שאלה....................

היי אני מבינה מאד את מה שאת כותבת אבל כן....אני מאמינה שכדי לעבד חוויה קשה צריך לדבר עליה באיזשהו אופן ולא רק עם עצמינו. אני יודעת שזה נורא קשה לדבר ולהיזכר ומכאיב עד אין קץ, אבל זה כמו פצע שמנקים ממנו את המוגלה... זה כואב מאד אבל אח"כ יש הקלה. המטרה היא לא שהכאב יישאר שם אותו הדבר ובאותה עוצמה- לתמיד. כשלא מדברים אז החוויה מדברת את עצמה משום שהיא שם,מאחורינו, והרבה פעמים אנשים מגיעים לטיפול כי החוויה לא דוברה אבל הם "מתנהגים" את הטראומה ובעצם שוב ושוב פוגעים בעצמם או משחזרים את מה שקרה. ליאת