שאלה בקשר לתהליך שלי

בלה ולאה שלום אני בשלבי ישום השיטה ויש ימים שאני מצליחה להקשיב לרעב ואוכלת מעט לפי דרישה אך אני מגלה שלפעמים זה לא כל כך קל לי ההמתנה הזאת לרעב יוצרת אצלי סוג של מתח פנימי אני רוצה לאכול מחכה לרעב והוא לא מגיע לעיתים המון זמן ואני על קוצים מה אני עושה עם החלל הזה שנפער שלא היה כשההרגל החזק מאד אצלי היה לאכול גם כשלא רעבה המעבר להרגל חדש מייצר הרבה מאד אי נוחות שלעיתים קשה לי להכיל ואני אוכלת ואחר כך למרות שאני לא מבקרת את עצמי אני מודעת עד כמה האכילה הזו היתה מיותרת יש עצות?

שלום גילה זה ממחיש לך כמה ההרגל של לאכול אינו קשור עם צורכי הגוף שלך. וזאת אני כותבת לטובת כל אלה שמאמינים שקיימת איזושהי בעיה יחודית עם גופם, כאלה המאמינים שה"צרכים הגופניים" שלהם בלתי נאותים מלידה. אז מה בעצם קורה כאן? את מזהה צורך כלשהו. הצורך הזה מפעיל אותך אוטומטית לאכילה. בעבר, אכן הגבת באופן אוטומטי לצורך הזה, באכילה. עתה, את ערה ל"צורך" אך מבינה שהצורך אינו צורך באוכל. במקום לחכות למצב של רעב כדי להצדיק את הפעולה שאת מורגלת בה כ"כ ומיועדת לענות על צורך (שאינו רעב כלל וכלל), נסי לאתר את הצורך האמיתי. רעב זה לא, ז"א, הצורך אינו באוכל. אז מהו הצורך האמיתי? למדי לשאול את עצמך "מה אני צריכה כעת, באמת?" כשצרכינו מסופקים, אנו רגועים ונינוחים. אין זה משנה מה הם. מזון יכול לספק רק צורך של רעב ביולוגי, הוא אינו יכול לתת מענה לצורכי שינה, מים, מין, רגש כזה או אחר. כל נסיון שלנו לספק צרכים אלה באמצעות מזון, מותירים אותנו בלתי מסופקים. (ואם נמשיך לנסות ולספק אותם שוב ושוב באמצעות מזון, נמצא את עצמנו מהר מאוד כבור ללא תחתית, כמיכל שכמה שנמלא אותו, לא יתמלא אף פעם). תחשבי על תינוק שמיילל כי הטיטול שלו רטוב. את יכולה לתת לו בקבוק. מה הוא יעשה? בד"כ ישליך אותו. את יכולה לנסות להרדים אותו...הוא לא ירדם. הוא יחזור לנינוחות שלו רק לאחר שתחליפו לו את הטיטול. חייך לא אמורים להיות סובבים סביב רעב ושובע. רעב מגיע כשהוא צריך להגיע. בדיוק כפי שהלחץ בשלפוחית השתן שלך מגיע כשהוא צריך להגיע. אינך יושבת יום שלם ומטרידה עצמך בשאלה "מתי אני אצטרך פיפי היום?" נכון? את בטוחה בעצמך מספיק ויודעת שכשיבוא הרגע את תחושי בו ותדעי לתת מענה משביע רצון. כך אמורה להתנהל האכילה שלך, מהמקום השלו והרגוע, הבטוח והנינוח הזה. למדי לאמר לעצמך - הרעב יגיע כשיגיע. ובינתיים עלי ללמוד מה הדבר שאני צריכה באמת כרגע? לא תמיד תדעי לענות לעצמך מיד, אך כדאי להתחיל ולשאול. בהצלחה שלך לאה פינטו

כשאני חושבת מה אני באמת צריכה אני מזהה בהרבה מאד מצבים מין חוסר רצון לבצע את המחויבויות שלי למשל בשעה ארבע יש לי תמיד כיור מלא כלים מהצהריים וכן באותו זמן עלי לשבת יחד עם בני הקטן ולעזור לו בשיעורי הבית וגם התינוקת תמיד מפריעה באמצע ,לפעמים המטלות הללו מכבידות עלי ולכן תמיד בשעה הזו לפני ביצוע אותן מטלות מתעורר בי צורך לאכול ואני לא מסוגלת לעשות אותן רק לאחר אכילה אני מתפנה וממלא את עצמי במצברים נפשיים כביכול לאותן מטלות אין לי מושג כרגע כיצד להתמודד אחרת זו רק אחת הדוגמאות לצורך מסויים כמובן יש עוד כאלו שאני מזהה אך אני בוחרת לעבוד אחת לאחת כדי לא להילחץ אם אפתור חלק מהאכילה הרגשית שלי זו כבר התקדמות באהבה, גילה