פורום הרזיה ללא דיאטה

צריכה מידע אודותם.

הייתי שם ויצאתי מרוצה מאוד, ממליצה מאוד, מדובר על תוכנית מדהימה במהלכה תלמדי על שיטתה של אן וויגמור, תאכלי מזון חי - RAWFOOD , תרזי, תרגעי ותתחדשי מבחינה נפשית. כתובת האתר: www.alummot.co.il

שלום רציתי לדעת בהמשך למה שכבר רשמתי שהתחלתי את השיטה והורדתי במשקל. רציתי לדעת אם אני פועלת לפי השיטה אוכלת רק כשאני רעבה ומפסיקה שאני שבעה האם יש מצב לעלות במשקל?

ערב טוב קרן הרזייה איננה יכולה להיות מטרה שעומדת בפני עצמה, בדיוק כמו שהשמנה לא. שניהם סימפטומים, תוצרי לוואי, תולדות. של מה? של צורת התייחסות, של מיקוד, של פרשנות, של חשיבה. מהתנסותך הקצרה, למדת (אני מקווה) שעלייך לקחת את גופך בחשבון, כפרטנר לויסות האכילה שלך. ואם כך, אז מאיפה צצה לה השאלה הזו? נסי להסביר ולתאר עבורי ועבורך את המחשבות שמעוררות שאלה זו. כפי שכתבתי כאן לא פעם, שימוש במנגנון הרעב שובע כאמצעי לויסות האכילה שלנו הוא אחד הכלים בתהליך. אך אין הוא היחיד, אין לבסס עליו ורק עליו תהליך שלםל ובודאי שיש להזהר מלהפוך אותו לכלי "דיאטטי". אני חוששת שזה מה שאת עושה. הופכת אותו לשוט בידייך. כל עוד את מצליחה בנוחות ובשלמות לכבד את הרעב והשובע שלך, הכל נהדר. מה יקרה אם תזהי אך לא תבחי בכך. מה יהיה אז? דבר שני שמטריד אותי כמי שמאמנת אנשים בתהליך כזה, הוא המיקוד שלך. המיקוד בתוצאה ולא בסלילת הדרך. איכות התוצאה הסופית תלויה בדרך אליה. ולסיום, שימי לב שאת מדברת "עליה במשקל" ואני מדברת "השמנה" - אלה מושגים שונים. את יכולה לעלות במשקל בגלל מחזור, למשל. אך לא להשמין. השמנה והרזייה נמדדים בהיקפים ולא במשקל גוף. שקולן יכול לשוקל המון אך הוא אינו שמן, ההיפך הוא הנכון. בהצלחה יקירה שלך לאה פינטו

אז איך באמת אני לומדת את הרעיון ועובדת על פיו ? האם יש קבוצות תמיכה או רק מתוך כניסה לפורום? אני באמת מרגישה שיש כאן משהו טוב ולצערי אני לא מצליחה לרדת לעומק הרעיון. תודה רבה על מתן התשובה.

אני ממליץ לך לקרוא בעמוד 48 בפורום(למטה לקראת סוף העמוד) את התשובות שורד מקבלת מלאה ובלה. זה יעזור לך להבין הרבה יותר את הגישה.

שלום בת אל. אני ולאה מלמדות את הרעיון בפגישות אישיות. את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

אני קראתי מספר פעמים כמעט את כל התשובות ועדיין לא הצלחתי להבין את רעיון הפורום: לפי מיטב הבנתי אני צריכה להשתחרר מכבלי האוכל ולאכול מה שאני רוצה וכמה שאני רוצה והגוף יגיד לי אם זה מספיק או לא? לצערי זה בדיוק מה שאני עושה - אוכלת כמה שאני רוצה "ומשלימה" אם העובדה שאני שמנה אבל הקלריות נספרות יפה מאוד ויושבות בכל מקום בגופי. תודה מראש על התשובה.

בת אל היקרה. את אומרת שקראת והבנת את רעיון הפורום אבל לפי השאלה שלך אני מתרשמת שלא הבנת באמת. הרעיון הוא הרבה יותר רחב ועמוק ממה שאת כותבת וצריך ללמוד אותו. לפי הגדרתך, כל מה שצריך כדי לנהוג זה פשוט להתישב מאחורי ההגה וללחוץ על הגז וזהו. אני מניחה שאם תעשי את זה מהר מאד תגלי שאת לא מצליחה לנהוג. הרזיה ללא דיאטה היא תהליך למידה העובד על הרבדים הגופניים, התודעתיים ,ורגשיים של האדם. אחרי תהליך כזה גם את תדעי איך נוהגים כמו כל מי שלמד נהיגה בצורה טובה. אגב, הלמידה משלבת גם ידע תאורטי וגם חוויתי על מנת ליצור שינוי בר קימא. חבל שאת משלימה עם עודף משקל כי גופנו לא נועד להיות עם מטען העודף הזה. אז אם את באמת רוצה להבין וליישם תצטרכי לעשות יותר מאשר לקרוא את התשובות בפורום. בברכה, בלה

אז מה כן עלי לעשות? האם יש קבוצות תמיכה, איך לומדים את הרעיון של הרזיה ללא דיאטה? תודה רבה

אני בת 18 ואני שותה תה טיבטי כבר שנתיים 3 שקיות ביום ואני מפחדת שזה יזיק לי ואני יודעת שכשאני יפסיק אני ישמיןן אנלא יודעעת מה לעשותת להפסיק?!

בוקר טוב לך את יודעת מהי התשובה הנכונה. להפסיק. עד מתי תלכי עם הכביים הללו? בואי נשתמש לרגע במטאפורה הזו. כביים. כשמוותרים עליהם, בהחלט יוצרים אי נוחות מסויימת אך לטובת מטרה חשובה...עצמאות / חוסר תלות. ואולי מדדים בהתחלה, ואולי אפילו נופלים. אך רק כך לומדים להחזיר לעצמנו את הכושר והיכולת. הפסקת האשלייה הזו, תאפשר לך להתמודד באמת עם יחסייך הלא בריאים עם גופך ועם המזון. להפסיק חמודה, להפסיק. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום לכולם, רציתי להודות לאיקה על עזרתה איך להתמודד עם השיטה ומאז שהתחלתי אותה הורדתי כבר 3 קילו. רשמתי את ההודעה הזאת כבר אבל כנראה שהיא נמחקה. לבלה/לאה יש לי שאלה, רציתי לדעת האם זה בסדר שקורה שאני לא רעבה לפעמים עד שעות אחה"צ מהערב יום לפני? ולפעמים קורה שאני יכולה לאכול משהו קטן ועד השעות המאוחרות של הערב לא להיות רעבה. מחכה לתשובה.

בוקר טוב קרן אכן כן. מדהים לגלות, כמה הגוף שלנו אינו תאב מזון כפי שלמדנו לחשוב. היי פתוחה תמיד לסיגנלים המשתנים של הגוף, הוא יודע. הגוף זקוק למעט מזון ולהרבה הקשבה ותשומת לב. בדיוק כמונו. דרך צלחה, קרן. נחישותך משתלמת. בהערכה רבה שלך לאה פינטו

כבר שאלתי שאלה זו, אבל השאלה נמחקה, אני מניחה שזה היה בעקבות פלישה של טרול. ובכן, בדרך כלל אני יודעת בדיוק מה אני רוצה לאכול. איך לבחור את המאכלים כשאינני יודעת מה לבחור? כשאני יודעת מה, יש גם תחושת שובע יותר ברורה, והאכילה כולה "זורמת" יותר.

שלום מאירי. משאלתך אני מבינה שיש שני מצבים . באחד, ברור לך מה את רוצה לאכל וכשאת בוחרת את מה שאת רוצה את מרגישה שובע וסיפוק ,בשיני לא ברור לך ואז את מתבלבת. אני רוצה לבדוק אתך. איך את יודעת שיש את המצב הראשון ואיך את יודעת כשיש את השיני - מה שונה בתחושות, רגשות ומחשבות שלך? מתי יגיע המצב הראשון ומתי השיני? איזו דמות מנהיגה אותך כשאת יודעת מה לבחור ואיזה דמות כשאת לא יודעת? כדי לענות על השאל הזאת עליך להיות מסוגלת לצאת מעצמך ולהתבונן כדי שתוכלי לדווח ולהבין יותר טוב את ההבדלים. הרי שני המצבים הם שלך. עם קצת מודעות תוכלי בקלות לעבור מאחד לשיני. בברכה, בלה

בלה יישר כוח. התבוננתי ומצאתי שהלך הרוח הנכון הוא היתר לעצמי לעשות בחירה. כאשר החלק הפועל, הדמות הפועלת, היא זו שיש לה היתר פנימי לעשות בחירה, הבחירה נעשית נכון. וברור שזה נכון מפני שאז אני מרגישה שבעה, נינוחה, מאוזנת = לא מנופחת, לא מקופחת, פשוט אדם שניזון היטב ונכון. שמתי לב כמה ויכוחים פנימיים קטנים יש לי עם עצמי כל הזמן. לקחת או לא לקחת שקדי מרק? לשים או לא לשים כפית ממרח שוקולד בגלידה? כל הזמן איסורים ושיפוטים על הדברים הקטנים ביותר. ה"לא" הוא אוטומטי הרבה יותר מן ה"כן". המודעות לכך לאט לאט מפוגגת את האוטומטיות של ה"לא", ובודקת דברים לגופו של עניין. היתר פנימי לבחור + מודעות.

שלום עליתי במשקל בשנה האחרונה, מטריד אותי המשקל "החדש" ועוד יותר מטרידה אותי הבריאות שלי. אני מעוניינת לשפר את אורח חיי בכל הקשור לאכילה. ברצוני לשאול שאלות לגבי חיוניות מזון ארוז: קופסאות שימורים: תירס, אפונה, פול, שעועית - שווים משהו? או שמא הירקות שם חסרי כל חיוניות? מה לגבי ירקות קפואים: תירס, אפונה, גזר, ברוקולי בסגנון סנפרוסט? או חומוס, פול - שסנפרוסט מבשלת קלות ואחר-כך מקפיאה? ואחרון: מה עם טונה וסרדינים מקופסא? תודה רבה. מיקי

הי מיקי. תלוי את מי שואלים. הנטורפתים נגד מזון ארוז וקפוא דיאטנים קצת פחות. באופן עקרוני ככל שמזון עובר יותר עיבוד כך חיוניות שלו יורדת יותר למרות שיש טענות שאם מקפאים אותו מיד ובתנאים נכונים אין איבוד רב. ספק אם הדבר נחקר מדעית. אין פה תשובות מוחלטות. מה האנטואציה שלך אומרת לך?

בוקר טוב מיקי אני מבינה שאת רואה קשר בין ההצהרה בשלושת המשפטים הראשונים לבין המשך הפוסט שלך. לי, הקשר הזה אינו כ"כ ברור. כיוון שהגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה, אני מרשה לעצמי להניח שאת רוצה לרזות ושאת רואה בהרזייה שלך, כלי חשוב להשגת רווחה בריאותית ולא רק אסתטית. הענין הוא שלראייתי, ההתמודדות עם ההשמנה אינה צריכה להיות מבוססת על שינוי תזונתי- התנהגותי אלא על שינוי תפישתי. השינוי ההתנהגותי, יבוא בעקבותיו. ויבוא על מנת להשאר ולא כדי לחמוק לנו מבין הידיים...שוב. המיקוד במזון כדרך לפתרון הבעיה איננו המיקוד הנכון. ובנוסף, "אורח אכילה בריא" המבוסס על חוקיות כזו או אחרת, אינו מהווה דרייב מעשי לשינוי אמיתי. חוקי "התזונה הנכונה" אינם רלוונטיים לתהליכי הרזייה נכונים כיוון שהם מכוונים לשינוי התנהגותי, ללא שום שינוי של התשתית המחשבתית. כיוון שכך, אינני חושבת שתשובות לשאלותייך יובילו אותך להשגת מטרתך. אני מציעה לך ומזמינה אותך לשוטט קצת בפורום ולהתרשם מהגישה שאנו מייצגות כאן. ולכל שאלה שתעלה, נענה בשמחה. שלך לאה פינטו

אני מרגישה את אותו הדבר, פתאום בלילה ממש לפני השינה אני מרגישה צורך לאכול הכל מהכל בלי קשר לטעם בלי קשר לכמות כאילו אני אוכלת, רואה את עצמי מלמעלה אוכלת ולא מרגישה את הכמות של האוכל או הטעם מעין לעיסה כזאת ולא מפסיק אם אני לא אוכלת מהכל זה לא היה ככה כל הזמן יש הרבה שינויים בחיים שלי, ואני חושבת שזה קשור לעובדה שהגבולות מטושטשים כי אני באזור חדש אז גם הגבולות הפנימיים התשטשו, אני מרגישה שאני רוצה להפסיק את זה, אבל באותו הרגע אני לא רוצה. הרבה פעמים הרגשתי שכאילו אם אני לא אוכל עכשיו לא יהיה אח"כ מעין תחושות רבות אני מנסה לקחת את ההודיה, וכל מיני מנעי קרייבים (את הזלילות האלה) אני מרגישה שזה פסיכולוגי\ רגשי אבל לא מצליחה להתמודד עם זה בשום צורה. אשמח על המידע והעזרה תודה

שלום רוית . את מתארת אכילה רגשית - אכילה שלא קשורה בתחושת רעב המלווה בתחושה של ניתוק מהחוויה. יש צורך לטפל בבעיה טיפול מקצועי. פרגני לעצמך טיפול - את שווה את זה. בברכה, בלה

אני בן 33 שוקל 90 קילו גובה 178 . אני מתחיל לעשות דיאטה ולהוריד מהמשקל התחלתי לאכול ארוחה אחת ביום במקם שתי ארוחות . ובמקום הארוחה השנייה אני אוכל רק פירות וירקות . רציתי בבקשה לדעת איזה סוגי פירות וירקות שאפשר לאכול אותם בלי להשמין מזה בכלל ( כי שמעתי שחלק מהפירות הם גם משמינים ) ותודה על העזרה.

