נגישות
נגישות

פורום סרטן השד

מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
24269 הודעות
14795 תשובות מומחה

מנהלי פורום סרטן השד

15/11/2017 | 12:41 | מאת: אור

לאחר כמה מקרים של סרטן שד במשפחה האנשים במשפחה נחשבים לחלק מקבוצת סיכון בעקבות המקרים האלו?

לקריאה נוספת והעמקה

זה לא ממש עניין של מספר מוחלט. אי אפשר להתייחס אותו דבר לשתי נשים חולות מתוך 3 או 2 מתוך 10. זה גם תלוי בדרגת קרבה וגיל תחלואה. אמא או אחות שחלו לפני גיל 50 מעלות סיכון פי 2-3. אחרי גיל 50 פחות מפי 2, אבל עדיין גורם סיכון. דודה או סבתא לרוב קצת פחות מטרידות, אבל אם זה מהצד של אבא, אנחנו מתייחסים יותר בחומרה (כיוון שאבא יכול להיות נשא של גורם תורשתי שמעלה סיכון לחלות אבל לא סביר שיחלה בסרטן שד בעצמו). אם יש ספק, כדאי לפנות לייעוץ גנטי מסודר ולקבל המלצות בהתאם לסיפור המשפחתי הספציפי

13/11/2017 | 18:33 | מאת: לירי

האם יש פעילות גופנית שכדאי לא לעשות? מדובר בגרורות בעצמות וכאבים עזים בגב ובירך. המטופלת לאחר מנפואזה מקבלת ריבוציקליב ולטרוזול ונאמר לה להתאמן. התאמנה כל חייה ועד לפני חודשיים לא היו סימפטומים והיתה בכושר שיא. . האם לעבוד על מסת שריר זה בסדר? האם רק הליכות? ממה להזהר? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

לעבוד על שרירים זה בסדר, אבל ממה להיזהר כדאי להתייעץ עם אורטופד / אורטופד אונקולוג. צריך לראות בבדיקות הדמיה איפה יש גרורות, אם יש חשש משבר באזורים מסוימים בגלל הפעלת עומס מוגזם וכד'. שחיה בעקרון פחות מעמיסה על עצמות ומפרקים, ואמורה להיות יותר בטוחה.

שלום בבדיקה ביופסיה נמצו הממצאים הבאים estrogen - positive (+++) in 100% of the cells. progesteron - positive (++) in 40% of the cells her-2-neu - score 0-1 - negative ki - 67: 10-15% infiltrating ductal carcinoma grade 2 Hormonal receptors will follow נא תשובתכם בהקדם האפשרי תודה

לקריאה נוספת והעמקה

התוצאה לא תקינה, עליך לפנות בהקדם לכירורג כדי לשמוע בצורה מפורטת על המשמעויות, זה לא מתאים לפורום הזה, בטח בלי נתוני רקע נוספים

האם נמצא קשר בין 1. מצבי רוח ליעילות הטיפול הכימוטרפי ? 2.  מנוחה ליעילות הטיפול הכימוטרפי  ? 3.  עוצמת תופעות הלוואי ליעילות הטיפול הכימוטרפי ?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, לא ידוע לי שחיפשו קשר בין מצב רוח ומנוחה ליעילות טיפול. לגבי עוצמת תופעות הלוואי - חיפשו ולא ראו קשר מובהק. כלומר - יש נשים שמאוד סובלות ומגיבות בצורה חלקית בלבד, ויש נשים שעוברות את הטיפול בקלות יחסית והמחלה מגיבה מצויין.

בבדיקה נתגלה קישרתי אולטרממרית בגודל 0.5ס״מבבית השכי אין בלוטות מוגדלות וגם כתובbirads2 מה כל זה אומר? בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

המעט שרשום פה אומר שהממצא בשד לא חשוד, שבלוטות לימפה בבית שחי נראות תקינות, ושבשלב הזה לא צריך לדאוג. כיוון שאני לא יודעת באיזה הקשר בוצעה הבדיקה, לא יכולה להגיד אם היא מספקת. אם את מוטרדת, כדאי לפנות לכירורג או לחזור לרופא ששלח אותך לבדיקה

מבקשת לדעת למה הכוונה בפענוח של us (לפי ממוגרפיה תקין) -גוש 1 בשעה 10 כ 1 ס"מ מהפיטמה גוש בגודל 0.3 ס"מ מודגר איזואקוגני פק ציסטי ספק סולידי. BIRADS 3 ממצא כנראה שפיר. נמצאת במעקב בשל הסטוריה של סרטן השד אצל סבתא כולל ביצוע כריתה.

לקריאה נוספת והעמקה

הכוונה היא שזה כל כך קטן שקשה להסיק מסקנות על טיב הממצא הזה. אני הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד 3-6 חודשים ועוקבת. יכול להיות שאפשר לעשות בדיקות נוספות, אבל קשה לי להמליץ בלי פרטים נוספים. תפני לכירורג עם התוצאות ותתייעצי איתו אם יש מקום לעשות משהו קודם

02/11/2017 | 12:53 | מאת: יעלה

שלום יש לי סרטן שד גרורתי לעצמות ולבלוטות לא סימפטומטי. אני מרגישה מצוין, ללא כאבים. הסרטן שלי הורמונלי עם רצפטורים מאוד גבוהים לאסטרוגן וגם לפרוגסטרון. הר 2 שלילי. אני מקבלת כרגע טיפולים הורמונליים וזומרה. השאלה שלי היא האם הטיפול שאני מקבלת מאריך את החיים או שהוא רק מאריך את משך הזמן ללא מחלה סימפטומטית? כלומר, אם לא אקבל טיפולים, האם אני מקצרת את תוחלת החיים שלי, או שבגדול אחיה בערך אותו משך זמן רק אסבול יותר מתסמיני המחלה? תודה רבה יעלה

לקריאה נוספת והעמקה

קשה לקבוע את זה באופן ברור אצל כל אחת ואחת. תלוי אם המחלה הגרורתית התגלתה במקרה בגלל גוש בשד (ואולי לא הייתה מפריעה לך עוד כמה שנים), או בגלל שהופיעו כאבים וביררו את הסיבה לכאבים (כלומר כבר הייתה סימםטומטית והגיבה בינתיים לטיפול). זה מאוד תלוי בביולוגיה של המחלה הספציפית שלך. יש מחלות יותר איטיות, ויש מחלות יותר אגרסיביות. באופן כללי, אם נסתכל על נשים מטופלות ולא מטופלות (אם כי קשה למצוא היום כאלה בגלל שבסופו של דבר המחלה הגרמית גורמת לכאבים), הטיפול מאריך חיים, וגם דוחה את הופעת הסימפטומים של המחלה. צריך לזכור שכל עוד המחלה לא מטופלת ומתקדמת, וזה כמובן תלוי איפה ההתקדמות מופיעה, יכולים להופיע תסמינים שיפגעו באיכות חיים (החמרה בכאבים, שבר וכו') או סיבוכים שעלולים לפגוע בתוחלת חיים באופן עקיף. תמשיכי להרגיש טוב!

01/11/2017 | 14:15 | מאת: ליבנת

נבדקתי בבית חולים באמצעות מכשיר תלת מימד טומוסינתזיס לבדיקת ממוגרפיה. לאחר בדיקת האולטרסאונד נתבקשתי לחזור באותו יום שוב על שד אחד עם מכשיר תלת מימד הטומוסינתזיס . אני חוששת מהקרינה והאם זה יכול לגרום לסרטן השד ? כי קראת שהקרינה במכשיר הטומוסינתזיס גבוהה יותר. בנוסף נשלחתי לבדיקת mri מבנה השד שלי בדרגה 4 צפוף להמשך בירור. הבנתי שצריך להמנע ממתכות ויש לי קיבועים בשיניים האם אוכל לבצע את הבדיקה ?

לקריאה נוספת והעמקה

ליבנת שלום, לדעתי אין בעיה לבצע MRI שדיים עם קיבוע מתכת בשיניים, אך בכל מקרה חשוב להתייעץ עם רנטגנולוג. הם מודעים הרבה יותר טוב לכללים הקשורים לפעילות הMRI בהצלחה פרופ הלר

01/11/2017 | 09:23 | מאת: זקוקה להכוונה

אני נמצאת באמצע טיפולים כימותרפים. עד כמה חשוב, נכון, רצוי, כדאי ... לעשות בדיקת הדמייה כגון אולטרסאונד (שאינה מסכנת מבחינת קרינה, או חומרים מוזרקים)  בשלב זה ? אני מעוניינת לבדוק כמה הטיפול "עובד". האם העובדה כי יש לי הסתיידויות גורמת לבדיקה זו להיות ל "לא מועילה" ??? למה הכוונה הסתיידויות ?  אודה מאד להתייחסותכם. 

