פורום עבודה סוציאלית

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
עבודה סוציאלית הינה תחום טיפולי, שעיקרה עזרה לפרט בתוך המסגרת הטבעית שלו: משפחה, קבוצת שייכות וקהילה. בראיית העבודה הסוציאלית מתקיימים יחסי גומלין והשפעה הדדית בין האדם למסגרות אלה. העבודה הסוציאלית עוסקת בתחומים מעולם הסוציולוגיה, פסיכולוגיה ומדיניות הציבור, מתוך מטרה לסייע לפרט בחיי הקהילה על ידי איתור צרכים, העצמה וגיוס כוחות אישיים על מנת להתמודד עם אתגרים שונים. בפורום זה ניתן להעלות שאלות הקשורות בתחומי העבודה הסוציאלית, כגון עבודה מול גורמי רווחה וגופים שונים, התייעצות לגבי הפנייה לשירות, כמו גם שאלות בתחום בריאות הנפש ועזרה עצמית. הפורום אינו מהווה תחליף לטיפול וליווי של עובדת סוציאלית בקהילה. אבקש לשמור על דיון בשפה נאותה ועל כבוד הדדי. למעבר לפורום לחצו כאן.
1277 הודעות
1074 תשובות מומחה

מנהל פורום עבודה סוציאלית

25/11/2004 | 22:42 | מאת: tom11183

בס"ד שלום לכולם ותודה על כניסתכם להודעתי. נכון, זה קצת ארוך, אך ברצוני לבקש שתקראו הכל מההתחלה עד הסוף. תודה. שמי תום .ל., בת 21. סיבת פנייתי היא בשל מצוקה קשה. אני סובלת מבעיה בריאותית קשה כבר מעל ל-7 שנים!!! המתבטאת (בין השאר) בכאבים כרוניים עזים ובלתי נסבלים בעיקר בכל איזור עצם הזנב, ומרתקת אותי למקום אחד, כרגע ביתי. איני יכולה כלל לשבת, ללכת בצורה נורמלית, ואפילו לא לשכב במנוחה(לשכב על הגב איני יכולה כלל), והכל בשל כאביי הבלתי נסבלים המענים אותי ללא הפסק ולא נותנים לי מנוח. במשך 7 השנים פלוס האלו, בנסיון למצוא איזה שהוא מענה-פיתרון לזוועה ממנה אני סובלת, הייתי ב-כ-ל מקום ועברתי ה-כ-ל!!! הזוועה הזו ממנה אני סובלת, היא משהו חד במינו, מורכב מאוד, וקשה מאוד. זה גיהנום עליי אדמות שלא נראה כמותו (חוץ מאצלי) ב-א-ף מ-ק-ו-ם , ו-ל-ש-ו-ם א-ד-ם ב-ש-ו-ם ת-ח-ו-ם!!! מפאת מצבי והסיבה שאני מרותקת לביתי בלי יכולת לצאת לאף מקום, אף רופא שיניים לא ראה אותי 7 שנים. אני פונה אל כולם בקריאה נואשת לעזרה: מצב השיניים שלי חמור ביותר, אני זקוקה לטיפולים באופן ד-ח-ו-ף, והדרך היחידה בה אוכל לעבור טיפולי שיניים היא אך ורק ע"י הרדמה כללית. הבעיה טמונה בכך שאין לי מימון לטיפולים ואין למשפחתי(הנמצאת בקשיים כלכליים) אפשרות לממן את הטיפולים בעצמה. קופ"הח שלי מסרבת לממן את הטיפולים. כבר 7 שנים פלוס, ביטוח לאומי ולשכת הרווחה מסרבים לסייע לי(פיזית, נפשית וכספית), כך שגם דרכם אין מימון. כבר 7 שנים פלוס, אף עמותה בישראל לא מוכנה לעזור לי. בכל העמותות/אגודות/ארגונים מסרבים לעזור לי(פיזית,נפשית וכספית), ואפילו לא טורחים לברר ולבדוק את מקרי, ואת כל הסיפור שלי. אפילו עו"ס שאני כ"כ צריכה ומגיעה לי, אין לי. יש לי מכתב המתאר את מקרי, ששוכפל מ"ס רב של פעמים,ונשלח לאינספור מקומות,אנשים,עמותות,תקשורת... וא-ף א-ח-ד ל-א ט-ר-ח ל-ה-ת-י-י-ח-ס ולבדוק את המקרה שמאחורי המכתב הקשה! אפשרותי היחידה לעזרה היא מימון מאנשים טובים, או שאדם טוב בעל מרפאה יסכים לקבלני במרפאתו באיזור המרכז/השרון לטיפולי שיניים בהרדמה ללא עלות מצדי. ניסיתי לפנות לרופאים אך אף אחד לא מוכן להקשיב, לסייע ולקבל אותי. אני פונה אל כל הקורא/ת שורות אלו: האם מישהו/הי מוכן/ה לסייע לי במימון הטיפולים? או לחילופין, האם מישהו/הי מוכן/ה לקבל אותי לטיפולי שיניים בהרדמה ללא עלות מצדי? מצב השיניים שלי חמור ביותר כיוון שהוזנחתי קשות, והגעתי למצב אסור להגיע אליו! מדובר בין השאר על פגיעה בעצבים, כאבי תופת בלתי נסבלים ואני ממש מרגישה כאבים בראש!!! אפילו קרה שהלסת שלי זזה וכבר שבעה חודשים היא לא במקומה! אני מחפשת וזועקת לעזרה שנה שלמה ומצבי מחמיר ומחמיר כיוון שאף אחד לא מוכן לטפל בי. לאף אחד לא אכפת שיש אדם הזקוק לסיוע דחוף ולטיפולים בדחיפות כזו שזה כבר עניין של חיים ומוות. אני זקוקה לעזרה דחופה נואשות וכולי תקווה שתעזרו לי. אני מבקשת בכל לשון של בקשה, אני ממש מתחננת: אנא עזרו לי. אל תהססו ליצור עימי קשר, בבקשה. (דרך אימייל בלבד בבקשה): [email protected] פנייתי היא לעזרה לגבי השיניים, אך בוודאי ניתן להבין שיש סיפור ארוך, מסובך וקשה מעבר לכך, ואני זקוקה לעזרה רבה: פיזית, נפשית וכספית בעניין כל הבעייה הרפואית המסובכת והבלתי נסבלת, ממנה אני סובלת. גם את הנ"ל הייתי צריכה להכתיב למישהו כיוון שאין באפשרותי מפאת מצבי לעשות זאת. ניסיתי לפנות לפני זמן מה לפורומים רבים (ב"וואלה" וב"תפוז"), אך לצערי לא ייצא מזה כלום, ושוב לא קיבלתי שום עזרה מאף אחד). אני בודדה במערכה, ב-ל-י ש-ו-ם ע-ז-ר-ה מ-א-ף א-ח-ד (אפילו לא מהמשפחה!!!), ונמצאת במצוקה שאין קשה ממנה! אם יש לכם לב וטיפת רחמים, אנא עזרו לי!!! א-נ-י מ-ת-ח-נ-נ-ת!!! בבקשה, רק מי שבאמת מעוניין/ת ורוצה לסייע ולעזור לי, לפנות אליי, ואני אתן את מ"ס הטלפון שלי. א-נ-א מכם/ן, הראו את מכתבי ל-כ-ל מי שאתם מכירים (משפחה,חברים,ידידים,עמיתים,מכרים, לא חשוב מי, פשוט כ-ו-ל-ם), שכמה שיותר אנשים ייחשפו אל מקרי הקשה, המסובך והחד במינו, ויסייעו, יעזרו ויצילו אותי מהגיהנום הזה!!! א-נ-י ב-מצ-ו-ק-ה שא-י-ן ק-ש-ה מ-מ-נ-ה!!! א-נ-א ע-ז-ר-ו ל-י ד-ח-ו-ף!!! ב-ב-ק-ש-ה!!! א-נ-י מ-ת-ח-נ-נ-ת!!! בתודה רבה מראש לכולכם, תום.

26/11/2004 | 14:26 | מאת: א

תום יקרה, כולי תקווה שיימצאו המשאבים לטיפול שאת כה זקוקה לו. את יכולה לנסות לפנות לעמותות ואגודות עזרה שונות, במקביל לניסיונות לפנות גם לגורמים ציבוריים: משרד הבריאות, רווחה וכדומה. מאחלת לך רק טוב, ואיחולי בריאות, טלי

26/11/2004 | 14:27 | מאת: טלי וינברגר

ההודעה הקודמת היתה שלי... מצטערת על הבילבול

24/11/2004 | 19:07 | מאת: נירית

מישהו אולי יודע האים יש אתר שמציע אפשרויות להכנת משחקים לילדים?או שלמישהו יש איזשהם הצעות למישחק???? אני כרגע עושה הכשרה מעשית וצריכה להכין כל מני משחקים לילד בן 10.5. רצוי שיהיו משחקים שאפשר להסיק מהם דברים, לקחים ( יותר בכוון הטיפולי). תודה רבה.

26/11/2004 | 14:30 | מאת: טלי וינברגר

יש המון המון אתרי משחקים לילדים, ובהם עבודות יצירתיות (לוחות צביעה וכו'), תוכלי פשוט לעשות חיפוש באחד ממנועי החיפוש המוכרים, ויתגלו לך המוני אתרים רלוונטיים. פרט לכך יש מספר ספרים מצויינים לנושא, בעיקר לעבודות בקבוצות. אם תירצי אוכל להמליץ לך על מספר ספרים (ששייכים יותר לתחום הטיפול באומנויות). בהצלחה, טלי

18/11/2004 | 10:08 | מאת: נירית

אני שנה שניה עבודה סוציאלית וכרגע אני מתמחה בפרט ובמשפחה בלשכות רווחה.יש לי מטופלת אשר אינה יודעת קרוא וכתוב. יש למישהו מושג האם יש קורסים כאלו בחינם ולמי ניתן לפנות?

18/11/2004 | 10:21 | מאת: טלי וינברגר

נירית שלום רב, לצערי אינני מכירה באופן ספציפי קורסים כאלו, אולם להערכתי עליך לבדוק במרכז לשיקום מקצועי באזור מגורי האישה האם קיימים קורסים בנושא. שיהיה בהצלחה, וכל הכבוד על ההשקעה! טלי

19/11/2004 | 00:11 | מאת: ד

ניסית לשאול את המדריכה שלך?... היא אמורה לכוון אותך בנושאים כאלה

19/11/2004 | 16:38 | מאת: לנירית

אני ממליצה לך להפנות שאלתך גם בפורום העובדים הסוציאליים ב"תפוז".

18/11/2004 | 09:10 | מאת: עו"ס

היי טלי. ראיתי באחת התשובות שלך שכתבת על האגודה הנ"ל. זו פעם ראשונה שאני שומעת עליה. תוכלי לתת יותר מידע או להפנות לאתר? תודה.