אבי, הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה. הדגש הוא על ללא דיאטה. שאלותך צריכות להיות מופנות לפורמים של דיאטה,יש הרבה כאלה באנטרנט וגם בדוקטורס יש כמה. בברכה בלה

חוויה מוזרה בדרך לחופש: החלטתי למתן את הפעילות הגופנית שלי, ולהקשיב לגוף גם בנושא זה. ופתאום הרגשתי שאין לי "שליטה" על האכילה, ושוב חשבתי על דיאטות. ואז חיברתי דבר לדבר, והבנתי שאני עדיין לא מוכנה לשחרר את הפעילות הגופנית, בגלל אמונות עזות ועמוקות בעניין בריאות ושימור הנעורים. כאילו, אם דבר (שחרור האכילה) גורר דבר ("ויתור" על פעילות גופנית כפי שהיא מוכרת לי) מוטב לי לוותר על האכילה החופשית. בינתיים, החלטתי לחזור, לפחות באופן חלקי, לפעילות הגופנית השגרתית, ולפני "ויתור" לשים לב מה בפעילות השגרתית נעים לי, טוב לי, ומה פחות. מה דעתכן? תודה רבה.

בוקר טוב מארי. לפני הכל, אשמח להסבר. מאיזו סיבה החלטת למתן את הפעילות הגופנית שלך? מה זה אומר, לך, לשחרר את הפעילות הגופנית? (ברמה המעשית וברמה הקוגניטיבית). כיוון שהכלי היחידי בו אני יכולה להשתמש על מנת להבין אותך (ואת האחרים) הוא המילים בהן את בוחרת להשתמש. וכיוון שמילים הן לא סתם צירופי אותיות אלא שיקוף של תפישה והלך רוח, אני רואה חשיבות למענה על שאלות אלה. אז לפני שאניח כל מיני הנחות, קחי לך את המרחב לענות לעצמך ולי. יום נפלא שלך לאה פינטו

לאה בוקר טוב. ברמה המעשית פירוש הדבר, שאני לא עושה תרגילים מסוימים רק כי מישהו אחר טוען שזה טוב, בריא, מתאים. אלא בודקת איך אני עצמי מרגישה עם התרגולת שלי. למשל: משך, עוצמה, ותכיפות של הליכה. ברמה הקוגניטיבית פירושו לבדוק את האמונות שלי, עד כמה יש להן בסיס במציאות האישית שלי. האם אני באמת מרגישה/נראית יותר טוב? יחסית לעצמי, יחסית לנשים אחרות בגילי? למעשה, אני בודקת גם בזמן המעשה, בזמן התרגול; גם לאחר מעשה, איך אני מרגישה; וגם מעיזה להסתכל בתוצאות של המאמץ שאני משקיעה והשקעתי שנים רבות. בסופו של דבר, יש ניסיון להתחבר לקול הפנימי שלי. ולהפתעתי גיליתי שיותר קל לשחרר את האכילה מאשר את התרגול. כאילו תרגול "נכון" משמר בריאות ונעורים, ואם אוותר עליו אוותר על האופציה לבריאות ושימור מראה צעיר. וזה מפחיד מאד, לוותר על האופציה הזו, אפילו במחיר שעמום ומאמץ. קל לי יותר לסמוך על עצמי בעניין בחירת המזון הנכון ומועדי האכילה, מאשר בעניין בחירת הפעילות הגופנית הנכונה לי. יתכן שהיה לי קל לשחרר את האכילה מפני שהתרגול ה"נכון" היה שם כרשת הצלה, למקרה שהאכילה החופשית שלי תתברר כמוטעית. וברגע שניסיתי לשחרר גם את הפעילות הגופנית, ולעשות אותה יותר ויותר מתוך הקשבה לעצמי, נבהלתי, ו"ליתר ביטחון" יצרתי אי אמון בבחירות התזונתיות שלי.

אחרי הסיטוריה של עלייה וירידה במשקל, מלחמות עם אוכל, נסיונות אינסופיים, סוף סוף חייתי בשלום עם האוכל. אכלתי כשהייתי רעבה, הפסקתי כששבעתי, אכלתי מתוק אם ממש רציתי בלי רגשות אשמה, הקשבתי לגוף, עשיתי ספורט ואפילו התחלתי לרדת במשקל בהדרגה. לא יודעת כמה, לא נשקלתי אלא הרגשתי בעצמי והתחלתי לקבל מחמאות... נחמד לא? לפני כחודש וחצי התחלתי טיפול בפרדניזון 40 מ"ג. בהתחלה ירדתי במשקל, כי לא היה לי תיאבון אבל בימים האחרונים המצה השתפר והתחלתי לקבל תאבון, בייחוד בלילות. רוב הזמן אני מצליחה לשלוט בזה, אני גם נמצאת הרבה מחוץ לבית,וזה עוזר אבל השאלה היא, מה יקרה עד שאתחיל לרדת לגמרי מהסטרואידים. זה ייקח כמה חודשים כי מורידים את המינון בהדרגה ובינתיים המוח משתגע וגם הגוף. האם באמת אי אפשר לשלוט בזה? האם גורלי נחרץ רק בגלל שאני סובלת ממחלה כרונית או שאפשר גם עם סטרואידים במינון כזה גבוה לאורך זמן לנסות להבין מה הגוף צריך ב-א-מ-ת ולא מה שהקורטיזון מדמה לו שהוא צריך?? (אני אחרי ארוחת ערב של 3 וחצי משולשי פיצה כי הייתי צריכה משהו מלוח, והאמת שיכולתי להמשיך לאכול עוד!) איך אפשר לנצח את זה, אם גם ככה יש לי היסטוריה של בעיות עם האוכל?? תודה, אני.

היי אני. את מביאה דוגמא קלסית של נבואה שמגשימה את עצמה. את נותנת לאמונה בקשר לתפקיד הסטרואידים לגרום לך להיות חסרת אונים ולהשלים עם מר גורלך. הכוחות הלא מאוזנים בתוכך משתמשים בסטרואידים כדי לערער את ההשיג המדהים שהשגת וכדי לשבש את הדרך שעלית עליה והם מצליחים. מה יקרה אם תתחילי להאמין, באמת להאמין, שסטרואידים לא יכולים לגרום לך להשמין מה שיגרום לך להשמין זה הכח שאת נותנת להם? מה יקרה אם תאמיני ,באמת תאמיני, שגופך המדהים ידע לאזן את עצמו לגמרה אחרי שיגמרו הסטרואידים? זה נכון ששימוש בסטרואידם משבש מעט את האיזון המטבולי, אבל מכאן להגיע למסקנה שהשיג שלך ירד לטימיון בגלל שימוש בהם הדרך ארוכה מאד. אני, אכילת שלושה משולשי פיצה נשמע כמו אכילה רגשית - אכילה מנותקת מתחושה של רעב ושובע , אכילה שתפקידה לנתק אותך מכאן ועכשיו רגשי וגופני - זה לא בגלל סטרואידים ולא בגלל רצון למלח זה סיפור שמספרים לך דמויות בתוכך הרוצות לשבש לך את האיזון ואת בוחרת להאמין להם ולהכנע. אני מציע שתעירי מחדש את דמות המאמן שבך - אותה דמות שמעדיפה לא לשמוע אמונות חסרות כל בסיס על סטרואידים. תני לה שוב להנהיג אותך לעבר איזון, בריאות ובחירות בוגרות ומאוזנות. היא הצלחה כבר פעם אחת, אין סיבה לא לתת לה לעזור לך שוב. המון הצלחה, בלה

נתת לי כוח! אעדכן אותך איך זה מתקדם. אתן עושות עבודה מדהימה!!! אני.

שלום לך אחת מתופעות הלוואי של נטילת סטרואידים היא צבירת נוזלים. צבירת נוזלים משפיעה מאוד על המשקל. זה אומר שתתכן בהחלט עליית משקל (כתוצאה מעלייה בכמות המים בגוף) אך לא השמנה (עלייה במסת השומן בגוף). למדי לעשות אבחנה בין השניים. עליית משקל איננה בהכרח השמנה, בדיוק כפי שירידה במשקל איננה בהכרח הרזייה (צמצום מסת השומן בגוף). כשמדובר בהתפרצות של מחלה כרונית, קורים שני דברים: מצד אחד הגוף מבזבז לא מעט אנרגיה ומצד שני התאבון מדוכא (פעולת האכילה עצמה היא פעולה שיש בה הוצאה אנרגטית. כשהגוף צריך לנתב את האנרגיה לפעילות ספציפית, הוא יוותר על פעולות בזבזניות פחות חיוניות לאותו שלב). לכן, כשמתחילה רמיסיה התאבון חוזר ואף באופן מוגבר על מנת להשלים את המאגרים המרוקנים. כך שתחושת התאבון והרעב המוגבר שאת מתארת יכולה להיות שונה ממה שאת מורגלת, אך אינה חריגה למצב של התפרצות מחלה ורמיסיה. ועכשיו תחזרי שוב למה שבלה כתבה ותוותרי על מחשבות שווא. להיות קשובה לגופך, זה להתאים את עצמך לשינויים שהוא חווה ולא להתעלם מהם. יש לך גוף חכם, סמכי עליו, סמכי על עצמך. המון בריאות ושפע של נחת. שלך לאה פינטו

אני כבר שנה מטופלת בסטרואידים גם כדורים 10ֶמג ביום וגם מקבלת לוריד פעם בחודש 500מג קראתי שכתבתם שייש עלייה במשקל גם בגלל נוזלים. כמה אחוזים מהמשקל נהוג לעלות בנוזלים. אני שקלתי 51ֶ ק״ג לפני נטילת סטרואידים והיום אני שוקלת 55

אני רוצה לשאול כיצד אוכל לשנות את ההרגל המגונה הזה לחטוף בולמוס בלילה ? עיזרי לי !!!!!!!!!!!!

שלום רב, בולמוס בלילה זה עולם ומלואו. יש לו סיבות רבות - ביולוגיות, התנהגותיות, תפיסתיות,רגשיות. כדי לעזור לך יש צורך למפות את הבולמוס הפרטי שלך ואז לתת את המענה המתאים לך. בברכה, בלה

שלום שרון אחד הדברים שאני משתדלת לא לשכוח בחיי, הוא שמושגים הם בד"כ מאוד סובייקטיביים. למשל, בולמוס. כיצד את מגדירה בולמוס? ע"פ אלו פרמטרים, את יודעת לאמר שאת בבולמוס? או שהיית בבולמוס? איך היית מסבירה לאדם שמעולם לא חווה ולא שמע את המושג "בולמוס"? אשמח לעזור לך ככל שאוכל במסגרת הפורום הזה, אז עזרי לי לעזור לך ונסי לענות לשאלותיי. יום נעים ובעיקר חמים שלך לאה פינטו

שלום , אני בת 15 ושוקלת 58 וגובהי 1.68 אני ירדתי כ-20 ק"ג בשנה האחרונה אני מאוד רוצה לרדת עוד מספר קילוגרמים כל מה שאני עושה לא עוזר .. המשקל שלי נעצר בבקשה עיזרי לי לרדת במשקל .. תודה :)

דנה, אני לא ממש אוהבת את מה שאני שומעת. את בסכנה גדולה . זה נשמע כמו התחלה של הפרעת אכילה. אני מקווה שאת בפיקוח מקצועי ואם לא פני מיד לאחד כזה. שתפי את הוריך ,אל תשארי לבד זה מאד מאד מסוכן מה שקורה לך. בברכה, בלה

הי קוראים לי אמילי ורזיתי בשנה 60 ק"ג.. כמובן הייתי עם דיאטנית ובמכון כושר.. עכשיו אני צריכה רק לשמור על המשקל איך אני עושה את זה בלי מכון כושר? והאם אני יכולה לאכול פעם בשבוע משהו מתוק?

