פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום, אני מכירה את הפורום שלכם ומיישמת אותו אני עושה ספורט 4 פעמים בשבוע 5 שעות סה"כ הכוללות אירובי עם עיצוב. אני עושה את הספורט הזה כבר חודש וחצי. אמרו לי שאני צריכה לאכול 1200 קלוריות על מנת לרדת במשקל ושהגוף ישרוף שומנים ולא שרירים בנוסף אמרו לי שצריך לאכול בבוקר עד שעה מרגע שקמת אני קמה ברוב ימי השבוע בשעה 6 בבוקר לעבודה בימים כאלה אני אוכלת בשבע וחצי בערך 2 פתי בר, בשעה 10:00-10:30 מילקי קל,בסביבות שתיים עשרה וחצי,אחת אני אוכלת שתי פרוסות לחם קל עם שוקולד,או גבינה צהובה או כל דבר אחר,שאני מגיעה הביתה בארבע אני אוכלת בדרך כלל שניצל ולפעמים עם תוספת,בערב אני אוכלת לחמניה עם חביתה,או גבינה צהובה,או סלט ביצים או כל דבר אחר על הלחמניה, אני לא מרגישה שאני יורדת,אפילו לא בהיקפים,על המשקל אני לא עולה. רציתי לדעת אם זה מספיק,או שצריך להוסיף עוד משהו,זה בעקרון במהלך השבוע, אבל בסוף שבוע זה מתחיל בבוקר עם מילקי קל,בצהריים בשר עם תוספת ובערב תלוי עם אני יוצאת או לא אבל גם לא יותר מדי, אמרו לי שאני כנראה לא מרגישה את הירידה כי הגוף מפתח עכשיו שרירים ומסת השריר יותר רחבה ושוקלת יותר,האם זה נכון?ואם כן אז מתי אני אמורה להתחיל להרגיש את הירידה בהיקפים,המשקל פחות מפריע לי

מיכל היקרה שלום רב. ראשית אני שמחה שאת דואגת לבריאותך ומסכימה עם הדרך של הפורום. השאלות שלך מעידות לפי הבנתי על כך שאת לא מספיק מקשיבה לגוף שלך ואכלת על פי תכתיבים חיצוניים . האמת התזונה שלך לא נראית מספיק מגוונת עשירה ובריאה וקשה לי להאמין שאת מגיע אליה מתוך הקשבה מלאה לגוף שלך. כשמקשיבים לגוף לרוב התזונה נראית שונה ממה שתיארת. נראה לי מיכל שאת הבנת חלקית את העקרונות של הגישה שלנו אבל לא באופן מלא . בכל אופן עליך להיות סבלנית ולעשות את מה שאת עושה לא בשביל לקבל תוצאות אלא בשביל הרגשה טובה איזון פנימי ותחושה של שקט ורוגע. הירידה בהקפים בוא תבוא בהמשך והיא תיהיה פועל יוצא של השינוי הפנימי שאת עושה. מיכל , יש הרבה מאד פרמטרים שצריך לקחת בחשבון על מנת לבנות נכון את התהליך של הרזיה ללא דיאטה. אין לי מספיק נתונים עליך כדי לתת תשובה יותר מלאה. מקווה שסופקת מתשובתי ואם לא את מוזמנת לשאול.

ערב טוב מיכל קראתי פעמיים את הודעתך ואינני מוצאת ולו פרט מזהה אחד מגישת ההרזייה ללא דיאטה. באיזה אופן את מרגישה שאת מיישמת מגישה שמפנה את המיקוד מהמזון לגוף, מההתנהגות לדפוסי פרשנות וחשיבה וכ"ו? מה שאני קוראת כאן זה ציות מדהים לחוקים וצווים שאינם סופרים את הגוף שלך באמת. לעניות דעתי המקצועית, את לא רק במשטר דיאטטי, את חיה בהלך רוח דיאטטי. מיכל, שלא תביני לא נכון, אם טוב ונעים לך בדרך זו, אני מכבדת מאוד. אך חשוב לי להיות נחרצת בענין על מנת שלא יווצר בלבול בקרב הגולשים בפורום זה. אז יקירה, נא לא לקחת אותי אישית מדי. אם בכל זאת תרצי להעמיק הבנתך בהבדלים, אשמח להרחיב ולהסביר. ערב נעים שלך לאה פינטו

קודם כל תודה על התשובה המהירה דבר שני,את כל המהלך הזה של האוכל התחלתי רק בשבועיים האחרונים,לפני זה אכלתי לפי השיטה שלכם,כי למדתי אותה מאחותי,והייתי אוכלת מה שרציתי,לפי הגוף,מתי שאני רעבה,ולא הגבלתי את עצמי,פשוט עכשיו אמרו לי שאני צריכה לאכול 1200 קלוריות ליום כדי לרדת וליצור שרירים,אז פשוט התחלתי לרשום מה אני אוכלת,וזה פחות או יותר מה שיוצא לי לאכול,אבל בעקרון אני אוכלת שאני רעבה ולא סתם לנשנוש,ואני עדיין אוכלת פחות או יותר מה שאני רוצה, אבל אם תוכלו להסביר לי את השיטה שלכם קצת יותר טוב ולעומק אז זה יעזור לי מאוד תודה מיכל

האם ירדת במשקל או צמצמת היקפים בזכות השיטה של לאכול הכל בכמויות קטנות? קיבלת הדרכה מסויימת או שעשית הל לבד?

בינתיים ירדתי 2 קילו וכמובן שאני רוצה עוד 3-4 קילו אבל רק בשיטה זו אני מחזיקה מעמד כי בכל השאר הצלחתי יותר מהר לרדת אבל הכל עלה אחרי תקופה, כאן אני יודעת שזה לתמיד פשוט שינוי הרגלי אכילה. לי אישית אין ברירה אחרת כי אני באה מהרגל אכילה מאוד רע של בולמוסים מאכילה ריגשית ובכמות גדולה, עבדתי על עצמי לבד שעלי לנטרל את התאווה לאוכל ואני מכניסה לעצמי לראש בכח שמשהוא קטן הוא מספיק ושאני לא חייבת לשבוע ממנו. לא לכל אחד זה מתאים כי יש כאילו שיעדיפו לאכול כל השבוע בריא ובשישישבת הכל חופשי אבל לי בגלל הנטיה לבולמוסים (שקורים רק כשמגבילים אותי בדיאטות מסוימות למאכלים משמינים) אני חייבת לצמצם כמויות וללכת ברגל ועובדה שזה עזר. התייעצתי עם דיאטנית באחד הפורומים והיא אמרה שזה טוב מאוד רק בשילוב ספורט זה יותר מועיל.

העניין הוא פשוט (ואני יודעת שזה מאוד מאוד לא פשוט ובוודאי לא קל) להתחיל לחשוב רזה. ולהאמין שאפשר להישאר רזים. האוכל הוא לא אוייב הוא אמצעי - אנו חייבים אותו כדי לחיות וגם כדי להנות. הכל עניין של פרופרציות (כמו כל דבר אחר בחיים). השינוי הזה דורש הרבה אומץ, זה אומר לוותר על כלים להתמודדות ששירתו אותי כל החיים, לוותר על האוכל כמפלט, כעונש וכתגמול. זה לוותר על כל זה כדי לזכות בחופש האמיתי - החופש לאכול ולהישאר רזים. בלי חוקים, בלי הגבלות, כן עם חשיבה ובטח תוך התייחסות בכבוד אל הגוף. וזה ממש לא קורה ביום אחד, צריך המון סבלנות. וצריך בעיקר להחליט איך רוצים שהחיים יראו מעכשיו והלאה. זה לא פטנט, זה תהליך, ארוך לפעמים לא ברור ומתסכל - אבל שווה כל מאמץ ורגע. החיים שלי היום נראים אחרת. השינוי הגדול ביותר, אני חושבת, הוא שאני לא מפחדת שאשמין שוב. אני בטוחה באישה הרזה שאני.

לאיילת מהשרשור של ההודעה של שיר שלום. אני מתאמנת בהרזיה ללא דיאטה וממה שאני חווה ומבינה כיום אני לא בטוחה ששיר ששיר מיישמת גישה של הרזיה ללא דיאטה באופן מקיף ומלא. בקשר לטיפ - מניסיון אני אומרת לך- אין פה טיפים זה לא שיטה זו גישה וזה הבדל מהותי - בשיטות אפשר לתת טיפים בגישה צריך לייצר הלך חשיבה חדש שונה ממה שהכרת לשנות את הראש מראש שמן לראש רזה ומפה הכל מתחיל. מקווה שעזרתי לך טיפה.

אולי זו לא הרזיה ללא דיאטה כפי שמנהלות הפורומים מתכוונות אבל עובדה זה עובד ועוד לתווך ארוך, אני מאושרת שאני אוכלת הכל!!! רק לא בחזירות כמו פעם ולא מנסה לפוצץ את הבטן ולהסתער על האוכל כמו שהייתי לפני לדוגמא אם יש אירוע בערב אז הייתי צמה כל היום וטורפת כמה מנות בערב. בקיצור כן שיניתי את החשיבה שאוכל הוא למטרת להזין את גופנו ולא צריך להתעסק כל הזמן סביב אוכל ולפעמים גם מותר לשכוח לאכול לא קורה כלום. הרבה יותר כיף לי ללבוש מכנס במידה קטנה יותר מאשר לאכול ולאכול. זה הכל עינין של כמויות נכונות וזה כן לכל החיים! כי אין יותר הגבלה במה לאכול אלה בכמה מתוך הבנה עמוקה שלא חייבים להתפוצץ ולהתמלאות ואפשר לחלק את האוכל לכל היום בלי גם הרבה להתעסק בזה. וכמובן הרבה ספורט שזה התוספת המועילה ביותר.

כל החיים שלי עשיתי דיאטות למינהן כמו הגבלת פחמימות, הורדת מתוקים למינהן, רק פירות וירקות, אכילה עד 6 בערב, פחמימות מורכבות בלבד וכל מיני סוגים ותמיד לאחר שהגעתי לתוצאה אחרי זמן מה עליתי בחזרה הכל ומאז שהפסקתי לעשות דיאטות ואמרתי לעצמי שמותר לי לאכול הכל! התחלתי לאכול רק מה שאני אוהבת כולל מתוקים ובצקים ירדתי במשקל ואני מצליחה לשמור וזאת למה? כי כשהכל מותר לא צריך לאכול בכמות גדולה, עצם העובדה שאין לי הגבלה על סוג מסויים של אוכל אני אוכלת כמות קטנה נהנית וזהוא! ולא קורה המצב של הפיצוי לאחר דיאטה שאז עולים. יוצא מכך שהקטנתי כל כך את הקיבה שלי שאני שבעה לאחר צלחת קטנה של אוכל או נהנית גם אם אכלתי רק אוזן המן אחת לדוגמא ולא את כל החבילה. האם זאת השיטה שלכם?

מהתיאור שלך זו בדיוק השיטה ! הלוואי ואצליח להגיע למצב הזה שלך. אני לא ממש מצליחה. לאה ובלה מאוד עוזרות, אבל אולי תוכלי גם את לתת איזה טיפ איך להתחיל ?

אני בשוק! אצלך זה נשמע כל כך פשוט, ואני מוציאה את הנשמה, ועושה את זה עם ליווי, לא מנסה לבד, ובכל זאת הכל כל כך קשה! אשרייך!

קודם כל זה הרבה רצון ושינוי חשיבה (להבין שאוכל הוא לא פיצוי, מפלט לבעיות וכו' - אכילה ריגשית) התחלתי עם הליכות ברגל ארוכות מאוד (שעה וחצי שעתיים הליכה מהירה אבל לא מאוד) וכידוע פעילות אירובית מסוג זה מורידה את התיאבון. לאט לאט ירד התיאבון אבל עדיין לא התחלתי עם הכמויות הקטנות אלה אכלתי רגיל עד שידיד אמר לי שהשיטה שלו היא לאכול לא על מנת לשבוע! כלומר לא לפוצץ את הבטן אלה אם בא לי למשל עוגה אז לאכול חתיכת עוגה וזהוא ואם אחרי שעה עוד פעם בא לי משהוא משמין אז אפשר לאכול, כמובן שרצוי להכניס כל יום ירקות ופירות אבל גם שטויות כי רק ככה מחזיקים ולא נכנסים לזלילות. ואז חילקתי את האוכל למנות יותר קטנות ולא חיפשתי לפוצץ את הבטן, ככה הקטנתי את הקיבה, אבל מראש תדעו שזה מתחיל בראש! אני שולטת על זה. הקטע הוא בגדול לא לאכול בשביל להרגיש כבד ולהמשיך עם ההליכות בצורה יותר מתונה לפחות 3 פעמים בשבוע. בהצלחה

אני אוכלת 200 קלוריות ביום במקרה הטוב ומשמינה זה פשוט מטורף. מה עליי לעשות כדי לרדת במשקל? מיואשת. אלה.

פני מיד לטיפול, זה מצב מסוכן. בברכה בלה

על איזה טיפול את מדברת? אני כבר לא יכולה יותר לראות את המטפלים בהפרעות אכילה. אני נמצאת במקום של הרס עצמי ואני מודה בכך. הפסקתי את הטיפול אם אפשר לקרוא לו כך במרפאת הנוטרים בדרך הכי לא יפה שאפשר ונשבעתי לעצמי שאני לטיפול יותר לא חוזרת גם אם זה יעלה לי בחיי. היום אני על 200 קלוריות ולא מצליחה לרדת במשקל וזה מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אלה.

זה כבר כמה זמן שאני משוטטת לי בפורום ואני די בטוחה שהבנתי את כל העקרונות עליהן מתבססת השיטה ואני באמת מאמינה בהן ובדרך החיים שהן שואפות אליה, אך בכל זאת אני מרגישה שכמה שאני לא מנסה- אני פשוט לא מצליחה. אני באמת אוכלת פחות בארוחות, רק עד שאני שבעה ומרשה לעצמי לאכול באמת יותר אוכל ולא רק מהסוג הדיאטטי, אך עדיין יש לי בעיה אחת- המתוק. עצם העובדה שאני מרשה לעצמי לאכול מגוון נוסף של אוכל גורם לי לאכול גם מתוק, ולא משנה אם אני שבעה ואוכלת כמה שגופי צריך אני מרגישה הרבה פעמים דחף גדול למתוק ונראה לי שזה מה שמפריע לי בדרך להרזייה. מה לעשות? בבקשה עזרו לי להיפטר מהדיאטות לתמיד...