18/11/2004 | 10:18 | מאת: טלי וינברגר

לעו"ס שלום רב, האגודה לקידום הע"ס הינה נפרדת מהחברות באיגוד ומטרותיה שונות במידת מה. את יכולה לקבל פרטים על האגודה באיגוד. שיהיה בהצלחה, טלי

18/11/2004 | 10:22 | מאת: טלי וינברגר

17/11/2004 | 21:16 | מאת: עדי

שלום לכולם! סיימתי השנה את לימודי לעו"ס והתחלתי לעבוד רציתי לדעת תוך כמה זמן אני יכולה להרשם כחברה באיגוד? תודה מראש

17/11/2004 | 21:35 | מאת: טלי וינברגר

עדי שלום רב, ברגע שסיימת את כל חובותיך לאונ' ויש בידיך מסמך המאשר זאת, את יכולה לשלוח לאיגוד את החומר הדרוש כדי להירשם באיגוד (מה בדיוק צריך לשלוח, את צריכה לשאול באיגוד). לאחר תקופת מה תקבלי מהאיגוד מספר רישיון לעיסוק בע"ס, ואז תוכלי להירשם כחברה באיגוד העו"סים וכן באגודה לקידום הע"ס. בהצלחה, טלי

18/11/2004 | 00:09 | מאת: נחום

לטלי שלום (ומזל טוב בהזדמנות זו) תקון טעות קטנה. הרישום כעו"ס לצורך קבלת רשיון נעשה אצל רשם העו"ס במשרד הרווחה. פרטים וטפסים באתר משרד הרווחה. לאחר קבלת מספר רשיון ניתן לפנות לאיגוד כדי להרשם כחבר/ה, באמצעות טופס אותו ניתן לקבל באיגוד. לילה טוב, נחום

16/11/2004 | 19:26 | מאת: אורלי

שלום אני מחפשת מאמרים בעבודה סוציאלית אך באנגלית. אני יודעת שקיימים הרבה אך איני יודעת כיצד להשיגם מכיוון שאיני לומדת כרגע באף מוסד לימודים גבוה, אני זקוקה למאמרים לשם התכוננות למבחן באנגלית כחלק מתנאי הקבלה ללימודי השלמה ללימודי M/A בעבודה סוציאלית . תודה

16/11/2004 | 21:53 | מאת: טלי וינברגר

אורלי שלום רב, הכי פשוט לחפש דרך מנועי החיפוש הגדולים (גוגל ודומיו) מאמרים בנושאים המעניינים אותך. וכמו שכבר אמרת, באמת יש אין ספור מאמרים. להלן מספר דוגמאות: http://www.socialworktoday.com/ http://www.naswdc.org/default.asp http://www.findarticles.com/p/articles/mi_hb138/is_199905/ai_n5536465 ויש עוד המוןןןןן.... שיהיה בהצחה, טלי

18/11/2004 | 09:06 | מאת: מור

היי. בנוסף את יכולה להעזר בספריה המרכזית לעו"ס שבימים אלה חידשה את פעולתה ונמצאת בר"ג במרכז דימול טלפון - 6114329 - 03 . הם גם שולחים חומר בדואר. מכיוון שאי אפשר לבדוק מה יש בקטלוג שלהם דרך האינטרנט,אני נוהגת להכנס לאתר של האונ' העברית לספריה לעו"ס לחפש שם את החומר ואז לצלצל לספריה שבר"ג,לבדוק מה מזה יש להם ושישלחו לי. קצת מסורבל אבל אין ממש ברירה אחרת. בהצלחה.

19/11/2004 | 13:51 | מאת: אורלי

16/11/2004 | 12:38 | מאת: יפעת

שלום! אני רוצה ללמוד תרפיה באומנות. רציתי לדעת איזה תנאים צריך כדי להתקבל?? כמו לדוג' פסיכומטרי וכדומה.... אשמח לקבל תשובה..יומטוב ותודה

16/11/2004 | 16:33 | מאת: אורלי

לימודי תראפיה באומנות הנם לימודי תעודה לאחר תואר ראשון, כך שאת צריכה תואר ראשון כתנאי ראשון, רצוי מתחום טיפולי כל שהוא. בנוסף את צריכה 600 שעות באומנות כשאת יכולה להתקבל עם 300 ולהשלים 300 במשך הלימודים. אני ממליצה לך להכנס לאתר של י.ה.ת http://www.yahat.org/2002/ האתר של ארגון מטפלים באומנות, שם קיים מידע מפורט יותר. שיהיה בהצלחה!

16/11/2004 | 19:07 | מאת: טלי וינברגר

וליפעת, כפי שאורלי כתבה לך, לימודי תרפיה באומנות הם לימודי המשך לתואר ראשון במגמה טיפולית או אומנותית. את מירב הפרטים תוכלי לדלות מאתר יה"ת שאורלי השאירה לך את הקישור אליו. בהצלחה, טלי

15/11/2004 | 19:21 | מאת: טלי וינברגר

שלום לכולם, לפני כשבועיים וחצי, ילדתי את בני בכורי. בשל כך אינני יכולה להיכנס לפורום ולתת מענה לשאלות דחופות. למי שמעוניין בתשובותיי, אנא מכם האזרו בסבלנות, ואני מבטיחה מדיי פעם להיכנס ולענות לכולם. תודה על ההבנה, טלי

הרבה הרבה מזל טובים. מהעו"ס שעזרת לה המון.

16/11/2004 | 14:03 | מאת: ענת

16/11/2004 | 16:35 | מאת: אורלי

13/11/2004 | 20:15 | מאת: אביגדור

שלום רב, אני עובד סוציאלי בארגון גדול ,באגף משאבי אנוש. מנהלי (שאינם עובדים סוציאליים) גורסים שעלי לתעד כל מפגש, כל ביקור בית עם עובדים וכיו"ב.בקיצור,הכל . המטרה: במקרה שיבוא עובד סוציאלי חדש ,יהיה לו קל יותר לטפל בפונים כאשר המידע בהישג ידו . לעיתים מבקשים ממני מידע ספציפי באשר לעובד מסויים באמתלה של צורכי עבודה . ראוי לציין שאם המידע ישמר במחשב לא מן הנימנע שתהה אפשרות גישה גם לאחרים בצורה כזו או אחרת ,באופן פוטנציאלי. שאלותי: א. האם אני חשוף לתביעה במידה ואמסור מידע למנהלי ? שהרי אין לי שליטה על השימוש במידע זה. ב. באילו אמצעים עלי לנקוט במערכת הממשלתית בה אני עובד העל מנת להבטיח סודיות הפונים אלי מצד אחד ומצד השני עיגון במערכת יחסי עובד מעביד . ג. מה הניסיון שלך בניהול קונפליקטים כאלה . ד. אודה לך אם תפנה אותי לחומר כתוב בנושא. תודה מראש

14/11/2004 | 22:26 | מאת: עו"ס

את מר נחום מיכאלי,יו"ר ועדת האתיקה. אפשר לפנות אליו דרך הפורום באתר האיגוד. אני בטוחה שתקבל ממנו תשובה מאוד ממצה.

14/11/2004 | 23:03 | מאת: נחום

אביגדור שלום, צודקים מנהליך הדורשים ממך לרשום ולתעד את פעולותיך הטיפוליות. זו לא שאלה אתית אלא טיפולית בסיסית. הרישום והתיעוד מהווים חובה בסיסית של כל איש טיפול. גם כדי לא לסמוך רק על הזכרון, שמתעמעם עם הזמן, גם כדי לאפשר לממלאי מקום ולמחליפים לדעת מה נעשה, גם כדי לאפשר למטפל להפיק דו"חות או תסקירים לפי דרישה וגם, ובעיקר, מתוך כבוד למטופל, שענייניו נרשמים והוא יכול לקבל, אם ירצה בכך, את החומר לעיונו. בהחלט לא צודקים המנהלים אם הם דורשים לעיין בחומר המצוי בידך, גם אם חומר זה נדרש לצרכי עבודה. ברישום ובתיעוד הטיפולי רשאי לעיין המטופל בלבד. רק במידה והמטופל הסמיך את המטפל בכתב ויתור סודיות מתאים, ניתן להעביר את החומר לידי אחרים. וגם זאת בהסתייגויות המוזכרות בחוק (סעיף 7). במידה ותעביר לאחרים חומר אודות המטופל בלי לקבל את רשותו, ייחשב הדבר כהפרת חובת הסודיות וזו עבירה פלילית. עובדים סוציאליים המועסקים במסגרות פרטיות, ראוי שיחתימו את המטופלים מראש על חוזה, המבהיר מראש איזה מידע עליהם להעביר למנהלים ומתי. החוזה עשוי לפתור, לפחות חוקית, בעיות רבות בתחום הסודיות. לעניין הרישום במחשב. אמצעי התקשורת החדשים (מחשב, פקס, דוא"ל) מחייבים הקפדה יתרה ואמצעי שמירה מיוחדים. ניתן למנוע כניסת "זרים" לחומר המוצפן במחשב באמצעות קודים וססמאות. האחריות שלנו היא להבטיח שהחומר יהיה מוגן, לא נוכל להבטיח שלא תהיה פריצה או גניבת חומר. עוד על סודיות ראוי לקרא בספרם של רוזנר וגולדשטיין: חוק העו"ס הלכה ומעשה. מקווה שעניתי על עיקר שאלותיך נחום

תהיות או מחשבות, אתה מוזמן לשוב ולפנות לפורום. בברכה, טלי

12/11/2004 | 08:24 | מאת: נורית

שלום שמי נורית ואני תרפיסטית בדרמה וסיפור M.A בבעלת רשיון משרד הבריאות אני רוצה להציג בפניכם את המרכז הטיפולי "דגש באומנות" שנמצא בקיבוץ מעברות במרכז 5 מטפלות בעלות הכשרה במגוון תחומי הטיפול בהבעה ויצירה : תנועה, אומנות ודרמה.המרכז עובד עם "כללית מושלם". המרכז מטפל בילדים בני נוער ומבוגרים, .054-6337764

15/11/2004 | 18:41 | מאת: טלי וינברגר

תודה על המידע, אך אנא ממך, אני מבקשת להימנע מפרסום חוזר דרך הפורום. הפורום אינו פרסומי, אלא מיועד למענה על שאלות ומתן מידע. בברכה, טלי

10/11/2004 | 17:55 | מאת: ענת

שלום לכל הגולשים אני תרפיסטית באמנות (M.A) בעלת ותק של 11 שנה, עובדת בביתי, בתל אביב עם ילדים לקויי למידה, הפרעות התנהגות ועוד. כמו כן אני מדריכה מטעם משרד החינוך. לפניות 052-8653003

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2004 | 18:42 | מאת: טלי וינברגר

אנא הימנעי מכך פעם נוספת. את מוזמנת לפנות אליי דרך המייל על מנת שאוכל להפנות אליך אנשים,במידה ויעלה צורך שכזה באזור מגורייך. בברכה, טלי

01/12/2004 | 18:10 | מאת: עו"ס

שלום טלי, איני מבינה מדוע יש בעיה עם פרסום שכזה בפורום. לדעתי הפורום צריך להיות פתוח לפרסומים שכאלה, כמובן כל עוד הם ה\בנושא העבודה הסוציאלית והטיפול באומנות. זה לגיטימי בעיני כשם שלגיטימי לפרסם חיפוש עבודה או הצעת משרה. איפה יעשו זאת אם לא כאן? אין לי אינטרס אישי בעניין, זה פשוט צרם לי מאד.

09/11/2004 | 15:37 | מאת: סיוון ז'אק

אני מתלבטת לגבי הרשמה בשנה הבאה לפיזיותרפיה או עבודה סוציאלית. אמרו לי שעו"ס הוא תחום מאוד רווי היום ואין מה לעשות עם זה האם זה נכון ומה את ממליצה? בתודה,סיוון.

אבל ואבל חשוב, מה ז קשור אלייך? ואם את תהיי מעולה יותר מאחרים תצליחי, ללא קשר אם התחום רווי או לא...

כפיר, אבל זוהי בדיוק הפאונטה - שדווקא התחומים הנ"ל הכוללים את כל הפרא רפואיים ועו"ס בניהם אינם לנמדים במכללות אלא אך ורק באונברסיטאות, להבדיל מכמעט כל שאר התחומים. באם יוצאים מנקודה זו שמספר מקומות הלימוד לתחומים אלה הינו מצומצם ועדיין השוק רווי ...אז ישנה בעיה. מכאן לא ניתן להשוות בין לימודי משפטים שניתנים ללימוד בכל אוניברסיטה וכמעט בכל מכללה לבין לימודים כעו"ס פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו'..... אבל, .... וכאן אני משתתפת בדעתך ובדעתה שך טלי כי בחירת תחום הלימוד צריך להיות מבוסס בעיקר על מניעים של עניין, העדפה, סיפוק מהמצוע ולא "מקצוע שניתן למצוא עבודה " אני

15/11/2004 | 18:47 | מאת: טלי וינברגר

לסיוון שלום רב, ההתלבטות אינה קשורה רב לריווי השוק, אלא גם להעדפותייך. כפי שכפיר כתב לך, ריווי שוק אמנם עשוי להיות קיים (אף על פי שאני לא חושבת ששוק העבודה רווי בעו"סים - ראי מהי רווייה בשוק העבודה של עורכי הדין ועדיין יש עבודה גם לעו"ד צעירים שיוצאים מהאוניברסיטאות), אבל זה לא אמור למנוע מבעדך ללמוד ע"ס. עבודה ותחום לימודים הינם בחירות קשות ומחייבות במובנים מסויימים, בעיניי עדיף לבחור מקצוע אהוב וללמוד אותו, ולא ללמוד רק "כי יש עבודה בתחום". לאורך זמן, עניין ריווי השוק הופך להיות פחות רלוונטי והעניין בתחום התעסוקה הוא המשמעותי. שיהיה בהצלחה, טלי

שלום ! אני סטודנטית לעיצוב תעשייתי במכללת הדסה י"ם. במסגרת הפרוייקט גמר שלי אני מחפשת להתייעץ עם פסיכולוג מתמחה בילדים מאושפזים. אני רוצה לעצב מוצר אשר מכין את הילד לפני הטיפולים ולכן תומך בגישה הפסיכולוגית שילד שיודע על הטיפולים שהוא עובר יפגע פחות מבחינה פסיכולוגית. יש לי שאלות בהקשר. צרו אתי קשר! תודה!

