פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5149 הודעות
4700 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

19/12/2007 | 13:28 | מאת: ניקי

אני בת 39 156 ס"מ 65 ק"ג. בעבר עשיתי המון דיאטות והגעתי למשקל של 48 אבל ללא שמחת חיים הייתי תמיד עייפה . היום לצערי העלתי הכל . היום אני רוצה לנסות ומקווה גם להצליח בשיטה שלכם .השאירו טלפון ואני אחזור..

19/12/2007 | 18:52 | מאת: בלה אגמון

שלום ניקי. הפרטים של שתינו תחת התמונות הקלקה על התמונה תתן לך את הטלפונים שלנו.

19/12/2007 | 11:01 | מאת: אני

היי באחת ההודעות מעמוד 47, סיפרה לאה שבלה המליצה לה על ספרים בנושא הרזיה ללא דיאטה, שנותנים סימוכין לשיטה. אשמח לקבל המלצה לספרים הללו. תודה

19/12/2007 | 11:39 | מאת: גילה

אחד הספרים המשמעותיים ביותר להבנת העיניין הוא "לא עוד דיאטה " של סוזי אורבך מומלץ ביותר להרחבת המודעות בנושא ההשמנה הנשית. יום נפלא,גילה

18/12/2007 | 22:32 | מאת: דלית

שלום שמי דלית אני בת 32 נשואה +1 מאז לידתי לפני שלוש שנים אני לא מצליחה לרדת במשקל אולי קצת פה ושם הנני מבקשת את עזרתכם מה אפשר לעשות כדי להגיע הגובה שלי 1.60 ומשקלי היום 76 זה המון אודה אם תענו לי בהקדם

19/12/2007 | 18:54 | מאת: בלה אגמון

שלום דלית. שאלה לי אליך. מה יעזור לך לדעתך?

לא ידעתי איפה צריך לכתוב את ההודעה הזאת אז חשבתי שאולי היא מתאימה לכאן. מישהו יודע האם הניתוח הזה מתאים גם לנערים שמנים בגיל 14-15 ?

19/12/2007 | 19:04 | מאת: בלה אגמון

תשאלי את הרופא של הילד

ד"ר שלום! יש לי bmi 35 במידה ולא מגיע לי דרך קופת החולים לעבור את הניתוח הטבעת מה עלות פרטית ? ומה זה כרוך? בברכה רוית משעלי

18/12/2007 | 10:29 | מאת: L

שלום הייתי מעוניינת לדעת כיצד השיטה שלכם עובדת

19/12/2007 | 18:56 | מאת: בלה אגמון

את מוזמנת לשוטט בפורום יש המון תשובות המסבירות את השיטה. אם אחרי שקראת יהיו לך שאלות את מוזמנת לשאול שאלות ספציפיות

18/12/2007 | 09:01 | מאת: מארי

בוקר טוב. רציתי לשתף בתגלית נפלאה. בחודשים האחרונים אני משתדלת, וברוב המקרים מצליחה, לאכול "נטו", ללא טלוויזיה, עיתון, ספר. לאחרונה, בעקבות הספר "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טול, הבנתי שאני אמנם לא קוראת ולא צופה בטלוויזיה, אבל מחשבותי לוקחות אותי הרחק מהמזון ומפעולת האכילה. השתדלתי להתמקד ב"רגע זה", והאכילה נהייתה מענגת יותר, המזון טעים יותר, וזיהוי רעב ושובע נהיה הרבה יותר חד, קל, ברור. כמבון, לא תמיד ולא כל הזמן אני ב"רגע זה", אבל לפחות מתחילה את הארוחה בהתכוונות לכך. ומאחר והארוחה מתחילה בהתמקדות ובידיעה ברורה שאכן, רעבה אני, אזי גם זיהוי השובע קל לי. נראה שאני מרגישה סוף סוף את פעולת ההזנה, גם גופנית וגם רגשית. וכך, בין הארוחות, אין לי צורך אפילו במסטיק או סוכריה. תודה לאל!