פ שלום רב. ראשית אני שמחה שאת מסכימה עם עקרונות התוכנית ומנסה ליישם אותם. אני שוב חוזרת ואומרת שאין אפשרות ליצור שינוי רק מקריאה בפורום של עקרונות מסוימים ,אחרת היו מספיקים רק ספרים לכל דבר ולא כך הוא. לפי מה שאת כותבת את בדרך נכונה אבל אפשר לראות שיש לך כל מיני סוגים של טעוית - מחשבתיות, התנהגותיות דבר שמתבטא בדרך שאת מנתחת את המצב. למשל - את אומרת שיש לך בעיה עם המתוק. עצם הגדרת המתוק כבעיה כבר מקבעת אותה ככזו ולא מאפשרת לך להתיחס למתוק כעוד סוג של אכל. מי אמר שמתוק זה בעיה ? למה את מגדירה מתוק כבעיה ולא למשל גזר ?מן הסתם בגלל מה שאת מיחסת לגזר ולמתוק. כך שקריאת תגר על הפירושים שאת נותנת יכולה ליצור שינוי גדול בתפיסה של המזונות ובהמשך שינוי ברגשות ובתגובות. בנוסף, דחף למתוק מתברר לפעמים כפירוש לא נכון של תחושה גופנית היכולה להצביע על צרכים רגשיים שונים , התעלמות מצרכים אלו ופניה למתוק במקום לטפל בהם גורמת מצד אחד אכילה מיותרת ומצד שיני התעלמות מעצמך וצרכים אמיתיים שלך. התבוננות נכונה בתחושות גופניות ופירוש מתאים של התחושות האלו יכולה לעזור לך מאד להכיר את עצמך יותר טוב ולתת לעצמך מה שאת באמת זקוקה לו. פ היקרה הכותרת שנתת להודעה שלך - מנסה מנסה ולא מצליחה משקפת מצב של חוסר אונים ותחושה של תקיעות ותסכול נסי להתנהל אחרת בכל הסיטואציה הזאת אל תמשיכי לנסות את אותה הדרך שלא עזרה לך . שיהיה המון הצלחה, בלה

אני מאוד מאוד מסכימה ומבינה את העקרונות שמועברים פה. אני באמת מאמינה שגוף בריא ומאושר הוא גוף שמקבל מה שהוא צריך, מתי שהוא צריך וכמה שהוא צריך, לא פחות ולא יותר. הבעיה שלי היא שהבנה לחוד ויישום לחוד. אני מרגישה שיש דברים שהם יותר חזקים ממני ומהרצונות הבסיסיים של הגוף שלי ועומדים בדרך שלי לאורח חיים וצורת אכילה נכונה וטבעית. דבר ראשון, יש פעמים שהבטן שבעה אבל הפה לא- פשוט מאוד, האוכל טעים לי ובא לי להמשיך להרגיש את הטעם שלו. הרצון הזה משתלט לעתים על התחושה הלא נעימה והמלאה-מידי של הקיבה שלי. דבר נוסף הוא הרצון לאכול מסיבות שהן לא רעב- שעמום, העובדה שלאכול זה כיף, ושוב, כמובן, הטעם. אני אמנם בחורה רזה יחסית (58-60 ק"ג, 171 ס"מ), אבל כל החיים שלי התרגלתי שהמצב היחידי שבו אני מסופקת אחרי ארוחה הוא מלאות כבדה ומעיקה. כשאני אוכלת את הכמות שהגוף שלי רוצה (והקיבה מרגישה מלאה אך נינוחה) אני מרגישה בעצם לא מסופקת, ומהר מאוד אני מוצאת את עצמי שוב במטבח מחפשת מאכלים שישביעו את אותו רעב פסיכולוגי, רעב שקשה מאוד להשביע אותו. המצב הזה משגע אותי בלשון המעטה. אני מוצאת את עצמי במאבק עם נושא האוכל 24/7, וכך זה כבר שנים. אני כאילו מרגישה שהראש שלי והחשיבה המעוותת שכבר השתרשה בי מאז שאני ילדה (שצריך הרבה הרבה אוכל) תמיד יהיו שם כדי לחבל בכל רצון טוב להקשיב ולכבד את הגוף, ואיכשהו אני תמיד אמצא את עצמי במצבים של אכילת יתר איומה ומבחילה.

בל המקסימה, ראשית אני רואה שלא פשוט לך עם המצב שאת מתארת. אבל היאוש שלך הוא לא במקום. אומנם יש בך תפיסות מוטעות מילדות שלא מאפשרות לך לאכל רק על פי הצרכים של הגוף ואמנם תפיסות אלו לא פשוט לשנות, לא פשוט אבל בהחלט אפשרי. מבחינת המשקל את במשקל בהחלט נמוך כך שהתנהגות שלך לא פגעה באיזון משקלי. כדי לעזור לך לאזן את התנהגות אכילה יש צורך בתהליך אישי , מובנה ומסודר. מקווה שתפרגני לעצמך תהליך כזה . בברכה בלה

אני קוראת את ההודעות בפורום אך משהו לא מובן לי הרי זה מדע מדוייק שאם אוכלים יותר מכמות קלוריות מסויימת ליום אז עולים במשקל ,נקודה . וכשמגבילים את כמות הקולריות ליום בשילוב תזונה נכונה אז יורדים במשקל , הרי אין פה קסמים (אבל שהיו)לכן אני לא כ"כ מבינה את השיטה של לאכול מה שרוצים , אני שמנתי ולא מצליחה לרדת במשקל כי אני אוכלת יותר ממה שצריך כדי לרדת ואגב אני אוכלת כי אני רעבה ובשביל לרדת במשקל אני צריכה לסגור את הפה גם שאני עדיין לא שבעה לגמרי ,אז מה זה בדיוק להקשיב לגוף ואם הגוף משדר שהוא רעב אז אוכלים ואוכלים ופשוט משמינים .

שלום לירן כמי שבאה מעולם האקדמיה, ביססה ומבססת את מקצועה על הידע המדעי, אין בכוונתי להפריך את העובדה האקדמית שאת מביאה. שנים רבות באקדמיה לימדו אותי שידע זה טוב ואם הוא מדעי-אקדמי זה בכלל אחלה... אך איך כל זה עוזר לי אם אני לא מצליחה ליישם? מה ערכו של ידע שאינו שמיש למשתמש? זה היה התסכול שלי כאשת מקצוע (להזכירך, דיאטנית שלמדה את מאזן האנרגיה השלילי על בוריו ועד לרמת התא) וכאישה שחיה במאבק כרוני עם גופה ועם המזון בחייה (ושוב, אזכיר שעל אף הידע והעובדה המדעית שאת מביאה ואותה אני מכירה היטב). והנה, גם את, "יודעת" אך רחוקה מהשגת המטרה. "יודעת" אך חיה בחוסר שביעות רצון ותסכול. אז לדעת זה יופי, אך כנראה לא מספיק, כי את לא ממש מצליחה להגיע לשם. ידע שאינו מופנם ומוטמע באורחות חיי, חייך, לוקה בחסר. מה שאני מציעה זה לשחרר קצת את האחיזה בעובדות המדעיות הפשטניות ולנסות להבין מה חסר כדי לייצר ביצוע מיטבי ובר תוצאה יציבה. ברמת הידע, הכל נכון. על הדרך אנו חלוקות לגמרי. מתאמנים שלי מגיעים ליצירת מציאות כפי שאת מתארת, באופן אחר לגמרי. לא מתוך הגבלה וחסך, לא מתוך כפיית חוקים ופקודות (שמתחילים בבוקר ונגמרים בערב), אלא מתוך מרחב של חופש וחיבור לגוף שלהם ולעצמם. איך זה קורה? כי זה הטבע שלנו. את מאוד צודקת כשאת כותבת "אין כאן קסמים", נדרשת כאן עבודה. אך זירות העבודה שלנו שונות. בעוד את מציגה את גישת הדיאטה שמתמקדת בפן ההתנהגותי, גישת ההרזייה ללא דיאטה מתמקדת במקור שהוא צורת הפרשנות, החשיבה, התשתית הקוגנטיבית. כשאת מאמינה (אמונה = קבעון מחשבתי) שאת צריכה להנדס את האכילה שלך, להגביל אותה, את יוצרת לא רק רעב פיזי אלא גם רעב פסיכולוגי. וזה לא יחזיק מים. אכילת היתר מחכה לך בפינה. כשאת כותבת "אני שמנתי ולא מצליחה לרדת במשקל כי אני אוכלת יותר ממה שצריך כדי לרדת ואגב אני אוכלת כי אני רעבה" - אני אומרת לך באחריות שאם את אדם בריא, אינך יודעת לזהות רעב פיזי-ביולוגי ומבלבלת אותו עם רעב רגשי. הגוף שלנו שואף למשקלו האידיאלי, זו הסיבה שקיים בו מנגנון שתפקידו לווסת את האכילה שלנו (מנגנון רעב-שובע). זה לא התפקיד שלך לחשב, לתכנן, לשקול, לספור, להעלות בריבוע ולהוציא לוגריתמים. זה התפקיד של הגוף שלך, והאמת היא שהוא יודע לעשות זאת הרבה יותר טוב ממך וממני. רעב, זוהי הדרך של הגוף לסגנל לך את צרכי האנרגיה שלו ואת צרכיו לרכיבים ספציפיים. הוא אינו דורש אנרגיה לטובת אגירה, זה אינו צורך. לגוף אין צורך להשמין. הוא דורש זאת לטובת תיפקודים וזה אומר שזוהי אנרגיה נצרכת (לא נאגרת). אז אם את אוכלת כשאת רעבה, למה שתאגרי? למה שתשמיני? אין מצב שהגוף רעב בלי סוף. זוהי חשיבה של ראש שמן שאומרת כי אם ניתן לגוף שלנו ללא הגבלה הוא לא ידע די. מי שחווה את התהליך הזה נדהם לגלות כמה מעט חומר הגוף שלנו צריך. וקטנה לסיום... רק לצורך התרגיל, אמרי לעצמך באופן מכוון "אני צריכה לסגור את הפה" והיי נוכחת ברגש שעולה בך, מה הכי בא לך לעשות עכשיו? מה את מאמינה שתעשי בסופו של דבר? לאופן בו את "מטפלת" בבעיה, לאופן בו את מפרשת את ה"בעיה" - יש משמעות אדירה והשלכות טוטאליות על הפעולות שתבחרי לעשות. זה אינו מודע ומאוד אוטומטי. לירן יקרה, אני מבינה שזהו מפגש די ראשוני שלך עם הגישה שמביאה רעיון מנוגד למה שהאמנת בו עד כה. זו סיבה טובה להתנגדות שהיא טבעית לגמרי. הכירי בהתנגדות הזו שלך, ולשם השעשוע תני לעצמך את החופש להיפתח לרעיונות המוזרים שאנו מביאות בפורום הזה. שאלי שאלות ונשמח להמשיך לענות ולהרחיב את ההבנה שלך. מאחלת לך יום נפלא לאה פינטו

קראתי את מה שכתבת והבנתי את העניין אך זה נראה לי קשה ליישום כי דוקא כשאוכלים לא מתוך רעב פיזי יותר קשה לסגור את הפה כי אם אני שבעה אז אני מפסיקה לאכול , אבל אם אני אוכלת הרבה כי פשוט טעים לי ו"בא לי" קשה לי לוותר על זה אז בעקבות האכילה המרובה באה ההשמנה אז איך ניתן לשנות את זה ?

היי, רציתי לפתוח ולומר שהפורום שלכן ממש מוצא חן בעיניי וכך גם השיטה/ גישה אואיך שאתן מגדירות את זה. קוראים לי נעמה ואני בת 18, עד לפני שנה הייתי אנורקסית, הגעתי לתת משקל קיצוני ועברתי טיפולים כדי להחלים. ניסיתי אלפי תפריטים וחפרתי כל כך הרבה על הנושא. היום אני מבינה שמה שהביא אותי מלכתחילה למצב של השמנה, לאחריה דיאטה קיצונית, הדרדרות לאנורקסיה ועלייה מהירה במשקל (כיום המשקל שלי קצת גבוה מהרצוי) הוא הדימוי העצמי הנמוך שלי. מגיל צעיר מאוד שנאתי את בגוף שלי, התנחמתי באוכל, הרעבתי את עצמי והגבלתי את עצמי בכל צורה אפשרית. רק לאחרונה קלטתי שמה שאני צריכה זה לאהוב ולכבד את הגוף שלי במקום להמשיך להתעלל בו, אני מבינה שהגוף יודע בדיוק מתי,מה וכמה הוא רוצה לאכול. אי רוצה לתת לו לנסות בעצמו את מה שהוא יודע הכי טוב. בימים שאני אוכלת בצורה הזאת אני מרגישה מדהים, אני גם אוכלת מה שאני רוצה, גם לא מרגישה כבדות או רעב וגם לא כואבת לי הבטן (כי מאז ומתמיד סבלתי מכאבי בטן רצחניים), אבל עדיין לפעמים אני לא מצליחה, אוכלת יותר ממה שאני צריכה כי זה טעים לי, מרעיבה קצת את עצמי כי אני נהנית מהתחושה וכו'... אז בבקשה, תנולי קצת יותר מזה, קצת הסבר, קצת עזרה, אני אמנם מחפשת לרזות טיפה אבל בעיקר להפוך את זה לאורך חיים ולקבל את הגוף שלי כמו שהוא. תודה

נעמה המקסימה. איזה יופי לקרוא נערה סהכ בת 18 עם תובנות שגם אנשים מבוגרים ממש עוד לא השכילו להגיע אלהן. ישר כח. אני ממש מתמוגגת לקרוא את מה שכתבת ואת התובנות שלך על מצבך. מה שיש לי לומר לך במצב שבו את נימצאת הוא שיש בך חלק מאד הרסני שרוצה לגרום לך סבל. החלק הזה גורם לך לשנוא את עצמך את הגוף שלך להעניש את עצמך בכל דרך אפשרית ולפגוע קשות באיכות החיים שלך. יש לי חדשות בשבילך לכל אחד מאתנו יש חלק כזה והחכמה היא לדעת להתנהג אתו נכון. זה אומר שאסור לך להתעלם ממנו כי אז הוא יעשה מה שבא לו, אסור לך לתת לו לשלוט כי אז הוא יהרוס כל חלקה טובה בתוכך אבל גם אסור לך להלחם בו כי פרדוקסלית הוא גדל ומתעצם ככל שנלחמים בו. אז מה כן לעשות? להכיר אותו ולהבין שהוא לא אויב שלך, שיש לו כוונה חיובית עבורך כמה שזה נשמע מוזר, ועליך ללמוד להבין אותו ולתת לו הרבה אהבה וגבולות. כשתלמדי לעשות זאת הוא ירגע ויפסיק להציק לך כל כך הרבה. מקווה שעזרתי, בלה

אני מועמד לניתוח טבעת בבדיקות ובצילום וושת וקיבה נכתב: "רפלוקס קל עד אמצע הוושת" רופא 1-"לא ממליץ על טבעת. כי הרפלוקס יגבר ואתה לא תרגיש בנוח, אני ממליץ לך על שרבול". רופא 2-"אין שום בעיה אתה יכול לעשות ניתוח טבעת ולא תרגיש ברפלוקס", אני מעדיף טבעת שכן זהו ניתוח שיכול להיות הפיך ובשרבול לא יכול להיות הפיך.אנא יעצך לי מה לעשות.