15/11/2004 | 18:48 | מאת: טלי וינברגר

שלום לך, אני ממליצה לך לפנות לשירות הפסיכולוגי או השירות הסוציאלי בכל בית חולים ולהתייעץ שם עם אנשי המקצוע. שיהיה בהצלחה בפרוייקט. טלי

07/11/2004 | 22:20 | מאת: מרב

אני עובדת סוציאלית ובעלת תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ברצוני ללמוד פסיכותרפיה היכן אוכל ללמוד פסיכותרפיה ללא תואר שני בעבודה סוציאלית?

15/11/2004 | 18:50 | מאת: טלי וינברגר

מרב שלום רב, למיטב ידיעתי בביה"ס לפסיכותרפיה יש מספר מקומות לבוגרי תואר שני בקרמינולוגיה קלינית. הכי טוב שתתקשרי לשם ותבררי. בברכה, טלי

06/11/2004 | 21:12 | מאת: דזירה

אתר טריכוטילומניה-הפתיחה בתחילת השנה בעוד קצת פחות מחודשיים יפתח האתר הפעיל הראשון בעיברית בנושא טריכוטילומניה (תלישת שיער). האתר יכלול מאמרים,פורום ובעיקר סיפורים אישיים אנונימים. כל המעונין להשתתף,להצטרף או לעזור לסיים דברים אחרונים שנשארו בכדי שהאתר יספיק לעלות בראשון לינואר לאויר העולם, מוזמן לפנות אליי למייל שבסוף. (לא יזיקו עוד כמה סיפורים אישיים למשל.) תודה רבה דזירה [email protected]

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2004 | 18:51 | מאת: טלי וינברגר

שיהיה בהצלחה עם האתר החדש, טלי

04/11/2004 | 14:05 | מאת: סטודנטית לעו"ס

שלום, אני לומדת כרגע שנה ראשונה לתואר ראשון בעבודה סוציאלית של בר-אילן. הסיבה שנגשתי למקצוע זה היא הרצון להיות ב"ה יועצת זוגית.רציתי לשאול בבקשה: 1. מה המסלול שעלי לעבור בהמשך על-מנת לממש יעד זה? 2.כיצד מומלץ לנצל את הזמן מעכשיו כדי לרכוש ידע רלוונטי ולא לבזבז אח"כ זמן מיותר? 3.האם יש הכרח ללמוד תואר 2 על-מנת לעסוק בטפול זוגי פרטי והניתן לעשות זאת בבר-אילן? סליחה על השאלות הרבות. הנוזא חשוב לי מאוד ואשמח לתשובתכם המקצועית. תודה רבה!.

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2004 | 18:53 | מאת: טלי וינברגר

שלום לסטודנטית, למיטב ידיעתי אין צורך בתואר שני, אלא יש לימודי המשך באונ' בר אילן, ת"א ובמקומות נוספים, הנקראים טיפול זוגי. למיטב ידיעתי מדובר בלימודים תלת שנתיים, קחי זאת בחשבון. אם את סטודנטית בבר אילן פני למזכירת לימודי ההמשך, ובקשי ממנה פרטים אודות התוכנית. שיהיה בהצלחה, טלי

02/11/2004 | 02:39 | מאת: יעל

קורס למודעות עצמית והתפתחות אישית בהנחיית אליה מיברג . קורס ייחודי בגישת האפשור מבית 'דרך המעגל' נפתח ב22/10/04 למשך 3 חודשים (תיהיה אפשרות להארכה לאלה שירצו להמשיך). גישת האפשור דוגלת בעבודה חוויתית, מתוך האמונה שכאשר ההוויה חווה היא יכולה לשחזר את אותה חוויה גם בחוץ. העבודה החוויתית כוללת חוויה דרך הגוף, התנועה, המדיטציה, הקול, המפגשים הבין אישיים, המגע. כשכל אלה יחד מתרחשים במרחב המוגן שנוצר בקבוצה, מרחב שמאפשר לאדם להביא את עצמו גם בחולשות שלו ולגלות דרכן את העוצמות הכי גדולות שלו. אליה:"לא פעם נאמר על העבודה במרחב המוגן של המעגל שהיא עטופה קסמים. הקסמים במעגל הופכים להיות המציאות ברגע שמשתמשים בחיים היומיומיים בכלים לעבודת מודעות שלומדים בקורס. בתכל`ס המטרה של הקורס היא להפגיש את עצמכם עם עצמכם על כל המשתמע מכך. אני לא רוצה לכתוב יותר על מה אני יכולה לעשות כי באמת – לא מדובר בי, מדובר בכם, מדובר במפגש, מדובר באנרגיה שתיווצר, מדובר במה שתסכימו להביא ובמיוחד במה שתסרבו להביא. מדובר בחבורה של אנשים שלא מכירים ושמוכנים לצאת למסע משותף כל אחד בשביל עצמו וכל אחד בשביל השני כי בסה"כ כולנו יצוקים מאותו החומר אז בואו נגלה אותו יחד." התהליך מתבצע מתוך רצון כנה של המשתתף לחקור את פנימיותו בחופש מוחלט ונכונותו לצאת למסע פתוח ככל האפשר ללא ציפיות לתוצאות מסוג מסויים. בעזרת מאפשר ובתמיכת המעגל במרחב מוגן.שימוש בתרגילים והפעלות בתנועה, קול, דמיון, מגע, משחקי תיאטרון והדמיות, ציור, שקט, שיחה. הכלי המרכזי של דרך האפשור הוא המעגל ומרכזו. הקורס יתקיים בת"א, ימי שישי בבוקר 9:00-13:00 (כל מפגש 5 ש` אקדמאיות, סה"כ 60 ש`) נותרו מקומות בודדים. לפרטים: יעל - 052-8581983 [email protected] אתר דרך המעגל- www.circleway.co.il

לקריאה נוספת והעמקה
15/11/2004 | 18:54 | מאת: טלי וינברגר

הפורום אינו מסחרי ואין בו מקום לפרסומים מסוג זה. בברכה, טלי

30/10/2004 | 12:14 | מאת: שוני

שלום, אני בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית, אני עובדת כשנה בחברת סיעוד ודי מתוסכלת מעבודתי. תחום הילדים תמיד עניין אותי ואני מעוניינת ללמוד באוק' הבא תואר שני בהתמחות בילדים. איפה ניתן ללמוד זאת והאם אני אוכל להתקבל למרות שכרגע אני עוסקת בתחום הקשישים?

הי שוני, גם באוניברסיטת ת"א, גם בחיפה ואם אינני טועה גם בירושלים יש מסלול לימודים לטיפול בילדים ונוער. על מנת להתקבל למגמת ילד ונוער בת"א יש צורך בניסיון כלשהו בטיפול קודם בילדים. לגבי האוניברסיטאות האחרות אינני יודעת. רצוי לפנות ולשאול. אם אינך מוצאת עבודה בתחום, אני ממליצה לך לנסות ולהתנדב במסגרת מתאימה. לימודי תואר שני כוללים פרקטיקום. לכן, במהלך הלימודים יהיה עלייך להציג מקרה בו את מטפלת ולקבל עליו הדרכה. בהצלחה, ענת

היי. עד כמה שאני יודעת בבן גוריון אפשר לעבוד בסיעוד ולעשות תואר שני . מצד שני,התואר הוא כללי ואין התמחויות ספציפיות.

15/11/2004 | 19:13 | מאת: טלי וינברגר

יש תוכניות של תואר שני בהתמחות ילדים באונ' ת"א כפי הידע לי, ובוודאי יש תוכניות דומות גם במקומות נוספים. הכי טוב להתקשר ולברר. שיהיה בהצלחה, טלי

27/10/2004 | 18:04 | מאת: עו"ס מתחיל

אני עו"ס מתחיל וקבלתי את הרושם שעבודה בחברת סיעוד אינה מומלצת, יחד עם זאת אני נמשך לתחום עבודה עם קשישים והייתי רוצה לדעת קצת פרטים לפני שאני פוסל את האפשרות. האם משהו/י יכולים לעשות לי סדר לגבי הנושא ?

28/10/2004 | 09:55 | מאת: טלי וינברגר

לעו"ס המתחיל שלום רב, חברות הסיעוד משלמות יחסית לשוק הציבורי משכורות נוחות יותר וטובות יותר. כמו גם שיכולות הקידום בדרך כלל קצרות ומהירות יותר מאשר בשירותים הציבוריים. יחד עם זאת, עבודה בחברת סיעוד אינה רק טיפולית או שיקומית, אלא יש בה חלק שיווקי לא מועט, ואולי בשל כך יש בה "ערך מופחת" כי זה לא "רק טיפול". אני מכירה עו"סים רבים, שתחום משאבי האנוש וניהול קרוב לליבם, ודווקא השילוב של עבודה סמי-טיפולית יחד עם עבודה שיווקית-ניהולית היא השילוב הנפלא ביותר עבורם. אני לא הייתי פוסלת אף עבודה על הסף, אלא מתחילה לעבוד, רואה איך אני מסתדרת, ורק אז בוחנת אם זה טוב לי או לא... בהצלחה, טלי

27/10/2004 | 14:21 | מאת: ענת

שלום אשמח לדעת היכן אפשר ללמוד ביבליותרפיה והאם יש תואר שני תודה

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2004 | 09:57 | מאת: טלי וינברגר

ענת שלום רב, את המידע לגבי מקומות לימוד ותואר שני בתחום הביבליותרפיה תוכלי לקבל באיגוד יה"ת. http://www.yahat.org/2002/ בהצלחה, טלי

10/05/2005 | 17:51 | מאת: ענת

ברצוני לדעת היכן אפשר ללמוד תואר שני בביליותרפיה, הן באונברסיטאות והן במכללות. תודה מראש

שלום רב, אני מבקשת לדעת באילו מוסדות (מוכרים!) ניתן ללמוד תרפיה באומנות. תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

מור שלום בקישור הבא תמצאי פרטים: http://www.yahat.org/2002/program.asp בהצלחה, ענת

28/10/2004 | 10:01 | מאת: טלי וינברגר

מור שלום רב, כפי שענת כתבה, אכן המקום לברר פרטים אלו הוא באיגוד יה"ת. בהצלחה, טלי

שלום, אני גננת זו השנה השנייה בעלת תואר בהיסטוריה וספרות כללית. רציתי לדעת היכן אפשר ללמוד ביבליותרפיה באנגליה, והאם זה מקנה לי תואר שני תודה רבה שרית

אני רוצה ללמוד תרפיה בעזרת אומנות. אין לי שום תואר וגם לא פסיכומטרי, רק תעודת בגרות. תודה .

אני רוצה ללמוד תרפיה בעזרת אומנות. אין לי שום תואר וגם לא פסיכומטרי, רק תעודת בגרות. תודה .

אני רוצה ללמוד תרפיה בעזרת אומנות. אין לי שום תואר וגם לא פסיכומטרי, רק תעודת בגרות. תודה .

