פורום עבודה סוציאלית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
עבודה סוציאלית הינה תחום טיפולי, שעיקרה עזרה לפרט בתוך המסגרת הטבעית שלו: משפחה, קבוצת שייכות וקהילה. בראיית העבודה הסוציאלית מתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית בין האדם למסגרות אלה. העבודה הסוציאלית עוסקת בתחומים מעולם הסוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדיניות הציבור, מתוך מטרה לסייע לפרט בחיי הקהילה על ידי איתור צרכים, העצמה וגיוס כוחות אישיים על מנת להתמודד עם אתגרים שונים. בפורום זה ניתן להעלות שאלות הקשורות בתחומי העבודה הסוציאלית, כגון עבודה מול גורמי רווחה וגופים שונים, התייעצות לגבי הפנייה לשירות, כמו גם שאלות בתחום בריאות הנפש ועזרה עצמית. הפורום אינו מהווה תחליף לטיפול וליווי של עובדת סוציאלית בקהילה. אבקש לשמור על דיון בשפה נאותה ועל כבוד הדדי. למעבר לפורום לחצו כאן.
1277 הודעות
1074 תשובות מומחה

מנהל פורום עבודה סוציאלית

30/01/2005 | 20:32 | מאת: רותם

שלום רב, מאחר והנני מעוניינת בלימודי תואר שני בלבד, ואינני רוצה להתפשר על לימודי תעודה, הגעתי למבוי סתום שכן עלות תואר שני בתרפיה באומנות הינו 125,000 ש"ח בשלוחת לסלי.אני אובדת עצות כיוון שסכום כה גבוה אינו מצוי בכיסי. ולכן, לפני שאני מתפשרת ופונה ללימודי תעודה, האם קיים מוסד נוסף המעניק תואר שני בתרפיה באומנות מלבד שלוחת לסלי?

02/02/2005 | 12:41 | מאת: טלי וינברגר

רותם שלום רב, למיטב ידיעתי רק שלוחת לסלי קולג' מעניקה תואר שני בתרפיה באומנויות. אולם קחי בחשבון שלימודים אלו הם לימודי חו"ל, ומוכרים בארץ רק לצרכי שכר וגמולי השתלמות (ולא להמשך לימודים לתואר שלישי). בברכה, טלי

03/02/2005 | 14:28 | מאת: מור

היי, אמנם זה לא תואר שני בתרפיה באומנות אבל יש בבן גוריון תואר שני בעו"ס במגמת אומנויות.הנה הקישור,אולי יעזור לך... http://hsf.bgu.ac.il/social/swfiles/shnaton/sntn_gen_II.doc

27/01/2005 | 13:22 | מאת: חני

טלי שלום, הנני בת 46, סיימתי את לימודיי בעבודה סוציאלית.מבחינתי זו הגשמת חלום. מאז ומתמיד קינן בי החלום ללמוד עבודה סוציאלית,וכשילדיי בגרו חשתי בשלה ומוכנה ללמוד עו"ס. לאחרונה קיבלתי הודעה מטעם אוניברסיטת בר-אילן, שזכאותי לתואר מותנית בקבלת פטור בהבעה עברית.( רק בבר אילן קיימת דרישה כזאת, גם לבעלי בגרות ישראלית).על מנת לקבל פטור עליי לעבור בחינה בסדר גודל של בחינת בגרות (אני לא מגזימה).מיותר לציין את תחושותיי לגבי זה, אני כל כך משתוקקת להתחיל לעבוד, ושאלותיי אלייך: 1.מה הם סיכויי למציאת עבודה לאור גילי ? 2.האם ניתן להתחיל לעבוד בטרם קיבלתי את התואר באופן רישמי? אודה לך מאוד על תשובתך, בתודה מראש חני.

02/02/2005 | 12:48 | מאת: טלי וינברגר

חני שלום רב, ראשית אני רוצה לברך אותך על סיום הלימודים (כמעט) ועל הגשמת החלום. אני מאמינה שזה לא קל באמצע החיים להתחיל ללמוד משהו אחר ולשנות את החיים, אבל ללא ספק זהו גם שינוי מעמיק ומפתח. ולגבי שאלותייך: לגבי הסיכויים למצוא עבודה אני מאמינה שבמקומות מסויימים אפילו תיהיה לך עדיפות על פני צעירות שזה עתה סיימו את לימודיהן והתחילו לחיות...אולם המצב הכללי של שוק העבודה כעת גרוע, אז אל תקחי את זה אישית... :-) ולגבי שאלתך השניה, אזי אין אפשרות לעבוד בטרם קבלת האישור הרישמי על סיום החובות של התואר. ואגב, מהכרותי את מבחן ההבעה העברית בבר אילן, אני רוצה לעודד אותך ולספר לך שאין לך ממה לחשוש. אם סיימת את התואר, אזי הבחינה הזו תעבור לך בקלות בהצלחה, טלי

23/01/2005 | 16:20 | מאת: דליה

היכן ניתן לילמוד בארץ מטפל ביבליותרפיה או לימודים לתואר שני בתחום?

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2005 | 12:50 | מאת: טלי וינברגר

שלום רב דליה, את יכולה לקבל את התשובה לשאלתך באתר יה"ת: www.yahat.org בהצלחה, טלי

19/01/2005 | 18:01 | מאת: קרן

אני לא מהובחנת כחולה בנפשי אבל בהחלט יש לי בעיות בכח התיפקוד שלי, רק אכשיו התחלתי טיפול פסיכותרפיה ויקח זמן עד שזה ישפיע בקטע המעשי (אני חושבת) ואני בת 18 והיתי צריכה לעשות השנה שרות לאומי ואין לי אפשרות לשלם לביטוח לאומי אולי ידוע לך על הקלות בתשלום בנוגע למצב שלי? ועים מי אפשר לדבר בנוגע לענין? אני ממש נילחצת כשאני חושבת על החובות שיכולות להצתבר לי שם מה אפשר לעשות בנידון? תודה מראש קרן

19/01/2005 | 18:43 | מאת: יעל

טוב שאת חושבת על זה. רוב הצעירים בגילך לא חושבים על זה ואכן מקבלים כמה שנים לאחר מכן חובות תפוחים. כדאי לך לברר האם יש איזשהוא התייחסות למצב שלך בחוק הביטח הלאומי מצורף קישור לאתר שלהם ואפשר גם לפנות בטלפון, יש מענה קולי. אם את מטופלת במסגרת כלשהיא, תנסי להתייעץ עם מי שמטפל בך, האם הוא יכול לתת איזשהיא חוות דעת שתסייע לך לקבל הנחות בתשלומי הביטוח הלאומי. כמו כן, אני לא יודעת עד כמה המצב שלך פוגע בתפקוד שלך. הבנתי שאת מנועה כרגע ממחוייבות רצינית. אבל אם יש באפשרותך למצוא בתקופה זו עבודה פשוטה וקלה ולו חלקית ביותר, נגיד משהו כמו שעה -שעתיים בחודש, במקום מסודר, בו ישולמו עבורך דמי הביטוח הלאומי זה יכול להוות עבורך פתרון ואולי גם יכול לעזור בשיקום שלך. אם מצבך מונע ממך כרגע תפקוד מכל סוג שהוא, אז לדעתי אמור להיות מענה בשבילך בביטוח הלאומי וכדאי לבדוק את זה. או במסגרת קצבת נכות, או הבטחת הכנסה. http://www.btl.gov.il/

22/01/2005 | 23:55 | מאת: לילי

קיימים שני מצבים- או שאת משלמת להם או שהם משלמים לך. אין מצב שלישי. לכן או שאת מגישה בקשה לקיצבת נכות (במידה ויש לך מחלה פסיכיאטרית מאובחנת שמונעת ממך לעבוד) או שאת משלמת להם בתור שכירה או באופן עצמאי לאנשים שלא עובדים. ותיקון לתגובה של יעל- בקשות להבטחת הכנסה ניתן להגיש רק מגיל 25.

18/01/2005 | 22:25 | מאת: מריטציה

www.trichotilomania.info שלום לכולם, אני שמחה לפתוח את האתר הראשון הפעיל בעברית שעוסק בתלישת שיער כפייתית. אני מקווה שכל מי שסובל מהתופעה ימצא את עצמו כאן, ייעזר במידע, יוקל לו מהסיפורים האישיים - ויוכל לשוחח עם אחרים שסובלים מאותה בעיה ולהחליף עצות על טיפולים וכו'. האתר יתעדכן באופן שוטף ולכן אני מבקשת מכולם, אם יש לכם הצעות, הערות, סיפורים להוסיף, קישורים שהייתם רוצים שיופיעו, רעיונות חדשים שיוכלו להופיע באתר , מידע חדש, מאמרים - כל דבר שעולה על רוחכם - אנא צרו איתי קשר דרך הכפתור "צור קשר" באתר. מקווה שהאתר יעזור לכולם, לפחות בהרגשה שיש עוד כל כך הרבה אנשים יחד אתנו באותה צרה. נתראה בפורום האתר. מריטציה

02/02/2005 | 12:56 | מאת: טלי וינברגר

בהצלחה עם האתר החדש והחשוב שלכם! טלי

18/01/2005 | 15:12 | מאת: בבקשה לענות...