אמילי היקרה. עברת שלב אחד בתהליך ההרזיה, עכשיו את בשלב השיני שלב השמירה. מדוע את פונה אלינו אם הצלחת עם דיאטנית וכושר. מדוע את לא מבקשת ממנה את העזרה והכוונה? דרכנו ושיטתנו שונה לגמרה מהדרך שאת פעלת בה וכדי להפנים אותה תצטרכי לעשות שינוי גדול בתפיסת עולם שלך. שאלותיך מעידות על כך שאת לגמרה מופעלת מתפיסת עולם של דיאטה ולכן עליך להפנות אותן למי שיכול לתת לך את המענה המתאים. זה כמו שפה - אנחנו מדברות שפה שונה וכשנענה לך לא ממש תביני. עליך קודם ללמוד את השפה שלנו ורק אז לשאול ולנסות להבין. אז בשפה של הרזיה ללא דיאטה - את יכולה לאכל כמה מתוק שהגוף שלך זקוק ואת ממש לא חייבת לעשות כושר אלא אם בא לגוף שלך. אם זה ענה לך על משהו אני שמחה אם לא, צר לי. בכל מקרה המון הצלחה בהמשך הדרך ואם תרצי קצת יותר ללמוד את השפה שלנו נשמח ללמד אותך. בברכת שבוע טוב, בלה בלה

שלום רב, אני בת 25 שוקלת 53 ק"ג גובה 162 ס"מ מזה זמן רב אני מנסה להיפתר משומן שמרוכז בירכיי ובישבני, מלבד אזור זה גופי חטוב ויפה אך בצידי האגן בישבן ומתחתיו ובירכיים יש לי צלוליטיס והצטבות שומן רב שאינו הולם את גופי ומעוות את כל המראה הכללי שלי, שכאני עושה דיאטות אני מרזה מהחזה הפנים הידים וכו' וכשאני משמינה אני בדרך כלל קודם כל מתרחבת בישבן ובצדדיו, רציתי לדעת האם בכלל קיימת דרך בריאה והגיונית שבה אוכל להיפתר משומנים אלה? חיטוב לבדו לא עוזר ואינני מצליחה לשרוף את השומן העקשן מאזור זה האם אני מבזבזת את זמני או שיש "תקווה" העניין מתסכל אותי מאוד שכן אני חשה שאין לי סיכוי לשנות או להשפיע על המצב.. אשמח לעצה

בוקר טוב לך. מבנה גוף וצלוליטיס אינם מושפעים מתזונה או מפעילות גופנית. שניהם מולדים, תורשתיים. מבנה גוף אינו מתייחס רק למבנה השלד אלא גם לפיזור מסת השומן בין אזורי הגוף השונים. דינמיקת ההשמנה האנושית (מה שאינו רלוונטי לגבייך, ככל הנראה) היא כזו שהשומנים העודפים נכנסים קודם כל לאזורים בהם יש ריכוז גבוה של תאי שומן ורק לאחר מכן, ככל שנמשכת ההשמנה, הם מתחילים למלא גם תאי שומן באזורים בהם הריכוז הטבעי שלהם נמוך יותר. דינמיקת ההרזייה עובדת הפוך. כשאהגוף מתחיל לשחרר שומן עודף, הוא יעשה זאת קודם מהאזורים בהם, באופן טבעי ריכוז תאי השומן נמוך (אזורים רזים יותר) ורק לאחר מכן מהאזורים בהם ריכוז תאי השומן גבוה. כפי שכתבתי, פיזור תאי השומן בגוף משתנה מאדם לאדם והוא גנטי. זה יכול להסביר לך פיזיולוגית, את מה שאת חווה. צלוליטיס היא תופעה של "זליגת" תאי שומן דרך רקמת חיבור רופפת לכיוון העור. כך נוצר המראה הגלי. אם לתאר זאת באופן פלסטי, הייתי אומרת שזה כמו להעביר ג'ל במסננת שעטופה בשקית. החללים שנוצרים ברקמת החיבור ויוצרים את הרשת הזו הם תוצר של חוזק/רפיון הרקמה. תורשתי. צלוליטיס, כמו שאת מבינה, היא תופעה שאינה קשורה עם מסת השומן עצמה אלא עם הרקמה התומכת בה. ולכן, אפשר להיות רזים ועדיין לראות צלוליטיס. לפעילות חיטוב יש תמיד השפעות טובות, בריאותיות ואסתטיות אך היא עובדת על שרירים ולא על רקמת החיבור התומכת במסת השומן. זו הסיבה שאינך רואה הבדל ברמת הצלוליטיס. ישנן דרכים קוסמטיות לטיפול בצלוליטיס. באופן אישי ומקצועי, מעולם לא בדקתי את יעילותן הקלינית - מחקרית כך שאינני יודעת או יכולה להמליץ. בכל מקרה, הרפי מהדרכים בהם ניסית עד כה לשנות, הן אינן יעילות. למדי לקבל את מה שיש ולהתמקד במה שנעים ויפה. יש לך גוף יפה וחטוב, תהני ממנו ובעיקר מחייך. יום נפלא שלך לאה פינטו

יש לי בעיה אני יורדת במשקל ללא סיבה ,ועיפה מאוד כל הזמן , אני בת 28,נשואה ללא ילידים ,לציין כי אני חסרת מצב רוח,למרות שאני מסופקת מבחינת העבודה וחיי הנישואים מה קורה לי?הנה לפניך תוצאות בדקות דם ,הכוללות בלוטת התריס: | 10*3/micl | ( 4.5 * 7.5 ) 11 | RBC-Red Blood Cells | 10*6/micl | ( 3.8 * 3.89 ) 5.3 | Hemoglobin | g/dl | ( 11.7 * 12.3 ) 16 | Hematocrit | % | ( 35 * 35.9 ) 47 | MCV-Mean Cell Volume | fl | ( 79 * 92 ) 97 | MCH-Mean Cell Hemoglobin | pg/cell | ( 27 * 31.6 ) 34 | MCHC-M.Cell Hb cont. | g/dl l | ( 31 * 34.3 ) 36 | RDW-Red Cell Distri.Width | % | ( 11.6 * 12.2 ) 15 | Platelets | 10*3/micl | ( 150 * 178 ) 450 | MPV-Mean Platelet Volume | fl | ( 7.8 * 11.8 ) 12 | Neutrophils % | % | ( 40 * 64.1 ) 75 | Lymphocytes % | % | * 20.8 ( 22 ) 44 | Monocytes % | % | ( 3 * 8.5 ) 13 | Eosinophils % | % | ( 0 ) 6 * 6.2 | Basophils % | % | ( 0 * 0.4 ) 2 | Neutrophils # | # | ( 1.8 * 4.83 ) 7.7 | Lymphocytes # | # | ( 1 * 1.57 ) 4.8 | Monocytes # | # | ( 0 * 0.64 ) 1.1 | Eosinophils # | # | ( 0 * 0.47 ) 0.6 | Basophils # | # | ( 0 * 0.03 ) 0.2 |

יפעת יקרה אין זה נכון לקבל אבחון במסגרת הפורום. גשי לרופא המשפחה שגם יסביר לך את הממצאים וגם ידאג לטיפול. ברכה ובריאות שלך לאה פינטו

זה כשבוע שסילקתי מעלי את כבלי הדיאטה. כל דיאטה!!! וישנה תחושה של שחרור, של חופש ,של אפשרויות בחירה והכל בסדר . כל האפשרויות פתוחות . והמושג הנוראי הזה - חטא נעלם. כבר שבוע שאני לא חושבת מחשבות שליליות. וזה כאילו שהורדתי את החשיבה על המזון אל הבטן בזמן ממוקד ולא על פני כל היום. כשאני שואלת את עצמי אם אני רעבה - אני מתמקדת בתחושה שבבטן כשרוב הזמן התחושה היא של שובע. מאכלים מגרים ומפתים נמצאים סביבי ועצם הידיעה שהם זמינים לי מתי שארצה מנעו ממני להעלים אותם בהתקף בולמוס. להפך... יש זמן אני עוד אגיע אליהם ואולי לא... וזה בכלל לא משנה לי. וזו תחושה חדשה ומרעננת. לדעת שיש לנו אפשריות בחירה אחרות בנוגע לתפיסה שלנו את עצמנו.

נאוה המקסימה. תודה על השיתוף המאלף. נהדר לדעת שזה עובד לך. תמשיכי לשתף ואם יצוצו קשיים אנחנו פה.

אני רוצה לציין בהזדמנות זו שלא עליתי במשקל ולא ירדתי. וזה מצויין!!! כרגע אין לי שום צפייה לירידה. אני עסוקה וממוקדת במשהו אחר. והוא להכיר את הגוף שלי... מצחיק.... אבל אחרי 40 שנה אני ממש לא מכירה אותו, אני לומדת להקשיב לו , להבין אותות ומסרים שהוא שולח אלי. הירידה במשקל בשבילי בשלב זה הוא משהו שולי.התחושה הכללית היא תחושה של שלמות גוף ונפש כיחידה אחת.אך כמובן שהדרך בתהליך עוד ארוכה

בהודעה הקודמת עדכנתי אתכם כי במשך שבוע השלתי מעלי ק"ג וחצי דבר שעודד אותי מאוד . כבר כמה ימים שאני לא נשקלת ואפילו לא עושה ספורט (שהייתי רגילה לעשות אך הפסקתי כי פשוט הייתי עסוקה מידי) ההרגשה פשוט מדהימה. מזה המון זמן שלא הרגשתי כך, אני שלמה עם עצמי יותר מאי פעם. אני לא לוקחת את ההרזיה כפרוייקט או משימה אלא כשינוי משמעותי לחיים בתחומים רבים. אני לא נשקלת כל יום כדי לראות תוצאות כי אני כבר מרגישה אותם מבפנים, הפלא ופלא אני מוצאת את עצמי אוכלת הרבה פחות מבדרך כלל והרבה יותר מאשר בדיאטות מסויימות שעשיתי. אני מרגישה שאני מאושרת יותר וגם עושה דברים שמזמן לא עשיתי יצאתי לקנות לי בגדים דבר שברך כלל הייתי נמנעת מלעשות אלא אם כן הייתי חייבת (התסכול של למדוד כל כך הרבה ושום דבר לא נראה מתאים או מרזה מספיק) אני מאוד שמחה שנתקלתי בפורום זה, עדיין דרכי ארוכה מאחר ואני עדיין מוצאת את עצמי מתחבטת בשאלות ותהיות לגבי עצמי והרגשתי, וממה נובע הצורך העז הזה למלא אצלי חללים בבטן באמצעות אוכל, אך אני בטוחה כי אקח עימי את השיטה הלאה לתחומים נוספים וכי אצליח להשיג את מטרותי. תודה רב לכל חברי הפורום וללאה ובלה על המידע הרב העזרה והתמיכה לכולם. בהצלחה לכולם ולחדשים בעיקר כי ישנו איזשהו קושי בתחילה להבין את המשמעות של השיטה.

רב תודות על שבחרת לשתף אותנו בחוויותייך. אכן, גילויים נעימים ומרגשים. עושה רושם שאת ממש בדרך הנכונה. בברכה לאה פינטו

היי איקה, קודם כל כל הכבוד לך, רציתי שתוכלי אולי להסביר לי על השיטה מכיוון שכבר הצלחת ליישם אותה ולהרגיש בתוצאות פחות או יותר על פי איזה עקרונות את פועלת, מה את עושה? תודה

דבר ראשון כחלק משינוי בדפוסי החשיבה הרחיקי מעליך את כל נושאי הדיאטה, תפריטים, קלוריות ,שומנים וכו' התחילי להקשיב לגוף שלך או לחילופין לבטן ולראש שלך ונסי להבין האם את באמת אוכלת מתוך רעב פיזי או (מה שבדרך כלל קורה אצל אנשים "נורמלים") מתוך איזשהוא צורך למלא חלל אחר ולאו דווקא פיזי. כשאת באה לאכול שאלי את עצמך האם אני באמת רעבה (והדגש הוא על רעב פיזי) אם כן איכלי לאט ובסבלנות וברגע שאת מרגישה שובע, הפסיקי. את הארוחה הבאה שלך אל תתכנני אל תחכי לה ואל תחשבי עליה כל היום. תהני מהרגשת הקלילות שאת מרגישה לאחר הארוחה ( מאחר ואכלת רק עד ששבעת ולא המשכת ) בימים הראשונים זה לא הולך חלק אבל נסי לחשוב על התהליך כהתחלה של דרך חיים חדשה השיטה לא עובדת רק לתקופה מסויימת כמו דיאטה למשל אלא לכל החיים ובכל התחומים במידה ואת מגלה כי האכילה שלך באמת נובעת מצורך אחר ולאו דווקא רעב נסי לחפש מה מניע אותך ומה דוחף אותך לאכול בכל פעם. במידה ואלו דברים קטנים שאת חושבת שאת מסוגלת להתמודד עימם כגון: שעמום, נסי למצוא לעצמך דברים שמענינים אותך ועשי אותם להנאתך. טיפ אחרון: נסי לחשוב על עצמך כעל תינוק שדורש אוכל רק באמת כשהגוף שלו צריך אותו ותגלי להפתעך שגופך דורש באופן יחסי מעט מאוד אוכל כדי להשביע את רעבו. המזון הוא צורך בסיסי של גופנו אך במשך שנות חיינו סיגלנו לעצמנו הרגלים והאוכל מתקשר אצלנו לשמחה לעצב לחץ חרדה ועוד, יש הטוענים שהאוכל מספק להם אף נחמה. נסי להגביל את האכילה אך ורק לשם המטרה לה היא נועדה ולא לשום דבר אחר. מאחלת לך המון הצלחה המשיכי להתעדכן בפורום ובעזרתן של לאה ובלה שתשובותיהן מפורטות ומועילות, וכן גם כדי לקבל את התמיכה אם תזדקקי. אל תשכחי להניח למשקלך (לפחות לימים הראשונים) להנות מעצמך ולאהוב את גופך.תופתעי לגלות שזה אפשרי.