26/10/2004 | 09:19 | מאת: רפי

שלום לך הגשתי לפני כחודש בקשה בביטוח לאומי לסל שיקום וקיצבת נכות באמצעות הפסיכיאטר שלי שהוא מטעם מוסד ממשלתי ,רציתי לדעת מה יכלול סל השיקום ואיך אקבלו. ואני מעוניין לברר על מוסד שיקומי תומך שמספק דיור וגם תעסוקה בתל אביב שרוב מי ששוהים בו הם צעירים אני גר באיזור ירושלים ובפבואר אני בן 19 תודה מראש רפי

27/10/2004 | 08:01 | מאת: ענת

רפי שלום, הייתי ממליצה לך להפנות שאלתך בפורום "עובדים סוציאליים שיקומיים" בתפוז. בהצלחה, ענת

28/10/2004 | 10:09 | מאת: טלי וינברגר

רפי שלום רב, סל שיקום כולל דברים רבים, ולכל אדם יש סעיפים שונים: יש שם טיפולי שיניים, דיור במרכז מוגן (הוסטל/דירת לווין וכד'), מרכז לשיקום מקצועי, טיפולים רפואיים ונפשיים שונים, ועוד ועוד. אני מאמינה שהפסיכיאטר שמילא עבורך את הטפסים יהיה בקיא יותר בעניינך הפרטי. לגבי מוסדות שיקומיים, ישנם רבים באזור ת"א, ולכן תוכל למצוא עליהם מידע דרך המערכת הטיפולית שלך, הפסיכיאטר או העובדת הסוציאלית. הם יוכלו להדריך אותך לגבי המקומות הקיימים ומתאימים לך, שיש בהם מקומות פנויים ועוד. בהצלחה, טלי

25/10/2004 | 20:29 | מאת: עינת

שלום טלי ולבנות הפורום מעונינת לדעת כמה שיותר פרטים לגבי תנאי הקבלה ההכרחיים ללימודי ההמשך בתרפיה(בצילום תנועה ודרמה סיפור)בוודאי לכל ב"ס יש אופי תנאי שונה,אך בגדול..אני רק בתחילת דרכי לימודי אומנות תואר 1 ,מהן ההשלמות בפסיכולוגיה?ואת הקורסים הללו ניתן להשלים בלימודי התרפיה תוך כדי? ניתן להגיע לתרפיה מתואר באומנות(במקום חינוך ופסיכולוגיה) אשמח גם להמלצה על מטפלים במסגרת לא יקרה כדי שאוכל לחוות תרפיה באומנויות "על בשרי" מאנשי מקצוע.רוב תודות עינת

26/10/2004 | 14:12 | מאת: ענבר

ניתן להגיע ללימודי תראפיה באומנות מתחומים רבים: הן מתחום הפסיכולוגיה והן מאמנות, יש צורך במספר קורסים כתנאי קבלה במידה ואין: פסיכופתולוגיה, תאוריות באישיות, מבוא לפסיכולוגיה, וכ-300 שעות באומנות לפני תחילת הלימודים. בכל אופן את יכולת להכנס לאתר האינטרנט של מטפלים בהבעה ויצירה בשם י.ה.ת שם תמצאי עוד מידע.

28/10/2004 | 10:13 | מאת: טלי וינברגר

עינת שלום רב, תשובתה של ענבר ממצה את העניין. תוכלי לברר את כל פרטי אופן הלימוד באתר יה"ת (מצ:ב קישור בהמשך), ואף להתקשר למקומות הלימוד עצמם ולשמוע ממקור ראשון את הדרישות והתנאים. לגבי טיפול, את יכולה להתקשר ליה"ת ולבקש רשימת מטפלים מוסמכים, ופשוט להתקשר אליהם ולברר מחירי טיפול. כמו כן את יכולה לפנות למכוני טיפול פרטיים ולבדוק האם קיים אצלם טיפול באונויות ומה מחירו. בהצלחה, טלי

25/10/2004 | 13:03 | מאת: אלה

אני סטודנטית למדעי ההתנהגות תואר ראשון ורציתי לדעת אם יש לי אפשרות ללמוד תואר שני עבודה סוציאלית קלינית ואם כן מה התנאים?

25/10/2004 | 22:24 | מאת: ד

היי, בכדי ללמוד עו"ס קלינית עלייך תחילה לעשות הסבה לתואר ראשון, לצבור נסיון של לפחות שנתיים ורק לאחר מכן לנסות להתקבל לתואר השני (ממוצע מינמילי- 85). במידה והינך תלמידה מצטיינת בתואר הראשון (של ההסבה), קיים הסיכוי כי לא יתעקשו איתך במידה ולא צברת נסיון של שנתיים. אפשרות נוספת- בחיפה קיימת תוכנית למצטיינים בתואר הראשון בתחומם, במהלכה את משלימה בשנה אחת (לעומת שנתיים בתוכנית הסבה) את התואר הראשון, ובמידה וציונייך גבוהים (אם אני לא טועה- למעלה מממוצע 85 ), את יכולה להציע את מועמדותך לתואר השני בקלינית. מקווה שעזרתי, בהצלחה

28/10/2004 | 10:15 | מאת: טלי וינברגר

אלה שלום רב, את יכולה ללמוד תואר שני בע"ס קלינית במידה ותעשי לימודי הסבה לע"ס לתואר ראשון ורק אח"כ תמשיכי לתואר השני. התנאים לתואר השני משתנים בין מוסד אקדמי אחד למישנהו, ויש לבדוק עבור כל מוסד את תנאיו הוא. בהצלחה, טלי

24/10/2004 | 07:56 | מאת: אורלי

שלום שמי אורלי בת 30 ובעלת תואר בחינוך מיוחד. מכיוון שאני רוצה ללמוד מקצוע טיפולי חשבתי על שתי אפשרויות- תואר ראשון מחודש בעבודה סוציאלית (תואר עם הרבה אפשרויות עבודה אחר כך), או טיפול באומנויות ב-2007 כשהתוכנית תהפוך ל-M.A(יותר נמשכת לכיוון האומנות אך מקצוע בעייתי יותר במציאת עבודה). אשמח לשמוע את המלצתכם, בנוסף עוד שאלה- האם על פי תוכנית הלימודים המוצעת היום בלימודי תראפיה באומנות (אשר אינה עמוקה לעניות דעתי) ניתן לטפל באחרים אחר כך? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לדעתי טיפול באומנות תופס תאוצה, נכון שב-2007 יהיו שינויים אך השינויים בתחום זה מתרחשים כעת בכל העולם (כמו אנגליה). כמובן שיהיה ניתן לטפל בתום הלימודים (בכל 3 השנים במהלך הלימודים משובצים להתמחויות ע"מ לצבור ניסיון)

28/10/2004 | 10:19 | מאת: טלי וינברגר

אורלי שלום רב, אינני יודעת על ההתפתחויות הצפויות ב 2007, וכפי הידוע לי כבר שנם שיש שמועות על "התפתחויות צפויות" שטרם הגיעו לכלל מימוש. מקצוע התרפיה באומנויות הוא מרתק ומעניין, אך כפי שכתבת גם אני חושבת כמוך, שהלימודים כיום אינם מעמיקים דיים במרבית המקומות. לעומת זאת, מקצוע הע"ס, הינו מקצוע ותיק ובעל הכרה פרופסיונלית, ולכך יש ביטוי ללא ספק מבחינת מקומות עבודה, וכן הכרה מקצועית רישמית באנשי המקצוע מתחום זה. שיהיה לך בהצלחה בכל שתחליטי, טלי

23/10/2004 | 22:46 | מאת: רננה

רציתי לדעת אם עובדים כעו"ס תחת עמותה מסויימת האים אפשר לעבוד במקביל גם ברווחה או במקומות אחרים? הבנתי שלא. מדוע?אשמח לקבל תשובה...תודה רבה.

28/10/2004 | 10:21 | מאת: טלי וינברגר

רננה שלום רב, אין איסור ורף ככל הידוע לי לעבוד בעמותה במקביל לעבודה ברווחה. אבל!!! במידה ויש נגיעה בתחומי העיסוק בין הרווחה לאילו של העמותה, ומדובר באותו אזור, אזי ייתכן ויווצר ניגוד אינטרסים, ואז ברור כי לא ניתן לעבוד בסשני המקומות יחד. ולסיכום, יש לברר כל מקרה לגופו. בהצלחה, טלי

28/10/2004 | 10:21 | מאת: טלי וינברגר

רננה שלום רב, אין איסור גורף ככל הידוע לי לעבוד בעמותה במקביל לעבודה ברווחה. אבל!!! במידה ויש נגיעה בתחומי העיסוק בין הרווחה לאילו של העמותה, ומדובר באותו אזור, אזי ייתכן ויווצר ניגוד אינטרסים, ואז ברור כי לא ניתן לעבוד בסשני המקומות יחד. ולסיכום, יש לברר כל מקרה לגופו. בהצלחה, טלי

היי לכולם סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות ואני מתלבטת נורא אם ללמוד בשלוחת אוניברסיטת דרבי. לראשונה הוקם השנה מחזור של תואר שני בפסיכותרפיה קוגנטיבית. התחום נראה לי מענין אך מחיר התואר גבוה ( כ80 אלף ש"ח) אני יודעת ש"דרבי" אינם מוכרים ע"י המועצה להשכלה גבוהה אך יש להם רשיון מהמועצה. האם מישהו יכול לייעץ לי מהם הבירורים שעלי לעשות לפני שאני מחליטה ? אני יודעת שהם עובדים עם מכונים שונים כגון : אדלר, פסגות , שינוי ועוד. אך מה עוד עלי לברר? לברר האם זו תעודה מוסמכת שאוכל לעבוד בתור עצמאית, לגבי תנאי השכר וכו'. אם מישהו יוכל לעזור לי במתן עצה בדחיפות שכן ההרשמה מסתימת בקרוב מאוד תודה

23/10/2004 | 08:14 | מאת: ענת

שלום, בפורום "תוכנית ההכשרה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי" התקיים דיון שלם בנושא. אני שולחת לך קישור: http://www.hebpsy.net/forum.asp?id=48 בהצלחה, ענת

לך שלום רב, להערכתי כדאי לך לברר באיגוד הפסיכותרפיה בישראל לגבי אישור מקום הלימודים וההכרה בו. זה הדבר היחיד שאני הייתי עושה... בהצלחה, טלי

22/10/2004 | 19:58 | מאת: ט_ל

קישור לסרט http://www.toptik.co.il/data/files/boker%20vcd-56k.wmv

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2004 | 10:24 | מאת: טלי וינברגר

תודה על הקישור! טלי

22/10/2004 | 13:29 | מאת: גלי

שלום,אני סיימתי תואר בעבודה סוציאלית אך לא נרשמתי עדיין בפנקס של העובדים הסוציאליים האים יש אפשרות להתחיל לעבוד כעו"ס גם ללא הרישום?ובאילו מקומות?כי הבנתי שהרישום לוקח זמן... תודה רבה ושבת שלום!

23/10/2004 | 08:19 | מאת: ענת

גלי שלום, לא ניתן לעבוד כעו"ס ללא הרישום בפנקס. בלשכות הרווחה, לפחות, מקפידים על כך מאוד. המלצתי לך להתחיל בהקדם בתהליך הרישום ובמקביל לחפש עבודה. גם תהליך מציאת מקום עבודה עשוי לקחת זמן. מאחלת לך השתלבות מהירה כעו"ס, ענת

28/10/2004 | 10:26 | מאת: טלי וינברגר

גלי שלום רב, אין לי מה להוסיף על תשובתה של ענת. שיהיה בהצלחה, טלי

19/10/2004 | 11:50 | מאת: עדי

שלום לכולם אני מחפשת אתר שבו יש פירוט על שכר של עובדים סוציאלים אשמח לתשובה בהקדם תודה מראש עדי

21/10/2004 | 17:25 | מאת: ענת

הי עדי, על הסכמי שכר של עובדים סוציאליים תוכלי לקרוא בקישור הבא: http://www.pigur.co.il/main/derug.htm ענת.