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בדיקות הדמייה כגון אולטרסאונד, MRI , PET CT לרוב מבצעים בסוף הטיפולים הכימותרפיים להעריך תגובה, עד כמה הטיפול יעיל ויותר חשוב- לתכנן את היקף הניתוח על ידי כירורג שד ובמידת הצורך שחזור שד ע"י פלסטיקאי. עדיף לחכות בסבלנות ולהמתין לסוף כדי לא לבצע את הבדיקות האלה פעם נוספת (אין ערך מוסף לבצען באמצע הטיפול, ההחלטות מתקבלות ע"ס הבדיקה בסוף הטיפול). לגבי ההסתיידויות שציינת- הדבר לא משפיע על יעילותה של הבדיקה. בכדי לתת הסבר על המשמעות- צריך להבין את כלל הפענוח של הבדיקה, מציע לדבר עם מומחה לרנטגן בתחום השד. בברכה, פרופ' הלר

04/11/2017 | 12:26 | מאת: זקוקה להכוונה

תודה על תשובתך. אני מבינה כי ההערכה תתבצע ע"פ סוף הטיפול בעיקר לגבי היקף הניתוח. אך קורה לעיתים שהגידול אינו מגיב טוב לטיפול הנוכחי ואינו מצטמק וגרוע מכך, לעיתים אף מתפשט וגדל. ואולי ניתן לשנות את הטיפול הנוכחי.. האם בכל זאת לא כדאי לבצע בדיקת ביניים ??? כמו כן, האם תוכל בבקשה לפרט קצת מהן אותן הסתיידויות ? המון תודה.

הי, הסתיידויות לרוב משקפות גידול טרום-ממאיר, שנהוג להוציא אותן בניתוח, ולרוב לא מגיבות לטיפול כימי. הסיכוי שגידול יתקדם תחת טיפול כימי הוא פחות מ-3%, וההערכה לגבי תגובה נעשית ע"י אונקולוג בבדיקה ידנית (אם הגוש נמוש לפני תחילת הטיפול, כי לרוב אם המחלה קטנה ולא נמושה, לא נותנים טיפול כימי לפני ניתוח). אם האונקולוג מתרשם שהגידול לא מגיב, אמור ליזום בעצמו בדיקת הדמיה כמו סונר ולשקול שינוי בטיפול.

31/10/2017 | 08:48 | מאת: דנה

שלום ד"ר. לפני שנה ביצעתי אולטרסאונד שד . שמאל- תבנית סונוגרפית תקינה. ציסטות- שעה 2 1.0 ס"מ מישושית, קובץ ציסטות בגודל 1.4 ס"מ, שעה 12 2.1 ס"מ, 1.4 ס"מ מישושית, ועוד ציסטות פזורות בשד עד לקוטר 1.1 ס"מ. בית שחי תקין. birads 2. ימין- תבנית סונוגרפית תקינה. ציסטות- הרבה ציסטות צפוזרות בחלק העליון של השד עד לקוטר של 1.1 ס"מ. birads 2. בית שחי תקין. לפני מספר ימים עשיתי ממוגרפיה ואני בת 38, אני רוצה לעשות ניתוח הגדלת חזה ולכן נתבקשתי לבצע את הבדיקות. תשובות ממוגרפיה ואני מתייחסת רק לשמאל כי ימין יצא birads 1. גושים ברקמה הרכה גוש בגדול 25 מ"מ על 19 מ"מ בצורה אובלית בסמיכות גבוהה במיקום מרכזי מאחורי הפיטמה. birads 3. לא נמצאו הסתידויות פתולוגיות. רקמה פיברוגלנדורית- עיוות הארכיטקטורה בחלק התחתון של השד, יתכן טכני בלבד. צל העור והפיטמה תקין. רושם birads 0. birads מסכם- שד שמאל 0- דרוש המשך בירור. צד ימין- 1 ללא ממצא. נתבקשתי להגיע שוב לממוגרפיה רק בשד שמאל ואני ממתינה לתשובה, בנוסף נבקע לי תור לאולטרסאונד. אבקש לדעת האם הממצא הנו מסוכן, עמו שהבנתי birads 0 הוא ללא ממצא בעצם ושצריך המשך בירור. כמו כן יש לי כאב בפיטמה שמאל כבר כמה ימים, כמו דקיוקת בנשימה עמוקה או בנגיעה או סתם תחושה של אי נוחות. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, ראשית לפני הגדלת שדיים אסתטית רצוי לעשות הדמיות שד כגון ממוגרפיה, אולטרסאונד או MRI בהתאם להמלצת כירורג שד או כירורג כללי המונח BIRADS הוא סקאלה בתחום הרנטגן לאפיון ממצאים: 0 -משמעותו שאין מספיק חומר לאפיון והדבר מצריך חזרה על הבדיקה. 1- תוצאה שלילית, להמשך מעקב פעם בשנה. 2- תוצאה שפירה, למעקב פעם בשנה גם כן. בנשים צעירות (מתחת לגיל 50) לרוב רקמת השד יותר בלוטית ומבקשים גם אולטרסאונד בנוסף לבדיקת הממוגרפיה השגרתית. לגבי התוצאה שכתבת- BIRADS 0 אינו נחשב מסוכן, אך עלייך להשלים את הברור, לחזור על הממוגרפיה ולגשת עם התוצאות לפלסטיקאי המנתח. בכל מקרה הממצא מאחורי פטמה שמאל דורש בירור והיתיחסות על ידי כירורג שד. תיתכן המלצה לבצע MRI או ביופסיה. כמובן שרצוי לבצע את כל הבירורים ליפני ניתוח הגדלת השדיים. באשר לכאב הדוקר בפטמה- ייתכן ומשני ללחץ, טראומה או שינויי הורמונלי. בשלב זה מומלץ לעקוב , לקחת משככי כאבים לפי צורך וכמובן באם מתגבר, אינו חולף או נלווים שינויים בעור או בפטמה- לגשת לבדיקת רופא. בהצלחה פרופ הלר

30/10/2017 | 18:39 | מאת: ליבנת

האם נית ןלבצע mri שד אם יש קיבוע מודבק לשיניים ממתכת ?

לקריאה נוספת והעמקה

ליבנת שלום, לדעתי אין בעיה לבצע MRI שדיים עם קיבוע מתכת בשיניים, אך בכל מקרה חשוב להתייעץ עם רנטגנולוג. הם מודעים הרבה יותר טוב לכללים הקשורים לפעילות הMRI בהצלחה פרופ הלר

29/10/2017 | 19:03 | מאת: בת

שלום, לאחר ביצוע של מספר אולטרא סאונד וביופסיה, נאמר לי שאני צריכה להוציא את הגוש מהשד. רציתי לברר על אלטרנטיבה אחרת מניתוח להוצאת גוש בגודל של פחות מ2 ס"מ (כ1.4 ס"מ נכון ללפני חודש). קראתי על שיטת בלס אך הבנתי שהיא כבר לא מבוצעת. איזו אלטרנטיבות אחרות קיימות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

בת שלום, הוצאת גוש מהשד כרוכה בהליך ניתוחי ובהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לגודלו ומיקומו. במקרה שלך, גוש קטן כ 1.4 ס"מ, הקרוב לעור ניתן להסיר בהרדמה מקומית (אקסיזיה) אך באם עמוק יותר, ייתכן ויהיה צורך בהרדמה כללית- עדיין מדובר בניתוח בהיקף קטן (משמר שד). בכל מקרה- כדאי לגשת ולהתייעץ בנושא עם כירורג, בריאות שלמה פרופ הלר

26/10/2017 | 10:24 | מאת: דנה

בכמה עולה הסיכון לחלות לאנשים שיש להם מוטציה בגן? ובכמה עולה הסיכון אצל אנשים שיש להם סיפור משפחתי?

לקריאה נוספת והעמקה

אם את מתכוונת ל-BRCA1/2, הסיכון לסרטן שד מוערך בין 50-80% עד גיל 80. יש גנים אחרים שמעלים סיכון לפחות מזה. מוטציות ב-BRCA מעלות סיכון גם לגידולי שחלה, ערמונית, לבלב, שד בגברים. כשיש סיפור משפחתי, תלוי כמה נשים במשפחה חלו, באיזו דרגת קרבה ובאיזה גילאים - הסיכון יכול לנוע בין 20-40%

האם סרטן שד אצל גברים נגרם רק מגנטיקה או שהוא נגרם כמו אצל נשים גם מגורמים סביבתיים? האם גם גברים ללא מוטציה בגן צריכים ללכת לבדיקות שגרתיות לבדוק סרטן השד או שרק גברים עם היסטריה משפחתית ומוטציה בגן? איך באופן כללי מתנהל כל העניין של גברים וסרטן השד?