אני בעלת תואר ראשון בכלכלה ובודקת אפשרות של הסבה לעבודה סוציאלית. שאלתי היא האם לימודי ההסבה מספקים בשוק העבודה אם התואר הראשון שלי אינו מתחום מדעי ההתנהגות וכד' שאלה שניה מה מצב שוק העבודה בתחום ואם יש עבודה לחסרי נסיון תודה

02/02/2005 | 12:58 | מאת: טלי וינברגר

לום רב, לגבי לימודי ההסבה, הם מספקים ואין חשיבות לתואר הבסיס שלך. לגבי שאלתך השניה, מצב שוק העבודה רע, אבל בתוכו עדיין יש משרות שונות שבחלקן מתאימות גם לחסרות ניסיון. בהצלחה, טלי

18/01/2005 | 14:46 | מאת: ש

באילו מסגרות משתלבים מטפלים באומנות שאינם עובדים סוציאלים? האם יש הבדל בין המיומנויות שנלמדות במכללות לטיפול באומנות לבין המיומנות שניתנות בלימודי טיפול באומנות לעוסי"ים (כמו במסלול בבן גוריון)? והאם מי שסיים מסלול כזה ואינו בעל דיפלומה של "מטפל באומנות" יכול להשתלב גם נגיד במסגרות חינוכיות וכד'?

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2005 | 13:03 | מאת: טלי וינברגר

ש שלום רב, אינני מכירה במדויק את המסלול של בן גוריון, אבל יש להפריד בין מטפל באומנות בעל תעודה ורישוי לכך ובין עו"ס שיש לו תת התמחות של שימוש באומנות בתהליך הטיפולי. לכל מקצוע (עו"סים או מטפלים באומנויות) יש תקני עבודה שונים ותיקצובים אחרים. לכן אני מאמינה שבמסגרות בהן יש דרישה למטפל מוסמך באומנויות, עו"ס לא יתאים. בהצלחה, טלי

16/01/2005 | 17:59 | מאת: רונה

אני בת 29. לפני כמה שנים עברתי משבר שהשאיר אותי מלאה חרדות ומחשבה פסימית על החיים. לצערי גם התנתקו הקשרים שלי עם חברות ולא טרחתי ליצור קשרים חדשים. היום אני מאד בודדה. אין לי אפילו חברה אחת ואני כל כך צמאה לקשר הזה שיש בין נשים. השתניתי, גדלתי אבל נשארתי לבד כי לא שמרתי על קשרים. היום, בגלל הזמן שחלף, אני לא יודעת איך ליצור קשר וחרדה מאד מדחיה. מה עושים? חשבתי להצטרף לקבוצה לבני גילי העוסקת ביחסי אנוש או חרדות או משהו כזה בהדרכת איש מקצוע. האם יש כאלה דברים באיזור חיפה? אודה על כל עזרה

02/02/2005 | 13:06 | מאת: טלי וינברגר

רונה שלום רב, בוודאי שמתקיימות קבוצות שכאלו בהנחיית איש מקצוע טיפולי, העוסקות ביחסים בין אישיים. פני אליי לדוא"ל ואשמח לסייע לך. בברכה, טלי

טלי שלום אני נמצאת בשלבי סיום תואר שני במשפטים ושוקלת לעשות הסבה לעבודה סוציאלית. הייתי מעוניינת לשמוע את הטיעונים בעד או נגד. כמובן שהרעיון מאחורי ההסבה הוא עבודה במקצוע או שילוב של שני המקצועות יחד.

מקצוע מרתק ומושך. יש המון תחומים שאפשר לעבוד בהם, יש המון עניין וסיפוק ולמי שאוהב קשר עם אנשים יכול מאוד למצוא את עצמו במקצוע. אבל המקצוע גם גובה מחיר רגשי גבוה. מן הסתם, אחרי לימודי משפטים את חושבת על הסבה בשל ההצפה שיש בשוק עורכי הדין. ובכן, אולי לפני שנתיים הייתי ממליצה לך להכנס לתחום הע"ס אבל היום מצב שוק העבודה הסוציאלית סובל גם הוא מהצפה. כל שנה נוספים מאות עובדים לשוק העבודה וקשה למצוא עבודה טובה. על כל משרה מתחרים עשרות מועמדים התנאים (מלבד מספר מצומצם של מוסדות ממשלתיים מוסדרים) לא טובים, המשכורת נמוכה וכמעט לא מתקדמת. מקומות העבודה סובלים ממחסור תמידי בכוח אדם ומשאבים ולכן מוטל על העובדים עומס גדול מאוד ושוחק. אחוז ניכר מהעובדים הסוציאלים מועסקים ע"י עמותות שונות וחברות כוח אדם, אשר אינן מחוייבות להסכמי שכר ואינן שומרות על זכויות העובד. בשורה התחתונה, אפשר למצוא עבודה, אפילו מעניינת. אבל למי שרוצה לשמור על הערך המקצועי שלו ולקבל שכר ותנאים ההולמים את ההשקעה הרבה שלו (לימודים+השקעה רגשית גבוהה), מאוד קשה בכל אופן, שיהיה בהצלחה!

היי טלי הבנתי שאת מרצה ומפרסמת מאמרים בנושאים מגוונים בפסיכותרפיה ! קודם כל בהצלחה רבה בעיסוקך המהווה לדעתי "עבודת קודש" !! שנית, איני יודעת אם תוכלי לעזור לי או להפנות אותי: היכן אוכל להשיג חומר לימודי בנושא: שלב התפתחות קדם ריאליסטי של ילדים (9-11 שנים) מבחינה ציורית/ אמנותית הכולל שילוב תיאוריות של פסיכולוגים שונים כגון פרויד, אריקסון וכד' (אולי מתחום פסיכולוגיה ההתפתחותית) ?? בתודה מראש !!

שלום רב, ראשית תודה על המחמאות! לגבי הספרים: ישנם מספר ספרים על התפתחות ציורי ילדים. את יכולה לעשות חיפוש בכל סיפריה ולמצוא. במידה ותתקשי למצוא, חיזרי אליי ואברר לך (צר לי שאין לי כרגע את שמות הספרים הספציפיים כי אינני זוכרת אותם בע"פ). בהצלחה, טלי

12/01/2005 | 17:32 | מאת: פרח

אני חרדה מאד מהריון ולידה ומעוניינת להיות חלק מקבוצה של נשים שמטפלת בנושאים אלה לפני הכניסה להריון וליווי תוך כדי התהליך אבל אין באיזור מגוריי. כיצד אוכל לארגן קבוצה כזו?

לקריאה נוספת והעמקה
14/01/2005 | 13:10 | מאת: ענת

פרח שלום, אני מניחה שיש דרכים שונות. לדעתי, כדאי לפנות לפורומים שונים המיועדים להריוניות. למשל: פורום הריון ולידה כאן בדוקטורס, פורום חרדות בהריון (אף הוא בדוקטורס). פורומים ידועים נוספים הם פורום הריון ולידה ב ynet ופורום הריון ולידה ב"תפוז". אפשרות נוספת היא לפרסם מודעה ב"טיפת חלב" באזור מגורייך. מאחלת לך להנות מההריון (עד כמה שניתן). שיעבור בקלות, ענת

02/02/2005 | 13:16 | מאת: טלי וינברגר

פרח שלום רב, עצותיה של ענת יעילות וטובות. כמו כן את יכולה לפנות למרכז לעזרה עצמית בת"א ולהתייעץ עימם. למיטב ידיעתי יש להם גם אתר ברשת, תוכלי למצו אותו בוודאי דרך אחד ממנועי החיפוש. בהצלחה, ושיהיה הריון קל ומשעמם, טלי

09/01/2005 | 17:08 | מאת: סימה

אני בעלת תואר ראשון בכלכלה ובודקת אפשרות של הסבה לעבודה סוציאלית. שאלתי היא האם לימודי ההסבה מספקים בשוק העבודה אם התואר הראשון שלי אינו מתחום מדעי ההתנהגות וכד' שאלה שניה מה מצב שוק העבודה בתחום ואם יש עבודה לחסרי נסיון תודה

02/02/2005 | 13:17 | מאת: טלי וינברגר

שאלו שאלה זהה מספר שאלות מעל... בהצלחה, טלי

07/01/2005 | 01:39 | מאת: ד

שלום לכל המבין בנושא... רציתי לדעת מה בעצם מוסיף התואר השני בעו"ס קלינית בתחום הטיפול ? שהרי גם לאחר התואר הראשון אפשר לעסוק בטיפול. בנוסף האם ההשתכרות גבוהה יותר עבור בעלי תואר שני? תודה מראש, סטודנטית לעו"ס

07/01/2005 | 07:29 | מאת: ענת

התואר השני במקביל לעבודה בשדה עשוי לתרום רבות למקצועיות שלך. במסגרת התואר השני את יכולה לבחור במסלול לימודים בו את מעוניינת להתמקצע ולהתפתח. יתרה מכך, התואר השני פותח לך דלתות לבית הספר לפסיכותרפיה אליו ניתן להתקבל רק עם תואר שני. נכון שגם לאחר תואר ראשון ניתן לעסוק בטיפול אך בהיעדר חוק הפסיכותרפיה יכול כל אחד לעסוק בטיפול.... אני, באופן אישי, מאמינה מאוד בהתפתחות מקצועית דרך התנסות ולמידה מתמדת. לגבי השכר, לעובדים במוסדות ציבור ישנה תוספת (עלובה) של 7% לשכר המשולב לבעלי תואר שני.