28/10/2004 | 10:29 | מאת: טלי וינברגר

עדי שלום רב, תוכל לקבל טבלה זו מאיגוד העובדים הסוציאליים. בהצלחה, טלי

10/11/2004 | 13:55 | מאת: סיגל

עדי שלום, אני גם מחפשת את טבלת השכר של העובדים הסוציאלים (ולא את מבנה השכר והזכויות). האם הצלחת להשיג טבלה כזו?! תודה מראש סיגל

17/10/2004 | 19:24 | מאת: תאיר

אני לא יודעת אם זה המקום המתאים, אבל אני לא יודעת למי לפנות וחשבתי שאולי תוכלו לעזור או להציע לי מקומות נוספים אליהם אני יכולה לפנות. אז הנה קצת רקע: מכיתה א' אני סובלת בבי"ס. זה לא קשור לבי"ס בו למדתי בגלל שזה בין בתי- הספר הטובים שיש, לדעתי לפחות, ואני רואה איזה עבודה טובה המורים עושים ואת התמיכה שלהם כלפי התלמידים (גם התלמידים תומכים מאוד במי שקשה לו). אבל בכל זאת לי מאוד קשה, כנראה שאני לא בן- אדם שמתאים למסגרת הזאת, מתחילת השנה כמעט כל יום אני בוכה לפני שנרדמת- כשחושבת שמחר מחכה לי עוד יום של סבל בבי"ס. השהות בבי"ס סוגרת אותי וגורמת לי להיות אדם מופנם ועצוב ואט אט מכבה בי את התקווה שיכול להיות יותר טוב. אז חשבתי שאולי כדאי נסות משהו אחר. למשל ללמוד בבית. אני בכיתה ט', ואני יודעת שיש חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י', אבל אני בן אדם שמאוד אוהב ללמוד לבד בבית, אני עושה את זה הרבה בחופשים וסופיי שבוע- דרך האינטרנט, ספרים ואנשים מהישוב שלי. אז אולי אני יכולה ללמוד בבית ולעשות כל כמה זמן מבחנים של כיתה ט', כדי לראות שאני לא יורדת ברמה יותר מדי. רציתי לדעת אם יש סיכוי שזה אפשרי ואם אתם יודעים ממי ואיך אני צריכה לקבל אישור מיוחד שיאפשר לי זאת. תודה רבה מראש, תאיר

18/10/2004 | 07:15 | מאת: טלי וינברגר

תאיר שלום רב, נשמע שאת בחורה מאד רציונלית ויודעת מה טוב לך. לצערי אינני יודעת מהם החוקים לפרטי הפרטים, אבל אני יודעת כי קיימת מגמה של "חינוך ביתי" בארץ, רק שאינני יודעת מי מוביל את העניין, באיזה גילאים מדובר ועוד. להערכתי הטוב ביותר הוא לנסות ליצור קשר עם משרד החינוך (דרך האינטרנט או טלפונית) ולבדוק את הדברים. מאחלת לך הצלחה בהמשך, שלך, טלי

17/10/2004 | 19:02 | מאת: כפיר

שלום טלי, בעבר כתבתי כאן : הקשיים בבית: אב לאחר אירוע לב , לפני שש שנים ,מתחים גבוהיים בינו לבין יתר בני הבית, עצבני ומתוח מאד, לעתים מאבד שליטה בעת כעס וזורק חפצים. אם נוהגת לאסוף סרמטויטם וחפצים ולא להיפטר (לזרוק) חפצים אחרים . ברוב המקרים חפצים ובגדים לא שימושים. יש לה מחסנים שעליו היא משלמת שכ"ד גבוה, כמו-כן האגרנות מתבטאת גם בבית , כאשר יש חדר מפוצץ בשקים, וכל הבית מבולגן. דבר הגורם למתחים ומריבות בבית, והיה נשא לט.רגשי בעבר .. טיפול בבעיה של אמא נכשל עקב דיווח תכני פגישות עו"ס לאבא, ואי השתתפות אבא בהליך הטיפולי.. פתאום הבנתי למה כל פעם שהצעתי לפנות לטיפול עלה סירוב מיידי בטיעון שאת המומחית ואמרת שאלוהים יעזור ..חקרתי באינטרנט, הבנתי שאנחנו לא היחידים בצרה הזו, ויש טיפול והוא יעיל מאד, ואם לא הצליחו לפני עשר שנים, יכול להיות שלא ידעו ולא הם המומחים..יום אחד הלכתי לרופא המשפחה, בחדר ההמתנה קראתי "לאישה" שעסק באלימות במשפחה, קראתי ונבהלתי-כאילו הכתבת נכנסה אלינו הביתה וכתבה על אבא בדיוק כמו שכתב אחר מידיעות כתב על האגירה הכפייתית והיה נדמה שנכנס אלינו הביתה וכתב עלינו-נאמר שם, שלא מכות, איומים וקללות משתייכים לאלימות במשפחה, אלא גם השתלטות על מעגל החברתי, מתן" תשלום" חודשי לאישה, ואי אמון מוחלט בה נקרא אלימות במשפחה. הפעם הקריטית שהבנתי שמשהו לא בסדר אצלנו זה היה בערך לפני 11 חודשים.. כשאבא כעס והתעצבן על אמא בגלל שהעירה אותו משנ"צ וצעק וישר איכשהו ערב אותי בכך ואני התעצבנתי על שניהם וטלטלתי את אמא ודחפתי אותה והוא לא הניד עפעפף, לא הצדיק ולא גינה, לא דיברתי איתם שבוע ואחרי שבוע דברנו יומיים והחלטתי לנסוע לאילת.שחזרתי , לאחר חודש קרה משהו דומה, ושוב הוא לא הניד עפעף ולא גינה את הדחיפה של אמא בגלל סתם חיפוש שלה לגבי חומר ניקוי שהוא זרק, ואז אמרתי לו למה אתה משקר, למה אתה זורק בהחבא, למה אתה לא זורק איתה, למה אתה משקר לה, ולמה את משקרת כל הזמן אתה יודע שהיא בקשר עם X.וסיפרתי שכל הזמן שמתקשרת Y זו בעצם X.הוא בעבר אמר לX ולאמא לא ליצור קשר, בגלל שX פרודה נשואה הייתה הולכת לפו"פ והוא חשש שהיא תמשוך את אמא-אמא המשיכה לשמור איתה על קשר אבל אף פעם לא הלכה איתה לפו"פ.ואז אתמול זה היה כבר מוגזם-אחי וחברתו היו צריכים להגיע ואבא נכנס ללחץ, איפה היא? וכשתברר שהיא לא אצל אמה ואחותה לאחר תפילת שישי, הוא לא הבין איפה היא יכולה להיות. היא חזרה והוא שאל איך היה בביהכ"נ , היא אמרה שלא היה אף אחד, "שקרנית, לא היית שם!" "הייתי אצל Z", "אני רוצה את הטלפון של Z לברר אם היית שם" אמא נתנה לו, נאמר לו שהיא לא הייתה שם, בפועל היא הייתה אצל G שמכרה לה משחות, אך ידעה שהוא ישתולל ויתנגד אז היא נמנעה מלהגיד את זה- הוא המשיך:"טוב לא היית אצלה, תני טלפון הבא, אני לא אעזוב אותך.ואני לאאדבר איתך חודש.." הטלפון צלצל על הקו הייתה X והוא אמר שאמא לא בבית וניתק.אח"כ אמר שזו הייתה X. באותו רגע, הפסקתי לכתוב את רשימת המילים לשינון לבחינה-קמתי ויצאתי מהחדר אמרתי שאני מתקשר למשטרה כי זה לא ייתכן יותר, חייגתי מאה, ענה השוטר שאלתי אותו מי מתעסק עם אלימות במשפחה, אבא שאל אם אני עובד עליו וכשהתברר לו שאני בשיחה עם המשטרה הוציא הקו מהקיר.אח"כ המשטרה התקשרה ושאלה את אמא מה קרה, אח"כ הגיעו , ואבא סיפר גרסה שמייפה את מה שעשה, ואני אמרתי שזה לא מדויק, הוא שאל אם אני רוצה שיעצרו אותו, סיפרתי את האמת שקרתה, אמא גבתה אותי והמשטרה קבעה שהבעיה לא פלילית ואינה בתחום אחריותה, אמא אמרה להם תודה על ההגעה המהירה. והוא כועס עליי שערבתי משטרה-.באותו רגע התברר לי שמה שאמר כל הזמן שאת אמרת לו לאחר ביקור הבית "שאלוהים יעזור לך" לא היה בכלל אחרי ביקור הבית אם לאחר שסירב להגיע לפגישות שלך-אחי הגדול גיבה את אבא, ואני אמרתי שעצוב שהוא חושב שלאבא יש זכות או בעלות על המעגל ידידים של אמא ועל חופש התנועה שלה- היא משקרת כי פוחדת-אבא לא מבין שהוא לא בסדר ןבא בטענות כלפיי וכלפיי אמא שלא עצרה בעדי או גנתה אותי על הפניה למשטרה, והיא גם הסיתה אותי נגדו,כאילו אני עדיין הילד הקטן, כשמסיתים אותו, אבל לפני חודש ,זה היה בסדר כשהייתי לצידו, הרי לא הסיתו אותי, זה בסדר להיות נגד אמא-אני שלם עם הפנייה שלי למשטרה, מה עושים?

17/10/2004 | 19:06 | מאת: כפיר

החלק "פתאום הבנתי למה כל פעם שהצעתי לפנות לטיפול עלה סירוב מיידי בטיעון שאת המומחית ואמרת שאלוהים יעזור .." מתייחס לעו"ס אחרת ולא לטלי, זה חלק ממכתב שלא נשלח לעו"ס ההיא מלפני תשע וחצי שנים... ועוד משהו: אני מבובל עכשיו ושאול את עצמי האם אני כמוהם? אולי יש לי בעיה ? אולי אני לא בסדר,? נמאס לי להיות כל הזמן בין הפטיש לסדן ולהיות מצד אחד טוב לאחד ורע לשני.... והם לא מבינים שהקריאה הזו, הייתה מאין קריאה לעזרה... אבא כועס ולא מדבר, הוא כועס על כך שהעזתי לערב משטרה... הוא עדיין לא מבין איפה הבעיה במה שעשה... ואני שואל אולי באמת לא הייתי בסדר... מה לעשות.. השאלות מציקות, המצב רוח על הפנים, מאשימים אותי ... שואלים אותי למה אני לא מחייך , למה אני רציני... וכאילו הכל שחור.. הכל שחור או לבן... ומעצבן שיש לי בחינה בעוד פחות מחודשיים ובנוסף ללחץ שיש מהלימודים ומהעתיד יש עכשיו את המתחים הרגילים.. ואין לאן לברוח,והלוואי שהיה, כמו פעם שהיה אפשר לעלות על מדים ולנסוע בקו האוטובוס לבסיס, שם אין מי שיעמיד אותי במבחן.... ומצד שלישי להתפתח, ללמוד, זה תלוי בבחינה הגורלית.. שעלולה לדחות בשנה נוספת את הלימודים.. אני אשם בכל מה שקורה. לא ,אני לא אשם. ולמה אלוהים, הם לא מבינים שיש להם בעיה חמורה.... למה עכשיו אמא מרוצה מהמצב ואילו כשזה היה הפוך הוא היה מרוצה, הכל לפי דעתם ואני נקרע ביניהם ובין הצדק, שניהם צודקים, שניהם טועים, הוא יהיר, רק הוא צודק הוא אף פעם לא טועה, והיא בחשש ובפחד משקרת ומנסה לנצב לעצמה חיים... הם לא רוצים להתגרש כי הפחד מלהיות לבד מכריע.... אבא ביקש מאמא לדבר איתי, אבל הוא לא מבין על מה ולמה אני כועס ולמה ערבתי משטרה ולא התנצל בפני אמא, אני מסרב נמאס ובא לי לצעוק , בא לי להתקשר לבי"ס פסיכו' שלי ולהגיד שאני לא מגיע מחר ואני לא יהיה יותר בעולם... הלוואי שיהיה עולם פחות מורכב.... אבל , ואבל גדול , החיים חייבים להימשך ואולי עכשיו יש לי המוטיבציה למרות כל הקשיים להוכיח את עצמי בבחינה כדי לברוח מהמקום הזה וללמוד, כדי שיהיה לי עתיד רחוק מפה, מהבית משוגעים... ואולי למה אני צריך לברוח, ללמוד? למה ? החיים שלי יהרסו עוד יותר אם אלך ללמוד בלי לפתור את הסוגיות שצצות וצצו בכל מעבר.... נמאס מהשאלות וחוסר המנוח...