19/12/2007 | 18:57 | מאת: בלה אגמון

תודה על השיתוף המאלף. בלה

18/12/2007 | 08:34 | מאת: גילה

הרבה פעמים אני מחכה לרעב הפיזי ומהבוקר עד שעה 2 אני לא מרגישה כלום אבל בשעה 2 אני מרגישה כאב ראש אבל עדיין שום רעב בבטן שאלתי היא אם אותו כאב ראש יכול להעיד על רעב שאני לא מודעת לו ולא מצליחה להרגיש באופן כללי התחושה של רעב בבטן לא מוכרת לי ואפילו לפעמים עד שעה 4 או 5 כל מה שאני מצליחה להרגיש זה כאב ראש למרות שאני שותה הרבה מים האם זו דרכו של הגוף הפרטי שלי להודיע לי על צורך בהזנה מאחר והקשר עם הגוף כל כך לקוי עקב ריבוי הדיאטות בחיי אודה על תשובתכן באהבה, גילה

19/12/2007 | 19:01 | מאת: בלה אגמון

שלום גילה. אם עשית הרבה דיאטות נוצר נתק חמור בינך ולבין גופך. כדי ללמוד לזהות רעב פיזי יש צורך בתהליך שיאמן אותך לחזור ולהיות בקשר טוב עם הגוף וללמוד מחדש את השפה שלו - שפת התחושות. באופן כללי מאד אם את לא אכלת שום דבר עד השעה שתים ולא מרגישה תחושות רעב, יתכן שהרגלת את גופך להודיע לך שהוא רעב רק בדרגות רעב קיצוניות מאד. כדי לחזור ולהיות אתו במערכת יחסים בריאה וטובה יש צורך כאמור בתהליך. בברכה, בלה

17/12/2007 | 13:36 | מאת: ענת

שלום לכן, זו פעם ראשונה שאני ניתקלת בפורום שלכן מה השיטה בדיוק? איך מגיעים אליכן? אני בת 41 שוקלת 75 1.66 גובה

17/12/2007 | 15:43 | מאת: לאה פינטו

ברוכה הבאה בצל קורתנו. הקלקה כפולה על התמונות תוביל אותך אל כל אחת מאיתנו. מציעה לך לגלוש לדפים קודמים בפורום על מנת להתרשם מהגישה (עמוד 47 או 48, מומלצים). ואם יעלו תהיות ושאלות כלליות וספצפיות, נשמח לענות בסבלנות ובהנאה רבה שלך לאה פינטו

15/12/2007 | 19:18 | מאת: אורית

בס"ד ניסיתי כל דיאטה שיניתי הרגלי אכילה וכשלתי, די האם לעולם לא אחזור למשקלי הקודם או התקין לפחות? אומנם אני לאחר לידה אז מה? מה עדיין אני יכולה לעשות בשביל לא להיות הר אדם? אני 1.69 שוקלת 84.

16/12/2007 | 08:30 | מאת: בלה אגמון

אורית שלום רב. ראשית המון מזל טוב. שינית אני שומעת את הקונפליקט החי בתוכך. מצד אחד יש בך קול שפוי שקורא לך להפסיק עם הצקות עצמיות, להפסיק עם הדיאטות ולחיות בשלום ושלווה עם עצמך. מצד שיני יש בך קול ביקורתי ומעליב מאד שקורא לך הר אדם.(אני הייתי נעלבת - מה לדעתך גופך מרגיש שקוראים לו כך?). אז אם את באמת מוכנה לעשות משהו אחר , גישתנו מתאימה לך מאד. הגישה שלנו עוזרת לאנשים להתחבר אל חלקים אחרים בתוכם - לא השופטים, המגנים, המצמצמם, והמגבילים, אלא המעצימים, האוהבים, המחבקים. שינוי זה מאפשר לך לראות את מה שאת לא יכולה לראות כשאת תקועה בתוך מאבק נואש עם עצמך ועם גופך. כשאת יכולה לראות תמונה אחרת, הכל משתנה. פירוש המציאות שלך, הרגשות שלך והמעשים. מאחלת לך שתפרגני לעצמך משהו אחר. חיים הרי פעם אחת וכל כך חבל לחיות מתוך מלחמה ושנאה כלפי הדבר החשוב ביותר שיש לך - הגוף שלך. בברכה בלה