07/01/2005 | 17:08 | מאת: ד

היי ענת, ראשית, תודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת שנית, ישנן שמועות לפיהן התואר השני תורם בעיקר אם מעוניינים להתפתח בתחום הניהולי... זה נשמע לי קצת תמוה מאחר וגם אני באופן אישי חושבת שבאמצעות תואר ראשון זה קצת בעייתי לעסוק בטיפול ולכן העלתי כאן את השאלה... דבר נוסף, אני עושה כרגע תוכנית הסבה מפסיכולוגיה לעו"ס, האם ידוע לך האם ישנה תוספת שכר עבור בעלי תארים נוספים? תודה רבה מראש על התייחסותך

25/01/2005 | 16:24 | מאת: מרי

אני סטודנטית תואר ראשון למדעי ההתנהגות, רציתי לדעת האם הסבה לתואר שני באומנות אפשרית או שהדרך רבה היא ואצטרך לעשות תואר ראשון מתחילתו ועד סופו באומנות? תודה מראש

02/02/2005 | 18:23 | מאת: טלי וינברגר

מרי שלום רב, אינני מכירה את דרישות הקבלה לתואר שני באומנות. עליך לברר זאת ישירות בבית הספר לאומנויות בו את מעוניינת ללמוד. בהצלחה, טלי

02/02/2005 | 18:00 | מאת: טלי וינברגר

ד שלום רב, מעבר לדבריה של ענת, רציתי להוסיף שהתואר השני מוסיף להעמקת הידע ולהרחבתו, אבל (וזה אבל גדול) מי שעושה את התואר לשם קבלת המסמך הסופי המאשר את סיום התואר, לא ירויח מכך דבר. הלימוד העיקרי נעשה מעבר לכותלי האונ' דרך קריאה מרחיבה ומעמיקה של חומרי הלימוד השונים, שלא ממש לומדים אותם אלא "מרפרפים" עליהם במסגרת ההרצאות, דרך עבודה מעשית המשולבת בהדרכה מקצועית ומשמעותית ודרך מסע אישע בתוך כל אלו. בהצלחה, טלי

02/02/2005 | 18:00 | מאת: טלי וינברגר

ד שלום רב, מעבר לדבריה של ענת, רציתי להוסיף שהתואר השני מוסיף להעמקת הידע ולהרחבתו, אבל (וזה אבל גדול) מי שעושה את התואר לשם קבלת המסמך הסופי המאשר את סיום התואר, לא ירויח מכך דבר. הלימוד העיקרי נעשה מעבר לכותלי האונ' דרך קריאה מרחיבה ומעמיקה של חומרי הלימוד השונים, שלא ממש לומדים אותם אלא "מרפרפים" עליהם במסגרת ההרצאות, דרך עבודה מעשית המשולבת בהדרכה מקצועית ומשמעותית ודרך מסע אישי בתוך כל אלו. בהצלחה, טלי

06/01/2005 | 16:15 | מאת: עו"ס

אני עו"ס מתחילה עובדת בלשכת רווחה , אני מקבלת הדרכה שבועית אבל לפעמים אני מרגישה שזה לא מספיק . הייתי רוצה לדעת אם יש איזשהו פורום שבו אפשר להתייעץ עם עמיתים , לשמוע חוות דעת? תודה מראש

06/01/2005 | 19:32 | מאת: ענת

יש פורום עובדים סוציאליים די תוסס בתפוז קישור: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1090 דילמות אתיות או שאלות נוספות את יכולה להפנות בפורומים של אתר איגוד העובדים הסוציאליים. קישור: http://www.socialwork.org.il/ יש לציין כי הפורומים הנ"ל אינם תחליף להדרכה טובה וכמו כן, יש להימנע מחשיפת פרטים מזהים על גבי הרשת. אם אינך יכולה לקבל בשלב זה הדרכה נוספת במקום העבודה, רצוי להתיייעץ בעת הצורך עם עמיתים למקצוע במקום עבודתך.

09/01/2005 | 15:28 | מאת: מור

באתר פסיכולוגיה עברית. את צריכה להרשם ובודקים שאת באמת עו"ס . זה לא במקום הדרכה אבל לדעתי זה בהחלט עוזר כי דנים שם בסוגיות טיפוליות וכל אחד נותן את זוית הראיה שלו.

הי טלי, אני סטודנטית לעבודה סוציאלית במסלול הסבה, שרוצה לעבוד בסופו של דבר בטיפול זוגי-משפחתי. מאוד מעניינת אותי עבודה פרטנית, אבל אני גם טיפוס דינמי, וחשבתי לצד העבודה הפרטנית גם על הנחיית קבוצות: ביררתי בסמינר הקיבוצים ומסתבר שיש להם מסלול של 3 שנים ללימודי הנחיית קבוצות- הורות ומשפחה. אני פונה אלייך להתייעצות אם את מכירה את המסלול הזה, ומה דעתך על לימודים כאלו (יש לי אפשרות לשלב את זה במקביל ללימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית). כיון שהדרך היא ארוכה ביותר: תואר ראשון, תואר שני, לימודי פסיכותרפיה, לימודי טיפול זוגי של האגודה הישראלית לטיפול זוגי, אני מאוד מבולבלת ורוצה ללמוד את מה שאני צריכה, כי גם ככה הדרך עוד ארוכה. האם לדעתך, בהתחשב בכך שאני רוצה לעבוד עם קבוצות, כדאי לי ללמוד את המסלול הזה? או שבתואר שני לומדים את זה בכל מקרה?האם תואר שני ולימודי פסיכותרפיה הם הכרחיים לטיפול פרטני? (אני מכירה מישהי שלומדת פסיכותרפיה ללא תואר שני, אלא אחרי ניסיון של כמה שנים, ויש כאלו שאומרים שלימודי הפסיכותרפיה פחות נחוצים).... האם את מכירה את המסלול של הנחיית קבוצות בסמינר הקיבוצים ומה דעתך? אשמח אם תעשי לי סדר בדברים.. גלי

לקריאה נוספת והעמקה
02/02/2005 | 18:10 | מאת: טלי וינברגר

גלי שלום רב, אינני מכירה את המסלול של סמינר הקיבוצים ועליך לברר במשרד החינוך שהתוכנית שלהם מוכרת וכך גם התעודה שלהם. במידה והתעודה מוכרת זה דווקא יכול להיות שילוב נהדר ולצאת תוך 3 שנים עם שתי תעודות: עו"ס ומטפל קבוצתי. זה יכול להוות עבורך ערך מוסף כשתחפשי עבודה. בתואר שני לא לומדים את זה "בכל מקרה", ולצורך הטיפול הפרטני למעשה אין הכרח היום לשום תעודה שהיא בשל היעדר חוק פסיכותרפיה. ההמלצה היא לעשות את התואר הקליני ובית הספר לפסיכותרפיה על מנת לבסס את הידע והיכולת לטפל באופן פרטני. בהצלחה, טלי

05/01/2005 | 22:00 | מאת: דניאל

תשובה מפורטת ובהירה. אני מרגיש שאני צריך לקבל את ההחלטה מהר... ההרשמה נפתחת אוטוטו.

05/01/2005 | 22:27 | מאת: מור

05/01/2005 | 21:19 | מאת: דניאל

טלי שוב שלום, אני מסכים איתך שעובדים חדשים לדרך, מתחבטים עם אותם סוגיות שכרוכות מחד בעבודה עם סיפוק רב אך מאידך עם שכר נמוך ושחיקה. קשה לי לבודד את הגורמים שלא מאפשרים לי לקבל החלטה בשלמות, לכאן ולכאן. אני חושש שאני לא אבחר להשאר בתחום מהמניעים הנכונים ( אם בכלל ישנם). אולי זה נובע מהרצון שלי ללמוד על עצמי יותר, בבחינת טיפול בכוחות עצמי, אולי אני מפחד שיהיה לי קשה להכיל קשיים ומצוקות ואולי פשוט נח לי לחשוב שזה נכון עבודי יותר לבחור עיסוק קליל יותר. אך בכל זאת מושך אותי ללמוד ולעסוק בתחום ואני מרגיש שייכות לשיח הטיפולי ולעבודה עם אנשים. אנסה ברשותך להציג שאלות נוספות שמעסיקות אולי וטרם התבהרו לי מהתגובה שלך: 1. מדובר המון זמן על חוק הפסיכותרפיה שאמור להחקק. האם עו"ס בעלי תואר ראשון יוכלו לעסוק בכל התחומים שעתה עוסקים בהם, האם צפויות להיות הגבלות מסויימות? 2. האם התמחות במכונית הלימוד שליד האוניברסיטאות, כמו פסיכותרפיה, טיפול משפחתי וכיו"ב, מצריכים תואר שני בע"ס? זה חייב להיות קליני? לגבי התמחויות שונות, כמו טיפול באומנות וטיפול קבוצתי, האם ישנם הגבלות לגבי התואר השני? 3. לגבי "מידת הקליניות" של התואר השני, האמנם אין חשיבות לכך? האם כמוסמך האוני' העברית יהיו פתוחיפ בפניי תחומים מבריאות הנפש, תחנות לטיפול בילד ובשפחה, מרכזי ייעוץ למיניהם כמו לסטודנט וכיו"ב כשם שלעמיתי מבר אילן? בהנחה שיש לנו אותו ניסיום וותק? 4. האם תואר שניח במדעי החברה, כמו סוציולוגיה ארגונית ופסיכולוגיה חברתית, יתרמו במידה מסויימת בעיסוקי בעו"ס מבחינת קידום מקצועי-טיפולי וניהולי, בהשוואה לעו"ס עם תואר ראשון בלבד, שוב בהנחה שלשנינו אותו ניסיון טיפולי בערך. והאם תואר שני, שלא בע"ס, יחשב מבחינת שכר? 5. לסיום, את ממליצה על לימודים מיד בתום בBA או שעדיף לרכוש מעט ניסון קליני בשדה? מצטער על המגילה הארוכה. תודה מראש על תשובותיך המפורטות:)

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2005 | 21:40 | מאת: מור

היי, אני מרשה לעצמי להתערב... לגבי שאלה 2 - לימודי פסיכותרפיה אפשריים גם תואר שני במקצועות אחרים (אני לדוג' מכירה דיאטנית עם תואר שני שלומדת כרגע פסיכותרפיה באונ' ת"א). הדרך הטובה ביותר לדעת היא להכנס לאתרים ולבדוק תנאי קבלה (לדוג',באתר של אונ' ת"א,לימודי המשך בפקולטה לרפואה,אצל גרין...). לגבי טיפול משפחתי,לא חייב להיות קליני !.כנ"ל לגבי טיפול קבוצתי (הנחיית קבוצות?). לגבי 3 - בתכל'ס אין שום משמעות. 4 - בהרבה מהמקומות בהם עובדים עו"סים לקידום אין ממש קשר לרמת ההשכלה. ז"א,לא התואר השני יעזור להתקדם אלא הותק. לגבי שכר,עד כמה שאני יודעת,במקומות ציבוריים יש מן גמולי השתלמות (או איך שזה נקרא),ואז מחשבים איזשהי תוספת שכר ללימודים (גם אם אלה לימודי תואר ראשון נוסף,ולא עו"ס). 5. בחלק גדול מהאוניברסיטאות ישנה דרישה לשנתיים נסיון בשדה (לאחר סיום תואר ראשון),לפני קבלה לתואר שני בעו"ס.כך שכדאי שתברר (נדמה לי שבי -ם יש מסלול מיוחד למצטיינים שבו לא צריך את הנסיון). אני מציעה לך מנסיון להכנס לכמה שיותר אתרים - אונברסיטאות (מידע לתואר שני וגם לימודי המשך בבתי הספר לעו"ס,רפואה....),לצלצל למח' ללימודי המשך בעו"ס (כדאי לבר אילן,ת"א ומכון מגיד שהוא לימודי ההמשך של ירושליים) ולבקש שישלחו לך את החוברת (הם יגידו ששל שנה הבאה עדיין לא יצא,תגיד שלא נורא אתה רוצה את של השנה כדי לקבל מידע כללי...). מקווה שתרמתי משהו. בהצלחה.