18/10/2004 | 07:25 | מאת: טלי וינברגר

כפיר היקר, קראתי בעיון את מכתביך הארוכים ונראה כי יותר מהכל אתה מבולבל ומוצף ברגשות רבים ועזים. המערבולת המשפחתית, שלא ממש קשורה בך, אבל בלית ברירה אתה נמשך אליה (גם נשמע שההורים מערבים אותך בלי שום הבעת דיעה משל עצמך), הינה מורכבת וקשה. אני יודעת שזה יישמע פתרון לא אפשרי, אבל להערכתי הדבר הטוב ביותר הוא להתרחק מ"מקור האש". ההורים שלך מספיק מבוגרים כדי לפתור את הבעיות בעצמם. אתה, צריך להתעמק בבחינה הממשמשת וקרבה, ואחרי זה אולי להתחיל לחשוב על עצמאות כלכלית כזו שתאפשר לך יציאה של ממש והתרחקות מבית ההורים. והיה והדבר אינו אפשרי, הייתי ממליצה לך לנקוט בעמדת ה"לא רואה, לא שומע, לא מדבר" (שלושת הקופים, מכיר?). הרעיון הכללי הוא פשוט לקחת מרחק, לתפוס לעצמך מרחב פנימי שיאפשר לך לצמוח ולגדול אפילו בתוך המערבולת הזו. אתה אדם אמיץ עם תובנות עמוקות, ואתה תהיה מסוגל לזה... שיהיה לך בהצלחה, שלך, טלי

17/10/2004 | 03:14 | מאת: תמר

שלום רב, אני נמצאת בקשר זוגי,מספר שנים.בן זוגי מתגורר עם אימו המבוגרת מאז שעברה אירוע מוחי,ומצבה הבריאותי לקוי לחלוטין,כל הבעיות שיכולות להיות לאישה זקנה. היא הייתה מקבלת סיוע לפי חוק,עוזרת בית למשך מס' שעות בודדות ביום,לפני כמה ימים נקבע שאינה יכולה לקבל יותר את העזרה שקיבלה,מאחר ומצבה החמיר לסיעודי. היא אינה מעוניינת במטפלת 24 שעות,היא עקשנית בנושא.מצבה מאוד קשה,היא שוכחת דברים,מבולבלת,שוכחת כספים,בתחושה שכל יום הוא יום שישי ויש להכין את הכל. האפשרות להכניס אותה למוסד סיעודי אינו בא בחשבון,את הטיפול האינטנסיבי אינה רוצה. הכל מוטל על בן זוגי,אחיו ואחיותיו אינם נושאים בתפקידי העזרה.היא נאחזת בו בקנאה בין אם מדובר בי (שכבר איני מגיעה לשם) או בילדיו.הנושא מאוד קשה ורגיש,בן זוגי שבור אך גם מאוד מסור,אני מאוד אוהבת את אותה ואני חושבת על טובתה תחילה,למרות שעל פניו הנושא הזה מונע מאיתנו לקדם את היחסים הזוגיים בינינו.אני זקוקה לעצה מה כן ניתן לעשות במצב זה? בתודה מראש, תמר

18/10/2004 | 07:31 | מאת: טלי וינברגר

תמר שלום רב, לא ברורה לי הנקודה שהפסיקו את העזרה לאימו של בן זוגך בשל התדרדרות מצבה. במקרה של התדרדרות ביטוח לאומי וקופ"ח לפחות משאירים את מספר שעות העזרה הביתית ואם ניתן אף מעלים אותה (יש לדרוש זאת ע"י טפסי החמרה בבטוח הלאומי). אני מבינה שהמצב הנפשי שגורמת כל הסיטואציה היא קשה ומורכבת, אבל קשה מאד לתת איזושהי עצה כך דרך האינטרנט. להערכתי על בן זוגך ואחיו לפנות ללשכת הרווחה המקומית ולקבוע פגישה עם העובדת הסוציאלית של אזור מגורי האם. העו"ס תוכל להציע להםן פתרונות שונים, ואולי אף לשוחח עם האם עצמה ולגשר בינה לבין ילדיה שכוחותיהם הולכים ומתמעטים. מקווה שעזרתי, שלך, טלי

14/10/2004 | 22:33 | מאת: איילת

הייתי רוצה לקבל אינפורמציה על תפקיד העו"ס תחום הסיעוד: למה נדרשים עו"סים במסגרת תפקידם, מול איזו אוכלוסייה עובדים בעיקר, שכר בתחום הסיעוד, וכל דבר נוסף העולה על דעתכם. תודה מראש.

16/10/2004 | 12:41 | מאת: טלי וינברגר

איילת שלום רב, בעבר נשאלו כאן שאלות בתחום והייתי ממליצה לך ראשית לעשות חיפוש ולמצוא את התשובות שניתנו כאן הן על ידי והן על ידי גולשים אחרים המעורים בתחום. באופן כללי תחום הסיעוד הוא רחב ומגוון. העבודה היא במספר מישורים: עם הקשישים עצמם, עם המטפלים שמתאימים לקשישים ועם משפחות הקשישים. יש מקומות שהעבודה דורשת גם עבודה מול רשויות שונות כמו לשכות רווחה, ביטוח לאומי וכדומה. עם כל סוג של אוכלוסיה שהזכרתי יש שוני באופן הטיפול, ובתפקיד שבו הם ממלאים. לגבי שכר זה משתנה מאד, ואין לי על כך מידע עדכני. בהצלחה, טלי

14/10/2004 | 22:02 | מאת: מירב

טלי שלום, תודה על תשובתך בנושא הלימודים,אחכה לסיום התואר כדי להתחיל את לימודי התרפיה באומנות. רציתי לשאול אותך,האם את יודעת היכן או באלו מקומות אני יכולה לעבוד כדי לרכוש עם הזמן ידע ומיומנות שקשורים לתרפיה באומנות(בלי כל קשר לזה שבעתיד אלמד תרפיה באומנות) אני מאוד מעוניינת להיכנס לזה מעכשיו ואין לי מושג איפה ואיך עושים זאת. יש לי רקע באומנות ואני מאוד מחוברת לתחום,נורא חבל לי להיכנס לזה רק בתום לימודי התרפיה , שמי יודע בעוד כמה שנים זה יהיה. האם זה אפשרי? אשמח מאוד לשמוע ממך. מירב

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2004 | 12:45 | מאת: טלי וינברגר

מירב שלום רב, לא כל כך ברורה לי שאלתך, אבל אני אנסה לענות בכל זאת: לא ניתן לעבוד בתרפיה באומנויות כל זמן שלא סיימת את הלימודים בתחום, או למעשה אפשר להתחיל להתנסות בתחום במהלך הפרקטיקום שנצבר במשך הלימודים. האפשרויות העומדות בפנייך, לדעתי הן שתיים: האחת, ללכת לטיפול באומנויות עבור עצמך, וכך להכיר את התחום מהעבר השני של המתרס, כמטופלת. זה יכול להעניק לך חויה מעשירה ומלמדת ביותר, כמו גם מבריאה ומגדילה, ללא ספק. האפשרות השניה היא לעבוד במקומות טיפוליים, כמו בתי"ח פסיכיאטריים, הוסטלים, פנימיות וכדומה, שבהם נערכים טיפולים באומנויות ולבקש לקחת חלק כצופה או מאידך כקו-תרפיסטית לקבוצה טיפולית. מקווה שעזרתי, בהצלחה, טלי

13/10/2004 | 08:43 | מאת: סיגל

שלום רב, לקרובי משפחתי יש בעיה חמורה ואינני יודעת למי לפנות, אנא תפנו אותי לגוף במדינה שמטפל בבעיות כאלה. והנה פרוט: זוג בני 70 שאימצו 2 ילדים, כיום הבן בן 29 והבת בת 25 טובי לב שגידלו אותם באהבה ונתנו להם את נשמתם.תקופה ארוכה הבת גונבת ממקומות העבודה ומסולקת מהם (כביכול ללא ידיעת ההורים- אך הם גילו זאת לבד). מתנהגת בגסות להורים אף על פי שהם מחזיקים אותה בביתם, מחבקים אותה תמיד ומנסים להגן עליה (נמנעים מלהתעמת איתה). בנוסף היא מאיימת כל הזמן שתתנקם בהם כשהם מנסים להתערב. עליי לציין גם שהבת מסתובבת עם גבר מפוקפק מבוגר ממנה. לאחרונה פרצו לביתם וגנבו כסף ויש סיכוי גדול שהבת היא זו שביימה את הפריצה וגנבה את הכסף. בנוסף מדי פעם נעלמים כספים מארנקם של ההורים. לפני כשבועיים נודע להורים (לא ממנה) כי סולקה ממקום העבודה האחרון לאחר שצולמה גונבת כספים מתיקי חבריה לעבודה וכניראה לאחר שמקום העבודה עירב את המשטרה היא הודתה בפני המשטרה על מעשיה. לא ידוע למשפחה מה המשטרה מתכוונת לעשות וכיצד יטפלו במיקרה שלה. ההורים חסרי אונים, ולא יודעים כיצד לנהוג. מצד אחד לא רוצים לריב איתה מפני שהיא מאומצת ויש להם את הפחד כי תקום ותלך ומצד שני בההתנהגות שלה עוברת כל גבול, היא מרוששת אותם (גם ככה בקושי מתקיימים מבחינה כלכלית) ופוגעת בהם בריאותית ונפשית. אנא, בתור בת משפחה שעובדת עיצות, עזרו לי. למי אוכל לפנות שיעזור להורים מסכנים אלה לטפל בבעיה שינחה אותם כיצד לנהוג. הם במצוקה נוראית (לא טיפול פסיכולוגי של הבת כי היא כמובן לא תסכים ללכת) מודה מראש מקרב לב, סיגל.

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2004 | 12:53 | מאת: טלי וינברגר

סיגל שלום רב, לפני זמן מה נשאלה כאן שאלה זהה כמעט, ואת יכולה לנסות לחפש קצת בפורום ולראות את התשובות דאז, הן לא ממש השתנו עד היום. ובקצרה אענה שעל ההורים לנקוט בגישה נוקשה וברורה, ולהשתמש ברשויות החוק לצורך כך: להגיש תלונה במשטרה על פריצה ולספר לשוטרים את חששותיהם שזו ביתם, לפנות לרשויות הרווחה ולדרוש מהם התערבות במקרה, ואף לדרוש את הוצאתה מהבית בגין התעללות בהורים ופגיעה בהם. צעדים שכאלה עלולים להרתיע את הבת, ויחד עם זאת, גם אפשר לחייבה להגיע לטיפול, ובתמורה להעניק לה "זכויות" מחודשות בבית ההורים. כל זה מחייב עירוב של רשויות הרווחה והמשטרה כצעד ראשון. אבל שוב אני אומרת, התפקיד הקשה ביותר כאן הוא של ההורים, ועליהם ראשית להתגבר על החשש שמא ביתם תפנה להם את גבה, זה יהיה לטובתם ולטובת ביתם המאומצת כאחד. בברכה, טלי

11/10/2004 | 15:53 | מאת: אורית

אני סטודנטית שנה שלישית לחינוך מיוחד ואני מעוניית לאחר סיום התואר ללמוד תרפיה בתנועה. יש לי רקע מועט בתנועה/מחול והבנתי שיש דרישה של 300 שעות השלמה לפני לימודי התעודה. היכן ניתן להשלים שעות אלו?

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2004 | 13:26 | מאת: טלי וינברגר

אורית שלום רב, את השלמת השעות של תנועה או כל מקצוע התמחות אחר (אומנות וכדומה) יש מקומות ברורים שבהם אפשר להשלים את השעות. כדי לדעת מהם מקומות אלו שווה להתקשר ליה"ת או למקום הלימודים שבו את מתעדת ללמוד, ולברר איתם ישירות לגבי מקומות ספציפיים. בהצלחה, טלי

10/10/2004 | 15:31 | מאת: מירב

אני לומדת כרגע BA במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה. אני מאוד רוצה ללמוד תרפיה באומנות , העניין הוא שעד שלא אסיים את התואר לא ניתן להתחיל בלימודים. האם מישהו/מישהי יודעים היכן ניתן להתחיל ללמוד זאת ללא חובת תואר ראשון במשהו. יש לי רקע באומנות וגם תואר הנדסאי באדריכלות , וכרגע אני באמצע התואר. אשמח מאוד לשמוע מירב

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2004 | 13:27 | מאת: טלי וינברגר

מירב שלום רב, למיטב ידיעתי לימודי תרפיה באומנויות הם אך ורק לימודי המשך אחרי התואר הראשון. למען הסר ספק את יכולה לבדוק את העניין לאשורה באיגוד יה"ת של המטפלים בהבעה ויצירה. בהצלחה, טלי

10/10/2004 | 13:36 | מאת: קוראת נלהבת

לכל הקוראים של הפורום!! ברצוני להציע לכם שלושה ספרים יוצאים מהכלל, לקריאה!! "סערת נפש"- של דר. יורם יובל, פסיכיאטר וחוקר מוח. הספר מציג יותר מ- 10 סיפורים שונים של מטופלים (כולם שונים), אנשים כמונו. ובחלק האחרון שלו יש הסבר פיזיולוגי על המוח.. מאוד מעניין וקל לקריאה (אפילו ההסברים על דרכי הפעולה של המוח) "כל יום יותר קרובים"- דר. ארווין יאלום, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט. הספר בנוי בצורת יומן של מטופלת מתוסבכת ביותר, במהלך טיפול של כשנתיים במרפאתו של דר. יאלום. אחרי כל פגישה דר. יאלום עצמו ניהל רשימות שבהן תיאר את התרשמותו. ספר שמציג בצורה מרתקת טיפול משני הצדדים של המתרס.. "הריפוי של שופנהאור"- דר. ארווין יאלום. הספר האחרון שיצא השנה מאת המחבר הנ"ל. ספר גאוני מבחינת בנייתו, מתאר שני סיפורים במקביל, אחד של הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאור. והשני סיפורו של דר. ג'וליוס הרצפלד, פסיכולוג ותיק שנאלץ להתמודד מול הדבר הקשה והמפחיד- מחלת סרטן ממאירה, והדרך בה הוא בוחר לחיות את חייו לצד המחלה. ספר עמוק ולא שגרתי שמציג זוויות שונות של התמודדות עם מוות.. כתוב בצורה יוצאת מהכלל ומאוד מעניין!! בהצלחה...