לקריאה נוספת והעמקה

אצל רוב הגברים עם סרטן שד (ומדובר במחלה נדירה) אין רקע תורשתי. יש גורמי סיכון כמו השמנה, מצבים הורמונליים מסויימים ומחלות כרוניות מסויימות שמעלות סיכון, אך עדיין מדובר בסיכון של פחות מ-1%. כשיש רקע תורשתי, הסיכון האבסולוטי עדיין פחות מ-5%. אין המלצה למעקב שגרתי אצל גברים ללא רקע תורשתי, כיוון שהשכיחות של המחלה מאוד נמוכה. אבל אם מרגישים גוש / כאב / הפרשה שלא היו, ניתן לפנות לכירורג שד לבדיקה ולפי הצורך מפנים לבדיקות אולטראסאונד או ממוגרפיה

שלום יצא לי הלילה 2 נקודות די שטוחות וקטנות מגרדות על החזה ימין מצד שמאל לפיטמה כמו מן עקיצות. שבוע 9 להריון. מה זה יכול להיות? זה מסוכן? צריך להיבדק? תודה

הן בתחתית התמונה היא לא יצא ככ חדשה אבל הן ה2 נקודות

אין תמונה וגם לא כדאי להוסיף תמונה בפורום הזה. אם לא ייעלמו תוך שבוע או הגרד לא יירגע, תלכי לרופא עור / כירורג שד לבדוק את זה. לרוב מדובר בשינויים על רקע הורמונלי

זה לא מגרד כל הזמן רק אם יש מגע עם בגד או החזיה לדוגמא. תודה לך

שלום לך אני עברתי אולטראסאונד שד וראו שיש לי גוש בגודל של 2.5ס"מ האם הגוש הזה סרטני או יכול להיות גם ציסטה או שומני

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט יכולה להיות הכל. בד"כ מציינים בתשובה אם נראה חשוד ומצריך ביופסיה / ציסטה / בלוטה מוגדלת או גוש שומני.

שלום רב, בת 50 . הפסקת וסת לפני כ4 חודשים.בתשובת ממוגרפיה מרקם השדיים בחלקו פיברוגלנדולרי ובחלקו שומני birads'bהודגמו בלוטות תוך ממריות דו צדדיות בחפיפה למלאות המישושית בבית השחי L>R הודגמה רקמת שומן.הודגמו בלוטות תוך ממריות דו צדדיות.בסונר הודגמו בלוטות תוך ממריות בזנב השד משני הצדדים.מבנה דוקטלי צפוף דו צדדי. בסיכום ממצאים שפירים birads'2 אבקש לדעת את מידת החומרה אצלי. אמא שלי חולת לימפומה נון הודקינס. האם עלי לעבור בדיקת פט או בדיקוץ נוספות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

למה הכוונה "מידת החומרה"? לפי מה שציינת (לא רשמת גודל של בלוטות או דברים נוספים שאולי צויינו), מתוארים ממצאים שפירים ולא חשודים. אם את לא שקטה, תפני אם הדיסקים לכירורג שיתרשם בעיניים ממה שמתארים. אין קשר בין לימפומה אצל אימך לבלוטות תקינות שתוארו אצלך בבדיקה. התוצאה הזו בפני עצמה לא מצריכה PET, אם יש תלונות או דברים אחרים בבדיקה הגופנית שמטרידים אותךצריך לבדוק את זה באופן מכוון, קשה להתייחס במסגרת הפורום

תודה רבה על המענה.בתשובה לא צויין גודל בלוטות. 🤔אני אכן מתעתדת לפנות לכירורג שד.

24/10/2017 | 15:43 | מאת: ליאתי

שלום קבלתי תוצאה של בדיקת דם CA 15-3 התוצאה :37 מה משמעות בתוצאה ? יש לציין שעברתי אולטרסאונד לשד - הכל תקין . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

קשה להתייחס בלי הקשר - למה שלחו את הבדיקה? יש רקע אונקולוגי? גילך, מחלות רקע וכו'? תצטרכי לשאול את הרופא ששלח...

האם גודלו של נגע ממאיר מחושב כשטח בסמ"ר? כלומר, האם גידול בגודל 24 ממ *22 ממ* 12 מ"מ נחשב לצורך staging כגידול בגודל 6.4 ס"מ?

לקריאה נוספת והעמקה

מציינים את הקוטר הכי ארוך, לא שטח ולא נפח

תשובה משמחת- תודה רבה :)

23/10/2017 | 22:39 | מאת: ליבנת

לאחר בדיקת אולטרסאונד חוזרת נמצאה קשרית לימפה בעובי קורטקס 2 מ"מ היום ולפני כחודשים היה 2.2 מ"מ .לא ביצעתי מעולם ממוגרפיה. אני סובלת מאטופיק דרמטיטס מפושט באזור החזה והטענה שיתכן והקשרית מזה . אני בת 42 אחרי לידה מטיפולים ומעוניינת לחזור לטיפולים נאמר לי לבצע כהשלמה גם ממוגרפיה. האם לא מסוכן לבצע במצב של אטופיק ממוגרפיה ? באיזה ימים עדיף לבצע ? והאם לא כדאי לבצע בדחקות סקר נוספות כמו תרמוגרפיה או אולטרסאונד תלת מימד בגלל החשש מהקרינה ואולי לקבל תמונה מקיפה יותר ?

לקריאה נוספת והעמקה

ממוגרפיה לא מסוכנת עם אטופיק דרמטיטיס. אין משמעות לימים (רק ב-MRI חשוב להקפיד). תרמוגרפיה או סונר תלת-מימד עדיין לא בשימוש נרחב ולא נחשבות לבדיקות סקר שגרתיות, מכל מיני סיבות, לכן לא יודעת להמליץ לך ולא בטוחה כמה יוסיפו מעבר למה שסונר רגיל הראה. מנת קרינה בממוגרפיה היא קטנה מאוד, ובשימוש נבון שמתחשב ברמת הסיכון שלך, התועלת ממנה עשויה לעלות על הסיכון.

25/10/2017 | 10:54 | מאת: ליבנת

אם האולטרסאונד יצא תקין , כלומר הקשרית קטנה קצת עדיין כדאי בכ"ז לבצע ? תודה

לא יכולה להמליץ יותר ממה שהמליץ רופא שפיענח את הסונר. יש דברים שרואים בממוגרפיה ולא בסונר, מניחה שבגלל זה יש המלצה לבצע. זו כנראה לא תהיה טעות.

22/10/2017 | 13:20 | מאת: אור

מה ההבדל בין סרטן שד משפחתי לסרטן שד תורשתי?

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקר עניין של הגדרה. סרטן תורשתי מוגדר כשיש מוטציה מזוהה בגן כזה או אחר, שמסביר את התחלואה בסרטן. זה יכול להיות גם מקרה יחיד במשפחה. כשיש מוטציה מזוהה, אפשר לבדוק בני משפחה בריאים ולדעת מי בסיכון לחלות ומי לא, באיזה סוגי סרטן ומה רמת הסיכון. סרטן משפחתי מוגדר בד"כ כשיש הרבה מקרים של סרטן שד אבל לא מזהים את הגן האחראי למקרים האלה. לפעמים זה בגלל שהבירור לא מספיק מקיף, ולפעמים כי באמת לא קיים גן יחיד אלא שילוב של כמה גנים שלא תמיד בודקים אותם. בניגוד למצב הקודם, כשלא באמת אפשר לדעת מי בסיכון ומי לא כי לא יודעים מה לחפש בבדיקה, מגדירים את כל בנות המשפחה בסיכון וממליצים על מעקב.

24/10/2017 | 13:14 | מאת: אור

כלומר ברגע שיש לי במשפחה הקרובה של אמא לדוגמא שלושה מקרים של סרטן השד כולל אמא, אני אוטומטית בקבוצת סיכון גם אם לא בדקתי זאת בבדיקה גנטית או שבדקתי והתשובה יוצאת שלילית ואני מקבלת את כל מה שמישהי שכן יש לה תשובה חיובית בבדיקה הגנטית מקבלת? כלומר MRI אחת לשנה, זכאות לכריתה מלאה אם אחליט על כך וכו'? ואם לא אז המעקב הוא פשוט בדיקה ממוגרפית אחת לשנה/שנתיים לדוגמא?

לא מדוייק, ואני לא יכולה לענות במדוייק כשאין פרטים לגבי גילאי התחלואה במשפחה או גילך או אם בוצע בירור ואיזה בירור במשפחה, אבל הסיכון כשאין גנטיקה (בהנחה שבוצעה בדיקה מקיפה ורחבה), גם כשיש מספר מקרים במשפחה, נחשב לקטן יותר מאשר אצל נשאיות מוטציה ב-BRCA. לכן לא תקבלי אוטומטית זכאות ל-MRI או המלצה לכריתה מלאה (לפעמים כן, אבל שוב, תלוי בפרטים הקטנים שאין לי אותם), בהחלט תקבלי המלצה לממוגרפיה וסונר אחת לשנה ובדיקת כירורג אחת לחצי שנה.