15/12/2007 | 10:50 | מאת: אלונה

שלום לכן, בחודשים הספורים שבהם אני קוראת בפורום, חלו בחיי שינויים עצומים. העפתי מהבית מוצרים עם שמות מדכאי תאבון ומדכאי שמחת חיים כמו לחם קל, טונה במים, יוגורט 0% שומן, סוכרזית, פריכיות וכו', ומילאתי אותו באוכל טעים ושמח, שמשביע את הגוף ואת הנשמה. למדתי שאם אני אוכלת מהתחלה בדיוק את מה שבא לי, אני שבעה ומסופקת, ולא חושבת בכלל מחשבות מסכנות ומקופחות שקשורות לאוכל. הפנמתי שאם אני אוכלת מיד כשאני מרגישה רעב ולא מחכה עד שארגיש שאני גוועת, אין לי בכלל התקפי זלילה משוחררי רסן. לפני שבוע קניתי ג'ינס במידה 38!!!! על כך אני מודה לכן בחום, תשובותיכן והסבריכן המושקעים עוזרים לי עד מאוד. ואז... קיבלתי הזמנה לפגישת מחזור שתיערך עוד 3 שבועות. האימה האולטימטיבית: אנשים שזוכרים אותי מכיתה י"ב, כשהייתי רזונת ונערית... בררררר..... אני יודעת שאני בדרך הנכונה, ואני יודעת שקיצורי דרך רק מאריכים את המסע, ואני יודעת שמשקל הגוף אינו חזות הכל, אבל כל כך חשוב לי להיראות שם נפלא... וכדי להיראות כך, עלי לרזות "אינסטנט" עוד 3-4 ק"ג. אני יודעת לעשות זאת בדרכים הישנות והרעות, של הרעבה עצמית ומשטר ספורט רצחני, אבל כל כך כל כך מחפשת דרך שתזיק לי פחות... יש עצה?

15/12/2007 | 11:56 | מאת: לאה פינטו

שלום אלונה. ראשית, רב תודות על השיתוף המלבב. כל תובנותייך חכמות , חשובות ונכונות. אחת התובנות שאני רוצה להכניס למסגרת מאירת עיניים היא: הגוף מרזה בקלות כשאנו זורמים איתו ומשחררים אותו מחשיבה מלחיצה ומגבילה. מסכימה? אם כן, מה יקרה עכשיו כשאת מביעה רצון לכפות עליו קצב? נראה לי שאת כבר יודעת. ובשם מה? מה שקורה כאן הוא שעוברת במוחך מחשבה מסויימת אשר מייצרת רגש של אי נוחות המפעיל רצון לעשיית אינסטנט. התוצאות שלו, ידועות לך. המחשבה היא: "אני לא רזה מספיק, אני לא נראית מספיק טוב" ואם זה "לא מספיק" אנו לא יכולים להיות מרוצים. התחושה היא של אי נוחות רבה ואי קבלה של עצמך בתהליך של שלום עם גופך. את נותנת לאחרים, לנסיבות חיצוניות, להפריע לך לבנות את עצמך ואת ביתך...בשם תדמית שהיא פרי דמיונך גרידא. כיוון שאת ורק את קבעת ש"זה לא מספיק" הייתי מציעה לך לנהל שיחה קטנה עם המחשבה הזו ועם הנחות היסוד שלה, ערערי על הקביעה האוטומטית הזו בשאלות פשוטות כמו: מה זאת אומרת "לא מספיק"? "לא מספיק" למה? ולא פחות חשוב..."אז מה זה אומר?" שימי לב למה שאת שומעת מתוכך. זה יכול להיות: "אם אני לא מספיק רזה ...אז לא יאהבו אותי" או "...אז לא יעריצו אותי" או "אז יחשבו שאני...מה?" האם כל אלה אמת? ואם כן, אז מה יקרה? שאלי, שאלי, שאלי. אל תקבלי שום מחשבה כברורה מאליה. אל תתני לשום חשיבה בהקשר זה לנהל אותך מבלי שתהיי מודעת אליה. זהו חלק מאוד מהותי בגישת ההרזייה ללא דיאטה. זה החלק שעובד עם הראש. אני נותנת לך כאן כיוון כדי לעורר הבנה ומחשבה ויודעת שזהו תהליך לא פשוט, בודאי לא כשהוא נעשה לבד. אך זוהי צורת העשייה בתהליך הזה. ובקטנה לסיום יקירתי - פעם נשאל איזשהו ידוען מהי אישה יפה בעיניו. אוזניי התענגו על תשובתו, שהיתה: אשה שיודעת שהיא כזו. אם את מרגישה טוב עם גופך כרגע (מידה 38, זה וואוו), דעי את התחושה הכיפית הזו, התחברי אליה, דעי את ההרגשה הנפלאה הזו וצאי בגאון אל העולם. ותרי על ההשוואה לאחרות ולמי שהיית, היא איננה משרתת אותך. הכירי במי שאת עתה והיי גאה. בן אדם חכם (בעלי, אגב) אמר לי פעם, "זה לא משנה מה תלבשי, זה לא משנה אם את 3 ק"ג יותר או פחות, שימי חיוך שבא מהלב ואת נראית מליון דולר." אימצתי, בחום וממליצה באהבה. יקירה, שימי את הפוקוס הנכון על פגישת המחזור. את הולכת לפגוש אנשים יקרים (מי יותר ומי פחות), את הולכת להתענג על חוויות הנעורים, את לא הולכת לעלות שם על מסלול ולקבל ציונים. תני לפגישה הזו את המקום הנכון בחייך. אל תתני לארוע זה להפריע לך, אפשרי לו לגרום לך נחת והנאה. זוהי המטרה ולא אחרת. זהו אמנם מפגש עם אנשים השייכים לתקופת נעורייך, אך אף אחד שם לא יראה אותו נער או אותה נערה וגם ממך זה לא נדרש. הביאי את עצמך במלוא הדרך מתוך כוונה לחוות מפגש של פעם (או פעמיים, כי שלוש זה כבר ממש מוגזם) בחיים. דעי את עצמך כאשה יפה, באשר את. בחיבוק גדול שלך לאה פינטו

