כל אחד צריך....

היום שוב קראתי את השיר הזה על מצרים שכבר שנים אני קוראת בכל פסח ובכל פעם מגלה בו נקודות אחרות רובדים אחרים ... והיום היום תפסו אותי חזק המילים " וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם." אולי כי קשה לי האמין למה שאני שומעת שיוצא מפי וקשה לי עד מאוד שאין לי הוכחות וזיכרונות ברורים וחדים אבל.....את מסע חיי אני מרגישה ויודעת בגוף - "בכפות הרגליים " פשוט יודעת !!!!!! היום במיוחד היום שאני חושבת על השואה הפרטית שלי .... חושבת איך הניצולים זוכרים לפרטי פרטים ואיך זה שאני לא זוכרת כלום אבל יודעת פשוט יודעת ... ובמסע שלי לריפוי יש ....את כל מה שצריך כדי לצאת ממצרים ..אז למה אני לא מסוגלת להקשיב לו לגוף שיודע שזוכר יותר מכל אחד אחר .... ליאת המילים שאני שומעת שיוצאות מפי קשות בטרוף ...סדיסטיות , כואבות מוטרפות ברמת האכזריות זה פשוט לא נתפס לי בראש שכאלה דברים לא זוכרים בכלל...