21/10/2017 | 11:15 | מאת: רעות

שאלה: האם סרטן השד יכול להופיע בשני השדיים בו זמנית?ואם התשובה היא כן,האם צריך להסיר את שניהם?

לקריאה נוספת והעמקה

כן יכול, לא בהכרח אומר שצריך להסיר את שני השדיים אלא לכרות את שני הגידולים. לרוב לא עושים כריתה מלאה

21/10/2017 | 02:22 | מאת: מזל ( טונה ) מאיו

פירר אלימלך היקר שלי אני חירש ואני הבן היחיד של אמא שלי נמצאת בשלב טיפול פסלודקס איפה טיפול הכי טוב כי אני רוצה שאמא שלי תחזיק מעמד בחייים ארוכים ואני מבקש ממך להציל את המצב של אמא שלי תודה לך יקר שלי

19/10/2017 | 22:57 | מאת: Roti

מודגמת קליטה פתולוגית של fdg במלאות רקמה רכה בקוטר של 1.6 ס"מ בסינוס המקסילרי השמאלי בדופן המידאלי מתבלט ללומן קליטה פתולוגית במלאות רקמתי קטנה על פני הקונה התחתונה בחלל האף מימין. קליטה א סימטרית של fdgבאזור האורפרינקס עם מלאות רקמתי יחסית בבאורופרינקס משמאל. מעורבות נדלית קליטה פתולוגית בקשר לימפה בתואר עליון משמאל 1.8×2.1 קשר לימפה סובמנדיבולרי משמאל 1.6ס"מ וכן מספר קשרי לימפה במשולש מוארים אחורי משמאל

לקריאה נוספת והעמקה

לא ברור ההקשר של הדברים, אז קשה להתייחס, בגל מקרה דורש התייחסות של אף-אוזן-גרון...

19/10/2017 | 11:16 | מאת: עדי

לפני חודשים בוצעה ממוגרפיה והתגלה גידול. הביופסיה הציגה תוצאה לא ברורה לגבי ה her2 ולכן הוחלט לבצע בדיקת fish שיצאה שלילית. לאחר כריתה מלאה נלקח הגידול עצמו לפתולוגיה, ושם התקבלה תשובה - her 2 חיובי. מדובר בנתון קריטי, מאחר שעל פי בדיקת אונקוטייפ, אין צורך בכימותרפיה (בהינתן כמובן שה her2 שלילי). קופת חולים מסרבת לאשר בדיקת fish נוספת. השאלות: א. כיצד תיתכן סתירה כזאת? איזו תוצאה היא הנכונה? ב. בלית ברירה - האם ניתן לבצע בדיקת fish באופן פרטי? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

הסתירה תיתכן כיוון שהגידול לא תמיד הומוגני, שיטת עיבוד הרקמה היא שונה בביופסיה ובגידול, וככלל נהוג להתייחס לתוצאה שהתקבלה בניתוח, כי יש יותר רקמה. אפשר לבצע FISH באופן פרטי באותו מכון פתולוגי שבו נמצא הגידול, פשוט לפנות למזכירות שם ולהגיד שאת מעוניינת לשלם על הבדיקה, כשהאונקולוג צריך להזמין אותה. אבל תבדקי עם האונקולוג שלך אם הוא חושב שזה באמת מוצדק לאור שאר מאפייני הגידול ומהיכרותו עם הפתולוג של בית החולים... לא הבנתי למה התכוונת "על פי בדיקת אונקוטייפ" - מתי נשלחה ומאיזו דגימה? כי זה לא מסתדר עם her2 חיובי בגידול

19/10/2017 | 21:55 | מאת: עדי

תודה על התשובה האונקוטייפ נעשתה על הדגימה שהתקבלה בביופסיה ולפני הכריתה

היי, במסגרת עבודת גמר בבית הספר על סרטן השד,אני צריכה עזרה של רופא או מומחה לסרטן השד בכמה שאלות על ייעוץ ובדיקה גנטית. מה עושים במצב שאדם אינו רשאי לבדיקה גנטית? האדם אפשר לעשות משהו בנוגע לזה? מה עושים במצב שהאדם מקבל תשובה חיובית בבדיקה הגנטית? מה עושים אם התשובה בבדיקה הגנטית היא תשובה לא ברורה/לא חד משמעית?איך מתנהלים במצב כזה? על איזה תהליכים מניעתיים אפשר להמליץ לאדם שנמצא בקבוצת סיכון ומתי ממליצים על כל טיפול מניעתי? מה עושים אם אדם עומד בקריטריונים לבדיקה גנטית אך הוא אינו מבצע את הבדיקה הגנטית? האם הוא נקרא חלק מקבוצת סיכון או לא? האם הייעוץ הגנטי מספיק בשביל להיחשב חלק מקבוצת סיכון או לפחות לקבל יחס שונה בהתחשב להיסטוריה משפחתית? תודה לעוזרים.

לקריאה נוספת והעמקה

יש לך פה שאלות לעבודה סמינריונית שלמה - זה לא המקום... מוזמנת למצוא חלק מהתשובות באתר של האגודה למלחמה בסרטן - על סרטן השד בפרט: http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5964 או על סרטן בכלל: http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6208 לגבי מה שלא תמצאי שם או באתרים רבים אחרים ברשת, מוזמנת לפנות אלי בערוצים אחרים...

17/10/2017 | 20:49 | מאת: אביגיל

סרטן השד שלב 1, סהכ 8 מ"מ גידול, לא נצפו בלוטות נגועות. ניתוח, הקרנות וחזרה לשגרה עם ממוגרפיות, אולטרא , ביקורות ומה שצריך כל השנים האלה והשדיים נקיים לגמרי מאז. 9 שנים מאוחר יותר, תוך חודשיים שלושה מתפתחים כאבי גב קשים,לאחר מלחמות רבות של האשה שזעקה שמשהו בודאות לא בסדר, נערכו פט סיטי ומרקרים שמראים גרורות רבות מאד בעצמות השלד. אני שואלת: היתכן??? מה שוות כל הבדיקות וההנחה שהאשה בריאה ושמחה על כך, כאשר עם השנים מתפתחות בשקט מופתי גרורות בעצמות. איך יתכן כי האונקולוגים לא עושים בדיקות ביקורת לנשים ע"מ לגלות אם באמת הכל בסדר???

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה מורכבת וארוכה לפורום הזה. לא אענה בשם כל האונקולוגים, אבל ככלל לא עושים בדיקות כשהאישה מרגישה טוב. וכשהיא לא מרגישה טוב או שכואב לה או שמשהו בבדיקות דם או בבדיקה גופנית לא בסדר - מבררים. הסיבה העיקרית לכך היא שבדיקות וביקורות לא מונעות את הופעת הגרורות אלא רק מגלות אותן יותר מוקדם, כשגילוי מוקדם כזה לא בהכרח גורם לטיפול יעיל יותר או משנה את מהלך המחלה בטווח הרחוק. אין ספק שלא צריך להגיע למצב שהאישה זועקת מכאבים אלא לברר כשיש חשד הכי קטן.

21/10/2017 | 18:41 | מאת: אביגיל

תודה על התגובה המפורטת. אם יש הרבה גרורות בשלד, אך לא בכבד ולא בריאה וכמו כן מחר היא מתחילה תרופה נסיונית חדשה ש 20 נשים בארץ מתחילות (את יודעת מה שם הכדור? זו תרופה שנמצאת בגמר המחקר ואושרה ע"י fda) ואמרו לה שתוך שבוע וחצי תהיה הקלה. האם זה יאריך חיים? אני יודעת שרפואה לא אוהבת לנבא, אך עם התרופה הזו, האם המחלה הופכת לכרונית ותוחלת החיים ארוכה?

אני לא יכולה לענות על זה בלי שום נתון אחר על האישה, אבל בהחלט הטיפול הביולוגי צפוי להאריך את משך התגובה לעומת טיפול הורמונלי לבד.

17/10/2017 | 13:27 | מאת: אין שם

שלום, האם טיפול כימותרפי עלול לגרום בעתיד לבעיות בלב?

לקריאה נוספת והעמקה

יש כמה תרופות כימיות שמעלות סיכון לסיבוכים קרדיאליים, דוגמת אדריאמיצין והרצפטין, אך מדובר בסיכון קטן, פחות מ-3% מהמקרים.

17/10/2017 | 12:47 | מאת: מינה

שלום, רציתי לשאול האם בעקבות תסמונת קדם וסתית יש כאבי שדיים?והאם כאבים בשדיים עשויים לרמז על סרטן השד?או שמא סרטן שד זה לא כואב?אציין כי במשפחתי לא קיימת היסטוריה של סרטן שד כך שמבחינה גנטית אולי,אין סיכוי.אני בת 40 ללא היסטוריה משפחתית.האם בגילי אני צריכה להבדק או שרק בגיל 50?