13/12/2007 | 16:18 | מאת: ליאת

אני בת 36 שוקלת 69 גובהי הוא 163 עושה הרבה דיאטות ותמיד משמניה פשוט אני כול היום אוכלת שטיות עוגיות מנשנשנת כול היום אני רוצה לרזות ולא יודעת איך אני כול הזשמן בא לי שיהא ילי משהו בפה אז אני אוכלת שטיות אוהבת מתוק אף פעם אני לא ע\אוכלת מסודר אנא עיזרו לי איך אני יכולה להוריד ממשקלי יש לכם תפריט בשבילי והאם דיקור באוזנים עוזר

13/12/2007 | 19:07 | מאת: דיוויד

לפי דעתי את ענית לעצמך , את צריכה לאכול מסודר ולהקפיד גם כשאת מנשנשת לשים ירקות וזה מפחית. בהצלחה.

14/12/2007 | 07:51 | מאת: בלה אגמון

נראה לך שאת התשובה הזאת היא לא יודעת?

14/12/2007 | 07:49 | מאת: בלה אגמון

ליאת , הצלחת לבלבל אותי. יש לי תחושה כאלו את יצאת לטיול ולא יודעת לאן את רוצה להגיע - לים, ליער, לעיר או אולי בכלל למקום אחר. בהתאם לבילבול שלך את מצטיידת בבגד ים, נוסעת לכיוון של היער ומתלוננת על כך שאין חנוית בדרך כדי לעשות שופינג. דבר ראשון הייתי עוזרת לך זה להתמקד, להבין לאן את באמת רוצה להגיע ואז להחליט ולפעול בהתאם. את הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה, את מתארת מצב של עודף משקל ונישנושים כל היום (מן הסתם את מבינה שבדרך הזו לא יורדים במשקל) ובסוף את מבקשת תפריט ושואלת על דיקור. אני מציע לך , תשבי עם עצמך ותשאלי את עצמך מספר שאלות. מה אני רוצה? (נגיד שהתשובה תיהיה לרזות) למה אני רוצה את זה? (זו שאלה חשובה ביותר ) איך אני רוצה להגיע אל מה שאני רוצה? (יש הרבה דרכים - דיאטה,דיקור, גישה שלנו) רק אחרי שתחליטי תפני לפורום המתאים שיתן לך את התשובה המספקת. במידה שתחליטי שאת רוצה לרזות בגישת הרזיה ללא דיאטה - אז ורק אז תפני אלנו בשאלה ונשמח לענות לך. סוף שבוע נעים לך. בלה