שלום לאה הנ הדרת.................. רציתי לשאול אם אני אוכלת נכון במשך היום"אני לא עושה דיאטה"אני מקשיבה לגוף שליייייייייייי בוקר:2 פרוסות לחם קל ושתי כפות גבינה 5% וחצי כוס חלב 1% בשעה 10 :פרי צהריים: סלט ירקות +שתי כפיות שמן זית ןירך עןף קטנה ערב: 4 פרוסות לחם קל+ יוגורט 0% מה דעתך האם אני אוכלת נכון???ומספיק תודה לך מכל הלב..............

יסמין מקסימה את מפספסת את כל הנקודה. אני מרשה לעצמי לאמר לך באופן נחרץ שאינך יודעת עדיין הקשבה לגוף מהי ומה שאת עושה כרגע מבוסס על תשתית קוגניטיבית מאוד מאוד....אבל מאוד מאוד דיאטטית. מדוע רשמת את "אני לא עושה דיאטה" במרכאות? את יודעת מתי אנו שמים מרכאות, כשאין מדובר ב-אמת. יקירה, את עושה דיאטה ואפילו לא מודעת לזה. מי שמנהל את התהליך שלו ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה לא מתעסק במזון שהוא אוכל, לא עושה לעצמו רשימות, לא ברמת התכנון ולא בדיעבד. מי שמנהל את התהליך שלו ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה לא שואל אם זה בסדר ואם זה מספיק, הוא יודע להרגיש. את מתנהלת מתוך הלחץ לרזות כאן ומיד ומתוך הראש הדיאטטי שלי. עם יד על הלב, את באמת מרגישה שזה מה שהכי בא לך לאכול? עם יד על הלב, מאיפה בא המסר הזה לאכול יוגורט 0% , לחם קל וחלב 1%? עם יד על הלב, מאיפה התבנית הזו של 3 ארוחות (בוקר, צהריים וערב)? זה לא הכיוון. לצערי, לא תוכלי לעשות קיצורי דרך ולעבוד על המערכת. אין זה שונה במה שעשית בעבר. עזבי את העשייה לרגע, ונסי להבין את המהות. שלך באיכפתיות רבה לאה פינטו

קראי את השיתוף של איקה

היי שמי רינת, אני בת שמונה עשרה גובה 1.60 ושוקלת 55. התחלתי לא מזמן את ההרזייה ללא דיאטה, אך עדיין בלילות פתאום יש לי חשק למתוק... שוקולד עוגיות (לא פירות לצערי) מה לעשות?? איך אפשר למנוע מההתפרצויות הללו? אשמח לתשובה... תודה

רינת מדוע את צריכה איזושהי הרזיה עם דיאטה או בלי דיאטה? משקלך לגמרה תקין. אם לא תפנימי את זה תיהיה לך בעיה אמתית. לא חבל??????

שלום לאה/בלה אני מנסה לשלוח לכן הודעה אישית למייל אבל המייל שמופיעים בקישור של התמונות שלכן חוזר ולא נשלח אליכן יש מייל אחר שאני יכולה ליצור איתכן קשר. תודה

שלום קרן : המייל שלי - [email protected] מספר טלפון - 0528303005 טלפון של לאה -0525506688

אני מחפש מקום שיש עליו המלצות להוריד 20 קילו. לא נראה לי שאפשר להוריד ככה מבלי לעשות דיאטה. שמעתי על מקום עם ויטמינים וכאלה, נראה לי שאני ישמין עוד יותר אם אני לא יעשה ספורט ודיאטה. שמעתי גם על קנדדה נראה לי שזה סתם סיפורים... איך עובדים על אנשים...

היי דודו-מודו. אינני יודעת על אלו מסגרות אתה מדבר אך אם הרזייה ללא דיאטה (וגם ללא ויטמינים וכאלה) מענינת אותך, הגעת למקום הנכון מוזר, נכון? מוזר לחשוב שהגוף ירזה אם נפסיק להגביל אותו, לחסוך ממנו ומעצמנו ופשוט נפסיק לסבול. הרי כך הורגלת לחשוב ולהאמין. אבל יש לי הפתעה נעימה בשבילך, ללא דיאטה, מרזים הכי טוב, הכי בריא, הכי מהנה והכי שפוי. ואם לא די בכך, מרזים על מנת להשאר שם ולא עד הבולמוס הבא. גישת ההרזייה ללא דיאטה אינה מייחסת לגוף או למזון את בעית ההשמנה, אלא לאופן בו אנו תופשים את גופנו, לאופן בו אנו מתייחסים למזון, לאופן בו אנו חווים את חיינו. אכילת יתר והשמנה הם רק סימפטומים. התמקד בסימפטום ודון עצמך למחזר אותו שוב ושוב. אני מזמינה אותך לקרוא קצת יותר בפורום על מנת להתרשם מהרעיון, ואם תרצה, אתה מוזמן ליצור איתי קשר למייל הפרטי כך שאוכל לקשר אותך עם אנשים שעושים ועשו זאת.....עם קצת יותר מ- 20 ק"ג. בהנאה רבה שלך לאה פינטו

הגעתי לפורום דרך כתבה באתר msn בהתחלה נשמע לי מאוד מעניין..ואכן התחלתי לקרוא את ההודעות והופתעתי לטובה ושמחתי שיש דרך אחרת להרזות ואפשר לעזוב את הדיאטות הנוראיות בצד..אני רק מחכה לקום מחר בבוקר ולהתחיל את השיטה אך יש לי שאלה שמשום מה מטרידה אותי: מידי פעם אני אוהבת לצאת עם חברותיי לבתי קפה ולמסעדות ולאכול משהו או לשתות משהו .. אני לא באמת רעבה אבל אני אוכלת או שותה רק בגלל שאנו בבית קפה וזה נחשב למין מחויבות שכזו להזמין משהו כשיושבים בבית קפה..אני נהנת מאוד מהאכילה ונהנת מזמן האיכות שאני מבלה עם חברותיי..האם זה נוגד את השיטה? האם זה לא בסדר לאכול למרות שאני לא רעבה? האם אני עושה משהו לא בסדר? מטרידה אותי המחשבה שאני לא יוכל לצאת למסעדות ולבתי קפה עם חברותיי ולהזמין משהו מעצם ההנאה שבאכילה/שתייה ולא משום שאני רעבה אה ואני נערה רזה ובחיים לא סבלתי מעודף משקל אני בת 16 גובה 1.62 ומשקלי 57 ק"ג..

הדסה המקסימה. את בחורה רזה וצעירה. למה את מכניסה את עצמך לקטגוריה של אנשים שמנים? למה את מחפשת כתבות על דיאטות ומכניסה את עצמך לסרטים מיותרים שהם לא שלך? הרי אם תמשיכי כך המח שלך יגיע למסקנה שאת אכן שמנה ויש לך בעיה וייצר לך אותה. עצתי הכנה הדס, עזבי את נושא האכילה לחלק הרזה שבך , הוא עושה עבודה מצוינת (עובדה שאת רזה). אל תתערבי . ובקשר לשאלה שלך -ברור שאת צריכה לאכל לבלות ולהנות וכי מדוע לא? הרי אנשים רזים טבעי הרבה פעמים אוכלים לשם הנאה , אבל גם אז הם לא שוכחים לשאול את הגוף. הרבה פעמים לא יגמרו את כל המנה בבית קפה או מסעדה כי זה יותר מידי. תהני מהחיים הדס ואל תבזבזי אותם על שטויות כמו דיאטות וספירת קלוריות ופחדים מיותרים מהשמנה. בברכה בלה

זה גם נתן לי "אישור" לכך שזה "בסדר" שאכלתי אתמול עוגה אצל חברה, למרות שבאתי אליה אחרי ארוחה. ובסופו של דבר, לא נזקקתי לארוחת ערב. כאילו שאלתי את עצמי: אילו הייתי רזה, מה הייתי עושה? האם הייתי נמנעת מפיסת העוגה הזו? וכאילו נתתי לעצמי מסר: זה בסדר, לפעמים אפשר לאכול גם כשלא רעבים, בעיקר את העוגות של חברתי.

שלום לאה ובלה, אני חדשה בפורום. אודה לכן אם תסבירו לי מה צורת החשיבה מאחורי "הרזיה ללא דיאטה" או מאידך תפנו אותי למקומות ספציפיים לקרוא על זה או לשאלות שנשאלו כבר ויבהירו לי על מה מדובר. אני כבר עשיתי דיאטות וירדתי ועליתי בערך כמו כל אשה ממוצעת. כיום אני שמנה, וחשוב לי להגיע למשקל סביר אבל אני יודעת שדיאטה איננה התשובה. כבר הייתי רזה ועליתי, כך שאני מבינה שרזון או תפריטים כאלו ואחרים אינם התשובה האמיתית. אודה לכן, לפיכך, אם תסבירו לי יותר על שיטתכן. בברכה תמי

שלום תמי, הפורום מלא בשאלות על עקרונות השיטה ובתשובות שלי ושל לאה. בעמוד 48 או 49 יש תשובה מפורטת מאד. אשמח לתמצת לך שוב. מטרת השיטה לאפשר לך לחיות כאדם רזה ולא כאדם מרזה. כולנו נולדנו רזים בתודעה שלנו - כתינוקות אכלנו מתוך רעב , שובע, והנאה טהורה מחווית האכילה. מה שגרם לנו לאכל זה אותות ברורים מהגוף שלנו ומה שגרם לנו להפסיק לאכל זה אותם אותות רק הפוכים. בתוך כל אחד מאתנו חי החלק הרזה טבעי שיודע לעשות את העבודה בצורה מושלמת. תוך כדי החינוך וגדילה שלנו חלו שיבושים פנמיים וחלקים אחרים תפסו פיקוד על נושא האכילה, תוך שהם מסלקים את הרזה הטבעי שבנו מעמדת השפעה. עשיית דיאטה מחמירה מאד את העניין ומכניסה למשוואת האכילה קולות מיותרים של ספירת קלוריות ורגשי אשמה על מזון שנאכל או לא נאכל. כל הקולות האלה יוצרים מלחמה פנימית ואכילה לא מאוזנת ולא מתאמה לגוף - הרי אנחנו לא מתיחסים אליו כשאנחנו באים להחליט מה נבחר לאכל. השיטה מאפשרת לאנשים לחזור לפעול מתוך החלק הרזה שבהם. היא עובדת על הרובד המנטלי,הפיזי והרגשי. השיטה אישית ומותאמת לכל אדם על פי הצרכים הספציפיים שלו. אנחנו לא מדברות בפגישות על קלוריות, אבות מזון ולא כותבות תפריטים. אני מזמינה אותך לשוטט בפורום או להשתמש במנוע חיפוש ואם יש לך עוד שאלות נשמח לענות. בברכה בלה

אני בן 15 מבנה גוף די גדול גובה 183 משקל80 ואני מעוניין להוריד במשקל איך אני יכול להוריד די במהירות? ועוד שאלה איך מזרזים את שריפת השומנים?

דוד פנה לפורום דיאטה והרזיה.

לא עניתם לי אני מחכה לתשובה כי זה דחוף

קטי יקרה. אני מרשה לעצמי לענות לך מפני שציינת שזה דחוף. כדאי לך "לדפדף" בפורום. לפי מה שראיתי, בלה ולאה לא מחלקות מתכונים ומרשמים, וגם לא נותנות ציונים למרשמי דיאטה שמציגים בפניהן. להיפך, הדגש הוא על שחרור מחשיבה "דיאטתית". שוב אני מציעה לך לקרוא שאלות ותשובות בפורום. בהצלחה ושבת שלום.

קטי, שלום רב, מתנצלת על עיכוב במתן התשובה. התרשמתי שטעית בכתובת. זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. בהרזיה ללא דיאטה אין תפריטים ואין נכון או לא נכון. עליך להפנות את שאלותיך לפורומים העוסקים בדיאטה. יש מספר פורומים כאלה גם בדוקטורס. בברכה, בלה

אני אמא לחמישה עברתי ארבעה הריונות עליתי במשקל אבל אני לא בעד דיאטה עם כדורים קחו מניסיון שלי במהלך השנה ירדתי בהדרגה 20 קילו התחלטי להקשיב לגוף שלי קודם הורדתי פחממימות לאחר מיכוון סוכרים לאחר שבועיים התחלתי הליכה שלוש פעמים בשבוע גילתי שאם רוצים לרזות זה מצליח בהצלחה לכל מי שמנסה ותדע שאפשר להגיע לתוצאות

שולי תודה על השיתוף שלך אבל אנחנו לא מתכוונות לזה בכלל. אם הקשבת לגוף שלך קשה לי להאמין שהוא לא רצה פחממות גופנו זקוק לפחממות. לפי הבנתי הקשבת לתודעה שאמרה לך לעשות דיאטה שזה בסדר גמור אבל פה אנחנו מקדמים רעיון אחר. לדיאטה יש המון יצוג בהרבה מאד אתרים וכאן אנחנו רוצות לקדם גישה הפוכה לדיאטה. אני מברכת אותך על הצלחה שלך אבל גישת הדיאטה לא מתאמה לכל אחד. בברכה, בלה

ושאלה נוספת אני לא מצליחה להבין משהו בסיסי: אם אני פועלת לפי שיטתכם עושה מה שמתאים לי אני מאד מאד אוהבת מתוקים ובכלל דברים משמינים אני לא אוכלת אותם כי אני רעבה אלא כי זה טעים לי ואם אני אוכל אותם בלי הגבלה אני אשמין מאד מה הפתרון לזה???

