר עד שאני מפחדת שבאיזה שהו שלב גם זה יקרה.. יותר מ-5 שנים ניסינו לפתור לו את הבעיה... עם מי לא דיברנו... ההורים שלו וההורים של אמא שלי... הוא הבטיח אין ספור פעמים להישתנות...אבל אחרי כמה ימים חזר לסורו! לפני חצי שנה לקחנו אותו לפסיכיאטר וגם זה הייה אחרי לחצים שלנו.. הוא נתן לו מין כדור הרגעה שהוא צריך לקחת בבוקר ובערב... הוא לקח במשך חודש והפסיק.. ואז היינו צריכים לרדוף אחריו שיקח... לא שהכדור עזר .. אבל הוא הייה מרגיע אותו קצת... הוא בן אדם מאוד לחוץ ועצבני... הוא צועק מהר ומיתרגז מטבעו...! אין לו כבוד לכלום כבר... אתם לא רואים את ההתנהגות היום יומית שלו... זה דבר מחריד.. אני כבר לא מדברת עם הריבים בינו לבין אמא שלי שאני שומעת כבר מגיל 5... אז חשבתי שזה דבר נורמלי שהורים רבים.. אבל הגעתי למצב שימי שישי אני רק רוצה לצאת לברוח מהבית לא להיות שם... לא לשמוע אותם רבים לא לשמוע את הקללות שלו... ההיתנהגות הלא שפויה שלו...! הוא בן אדם טוב...באמת.. שאנחנו צריכים עזרה אנחנו מקבלים ממנו אבל לי ולאחותי קשה מאוד לחיות עם בן אדם חולה בנפשו...! שלא נדבר על אמא שלי שחייה את זה 15 שנה..! אני מרגישה כבר שאני עומדת להישתגע מהמצב הזה.. אבל זה לא כל כך פשוט כמו שזה ניראה.. כל הדלתות סגורות בפנינו ...!!! אתם בטח שואלים למה אני מיתכוונת?! אז ככה.. למישפחה שלו גם לא חסר... אם אמא שלי תירצה להיתגרש הוא ממש לא ישאיר לה את הבית...! ברגעי כעס הוא לא חושב עלינו וזה גם אמא שלי אמרה.. אמא שלי לא עובדת ואין לה גב כלכלי..שירשה לה לקחת סיכון... אין לנו לאן ללכת ...אחותי נימצאת בכיתה מיוחדת... זה בית ספר רגיל רק שיש בו כיתה קטנה.. שמקבלים שם יותר יחס מאשר בכיתה של 40 ילדים.. וכיתה כזאת קשה למצוא בכל מקום..! אין לנו מה לעשות... זה פשוט להמשיך לחיות ככה עד שאני או אחותי נעשה צעד קיצוני שיעורר את כולם...! ואחותי גם סובלת מאוד.. היא בוכה אין ספור פעמים למה אין לה אבא נורמלי שהיא יכולה לדבר איתו בלי שיצעק ויקלל והיתנהג אליה לא יפה... לה מגיל קטן אין דמות של אבא כי כשהיא נולדה המצב שלו הייה כבר קשה.. שאני נולדתי הוא לא הייה ככה... זה דבר מדהים איך הוא יכול להפוך לבן אדם הפוך ממה שהוא הייה ב-15 שנה שלא קרה בזמן הזה שום משבר או משהו שיגרום לכך..! רציתי לשאול אם אפשר להוציא מהפסיכיאטר שהוא הלך אליו טופס שהטיפול לא הצליח... כמו להוציא אותו בן אדם לא שפוי ולהיסתמך על זה ברבנות שלא יתנו לו לקחת מאיתנו את הבית... או להקשות עלינו במזונות..אני יודעת שזה נישמע מגעיל אבל כל יום אני מתה מחדש, ואני חושבת שאם זה לא יקרה אז את מי שבאמת יאשפזו זה אותי כי באמת שאני כבר לא יכולה ליותר... בבקשה תייעצו לי?... אימרו לי מה לפי דעתי אני צריכה לעשות?.. כל דבר יתקבל בברכה..! בתודה מראש איילת!

איילת יקרה, הסיפור שלך הוא קשה ועצוב. לחיות ללא דמות אב מכובדת, וללא יכולת לחמימות אבהית ולבית ללא צעקות הוא חויה ילדית קשה. קשה מאד. את מתארת את המצב כהולך ומחמיר, ואני תוהה מה ניתן לסייע לכם. ובכן כפי שכתבת אכן שווה לחזור לפסיכיאטר שטיפל באביך ולברר איתו מה לדעתו ניתן לעשות. בנוסף, חשוב שתיפנו ללשכת הרווחה המקומית שלכם, וכך יהיה עירוב של סיוע סוציאלי אצלכם בבית (עובדת סוציאלית). העובדת תוכל לבחון את המצב על כל היביטיו ולייעץ לכם מה ניתן לעשות ואיך לסייע לכם. חיזקי ואימצי, וחיזרי לספר מה שלומך... שלך, טלי