לקריאה נוספת והעמקה

כאבים בשדים הם בהחלט תופעה שמופיעה אצל חלק מהנשים לפני או במהלך הוסת. זה לא מרמז על סרטן שד. רשמית בישראל מומלץ לבצע ממוגרפיה מגיל 50 כשאין היסטוריה של סרטן במשפחה, אבל יש מדינות בעולם שמתחילות את זה בגיל 40. יחד עם זאת, מומלץ להתחיל מעקב כירורג שד אחת ל-6-12 חודשים, בעיקר בשביל המודעות, וכמובן לפנות לבירור בכל מקרה של שינוי במבנה / מרקם השד או כל תלונה אחרת שמטרידה. עדיף להיבדק ולהיות שקטה

21/10/2017 | 11:13 | מאת: מינה

תודה. אני עוקבת כל הזמן.וכרגע הכל תקין.נראה ומרגיש אותו דבר פרט לכאבים,שקצת נרגעו בנתיים והופיעה הוסת.תודה על העיצה.

16/10/2017 | 21:36 | מאת: לירי

היי האם סרטן מסוג כזה, גידול מינורי חצי ס"מ, הוסר בניתוח. כמובן שלב 0. השאלה היא אינפורמטיבית: האם סרטן שכזה יכול לשלוח גרורות? או רק אם הסרטן הינו רמה 1 שפרץ את הבלוטות יכול לעשות כך?

לקריאה נוספת והעמקה

DCIS לפי הגדרה לא יכול לשלוח גרורות. גם גידול שלא הגיע לבלוטות יכול לשלוח גרורות, אבל זה צריך להיות גידול חודרני - IDC, שפרץ את דופן הצינורית, ולא DCIS. כמובן שהסיכוי קטן יותר אם הגידול מוגבל לשד ולא הגיע לבלוטות.

17/10/2017 | 20:38 | מאת: לירי

תודה רבה רבה

האם צילום סי טי חזה יכול לגלות גם גידולים בשד?2 כירורגים שבדקו אותי ידנית לא מצאו גושים. משום מה אחדשלח אותי דווקא לסי טי חזה וזאת בעקבות תלונות שלי על כאבי שכמות בצד אחד עם הקרנות לחזה.. סי טי יצא תקין. האם היו רואים ממצא חשוד בבדיק כזו במידת הצורך?שקשור לשד?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, סי.טי. היא לא בדיקה אופטימלית לבדיקת שדיים, אבל יכול לאבחן גידולים מעל 1 ס"מ. ממצאים ממש קטנים או גידולים טרום ממאירים לא ימצאו בסי.טי.

11/10/2017 | 09:04 | מאת: חן

שלום ד"ר, תשובותייך סייעו לי מאד במהלך הבירור הרפואי. אשמח לעזרתך גם כעת. אני בת 32 עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד (ללא BRCA). נמצאת במעקב שד הדוק יחסית שעד לאחרונה היה תקין לחלוטין ללא שום ממצאים. לפני מספר שבועות ביצעתי MRI שד כחלק מהמעקב השיגרתי. הבדיקה חזרה עם ממצא של 1.6 ס"מ, האדרה חשודה בשד ימין Birads-5. זימנו אותי בדחיפות להמשך בירור, בוצעו בדיקה ידנית, ממוגרפיה, אולטראסאונד, ביופסיה והכנסה של קליפ. הרדיולוג אמר שבסונר זה נראה כמו נמק שומני, אבל בכל זאת ביצע את כל הבדיקות. בסיכום הבירור שנעשה בעקבות הmri כתב: הבדיקה ללא ממצא חשוד. גוש נמוש תואם לגוש בMRi. בסונר נראה כממצא היפראקו לא מוגדר. Right core+clip: Fibrosis with inflammation בתי שחי תקינים המלצה: MRi שדיים בעוד 6 חודשים. האם לדעתך יש צורך בחוות דעת נוספת או שאני יכולה להיות רגועה? לא הצלחתי להבין את פשר הגוש, אשמח לעזרה. תודה וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

התשובה של הביפסיה אומרת שיש ממצא של הצטלקות עם סימני דלקת - לא ממצא ממאיר. לא בטוחה שחוות דעת נוספת תשנה במקרה זה, כי אם מישהו לא יסמוך על התשובה הפתולוגית, ישלח אותך לעוד ביופסיה, ואם אולטראסאונד לא נראה חשוד, לא בטוחה מה ימליצו לך מעבר למה שכבר הומלץ - MRI נוסף בעוד חצי שנה. אם את ממש בלחץ, אפשר לעשות שוב אולטראסאונד בעוד 3 חודשים. חוץ מזה, לגבי "היסטוריה משפחתית בלי BRCA" - אם הבירור שהמשפחה עברה היה לפני יותר מ-4 שנים, תבקשי לחזור לייעוץ גנטי עם כל המסמכים של המשפחה, כי אולי הבירור שהמשפחה עברה הוא לא מלא וצריך להשלים אותו. קשה להתייחס לזה יותר לעומק בלי פרטים נוספים.

תודה רבה ☺ עזרת לי מאד.

10/10/2017 | 21:00 | מאת: אסתי

שלום רב,עשיתי בדיקת אולטרה סאונד שד והממצאים הם הודגמו ציסטות חלקן לא צלולות עד גודל 1.4סנטימטרהגדולה ביותר מודגמת בשעה 1. נמוש. בשעה2כ2סנטימטר מהפיטמה מודגם מבנה היפואקגני מוגדר היטב בגודל 1.4סנטימטר ,ספק סולידי ספק ציסטה לא צלולה. הודגם שתל תקין ללא עדות לדלף בבית השחי אין בלוטות מוגדלות לפני 7שנים עשיתי הגדלת חזה לא היתה בעיה בכל ה7שנים האלה במחזור האחרון הרגשתי גוש קרוב לפיטמה לכן ניגשתי להיבדק אצל רופא כירורג שד והוא הפנה אותי לאולטרה סאונד שד חזרתי אליו עם הממצאים והתשובה ותשובתו היתה שכרגע להיות במעקב בעוד חצי שנה לחזור אליו ולעשות שוב אולטרה סאונד לראות אם יש משהו חריג בגוש הלא צלול חזרתי הביתה מבולבלת וחושבת מחשבות מפחידות האם זה סוג של גידול ? איך אוכל לתפקד חצי שנה בסימן שאלה? אשמח לתשובה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב , לפי מה שהודגם בבדיקת האולטרסאונד- רושם כי מדובר בממצאים ציסטיים שפירים, ללא בעיה של קרע\דלף בשתלים. ייתכן והגוש שמיששת בסמוך לפיטמה בעת מחזור הינו ציסטה שקשורה לשינויים הורמונליים . גם ציסטה לא צלולה היא עדיין ציסטה ולא גוש חשוד ולכן מקובל לבצע מעקב בלבד. באם אינך שלמה עם התשובה או שהממצא גדל- ניתן לגשת לחוות דעת נוספת ואף לבצע בדיקת אולטרסאונד חוזרת או MRI בעוד 3 חודשים. אל תגבילי את עצמך מבחינת תפקוד והתנהגי כרגיל, בברכה בריאות שלמה, פרופ' הלר

09/10/2017 | 06:26 | מאת: ליעד

מהן בדיקות גנומיות, ומה ההבדל בין מאמאפרינט לאונקוטסט למי כדאי לבצען ובאיזה שלב ?

לקריאה נוספת והעמקה

מדובר בבדיקות שעל סמך ביטוי של מספר גנים שונים בתוך גידול (מוטציות נרכשות ברקמת הגידול) נותנות הערכה של סיכון להישנות מחלה. מאמאפרינט בודקת ביטוי של 70 גנים, אונקוטייפ בודקת ביטוי של 21 גנים. התכלית היא אותה תכלית, בכל חברה נבנה אלגוריתם מעט שונה על אוכלוסיה אחרת, כשבסופו של דבר הן נותנות תשובה המתוגרמת לסיכון לחזרת מחלה עם או בלי טיפול מסויים. נכון להיום רלוונטי רק במחלה מוקדמת כשיש דילמה לגבי טיפול מונע (כן או לא להוסיף טיפול כימי), לגידולים עם קולטני הורמונים חיוביים בלי בלוטות נגועות או עד 3 בלוטות נגועות (לא כולם מסכימים על הקבוצה השניה). למי כדאי - זו החלטה של אונקולוג, בעיקר כשיש התלבטות לגבי צורך במתן טיפול כימי מונע לפני טיפול הורמונלי. כשאין התלבטות, ולרופא ברור שלא צריך טיפול כימי, או להיפך, ברור שצריך, לרוב לא נחוץ לשלוח את הבדיקה. יש גם בדיקות גנומיות מסוג אחר, למחלה גרורתית, פחות רלווטני בסרטן שד כי הסיכוי שישנה החלטה טיפולית קטן מאוד (פחות מ-5%).