12/10/2004 | 13:28 | מאת: טלי וינברגר

אכן ספרים מעניינים...כמו רבים אחרים. תודה. טלי

10/10/2004 | 08:45 | מאת: מירב

שמי מירב ואני מטפלת באומנות, סיימתי M.A בלסלי, אני מחפשת עבודה באזור מודיעין, הדרום והמרכז. אשמח לקבל הצעות ורעיוות לכווני חיפוש, תודה, מירב.

12/10/2004 | 13:29 | מאת: טלי וינברגר

מירב שלום רב, לצערי אינני יודעת על משרות פנויות כרגע. אולי כדאי לשלוח קורות חיים למקומות פוטנציאליים, אפילו אם אומרים לך שכרגע לא זקוקים שם לעובדים. הרי אף פעם אי אפשר לדעת מה קורה... שיהיה בהצלחה, טלי

13/10/2004 | 08:31 | מאת: מירב

תודה טלי! האם יש לך רעיונות למקומות פוטנציאלים אליהם אפשר לפנות, למציאת עבודה בטיפול באומנות, תודה, מירב.

שלום, שאלה לי: אני מדברת עם נער בכיתה י' שזקוק מאד לטיפול פסיכולוגי עקב דיכאון.. הוא לא רוצה שההורים ידעו, האם יש אפשרות לטיפול ללא ידיעת הורים? משהו דרך שירותי רווחה או משהו? אשמח לכל פיסת מידע או הפניה לפורום/מקום אחר תודה מראש!

08/10/2004 | 12:41 | מאת: טלי וינברגר

לך שלום רב, למיטב ידיעתי טיפול בנער שגילו מופחת מ 18 מחייב ידיעת ההורים, אבל, כדי לברר זאת לעומק ולאשורה אפשר לבדוק את העניין עם יועצת בית הספר, או אף עם "דלת פתוחה" (יעוץ לבני נוער) ודומיו. בברכה, טלי

על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אסור לטפל בקטין (מתחת לגיל 18) אלא בהסכמת האפוטרופסים עליו, בדרך כלל, הוריו. ניתן לקבל אישור הורה אחד בלבד אלא אם כן ידועה לנו התנגדותו של ההורה השני. יוצאים מכלל זה מקרים בודדים שהחוק התיר התערבות גם ללא ידיעת ההורים כמו הפסקת הריון או בדיקת אידס. במסגרות ייעוץ לנוער ערים לבעייה זו ונקבע כלל (שלא מעוגן בחוק) הקובע כי ניתן יהיה לערוך מפגשי ייעוץ בלבד, 2-3 מפגשים, גם ללא ידיעת ההורים. במפגשים אלו ינסו המטפלים לשכנע את הקטינים ליידע את ההורים. בכל מקרה, אסור להכנס לתהליך טיפולי או להמשיך בייעוץ ארוך ללא אישור. יש לזכור, עם זאת, כי אם מתברר שהקטין נמצא בסיכון יש לנקוט בצעדים הנדרשים על פי חוק, ובדרך כלל ליידע את פקיד הסעד המקומי. מקווה שעניתי על השאלה.

כל ניקוד?

סתוית שלום רב, לצערי אינני יודעת במה מדובר. בברכה, טלי

12/10/2004 | 23:56 | מאת: לסתוית

הי סתוית, במקרה קיבלתי את המבחן היום במייל. אינני מכירה אותו ואין לי מושג לגבי תוקפו ו/או מהימנותו. להלן המבחן (כפי שנשלח אליי)... המבחן של דר' פיל (דר' פיל קיבל 55 נקודות, ואופרה וינפרי קיבלה 38 נקודות.) התשובות צריכות להיות על חייכם היום ולא על חייכם בעבר. הכינו דף ועט או עפרון מבחן זה מבוצע ע"י מחלקות משאבי אנוש בארה"ב חברות רבות משתמשות בו כדי להכיר טוב יותר את עובדיהן. אלה רק 10 שאלות קצרות. רשמו על הדף בטור את מספרי השאלות, מ- 1 עד 10. מוכנים? בואו נתחיל! 1. באיזו שעה ביום אני מרגיש במיטבי? א) בבוקר ב) בצהרים ובתחילת הערב. ג) בשעות הלילה. 2. בדרך כלל ההליכה שלי... א) מהירה עם צעדים גדולים. ב) יחסית מהירה עם צעדים קטנים. ג) לא מאד מהירה, עם הראש מורם ומסתכל לכולם בעיניים. ד) לא מאד מהירה עם הגוף מכופף. ה) איטית מאד. 3 . תוך כדי שיחה אני... א) עומד(ת) עם הזרועות שלובות. ב) שומר(ת) על ידיים שלובות. ג) שם(ה) יד אחת או שתיים על המותניים או בכיסים. ד) נוגע(ת) ודוחף(ת) את בן(ת) שיחי. ה) נוגע(ת) בסנטר שלי, בשיער שלי, באוזניים שלי. 4. כשאני רגוע(ה), אני יושב(ת)... א) עם הברכיים כפופות והרגליים צמודות. ב) עם הרגליים שלובות ג) עם הרגליים ישרות. ד) עם רגל אחת מתחת לגוף. 5. כשמישהו מאד משעשע אותי... א) אני צוחק(ת) בקול רם ב) צוחק(ת) אבל לא בקול חזק מדי. ג) צוחק(ת) צחוק חלש. ד) מחייך(ת) בעדינות. 6. כשאני מגיע(ה) לאירוע חברתי, אני... א) נכנס(ת) בצורה כזו שכולם ישימו לב שהגעתי. ב) נכנס(ת) בשקט ומתחיל(ה) לחפש אנשים שאני מכיר(ה) ג) נכנס(ת) בשקט ומנסה שלא ישימו לב שהגעתי. 7. כשאני מאד מרוכז(ת) במשהו ומישהו מפריע לי, אני... א) מודה על ההפרעה. ב) מתעצבן(ת) שמפריעים לי. ג) תגובתי יכולה להיות זו או אחרת. 8. אילו מהצבעים הבאים את(ה) מעדיף(ה)? א) אדום או כתום ב) שחור ג) צהוב או תכלת ד) ירוק ה) כחול או סגול ו) לבן ז) חום או אפור 9. במיטה, רגע לפני השינה, אני שוכב(ת)... א) על הגב ב)בשכיבה על הבטן ג) על הצד, מקופל(ת) מעט ד) עם הראש על יש אחת ה) עם הראש בין הזרועות 10. לעיתים קרובות אני חולם(ת) שאני... א) נופל(ת) ב) נלחם(ת) או מתווכח(ת) ג) מחפש מישהו או משהו ד) עף(ה) או צף(ה) ה) אני בדרך כלל לא חולם(ת) ו) החלומות שלי בדרך כלל נעימים ניקוד: 1. (א) 2, (ב) 4, (ג) 6 2 . (א) 6, (ב) 4, (ג) 7, (ד) 2, (ה) 1 3. (א) 4, (ב) 2, (ג) 5, (ד) 7, (ה) 6 4. (א) 4, (ב) 6, (ג) 2, (ד) 1 5. (א) 6, (ב) 4, (ג) 3, (ד) 5, (ה) 2 6. (א) 6, (ב) 4, (ג) 2 7. (א) 6, (ב) 2, (ג) 4 8. (א) 6, (ב) 7, (ג) 5 (ד) 4  (ה) 3, (ו) 2, (ז) 1 9. (א) 7, (ב) 6, (ג) 4, (ד) 2, (ה) 1 10. (א) 4, (ב) 2, (ג) 3, (ד) 5, (ה) 6, (ו) 1 עכשיו סכמו את הנקודות שלכם! מעל 60 נקודות: אנשים חושבים שאתם אנשים שיש להישמר מהם. מחשיבים אתכם ליהירים, אנוכיים ושתלטים. אנשים אחרים אולי מעריצים אתכם ורוצים לדמות לכם במעט, אף על פי שלא תמיד סומכים עליכם וחוששים להתקרב אליכם יותר מדי. 51 עד 60 נקודות: אנשים חושבים שיש לכם אישיות מלהיבה, פתוחה לשינויים ואימפולסיבית. רואים אתכם כמנהיגים טבעיים, המקבלים החלטות במהירות, אם כי לא תמיד החלטות מוצלחות. אנשים מחשיבים אתכם לאנשים אמיצים, הנהנים לנסות דברים חדשים, לקחת סיכונים והנהנים מהרפתקאות. אנשים נהנים מחברתכם בגלל ההתרגשות שבכך. 41 עד 50 נקודות: אנשים מחשיבים אתכם לאנשים אמיצים, מלאי חיים, מקסימים, מעשיים ומהנים, ותמיד מעניינים. אנשים הנמצאים תמיד במרכז העניינים, אבל מספיק מאוזנים כדי לא להתנשא מעל אחרים. מחשיבים אתכם אנשים טובים, מתחשבים, ומבינים. אנשים שתמיד שם כדי לעודד ולעזור. 31 עד 40 נקודות : אחרים מחשיבים אתכם לרגישים, זהירים ומעשיים. מחשיבים אתכם כאינטליגנטיים וכשרוניים, אבל צנועים. רואים אתכם כאנשים המתחברים לא בקלות, אבל נאמנים מאד כלפי חבריכם ומצפים לאותה נאמנות מהאחרים. אותם המכירים אתכם באמת, יודעים שלוקח לכם זמן לתת אמון בחבריכם, אבל גם קשה לכם לשכוח בגידה באותו אמון. 21 עד 30 נקודות : חבריכם מחשיבים אתכם לרגישים ועצבניים. רואים אתכם כאנשים שקולים ומאד מאד זהירים, אנשים איטיים ועקשנים אך ללא כשרונות יוצאי-דופן. האמת, כולם היו מאד מופתעים אילו היו רואים אתכם עושים משהו מתוך דחף רגעי או בלי לנתח אותו לעומק לפני הביצוע, היות והם מצפים מכם לבדוק את הכל לפני שאתם מקבלים החלטה לגבי הכיוון שבו תלכו. אנשים מניחים שאתם תגיבו כך עקב היותכם זהירים מאד מטבעכם. עד 21 נקודות: אנשים חושבים שאתם מופנמים, עצבניים, חסרי החלטה וזקוקים להשגחה ועזרה תמידית. אתם מציגים את עצמכם כאנשים הזקוקים לאחרים שיקבלו החלטות במקומכם ואינכם רוצים להיות קשורים לשום דבר ולאף אחד. רואים אתכם כאנשים מודאגים באופן תמידי, הרואים בעיות היכן שאין בעיות כלל. אחדים וודאי חושבים שאתם משעממים ורק אלה שבאמת מכירים אתכם מקרוב יודעים שאין זה כך.

03/03/2005 | 13:13 | מאת: דליה

לשלוח אלי

02/08/2005 | 11:19 | מאת: ד"ר פיל

30/04/2005 | 20:03 | מאת: נטלי

מי יכול לשלוח לי את הכתןבת של האתר של ד"ר פיל?