שלום יהודה. עלך לפנות לפורום אחר. ישנם פורמוים בנושא של ניתוחים לקיצור קיבה ושם ישמחו לענות לך. בברכה, בלה

ב"ה שלום, קראתי בפורום שלכם והבנתי שיש איזו דרך טובה לירידה במשקל ללא הלחץ של הדיאטה, אני בגובה 1.74 ומשקלי הוא 75 ק"ג אני רוצה לרדת 10 קג' ואני פשוט לא מצליחה, אני עולה ויורדת, יש לי לחץ מצד בן הזוג שארזה (הוא אומר שזה ממש חשוב לו ומסביר לי ואני יודעת שהוא אוהב אותי אך זה פשוט מפריע לו ואני מבינה) אך עדיין נעלבת לפעמים שזה עולה, במיוחד לאור חוסר ההצלחה לי לירידה במשקל. גם אני מאוד רוצה לרדת במשקל, מאוד מפריע לי המשקל העודף שלי.נרשמתי לחדר כושר אך בסוף קרו כמה דברים וזה לא הסתדר, כרגע אני בלימודים ויש עליי לחץ ואני לא מצליחה לעשות כושר בכלל, יתרה מכך, אני מוצאת את עצמי חוזרת מתוסכלת מהלימודים ומתחילה לחפש מאכלים שינחמו אותי ויפנקו אותי (אני מודעת לזה שזה אסון), כל יום כל הזמן הדיאטה הזאת יושבת לי על הראש ואני פשוט לא מצליחה. אשמח לשמוע מה הדרך שלכם אומרת וכמה עולה הטיפול והיכן. אני ממש זקוקה לזה. בברכה,

יעל היקרה. אני שומעת את המצוקה שלך ואת הרצון לעשות סדר בנושא של אכל ומשקל. אני רואה את הקושי לדעת מה לעשות ואיך להתנהל כדי להגיע למצב של איכות חיים גבוהה, שקט פנימי, אכילה מאוזנת ותחושה טובה עם עצמך. את מנסה את הדרכים הרגילות (דיאטה, התעמלות) ומגלה שמשהו בתוכך מתנגד לדרך זו ולא מאפשר לך להגיע אל המטרה שלך. על פי הדרך בה את מתבטא נראה לי שאת מרגישה קצת תקועה במצב אליו נקלעת. יעל, לפעמים במצב של תקיעות צריך נקודת מבט אחרת , אם למשל נפלת לתוך בור וניסית לצאת הרבה זמן כדאי שמישהו מבחוץ יתן לך נקודת מבט חדשה על המצב שלך, כזאת שאת לא מצליחה לראות מתוך הבור. נקודת מבט כזו היא לפעמים כל מה שצריך כדי להפסיק להסתובב במעגלים ולמצוא דרך להחלץ מהמצוקה. בגישה של הרזיה ללא דיאטה קיימת נקודת מבט חדשה על בעיה שאת מתארת צריך להסכים לראות אותה. אז אם זה מעניין אותך את מוזמנת לנסות. בברכה ובהצלחה, בלה

ב"ה אני מעוניינת מאוד, והאמת שהיום אחרי שקראתי הודעות בפורום כבר התחלתי ליישם... אני מרגישה כבר פחות לחץ, אני לא יודעת אם זה ריגעי או שזה יעזור להרבה זמן..מה שכבר טוב זה שלא רצתי לאכול משהו משמין בגלל שאני לא יכולה ובגלל שאני בדיאטה. אז מה בעצם עושים, היכן והאם זה כרוך בתשלום? אציין שאני ללא רכב וללא הרבה זמן פנוי עקב הלימודים, גם הכסף לא ממש נוזל ממני... האם יש חומר לקריאה? ספרו לי מה האפשרויות. בברכה,

שלום,לפני כחודשיים גלשתי בפורום שלכם והחלטתי לנסות את השיטה,נראה לי שאני לא משמינה אבל גם לא יורדת במשקל?מה אני עושה לא נכון-בבקשה תגידו! תודה

שלום מלי. ראשית ברוכה השבה. אני מאד שמחה שהפורום ותכניו כבשו את ליבך עד כדי רצון לנסות את השיטה. מה שאני פחות שמחה הוא שהחלטת שרק מקריאת הדפים של הפורום את כבר יודעת מהיא השיטה ואיך מיישמים אותה. בעיני זו טעות מאד גדולה.ישום שיטה דורש תהליך של העברת אנפורמציה מדוייקת עם חוויה אישית אשר תפנים את האנפורמציה הזאת. במידה ולא עוברים תהליך הדבר דומה לטיול בפריז דרך אנטרנט - האם החוויה דומה לדעתך? ולשאלתך מה עושה לא נכון - התשובה היא אין לי שום דרך לדעת ,זה יכול להיות הרבה מאד דברים או אולי מעט. מניסיוני - תהליך של אימוץ גישת הרזיה ללא דיאטה הוא תהליך מורכב מיוחד אישי וחוויתי מאד ולמרות שהמחשב שולט מאד על חיינו עדיין יש מקום לחוויה של התנסות ישירה. וטוב שכך. מקווה שעזרתי. בלה

בתור אחת שניסתה את השיטה ועדיין מיישמת אותה (ומאמינה בה) ולכן רק מתוך נסיוני האישי: הירידה במשקל מאוד, מאוד איטית. צריך הרבה סבלנות - בסוף אולי תראי תוצאות. עצם השמירה על המשקל גם היא הישג משמעותי, לפחות לא עלית. ואיזה שיפור נפלא באיכות החיים לא לחשוב על דיאטות כל הזמן. אל תתיאשי ותהיי נאמנה לעצמך. שיהיה בהצלחה

אמון תודה

שלום בלה, רציתי לשאול האם יש דרך ליצור איתך קשר באופן פרטי? במייל לדוגמא? או שזה כבר גוזל מזמנך ואת מפנה אלייך אנשים לייעוץ ושיחה רק בתור פרנסתך? תודה על זמנך, אגם.

היי אגם צרי איתי קשר בטלפון יש לי אפשרות להציע לך משהו.תתקשרי כדי שנבדוק האם זה מתאים לך. 0528303005 ולשאלתך בוודאי שאני מקדישה זמן לא רק תמורת כסף ופרנסה אלא כדי לעזור באמת. מחכה לטלפון שלך. בלה

איך ניתן ליצור איתכן קשר על מנת לקבל פרטים על התוכנית?

שלום לימור תקליקי על התמונה של כל אחת מאתנו יש מתחת לתמונה פרטי התקשרות.

הסיפור שלי הוא כזה :אני בת 34 , כל חיי נחשבתי למלאה כמו הרבה עשיתי דיאטות הצלחתי לרדת במשקל לשמור על המשקל במשך תקופה ושוב לעלות וכך הלאה , לפני כשלוש שנים לאחר הלידה השלישית שלי , עשיתי דיאטה בה ירדתי הרבה מאוד במשקל והגעתי למשקל 42 ק"ג! , בפירוש תת משקל, ידעתי שמבחינה בריאותית זה לא טוב עבורי אבל מבחינתי להיות כ"כ רזה זה היה חלום שהתגשם , לאחר כשנתיים וחצי במשקל כזה נמוך ובעקבות לחץ של המשפחה התחלתי לעלות במשקל מה שהתחיל כרצון בעלייה מתונה הפך לאכילה מרובה ללא שליטה מעין פיצוי על כל התקופה שלא אכלתי , היום אני במשקל 58 ק"ג 154 ס"מ ומרגישה לא טוב , אני רוצה לרדת במשקל לפחות כ 8 ק"ג ולא מצליחה כל פעם שאני מחליטה על דיאטה אני נשברת , הדיאטה האחרונה שניסיתי היתה של שומרי משקל בה לא מגבילים על תפריט מסויים אלא מס' נקודות ליום , גם בשיטה זו לא הצלחתי כיוון שמס' הנקודות ליום לא הספיק לי על מנת להרגיש שבעה וכך לא הצלחתי לרדת במשקל , רציתי לדעת מהי השיטה שאתן מציעות והאם היא מתאימה לי , אני מיואשת מכך וזה מעסיק אותי כל היום .

שלום לי. אני שומעת את המצוקה שלך וזה נשמע לא קל להיות במצב הזה. לפי הסיפור שלך יש לך הסטוריה של חוסר איזון בכל הנושא של אכל ומשקל . כשאני אומרת חוסר איזון אני מתכוונת שהמקום הזה לוקח ממך אנרגיה ,מצריך התמודדות, ואת לא יכולה להיות נינוחה ורגועה סביב העניין הזה כי הוא כל הזמן במודעות שלך, דבר שעם השנים פוגע יותר ויותר באיכות החיים. את שבויה עמוק בתוך פרדיגמת הדיאטה - פרדיגמה הטוענת שאנחנו בעודף משקל בגלל סיבה חיצונית כמו יותר מידי אכל או פחות מידי פעילות גופנית. פרדיגמה זו מכתיבה את התגובה לבעיה - אם הבעיה היא חיצונית עלי להלחם על ידי צימצום אכילה בעזרת דיאטה והגברת הפעילות הגופנית. למרות שפרדיגמה זו נכשלה כישלון חרוץ בלפתור את הבעיה לטווח ארוך (כידוע לך אחרי דיאטה כמעט תמיד עולים חזרה ) מסרבים רוב אנשים לוותר עליה. הגישה שלנו מציגה פרדיגמה הפוכה. היא טוענת שבעיית עודף המשקל לא נובעת מסיבה חיצונית אלא דווקא מהוויה פנימית שלנו, על פי הגישה אם נצליח לחזור ולפעול מתוך מקום של רזה טבעי מבפנים נוכל בסופו של דבר לחיות חיים שקטים ומאוזנים סביב נושא של משקל אכילה ומראה חיצוני בידיוק כמו אנשים רזים אשר לא עושים דיאטות ולא סופרים קלוריות. כדי להגיע למצב הוויה זה יש צורך לעבור תהליך אישי המשלב ידע וחוויה על מנת לאפשר הפנמה ושינוי.זהו תהליך מעצים אשר מייצר שינוי לא רק בנושא של אכילה אלא בנושאים רבים נוספים. מקווה שקיבלת הסבר. אני ממליצה לך לשוטט בין דפי הפורום על מנת להתרשם ולקבל אנפורמציה נוספת. במידה ותרצי את מוזמנת ליצור קשר. בברכה בלה

שבוע טוב רציתי לדעת האם בשיטה או בהקשבה לגוף ניתן לאכול מה שרוצים או שצריך לעשות מבחר רק דברים דיאטטיים (כדי לרדת במשקל ולשמור)

האם אנשים רזים אוכלים דברים דיאטתיים????

שלום, מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ה"מלאה" של השכבה ותמיד הרגשתי בסדר עם עצמי כי היו לי מלא חברים,ועדיין יש לי. למרות העובדה שהחברה מקבלת אותי כמו שאני, אני רוצה להרגיש יותר טוב עם עצמי.. אני בת 15, שוקלת 64 והגובה שלי הוא 1.63.. וזה אחרי שירדתי איזה שלוש קילו.. הייתי רוצה לשמוע עצה\תגובה לאיך אני יכולה בכל זאת להוריד את הכמה קילו העודפים.. ניסיתי בעבר המון דיאטות, הלכתי לדיאטניות ושום דבר לא עזר.. תודה מראש.

שלום לך. למרות שאת רק בת 15 את עושה רושם של אדם מודע ובוגר. איזה יופי!! אז אני אענה לך מתוך המקום הזה. את כתבת שאת רוצה להרגיש טוב עם עצמך ואני רוצה לשאול אותך: מה יגרום לך להרגיש טוב עם עצמך? מה יגרום לך להרגיש לא טוב עם עצמך? שימי לב לתשובות ,האם הן משקפות את התפיסה התרבותית המעוות המנהלת אותנו כיום הקובעת את ערכו של האדם על פי מראה שנקבע בסטנדרתים קיצוניים ולא ראליים? את כתבת את משקלך וגובהך והם תקינים לגמרה. אז נכון את לא בגובה ובמשקל של דוגמנית צמרת אבל את במשקל תקין. את כותבת שאת אהובה ומקובלת וזה משקף את התחושה שלך כלפי עצמך. כלומר מכיון שהיה בך חלק שאהב אותך למרות שאת לא מאד רזה והעריך אותך, את הקרנת את זה החוצה לחברה והם קיבלו אותך כמו שאת למרות שהיית מלאה. הבעיה היא שיש בך חלק אחר , חלק שלוחש לך באוזן שאת לא בסדר כמו שאת ועליך להשתנות. את מקשיבה לו והולכת לכל מיני דיאטות אשר מלבד תחושת כעס ותסכול לא נותנות לך דבר. עשיית דיאטה מגדילה לך את החלק השיפוטי שבך ומקטינה את החלק האוהב והמקבל. כלל שיותר תגידילי את השיפוט הפנימי , תלחמי עם גופך ועם עצמך כך יהיה לך יותר קשה להיות אדם נעים , חביב שמח ומקובל על אחרים. אז אם את מבקשת עצה איך לרדת מספר קילוגרמים אני מאד ממליצה להתחיל עם בדק בית פנימי ולעשות סדר עם החלקים שבתוכך. לראות את החלקים החיוביים השמחים המקבלים ולתת להם הרבה מקום לראות גם את החלקים השיפוטיים המבקרים והכועסים וגם להם לתת מקום אבל לא את כל המקום אחרת הם יהרסו אותך. אני מאד ממליצה להספיק עם כל ניסיונות הדיאטה ולהתחיל לחשוב להרגיש ולהתנהג כמו אדם רזה טבעי. יש הרבה דרכים להגיע לכך ואם תרצי עזרה נשמח לתת לך. המון הצלחה בהמשך החיים. בלה בלה

היי בלה, תודה על ה..ניתוח שעשית למצב.. אני חושבת שכמו כל בן אדם יש לו את החלק שבו שהיה רוצה להיות יותר טוב, ואני מסוג האנשים שתמיד שואפים לטוב ביותר.אני יודעת שעוד קילו פחות קילו לא ישנו אותי כבן אדם.. אני לא מתכוונת לעשות שום דיאטה כי כבר ראיתי כמה שזה כושל ומכשל.. אני פשוט בשלב בחיים שהייתי שמחה להוריד את הכמה קילו שאני צריכה.. ואז כמובן לשמור על זה. אז שוב תודה.. ישר כוח!

כל כמה זמן אמור בן אדם להיות רעב, אחרי שאכל נגיד פרי? ואחרי שאכל ארוחה יותר גדולה? (לא בכמויות כמו ארוחות בוקר של חדרי מלון) נגיד לחם עם גבינה וירקות. או פשטידה או בשר+אורז מלא. או שזה אינדיודואלי בשיטה שלכן? אני אף פעם לא יודעת כל כמה זמן אני צריכה לאכול. והאם מספיק לי רק פרי ויוגורט בבוקר או שאני צריכה לאכול לחם עם ממרח. ברור לי שבשיטה כפי שקראתי זה לפי ההרגשה שלך. אבל עדיין לא תמיד ברור לי.