02/02/2005 | 18:19 | מאת: טלי וינברגר

דניאל שלום רב, מצטערת על העיכוב בתשובתי. ולעניינך: 1. חוק הפסיכותרפיה טרם נחקק זה כבר 15 שנה...ממה שנראה כעת זה לא עומד להשתנות :-( . אני לא יודעת מה התיכנונים לגבי עו"סים, אבל אני מאמינה שתיהיה הגבלה של התפקיד, בעיקר בחלק הטיפולי (וזו דעתי האישית בלבד). 2. לא כל המכונים דורשים תואר שני, אבל בדרך כלל כן. כדאי לברר על כל מסלול באופן ספציפי ובמקום הספציפי. 3. להערכתי, כן, התואר השני בי-ם יתקבל באותה אהדה כמו של בר אילן. כך לפחות אם אני מאמינה. הלימודים במוסד אחד לא נופלים ברמתם ממשנהו. 4. אני מאמינה שכל לימודים נוספים תורמים, ובעיקר אם תילמד משהו שיש בו אוריינטציה לתחום העבודה בו אתה מעוניין: ניהול, ע"ס קהילתית וכו'. זה בוודאי נראה הרבה יותר טוב מאשר רק תואר ראשון. 5. אני ממליצה לרכוש ניסיון בשדה ואז להמשיך לתואר השני. זה מאד מאד מעמיק את הידע והחויה. בהצלחה, טלי

02/02/2005 | 18:20 | מאת: טלי וינברגר

דניאל שלום רב, מצטערת על העיכוב בתשובתי. ולעניינך: 1. חוק הפסיכותרפיה טרם נחקק זה כבר 15 שנה...ממה שנראה כעת זה לא עומד להשתנות :-( . אני לא יודעת מה התיכנונים לגבי עו"סים, אבל אני מאמינה שתיהיה הגבלה של התפקיד, בעיקר בחלק הטיפולי (וזו דעתי האישית בלבד). 2. לא כל המכונים דורשים תואר שני, אבל בדרך כלל כן. כדאי לברר על כל מסלול באופן ספציפי ובמקום הספציפי. 3. להערכתי, כן, התואר השני בי-ם יתקבל באותה אהדה כמו של בר אילן. כך לפחות אם אני מאמינה. הלימודים במוסד אחד לא נופלים ברמתם ממשנהו. 4. אני מאמינה שכל לימודים נוספים תורמים, ובעיקר אם תילמד משהו שיש בו אוריינטציה לתחום העבודה בו אתה מעוניין: ניהול, ע"ס קהילתית וכו'. זה בוודאי נראה הרבה יותר טוב מאשר רק תואר ראשון. 5. אני ממליצה לרכוש ניסיון בשדה ואז להמשיך לתואר השני. זה מאד מאד מעמיק את הידע והחויה. בהצלחה, טלי

05/01/2005 | 14:37 | מאת: ליאורה

שלום טלי, אני סטודנטית לקראת סיום תואר ראשון. אני דיי מתלבטת לגבי הסבה לעו"ס. תחום זה מושך אותי למרות השכר הנמוך (יוקרה לא מעניינת אותי) אבל אני הייתי רוצה לקבל כמה שיותר מידע על התחום הזה ועל אפשרויות העבודה המגוונות שבו לפני שאחליט אם ללכת על זה..אז יש איזה אתר טוב או ספר כלשהו שמסביר את הכל(עדיפות לספר..) וממה שהבנתי את למדת בבר אילן עו"ס?אני לומדת שם ורציתי לדעת איך הביה"ס לעו"ס שם?רמת מרצים? איך האווירה?לימודים קשים מדי ? אשמח לתשובות ועצות תודה מראש

05/01/2005 | 17:08 | מאת: טלי וינברגר

ליאורה שלום רב, ממה שאני מבינה ממכתבך, את לומדת תואר ראשון שאינו בעבודה סוציאלית. את מתלבטת לגבי לימודיי ההסבה בבר אילן. ובכן, אני לא עשיתי שם לימודי הסבה אלא את התואר השני הקליני. את התואר הראשון שלי למדתי באונ' בן גוריון בב"ש. לגבי אפשרויות העבודה בתחום הן למעשה כמעט בלתי נדלות, והן מגוונות ביותר. אולי שווה לך להיכנס לאתר העובדים הסוציאליים וללמוד קצת משם. ולגבי רמת הלימודים והקושי...אההמממ....מי שאוהב את המקצוע אזיי הלימודים הם רק תוספת להנאה (באמת!!!). מצ"ב קישור לאתר העו"סים: http://www.socialwork.org.il/ אשמח לענות על כל שאלה נוספת, בהצלחה, טלי

04/01/2005 | 23:00 | מאת: נירית

אני צריכה מידע בבקשה על אנאלפבתיות בגיל מאוחר והתנהגות אלימה\בעייתית של ילדים כתוצאה מתחושת מתח בין ההורים. בבקשה כל עזרה תתקבל בברכה תודה!!! נירית.

05/01/2005 | 09:48 | מאת: טלי וינברגר

נירית שלום רב, להערכתי שאלתך מתאימה יותר לתחום החינוך, ועל כן אני ממילצה לך לפנות לפורום העוסק בתחום החינוך. בברכה, טלי

02/01/2005 | 22:59 | מאת: magi

הנני מעוניינת ללמוד עבודה סוציאלית בשעות הערב,מאחר ואני עובדת בשעות הבוקר .האם יש בית ספר כזה? ואיפה? אודה לכם על התשובה. מקום מגורי הוא אזור המרכז-דרום תודה מראש

05/01/2005 | 09:49 | מאת: טלי וינברגר

מגי שלום רב, ככל הידוע לי אין בתי ספר לעבודה סוציאלית המלמדים רק בערב. ניתן לשלב אולי חלק מהקורסים אחה"צ, אבל בדרך כלל אני מאמינה שיהיו גם קורסי חובה שנערכים במשך הבוקר. בהצלחה, טלי

02/01/2005 | 16:45 | מאת: סטודנטית לפסיכולוגיה

שלום לכולם מישהו יודע את כתובת הדוא"ל של י.ה.ת? אני רוצה לברר על תנאי הקבלה. תודה

04/01/2005 | 13:53 | מאת: ענת

אני מניחה שבאתר של י.ה.ת תוכלי לקבל מידע. כתובת האתר: http://www.yahat.org/2002/index.asp ענת

05/01/2005 | 09:50 | מאת: טלי וינברגר

לסטודנטית שלום רב, מקווה שנצלחת להגיע לאימייל הדרוש, לפי הכוונתה של ענת. שיהיה בהצלחה, טלי

01/01/2005 | 21:14 | מאת: דניאל

טלי שלום, אני מסיים השנה את לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. אציין כי נהניתי מהלימודים (וכי השגתי ציונים גבוהים), מהאווירה והחברה וכמובן מההכשרה המעשית. אולם, אני נמצא כרגע בפני התבלטות קשה לגבי המשך לימודיי ותעסוקתי. איני בטוח שארצה להקדיש את עיסוקי לתחום הזה, בין היתר בשל השכר והיוקרה הנמוכים (והצורך להסביר כל הזמן לסביבתי מדוע בחרתי בתחום זה ), המעורבות הרגשית הגבוהה בתכנים שעוסקים בהם והעניין האינטלקטואלי בתחומים נוספים (כגון תקשורת וסוציולוגיה). שאלתיי אם כן : 1. אם אבחר ללמוד את התואר השני בתחום אחר במדעי החברה, כמו ייעוץ ארגוני או מדיניות ציבורית, האם הדבר יפגע בסיכויי לקידום הן ברמה המקצועית-טיפולית והן ברמה הניהולית, במידה ואחליט להישאר בתחום העבודה הסוציאלית? האם אוכל להתמחות בפסיכותרפיה ובלימודי תעודה נוספים באונברסיטאות והמכונים שליד? האם ניתן למצוא קשר בין ייעוץ ופיתוח אירגוני ובין עבודה סוציאלית, הן במישור המעשי והן באקדמי? האם תואר שני שאינו קליני "תופס" מהבחינה הזו, כמו המסלול הקהילתי או מסלולים נוספים שנלמדים באוניברסיטה העברית בביה"ס לע"ס ( ניהול מלכ"רים ומסלול מחקרי). 2. תהיה בנוגע לשוני והייחודיות של 3 האוני': העברית, ת"א ובר אילן. האם התואר שנרכש באוני' העברית נחשב ל"קליני", כמו התואר בבר אילן? אני מרגיש כי עליי להגיע להחלטה מאחר וההרשמה נפתחת בקרוב. מקווה שדבריי היו ברורים. תודה מראש על ההתייחסות.