10/10/2017 | 00:55 | מאת: ליעד

האם הבנתי נכון - בדיקות אלו, אינן רלוונטיות כאשר מדובר בטריפל נגטיב ?

ממאפרינט פותח גם עבור טריפל-נגטיב, אבל מעטים נוהגים להשתמש בו בגלל שלא נבדק על אוכלוסייה מספיק גדולה, ולכן קשה לפרש את התוצאות. באופן טכני אפשר לשלוח בדיקה.

08/10/2017 | 00:18 | מאת: ענת 26

שלום, מנסה להבין את משמעות הבדיקות וקביעת הפרוטוקול . Brca שלילי. אחרי ניתוח והוצאת הגידול ב 26/8/17. כרגע נקייה. לפני התחלת טיפולים כימו+ביולוגי+הקרנות+הורמונלי. פתולוגיה: er-neg 0.5, pr-neg, her-pos 100% Ki67-10%, Idc g2-2 אשמח לדעת ולהבין מדוע לא מספיק טיפול רק של הרספטין ( 17 טיפולים) כפי שנקבע כדי לטפל ב her החיובי ומדוע יש גם צורך בטאקסול ?? (12 טיפולים אחת לשבוע) מאוד חוששת מהכימו. רוצה להמנע מכך אם ניתן. מתוך קריאה וניסיון להבין את המידע ראיתי שיש אפשרות לקבל רק הרספטין ללא טקסול. והאם ניתן לקבל הרספטין עם התרופה Abraxane ( מודעת שהיא לא בסל הבריאות) ובכך תופעת הליווי של נשירת שיער תהיה יותר קלה? ושאלה נוספת- מה המשמעות של ההורמונים השליליים. האם זה מונע קבלת טיפול אחר? האם בגלל רצפטורים שליליים וher חיובי נקבע פרוטוקול זה. מתנצלת על כל השאלות. מנסה להבין הכל לפני תחילת הטיפול. תודה רבה ענת ק

לקריאה נוספת והעמקה

אכן הרבה שאלות, אונקולוג שלך אמור לענות עליהן בצורה מאוד מפורטת, מפתיע שלא נענית. אנסה לענות בקצרה - טיפול בהרצפטין לבד נבדק רק במחלה גרורתית, והיה הרבה פחות יעיל מאשר בשילוב עם כימותרפיה. אף אחד לא בדק הרצפטין לבד כטיפול מונע ולא ברור מה יעילותו בלי כימותרפיה, לכן לא הציעו לך. העובדה שהציעו רק טקסול בלי AC (טיפול הרבה יותר קשה) נובעת כנראה מגודל הגידול (אני רק מנחשת כי לא ציינת). - אברקסן לא נבדק עם הרצפטין כטיפול מונע, לכן אף אחד לא מציע - פשוט כי אין מידע. הנשירה היא הפיכה, וטקסול הוא באמת אחד הטיפולים היותר קלים שיש (ברור שעדיף בכלל לא, אבל שוב, לא בטוח שזה יעיל) - קולטני הורמונים שליליים אומרים שלא תקבלי טיפול הורמונלי מונע אחרי סיום טיפול כימי. זה לא מונע אלא מייתר אותו. לא בגללם נקבע הטיפול, אלא כנראה בגלל שלב המחלה. שיהיה בהצלחה וחג שמח!

08/10/2017 | 23:23 | מאת: ענת 26

תודה רבה לך על התשובה המפורטת! כנראה שההלם הראשוני מתחיל לעבור וכרגע כל השאלות צפות. אגש שוב לאונקולוג אך הפעם יותר מפוקסת וממוקדת. שוב, תודה!

06/10/2017 | 17:50 | מאת: נעמה

האם התרופה נמצאת בסל? באיזה מקרים מקבלים אותה? הבנתי שאברקסן הוא כמו טקסול אבל בלי התופעות לוואי, אז איך משיגים אותה ומדוע בעצם ממשיכים להשתמש בטקסול בבתי החולים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, התרופה אינה בסל ודי יקרה. זה לא שאין לה תופעות לוואי, הן פשוט שונות מטקסול. בסרטן שד משתמשים בה בעיקר במחלה גרורתית, לא בשלבים מוקדמים של המחלה. ממשיכים להשתמש בה בעיקר משיקולי עלות. לגבי דרכים להשיג תתייעצי עם אונקולוג שלך - צריך למלא טופס 29ג (תרופה שלא בסל) ולקבל מרשם, ואז לבדוק איפה משיגים ומי מממן...

06/10/2017 | 12:33 | מאת: מודאגת ומתלבטת

הובחנתי לאחרונה כחולת סרטן השד. בביופסיית מחט עבה לקחו 2 דגימות (כיוון שמדובר בכמה גושים - ולטענת כירורג השד - עדיין מדובר בתהליך אחד) דגימה אחת הציגה DCIS high nuclear grade, comedo pattern דגימה שנייה שנייה הציגה - invasive duct carcinoma, grade 3 הרצפטורים אינם רגישים להורמונים - כלומר טריפל נגטיב. אני מקבלת טיפול כימי טרום ניתוחי שהקטין את הגוש הסרטני (בבדיקת מישוש - ללא הדמייה) אך כמובן שאינו משפיע על מה שמוגדר כטרום סרטני. החשש שלי שמא הגושים הטרום סרטניים שאם לא יטפלו בהם בשלב מוקדם, הם עלולים לעבור שינויים גנטיים, ובסופו של דבר להתפשט לרקמות סמוכות ו/או לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים. עד כמה חששי מוצדק - ומהי הדרך הנכונה לטפל במקרה שכזה - שכן אני מניחה שניתוח באמצע טיפול כימי הוא לא ממש אפשרי. תודה מראש, להתייחסותכם.

לקריאה נוספת והעמקה

הי, חששך לא מוצדק, כיוון ש-DCIS לא הופך לגידול חודרני בטווח של חודשים אלא לרוב שנים. כיוון שאת תסיימי את הטיפול תוך חצי שנה לכל היותר ותעברי ניתוח, כשבניתוח כורתים בהכרח את אזור ה-DCIS (לפחות את כל מה שרואים בבדיקות דימות), ובהמשך גם נותנים קרינה שאמורה לטפל במחלה מיקרוסקופית, DCIS שנמצא כעת ולא מתכווץ לא צריך להדאיג אותך. בהצלחה

בסיום טיפול נאואדגובנטי כימו+ הרצפטין פרגטה הגוש בשד הצטמק. השדיים עם מרקם צפוף ידוע ולכן בעבר הומלץ MRI. אין פיזור לבלוטות לימפה. האם מקובל לפני הניתוח לעשות MRI חוזר ?

לקריאה נוספת והעמקה

בעקרון בכל בית חולים יש את הפרוטוקולים שלו, ולפעמים אפילו באותו בית חולים יש לכל כירורג העדפה משלו. יש כאלה שמסתפקים בממוגרפיה ואולטראסאונד. זה גם תלוי במצב הגידול שלפני הטיפול.

״ ליאת שלום, בסוף טיפול כימותרפי נאו-אדג׳ובנטי נהוג לעשות הערכה הדמייתית חוזרת בכדי לבדוק את השפעתו על מימדי הגידול. MRI זו בהחלט אופציה מקובלת. לאחר קבלת התשובה יהיה ניתן לגשת לכירורג השד בכדי לתכנן את היקף הניתוח (כריתה מלאה, כריתה חלקית, דגימת בלוטת לימפה) ובהתאם לזאת את הצורך בשחזור ע״י כירורג פלסטי. בריאות שלמה, פרופ׳ ליאור הלר

05/10/2017 | 07:45 | מאת: רננה

רציתי להבין האם באמת אין חשיבות לסדר הכימותרפיה. ממה שאני קוראה ושומעת נהוג להתחיל ב AC ואח"כ לעבור לטקסול איתי התחילו ב טקסול + קרבופלטין ורק בסוף אקבל את ה AC 1. האם אין משמעות להחלפת סדר הטיפול ? 2. מה משמעות הוספת הקרבופלטין ? בדיקת נשאות לא נעשתה .