03/10/2004 | 08:25 | מאת: ריקי

האם מישהי כאן יודעת מתי מתחיל קורס ביבליותרפיה במסגרת לימודי המשך בבר-אילן? מעוניינת בפרטים הטכניים: באיזה תאריך מתחיל, שעות, מרצה, כמה מפגשים, כמה עולה והיכן מתקיימים הלימודים. תודה ריקי

לקריאה נוספת והעמקה
06/10/2004 | 19:30 | מאת: טלי וינברגר

ריקי שלום רב, הכי פשוט זה להתקשר לשם, כבר ביום א' הם שבים לעבודה סדירה ולשאול. שיהיה בהצלחה, טלי

02/10/2004 | 22:03 | מאת: גלית הולנדר

הי גלית, בקישור הבא תמצאי פרטים: http://www.yahat.org/2002/program.asp בהצלחה, ענת

האם יש מקום כלשהוא בדרום, איזור באר שבע שאפשר ללמוד בו ריפוי באומנות?

06/10/2004 | 19:32 | מאת: טלי וינברגר

גלית שלום רב, מעבר לקישור לאתר יה"ת, שהשאירה לך ענת, אני רוצה רק להוסיף שיש שוני בלימודים אם את מעוניינת ללימודי תעודה או לימודי התנסות. הקישור שהשאירה לך ענת מיועד בעיקרו לרוצים ללמוד ללימודי תעודה מוכרים. מאידך ישנם מכונים שונים ומקומות לימוד נוספים, שנותנים את חווית ההתנסות ולמידה בסיסית של התרפיה באומנויות. בהצלחה, טלי

25/02/2006 | 15:49 | מאת: דפנה

שלום רציתי לדעות היכן ניתן ללמוד ריפוי באומנות אשמח באזור במרכז או בכל מקום בארץ תודה דפנה

30/09/2004 | 20:16 | מאת: ננוצ'קה

שלום טלי במשך 10 שנים אני סובלת מתופעה שנקראת תלישת שיער. עברתי טיפולים: פסיכולוגי והתנהגותי - ביופידבק. לא הצלחתי להעיף את המחשבות ונכנעתי ועדיין נכנעת לתלישה. האם קיימת דרך נוספת להתמודד עם המצב? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
30/09/2004 | 22:43 | מאת: ענת

ננוצ'קה, את מתארת דפוס כפייתי עליו לא הצלחת להתגבר באמצעות טיפול פסיכולוגי. ייתכן שטיפול תרופתי מתאים יוכל לסייע לך. בהצלחה, ענת

06/10/2004 | 19:40 | מאת: טלי וינברגר

ננוצקה שלום רב, התופעה שאת מתארת נקראת Trichotillomania. הטיפול המומלץ בתופעה זו הוא שילוב של טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי. לפי דבריך נראה שאת הטיפול התרופתי טרם ניסית. לכן נראה כי ייתכן ודווקא השילוב של הטיפול התרופתי יחד עם הטיפול ההתנהגותי, יביא לשינוי שאת כה מייחלת לו. יתרה מזו, לעיתים גם הקשר הטיפולי עלול להשפיע על השיפור בתופעה, וקשר טיפולי שלא מצליח, כך גם תוצאותיו. לכן חשוב להסתייע במטפל אחר במידה והטיפול לא מצליח. והכי חשוב - לא להתייאש. שיהיה בהצלחה, טלי

07/10/2004 | 01:56 | מאת: ננוצ'קה

שלום טלי אכן הקשר שהיה לי עם המטפלת (ביופידבק) לא היה מיוחד וחשבתי שאולי יש לזה קשר להצלחת הטיפול. (חבל באמת שבקופת חולים יש רק מטפלת אחת). האם ידוע לך על טיפול התנהגותי נוסף? תודה

30/09/2004 | 15:04 | מאת: בן

שלום רב, אני מעוניין לצאת מהצבא עקב סיבה פסיכיאטרית. יש לי פרופיל 72 ואני רוצה להוריד עד לפרופיל 45 כיצד ניתן לעשות זאת? בכבוד רב, בן.

30/09/2004 | 22:39 | מאת: ענת

בן שלום, על מנת להוריד פרופיל, יש לפנות ללשכת הגיוס ולבקש לפגוש קב"ן. עליך לקחת בחשבון שאין לך כל שליטה על הפרופיל החדש שייקבע. בהצלחה, ענת.

06/10/2004 | 19:42 | מאת: טלי וינברגר

בן שלום רב, אכן כפי שענת כתבה לך הפתרון הוא להגיע לקב"ן, לשתף אותו בבעיותיך, ולחכות להחלטתו. בברכה, טלי

29/09/2004 | 06:24 | מאת: אורנה לביא

אני נכה כתוצאה משתי תאונות דרכים (ענינים רפואיים אחרים אינם נוגעים לענין זה). חלק מנכותי היא פגיעה נוירולוגית בינונית בזכרון. כתוצאה מפגיעה זאת יש לי קשיים רבים מנשוא, ווכתוצאה מכך אני נמצאת במצב סוציאלי קשה. אני מחפשת דרכים לטפל בבעיה. בינתיים אני מתרגלת בטיפןל עצמי באמצעות משחקים. האם יש תוכנות מחשב קוגניטיביות לטיפול בזכרון? האם יש טיפול באמנות לנושא זה? (אני אמנית, זה יכול לעזור או להפריע?) כרגע אני כמעט תמיד שוכחת לקחת את התרופות שלי, מאבדת דברים, שוכחת דברים שאני אמורה לעשות, סובלת מקשיי תקשורת... אשמח לקבל עצות יעילות. בינתיים אני מקבלת טיפול לא מספיק (מצומצם) ביחידה הנוירופסיכולוגית לטיפול ושיקום.

לקריאה נוספת והעמקה
06/10/2004 | 19:50 | מאת: טלי וינברגר

אורנה שלום רב, צר לי לשמוע על התאונות שעברת. אני מאמינה שההתמודדות עם מה שהיה כמו גם עם השינויים הפיזיולוגיים-נוירולוגיים אינה קלה. אפשר לחלק את שאלתך לשני תחומים: הראשון, לגבי העזרה שאת מקבלת. את מספרת שאת מטופלת במרפאה הנוירופיסיולוגית במידה מצומצמת, ואני תוהה האם פנית לגורמים נוספים על מנת לקבל סיוע מלא יותר כמו: לשכת הרווחה, ביטוח לאומי וקופת חולים. ייתכן ויש זכויות שביכולתך לממש, וכדאי לך לבדוק את הדברים. התחום השני בו עוסקת שאלתך הוא לגבי טיפול בבעיות זיכרון, ואני חושבת שאת התשובה לכך את יכולה למצוא יותר בפורומים של נוירולוגיה. הטיפול באומנויות יכול לסייע בהתמודדות עם המצב הנפשי שנגרם לך בעקבות המצב הנוירופיסי, אבל אינני משוכנעת שיש בו מין הריפוי לבעיה הנוירולוגית עצמה. לגבי תוכנות מחשב, אני עצמי אינני מכירה, אבל אולי שווה לבדוק בפורומים הנוספים של דוקטורס, כאן, העוסקים בפסיכולוגיה, ייתכן והם ידעו יותר ממני בתחום זה. מאחלת לך תהליך שיקום מהיר ככל האפשר ושיהיה לך כוח להתמודד... איחולי בריאות, טלי

27/09/2004 | 12:42 | מאת: יובל

שלום אני סטודנט שעושה עבודה על ניתוח מבחני אישיות עפ"י מודל "בית-עץ-איש" ואני מעוניין לדעת האם ניתן ללמוד את הנושא ע"י מומחה אישי בתחום? ואם כן כמה מפגשים בממוצע ומה המחיר לשיעור ? אני אודה מאוד גם אם תביאו לי שם של מומחה כזה תודה רבה יובל.

לקריאה נוספת והעמקה
06/10/2004 | 19:51 | מאת: טלי וינברגר

יובל שלום רב, צר לי אך אינני מכירה מישהו שכזה. אתה יכול לפנות לאחדד המקומות המלמדים טיפול באומנויות ולברר איתם. ייתכן והם ידעו. שיהיה בהצלחה, טלי

24/09/2004 | 20:57 | מאת: גיא

האם מישהו בפורום למד/לומד או סתם יודע מה בדיוק תנאי הקבלה היום למגמה הקלינית בבר-אילן? נניח, אם ממוצע תואר 1 של 90 כמה שנים ניסיון תעסוקתי צריך? באתר שלהם הם אומרים מינימום 85 ומינימום ניסיון שנתיים... איפה עומד הרף באמת בסוף?

26/09/2004 | 08:54 | מאת: ענת

גיא שלום, חברה שלי התקבלה השנה לתואר שני בבר אילן עם ממוצע 91 וניסיון טיפולי של שלוש וחצי שנים בערך. קח לתשומת לבך, שבבר אילן, החל משנה זו, קיימת דרישה לסיים את התואר השני בשנתיים (כולל את עבודת התזה). בהצלחה, ענת

06/10/2004 | 19:56 | מאת: טלי וינברגר

גיא שלום רב, הקבלה לתואר השני הקליני תלויה במידה רבה במספר הנרשמים בשנה הספציפית וברמתם. קשה לומר בדקדקנות איזה ציון וכמה שנות וותק "יכניסו" אותך בוודאות למגמה הקלינית. אני מכירה אנשים שלמדו עימי במסלול הקליני, שסיימו תואר ראשון עם ממוצע של 85-86 ועם שלוש עד חמש שנות ניסיון, כך שאם זה אומר לך משהו...יחד עם זה היו שם גם בנות שעשו מסלול ישיר מהתואר הראשון, ללא ניסיון, אבל הן היו מצטיינות בתואר הראשון. אז מה זה אומר? שאין פה חוקים של ממש... שיהיה בהצלחה, טלי

23/09/2004 | 09:08 | מאת: גיא

רציתי לשאול לגבי התוכניות השונות למאסטר בע"ס: 1. האם רק מסלול שנקרא "קליני" הוא כזה, ומה משמעות השם של המגמה בתואר? יש איזו תעודה פורמלית של ע"ס קלינית (של משרד הבריאות, הרווחה, איגוד העו"סים)? בירושלים לדוגמא קוראים לזה "לימודים מתקדמים בפרקטיקה", בבר-אילן ובחיפה "קלינית" ובת"א יש מגמות אחרות לגמרי... 2. האם יש העדפה למוסמכי אונ' כזו או אחרת, ואם כן עד כמה הדבר משמעותי? יש אונ' ש"יצא לה שם" יותר מהאחרות?

23/09/2004 | 14:25 | מאת: ענת

גיא שלום, המסלול הקליני שם דגש טיפולי יותר. את התואר השני עשיתי בתל אביב. ממה שידוע לי, מסלול ילדים, מסלול משפחה ומסלול קבוצות נחשבים מסלולים קליניים אליהם יכולים להתקבל עובדים סוציאליים בעלי ניסיון טיפולי בתחום (יש כמובן יוצאים מן הכלל). כפי הידוע לי, לבית הספר לפסיכותרפיה יכולים להתקבל רק עובדים סוציאליים בעלי תואר שני במסלול לימודים קליני. בהצלחה, ענת.

30/09/2004 | 17:19 | מאת: גיא

איזו מגמה למדת באת"א? האם ניתן להתקבל לאת"א גם ללא ניסיון בכלל או עם ניסיון של פחות משנתיים (ממוצע הבוגר שלי הוא 90)?

06/10/2004 | 20:04 | מאת: טלי וינברגר

גיא שלום רב, המסלול הקליני הינו בעיקרו לימודים המתמקדים במסלול הטיפולי, האינדיווידואלי ברוב המקרים. למיטב ידיעתי אין תעודה נפרדת ללימודים אלו, אלא יש את תעודת סיום התואר השני. יהיו אנשים שיאמרו לך שיש "שם" לאוניברסיטה כזו או אחרת, אבל בעיני אין לזה שום משמעות כשמנסים לחפש עבודה. אני סיימתי את התואר הקליני בבר אילן, שנחשב לבעל "שם", אבל בדיעבד, אני עדיין לא ממש מבינה מה ה"שם" הזה כל כך שונה, ממסלולים דומים באוניברסיטאות אחרות. לך לאן שמתאים לך, ולמגמה שמתאימה לך... זה הכי חשוב, כי צריך להנת מהלימודים ומהעבודה אחר כך. שיהיה בהצלחה, טלי

1 ... < 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 > ... 26