רותי? האם זו את? אם כן ואם לא, את מוזמנת לקרוא את תשובתי לרותי "דיאטה רפואית" (מספר הודעות למטה) אגב, "מביכה". - לא מבינה את הכוונה. מי במבוכה? על מה המבוכה? אם את חשה מבוכה נוכח שאלתך, אל לך לחוש כך, דפדפי בפורום, שאלה זו ודומות לה, מקבלות בפורום הזה את הרייטינג הכי גבוה. שאלה שבהחלט מעסיקה רבים הנחשפים לגישה לראשונה. אם חששת שאנו חשות מבוכה...הרגישי בנוח. עם שאלות כאלה, אנו מרגישות ממש בבית. אם איננו מגיבות באופן מיידי, זה רק בגלל שאנו עושות עוד כמה דברים בחיים. דברים רגילים, את יודעת...בית, ילדים, עבודה ושאר זוטות. הרגישי נוח להמשיך ולשאול, להתעניין ולהתעמק. בשביל זה קיים הפורום הזה. וזכרי שכל שאלה היא רלוונטית (למעט שאלות הנוגעות לקלוריות ולתפריטים). יום נעים ושבת שלום שלך לאה פינטו

מזה כמה שבועות שאני קוראת סמויה בפורום זה ורק בשבוע האחרון החלטתי לנסות את השיטה על שומניי. יש לציין כי אני לא שמנה וכל מטרתי בשנים האחרונות הייתה להפטר מ 5 ק"ג שבעקשנות רבה ירדו ועלו כל הזמן בשיטות ובדיאטות שונות ומשונות. בשבוע האחרון יישמתי את השיטה על עצמי וזו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבאמת הקשבתי לגופי ופעלתי לפי הדרישות שלו, לא עוד חיים לפי תפריטים ספורט באופן משוגע ורעב פיזי ונפשי תמידי, שלא לדבר על האכזבות בעלייה למשקל. בשבוע זה ירדתי 1 וחצי ק"ג שזהו הישג כביר בשבילי. אני רוצה להודות לכולכם על הפעילות בפורום ועל התשובות המלאות והרציניות לחבריי הפורום. מקווה להיות פעילה בפורום זה ומבטיחה לעדכן בתוצאות. לכל השואלים לגבי: מה התפריט? מה אוכלים מתי? ומה עם ספורט? אני מבינה שקשה להבין בהתחלה את עקרונות השיטה מאחר וכל מה שניסינו עד היום היה מין משטר קפדני ופעילות מוכתבת מראש נסו צעד אחרי צעד קראו בפורום כמה עמודים אחורנית והקשיבו לגופכם. בהצלחה לכולכם!!!

שמחה שזה עובד בשבילך. תמשיכי לעדכן אותנו. בלה

לאיזו שאלה התכוונת?

כמו שבטח שמעתן המון פעמים, אני לא מליחה לרדת במשקל, לא משנה איזו דיאטה. אני כבר יודעת בעפ כמה קלוריות כל דבר, מה כדאי לא כדאי לאכול, כמובן עושה פעילות גופנית. לא יודעת, תמיד אני בסוף נשברת, זוללת דברים "אסורים".אני יורדת עולה יורדת עולה. יש לי לרדת 8- 10 קילו, ואני לא יותר מדי מצליחה. די נמאס לי מזה ואני על סף יאוש. אני מעוניינת לשמוע בצורה מסודרת על מה מדובר בהרזיה ללא דיאטה. קראתי קצת, נשמע לי טוב אבל אני לא ממש מבינה מה צריך או לא צריך לעשות, מה בעצם ה"מניפסט" של השיטה ואיך מרזים ללא דיאטה. ממש ממש תודה, אני מאוד מקווה שאוכל להתחיל בזכותכן דרך חדשה ומוצלחת יותר. קרן!

קראתי בעמ' 48 את שאלותיה של ורד ואת התשובות לכך. ועדיין אני מעוניינת בהסבר. ועוד שאלה שאלתית שנובעת ממה שקראתי: אתן הרי אומרות שבמידה ורעבים אני יכולה לאכול כל דבר. יש רק לשמוע למה שהגוף דורש. קודם כל, איך אני עושה זאת? נגיד אני רעבה ויש לי פיצה או סלט. ברור שבא לי פיצה.כמובן, שאחרי כל הדיאטות אני יודעת שעדיף לי סלט. איל אני מחילטה מה אני באמת רוצה? ובנוסף, גם לי נשמע מוזר שאפשר לאכול מה שרוצים כמה שרוצים עד ששבעים. כי בכל זאת, נגיד ואני מרגישה שהגוף שלי רוצה מאכל מסויים, למשל שניצל, ואני אוכל כמה שאני רוצה עד שאני שבעה. זה יכול להיות בכל זאת המון קלוריות! ואני עוד עלולה להשמין מזה לא? גם אם בשאר היום לא אכלתי כלום ואני לא רעבה, אבל יצא לי שאכלתי בארוחה אחת איזה יותר מ2000 קלוריות, אני עדיין עלולה להשמין, לא? כן, אני מודה, קשה לי עם המחשבה הזו שאני יכולה לאכול כמה גלידה שאני רוצה עד שאני שבעה (כשאני יודעת שזה עלול לגרום לכך שאשמין). באמת שאני רוצה להיות בקו המחשבה שלכן, אבל אני עדייןלא מבינה איך.

קרן יקרה. אני מרשה לעצמי לענות לך כי זה בדיוק מה שעבר עלי אתמול. עקב הצורך לטפל בעניין דחוף, הגעתי לארוחת צהריים בשעה ארבע, ואכלתי טוב מאד. אחר כך לא הייתי רעבה עוד. והנה בוקר, ואני עדיין לא רעבה. בלשון של קלוריות אפשר אולי לאמר, שהגוף קיבל די והותר בארות הצהריים המאוחרת, ולא היה לי צורך בארוחה נוספת, למרות שהלכתי לישון אחרי חצות.

קרן המקסימה. את שואלת שאלות חשובות מאד. השאלות מראות שאת מושפעת מתפיסת עולם דיאטתית ומהנחות היסוד שלה. ברור שכשיש הנחת יסוד שאומרת שאכל משמין, שגוף האדם לא יכול להשאר באיזון משקלי אם לא מונעים ממנו מזון, ושצריך לאכל על פי תחשיבים קלוריים מדויקים חיים מתוך פחד גדול וכל הזמן נזהרים. לכן, אחד הדברים החשובים ביותר שצריך לעשות בהרזיה ללא דיאטה זה לזהות את דפוסי המחשבה האלו ,לוותר עלהם, ולהתחיל לחיות על פי הנחות יסוד חדשות של הרזיה ללא דיאטה אשר לא נותנת שום כח לאכל אלא לאדם וטוענת שגופנו יודע בידיוק איך, כמה ומתי לאכל כדי להשאר באיזון משקלי מלא - עלנו רק לאפשר לו את זה. קרן, הרזיה ללא דיאטה היא כמו מסע בארץ רחוקה ולא נודעת. אם את נוסעת לארץ שאת לא מכירה את עושה עבודת הכנה טובה ולוקחת מדריך שילווה אותך וימנע ממך טעויות מצערות. את מוזמנת לקרוא עוד בפורום לשאול עוד שאלות ובמידה ותרצי כמובן גם ליצור קשר אתנו. בברכה בלה

לפי המכתב שלך את נישמעת מיואשת אני מציעה לך להקשיב לגוף שלך ולדעת לקחת שליטה מתי את באמת רעבה אני ירדתי 20 קילו בהדרגה במשך שנה פעילות ספורטיבית הליכה שלוש פעמים בשבוע טוב לדיאטה וטוב לנשמה כשתתחלי לרדת תראי את הפירגון שאחרים אומרים זה נותן כוח להמשיך

קודם כל תודה על התמיכה! אכן אני קצת מיואשת, נמאס לי כל חיי להיות הילדה השמנמונת, נמאס לילחפש 100 שנה בשביל בגד מתאים ומחמיא, ונמאס לי כל הזמן לנסות לרזות ולא באמת להצליח. אני מתאמלת גם בחדר כשר 3 פעמים בשבוע, משתדלת לשמור על מה שאני אוכלת, אך עדיין לא יותר מדי מצליחה לרזות. בתקופת המבחנים עליתי כל מה שרזיתי לצערי, ועוד אז היה לי עוד מה לרדת. כנראה שדיאטות לא באמת בשבילי ולכן אני מנסה ללכת לפי הדרך שמנסים להסביר עליה כאן, שזו נראית לי הדרך הנכונה ביותר. מקווה להצליח בזה.

ללאה ובלה שלום רב. עוזר לי לכייל עוצמות רעב ושובע. למשל, כשאני רוצה לאכול ואינני רעבה, יש לי "הסכם" שכזה עם עצמי לאכול מעוצמת רעב 2 ולהפסיק ברמת שובע 5. כאשר 0 הוא רעב טוטאלי ו - 10 הוא התמלאות מוחלטת, ו - 5 הוא שובע נינוח, בדיוק מספיק לי. במסגרת מסוימת אני מקבלת תמיכה שעזרה לי לזהות את השופט/המבקר החמור שלי, ולשחרר אותו, בענייני אוכל/אכילה ובכלל. כמו כן, כמו שכתבתי פה כבר, אני מזהה בדיוק מה אני רוצה לאכול. וכן בודקת עם עצמי מה הבעיה כשמתעורר צורך לאכול, ואין רעב. בעקבות עצתה של בלה, אני מזהה הרבה יותר ברור ובביטחון איך להפסיק לאכול כששבעתי. עם כל האמור לעיל, מה דעתכן על שימוש בטכניקה של כיול רעב/שובע כחלק מהגישה הכוללת של הרזייה ללא דיאטה? האם יתכן להשתמש בטכניקה כזו תקופת מה, ואז, באופן טבעי, לשחרר גם את הטכניקה הזו? תודה רבה על תשובותיכן.

שלום רב . ראשית כיול של רעב ושובע הוא אכן טכניקה מקובלת בהרזיה ללא דיאטה עם כל מיני כיולים. המטרה היא ללא ספק לשחרר גם את זה והטכניקה נועדה לשלבים הראשונים כדי שנוכל להבדיל בין רמות רעב שונות. אין ספק שברגע שתיהי מנוהלת לגמרה על ידי הדמות הרזה טבעיות שבתוכך בכל הקשור לאכילה לא יהיה לך צורך לכייל. הרי אדם רזה טבעי לא עושה את זה. בהצלחה בלה

בלה תודה רבה. שוב עזרת לי מאד.

שלום מארי. יישר כח והצלחה רבה בדרכך. המושג "כיול" לקוח מהעולם הטכני - המכני, ככל הידוע לי. אני חייבת להודות שהוא חדש לי בהקשר של הרזייה ללא דיאטה. יש לי רעיון בנוגע לכוונתכן, ובכל זאת, האם אתן מוכנות להסביר לי את הכוונה? לאה פינטו

ואמנם, אני באה מעולם ההנדסה :-) הרעיון הוא סרגל רעב-שובע, כפי שציינתי, בין אפס כרעב מוחלט לבין עשר כ"מתפוצצת מרוב אכילה, אין מקום לפירור". גיליתי שהכי נוח לי להתחיל לאכול בעוצמה 1 או 2, עד רמה 4 או 5. ושאלתי לכן היתה מה דעתכן על השימוש בטכניקה הזו, לפחות כטכניקה זמנית, במסגרת התפתחות המסוגלות לחיות ללא דיאטה? תודה רבה מראש.

שלום רב . אני בן 33 נכה בבית ולא עובד . שוקל 95 גובה 1.77 מאוד רוצה להוריד מהמשקל לפחות 15 קילו עד 80 זה סביר אני חושב . התפריט שלי כול יום הוא קם בשעה 10 בערך לא שותה ולא אוכל כלום עד שעה 15 {שלוש} אחר הצהורים אוכל ארוחה טובה עם בשר וכמה שאני יכול . ובשעה 23 {אחד עשרה } בלילה אני אהיה רעב ואוכל משהו כמו פיתה או בגט עם מה שיהייה במקרר . אני יודיע שבלילה זה הבעיה אבל מה אפשר לעשות מה אוכל בלילה להשתיק את הרעב מבקש עזרה וכיוון ליום יום שלי ומה לעשות בלילה.

אבי, תקרא בעמוד 48 בפורום את השאלות של ורד והתשובות שהיא מקבלת. בכלל, תקרא כמה שיותר, יש הרבה אינפורמציה בפורום שתיתן לך את התשובות שאתה מחפש. בהצלחה!

ראשית אני שמחה על תגובתך המיידית, אך אינני מבינה מהיכן שאבת את הרעיון שאני רוצה לעבור את התהליך לבד. ניסיתי להבין האם ישנו טיפול אישי שבו האדם עובר תהליכים. ובנוסף כבר בשעות הצהריים יצרתי קשר במייל עם לאה פינטו ולברורים נוספים

סליחה, טעות שלי. את התהליך ניתן לעבור אצלי או אצל לאה וכמובן שיש גם מטפלים נוספים העובדים בשיטה. מאחלת לך המון הצלחה. את בטוח תהני. בלה

שלום יש לי שאלה קלה.. האם ייתכן שאני מרגישה רעב רק בבוקר ובצהריים? כלומר אני אוכלת באזור 8 בבוקר ובאזור 2 בצהריים (והרבה..) וזהו בערך עד למחרת. זה נשמע לכן הגיוני ובריא?