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אין משמעות לסדר, ואחת הסיבות להתחיל בקרבו-טקסול היא שזה מאפשר לתת את התרופות האלה במנה מצטברת גדולה יותר (אם מתחילים ב-AC, מח העצם לרוב כבר די "מותש" לקראת סוף הטיפולים ואז הרבה פעמים נאלצים להפסיק חלק מהתרופות או להפחית מינונים. לגבי קרבופלטין יש היום הרבה ויכוח עד כמה הוא באמת תורם בטריפל-נגטיב בכלל ובנשאיות בפרט, אבל בגדול המשמעות שלו היא להעלות סיכוי להיעלמות הגידול (בהנחה שאת מקבלת טיפול טרום-ניתוחי). בטיפול אחרי ניתוח אף אחד לא באמת יודע אם הקרבו נחוץ... ובכל מקרה כדאי לבצע בדיקת נשאות, כי יש לה משמעות גם להיקף הניתוח (בחלק מהמקרים) וגם לגבי טיפול שאחרי הניתוח... בהצלחה

תודה על תשובה מפורטת. אכן מדובר בטיפול טרום ניתוחי. ההתחלה ב TC היא בגלל השתתפות במחקר קליני. האם נכון שברוב בתי החולים בארץ מתחילים ב AC - כי לגידול אגרסיבי צריך טיפול אגרסיבי ?? לגבי הקרבו - - מהי דעתך האישית, הרי מדובר בתוספת רעילות ואם יעילותו טרם הוכחה בוודאות - אזיי מדוע ? מה דעת המצדדים במתן הקרבו ? אודה גם אם תוכלי קצת לפרט מהי משמעות בדיקת הנשאות, שכן התורים לבדיקות כגון אלו - ארוכים.

מתחילים ב-AC כי זה משהו היסטורי ומושרש, אין באמת משמעות לסדר התרופות. קרבו-טקסול יכול להשיג תגובה טובה לא פחות מ-AC. זה לא שיעילותו לא הוכחה בוודאות, ברור שהוא מעלה שיעורי נסיגה של המחלה, אך עדיין לא הצליחו לאפיין את קבוצת החולות בתוך קבוצת ה"טריפל-נגטיב" שבאמת תרוויח ממנו יותר, למרות תוספת הרעילות. קשה לי לפרט לגבי משמעות בדיקת נשאות בפורום הזה, זה ייעוץ שלוקח 20-30 דקות פנים מול פנים. יש המון חומר ברשת בנושא, ויש לנשאות משמעות לגבי היקף הניתוח, המשך המעקב אחריך, ניתוחים נוספים (תלוי בגילך), טיפולים אפשריים נוספים אחרי הניתוח, השלכה על בני המשפחה ועוד. תבקשי הפניה למכון הגנטי בשיבא, התורים שם פחות מחודש למיטב ידיעתי...

01/10/2017 | 11:04 | מאת: שרה

ב 13לדצמבר 2016נותחתי מסרטן השד ללא גרורות,כולל שתי בלוטות לימפה שנפגעו,עברתי גם הקרנות לא כימוטרפיות 33טיפולים במהלך אפריל2016 נבדקתי החודש ,ממוגרפיה ואולטרסאונד בקפלן כולל רופאה כירורגית והכל תקין.שאלתי היא ,יש לי יום כייף במלון עם ברכות חמות האים מותר לי להיכנס אליהן?בת 59בריאה מרגישה טוב.

לקריאה נוספת והעמקה

מותר, תיהני!

28/09/2017 | 17:02 | מאת: דנה

אשמח להסבר מה אומרות התוצאות הבאות: , , cores of breast tissue with fibrocystics changes, ductal hyperplasia and fibroadenomatous changes

לקריאה נוספת והעמקה

ממצאים שפירים, לא מצריכים ניתוח אלא המשך מעקב כירורגי וממוגרפיה / אולטראסאונד בהתאם לגיל והיסטוריה משפחתית

27/09/2017 | 10:56 | מאת: סיגל

us שד שמאל בשעה 2 כ - 5 ס"מ מהפטמה הודגם גוש בעל אקוגניות מעורבות בגודל כ -1 ס"מ , מוכר ויציב. בבית השחי אין בלוטות מוגדלות. birads 2 us שד ימין בשעה 12 סמוך לפיטמה הודגם גוש היפואקוגני , מוגדר בגודל 1.4 ס"מ , ככל הנראה הרחבה דוקטלית בבית השחי אין בלוטות מוגדלות birads 2 יש לי תור לרופאה רק עוד חודשיים בבקשה רציתי לדעת האם הממצא לא תקין ומה עליי לעשות בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

התיאור לא מעלה חשד למשהו לא תקין, birads 2 אומר ממצאים שפירים, שלא מצריכים בירור נוסף. אפשר לחכות לביקורת בעוד חודשיים... שנה טובה!

שלום רב באפריל האחרון גילו אצלי סרטן שד גרורתי חיובי ל her2 ( ממצא בשד 12 ממ ממצא בכבד 14 ממ ) תחילה טופלתי טקסול משולב עם פרגטה +'הרצפטין לאחר פט סיטי ראשון ( חודשיים )והתכווצות של כ שלושה מילימטר של הממצאים הוחלף הטקסול בנבלבין לאחר שלושה חודשים נוספים והתכווצות נוספת ללא ממצאים היפר מטובולים כלל האונקולוגית אמרה לי לבחור האם להמשיך בטיפול ביולוגי בלבד במשך ארבעה חודשים עד ללא סיטי הבא או להמשיך יחד עם נבלבין ( כרגע באופן קבוע ) שאלתי היא א : האם אין פרוטוקול לנבלבין ואפשר לקחת אותו לתקופה בלתי מוגבלת ? ב : מה קורה אם לאחר ארבעה חודשים המוקדים גדלים או מופיעים במקומות אחרים האם מחליפים טיפול ביולוגי לגמרי ומשלבים יחד עם טיפול כימי מחדש ? אודה מאד על תשובה בהקדם אני אכולת ספקות .

לקריאה נוספת והעמקה

לפט סיטי*

הי, אין כמעט טיפולים כימיים שאפשר לקחת לתקופה בלתי מוגבלת בגלל רעילות מצטברת, בעיקר למח עצם, אבל לא רק. לכן בהחלט מקובל אחרי זמן מסויים לעצור טיפול כימי ולהמשיך רק ביולוגי. אם המוקדים יגדלו או יופיעו חדשים, ותלוי מתי זה קורה, או שמחזירים את הנבלבין, או שמחליפים אותו לטיפול כימי אחר וממשיכים עם אותו טיפול ביולוגי, או שמשנים את המשלב לגמרי. כאמור, זה תלוי בזמן שעובר עד להתקדמות המחלה, ברעילות שהייתה, בפרוטוקולים מחקריים שיכולים לצוץ ועוד ועוד. שתהיה התלבטות קלה, קשה להמליץ באופן ספציפי בלי לדעת את כל הפרטים...

23/09/2017 | 07:32 | מאת: חן

שלום, אני בת 32 עם סיפור משפחתי של סרטן שד (אחות מצד אבא שחתתה בגיל 30 וסבתא מצד אבא שחלתה בסרטן לבלב בגיל 70). בבדיקת MRI שגרתית (סקר) בשבוע שעבר נמצא אצלי גוש 1.6 ס"מ שהמפענח הגדיר כbirads 5. אני ממש בלחץ. מחר אעשה ממוגרפיה ואולטראסאונד. יש עדיין סיכוי שזה שפיר?

לקריאה נוספת והעמקה

יש, אבל קטן יותר מאשר הסיכוי שזה ממאיר. BIRADS 5 מאוד חשוד ומצריך ביופסיה. עשית MRI בגלל נשאות או שלא עברת בירור גנטי עדיין?

26/09/2017 | 06:00 | מאת: חן

תודה על התגובה. אני לא נשאית של המוטציות השכיחות, אבל בגלל הסיפור המשפחתי הומלץ בייעוץ הגנטי על מעקב לנשים בסיכון גבוה שכולל MRI. בנתיים הייתי אתמול בהמשך בירור. הרופא עשה ממוגרפיה, אולטרסאונד וביופסיה ואמר שבאולטרסאונד הממצא נראה אחרת ממה שהוא נראה בMri ונראה יותר כמו נמק שומני מפציעה (אני לא זוכרת שהיתה..). הוא גם הסתייג ואמר שזה יכול להיות גידול ממאיר נדיר מאד, אבל משהו בבדיקת האולטראסונד היתה אופטימי הרבה יותר. הוא גם שם קליפס טיטניום. עכשיו צריך לחכות בסבלנות לתוצאות הביופסיה וזה לא קל. יכול להיות שהאולטרסונד אמין יותר מהMRI? תודה רבה על העזרה

לא בטוחה ש"אמין" זו מילה נכונה, אבל ידוע ש-MRI נוטה "להחמיר" ולהחשיד לממאירות יותר מאשר ממוגרפיה או אולטראסאונד. יש כאלה שיגידו "פחות מפספס", אבל אין ספק שגורר יותר ביופסיות שיוצאות תקינות במצבים שאולי היו מוותרים על ביופסיה אם לא היו עושים MRI. צריך גם לזכור שהתיאור של הבדיקות האלה מאוד תלוי בניסיון של הרופא המפענח, ותמיד אפשר לקחת את הדיסקים לחוות דעת של מומחה אחר בתחום. מקווה שאכן יהיו בשורות טובות... גמר חתימה טובה!