עופרי שלום רב. שימוש במילה צריכה מעיד על חשיבה דיאטתית. אדם רזה טבעי אף פעם לא שואל שאלות מסוג זה עבורו הדבר היחיד שקובע מתי הוא צריך לאכל זו תחושת רעב פנימית של הגוף שלו. עליך ללמוד את השפה של הגוף שלך הוא יגיד לך בידיוק רב מתי כמה ועד כמה לאכל. שבוע מקסים שיהיה לך. בלה

איך מקשיבים? למי שאין כסף ללכת לתזונאיי בשיטה שלכם עופרי

יכול להיות שבגישה שלכם הכל אפשרי? יכול להיות שאם אני ישנה כל לילה 10 שעות ומה שמתחשק לי שאני מתעוררת זה ביצה מקושקשת אחת שאני מוסיפה לה קוטג' (בלי לחם וכלום) זה מה שמספק אותי בבוקר. כי אנשים אומרים לי שאין לחם שאני לא יהיה מרוכזת וכל מיני . ואני אוכלת ככה כי זה מה שטעים לי בבוקר. אני עושה ביצה מקושקשת ומוסיפה למחבת קוטג ואז יוצאת ביצה גדולה לבנה. וזהו, אולי פשוט כדי לא לשאול אחרים.

לכל המתלבטות יש פתרון מדהים ומאוד כיפי תוך כדי שיתוף פעולה עם בן הזוג. פשוט כשתוקף אותי רעב אני שותה כוס יין לבן מוגז ללא אלכוהול מתוק(שמפניה לדוגמא)ומיד עושה סקס של חצי שעה עד שעה כולל הרבה נשיקות ומסאזים עד כדי ששנינו מזיעים וקצב הלב מתגבר.אני משתדלת להגיע לפחות ל2 3 אורגזמות בכל פעם(כ4 פעמים בשבוע)וככה באמת שורפים קלוריות די יפה.(זה לפי המלצת דיאטנית).הייתי מאוד שמנה עם טוסיק גדול ופולקס ולאחר שניסיתי הרבה דרכים אני רואה שסקס מאוד עוזר כי אחרי זה כבר הרעב עבר ורוצים לישון.הורדתי ב 6חודשים 12וחצי קג.אנו זקוקות לבן זוג עם רצון וכושר ורציתי להוסיף שאני בגיל המעבר לקראת ה50.תנסו את הדבר כל פעם שתוקף החיידק ששמו רעב.מה רע שזה גם מוסיף לזוגיות ולאהבה.החשוב ביותר לא לעשות סקס על קיבה מלאה כי זה רק מזיק.

אני רוצה להתחיל לקחת גלולות נגד הריון אבל שמעתי מחברות שלי שגלולות גורמות לעליה במשקל! האם זה נכון?

זה ממש לא נכון... לפחות מנסיוני. התחלתי לפני שנה וחצי לקחת פמינט ובכלל לא עליתי במשקל. אבל אולי זה תלוי בסוג הגלולה ובמה שהיא מכילה. נראה לי ששווה לך להתייעץ עם הרופא שלך לגבי איזה סוג וכו'..

גם אני משתמשת בגלולות פמינט 3 שנים, וממש לא העלתי במשקל. זו גלולה עם מינון הורמונלי נמוך, ככה שלא היו לי תופעות לוואי

לקחתי פמינט במשך למעלה משנתיים והמשקל לא השתנה. לעומת זאת בחודשיים האחרונים החלפתי (לצערי) ליסמין ועליתי בכמה ק"ג מבאסים במיוחד. אי לכך אני חוזרת לפמינט הישנה והטובה.

שלום, אני בת 15. מגיל 13 אני סובלת מהפרעת אכילה. הייתי אובססיבית לגבי המראה והמשקל שלי. לאחר כמה זמן היו לי התקפי בולמוסים ולאחר הקאות/דיאטות. ככה זה נמשך בערך שנתיים. היום יש לי התקפי בולמוסים נוראיים ואחר כך אני באמת משתדלת לא להקיא. אם אני מקיאה זה בתדירות ממש נמוכה (בערך פעם בשבועיים שלוש). אך כיוון שההקאות בתדירות כלכך נמוכה אני נשארת עם כל האוכל וממש השמנתי! אני לא סובלת את עצמי! אני ממש בדיכאון בגלל זה ואני רוצה למות. מה אני יכולה לעשות?? כבר ממש נמאס לי לחיות ככה. כל יום הוא סיוט של ממש, כל יום אני מבטיחה לעצמי שיהיה אחרת, שאני אלך לפי התפריט שהדיאטנית נתנה לי...אך לשווא. טוב טני ממש נמצאת במרה שחורה וגם אני לא רוצה ללכת לביה"ס כי שום בגד כבר לא עולה עליי ואם הוא עולה זה ממש לוחץ לי וחוץ מזה נהייתי ממש מכוערת.

שלום לך. יש לך הפרעת אכילה . מה שאומר שעליך לקבל טיפול המשלב בין יעוץ נפשי ליעוץ תזונתי. אם את הולכת רק לדאיטנית זה מאד חמור כי עליך לקבל טיפול משולב. בטיפול תוכלי לדון בכל הקשיים שלך. בברכה בלה

הבעיה שאני נמצאת כבר בטיפול קצת יתר משנה. אני מטופלת אצל פסיכולוגית קלינית מומחית להפרעות אכילה.. ואיני מרגישה שחל שינוי במצבי. הייתה תקופה שהצלחתי אך כעת אני שוב מידרדרת. אני מרגישה אשמה וייאוש על כך שאני מבזבזת כסף להוריי ונסיעות (כי היא גרה רחוק). אופפ... אם זה היה כלכך קל כבר מזמן הייתי מחלימה. אינני רואה שום תקווה. אני כבר הרבה זמן בטיפול ולדעתי הייתי צריכה ממזמן להחלים. אלא שזה פשוט מעגל קסמים כזה שכל הזמן חוזר. זה מה שהתרגלתי לעשות כדי לווסת את רגשותיי ואני לא מצליחה אחרת. האוכל לדעתי זה הפיתרון הכי טוב. זה פשוט התמכרות. למה דווקא אני?? למה יש לי אופי כזה?... אני בטוחה שעוד נערות שנמצאות במצבי לחץ או בכמה מצבים נפשיים לאו דווקא מפתחות הפרעת אכילה. למה אני כן

שלום רב! מאד התרשמתי מהשיטה שלכן וזאת על פי קריאה של דפי הפורום. קראתי בהודעה מסוימת שניתן לעשות את המפגשים במסנג'ר, בטלפון ואף בסקייפ, שזה ממש מבורך מבחינתי כיוון שאיני מתגוררת במרכז, איך ניתן לבצע זאת? בתודה מארש!

היי ככל הידוע לי לאה עובדת בטלפון הפרטים שלה תחת התמונה שלה. צרי קשר דברי ותראי האם זה מתאים לך

בלה ולאה שלום רב, אני מאוד נהנית לקרוא את הפורום שלכן. חבל שאין לו יותר פרסום. בשבוע שעבר שקלתי את עצמי ואני שוקלת בערך 58 ק"ג ואני בגובה 1.63 . שקלתי לפני שלוש שנים 75 ק"ג (!) ואני עכשיו בחרדה שאולי אני אחזור למצב הקודם. לפעמים זה מפריע לי לתפקד בעבודה ובלימודים, למרות שאני משתדלת להמשיך ולשמור. ההורים שלי למשל לא מבינים למה אני חרדה, אבל אם לא הייתי יורדת במשקל אני בטוחה שהם היו מעירים לי על זה. יש לכן עצה בשבילי?

היי נטשה. אשאל אותך מספר שאלות. למה פתאום הופיע החרדה הזאת? מה קרה בחיים שלך לפני שהיא הופיע? מה בידיוק היא משרתת אצלך? מדוע את בוחרת לטפח אותה כל כך ? (כלומר לתת לה כל כך הרבה מקום ותשומת לב). ישנו עקרון האומר שאנרגיה הולכת לאן שמופנית תשומת הלב. אם כל הזמן תגדלי ותזיני את החרדה היא תגדל ותשלוט בך. אני מציע לך לגדל גם צמחים אחרים בגינה של התודעה שלך. מחשבות כמו ביטחון שלווה ואמונה בכך שכבר כן הצלחת לרדת ולא עלית משך הרבה זמן. מקווה שעזרתי. בלה

שלום בלה, תודה על ההתייחסות. התחלתי לפחד כאשר ראיתי תמונות של עצמי לפני 3 שנים כששקלתי 75 ק"ג, ומצאתי מכנסיים ישנים שלי. זה הפחיד אותי בגלל שאז נראתי פחות טוב, אפילו די רע, והבנתי שאני לא יכולה "לנוח על זרי הדפנה". כלומר- אני עדיין צריכה להיות מודעת למה שאני אוכלת ביחס לפעילות של הגוף שלי. לפעמים אני משקיעה בזה יותר מדי תשומת לב, אבל מצד שני למראה החיצוני יש השפעה מסוימת על החיים שלי. אני אנסה להחליף את המחשבות האלו במחשבות חיוביות.

שלום רב אינני מצליחה עודפים שנשארו לי מהלידה לפני שנה. נורא קשה לי לעשות דיאטות קיצוניות מהי הדרך הנוחה יותר שתוכלו לייעץ לי , לאכול נכון ולא להרעיב את עצמי לשם כך בברכה , ליאת

שלום ליאת. עליך לבחור ולהחליט על הדרך. אנחנו מציעות תהליך אישי ,במידה וזה נראה לך את מוזמנת ליצור קשר. אם יש לך שאלות ספציפיות נשמח מאד לענות ולהבהיר על השיטה בה אנחנו מאמינות

רציתי לעדכן אתכן - זה כ שלושה חודשים שעשיתי סוויטץ בראש ואני לא עושה יותר דיאטות. יש לי סוכר בבית וחלב 3% ולחם רגיל וטעים ומעדנים וכל טוב. ואני לא חושבת כל היום מה לאכול ומה להכין ומתי הארוחה הבאה .... יש לי חופש ושקט !!! השלווה הזו שאתה פתור ממחשבות על אוכל - רק היא שווה המון. ותכלס ירדתי כמעט 10 קילו. ואני רזה! אני אוכלת הכל עד שובע. לפי הצרכים של הגוף ולא דוחפת אוכל סתם כך! הפסקתי להיות פח זבל! וכשאני אומרת שובע זה השובע האמיתי בגוף - לא בראש. הגוף מקבל את מה שהוא צריך באמת ולא תחליפים שמבלבלים את הגוף. אני מרגישה שהגוף שלי רגוע ולכן הוא משיל את כל הקילוגרמים האלו. אז הרווחתי לא רק גוף רזה גם חיים בריאים ושקטים וגם אוכל אמיתי המון תודה

רק שאלה קטנה , עשית גם ספורט ?

נאוה יקרה נפלא לשמוע ממך, תודה על שחשבת עלינו ומצאת לנכון לשתף. בשיחה אחת ויחידה שניהלנו (ואני מאמינה ומאוד מקווה שאינני טועה), אי אפשר היה שלא להתרשם מהאופטימיות שלך, מהגישה הבריאה והחיונית שאת מביאה. הלך הרוח הנכון ביותר להצלחה. והנה...זה בא...בקלילות ובנעימות. יישר כח, חיבוק גדול שלך לאה פינטו

הרווח הגדול ביותר הוא השקט הנפשי. השלווה. התפנה לי הרבה מקום בראש... אין את ההתעסקות האובססיבית בכל חוקי האכילה והמתמטיקה המלווה בה. אין יסוריי מצפון ואין בולמוסים.... ואין מה שינשוף לי בעורף. ואני סבורה שזה לא פחות חשוב מתהליך ההרזייה הפיזי. ואכן כן דיברנו בטלפון שיחה מאוד משמעותית בה סיפרתי לך שמאסתי בכל הדיאטות והפתטיות שמלווה אותן ושהגעתי להבנה שאני לא רוצה יותר דיאטות ואת היית שם בשביל לחלוץ את הפקק באופן סופי למעבר של חשיבה אחרת . סיפרתי לך שאני באה מתחום הטיפול ואני מתחברת לחשיבה האחרת - לסוויטץ. ולכל מי שקורא... הכי קל לעשות דיאטה אומרים לנו מה לאכול ,איך לאכול , מתי לאכול אך העבודה הקשה ביותר היא לא לעשות דיאטה- להתמודד עם החופש!!! ולעשות את זה במודעות ובחיבור עם הגוף שלך ותודעה. לדעת להרגיש אותו, להבין אותו לאבחן מסרים שלו ובעיקר להבחין מתי זה רעב אמיתי ומתי זה לא. לדעת להנות מהאוכל ולא לבלוס ולבלוע אותו.... ומי שלא יכול להגיע לזה לבד הכי שווה לקבל תמיכה מקצועית. תחשבו על זה לחיות כל החיים בדיקטטורה?! מי רוצה?

שלום רב רציתי לשמוע על דרך להורדה במשקל אני שוקל 93 וגובהי 1.86 בן 33 ובתפריט היום יומי שלי אני אוכל בבוקר 2 כריכים עם אבוקדו או ביצה או משהו אחר(הלחם מחיטה מלאה) בצהרים אוכל בשר/דגים ופחמימות כמו פסטה,אורז,קוסקוס והכל מחיטה מלאה וכן סלט ירקות בערב אוכל מרק ירקות או פרוסה עם ממרח כלשהו או פשטידה כלשהי יש לציין כי הפסקתי לאכול גבינה ואני שותה בבוקר נס קפה ללא חלב קפה בשילוב כפית סוכר ותה לפעמים בשילוב כפית דבש פירות אני אוכל בין הארוחות תודה ויום טוב דרור

היי דרור. לא ברור לי למה את כותב את התפריט שלך? מה בידיוק אתה שואל? איך נוכל לעזור לך? אני מקווה ששמת לב לשם הפורום.

בעיקרון רציתי לשאול איך זה עובד?

שלום, אני כמעט בת 18 וסובלת מהפרעות אכילה מגיל 12 בערך. אחסוך בתיאורים של כל שנות החולי, רק אומר שכרגע אני בעודף משקל וזה ממש קשה למישהי שרוב שנותיה האחרונות הייתה בתת משקל (אני באמת בעודף משקל, אובייקטיבית, לא רק בראש שלי). ולענייננו, כרגע אני נמצאת בטיפול ובמעקב דיאטני. לאחרונה הגעתי למסקנה שהדיאטנית שלי בכלל לא דוחפת להחלמה ומבחינתה מספיק שאני לא עושה דברים קיצוניים מידי. לי זה לא מספיק. אני מכירה את המחלה הזאת ואת עצמי מספיק טוב בשביל להחלים. אני מתה מפחד להגיע לצבא לא בריאה לגמרי. אני מחפשת דיאטנית חדשה באיזור השרון (כפ"ס-רעננה), עדיף שתתמחה בהפרעות אכילה. ניסיוני בטיפול דרך קופ"ח לא עלה יפה, שם בד"כ יש עדיפות למי שמראה יותר שהוא חולה, ככה שאשמח למשהו פרטי. האם ניתן להפנות אותי לאנשהו? בתודה מראש, נגה.