בהחלט הגיוני. זה תלוי בהרבה דברים. הקשבי לגוף וכבדי את הבקשות שלו.

רציתי לדעת האם שיטתכם מתאימה לדיאטה רפואית (שחלות פוליציסטיות) ושאלה נוספת אני לא מצליחה להבין משהו בסיסי: אם אני פועלת לפי שיטתכם עושה מה שמתאים לי אני מאד מאד אוהבת מתוקים ובכלל דברים משמינים אני לא אוכלת אותם כי אני רעבה אלא כי זה טעים לי ואם אני אוכל אותם בלי הגבלה אני אשמין מאד מה הפתרון לזה???

בוקר טוב רותי גישת ההרזייה ללא דיאטה מתחברת לפיזיולוגיה הטבעית והבריאה של גופנו. כשהגוף אינו במיטבו ונדרשת התערבות קלינית מסוג כלשהו. הייתי ממליצה להתייעץ עם מי המומחה הרלוונטי על מנת להכיר במגבלות הנוכחיות. במקרה שלך, ממליצה להתייעץ עם דיאטנית קלינית שתחום התמחותה הוא רפואת נשים. בנוגע לשאלתך השניה - מה שהצגת בהודעתך הם שלל אמונות לגבי עצמך ולגבי הקשר שלך עם המזון. קבעת ש: 1. את מאוד מאוד (עם דגש חזק על מאוד-מאוד) אוהבת מתוקים ודברים משמינים 2. יש דברים משמינים 3. דברים מתוקים הם משמינים 4. הם תמיד טעימים לך 5. מה שמתאים לך זה תמיד דברים משמינים 6. ללא הגבלה, ודאי תאכלי מהדברים ה"משמינים" האלה בלי סוף הנחות היסוד הללו, אכן חוסמות אותך מלראות את הגישה הזו כפתרון אפשרי לבעיית האכילה וההשמנה שלך. מה שחשוב להבין הוא, שהבעיה איננה עם הגוף שלך או עם המזון אלא עם הנחות היסוד שמנהלות אותך. אם הייתי מקבלת דולר אחד על כל אחד שפנה אלי וסיפר שיש לו בעיה עם מתוקים והיינו מתליחים להוכיח זאת....ודאי הייתי יכולה לממן טיסה לירח. אך כמו שאת מבינה, אני כאן. ואם אני כאן זה אומר שזו רק אמונה שאין בה אמת. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, אנו נפרדים מכל הקביעות ה"ברורות מאליהן" האלה ומתחילים להכיר את גופנו מחדש, לבנות מערכת יחסים חדשה עם מזון ועם הגוף שלנו. מדהים כמה הנחות היסוד הללו מתאדות. רותי, אני מזמינה אותך לקרוא בפורום בכלל ואת הנחות היסוד הללו בפרט. אם את חשה התנגדות כלשהי, היא טבעית כי היא נוגדת את מה שאת מאמינה בו כרגע. זה בהחלט בר שינוי. המשך יום נעים ושבת שלום לאה פינטו

האם שחלות פוליציסטיות גורמות לאיזה שהיא הפרעה במערך השובע או הרעב של הגוף? מעבר לאי הסדירות ההורמונלית? תודה

... זה שנים שאני בדיאטה... זה שנים שאני בהתנזרות עד לבולמוס שמביא איתו חורבן. זה שנים שאני נוגעת במשקל הרצוי ובאותה נשימה נסוגה אל המשקל הקודם. זה שנים של רישומים ומעקבים אחרי התפריטים השונים והתעסקות אובססית בתהליך ללא תוצרים. נאסתי בזאת ובתחושת הפאטטיות שנובעת כתוצאה ממנה. מכאן שאני מתחברת אליכם. פשוט הגיע הזמן לחיות. להשיל את כל החוקים והכללים החיצוניים האלו ולהקשיב לעצמו. אני בתחילת דרכי כאן... מתחילה מסע אחר לא פשוט... ואני נופלת אל האיזור הזה... המעורפל עדיין בו קיים בי הקושי להבחין האם זהו רעב אמיתי או שזהו תוצר קוגנטיבי - ריגשי שמניע אותי לאכילה.האם יש שלבים לתהליך ? האם יש לכם עצה? מן הסתם קיים קושי עצום להוריד ביום אחד שריון עבה שעטף אותי בו חוקיות ונוקשות היו מפתח לניהול תזונה באופן יום יומי

היי נאווה. ראשית, תודה על השיתוף והכנות. אני מבינה שאת רוצה לנסות משהו אחר ואת שואלת שאלות חשובות. לתהליך שאנחנו מציעות יש שלבים ברורים. הוא מסודר והגיוני . הכי חשוב הוא עובד. אבל ,ופה זה חשוב מאד ,הוא עובד כשעושים אותו נכון. ובמסגרת הנכון חשוב לעשות אותו לא לבד. מכיוון ששנים היית שבויה בהלך רוח דיאטתי יהיה לך קשה לראות איך את ממשיכה לפעול מהמקום הזה - מקום שיפוטי המתרכז בבעיה ובאכל כבעיה ולא מצליח לראות אפשרוית אחרות. אני רואה שאת מעדיפה לעשות את התהליך לבד ואני חושבת שזה חבל. תשאלי את עצמך כמה שנים/אנרגיה וכסף השקעת בגישת הדיאטה? מה זה נתן לך בסוף ? (האם השקעה הוכיחה את עצמה ואת אכן נשארת רזה לתמיד?). למה את לא מוכנה להשקיע ולו חלק קטן ממה שהשקעת בדיאטה בתהליך אחר? מזמינה אותך לא רק להתרשם מהתהליך ולעשות אותו לפי הבנתך בלבד אלא לעשות את זה נכון בריא ומדויק - כדי שתוכלי לרזות אחת ולתמיד. בברכה, בלה

שלום רב, התחלתי את השיטה ואני לא יודעת אם ירדתי או לא במשקל, אבל מה שבטוח נאי מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי... לא מלאה מדי, לא רעבה, בדיוק מה שצריך.. אני מאמיהנ שבגלל שבעבר עשיתי דיאטות אז אוטומטי כשמתחשק לי משו לאכול אני לא אלך על משו משמין, אלא על מוצרים דיאטטים... אבל יש לי כמה שאלות.. אני לפעמים הולכת בבוקר למכון כושר, ולפני שאני יוצאת מהבית אני לא רעבה (כי זה זמן קצת אחרי שהתעוררתי) אבל אז במכון באמצע החוג אני מרגישה פתאום רעבה..מה לעשעות? האם לאכול בכל זאת בבוקר למרות שאינני רעבה? ושאלה נוספת.. לפעמים אני מרגישה שמתחשק לי משהו מתוק, האם אכילה של רוסת עוגה, עוגייה, גלידה ישפיעו על ירידה במשקל? ומה לגבי שתיית אלכוהול, זה איננו צורך פיזי של הגוף, אך אנו נוהגים לשתות עם חברים פעם בשבוע.. תודה על הסבלנות והאכפתיות

דלית היקרה. ראשית אני שמחה בשבילך שאת מרגישה יותר טוב . אבל חשוב לי להדגיש משהו חשוב.עשיית הגישה בחלקים בלי להכין את התשתית המחשבתית המתאמה נדבך על נדבך, בלי לבנות אלטרנטיבה לדיאטה במח שלך עלולה לגרום לבילבול תקיעות ומחשבה (מוטעית מאד), שהשיטה לא באמת עובדת עבורך. בידיוק כמו ניסיון לבנות בית בלי שעשית עבודת הכנה טובה (אישורים מעירייה, תוכנית ארכיטקט, תזרים מזומנים) תתקע אותך באמצע הבניה עם הרבה בעיות שלא חשבת עלהם קודם. משאלותיך מאד ברור שלקחת את העקרון של אכלי לפי רעב ביולוגי והפסיקי לאכל כשאת שבעה כעקרון החשוב והעקרי של התוכנית. זה לא שאני לא חושבת שהעקרון הוא חשוב , הוא מאד חשוב. אבל שימוש בו לפני הזמן דומה להתחלה של בניית יסודות הבית לפני שקיבלתי אישור מעירייה. הדבר עלול להיות בעיתי מאד. דלית היקרה, אנחנו לא סתם מדברות על הצורך בתהליך אישי זה מתוך הבנה ברורה שתהליך שאנחנו מציעות מחייב עבודה מקצועית רצינית ומעמיקה . בקשר לשאלות שלך - אם את רעבה באמצע החוג סימן שהגוף שלך צריך לאכל ברגע זה. אם יש מצב לחטוף משהו קטן בדיוק כשאת רעבה (הפסקה קטנה לחטיף) אם לא אז מיד אחרי . אם מתחשק לך משהו מתוק עצרי שנייה ובדקי מה הצורך האמיתי שמסתתר שם (צריך להדגים איך עושים זאת) הקשבה לא שיפוטית לגוף שלך תייצר לך תשובה כמעט מיידית מה הצורך האמתי כרגע - אם הצורך של הגוף באנרגיה זמינה - כמובן יש לתת אותה לגוף ואם זה צורך אחר - פה צריך ללמוד מה ואיך עושים. בכל אופן המון הצלחה. אם יש עוד שאלות אשמח לענות

כבר מספר ימים שאני מנסה את השיטה. מנקה את הראש, מקשיבה לעצמי, אוכלת כשאני רעבה ומפסיקה כששבעה. כשאני רוצה עוד אני אומרת לעצמי: "את רעבה? לא. כלומר את משועממת או מנסה למלא איזה שהוא חלל, אז מלאי אותו בדרך אחרת". מה אומר: זה עובד, פשוט עובד. אני קמה בבוקר רגועה, לא עסוקה כל כולי ב"דיאטות". ההרגשה טובה. תודה לכן בלה ולאה. אתן נהדרות!

שלום רב לך. ברכותי, אני מאד שמחה שזה עובד עבורך. תמשיכי בדרך ואם יש קושי או בעיה כלשהי אל תהססי לפנות ולקבל עזרה.

שוטטתי בפורום הלוך ושוב ולא הצלחתי להבין את עיקרי השיטה, מישהו מוכן להסביר לי בבקשה?

בוקר טוב מריה בעמוד 48 או 49 תוכלי לקרוא תשובות שמפרטות את הגישה. גישת ההרזייה ללא דיאטה רואה בהשמנה סימפטום של אכילת יתר, ובאכילת יתר סימפטום של צורת חשיבה והתייחסות לגוף ולמזון. ההבדלים המהותיים בין אנשים רזים לאנשים שמנים נוגעים למערך האמונות שלהם ולא לסוגי המזונות שהם אוכלים. כל עוד אנשים המבקשים לרזות ממקדים את תשומת ליבם ועשייתם במזון, הם משמרים תפישה המקדמת השמנה. גישת ההרזייה ללא דיאטה, מתמקדת בגורמי ההשמנה ואכילת היתר, במקור ולא בסימפטום. לשיטתנו, שינוי צריך להתחיל מבפנים ולא מבחוץ. שינוי מתחיל באופן ההבנה והתפישה את הגוף שלנו על מנגנוניו השונים ומודעות גבוהה למערך האמונות המנהל אותנו בקבלת החלטות ובבחירות שלנו. לגוף יש את היכולת הטבעית לווסת את האכילה שלנו ואת המשקל שלנו. כל התערבות דיאטטית המכתיבה, מן החוץ, מה, כמה ומתי לאכול - מחטיאה את המטרה. לכן, תהליך של אימון להרזייה ללא דיאטה הוא תהליך שעובד על מספר רבדים: 1. הרובד הפיזי - מתחילים לחוש את צרכיו הביולוגיים של גופנו. להבדיל מעבודה ע"פ תפריט או מערכת חוקים וצווים אשר מנותקת ממנגנון הרעב - שובע שלנו. 2. הרובד התפישתי - קוגנטיבי. כאן, אנו משנים את "הראש". זהו שלב בסיסי והכרחי ליצירת תשתית מחשבתית נכונה. הרעיון שאנו צריכים לשלוט בגוף שלנו ול"הנדס" אותו כדי לייצר תוצאות טובות ויציבות, פשט את הרגל מזמן. אנו לומדים לסמוך על הגוף שלנו ומעבירים לו את שרביט ההובלה של התהליך. 3. הרובד הרגשי. רגשות תמיד יהיו אלה שמעוררים אותנו לעשייה או למונעים מאיתנו עשייה. רגשות הם גם תוצר של מחשבות ואמונות. לכן יש לם תפקיד חשוב בהשמנה/הרזייה שלנו. מטרת הגישה איננה רק לאפשר הרזייה אלא ובעיקר לאפשר השגת תוצאות יציבות. תוצאות יציבות יושגו רק באמצעות שינוי אמיתי של הגישה שלנו. לשאלות נוספות, נשמח לענות בכל עת. יום נפלא שלך לאה פינטו

נתקעתי עם המשקל ואני מאוד רוצה להוריד עוד 10 קילו. הבנתי שניתן לקבל מדריך אישי איך ניתן?? תודה.