05/01/2005 | 09:58 | מאת: טלי וינברגר

דניאל שלום רב, אתה מביא בהתלבטותך רבדים משותפים רבים למרבית מסיימי התואר הראשון בעבודה סוציאלית. השכר הנמוך וחלקחי המשרות שקיימות (בקושי) בשוק העבודה מעלים תהיות של "ועכשיו לאן?". אתה מספר שתחום היעוץ הארגוני או מדיניות ציבורית מתאימים לך, ואני תוהה, אם ככה אתה חושב, אז מה אומר לך לא ללכת בדרך הזו? אתה שואל האם זה יפגע בסיכויי הקבלה שלך למגמה הטיפולית? לא יודעת אבל אולי כן, ולו רק כיון שאין לך התנסות קלינית (לפי המובן ממכתבך). אם במקביל ללימודים החדשים שלך תמצא איזושהי מסגרת שבה תוכל גם לטפל (עבודה בשכר או אפילו התנדבות), כך תוכל "לצבור נסיון" קליני, וגם לא להזניח את שאר שאיפותיך להמשך וקידום הקריירה שלך ואתה עצמך. לגבי איזה תואר הוא קליני יותר או נחשב לכזה, אז רק שתדע שבעיניי זה הכל שטויות. אני למדתי בבר אילן את המסלול הקליני ולפי מה שגיליתי הוא לא יותר "קליני" ממגמות דומות באוניברסיטאות אחרות. בעיניי מה שעושה את השוני זה הסטודנט עצמו וכמה הוא משקיע במהלך הלימודים הן לקריאת חומר תיאורטי נרחב, והן בהבאת מקרים להדרכות השונים ושילוב התיאוריה והפרקטיקה. זה בעיני ה"מסלול" הטוב ביותר להיות "מטפל קליני". שיהיה בהצלחה, טלי

31/12/2004 | 15:03 | מאת: שז

סדנא יחודית, בת תשעה חודשים, להתמודדות עם משברים אישיים, מצבי לחץ ומחלות באמצעות כתיבה יוצרת נפתחת בתחילת פברואר. הסדנא תיערך בהנחיית הסופרת והמשוררת שז. לפרטים ולקביעת ראיון היכרות, ניתן להתקשר לטלפון: 050-7393095

06/01/2005 | 16:17 | מאת: מתעניינת

באיזה איזור זה?

30/12/2004 | 12:33 | מאת: הדס בר

שלום, אני מעוניינת להמשיך לאחר תואר ראשון בקרימינולוגיה ללמוד תראפיה בבעלי חיים. האם את יכולה להפנות אותי אל האתר חיפושים הנדרש?

31/12/2004 | 06:11 | מאת: ענת

שלום הדס, בקישור המצורף תוכלי לקרוא רבות בנושא כמו גם על תוכניות הכשרה שונות בתחום זה. כתובת האתר: http://www.hebpsy.net/link.asp?cat=folder&folder=26&order=language ענת

05/01/2005 | 10:02 | מאת: טלי וינברגר

שלום רב, את יכולה גם לפנות למכללת דוד ילין בי-ם, שם מלמדים את הנושא ולברר איתם פרטים אודות הלימודים. בהצלחה, טלי

29/12/2004 | 17:45 | מאת: יעל

שלום רב, אני מטפלת באמנות ומשלבת בעבודתי גם בעל"ח. בנוסף לכך עברתי הכשרה של שנתיים באבחון וטיפול בצבע ופרחי באך. כיום איני עובדת. אני מתקשה למצוא עבודה דרך העיתונים והאינטרנט מכיוון שזהו תחום המתפרסם יותר מפה לאוזן. אודה לך טלי, ולמי מכם המטפלים, היודעים על משרה פנויה או מקומות עבודה בצפון שאוכל לפנות אליהם. יש לי את כל התעודות והאישורים הדרושים ואני בעלת נסיון של שש שנים בתחום. תודה יעל

05/01/2005 | 10:03 | מאת: טלי וינברגר

יעל שלום רב, לצערי אין בידיי מידע אודות משרות פנויות בתחום המבוקש ו/או באזור מגורייך. מקווה שבקרוב מאד תמצאי. בהצלחה, טלי

26/12/2004 | 13:43 | מאת: סטודטית לפסיכולוגיה

שלום רב, אני סטודנטית לפסיכולוגיה שנה ג', ורציתי לברר היכן אפשר ללמוד תרפיה באומנות, ומהן תנאי הקבלה. אני מעוניינת להתחיל בלימודים מתקדמים החל מהשנה האקדמית הבאה. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

באתר של י.ה.ת תקבלי את כל המידע הדרוש לך. קישור לאתר: http://www.yahat.org/2002/program.asp בהצלחה!!!

27/12/2004 | 14:49 | מאת: סטודנטית לפסיכולוגיה

האם מקבלים ללימודים מועמדים עם תואר ראשון בלבד? או שצריך תואר שני וניסיון כלשהו בתחום?

אני מדריכה לאומנות בעלת ניסיון במיוחד עם הגיל הרך אני רוצה להתפתח וללמוד תרפיה באומנות העניין הוא שאין לי תואר יש לי תעודה של מכללת ורצברגר היכן אני יכולה ללמוד לימודי תרפיה?

05/01/2005 | 10:06 | מאת: טלי וינברגר

לסטודנטית שלום רב, אכן ניתן להירשם ללימודי תרפיה באומנות אחרי תואר ראשון בתחומי מדעי ההתנהגות, חינוך וכל מקצוע בעל אוריינטציה טיפולית. לגבי מקומות הלימוד ותנאי הקבלה תוכלי לקבל מידע הן באתר של י.ה.ת שענת השאירה לך את הקישור אליו, והן תוכלי לערוך כאן חיפוש על תשובות קודמות מהעבר, ולברר את הדרוש לך (כי עניתי על כך פעמים רבות בעבר). בהצלחה, טלי

22/12/2004 | 20:47 | מאת: אפרת

היי טלי אני לקראת סיום לימודי ה BA בפסיכולוגיה ומתלבטת אם להמשיך להסבה ללימודי עו"ס לא ברור לי מה ההבדל בין לימודי ההסבה ללימודים רגילים לתואר BA בעו"ס אשמח אם תוכלי להסביר לי. תודה אפרת

05/01/2005 | 10:07 | מאת: טלי וינברגר

אפרת שלום רב, לימודי ההסבה מיועדים למי שמצוי בידו תואר ראשון מתחום אחר, ואינו מעוניין ללמוד תואר ראשון מחדש. לכן מדובר במסלול מקוצר בן שנתיים ולא שלוש שנים כמו תואר רגיל. בהצלחה, טלי

21/12/2004 | 13:18 | מאת: פרח

אני רוצה לספר שאתמול אתחלתי לילמוד בבבית הספר לעבודה סוציאלית קורס בשם מנטורי (נערות למען נערות)בקורס מלמדים אותננו הבנות המישתתפות בו אייך בעצם להעביר את הידע והניסיון שלנו מהחיים לבנות אחרות ,יותר קטנות שנימצאות במצב שבו היינו ליפניי שטופלנו ע"י עו"ס . אתמול הייתי שם ומאוד נהנתי בסדנה.

21/12/2004 | 17:09 | מאת: ענת

קראתי על התוכנית. יוזמה ברוכה!!! בהצלחה וכל הכבוד, ענת.

21/12/2004 | 13:18 | מאת: פרח

אני רוצה לספר שאתמול אתחלתי לילמוד בבבית הספר לעבודה סוציאלית קורס בשם מנטורי (נערות למען נערות)בקורס מלמדים אותננו הבנות המישתתפות בו אייך בעצם להעביר את הידע והניסיון שלנו מהחיים לבנות אחרות ,יותר קטנות שנימצאות במצב שבו היינו ליפניי שטופלנו ע"י עו"ס . אתמול הייתי שם ומאוד נהנתי בסדנה.

05/01/2005 | 10:12 | מאת: טלי וינברגר

פרח יקרה, נשמע שאת מרוצה מהסדנא ושהיא תורמת לך. בעיניי את בחורה אמיצה מאד ונבונה, כך שבמקום להישאר במקום הקשה של חייך, לקחת אותו, ולמדת להפיק ממנו דברים טובים. אני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך,ויישר כח! טלי

21/12/2004 | 11:03 | מאת: סמדר

שלום! אחותי נמצאת כרגע במשבר שנמשך כבר חודשיים. היא בת 29 וזו הפעם השלישית שזה קורה לה. בעקבות גורמים מלחיצים כמו החתונה שלי, כמו סדנת אמ איי, היא נכנסת לחרדה גדולה, ומתפרקת. זה לא מלווה בשמיעת קולות או ראייה. את הפעם הראשונה היא עברה לבד בפעם השנייה נעזרה בפסיכיאטרית ועכשיו היא הופנתה על ידי פסיכולוגית שלה לאשפוז יום בבית חולים. אחותי מאד לא מרוצה מהמקום ומרגישה שהוא לא מספיק מכיל ומחזיק אותה. אני תרפיסטית באומנות ועבדתי בעבר בבית חולים במחלקת אשפוז יום. הייתי במקום שאחותי מטופלת, השתתפתי בישיבה עם הצוות ובאמת התרשמתי שהם לא מספיק מכילים וטיפוליים. בישיבה המנהל שהוא גם פסיכיאטר אף צעק ודיבר בצורה מאד בוטה אליה וגם אליי. בעקבות זאת ניסיתי לברר בשלוותא לגבי אשפוז היום שלהם וענו לי שבגלל שהי אלתושבת תל אביב היא לא רשאית להגיע לשם. יש לי שלוש שאלות: לאיזה מקומות היא כן יכולה להגיע ולקבל טיפול? והאם העובדה שהיא חברת קופת חולים מאוחדת צריכה למנוע ממנה לקבל שירות במרכזים מסויימים? בנוסף, האם ייתכן שמדובר בסכיזופרניה? אודה על התייחסות מהירה, תודה