מקווה שזה המקום הנכון לשאול את השאלה שלי.. התחלתי לקחת גלולות נגד הריון (פמינט) בהמלצת הרופא שלי. שתי חברות שלי סיפרו לי שעלו במשקל מאז שהתחילו לקחת גלולות, ורציתי לדעת האם זה נכון והאם זה באמת מה שעלול לקרות לי.

שום דבר לא יכול לגרום לך להשמנה מלבד האמונות שלך. אז האם את מאמינה שגלולות משמינות? אם כן הן אכן תגרומנה לך להשמין אם לא אז לא. בברכה בלה

בוקר טוב מוריה הגלולות השונות למניעת הריון הן מוצר הורמונלי, ומה שמבחין בינהן הוא ההרכב והמינון. להורמונים השפעות שונות ומגוונות על בני אדם שונים. לכן, הדבר המיידי שמתבקש להאיר לך הוא העובדה שמה שחוות חברותייך אינו רלוונטי לגבייך, בהכרח. ממליצה לך בחום, להיות ערה לגופך ופחות להתמסר לסיפורי חברות. מעבר לכך, אינני יכולה להיות בטוחה שמדובר בהשמנה, לעיתים קרובות מדי קיים בלבול בין הצטברות נוזלים (תחושת התנפחות) לבין השמנה (עליה במסת השומן). בכל מקרה, מציעה לך להתייחס לגופך באופן ספציפי. אם את חווה שינויים בלתי רצויים, פני לגניקולוג שלך. ברוב המקרים, קיימת אפשרות להחליף גלולות למשהו מתאים יותר. ואם בכל זאת דחוף לך להכיר את הגלולות המסויימות הללו, פני לפורום גניקולוגיה. בטוחה שתוכלי לקבל שם אינפורמציה מקצועית, מקיפה ומספקת. יום נפלא שלך לאה פינטו

ובלי קשר לדיאטה,אלא במחשבה על מה שאת מכניסה לגוף שלך, תחשבי פעמיים ושלוש על כמה שנכנס לגוף שלך, הגלולות הן חומר לא טבעי, הן איזה מין טריק שעובד על הגוף שלנו ויש בזה נושא למחשבה עמוקה על דברים שנכנסים לגוף.

היי, אני נחשפתי לדרך שלכן ומאוד התחברתי.אני כבר חשופה אליה כ3 חודשים, אך מצבי הרוח משתנים. לפעמים אני מרגישה טוב עם גופי ולפעמים כעס נוראי שאין תוצאות. בנוסף יש לציין שבמהלך תקופה זו גילתי שאני לקטוזית, מה שמהווה בעייה בהימנעות כלל מוצרי המזון(סוג של הגבלה במזון בדומה לדיאטה). בתחילה החלטתי להיחשף לכמה שיותר מוצרי מזון, מה שלא הרשתי לעצמי עד היום בכדי לא להרגיש חסכים..כרגע אני עדיין לא במלואו מייחסת חשיבות לרגישות, אבל משתדלת כמה שפחות להימנע ממוצרים שאינם מתאימים לי. בכל מקרה ארצה לדעת מה עלי לעשות במצב בו איני רואה תוצאות? והאם הרגישות שלי קשורה בכל התהליך? האמתי שזה די מתסכל ואשמח לשמוע ממכן תגובה. תודה רבה:)

הי מירי. בואי ואספר לך סיפור. תארי לך ששמעת שיש מקום מאד יפה בארץ אחרת שביקור בו הוא חוותי ומעניין. תארי לך שהתלהבת מהמקום והחלטת שאת רוצה לבקר בו. תארי לך שאת לא יודעת בידיוק אפה המקום, את השפה של הארץ בו נימצא המקום ,ואיך בידיוק מגיעים אליו. תארי לך שהחלטת שאת מגיע למקום על סמך קריאה על המקום באנטרנט. תארי לך שלמרות שיש מדריכים שיכולים להוביל אותך בצורה מדויקת אל המקום את בוחרת לא להשתמש בשרותים שלהם אלא הולכת לבד. תארי לך שאת לא מגיע למקום ומתאכזבת מאד (זה היה צפוי לא?). אני לא רוצה להשמע שיווקית אבל חשוב לי להסביר לך שתהליך של הרזיה ללא דיאטה דורש ליווי אישי ומקצועי על מנת למנוע ממך טעויות רבות , על מנת לשקף לך את הטעיות האלה, ועל מנת לאפשר שינוי עומק. לכן כשאת אומרת שאת עושה את השיטה ולא רואה תוצאות חשוב לי לבדוק אתך על סמך מה את אומרת שאת עושה את השיטה הזאת? מאפה קיבלת את האנפורמציה על השיטה? איך למדת את עקרונותיה? אם הלימוד הוא רק דרך שיטוט בפורום הרי שלדעתי קשה מאד להפנים את עקרונות הגישה דרך פורום. בפורום אנחנו עונות תשובות לא מלמדות את הגישה. בקשר לאי סבילות ללקטוז - גם פה אני מציע להקשיב לגופך ולראות איזה מוצרי חלב עושים לו לא טוב ובאיזו כמות. במקום ללכת על פי הנחיות תזונתיות פשוט תנסי ותראי. מניסיון שלי כדאיטנית של מכון גסטרו משך שנים רבות היו הרבה מטופלים שיכלו לאכל דברי חלב שהיו אמורים לגרום להם בעיות ללא שום הגבלה בעוד שמוצרים אחרים שהיו מותרים לכאורה עשו להם רע. כמובן שגם אז המלצתי להם להקשיב לגוף שלהם. מירי, השיטה עובדת אבל צריך לעשות אותה נכון . מקווה שנענית. בברכה בלה

לפני כחודש וחצי התחלתי תהליך אימון להרזיה ללא דיאטה אצל לאה. התחלתי עם ידיעה מאוד ברורה שאני עם דיאטות סיימתי לתמיד ועם רצון גדול להתנסות בגישה זו. השיונוי הגגול ביותר שמתחולל אצלי הוא תחושות השקט והרוגע שהתחילו להיות הרבה יותר שכיחות ותכופות ברפרטואר הרגשות שקיימים בי. התחלתי להיות הרבה יותר קשובה לעצמי, אני מסוגלת היום להכיל הרבה יותר בקלות רגשות של פחד, תסכול, אי שקט או מתח מבלי לרוץ ישר למקרר "לסתום" אותם, פשוט מניחה להם להיות, משוחחת איתם מכירה אותם שוב, אבל הפעם ממקום רגוע, לא נבהל מתבונן וחווה אותם. אני מתחילה לקבל ולהכיל את המכלול השלם הזה שנקרא איילת, לומדת לכבד אותו, לא לכעוס עליו. הפסקתי להתייחס לאכול במונחים של משמין או מרזה, אלא פשוט האם בא לאכול אותו או לא, אני מזהה היום הרבה יותר בקלות מה בדיוק אני רוצה לאכול, גיליתי שאני נורא בררנית באוכל (פעם חשבתי שאני אוהבת הכל). והכי חשוב - אני מרגישה שאיכות החיים שלי עלתה והשתבחה באופן שקשה לתאר, אני חווה מציאות של חופש בחירה של שפע, גם באוכל גם ברגשות. היום, גם כשיש לי רגעים קשים של ספקות ושאלות ברור לי שלכלא המחשבתי וההתנהגותי שהייתי בו לפני התהליך - אני לא חוזרת. ואני יודעת שעם הזמן תגיע גם ההרזיה.

יופי ותודה על השיתוף המאלף.

היי איילת יקרה ואהובה את פשוט נהדרת. מלאת הערכה, אני קוראת את הפוסט שלך ומתרשמת עמוקות מהשינוי בהתייחסותך להישגייך (...לאהוב כל דולר בנפרד, הא?!). את על דרך המלך אכן הגעת עם רצון גדול להתנסות. התמסרותך לחווית התהליך היא הכח המאפשר. ההרזייה שלך מתרחשת ממש כעת (במישור תת-קרקעי, נכון ובריא) והביטוי החיצוני לא יאחר לבוא. המשיכי לסמוך על עצמך, את עושה עבודה מצויינת. בהערכה ובאהבה רבה שלך לאה פינטו

שלום לכן, פעם ראשונה שאני פה ומעניין אותי מאוד לדעת מהי בדיוק ה"שיטה" או התוכנית, לא כ"כ הבנתי, פשוט משך אותי מאוד שם הפורום "הרזיה ללא דיאטה".. בשנה האחרונה אני נורא סובלת מעליות רציניות במשקל ודיאטות שנגמרות בתיסכול נוראי, אני אפשר לומר די אבודה לא מצליחה לצאת מהתקופת אכילה הזאת (תקופה ארוכה למדי..) ומפחדת שבסוף לא יהיו לי הכוחות לרדת כלכך הרבה. תודה ויום אהבה מלא באהבה (-:

היי קרן. את חיה פעם אחת וכל כך חבל לבלות את החיים בכלא הנורא הזה שנקרא דיאטה שיש בתוכו שופטים מחמירים שוטרים נוקשים הרבה צמצום סבל ופחד וכל זה נכפה על עצמנו במו ידינו. החופש לשינוי מצוי במרחק של החלטה . תקראי שיתופים שיש פה בפורום ותראי איך מדברים אנשים שעברו את התהליך אצלי או אצל לאה. מקווה שתפרגני לעצמך לצאת לחופש. סוף שבוע מקסים שיהיה לך. בלה

שלום רב,אני כמעט בת 40 כל חיי, כמעט מהרגע שנולדתי סבלתי מעודף משקל ומההתמודדות עם כל מה שכרוך בזה,מס' פעמים בחיי הייתי רזה,לא מאוד אבל בסדר גמור ואת זה השגתי ברוב הפעמיים באמצעות דיאטה,אני לא מאמינה בדיאטות,מאסתי בדבר הזה,אני עייפה ומותשת מזה ורוצה לחיות בשלום ואהבה עם הגוף שלי,רוצה שיהיה לי שקט ושלווה בכל מה שקשור לתחום הזה,בכל יתר התחומים בחיי אני מסופקת ומצליחה תמיד להשיג את מה שאני רוצה,שואפת וחולמת. אתמול לראשונה ממש במקרה(או לא)גיליתי את הפורום הזה ואני מרגישה שמצאתי מכרה זהב ויהלומים ביחד,ממש כאילו שזכיתי בפיס.רציתי לאמר לכן לאה ובלה(רק לאחר שקראתי קצת שאלות ותשובות) שאתן מדהימות בהתייחסות ובתשובות שלכן,אני כבר המון זמן יודעת שישנה הגישה הזו והייתי בסנדאות שעוסקות בשינוי המיוחל הזה אבל אני לא יודעת איך באמת לעשות את השינוי הזה,אין לי את הכלים ועד היום לא מצאתי מישהו שיוכל ללכת איתי צעד אחר צעד עד השינוי המיוחל,אני מרגישה שאני זקוקה להכוונה אישית ע"מ לעשות את השינוי הזה שיהיה שינוי עמוק,אמיתי ולתמיד. איך יוצרים עימכן קשר ע"מ לטפל באופן אישי? שלחתי מייל ללאה עם הכתובת שתחת התמונה ומשום מה הוא חזר ולא התקבל,אז מה הכתובת הנכונה?

שלום רב לך. אכן הגישה שלנו עשויה לעזור לך לדעתי. לאה ואני עובדות על פי אותה גישה אבל עם כילים שונים. אני משלבת בטיפול פסיכותרפיה גופנית ולאה עובדת יותר עם כילים של אימון אישי. את יכולה ליצור קשר בטלפון לדבר ולהתרשם ואז לבדוק מה מתאים לך. הפרטים של שתינו תחת התמונות. הכתובת של לאה נכונה נסי שוב. מקווה שעזרתי. בלה

שלום רב אני בת 30 גובה 167 ס"מ ושוקלת 75 ק"ג. כמו הכותבת הקודמת גם אני עד גיל 20 שקלתי 48 ק"ג ואח"כ , בעיקר עקב אכילת הרבה פחמימות, התחלתי לעלות במשקל ללא יכולת לרדת. הצלחתי להוריד את כמויות הפחמימות אך אני לא מצליחה להוריד במשקל. אנא עזרו לי!!! דרך אגב האם לגלולות למניעת הריון יש קשר עם אי יכולת לרדת במשקל? תודה

שלום אלה. מטרת התוכנית היא לעשות סדר בנושא של אכילה. לכל אדם יש את הסיפור שלו בנושא .בעיות אכילה מורכבות ממספר רבדים - ביולגיים, פסיכולגיים, התנהגותיים, סביבתיים, מחשבתיים. לכל אדם יש את הפזל המיוחד שלו. זה שבגיל 20 שקלת 48 זה לא אומר שזה המשקל המאוזן של הגוף שלך זה משקל נמוך וכמו שכתבתי מאפיין נערות צעירות וילדות. כמובן שמשקל של 75 הוא משקל גבוה ולא מתאים לגובה שלך. את מדברת על פחממות כבעלות תפקיד עיקרי בבעית המשקל שלך ולפי מיטב ידעתי אין לפחממות תפקיד כזה. פחממות הוא אב מזון חיוני לתפקוד התקין של הגוף ואכילת פחממות חשובה לאיזון ובריאות. כך שמה שאת מבטאת זו אמונה פנימית שלך לגבי מה גרם לך לעלות במשקל. גם הורדת פחממות לא תעזור לטווח ארוך ולא תאפשר לך להיות רזה מבפנים כפי שנוכחת לדעת מניסיון שלך. כדי להבין את המפה האישית של המשקל שלך יש צורך בהרבה אנפורמציה. כדי לעזור לך לחזור ולהיות רזה מבפנים יש צורך בתהליך שאיפשר לך שינוי ברמת ההויה שלך. שינוי ברמת ההויה יצור גם שינוי בתפיסת המציאות ובהמשך בתגובות ובמעשים. מקווה שקבלת תשובה לשאלה שלך ואם לא את מוזמנת להמשיך ולשאול. בברכה בלה

אבל שיהיה נחמד וכריזמטי!!