אני לא מבינה את כוונתך. אנא הסבירי את עצמך.

את יכולה להקליק על התמונה בצד שמאל של בלה או לאה, יש לינק לשלוח להן אימייל וגם מספרי טלפון, מאוד מומלץ. בהצלחה!

אני מתרשמת מאוד מהחידוש וההפתעה וההגיון של השיטה. מימי לא הייתי ממש רזה אבל גם לא ממש שמנה. מעולם לא העמסתי באכילה כמויות קיצוניות אך צורת האכילה לא הייתה נורמלית לחלוטין - נורמלית הכוונה לאכילה של התחשבות בגוף. הייתי ואני עודני אוכלת מאוד מהר עם התקפים של אכילה מכל הבא ליד. מזה 26 שנים יש לי סוכרת סוג 2. הייתי מאוד קשה לאיזון אבל כיום אני מאוזנת מצוין. זאת בטיפול עם תרופות ואינסולין - זריקות 4 פעמים ביום ואם יש צורך גם יותר. מאז אני מטופלת באינסולין עליתי 20 !!! ק"ג במשקל. ולשאלתי - איך אני יכולה במצבי ליישם את שיטתכם?

שלום רב לך. ראשית , תודה על המחמאות. שיטתנו מבוססת על הקשבה לגוף ומילוי כל הצרכים שלו ביולוגיים ופסיכולוגיים. הקושי אצלך הוא שגופך מאוזן עכשיו עם תרופות ואנסולין, מה שמחייב פיקוח הדוק ביותר על כל מזון שנכנס לתוכו והתחשבות מלאה בתרופות ואנסולין שאת לוקחת. אני אמנם כבר די הרבה זמן לא טיפלתי בחולי סכרת המאוזנים באנסולין ,אבל אני יודעת שנדרשת הקפדה רבה על איזון תזונתי, מה שאומר שחשוב מאד לדבוק בתפריט שהותאם לך אישית. עליה במשקל בעקבות הזרקת אינסולין היא תופעה מוכרת ומצערת, אולם נראה לי שבמערכת השיקולים שעליך לקבל חשוב לראות אפה יגרם הכי פחות נזק. חוסר איזון של סכרת עלול לגרום לנזקים קשים ביותר בכל מערכות הגוף ולכן, גם אם מה שאת עושה כיום גרם לך להשמנה, עליך להמשיך בכך היות והגעת לאיזון מיוחל - דבר שהוא לגמרה לא מובן מאליו. לפי תפיסתי שימוש בגישה שלנו יהיה קצת בעייתי במצב שלך היות ועליך לדבוק בתפריט חיצוני שהותאם עבורך. גישת הרזיה ללא דיאטה בהחלט מתאמה לחולי סכרת אבל לא לחולים הזקוקים לאיזון מאד קפדני כמוך. במצב זה, אין מנוס מלהיות תחת פיקוח של דיאטנית קלינית טובה ,המתמחה בטיפול בסכרתיים שמטופלים תרופתית ועם אנסולין. אגב גם למשל לחולי כליות הזקוקים לדיאטה עם הקפדה רבה על המנעות מרכיבי מזון רבים הייתי ממליצה להיות תחת פיקוח של דיאטנית המתמחה בטיפול כלייתי. מקווה שיש לך דיאטנית טובה שאת סומכת עליה . מאחלת לך המון הצלחה והמשך איזון פנימי וחיצוני. בלה

בלה יקרה, אני כל-כך מודה לך! כל הזמן אני מתהלכת בהרגשה שאני אשמה בעליות במשקל ואולי אינני עושה מספיק למען מטרה זו. מה שלא ציינתי שגם בפעילות גופנית אני מוגבלת מסיבות פיסיות. לכן אני מרגישה כל הזמן שאני לא בסדר, למרות האיזון המצויין, שאני מאוד גאה בו. מה שעורר אותי לפנות אליכן הוא שפתאום גיליתי שאני אוכלת ארוחות גם כשאינני רעבה - כי צריך לקחת אינסולין. היות ואני מטופלת גם כאינסולין ארוך טווח ואת האינסולין הקצר אני לוקחת רק כשאני אוכלת, הבנתי שאם לא אוכל ולא אזריק והארוחה תדחה זה רק לטובתי. וכך, בתהליך של חודשים רבים, הגעתי להכרה בצורך של גופי למזון הנכון בזמן הנכון ויחד עם זה האיזון בכל זאת נשמר. כך שבעצם אני קצת מיישמת את שיטתכן, למרות שאין לי ברירה ואני צריכה להקשיב גם לתרופות שנכנסות לגופי. חשבתי שזאת תהיה התשובה לפניתי ואני חייבת לציין שנתת לי המון עידוד וכוח להמשיך במה שאני עושה, מה עוד שאני מצליחה לשמור על משקל כמעט יציכ, אמנם גבוה שזה כנראה המחיר של הסוכרת. ישר כוח! עזרתכן לכל פונה ראויה לציון והערכה.

שלום אני בת 28 גובה 169 שוקלת 73 התחלתי לעשות דיאטה, לא דיאטה אלא שיניתי את הרגלי האכילה שלי, ועדיין לא ירדתי כלום למה???? התפריט הוא לא על ספירת קלוריות אלא איך לשלב את האוכל, אז: בוקר- פרי וכוס מים 10 בבוקר- דגנים עם חלב סויה בערך חצי כוס חלב, או 2 פרוסות לחם מלא עם דבש וכפית חמאה, קפה עם סוכר חום וחלב סויה צהריים- סלט מעורבב בעלי חסה, גזר, כרוב, פלפל אדום, מלפפון, שמן זית ולימון פלוס אורז חום או פסטה מחיטה מלאה א.צהריים- פרי ערב- מנה של חזה עוף בתוך סלט של חסה ועוד ירקות או דגים וסלט או חביתה וסלט, לילה- פרי ותה ירוק. שותה מים עד 8 כוסות ביום כולל מרק 4 פעמים בשבוע לא משמשת במלח וקמח לבן וסוכר לבן או אורז לבן, לפעמים אוכלת קצת שקדים, 5-6 פעמים בשבוע עושה הליכה של שעה וחצי, אז אולי אני אוכלת יותר מידי או אני צריכה זמן עד שהגוף יתחיל לאבד במשקל עוד דבר אני אוכלת בשעות קבועות תודה PEEPEELY

שלום רב לך. האם שמת לב לשמו של הפורום ?- הוא נקרא הרזיה ללא דיאטה וזה לא סתם. דיאטות, לדעתנו לא עובדות.מניסיוני, חלק גדול מבעיות השמנה של אנשים התחיל מכך ש הם לא היו מרוצים מהגוף שלהם כפי שהוא, וניסו לכפות עליו מראה אחר, דבר שהתנקם בהם מאד בסופו של דבר. את אומנם אומרת שאת לא בדיאטה וקוראת לזה בשמות יפים יותר כמו תזונה נכונה אבל אני רואה מול עיני דיאטה קשה למדי . אני יכולה להבטיח לך שאם תמשיכי לאכל כך בסופו של דבר משקלך ירד אבל עלול להיות לכך מחיר כבד בעתיד. אני באופן אישי ממליצה להיות הרבה יותר גמישה וזורמת עם התזונה שלך כדי שהגוף והנפש לא יחווי את זה כדיאטה. אפשר לאכל בריא נכון ומאוזן ולא לעשות מזה דיאטה. ממליצה על יעוץ מקצועי. בברכה, בלה

אני בת 14,אני לא חושבת שאני רזה אבל המשקל שלי תקין. לאחרונה ירדתי המון במשקל אבל אני בכל זאת לא מרוצה. אני עושה ביום המון ספורט [שורפת בד"כ 1000+ קלוריות בהליכון ואופניים חשמליות], מנסה לאכול כמה שפחות [ולא תמיד מצליחה], כמה שיותר בריא [בלי ג'נקפוד, בלי ממתקים וכו..]. אני לא מרגישה שאני יודרדת הרבה, יש לי פחד איום מהמשקל שלי- שאגב אני לא יודעת אותו במדויק כי אני מפחדת לעלות על המשקל. אני רוצה לרדת רק עוד קצת. 5 קילו כדי להיות שלמה עם עצמי. ואז נכנסתי לפורום הזה וקראתי את ההודעות שלך, את התשובות לקוראים. את ניראת לי אשה חכמה מאוד ואחת שאפשר לסמוך עליה ולתת בה אמון, ולכן אני מרשה לעצמי ליפול עליך עם כל הבעיות שלי [ואני מתנצלת אם זה מטריד אותך] אבל אם קיים סיכוי אחד קטן שהגישה שלך תביא לי את הישועה ותגרום לי לחזור לחיות באמת. בלי לחשוב על אוכל ועד דיאטה כל היום. למלא את הראש שלי בדברים חשובים יותר, את לא יודעת כמה אני אהיה אסירת תודה. אבל אני לא מבינה את את עושה את זה? את מדברת בהמון חידות. אני רוצה לבין את הסוד שלכן. אני מאמינה לכן שזה עוזר אבל לא יודעת איך מישמים. פירוש הדבר הוא שאני יכולה לאכול כמה שבא לי ומה שבא לי לפי מה שהגוף אומר לי? האם זה אומר שלאכול 1200 קלוריות ליום זאת שטות ואם אני חורגת מזה אני לא בהכרח אשמין? בבקשה תעזרי לי להבין אותך יותר.

בוקר טוב לנערה המתוקה והאינטלגנטית. הרשי לי להתחיל מהסוף, "פירוש הדבר הוא שאני יכולה לאכול כמה שבא לי ומה שבא לי לפי מה שהגוף אומר לי? האם זה אומר שלאכול 1200 קלוריות ליום זאת שטות ואם אני חורגת מזה אני לא בהכרח אשמין?" איך את מפרשת, מעבדת ומבינה את האמירות שמאחורי השאלות - זו השאלה. למה ה"בא לי" באמת מחובר? לראש שחי חסך, לראש ה"יודע" שהוא רוצה תמיד וכמה שיותר או לראש שיודע לברר ולזהות את מקור ה"בא לי ואת מה "בא לי" באמת ומכבד את ה"בא לי" בהתייחסות הולמת מבלבל? קראי שב ושוב. כשאנו קשובים לגוף שלנו ולצרכים הביולוגיים והרגשיים שלנו, אנו לא חווים חריגות משמינות. עכשיו, שוב עולה שאלה. באיזו מידה את יועת לעשות אבחנה בין מסרים המגיעים מגופך לבין אלה המגיעים מהראש המגביל והדיאטטי שלך? אלה הן שאלות חשובות שעומדות על מהות ההסתכלות שלנו.מקווה שלא תראי בהן חידות. החשיבה הדיאטטית שלך מתבטאת בקפיצה האוטומטית לעשיה..."אז מה לעשות תכלס, ברמה ההתנהגותית?" ואני אומרת, לפני שעושים ברמת האכילה, יש להכין את התשתית הנכונה, ללמוד ולהבין את השפה. השפה הזו איננה דבר טריוויאלי בעיניי, כלל וכלל לא. אכילה היא סימפטום של צורת חשיבה וכן היא הדבר הפחות חשוב כרגע. התרגלת לבחון ולנהל את האכילה שלך באמצעות קלוריות. כדי לשנות, עלייך לאמץ גישה אחרת לגמרי. כזו שנוטשת את ספירת הקלוריות, מתוך הבנה שזהו אינו תפקידך לטובת הרתמות לגופך, מתוך ההבנה שהוא היחידי שיכול לדעת מה הכי נכון, מתי וכמה. אינני בטוחה שקנית את הרעיון החדש הזה. ולכן, יישום הגישה עלול להיות קשה עבורך. מעבר לכך, רוצה להתייחס לאמירות נוספות המוצגות כקביעות ולעורר אצלך שאלות לגביהן: למשל , "אני רוצה לרדת רק עוד קצת. 5 קילו כדי להיות שלמה עם עצמי" מה זה אומר? איך 5 ק"ג פחות ישנו את מהותך וחייך באופן כזה שתחושי "שלמה עם עצמך"? מה המשמעות של להיות "שלמה עם עצמך"? אני שואלת מתוך סקרנות כנה ומציעה לך לשאול את עצמך באותו אופן, סקרן ולומד. עם פתיחות רבה לכל תשובה. ואחרון חביב, בחירת המיקוד. יקירה, רק את בוחרת במה למקד את תודעתך מבוקר ועד ערב. את עושה זאת כרגע ממקום שאינו מודע. מקום שאינו מודע לכוחך, לטוב ולרע. רק את בוחרת על מה לחשוב בכל רגע נתון של היום, על מה להסתכל ובמה להתעמק. גם זו סוגיה חשובה להבנה וללמידה, גם זו סוגיה לאימון. תהליךל שינוי אמיתי של גישה ותפישה נבנה אט אט ע"י שינוי תודעתי- תפישתי במספר רבדים כמו שאת יכולה להבין מתשובתי. לכל אחד ואחת מאיתנו, סוגיות המיקוד שלו בתהליך. אני רוצה לפרגן לך בענק על נכונותך להיפתח ולהיחשף לעולם שרבים פוסעים בשביליו, בגילאים הרבה יותר מבוגרים משלך. נסיון חיים זה משהו שעוזר אך במקרה שלך, אני חושבת שזה נפלא ומצויין לחשוף את עצמך למרחב שנוגע במהות ולא רק בהתנהגות. אל תצפי מעצמך לשנות ולהשתנות כאן ועכשיו, היי סבלנית והמשיכי ללמוד, להסתקרן ולשאול. בסופו של דבר, משהו נפלא יקרה. מקווה שהתשובות עולות על החידות. קראי שוב ושוב אם נדרש. ואני, אהיה כאן בכל עת. יום נפלא שלך לאה פינטו