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2005 | 10:17 | מאת: טלי וינברגר

סמדר שלום רב, לגבי עניין השירותים, ופריסתם במסגרת השירות הציבורי של קופת חולים אינני יכולה לסייע לך, אלא עליך לפנות ישירות לקופת החולים של אחותך. לגבי ההתייחסות עליה את מדברת ניתן לנסות לפנות לנציב תלונות הציבור בבית החולים שבו היא שוהה במסגרת אישפוז יום ולראות מה ניתן לשפר בתחום זה. במידה ואינכם מרוצים מהטיפול, ייתכן וניתן לשלב את אחותך במסגרות טיפוליות אחרות, כגון: הוסטל שיקומי, מרפאה לבריאות הנפש המקומית ועוד. להערכתי אולי כדאי להתייעץ עם עובדת סוציאלית מהתחנה לבריאות הנפש המקומית או מאידך עם הפסיכיאטרית המטפלת בה כעת, ולבדוק מה האופציות הקיימות פרט לאישפוז היום באבארבאנל. איחולי בריאות, טלי

האם ישנו קשר ישיר בין הפרעת אישיות גבולית(בורדוליין)לבין הפגע נגע של הפרעות אכילה בדמות התקפי בולמוס אימפולסיביים?! אשמח להבהרה בפרוטרוט. מתוסכלת ניצחית.

לקריאה נוספת והעמקה

למתוסכלת שלום רב, את שואלת שאלה מורכבת מאד, ומצפה / מקווה שאוכל להעיק לך תשובה חד משמעית בנושא. ובכן, אני הולכת לאכזב אותך ולספר לך שאין חד משמעיות בנושא. אכן קיימים מחקרים המצביעים על קורולציה כזו או אחרת בין הפרעות אישיות מסוגים שונים לבין הפרעות אכילה, א-ב-ל זה תלוי בגורמים רבים מכדי שתוכלי להעריך שאכן בכך מדובר. אין לי מושג מי את ומדוע שאלת את השאלה, אבל אם אובחנת אי פעם כאישיות גבולית ואת גם סובלת מהפרעת אכילה, אין זה אומר שככה זה צאריך היה להיות. אפשר להילחם בהפרעות האכילה, ואפשר גם לנצח! לעולם אל תשכחי את זה.... (והפרעת אישיות גבולית לא מהווה "הנחה" למי שיש לה הפרעות אכילה. צריך לטפל בשני הדברים במקביל!!!). איחולי בריאות, טלי

16/12/2004 | 23:31 | מאת: מתוסכלת

ראשית: 1.מהם סיכויי ההחלמה בהפרעת אישיות גבולית(קלה יחסית)בגיל ה20+? 2. האם השילוב האינטגראטיבי של טיפול פסיכותרפי+ טיפול תרופתי נוגד דיפרסיה הוא השילוב המנצח? ועד כמה הוכח יעילותו בצורה קלינית ומדעית- סטטיסטית? 3. האם ישנה קורלציה ישירה בין הפרעת אישיות גבולית(שאני נירוטית ומודעת לכל תסמיניה, הסימפטומים שלה, המקור להיווצרותה והתפרצותה והשלכותיה..) לבין חוסר יכולת למסד קשר, ולאהוב בן זוג "באש ובמים" (מחצין וסימבולי לאור ההפרעה המדוברת)? שהרי גם במערכות יחסים בין אישיות אחרות מתאפיינים תנודות, חוסר יציבות ותחושות אימבוולנטיות כלפי כל קשר:, אנו אוהבים, כועסים, מתפייסים וחוזר חלילה... מדוע בעלי הפרעת אישיות גבולית, לא צולחים לשרוד מערכת יחסים משמעותית וארוכת טווח עם בן זוג? והרי הם לרוב אינם פסיכוטיים ורבים מהם בעלי אינטלגנציה ריגשית גבוהה(כמותי למשל)ובעלי קוגניציה גבוהה..מדוע מאפיין את דפוס התנהגותנו נתירה ממיטה למיטה בקצב מהירות האור?(על אף שאינני שומרת נטירה?) האם חרדת הנטישה הטבועה בדמנו, משחר ילדותנו, היא זו המסקלת את מערכת היחסים הנבנת, מראש? ומועידה אותם לכישלון?ואותנו מותירה בחידלון??! מתוסכלת אחת.

לקריאה נוספת והעמקה
05/01/2005 | 10:26 | מאת: טלי וינברגר

למתוסכלת, 1. מצויינים, תלוי במוטיבציה. 2. בדרך כלל מדובר בשילוב מנצח, אבל כל מקרה לגופו. 3. לא בהכרח. לסיכום, את שואלת שאלות רבות ומעמיקות. המקום המתאים לענות עליהן הוא בחדר הטיפול, ולא על גבי פטורום אינטרנטי. התשובות שנתתי לך הן כוללניות ואינני בטוחה שאותן את מחפשת. הכי טוב לדבר על כך עם המטפל/ת שלך... בהצלחה, טלי

15/12/2004 | 09:04 | מאת: איילת

יש לי תואר שני ביעוץ חינוכי אני עובדת 4 שנים במקצוע ברצוני להעמיק את הידע שלי בתחום הטיפולי וברצוני לברר היכן ניתן ללמוד לימודי פסיכותרפיה.

15/12/2004 | 14:33 | מאת: ענת

הי איילת, לימודי פסיכותרפיה ניתן ללמוד במסגרת האוניברסיטאות השונות. אני יודעת שהתוכנית באונ' חיפה מומלצת מאוד. יש גם כמה מכונים פרטיים ללימוד פסיכותרפיה כדוגמת "קבוצת שיח"- קישור: http://www.siachgroup.co.il/training.htm ה.ל.פ.ב.א: http://www.halfaba.org.il/ קוגיטו: http://www.psychom.com/showpart.asp?part=13 בהצלחה!

15/12/2004 | 20:54 | מאת: מור

היי איילת, יש במכון מגיד (ביה"ס ללימודי המשך של האונ' העברית).הם מלמדים גם בירושלים וגם בת"א. יש באונ' ת"א (יתכן שזה מופיע דרך לימודי ההמשך בפקולטה לרפואה). בהצלחה.

05/01/2005 | 10:28 | מאת: טלי וינברגר

איילת שלום רב, אחרי שענת ומור כתבו לך את האפשרויות השונות כל שנותר לי הוא לאחל לך בהצלחה. טלי

13/12/2004 | 06:04 | מאת: דריה יערי

טלי שלום, אני גם רוצה לשמוע על התוכנית הדו שנתית באוניברסיטת תל אביב,לימודי גשטאלט.אני רוצה לפתח את היצירתיות שלי ושל תלמידי לציור, ותוהה אם אותה תוכנית עשויה לעזור לי. אשמח לכל מידע בנושא הגשטאלט.

14/12/2004 | 08:11 | מאת: ענת

דריה שלום, אני שולחת לך קישור לאתר "היחידה ללימודי המשך ולהתשלמויות" של בית הספר לע"ס באונ' תל אביב, בו תוכלי לקרוא על התוכנית. קישור: http://www.tau.ac.il/socialwork/hishtalmoyot/2005/geshtalt.doc בהצלחה!

14/12/2004 | 10:22 | מאת: דריה יערי

ענת תודה רבה לך, עזרת לי מאד. לצערי התוכנית נפתחה ועלי לחכות שנה לתוכנית הבאה. אולי תוכלי לעזור לי שוב? אני מלמדת ציור ילדים ומבוגרים. הגעתי לשלב שאני מרגישה צורך להיפתח אל היצירתיות שבי, בשבילי, ובשביל תלמידי. בחיפושי הגעתי לגשטאלט. האם ידועות לך תוכניות גשטאלט או אחרות טובות למטרה זו? המון תודה ענת. דריה.

12/12/2004 | 16:52 | מאת: מעיין

שלום! אני סיימתי תואר ראשון בחינוך מיוחד ואני מנסה לברר על תרפיה באומנות. אשמח אם תוכלו לכתוב לי היכן ניתן ללמוד זאת ומהן הדרישות תודה רבה!!!

14/12/2004 | 08:05 | מאת: ענת

הי מעיין, באתר של י.ה.ת תקבלי את כל המידע הדרוש לך. שולחת לך קישור למקומות הכשרה פוטנציאליים: http://www.yahat.org/2002/program.asp בהצלחה!!!

14/12/2004 | 12:08 | מאת: טלי וינברגר

מעיין, כפי שענת כתבה לך את יכולה למצוא את המידע לו את זקוקה באתר יה"ת. במידה ויוותרו לך שאלות את מוזמנת לשוב לכאן ואשתדל לסייע. בברכה, טלי

08/12/2004 | 21:37 | מאת: אניה

שלום רב, תודה על ההתיחסות. אני בת 21 ומעוניינת ללמוד עבודה סוציאלית בשנה הבאה. אנשים מסביבי טוענים שזה מקצוע ללא רווחה כלכלית וקושי במציאת עבודה. שאלה לי אלייך בתור עובדת סוציאלית ובתור אחת שנמצאת בסביבת אנשים דומים, איך את רואה את המקצוע? האם ישנו סיפוק ? מימוש עצמי?