שלום, אני בת 25, סטודנטית, גובה 1.63 ושוקלת נכון להערב 61 ק"ג. עד הגיוס לצבא הייתיתמיד בתת משקל ושקלתי לכל היותר 47\48 ק"ג, כל החברות שלי קינאו בי תמיד על כך שיכולתי לאכול הכל (עוף בגריל שאמא שלי היתה קונה היה נעלם בשלמותו בתוך חצי שעה ולא היו רואים עליי כלום!). בצבא עברתי אירוע טראומתי שריתק אותי למיטה במשך 4 חודשים שלאחריו התחלתי לעלות במשקל. שקלתי בסביבות 52 עד גיל 22. בגיל 22 התחלתי בלימודים אקדמאיים לעליתי למשקל של 63 ק"ג בלי שום סיבה מוגדרת או הצדקה. בגיל 23 עשיתי הפסק בת שנה מהלימודים בה חזרתי למשקל הקודם של 52 ק"ג וכעת, לאחר שנה נוספת בלימודים והמון לחץ וחוסר תנועה (חוסר זמן שהפך לעצלנות נוראית) וחזרתי כמו שרשמתי למעלה, למשקל 61 ק"ג. אני מאוד לא מרוצה מהמצב הזה ורוצה להוריד את עצמי חזרה לסביבות 52 ק"ג. בעבר הורדת משקל היתה מאוד קלה עבורי, במשך יומיים הייתי מקפידה על ארוחות מאוד קטנות כיווץ הקיבה) ולאחר מכן גם אם רציתי - לא הייתי יכולה לאכול ארוחות גדולות ותחושת הרעב היתה פשוט נעלמת, משם הירידה היתה קלה מאוד ובתוך זמן קצר יחסית (10 שבועות +\-) הייתי חוזרת למשקל הרצוי. הפעם, עם כל תשומת הלב של לא לאכול פחמימות ולהימנע מחלבונים בכמות גדולה - אינני מצליחה לרדת. לאחרונה גם הפסקתי לחלוטין עם גלולות נגד הריון - לא יודעת אם יש לזה קשר או לא. אני לא עושה הרבה תנועה, השיעמום והלימודים גורמים לרעב מתמיד כך שגם אם אני לא באמת רעבה, המוח שלי דורש מזון. ניסיתי "לכרסם" מקלות גזר או מלפפון רק כדי להעסיק את הפה ולנסות לעבוד על המוח שלי אבל זה רק גרר תשוקה מטורפת למתוק (עד לאחרונה שנאתי שוקולד לא הייתי יכולה לגעת בזה) או לפחמימות. מכיוון שאין לי הרבה זמן להתמיד עם פעילות גופנית אני זקוקה לעיצה איך לטפל במצב האישי שלי נכון. ניסיתי לחפש הפורום על מקרה דומה אבל לא מצאתי אף לה שהתאימה למקרה שלי כדי לקבל הנחייה. אשמח לכל עיצה! תודה.

סטודנתית יקרה שלום רב . את מספרת על מצב בו היית בעבר במשקל מאד נמוך ואכלת כמה שאת רוצה בלי לשלם מחיר במשקל, אהבת את המצב וחשבת שישאר כך לתמיד. ראשית חשוב להבהיר, בעבר משקלך היה נמוך הרבה מתחת לנורמה ולמעשה היה משקל של ילדה. בצבא עבר גופך שינוי והפך להיות גוף של אשה וטוב שכך. המשקל של 52 שהיית בו נראה כמשקל תקין עבורך. נמוך אבל תקין. כיום את במשקל יותר גבוה ואת לא מרוצה ועומדת לעשות טעות חמורה מאד, למעשה כבר התחלת את הדרך לשם ,את עומדת להכניס את עצמך למעגל הנורא של הדיאטות. בואי ואספר לך מה קורה כשאת נכנסת למעגל הזה. את נכנסת רזה טבעית ומאוזנת ויוצאת מתוסכלת , שמנה יותר מאי פעם ברוגז עם הגוף שלך . את נכנסת עם המון תיקוות וחלומות ופנטזיה ויוצאת מפוקחת מיואשת ועם נזק כספי ,גופני ונפשי רב. את נכנסת עם איכות חיים סבירה יחסית ויוצאת עם איכות חיים לא מאוזנת . ואחרי המון שנים את מבינה שכל מה שקרה לך במעגל הזה הוא ביזבוז עצום של משאבים - כספיים רגשיים גופניים ובסופם האם השגת את מטרתך? האם הפכת להיות רזה?לא - מן הסתם את שמנה מאי פעם. יש לי מטופלות רבות בגילאי 40 - 50 אשר משקל של 62 הוא חלום רחוק עבורן עכשיו, ואשר בגיל שלך גם הן סירבו להשלים אתו ונכנסו למעגל הנוראה הזה של הדיאטות. אז מה אני אומרת לך? אני לא מציע לך להשלים עם המשקל שלך אלא להשלים עם העובדה שאת לא שולטת בגופך. אני מציע לך ליצור אתו כמה שיותר מהר דיאלוג מכבד מעצים ואוהב. אני מציע לך ללמוד לאהוב אותו וללמוד את השפה שלו שפה מאד מיוחדת.אני מציע לך להבטיח לו שלעולם לא תכפי עליו שום משטר חיצוני של דיאטה מכל סוג. בנקודה הזאת של חייך בה את עומדת את יכולה לבחור באיזה מסלול ללכת - מסלול הדיאטה ההרסני שבסופו תהיי פחות בריאה, הרבה יותר שמנה עם איכות חיים ירודה ועם הרבה פחות כסף, או מסלול אחר - מסלול של איזון פנימי, כבוד כלפי הגוף ורזון טבעי לתמיד. אומרים שבחיים עלנו לבחור תמיד את הדרך ולקחת את האחריות על הבחירה. אז מה את בוחרת???????????? שבוע נעים שיהיה לך. בלה

בלה תודה את התגובה אך לא הבתי מה אני צריכה לעשות כדי להתמודד עם הבעיה? בעבר זה היה כל כך קל והיום כל כך קשה והשנים של הלימודים בטח לא הועילו. מה אני יכולה לעשות? הרי לא ייתכן שנגזר עליי להיות במשקל הנוכחי שלי לעולם... אנייבולמית או אנורקסית שרוצה לרדת למשקל לא הגיוני, בסה"כ לחזור למקום בו הייתי לפני הלימודים והלחץ והאכילה בלתי פוסקת... עזרה?

שלום לאה תודה על התייחסותך אני מעוניינת לדעת איזה עצה טובה את יכולה לתת כדי לרדת במשקל אני מודעת לעניין שדיאטה זה שטויות אך אם זה שטויות מה ניתן לעשות? איך אפשר להתפטר מכמה ק"ג מיותרים בדרך טובה ללא כדורים

אני לא יודעת איך לרדת במשקל השאלה שלי זה מה אני יכולה לעשות כדי לרדת לפחות באיזה 3-4 קילו??אבל בלי דיאטה תודה מקווה שתעני בזריזות..

שלום, התחלתי דיאטה לפני כ- 3 שבועות אני רוצה לציין שאין לי עודף משקל אלא רק 4-5 ק"ג שמפריעים לי אסתטית. בעבר הגעתי למשקל היעד שלי (שאגב היה בתחום הנורמלי) אך סבלתי מנשירה וכן המחזור הופיע בצורה לא סדירה- במרווחים של 4 חודשים ויותר. רציתי להתייעץ אם יש אפשרות לקחת ויטמינים בכדי למנוע מצב כזה שוב ובנוסף לאכול דברים מסוימים שיש בהם מרכיבים שיעזרו כנגד נשירה?

שלום רב לך. זהו פורום להרזיה ללא דיאטה. פני לפורום תזונה קלינית או תוספי מזון אפשר גם פורום תזונה טבעית כדי לקבל תשובות. בברכה, בלה

אני בת שלושים ואחת, כל חיי סבלתי מעודף משקל שבימים קשים הגיע לכ-20 ק"ג מעל המשקל המומלץ, לאחר לידה ראשונה התחלתי לעסוק בספורט ואכן כמעט ללא דיאטה (מעולם לא טרפתי אני מאלה שמישהו אוכל לידי ואני משמינה, ותת פעילות של בלוטת התריס לא עזרה לי בנושא , היום אני מאוזנת מבחינה זו) השלתי כמעט 30 ק"ג תוך שנה, שמרתי על המשקל רק על ידי ספורט 7 שנים ושוב נכנסתי להריון, בהריון לא הפסקתי פעילות אירובית רק הפחתתי טיפה ככל שההריון התקדם והעלתי כ-13 ק"ג שלאחר לידה 10 מהם נדבקו לי והיום כמעט שנתיים אחרי לא זז כלום לא בעזרת שמירה על תזונה ולא על ידי אימון כושר מסיבי פעמיים ביום 7 פעמים בשבוע, מה עלי לעשות על מנת לא לפנות לכדורים הנ"ל, כי הכותרת "הרזיה ללא דיאטה" למישהי כמוני מרגיש כמו משהו הזוי מארץ הפיות ולא משהו אמיתי !!! אז מה את יכולה לייעץ למישהי נואשת כמוני? ואל תסבירי לי בבקשה על מסת שריר ששוקלת יותר משומן כל זה אני כבר שמעתי אבל מה שקורה לי בישבן ובפולקעס זו לא מסת שריר

שלום מירי מבטיחה לא להסביר לך על מסת שריר ששוקלת יותר ממסת שומן. יודעת למה? א. כיוון שביקשת ב. כיוון שאת יודעת ג. כיוון שרלוונטיות שלו לעיניננו אפסית. וגם את זה את יודעת. הרזייה ללא דיאטה אינה מתייחסת רק לנושא האכילה אלא לכל הספיחים שהתקבצו סביב נושא ההשמנה במרוצת השנים, וזה כולל פעילות גופנית. הפרספקטיבה ממנה אני רואה את בעיית ההשמנה שלך אחרת לחלוטין. וקשורה לאופן בו את מתייחסת ל"בעיית ההשמנה" שלך. אני מניחה שאת חדשה במחוזותינו ולכן הגישה נשמעת לך כ"משהו הזוי מארץ הפיות" וממליצה לך להעמיק את ההבנה שלך באמצעות קריאה של הפוסטים השונים בפורום. בעמוד זה ממש , כמה הודעות תחתייך, ישנן תשובות שיכולות לייצג את שאני מאמינה בו. אנא, קראי וחזרי עם כל שאלה ותהיה. תני לעצמך צ'אנס להיפתח למשהו אחר באמת, וכל שאלה שלך תענה בחפץ לב. יום נפלא שלך לאה פינטו

אני בת 27 שוקלת 64 ומרגישה לא טוב עם עצמי אני מנסה לשמור על הרגלי כילה אך לבד זה קשה יש שאומרים שצריך להפסיק לאכול אני אוכלת ארוחה מלאה פעם ביום ערך בשעה 18:00 האם זה בסדר מה עלי לעשות כדי להוריד ממשקלי ? עד כה לא ראיתי תוצאות אני שומרת כבר כמה חודשים אנא עיזרו לי תודה

שלום איילת. את שואלת אותי אם זה בסדר? מה את חושבת? נראה לי שאת נורא "מזיעה" כבר מספר חודשים אך לא השגת הרבה. אז מה א-ת חושבת? ואם אני אגיד לך שאני חושבת שזה בסדר. איך זה ישנה את העובדה שמשהו לא כ"כ עובד בשבילך? אם יהיה לך זמן וסבלנות, ממליצה לך לשוטט קצת בפורום ולהבין לאן הגעת. אז גם תוכלי להבין שהדרך בה את מנסה לרזות...בעיתית, משהו. זהו פורום הרזייה ללא דיאטה. גישת הפורום אינה מתמקדת בפן ההתנהגותי כבסיס ליצירת שינוי מציאות. לטעמי, את פועלת מהמקום הלא נכון. קראי את תשובתי לאתי (כמה הודעות תחתייך). על כל שאלה שתעלה בהמשך נשמח לענות, להאיר, להסביר. שלך בהנאה לאה פינטו

יש לי אפשרות לרכוש אותם אבל בשל מחירם הייתי מעוניינת לשמוע חוות דעת ממשהו שניסה תודה

טעות בכתובת בפורום הזה לא מדברים על כדורים או עזרי הרזיה אחרים.

ולמה לי לא ענית? שאלה למטה בנושא חוסר איזון???

היי אני 4 חוד' אחרי לידה. לפני הלידה היו לי שחלות פוליציסטיות. במהלך ההריון הרגשתי נפלא (לדעתי ההריון גרם לסוג של איזון הורמונלי, יכול להיות?), אימצתי את הרעיון של הרזיה ללא דיאטה, אכלתי לרוב מתוך רעב, מה שגרם לכך שעליתי לא יותר מ-8/9 ק"ג כל ההריון. יצאתי מחדר לידה רזה יותר מהתקופה שלפני ההריון. כעת אני מניקה, מרגישה שיצאתי לגמרי מאיזון, מנסה לשמור על הגישה, אך מוצאת שממש לא זורם לי ובא לי בקלות כמו שקרה במהלך ההריון. כמו כן אני מרגישה שאני לאט לאט עולה במשקל (לא נשקלת מתוך אידיאל). יש לציין שלפני ההריון ועל דעת עצמי בעקבות השחלות הפוליציסטיות שמרתי על צריכת סוכר נמוכה מה שהוכיח את עצמו בבדיקות הדם ההורמונליות. לדעתכן, אני שוב צריכה לשמור על כך? המחשבה ששוב אכנס לסוג של "דיאטה" די מטרידה אותי, למרות שאני יודעת שהיא הועילה לי בעבר. סליחה על האורך, אודה להתיחסותכן.

אמא חדשה, בוקר טוב ומזל טוב. לפני הכל, שאלה: למה את מתכוונת כשאת כותבת "מנסה לשמור על הגישה"? לאחר שתעני על השאלה הזו, תוך הקדשת מחשבה, נוכל להמשיך הלאה. יום פורה ומוצלח שלך לאה פינטו

בוקר מצוין כשכתבתי " מנסה לשמור על הגישה", התכוונתי לכך שכיום לאחר הלידה, יותר קשה לי לאכול בעיקר מתוך רעב. מה שלפני, בתקופת ההריון, זרם לי הרבה יותר בקלות. אני ממש מנסה למצוא את הסיבות לכך, ואולי הכי קל לי להאשים את ההורמונים??? לא יודעת, בכל מקרה ברור שדי יצאתי מאיזון בכל מה שקשור אליהם (חזרו לי קצת פצעונים בפנים, מה שנעלם בתקופת ההריון, יש לי נשירה מטורפת- בקיצור תסמינים הורמונליים) תודה לך, את באמת מקסימה ואני ממש אוהבת לקרוא אותך, תרמת לי הרבה במשך השנה האחרונה.

לפני שנתיים התחלתי דיאטה, הירידה היתה מתונה בסביבות 9 חודשים 11 ק"ג נתקעתי במשקל 57 (גובהי 1.53 מבנה רחב ספורטאית בעבר) עד לפני שבועיים הייתי בין 56.8-58 לפני שבועיים נסענו לסופ"ש ושם חרגתי קצת וככה חגגנו ימי הולדת במשפחה והמשכתי לחרוג מהתפריט המסודר שלי. נשקלתי אתמול והייתי 59 אני ממש מפחדת לעלות והתחלתי היום בארוחות מסודרות. אני מפחדת שהסאויצ' במח חזר לשדר אוכל אוכל, אני כל הזמן חושבת על אוכל, מה אני אוכל עכשיו אחר-כך בערב כל הזמן הראש עובד, אני עובדת מול מחשב ומפנטזת על אוכל. בת 33 + 2 קטנים כך שאין לי כל כך זמן לספורט. מה אתן מיעצות לי?