היי סמי סילבן בת 35 , כל חיי הייתי עושה דיאטות ואת הכל ניסיתי חוץ מקיצור קיבה.. בדיאטההאחרונה שלי אומנם הצלחתי לרדת 15 ק"ג אבל עליתי קרוב ל-25 ק"ג. נחשפתי לפורום המדהים הזה לפני לא הרבה זמן והתחלתי ליישם מה שנקרא. אני לא שומרת בכלום,אוכלת כשאני רעבה בלבד ומסיימת כשאני שבעה. אומנם לפעמים גם לי יש חשקים ובא לי צ'יפס מטוגן ב11 בלילה גם אם שעתיים לפני אכלתי ארוחה ענקים או סתם מתחשק לי עוגת שוקולד למרות שהבטן לא מקרקרת ואני לא מרגישה שום רעב. אז אני פשוט זורמת עם זה ואוכלת ,הורדתי המון בכמויות ולצערי לא כל כך מסתדר לי בשבוע הארון לצאת להליכות {מה שאני הכי אוהבת} ובכל זאת השינוי הוא אדיר. אני הרבה יותר רגועה,לא חושבת על אוכל בכל שניה ושניה. לא מתכננת את הארוחות שלי מארוחה לארוחה. בא לי ? אני רעבה? אז אני מאלתרת מה שיש לי באותו רגע או לחילופין מה שמתחשק לי. אני רוצה לדווח לכם שלא נשקלתי כבר בערך שבועיים או שלוש אני כבר לא זוכרת מתי נכנסתי לפה בעם הראשונה חחחח , והיום החלטתי שכן בא לי , גם כי אני מרישה התרופפות וגם כי מעירים לי הרבה לאחרונה. והופה ירדתי 3 ק"ג. אבל את האמת זה כבר פחות משמעותי מבחינתי , ולא שאין לי מה להוריד יש לי המון, אבל אני מרגישה שירד ממני נטל ענקי . שאני כבר לא כבולה לתפריטים דלים שמשאירים אותי מורעבת ועצבנית . אז זהו בגדול, אנשים , תנו לזה צ'אנס. תשתחררו, ונסו להפסיק לחשוב בראש של דיאטות. והכי חשוב תחייכו , תהנו מהחיים , זה כבר יבוא לבד. תלמדו לכבד את הגוף שלכם ותאמינו לי שהוא יכבד אותכם בחזרה. משמנה שכבר לא היסטרית :-)

סילבן היקרה. תודה על השיתוף. המשך הצלחה בתהליך. בלה

אם אני מרגישה רעבה אני יכולה נגיד לאכול פיצה? גלידה? עוגה? עש שאני שבעה כמובן

את יכולה לאכול מה שבא לך באותו הרגע.

היתחלתי לקחת כדור רזין לא מרגישה שינוי בתיאבון יש המלצות מיאוחדות למה אני מרגישה עדיין רעבה

שלום ש. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה. פורום זה אינו רואהבאמצעים כגון כדורים, אבקות, תפריטים ושאר עזרים - כלים אפקטיביים לפתרון בעית ההשמנה. אם הגעת כבדרך אגב, את מוזמנת להשאר ולקרוא קצת בפורום על גישתנו. ואם לא, זה גם בסדר. הפני שאלתך לחברה המשווקת של המוצר או לפורום דיאטה. בכל מקרה, בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

שלום אני חדשה פה ונכנסתי לפורום שלכן ולא הכי הבנתי איך השיטה עובדת. בעיקרון כבר עשיתי בעבר דיאטה וירדתי במשקל והגעתי למצב שנתקעתי ואחרי זה התחלתי לאט להעלות בחזרה את המשקל, אחרי זה עוד פעם הורדתי קצת ומאז אני עושה יויו עם המשקל של כמה קילו למעלה למטה. נמאס לי מהדיאטה כי אני גם רעבה וגם לא רוצה יותר להיצמד לתפריטים ולהגביל את עצמי באוכל. רציתי לדעת איך השיטה שלכן פועלת והאם חובה לעשות פעילות גופנית כדי לרדת כי בכל מקום אומרים שבלי ספורט אי אפשר לרדת, למרות שבדיאטה בעבר שעשיתי זה היה בלי ספורט וירדתי, ואני רוצה לרדת ולשמור על המשקל הזה לטווח ארוך ולא לעשות יויו במשקל.

שלום אלמונית. ברוכה הבאה לפורום של הרזיה ללא דיאטה. השיטה שלנו עובדת על מערכת אמונות בנוגע למשקל, הדרך בה מרזים נכון ,ומערכת יחסים שלנו עם הגוף. על פי גישתנו, כדי לרזות נכון ולתמיד יש צורך לשנות את מערכת אמונות פנימיות שלנו ולראות את המציאות בנושא של משקל בדרך בה תופסים אותה אנשים רזים טבעי. הגישה מתבססת על מספר עקרונות יסוד כמו - הגוף יודע בכל רגע נתון מה הוא רוצה וצריך לאכל, הגוף לא נועד להיות שמן אלא מאוזן ובמשקל תקין, פעילות גופנית יש לעשות רק אם רוצים לצורך הנאה ובריאות ולא לצורכך הרזיה. שינוי דיאלוג פנימי ומערכת אמונות ייצרו בסופו של דבר על פי תפיסת השיטה גם שינוי בהרגשה ובהתנהגות דבר שיאפשר שלום פנימי והרזיה מתוך אהבה וכבוד אל הגוף ולא מתוך כפייה ומלחמה. אם את רוצה להבין יותר את מוזמנת לקרא את התשובות בפורום כי יש שם הרבה מאד אנפורמציה. אם יש לך שאלות ספציפיות וממוקדות את מוזמנת לשאול. בברכה, בלה

שלום בלה,תודה על תשובתך המהירה. רציתי לדעת אם אני מתחילה ליישם את הגישה ולהקשיב לגוף רק כאשר הוא רעב ולזהות שובע, כמה זמן פחות או יותר לוקח לגוף להתחיל להגיב, וכמה זמן לוקח לראות תוצאות.

שלום רב, יש לי בעיה. אני אוכלת כשאני רעבה ומנסה להפסיק כשאני מרגישה שבעה, אבל יש לי בעיה. אחרי ארוחות יש לי תמיד חשק למשו מתוק, וברור שזה לא הרגשת רעב (כי זה אחרי ארוחה) אבל אני מרגישה שאני חייבת את זה. ובעיה נוספת היא הלילות. כל פעם אחרי שאני יוצאת בלילה אני נתקפת רצון לאכול. איך מתמודדים עם זה? לפעמים זה באמת מרעב ולפעמים זה פשוט חשק עז לאכול משו... ושאלה אחרונה, האם שתיית אלכוהול פעם בשבוע מפריעה לירידה במשקל? תודה רבה רבה על המענה והעזרה...

היי דיקלה. ראשית נסי לשנות את הנוסח ולא לדבר על בעיות. כשאת אומרת שיש לך בעיה את מתרכזת בה וכך נשארת הבעיה כי המח לא יודע מה עושים עם בעיות. המח שלך הוא מכונה מופלאה ויש לו ברגע נתון את כל המשאבים לפתור כל אתגר שאת ניצבת בפניו , עליך רק לאפשר לו. אז תתחילי משינוי הנוסח של השאלה. אין לך בעיה יש לך אתגר. ועכשיו נסי לענות לעצמך מה עושים עם האתגר הזה. ותעני על מספר שאלות. 1 איך את יודעת שבא לך משהו מתוק? 2 איזה סוג של מתוק בידיוק בא לך? 3 מה המתוק הזה בא לספק? 4 האם כל מתוק יעזור או רק מתוק מסוג מסוים - למשל אם תאכלי פרי האם זה יספק אותך או שאולי זה חייב להיות דווקא מתוק אחר כמו שוקולד או עוגה. איך את יודעת את ההבדלים? נראה לי שאת שבויה עמוק מאד במנטליות של עשיית דיאטה המדברת בשפה של בעיות, מותר ואסור, הכל או לא כלום. אם תסכימי לוותר קצת על תפיסת עולם זו יוכל להתחיל שינוי מבורך. מקווה שעזרתי בלה

בלה ולאה שלום אני בשלבי ישום השיטה ויש ימים שאני מצליחה להקשיב לרעב ואוכלת מעט לפי דרישה אך אני מגלה שלפעמים זה לא כל כך קל לי ההמתנה הזאת לרעב יוצרת אצלי סוג של מתח פנימי אני רוצה לאכול מחכה לרעב והוא לא מגיע לעיתים המון זמן ואני על קוצים מה אני עושה עם החלל הזה שנפער שלא היה כשההרגל החזק מאד אצלי היה לאכול גם כשלא רעבה המעבר להרגל חדש מייצר הרבה מאד אי נוחות שלעיתים קשה לי להכיל ואני אוכלת ואחר כך למרות שאני לא מבקרת את עצמי אני מודעת עד כמה האכילה הזו היתה מיותרת יש עצות?

שלום גילה זה ממחיש לך כמה ההרגל של לאכול אינו קשור עם צורכי הגוף שלך. וזאת אני כותבת לטובת כל אלה שמאמינים שקיימת איזושהי בעיה יחודית עם גופם, כאלה המאמינים שה"צרכים הגופניים" שלהם בלתי נאותים מלידה. אז מה בעצם קורה כאן? את מזהה צורך כלשהו. הצורך הזה מפעיל אותך אוטומטית לאכילה. בעבר, אכן הגבת באופן אוטומטי לצורך הזה, באכילה. עתה, את ערה ל"צורך" אך מבינה שהצורך אינו צורך באוכל. במקום לחכות למצב של רעב כדי להצדיק את הפעולה שאת מורגלת בה כ"כ ומיועדת לענות על צורך (שאינו רעב כלל וכלל), נסי לאתר את הצורך האמיתי. רעב זה לא, ז"א, הצורך אינו באוכל. אז מהו הצורך האמיתי? למדי לשאול את עצמך "מה אני צריכה כעת, באמת?" כשצרכינו מסופקים, אנו רגועים ונינוחים. אין זה משנה מה הם. מזון יכול לספק רק צורך של רעב ביולוגי, הוא אינו יכול לתת מענה לצורכי שינה, מים, מין, רגש כזה או אחר. כל נסיון שלנו לספק צרכים אלה באמצעות מזון, מותירים אותנו בלתי מסופקים. (ואם נמשיך לנסות ולספק אותם שוב ושוב באמצעות מזון, נמצא את עצמנו מהר מאוד כבור ללא תחתית, כמיכל שכמה שנמלא אותו, לא יתמלא אף פעם). תחשבי על תינוק שמיילל כי הטיטול שלו רטוב. את יכולה לתת לו בקבוק. מה הוא יעשה? בד"כ ישליך אותו. את יכולה לנסות להרדים אותו...הוא לא ירדם. הוא יחזור לנינוחות שלו רק לאחר שתחליפו לו את הטיטול. חייך לא אמורים להיות סובבים סביב רעב ושובע. רעב מגיע כשהוא צריך להגיע. בדיוק כפי שהלחץ בשלפוחית השתן שלך מגיע כשהוא צריך להגיע. אינך יושבת יום שלם ומטרידה עצמך בשאלה "מתי אני אצטרך פיפי היום?" נכון? את בטוחה בעצמך מספיק ויודעת שכשיבוא הרגע את תחושי בו ותדעי לתת מענה משביע רצון. כך אמורה להתנהל האכילה שלך, מהמקום השלו והרגוע, הבטוח והנינוח הזה. למדי לאמר לעצמך - הרעב יגיע כשיגיע. ובינתיים עלי ללמוד מה הדבר שאני צריכה באמת כרגע? לא תמיד תדעי לענות לעצמך מיד, אך כדאי להתחיל ולשאול. בהצלחה שלך לאה פינטו

כשאני חושבת מה אני באמת צריכה אני מזהה בהרבה מאד מצבים מין חוסר רצון לבצע את המחויבויות שלי למשל בשעה ארבע יש לי תמיד כיור מלא כלים מהצהריים וכן באותו זמן עלי לשבת יחד עם בני הקטן ולעזור לו בשיעורי הבית וגם התינוקת תמיד מפריעה באמצע ,לפעמים המטלות הללו מכבידות עלי ולכן תמיד בשעה הזו לפני ביצוע אותן מטלות מתעורר בי צורך לאכול ואני לא מסוגלת לעשות אותן רק לאחר אכילה אני מתפנה וממלא את עצמי במצברים נפשיים כביכול לאותן מטלות אין לי מושג כרגע כיצד להתמודד אחרת זו רק אחת הדוגמאות לצורך מסויים כמובן יש עוד כאלו שאני מזהה אך אני בוחרת לעבוד אחת לאחת כדי לא להילחץ אם אפתור חלק מהאכילה הרגשית שלי זו כבר התקדמות באהבה, גילה