14/12/2004 | 12:13 | מאת: טלי וינברגר

אניה שלום רב, את שואלת אותי שאלה קשה, בעיקר כיון שהתשובה עליה היא סובייקטיבית ביותר. אני עצמי מאד אוהבת את מקצוע העבודה הסוציאלית, למרות שאכן קיימים בו קשיים כלכליים. ברוב המקרים מדובר במשרות חלקיות והשכר הציבורי אינו מרקיע שחקים. אולם הדבר דומה לעוד מגזרים רבים במערכת הציבורית כמו מורים, פסיכולוגים, מטפלים באומנות וכדומה. ישנה אפשרות לעבוד במגזר הפרטי שם השכר והתנאים בדרך כלל משופרים וניתן להגיע לרמת שכר סבירה. אולם, למרות כל מה שכתבתי אני חושבת שהשאלה המרכזית, בעיקר במקצוע כמו עבודה סוציאלית שהעבודה אינה רק רציונלית כי אם מערבת חלקים רגשיים רבים הינה האם את רוצה להיות עובדת סוציאלית והאם הרעיון של עזרה לזולת היא בדמך. אם כן את תאהבי את המקצוע ואת מה שאת עושה, וזה בעיניי, הדבר העיקרי והחשוב ביותר. בהצלחה, טלי

08/12/2004 | 09:59 | מאת: קרן

שלום לכולם שמי קרן, עובדת סוציאלית. אני מסיימת השנה את התואר השני, בהתמחות ילדים ומשפחה אני מחפשת עבודה בתחום כבר די הרבה זמן, ולא מוצאת. אני רוצה מאוד להתחיל כבר את דרכי המקצועית, ומתחילה קצת להתייאש... אם מישהו יודע על עבודה בתחום, באיזור ירושלים והסביבה, אהיה אסירת תודה אם יוכל ליידע אותי תודה רבה ובהצלחה לכולם קרן

14/12/2004 | 12:14 | מאת: טלי וינברגר

שלום רב, לצערי אינני יודעת על משרות פנויות באזורך. מקווה שתמצאי במהרה, בהצלחה, טלי

14/12/2004 | 12:28 | מאת: קרן

תודה רבה, גם אני מקווה שאמצא מהר...

07/12/2004 | 20:02 | מאת: שירה

ברצוני לברר האם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל-אביב קיימת אפשרות תואר שני במגמה טיפולית (קלינית) כמו באוניברסיטת בר-אילן.

08/12/2004 | 05:40 | מאת: ענת

הי שירה, אני יודעת שבאוניברסיטת תל אביב יש מס' מגמות שנחשבות טיפוליות (ילד ונוער, משפחה, קבוצות). לגבי ירושלים איני יודעת. שיהיה לך בהצלחה! ענת

14/12/2004 | 12:16 | מאת: טלי וינברגר

שירה שלום רב, כפי שענת כתבה לך ישנן מגמות הנחשבות לטיפוליות הן בי-ם והן בת"א. אולם המגמה הקלינית, כפי שהיא נקראת כך בבר אילן אינה נקראת כך בשום מקום אחר, כפי הידוע לי. בברכה, טלי

07/12/2004 | 19:40 | מאת: מומי

אתם מוזמנים לבלוג בנושא הOCD שאיתו אני מתמודד.http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ocdabc אשמח לראותכם מומי

14/12/2004 | 12:16 | מאת: טלי וינברגר

07/12/2004 | 10:26 | מאת: שירי

שלום רב... אני בת 19 בילדותי הוטרדתי מספר רב מאוד של פעמים מינית- מכל מיני אנשים וכמעט מכל מי שהיה מסביבי- היום אני מרגישה שלמרות שחשבתי שאני חזקה והתמודדתי עם זה - אני מוצאת את עצמי כאומללה בכל פעם שאני חושבת על זה- חבר שלי טוען שכשהוא מחבק אותי כשאני ישנה אני רועדת כל כך שהוא עוזב אותי ולא מחבק בלילה- אני חושבת שהכל זה תוצאה של אותם מקרים- אני לא יודעת אם זה שאלה לפורום הזה אבל באמת אין לי מושג לאן לפנות- ואין לי עם מי להתייעץ (ההורים שלי לא מודעים לכלכ מה שעברתי) אני אודה לך אם תוכל לכוון אותי- תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/12/2004 | 05:46 | מאת: ענת

שירי שלום, אני ממליצה לך לפנות למרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. איני יודעת מאיזה אזור מגורים את. אני שולחת לך קישור בו תמצאי כתובות של המרכזים לפי אזורי מגורים שונים. http://www.macom.org.il/rapehelp.asp אני חושבת שההחלטה לפנות לעזרה מקצועית היא נכונה מאוד עבורך. מאחלת לך הצלחה בתהליך הטיפול, ענת

14/12/2004 | 12:21 | מאת: טלי וינברגר

שירי יקרה, כפי שענת כתבה לך, המקום המתאים ביותר לפנות אליו הוא אתר "מקום" כאן ברשת. דבר נוסף הוא שניתן לפנות לקו החם של נפגעות תקיפה מינית בטלפון 1202 מכל טלפון. הפגיעה לא תיעלם והכאב ממנה הוא חד ונשאר. הטיפול והחשיפה של הדברים היא הדרך לנסות ולחיות איתם הלאה, למרות הכל ואף על פי. פני לעזרה, את חייבת את זה בשביל עצמך! מגיע לך לטפל בעצמך, אל תסתירי ואל תסתתרי. יש שם מישהי שמחכה כבר לדבר איתך. רק תכתבי/תתקשרי. מישהי שם בשבילך. ((()))) טלי

25/03/2005 | 16:25 | מאת: מירי

שלום, אני מועניינת בלימודים לתואר ראשון. האם יש מכללות עם מסלול של עו"ס? אני גרה באיזור הצפון . האם ישנם תנאי קבלה מועדפים לאנשים מעל גיל 35?

06/12/2004 | 12:54 | מאת: לילי

אני מתעניינת בלימודי תואר שני בע"ס באוניברסיטת חיפה במגמת משפחה. מישהו למד? שמע? יכול להמליץ?

14/12/2004 | 12:21 | מאת: טלי וינברגר

לילי שלום רב, לצערי לא מדתי שם וגם אינני מכירה אנשים שלמדו שם. מקווה שתמצאי, ושיהיה בהצלחה, טלי

05/12/2004 | 21:16 | מאת: סבטלנה

שלום לכם! ישלי בעיה קשה. אחותי אחרי שחזרה בתשובה והתחתנה החליטה לנתק קשר מהמשפחה כולה,כולל ההורים. לא נורא קשה עם זה,לאימא יותר כמובן,פשוט כל דבר שמזכיר לי אותה גורם לי לבכות ללא הפסקה.אני לא ראיתי אותה כבר שנתיים.היא לא ראתה ילדה שלי שהיא בת 10 חודשים,אני ראיתי את בנה רק בגיל חודשיים אולי. אני יודעת שאין משהו או מישהו יכול לעזור במצב כזה. איך אני יכולה להתמודד עם זה?

14/12/2004 | 12:25 | מאת: טלי וינברגר

סבטלנה שלום רב, נשמע שמשפחתך נקלעה למשבר קשה, שבו אותה אחות שחזרה בתשובה התנתקה מהמשפחה וזה קשה לכם מאד. אני לא אשאל אם ניסיתם ליצור קשר, כי אני מאמינה שניסיתם, ואולי אם כל הדרכים כבר נחסמו אל האחות והיא אינה רוצה לשמור עימכם על קשר אולי כדאי להרפות ולהשלים עם המצב על אף שזה בוודאי קשה ביותר. ייתכן וכדאי לפנות לעזרה מקצועית עבורך ועבור משפחתך כדי לנסות להתגבר על תחושת האובדן המשפחתי, ואולי אף לבחון דרכים חדשות (אם קיימות) ליצור קשר עם האחות. מאחלת לכם רק טוב, טלי

04/12/2004 | 20:29 | מאת: נחום

לתשומת לבכם/ן במסגרת האתר המחודש של איגוד העו"ס (www.socialwork.org.il) פועל פורום לענייני אתיקה בע"ס. מטרת הפורום, לפחות בשלב הראשון, להוות צינור תקשורת ישיר ומהיר בין ציבור העו"ס לוועדת האתיקה. הפונים לפורום ייענו באחת מ-2 דרכים: 1. שאלות מידע והכוונה כללים יענו תוך זמן קצר בדואר חוזר. 2. שאלות מורכבות וסוגיות שונות, יובאו בפני חברי וועדת האתיקה והתשובה המוסדרת והמנומקת תמסר כעבור זמן, לאחר דיון הוועדה. אני מקווה כי בדרך זו נעזור בהעלאת המודעות של העו"ס לענייני האתיקה המקצועית ונסייע בפתרון בעיות שוטפות. בברכת שבוע טוב, נחום מיכאלי

04/12/2004 | 22:11 | מאת: טלי וינברגר

01/12/2004 | 17:27 | מאת: יעל

שלום טלי אני אותה יעל המחפשת עבודה מההודעה למטה אני לומדת היום לתואר שני בע"ס באוניברסיטת בן גוריון, במסלול של טיפול באומנות התחלתי את המסלול השנה לאחרונה קיבלתי הצעה, לעבוד מספר מאוד מצומצם של שעות בטיפול באומנות עם שני ילדים. התכנון הוא שעבור ילדים אלה הטיפול באומנות יהווה תחליך לטיפול רגיל ולא תוספת. אני מתלבטת האם אני כבר בשלה לכך. כפי שאת אולי יודעת, הלימודים במסלול שלי זה לא כמו לימודים של טיפול באומנות פרופר, אלא יותר כלים אומנותיים לע"ס. עם זאת, אני בזמן הקצר שחלף מרגישה שהלימודים נותנים לי המון. הלימודים האלה לא מכשירים אותך לטיפול כמו שלימודי ההכשרה המעשית בתואר הראשון עושים. אמנם יש פרקטיקום בשנה הבאה, אך אני בספק לגבי מידת הבטחון שזה נותן להתחיל ממש לעבוד בתחום. לכן אני רוצה לשאול לדעתך, האם זה מוקדם מדי להתחיל להתנסות. כי נראה לי שבתור התנסות, ההצעה שקיבלתי היא ממש מתאימה, כי זה ממש בקטן מצד אחד אני מרגיש שאני לא מספיק בשלה ומצד שני, לא בטוח שבסיום הלימודים אני ארגיש יותר וכן, יש לי מיומנויות טיפוליות אחרות, כך שאני לא באה לגמרי לא מקצועית לטיפול בילדים. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2004 | 18:22 | מאת: טלי וינברגר