בוקר טוב דרור עד לפני שבועיים הצלחת לשמור על הדיאטה שלך ועכשיו את מרגישה שאת מאבדת את זה. שלושה ימים של יציאה מהשגרה, מפרקים לך מגדל שבנית במשך שנתיים. אכן, מאכזב ומתסכל. אך יקירה, זוהי טבעה של דיאטה. מה שמושך את תשומת ליבי בפוסט שלך זה חוסר האונים שלך אל מול המצב הזה. בחיים תמיד יש "חריגות" ובעצם שבירת שגרה היא חלק די שיגרתי בחיינו. ומה שאני שומעת זה שאין לך כלים להתמודד עם מה שאת קוראת לו "חריגות" ואני קוראת לו "מהלך חיים". אין זה מפתיע, כיוון שאכן דיאטה מייצרת מין חיים בואקום, כאלה המתעלמים מכל חוויה שעלולה להפריע, זו יכולה להיות חוויה פיזית, רגשית וכעת מנטלית. יקירתי, לא ברור לי על מה את מדברת כשאת אומרת "סוויץ' במח". התוכלי להסביר? יש לי תחושה שאנו רואות את הדברים באופן שונה. על מנת שנוכל לנהל את השיח בינינו באותה השפה, ארצה להבין למה כוונתך. ועד אז, מאחלת לך יום נעים ואופטימי שלך לאה פינטו

גדלתי בבית של שמנים, הכל סבב סביב אוכל. גם היום שאני לא גרה בבית אמי לרוב מדברת איתי על אוכל. בשבילי סוויץ' במח זה כל ההתעסקות סביב אוכל. אני מאוד מפחדת לחזור להרגלים ישנים. שאלה נוספת, האם שתיית מי שזיפים לאחר שהושרו בלילה, יכולה לעזור למטבוליזם ולעזור בירידה במשקל?

טוב.. אז קוראים לי אתי,בת 18 שוקלת 75 קילו גובה מטר 60...אז ככה.. אני פשוט הגעתילמצב שנמאס לי מהגוף שלי... זאת אומרת אחרי שאני אוכלת הרבה אני מרגישה כל כך חרא עם צמי... אי אחרי ארוחת שישי והיה איזה שהוא שלב שכבר הרגשתי שאני שבעה אבל בכל זאת המשכתי לאכול... אי מנסה להרזות כבר מגיל 12 ועברו כבר פאקינג 6 שנים ואני פשוט אובדת עצות... עוד חצי שנה גיוס בעזרת השם ואני ממש לא רוצה להגיע לצבא שמנה... אני פשוט לא עומדת בשום תפריט\דיאטה\אכילה "נכונה"..וזה כל כך אבסורד כ בעצם אני יודעת ומודעת לכך שאני גורמת נזק לגוף שלי אבל ממשיכה עם האכילה המופרזת .. אם מישהו פה יכול לייעץ\לתמוך\להגיב זה יעזור לי

"צורת החשיבה שיצרה את הבעיה, אינה יכולה לסייע בפתרונה" פנינת חוכמה אמיתית. אתי יקרה בוקר טוב קורה לך מה שקורה לרבים (ולא רק בהקשר של הרזייה). יש מין נטייה כזאת להגדיר בעיה (עודף משקל, למשל) ואז לשבת על תוכנית פעולה על מנת למגר אותה. בתוכנית הפעולה ניצור תיחום זמן (בד"כ מוגבל למדי) ונקבע את הכלים בהם נשתמש (בד"כ המוכרים והטריוויאלים, לעיתים רחוקות נפתח יצירתיות). עד כה, נחמד. אלא מה? כל אותה עת אנו חיים בהוויתה של הבעיה ופועלים מתוכה. את מבינה אתי, את רוצה להיות רזה ולחוות נוחות והנאה מגופך אך כל העת ממוקדת באי הנוחות, באכילה "ההרסנית" שלך, בעודף המשקל שלך. כשזהו מיקוד תודעתך, אינך יכולה לגייס את משאבייך הפנימיים ליצירת מציאות חדשה באמת. זה בדיוק כמו שאנשים מבקשים לעצמם רווחה כלכלית אך תודעתם ממוקדת כל העת במינוס ובחסר. במצב בו אנו ממוקדים בהוצאות וב"אין", המוח שלנו אינו מסוגל להביא את הרעיונות הרלוונטיים בנוגע להכנסות ולשפע. אם כך, על מנת לעצב התנהלות המייצרת מציאות רצויה, עלייך ליצור מיקוד חדש. דיאטה והגבלה, בדיוק כמו פעילות גופנית שמטרתה להיפטר מעודפים - מחברים אותך כל פעם מחדש לבעיה (ההשמנה שלך) וככל שאת מזינה את החיבור הזה (באמצעות מחשבות כפיתיות כמו "אני צריכה להפסיק" "אסור לי לאכול יותר" וכ"ו) את שומרת יופי על ההתנהלות התוקעת והמתסכלת. דיאטה היא המצאה של ראש שמן ואינה טבעית לנו, בדיוק כמו השמנה, אגב. על מנת ליצור מציאות חדשה בחייך עלייך ללמוד לנהל את עצמך מבפנים, במישור הקוגנטיבי, אחרת. עלייך לחנך את עצמך להתמקד בפתרון. והאמיני לי, השינוי הוא מהפכני. ברגע שההוויה משתנה, כל מה שהיה לנו קשה להביא בעבר הופך להיות קל. יקירתי, ראשית רציתי להעביר מסר מהותי ולעורר חשיבה ומקווה שהצלחתי. שנית, אין זה אומר שיש לך היכולת והכלים לעשות זאת. האמת היא שאת כל מה שכתבתי אפשר להבין רק בדיעבד. בדיוק כמו שאספר לך מה זה להיות אמא. עד שלא תהיי, לא תביני באמת. אם את רוצה שינוי אמיתי, לכי על תהליך אישי מובנה שיעזור לך להגיע בדיוק לאן שאת רוצה, ותחסכי לך שנים רבות של תסכול ואי נוחות מיותרים. מאחלת לך שבוע נפלא שלך לאה פינטו

הייתי חסרת תאבון ולא ידעתי לאכול נכון במשך 7 שנים לא אכלתי ארוחת בוקר או צהריים ...רק שתיתי ואכלתי ארוחה אחת בערב והסיבה היא שאני לא מסוגלת לאכול לבד....אבל בכל זאת גיל המעבר ועליתי במישקל . מיזה שבועיים לקחתי החלטות חדשות והתחלתי לאכו ל ארוחת בוקר ממש מכריחה את עצמי..בצהריים שותה מיץ טיבעי שאני מכינה מפרות שונים ובערב מרק ירקות.ועוף אני מאוד אוהבת ירקות ופירות ומעט מאוד בשר. מה הנוסחה שלכם להרזייה ללא דייטה אך הצליח להוריד במישקלי. אני גם הולכת כ30 דקות כל יום. תודה מראש. גילי.

שלום גילי קראתי את הפוסט שלך 3 פעמים והבנתי שחסרה לי אינפורמציה במקום בו הקלדת 3 נקודות. בתחילה את מתארת את דפוסי האכילה שלך במשך 7 שנים. הסבר אחד שאת נותנת הוא חוסר תאבון, הסבר שני הוא שאינך יודעת לאכול נכון והסבר שלישי הוא הצורך לאכול בחברה. את יוצאת מנקודת הנחה שלאכול נכון משמעו להיכנס לתבנית של ארוחת בוקר-צהריים-ערב ומכאן מסיקה שאם אינך חשה ברעב בשעות אלה, משהו לא בסדר. או שאולי בכלל את כן רעבה אך בגלל שאינך אוהבת לאכול לבד אינך נענית לצרכייך? (מבולבלים? גם אנחנו..) ואז נכנס נושא גיל המעבר....איך הוא נכנס לתמונה, מבחינתך? חייבת לאמר שמאוד לא ברור לי למה את מייחסת את עלייתך במשקל ולכן קשה לי מאוד לתת מענה הולם. ובכל זאת, אספר לך בקצרה מהי הגישה (לא ממש נוסחה) של הרזייה ללא דיאטה. גישת ההרזייה ללא דיאטה (וגם אני) מגדירה תזונה מושלמת כתזונה המווסתת ע"י הגוף עצמו, ע"י הסיגנלים הטבעיים שלו. להבדיל מגישת הדיאטה שיוצרת כללי תזונה המוכתבים מן החוץ ללא שיתוף הגוף, הלכה למעשה. תזונה מצויינת היא זו הנותנת מענה לצרכים הפיזיים שלנו. הגוף שלנו, על מנגנוניו המופלאים, מסגנל לנו צרכים אלה בדרכו ובשפתו היחודית. כשיש צורך באנרגיה נחוש צורך באכילה, כשיש צורך ברכיב תזונה כזה או אחר נחוש צורך במזון ספציפי. כשנצרוך יתר על המידה נחווה זאת בתחושות פיזיות של מלאות ואפילו תחושת פיטום ועייפות. הגוף מתקשר איתנו באמצעות תחושות, בדיוק כפי שהוא מורה לנו שהגיעה העת להטיל מימינו או שהגיעה העת לשינה וכ"ו. על מנת לעשות שימוש נבון ואיכותי במנגנון טבעי זה, עלינו להיפרד מכל מה שמנחה אותנו אחרת. בכלל זה אפשר לציין אמונות והנחות יסוד כאלה ואחרות שמציגות "הגיון" אחר, כגון: תזונה נכונה משמעה לאכול 3 ארוחות ביום. כדי לרזות אני חייבת לעשות ספורט אני לא יודעת לאכול וזקוקה למישהו שילמד אותי וכ"ו. כל אלה מסיטים את תשומת הלב שלנו מבפנים החוצה והופכים אותנו תלויים בידע של מומחים, כשלמעשה הידע הזה, בנוגע לויסות נכון של האכילה הוא בילד-אין בתוכנו. מנגנוני הויסות הטבעיים הללו אינם קיימים מראשית האנושות מתוך מחשבה של בוראנו שיום אחד נסבול מהשמנה ונורא נזדקק להם. הם קיימים למען השרדותו ורווחתו הבריאותית של המין האנושי. ולכן זהו אינטרס הישרדותי של הגוף לשמור לא רק על הזנתו אלא גם על משקלו האידיאלי. משקל אידיאלי משמעותו לא רק אסתטיקה אלא בעיקר בריאות ונוחות. גוף האדם נועד לתנועה. זהו גוף מלא שרירים ומפרקים שנועדו לאפשר לנו תנועה קלה, זריזה, נועד לאפשר לנו לטפס, לעלות, לרדת, לקפוץ. עודף משקל אינו חלק מהתוכנית לכן, מבחינתי, הדרך להגיע למימדים האידיאליים והנכונים ביותר עבור הגוף שלנו היא לעבוד איתו. הדרך היא להחזיר לו את שרביט ההובלה ולתת לו להנחות אותנו. הוא בנוי לכך בצורה מושלמת. מכאן את יכולה להבין שממש לא נשמע לי טוב שאת מכריחה את עצמך לאכול ארוחת בוקר או כל דבר אחר. אפרופו, ארוחת בוקר - אני מכירה מעט מאוד אנשים (בריאים ורזים) שמרגישים צורך בארוחת בוקר. מי קבע שארוחת בוקר היא הכרחית? לחיות ע"פ הגישה שמביא פורום זה משמעו, לתת לגוף שלנו להחליט על הצרכים שלו ולא לשום "מומחה" אחר. לאכול ארוחת בוקר רק בגלל שמישהו קבע שהיא חשובה והכרחית וללא קשר למצב הרעב, היא גישה מנותקת לחלוטין מהפרטנר המרכזי שלנו. בניתוק הזה מהגוף שלנו, אנו נשארים עם שלל נוסחאות, ניחושים והערכות שלעולם לא מביאים אותנו למקום האופטימלי של ודאות. גילי, את מוזמנת להגיב, לשאול ולהעלות כל תהייה. מבינה שהגישה חדשה לך ואולי דורשת זמן "עיכול". בכל מקרה, נהיה כאן בכל עת. מאחלת לך שבת אביבית ונעימה שלך לאה פינטו

הי, אני מפשת תוכנית הרזיה אני שוקלת 72 קילו שבפועל עד לפני שנתיים שקלתי 58 קילו, זה מפריע לי ואני לא יכולה יותר עם התיסכול והקושי בלרדת לבד.

מה קרה בשנתיים האחרונות שגרם לך להעלות 14 ק"ג?

שלום.יש לי בעיה:אני לא אוכלת ירקות ופרות..רק בצקים ומתוקים..וזה גורם לי לעלייה במשקל...כיצד אני יכולה להמנע מזה?

שלום רב לעצובה. אני מבינה שנושא של אכילה מטריד אותך מאד. את מגדירה את הבעיה שלך בכך שאת לא אכלת ירקות ופירות אלא רק בצקים דבר הגורם לך לעליה במשקל וקושי במצב רוח.\ אחד הדברים החשובים שעליך להבין שאם את חושבת שצריך לאכל פירות וירקות ולא צריך לאכל בצקים - תולדה של תפיסה דיאטתית - רק המחשבות האלה עצמן עלולות לגרום לך בצורך למרוד ובאמת לא לרצות לאכל ירקות ופירות אלא לאכל דווקא בצקים. עצתי הכנה וותרי על משפטים צריך, מותר אסור. תתחילי להקשיב לגוף שלך ולשאול אותו האם בא לך? פרי ירק? אם לא בא לו כבדי אותו ותשאלי אותו מה כן בא לו. אבל עליך להבין אכילה יכולה להיות גם מענה לצדדים רגשיים ואז יש צורך להשתמש בכילים נוספים על מנת לאפשר פתרון של המצב.\ בכל אופן , חבל להיות עצוב בגלל דברים כאלה כי זה לא מקדם אותך לשום כיוון. יש פתרון לבעיה מהסוג שאת מתארת ויש אנשי מקצוע שהתמחו במתן פתרון לבעיות כאלה וכדאי להשתמש בהם. המון הצלחה בהמשך. בלה

שלום. לפי מה שהבנתי מהדברים שלך, לאכילה ישנם צצדים רגשיים. אני הבנתי מה את אומרת, אבל עדיין, אני פוחדת לעשלות במשקל בצורה דרסטית, ולהיות מטרה ללעג.

