מסגרת לימודים לעבודה סוציאלית עם ילדים...

בוקר אור, בעוד מספר חודשים אסיים את התואר הראשון בע"ס. מתוך ההתנסות בהכשרה המעשית - בשתי השנים עם ילדים ומתבגרים - ברור לי כי זוהי הנישה שלי (ובעיקר play therapy). התסכול שלי הוא שגם אם בעזרת ה' אמצע עבודה בתחום זה (וכידוע, יש מיעוט משרות, רובן חלקיות, שכר "מכובד" וכיו"ב) - אין לי לטעמי הכשרה מספקת. חשוב לציין שאני בחרתי בע"ס, ומעוניין במקצוע, אך בכיוון הקליני. מלבד הטיפול בפועל, ההדרכה הטובה שקיבלתי במהלך ההכשרה, ומספר קורסים באונ', עד כה אין לי ידע מספק לטעמי - לא בהתפתחות הילד, לא בפסיכופאתולוגיה ופסיכודינאמיקה של הילד ולא בתיאוריה טיפולית (פסיכודינאמית, להעדפתי כרגע)... בי"ס לע"ס עושה עבודה לא רעה תחת אילוצים רבים בהכשרת עובדים - אבל הדיפרנציאציה באוכלוסיות ובאופני ההתערבות לא מותירה מקום להכשרה יסודית ראויה. קשה לי לומר, בכנות, שלמדתי בתואר הראשון איזה עומק של ידע שמזכה אותי בזכות לטפל. נראה כי הלימוד, בייחוד במקצוע זה, קורה "על הדרך", בצורה לא מאורגנת, ותלוי רבות במקום העבודה, ההדרכה וכמובן - במוטיווציה והסקרנות האינטלקטואלית של העו"ס הצעיר (והנלהב). מלמד זאת - לא ראיתי שום מסגרת ללימודי המשך/תואר שני שנותנת הכשרה יסודית בתחום הטיפול בילדים: קורס שם, מקבץ קורסים במסגרת המגמות למוסמך וכו'... לא משהו מקיף, מרמת המבוא עד לקורסי מומחיות (חוץ מבי"ס לפסיכותרפיה במגמת ילדים, אבל לזה יש עוד זמן, ומה עד אז?)... מקווה שאולי במסגרת הידע וההיכרות אם השדה תוכלו להמליץ על נתיב כלשהו... תודה מראש ושבת שלום.

שלום רב, ככל הידוע לי באונ' ת"א יש מסלול של הילד והמתבגר בלימודי התואר השני. תבדקי... ולגבי הדרכות טובות: משנות עבודתי הלא מעטות למדתי שאת ההדרכות הטובות ביותר שהיו לי פשוט נאלצתי לקנות בכספי שלי על חשבוני הפרטי. זו המציאות הקשה של העו"סים לצערי... שיהיה המון המון בהצלחה! בברכה, טלי