יעל שלום רב, לדעתי, אם את מרגישה שזה מתאים לך, לכי על העניין. אני חושבת שחשוב ביותר שתמצאי לך הדרכה מתאימה, ואז גם החרדה שלך תיפחת (אני מקווה), וגם תוכלי להיעזר במישהו מנוסה ומקצועי יותר בליווי דרכך בהתחלה. בעיניי נשמעת הצעה נהדרת. בהצלחה, טלי

30/11/2004 | 23:12 | מאת: לוטם המיואשת

לטלי שלום. אני עו"ס בעמותה לבריאות הנפש ורוב העבודה שלי היא אדמיניסטרטיבית .הייתי רוצה לדעת אחת ולתמיד מהו התואר "עו"ס קליני" , במה הוא שונה מעו"ס "רגיל". האם לעו"ס קליני ולפסיכולוג קליני אותו תפקיד? האם לעו"ס קליני יש סיכוי להתקבל כמטפל בשרות ציבורי? . שמעתי מפסיכולוגים שעובדים איתי שלדעתם אין עו"ס עם תואר ראשון נחשב "מטפל" אלא , לכל היותר עוסק במתן תמיכה, הכלה, ובקיצור "תחזוקה שוטפת" והאמת שדיי השתוממתי. האם תוכלי לעזור לי בנושא?

01/12/2004 | 10:02 | מאת: טלי וינברגר

לוטם שלום רב, אל לך להיות מיואשת. הכל עניין של סמנטיקה קלה. עו"ס עם תואר ראשון מקבל רישיון לעסוק בעבודה סוציאלית על כל גווניה, כולל טיפול פרטני. אולם, הטיפול בו מדובר אינו פסיכותרפיה קלאסית כיון שלא לזה התחנחנו בבתי הספר לעבודה סוציאלית. העבודה הסוציאלית היא בעיקרה עבודה אקלקטית המשלבת בתוכה תיאוריות וגישות רבות, וכמו כן עוסקת ביבט האישי של המטופל אך לא פחות מכך גם בהיבט המשפחתי והסביבתי בכלל. ישנם עו"סים שסיימו תואר ראשון ומטפלים כמטפלים פרטניים אפילו באופן פרטי, וזאת מכיון שלמעשה אין שום חוק המונע זאת מהם. היכולת להיות "מטפל" פתוחה כיום לכל אחד (עו"ס או כל אדם אחר אפילו ללא כל הכשרה) , מכיון שאין שום חוק המורה אחרת או המונע זאת. עו"ס קליני הוא עו"ס שסיים תואר שני בהתמחות קלינית. בלימודים אלו יש דגש על החלק הפרטני, ועל גישות הטיפול הפסיכותרפיוטיות השונות. כיום, רוב המרפאות לבריאות הנפש מעדיפות לקבל לשורותיהן עובדים שסיימו תואר שני קליני, ויותר מכך, יש עדיפות ברורה לאלו שגם סיימו בי"ס לפסיכותרפיה. מקווה שקצת סידרתי את הבלאגן, ואת מוזמנת לשוב ולשאול, בברכה, טלי

30/11/2004 | 20:32 | מאת: לימור

אימי סובלת מבעיית "בורדר ליין פרסונאליטי". כיום אנחנו הילדים נשואים ויש לנו משפחות משל עצמנו. אנחנו סבלנו רבות מההתעללות שלה והיחס שלה כלפי אבי. מעולם הדבר לא טופל ההיפך טוטא מתחת לשטיח. עברנו טיפולים פסיכולוגיים כדי לצאת מהבעיות (כמובן על חשבנוננו). כיום היא מתעללת באבי ומונעת ממנו לראות את הילדים והנכדים והיא מאיימת עליו. הוא אדם מבוגר מעל 65 ואחרי ניתוח לב פתוח. הוא חי בבית מטונף ותחת איומים. מה אני יכולה לעשות מבחינת עירוב הרשויות בסיפור הזה, היא שולטת בו ע"י הפחדות כמו שעשתה תמיד עם הילדים שלה. האם אני יכולה לפנות לרשויות שיבדקו את המצב ויחליטו על טיפול או התערבות? האם יש לי סמכויות כבתו לעשות דבר כזה? האחים שלי יתמכו בי כי גם הם סובלים כמוני. דרך אגב מבחינה כלכלית הוא לא יזרק לרחוב, כי יש לו אמצעים שגם עליהם היא מנסה להשתלט ולחליט. היא גם משאירה הודעות מאיימות בטלפון שלי ואני חושבת לפנות למשטרה, זה נמשך יותר מדי שנים ויותר מדי סבל לכולם. תודה על העצה.

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2004 | 10:08 | מאת: טלי וינברגר

לימור שלום רב, נראה שהמצב בבית הורייך הוא קשה, ויותר מכך, גם לכם הילדים, שהצלחתם לשרוד את התקפותיה של האם, קשה עכשיו לראות את סבלו של האב. את שואלת אם יש מה לעשות ואני רוצה לומר לך שבוודאי שניתן לעשות, השאלה היא רק מה אתם רוצים להשיג, האם אתם רוצים להפריד בין ההורים (נאמר שהאב יתגורר במקום אחר בנפרד מהאם וכד'), האם אתם רוצים להביא את האם לטיפול וכו'. אפשר לפנות למספר גורמים: 1. לשכת הרווחה המקומית. 2. התחנה לבריאות הנפש המקומית. 3. המשטרה. כל הרשויות הללו עשויות לטפל במקרה שלכם, אבל להערכתי אתם זקוקים גם לשיתוף פעולה מצד האב. במידה והאב לא מרגיש מנוצל או פגוע, יהיה לכם הרבה יותר קשה לפעול. מקווה שעזרתי. מאחלת לכם חיים שקטים ורק טוב, טלי

01/12/2004 | 19:17 | מאת: לימור

תודה על התגובה! דיברתי עם אבי והוא אכן מאשר שיש איומים. נשמע שהוא אובד עצות, הוא מרגיש חלש ואין לו כח למאבקים האלה. אנחנו לא רוצים להפריד בינהם כמובן אלא רק שהאמא תהיה תחת פקוח, שיהיה לו למי להתקשר עם יש איומים או התקפות. האם ניתן להשיג התערבות כזאת מצד רשויות סוציאליות ואיך מתקדמים בעניין הזה. אני בחו"ל כרגע האם זה אפשרי להתחיל טיפול תוך כדי שאני נמצאת רחוק?

29/11/2004 | 23:22 | מאת: מאיה

היי, אני עושה תואר בעו"ס במכללה והייתי מעוניינת לדעת אם זה המנע ממני בעתיד קבלה ללימודי תואר שני באונ' בארץ או אפילו בחו"ל...? תודה מאיה

01/12/2004 | 10:09 | מאת: טלי וינברגר

מאיה שלום רב, אינני יודעת על לימודים בחו"ל, אבל לגבי הארץ, לימודים במכללה שקולים ללימודים באונ' מבחינת קבלה לתארים מתקדמים באוניברסיטאות. זה כפי הידוע לי. שיהיה בהצלחה, טלי

29/11/2004 | 23:20 | מאת: נטי

היי, רציתי לדעת אם עו"ס קליני יכול לתת טיפול פסיכולוגי כמו פסיכולוג ? ולמרות שזה פורום של עוסי"ם ...האם זה מומלץ? או שעדיף לפנות לפסיכו...? נטי

01/12/2004 | 10:11 | מאת: טלי וינברגר

נסי שלום רב, שאלות שכאלו נשאלו כאן בעבר פעמים רבות, וכן גם בפורומים הפסיכולוגיים הנוספים כאן בדובקטורס. אתה מוזמן לעשות חיפוש ואם ישארו לך שאלות נוספות אשמח לעמוד לרשותך. בברכה, טלי

29/11/2004 | 21:54 | מאת: nati

שלום לך! אני לומדת חינוך מיוחד וייעוץ חינוכי ואשמח אם תפני אותי למאמר שעוסק בדבר הודעה להורים לאחר הלידה על הולדת ילד\ה חריגה.... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2004 | 10:12 | מאת: טלי וינברגר

נתי שלום רב, לצערי אינני מכירה מאמר שכזה. ייתכן וכדאי לך לפנות לעו"ס שעובדת במחלקת ילודים/פגייה באחד מבתי החולים ולברר איתה. בהצלחה, טלי

26/11/2004 | 11:45 | מאת: יעל

שלום לכולם אני עו"ס וסטודנטית לת.שני בעבודה סוציאלית, בהתמחות בטיפול באומנות. יש לי נסיון בטיפול בנוער בסיכון וכן בעבודה עם קשישים. אני מחפשת עבודה, אפשרי בכל תחום כמעט של הע"ס, כולל עבודה קהילתית, תחומים המערבים חינוך וע"ס או עזרה במחקר. קורות חיים והמלצות יימסרו למעוניין. תודה!

26/11/2004 | 14:22 | מאת: טלי וינברגר

שלום יעל, אני מקווה שמי שצריך לראות את ההודעה שלך ייראה ויפנה אליך. את גם יכולה (בלי שום קשר) לשלוח קו"ח למקומות פוטנציאליים לעבודה, בסגנון של "שלח לחמך על פני המים...". שיהיה בהצלחה, טלי

1 ... < 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 > ... 26