לבלה ולאה היקרות, יש לי 2- שאלות בנוגע לתחושת רעב- שובע: 1-אם לדוגמה אני חשה רעב בבטן ואני שותה כוס מים והתחושה ממש מתעמעמת עד שניתן לומר שאני לא רעבה, האם עלי לאכול או שעלי לחכות למצב שבו גם עם כוס מים אני עדיין רעבה?כי לעיתים אני לא אוכלת כשש שעות או יותר ועם המים התחושה של הרעב שהרגשתי קודם נעלמת 2-אם אני אוכלת עד למצב של שובע ביולוגי ובגלל שאני עדיין לא מסופקת אני בוחרת להמשיך לאכול,אז על פי תפיסתכם אני סומכת על גופי שיודע כמה אנרגיה ברשותו ומן הסתם הרעב הבא יגיע לאחר הרבה זמן כי יש מספיק בגוף שעושה את החישוב שלו לבד וזה אומר מבחינתי שאינני צריכה להטרד בשל העובדה שאכלתי מעבר לרעב הביולוגי ובחרתי להגיע בארוחה ליתר סיפוק? תודה מראש על תשובתכן אוהבת ,גילה

גילה היקרה. לפי שאלתך ברור שיש לך בלבול גדול בהבנה נכונה של מושגים מהגישה. בילבול במושג של רעב, בלבול במושג של שובע בלבול במושג של סיפוק. אם למדת לא נכון את הטכניקה את מן הסתם תעשי טעיות לאורך כל הדרך. משאלתך אני רואה שאת מנסה לדכא רעב ולא לכבד אותו - אחרת למה אחרי שש שעות בהם לא אכלת את בוחרת דווקא לשתות ולעמעם את הרעב? איזה מסר מקבל הגוף במקרה כזה? שלא מקשיבים לו מן הסתם מה שאומר שמבחינתו יש עדיין דיאטה ועליו להתגונן מפני דיאטה וכולנו יודעים מה קורה במקרה כזה. גם בשאלה השנייה שי בלבול כדי שיווצר סיפוק עליך לאכל בידיוק מה שהגוף שלך רוצה ובצורה מדויקת ונכונה (מה שנקרא מגע מלא) במידה ואת לא עושה את זה נכון עלול להיות מצב של חוסר סיפוק - אכילה של עוד ועוד מזון לא תעלה את הסיפוק לרמות גבוהות יותר. בנוסף, חוסר סיפוק עלול לנבוע מבלבול בין רעב רגשי לרעב פיזי - רעב רגשי לא יתמלא לאורך זמן על ידי אכילה, הוא יחזור מיד בתום הארוחה. אז כפי שאת רואה זה לא ממש פשוט להפנים לעומק את הגישה ובוודאי שקשה לעשות את זה רק מקריאה שלה בפורום. בכל אופן אני שמחה שאת מתענינית ושואלת ומקווה שזה הבהיר לך קצת. אשמח להמשיך לעזור , בלה

גילה יקרה שלום לך, ברצוני להצטרף לדבריה של בלה,אני חשה שהשאלה הראשונה שלך נובעת מחוסר אמונה בגוף שלך. אנא תקני אותי אם אני טועה,אך אני חשה שאת רוצה לוודא שאכן מדובר ברעב אמיתי ולכן את שותה מים כדי לבדוק שזה אמיתי .אני חשה כי מחשבות אלה שייכות לעולם של דיאטה,עולם שבו אנו כל כך לא מאמינים לעצמו עד אשר אנו חייבים הוכחות בדוקות ומיידיות לכל דבר. אך לא כך הוא-גופך הוא מכונה חכמה כל כך, דמייני תינוק שהוא רעב ונותנים לו מים? הוא בוודאי לא יסתפק בזה ותוך כמה רגעים ירצה אוכל,וכך גם הגוף שלך,כשהוא דופק אצלך בדלת,ומודיע על רעב, הוא מסמן ומאותת לך שיש צורך במזון ולא במים. תקשיבי לו פעם אחת פעמיים ושלוש ותגלי כיצד הסימנים האלה הופכים ברורים מפעם לפעם. אותו דבר בנוגע לשובע,סימני השובע גם הם ברורים מאליהם,פשוט צריך לתת להם תשומת לב מספקת וכך לא תגיעי למצב של יתר סיפוק שהוא מצב כלל לא נעים-מניסיוני האישי. כלומר,כשאת אוכל,קחי לך את הזמן בהנאה,להנות מהאוכל,לחוש את הטעמים שלו (ואני יודעת שזה משהו שצריך להיות מודע ולהתכוונן אליו עד שהוא הופך לטבע,אבל זה שווה את זה),ותוך כדי שתאכלי, את ורק את תדעי בדיוק את הרגע שבו תרגישי שאם את אוכלת עוד ביס אחד זה כבר יהיה יותר מידי. את תגיעי לרמה כזו של דיוק תוך כדי התבוננות בתחושות שלך תוך כדי שאת אוכלת. ואת יודעת מה,זו פשוט תהיה תחושה נפלאה,תחושה של שלווה ונינוחות גם ברמה הנפשית וגם ברמה הגופנית. בהצלחה מכל הלב נעמה

אני שבויה חזק מאד בדפוס חשיבה דיאטטי שקשה להפטר ממנו על ההתחלה, בהחלט אנסה ליישם את עצותייך באהבה,גילה

שלום, איך אני עוצרת את התאבון שלי לעיתים קרובות מאוד מאחר ואני מהר נהיית רעבה וגם קשה לי להוריד במשקל הנוכחי לפחות 5 קילו אחרת אני ממשיכה לאכול סתם ומתנפחת.

שלום רלי. את התאבון אי אפשר לעצור וגם לא צריך. אם רעבים צריך לאכל בדיוק מה שהגוף שלך מבקש.

לאה, אחרי עיון קצר הפורום הרגשתי חייבת להגיב . נתת לי גישה אחרת ,שונה מיזאת שהייתה איתי כבר שנים . אבל שוב אותה מחשבה שאלו רק דיבורים ,ומול האוכל? אותם דיבורים הם כמו אוויר . על מי אני משקרת? אני לא יוכלה בלי זה קשה לי כ"כ קשה לי . אין אדם שרוצה את זה יותר ממני תאמיני לייי אני שונאת את עצמי שונאת לקום בבוקר עם אותו גוף שונאת שונאת שונאת !! כ"כ שונאת ואת כל השינאה הזאת אני מוןציאה על האוכל . כמו משולש נצחי שונאת את עצמי בגגל המשקל אבל רק אוכלת בגלל השניאה הזאת . אופ.. כבר כלום לא עוזר... ניסיתי ניסיתי ניסיתי וכל יום מחדש אני אומרת לעצמי שהיום? היום היה טוב . כל ניסיתייי הכל זה אובססיה אצלי . אני כ"כ רוצה את זה אני מוכנה לעושת הכל בשביל זה אבל למה למה אני לא מצליחה? למה אני נופלת וכל פעם אותה טעות .. נימאס לי לאה, ניאמס לי מכל מעצמי מכולם

ליטל יקרה ערב טוב איך אפשר לייצר שיתוף פעולה פורה עם מישהו שכ"כ שונאים? איך אפשר לייצר תקשורת בריאה ולהשיג מטרות משותפות עם מישהו שאינך יכולה לשאת? לא נראה לי שאפשרי לעבוד עם משהו באופן פורה ללא יחסי כבוד והערכה, ללא רגשות חמלה שיניעו עזרה הדדית. ולכן הציפיה שלך מעצמך להצליח בצורה הזו היא בבחינת משימה בלתי אפשרית. ליטל, איננו עוסקים כאן בחשיבה חיובית או ב"לעבוד" על עצמנו. ההיפך, אנו מתחילים לקחת את עצמנו ברצינות. חשיבה חיובית כפי שהיא מתוארת בפוסט שלך היא בבחינת קוסמטיקה בלבד. אנו עוסקים כאן בגישה. גישה חיובית ומקדמת נבנית על איזשהו רצף תהליכי של למידה ונסיון חוויתי, היא נבנית על תובנות ולא על נסיונות שווא לכפות על עצמנו מחשבה, התנהגות או כל דבר אחר. אמון בגופך ושיתוף פעולה עימו זה משהו שנבנה אט אט ואינו מתרחש בלחיצת כפתור. לצערי, הלחץ שלך, להשיג את זה כאן, עכשיו ומיד הוא בעוכרייך. אף אחד לא משנה ולא משתנה מהרגע להרגע. אינני יודעת עם איזה נסיון את מגיעה לכתיבת הפוסט הזה, אך אין לי ספק שזו אינה הדרך ואלו לא הכלים. ממליצה לך להכנס לתהליך מובנה וללמוד לעשות את הדרך כראוי. אך דעי, אם תבחרי להכנס לתהליך, תצטרכי לקחת הרבה אויר ולתת לעצמך את כל המרחב, הזמן והסבלנות לקצב הלמידה וההטמעה שלו את נדרשת. אין קיצורי דרך. הדרך הארוכה היא הדרך המהירה ביותר. ליטל יקרה, הבחירה שלך לשנוא את גופך לא הובילה אותך לשום מקום טוב עד כה. אינך חייבת לאהוב אותו כרגע, רק הניחי לו, הניחי לעצמך. זה, לכשלעצמו, כבר יעשה טוב לכולם. בברכה שלך לאה פינטו

את צודקת . אני מסיכמה איתך לגמרי . שמחתי לשמוע את דעתך , ואני חושבת שאני רוצה לדעת יותר על הדרך שהזו שדיברת אלייה. מה זה מצריך ממני? תודה .. העלת לי חיוך על הפנים ותקווה חדשה בלב ..

אני אחרי לידה, חזרתי לעבודה במשרה מלאה, עלי לציין כי לא מתאפשר לי לעשות פעילות ספורטיבית היות וזה יהיה על חשבון זמן עם הילדה. הנתונים שלי: גובה 1.57, משקל 62 , גיל 30+. אציין כי השמנתי בעיקר בבטן ו"הצמיגים", (לא בירכיים או בישבן)! לפני ההריון תמיד עסקתי בספורט להנאתי ותמיד הייתי רזה ושקלתי בין 48-52 ק"ג, אכלתי הכל ואף פעם לא עשיתי דיאטות ולא הייתה לי נטייה להשמנה. מאז הלידה אני ממש כלואה בגוף "אחר" שלא הכרתי קודם. כמו כן אני צמחונית, בבוקר אני אוכלת קורנפלקס, בעשר תפוח ובארוחת צהריים בעבודה (בחדר אוכל) יוצא לי לאכול בעיקר פחמימות (אורז, תפו"א, פסטה), קצת סלט ולפעמים מרק. כשאני חוזרת מהעבודה אני אוכלת שוב קורנפלקס, ובערב בדר"כ חביתה וסלט. האם תוכלי לעזור לי? מה כדאי לי לאכול על מנת לרדת במשקל? ברצוני להוריד כ-10 ק"ג.

מזל טוב אמא טריה! תסתכלי טוב טוב על הבת שלך. נכון שהיא מדהימה? ומי עשה אותה כזאת? הגוף שלך! לא רופאים, לא מדענים, לא דיאטנים ולא עוד כמה יודעי דבר. זה הגוף שלך שיודע לעשות כאלו דברים מופלאים - אם רק לא מפריעים לו. אם סמכת עליו לעשות משהו כל כך חשוב למה לא תתני לו צ'אנס להחליט מה הוא רוצה לאכול וכמה? שיהיה לך ולה הרבה בריאות ואושר דרך צלחה!

אמא טריה יקרה. אתחיל בהמון המון מזל טוב. חסרים לי פרטים - מתי ילדת? האם זו לידה ראשונה שלך? כמה עלית בזמן הריון? האם הנקת? כל הפרטים האלה יכולים לתת משמעות קצת אחרת לתשובה שלי. אענה בכל זאת בלי לדעת אותם כי בסופו של יום הם שוליים. משאלתך אני מבינה שלפני הלידה היית במצב מסוים - מצב שהשביע את דעתך. את כותבת שעסקת בספורט אכלת הכל והיית מרוצה מגופך. עכשיו חל שינוי בעקבות הלידה- שינוי שלא מוצא חן בעינייך עד כדי הגדרה קשה מאד בעיני - כלואה בגוף. זו הגדרה המכריזה מלחמה - מלמחה בינך לבין הגוף שלך כי אם הוא הכלא שלך ברור שהוא האויב ומה עושים לאויב? נלחמים בו!!! ומה הוא עושה ? נלחם גם כמובן!!! ומה קורה במלחמות? נכון כולם מפסידים!!! אמא יקרה, לפני הלידה היית רזה טבעי מה שאומר שיש בך את החלק הזה . זהו חלק חכם שיודע להשאיר אותך בידיוק במקום הנכון והבריא ביותר עבורך . כבדי אותו, אפשרי לו לעשות את מה שהוא יודע בקצב שלו. זה לא אומר שאת צריכה להשלים עם המשקל החדש זה אומר שאת צריכה להיות מבינה חכמה ואמפטית כלפי גופך - בידיוק כמו אמא טובה. לוקח זמן לגוף ולנפש לחזור לחיים שלפני הלידה והאמת אף פעם החיים כבר לא יהיו כמו לפני הלידה ומי רוצה שיהיו? אבל אנו חיים בתרבות בה לא מאפשרים לנשים להנות מאמהות ,בה מאיצים בהן לחזור מיד למה שהיו קודם, הן מבחינת קצב החיים , הן מבחינת תעסוקה ובוודאי מבחינת מראה הגוף. מה נגיד נוכח תמונות של דוגמניות צמרת (לא חסרות לאחרונה) ששבוע אחרי לידה הן יצאו לרחוב עם גינס צמוד וחיוך מאזן לאזן ? זה המסר - אז אני לא יודעת איך הן עושות את זה ואיזה מחיר משלם גופן ונפשן אני יודעת שהמחיר לא שווה. אמא יקרה, יש לך בת והתפקיד שלך להכין אותה להיות אשה בעולם המורכב הזה. אם לא תלמדי אותה אהבה וכבוד כלפי הגוף, אם תעשי דיאטה ותיכנסי למעגלים מסוכנים של מלחמה פנימית ,את עלולה להעביר לה מורשת מסוכנת ולא טובה. אז אני ממליצה לך לעצור רגע ,לקרוא את התשובה של רותי ולהתחיל להתבונן בגופך בעיניים אחרות. זה לא מובן מאליו שהוא בריא,אפשרי לי לרדת בקצב הנכון לו וותרי על הגדרות מדויקות לכמה צריך לרדת. שפרי את תזונתך כי היא דלה ולא מגוונת.שני את תפיסות העולם שלך המושפעות מתרבות מסוכנת, תודי לגופך על נס הבריאה שיצר. הוא יגמול לך בעוד ניסים כאלה בעתיד, בבריאות טובה וכן בסוף גם ברזון המיוחל שאת כל כך רוצה בחזרה.

שלום. אני בת 13 וחצי ובזמן האחרון אני השמנתי באיזה 2 קילו הבטן שלי תמיד נפוחה כזאת ואני רעבה לעיתים קרובות מידי. רציתי לדעת עם הבעיה היא בי או שזה גם יכול להיות בגלל גיל ההתבגרות וכל הדבר הזה.? ועם יש איזה פיתרון או שכדאי להתחיל לעשות דיאטה ולעצור את עצמי בכוח לפני שאני אוכלת סתם.?

רק לא דיאטה!!!!

שלום מיתר. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה. אנחנו בפירוש נגד דיאטות, מאמינות שדיאטות רק מזיקות ובמיוחד אם מתחילים אותם בגיל צעיר כל כך כמו שלך. אם יש לך בעיה שוחחי על כך עם אמא ותבקשי עזרה ,אל תתמודדי עם זה לבד.