08/10/2017 | 20:05 | מאת: חן

שלום ד"ר ברנשטיין, מעדכנת שהביופסיה חזרה תקינה. גם הביופסיה מצביעה כנראה על נמק שומני כמו שהרופא ראה בUS.. הוא ביקש שאעשה שוב MRI בעוד חצי שנה. נמק שומני זה משהו שיכול להעלם? תודה חן

18/09/2017 | 22:25 | מאת: חן

בעקבות גוש בשד בממצא ידני ובדיקת אולטרסאונד הופנתי לביופסיה , ובתוצאה נכתב ; גלילי פיברואדינומה עם שינויים מיקסאוידים בסטרומה .. הבדיקה רק בשבוע הבא ואשמח לפענוח המושג "שינוים מיקסאוידים בסטרומה"

לקריאה נוספת והעמקה

קודם כל מדובר בממצא שפיר. שינויים מיקסואידיים זה תיאור ציורי של הפתולוג של מה שהוא רואה ברקמה שמסביב ("בסטרומה") לאותו גידול שפיר, מראה של תאים שמקיפים אותו. זה לא משנה את ההחלטות הטיפוליות (המשך מעקב או כריתה) במקרה הזה.

18/09/2017 | 21:58 | מאת: תקווה אחרונה

שלום רב. האם טיפול בהיפרתרמיה לסרטן שד גרורתי (ריאות, מוחון, בטן עליונה, עצמות כבד) יעיל? במידה וכן, היכן מבוצעים טיפולים מסוג זה? אציין, כי אמא שלי נמצאת בשלבי מחלה מתקדמים לאחר קווי טיפול רבים מאוד (כימותרפיה, הורמונלי, הקרנות, ביולוגיים וכן שני ניתוחים). תודה מראש על תשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

לא יעילים יותר מטיפולים סטנדרטיים. במצבים מסויימים כנראה כן, אבל אני לא מומחית בתחום. ברמב"ם עשו את זה, אולי עדיין עושים, אבל למחלה אזורית ומוגבלת, לא כטיפול לכל הגוף. לא יודעת איפה עוד עושים את זה, אם בכלל, בארץ. ממליצה להתיעץ עם אונקולוג שמכיר את אמא שלך בצורה יותר כוללנית ועמוקה, ולשאול אותו מה דעתו בנושא.

17/09/2017 | 11:04 | מאת: אמא מוטרדת

כירורגית שד המליצה לבתי בת ה-17 על ניתוח להוצאת גוש בשד - נמוש 3 סמ מוגדר ונייד שעה 6 סמוך לאראולה. ב-US הוגדר BIRADS 3 סגלגל, מוגדר, הטרוני 2.65, ללא צביעה בדופלר. אין היסטוריה משפחתית של סרטן שד. ברור שדאגה ראשונה לוודא שאכן שפיר, איך גם מוטרדת בשל גילה הצעיר של הבת, איך להבטיח שפגיעה אסתטית בשד תהיה מינימלית? האם בגודל כזה ובמיקום כזה עלולה להיות פגיעה בצורת השד? האם לדרוש מעורבות פלסטיקאי?

לקריאה נוספת והעמקה

אמא שלום, ראשית כפי שכתבת יש חשיבות לוודא שהגוש המדובר שפיר ועל כן הצורך בהוצאתו בניתוח, יחד עם זאת סביר להניח שמדובר בגוש שפיר. מידת הפגיעה האסתטית בשד תלויה בגודל השד עצמו לעומת גודל הגוש. אם השד מאוד קטן ומוציאים הרבה רקמה ייתכן עיוות במראה (בשד גדול וגוש קטן- הפגיעה תיתכן מינימלית יותר). בכל מקרה- את ניתוח הכריתה מבצע בדרך כלל כירורג שד כללי. בגיל כזה יש מקום להתייעץ עם מנתח פלסטי ליפני הניתוח על מנת לבדוק מה הן האפשרויות הכירורגיות שיגרמו לעיוות הקטן ביותר בשד. גם אם בשלב ראשון מתבצעת רק הוצאת הגוש ונוצר עיוות בשד, ניתן יהיה לבצע תיקון בשלב מאוחר יותר בברכה, פרופ הלר

12/09/2017 | 15:15 | מאת: קרן

שלום וברכה , אני בת 33+3 בריאה בד״כ , לפני כמה שנים גיליתי גוש בשד שמאל, עברתי us שם נמצא גוש בגודל 0.7 ס״מ וברור של fna שאת התשובה שלו לא הצלחנו לפענח ביחד עם הרופאים עד היום.. גללי פיברואדנומה עם שינוי בתא, הופנתי לmri אך נקלטתי להריון ועזבתי את כל הבירורים לאחרי הלידה , בזמן ההריון פניתי לרופא בשל שינוי בשד מה שהתברר כרטרקציה (מקווה שכתבתי נכון, הכוונה להתכנסות הפטמה פנימה) אך הוא ייחס את זה להריון וביקש שאחזור כל הus לאחר הלידה , ילדתי וביקרתי שוב אצלו אחרי שנה והגוש גדל לדעתו ל1.5-2 ס״מ.. יש לזה חשיבות ? להבנתי פיברו׳ לא גודלת , הייתי שמחה ל״זריקת הרגעה״ אני ממש מפוחדת והתור לus נקבע רק לעוד חודשיים..

לקריאה נוספת והעמקה

פיברואדנומות בהחלט יכולות לגדול. רטרקציה של פטמה זה מצב שלא אמור להיות, בטח אם זה לא חזר למצב הרגיל אחרי הלידה. אני הייתי מנסה להקדים את התור ל-US (תנסי בסניף אחר של הקופה, או שתציקי באותו הסניף, הרבה פעמים יש ביטולים מהיום למחר). התוצאות ירגיעו אותך יותר ממה שאני יכולה בלי לראות או לבדוק אותך.

תודה רבה על המענה , הצלחתי להשיג תור לשבוע הבא . ולגבי השקיעת פיטמה זה עבר לגמרי אחרי הלידה .. אופטימיות זה שם המשחק 👍🏼

שלום, אני נשאית של BRCA2, בת 47, וכשעשיתי MRI היתה לי תגובה אלרגית חריפה לחומר הניגוד, ובנוסף לכך גם קראתי עכשיו שחומר הניגוד מצטבר במוח. השאלות שלי הן: 1. האם יש טעם לבצע MRI לגילוי סרטן השד גם בלי חומר ניגוד? 2. עד כמה אנ מגדילה את הסיכון לאי גילוי סרטן השד אם אעשה רק בדיקה של כירורג + US + ממוגרפיה (או מה אחוז הסיכויים לפספס את הגדול אם יהיה)? 3. ואותה השאלה למקרה שאעשה רק בדיקת כירורג + US? תודה, יעל

לקריאה נוספת והעמקה

הרגישות של הבדיקה בלי חומר ניגוד נמוכה יותר, ולא בטוח שיש טעם לבצעה, אבל צריך לשאול את אנשי ה-MRI לגבי זה, כולל מדי כמה שנים, כי יש כל הזמן טכנולוגיות חדשות. אולי בעוד כמה שנים יהיה תחליף לגדוליניום ואפשר יהיה לבצע בדיקה בלי להסתכן בתגובה אלרגית. רגישות של ממוגרפיה מאוד תלויה בצפיפות השד, אז קשה להגיד. לא כדאי לוותר על ממוגרפיה באופן מוחלט, כי זו בדיקה שמגלה מצבים של טרום-סרטן (בד"כ תמונה של הסתיידויות) שלא רואים בסונר, כך שכדאי לעשות אחת לשנה. סונר הוא בדיקה טובה ופשוטה, אפשר להגדיל את הרגישות עם טכניקה של תלת-מימד (צריך לבדוק אם בסל, לא בטוחה). בכל מקרה את לא מגדילה סיכון לאי גילוי, הסיכון הוא בגילוי מעט יותר מאוחר, של גידול שאולי ב-MRI היה מתגלה קטן יותר. לגבי בדיקת כירורג - מה שהוא יכול למשש ביד, כבר בהכרח יופיע בממוגרפיה או סונר. אז אני בד"כ ממליצה להיבדק בין בדיקות הדימות (צילום > כירורג אחרי 3 ח' > צילום 3 ח' > כירורג 3 ח')

במהלך הטיפול בסרטן?

לקריאה נוספת והעמקה

השאלה לא מובנת. "מותר" / "כדאי" / "רצוי" תלוי במשקל שממנו מתחילים ובאופן הירידה.