14/12/2007 | 07:59 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב ליאת. נדמה שמרוב לחץ ופיזור, לא שמת לב שאת מפנה שאלה מאוד דיאטטית לפורום שאינו רואה בדיאטה דרך להרזייה. כמי שעושה הרבה דיאטות ותמיד משמינה, איך את מגיעה למסקנה שאת זקוקה לעוד דיאטה? בודאי, כמי שעשתה הרבה דיאטות, יש לך תפריטים למכביר, בשביל מה עוד אחד? ואם כבר ישנם באמתחתך תפריטים שבודאי מארגנים לך את סדר האכילה לעילא ולעילא ואינם כוללים נשנושים, מדוע אינך פשוט חוזרת לאחד מהם? יקירה, בעית ההשמנה שלך אינה טמונה בנשנושים, במתוק או בסדר היום שלך. תמשיכי להתמקד בכל אלה ושום בעיה לא תיפטר. את בעית ההשמנה שלך, שום תפריט או הנחיה (כגון זו שקיבלת מדיוויד, ודומיהה) לא יפטרו. הבעיה היא האופן בו את מתייחסת למזון ולגופך. הקושי שלך לרות ולהיות אדם רזה טמון בצורת החשיבה והתפישה שלך, ובודאי במיקוד הלא נכון של מקור הבעיה. כיוון שלשיטתי מטרת תהליך הרזייה היא להפוך לאנשים רזים במהותנו ולא אנשים שמרזים לפרקים ושומרים על מהות שמנה בתוכנו, אינני יכולה לראות בעזרים חיצוניים (תפריט, דיקור, אבקות, קפסולות וכ"ו) דרך טובה לייצר שינוי אמיתי. שינוי אמיתי מתחיל מבפנים. ההתנהגות היא פועל יוצא של חשיבה, זוית ראיה, תפישה. ולכן כל נסיון לשנות התנהגות מבלי לגעת בגורם המניע שלה, אינו מחזיק מים. זו בדיוק הסיבה מדוע שום דיאטה שעשית לא עזרה לך להפוך לאדם רזה שחי בשלום ובהנאה עם גופו ועם סביבתו הקולינרית. כדיאטנית המאמנת בתהליכי הרזייה ללא דיאטה, אני עובדת על המקור ולא על הסימפטום. מבחינתי, זירת הפעולה היא אחרת לגמרי ממה שאת מעלה. ממליצה לך בחום לשוטט בדפים קודמים של הפורום ולהתוודע לגישה באופן מעמיק יותר, אם ברצונך ליצור שינוי של ממש בסוגיה זו בחייך. על כל שאלה שתעלה, תהיה ואפילו התנגדות, נשמח להיות כאן להאיר. מאחלת לך שבתנהדרת שלך לאה פינטו

13/12/2007 | 16:00 | מאת: גילה

אפשר לעשות בדיקה לצליאק - כרסת בעברית מאופין בבטן גדולה יחסית שנובע מרגישות לגלוטן - בעקר מאפים - מה שמכיל קמח אני גיליתי בגיל 36

14/12/2007 | 08:02 | מאת: לאה פינטו

15/12/2007 | 15:00 | מאת: יסמין

התכוונתי יותר בכיון של ספורט או דברים אחרים שניתן לעשות ולהפחית מהבטן..

12/12/2007 | 00:13 | מאת: מלי

בלה,לאה אין לי זמן לקרוא את כל התגובות,אני רוצה להגיע לייעוץ אבל אני גרה בחיפה,אני לומדת ועובדת ויש לי בת קטנה אין לי זמן לנסוע לכפר סבא מה אני עושה?

12/12/2007 | 17:45 | מאת: לאה פינטו

מלי ערב טוב מלי יקרה, לסוג כזה של עזרה, אנא פני לערוץ האישי. את יכולה לשוחח איתי בטלפון. ערב נעים שלך לאה פינטו

09/12/2007 | 23:48 | מאת: אב

שלום אני בן 19 שוקל 62 גובה 172 כמה קלוריות עלי לאכול ביום פחות או יותר כדי להשאר באותו משקל? תודה מראש

10/12/2007 | 07:07 | מאת: בלה אגמון

שלום לך בן 19 . מזמן הפסקתי לדבר בשפת הקלוריות. אני לא מאמינה בגישה הזאת. אתן לך תשובה של גישת הרזיה ללא דיאטה. כדי לשמור על מה שיש לך תלמד : לכבד את הגוף שלך. לאהוב אותו. להכיר את השפה שלו ולפרש אותה. לקחת עליו אחריות בוגרת. למלא את כל מה שהוא מבקש ממך. להקשיב יותר לעצמך ופחות לאחרים. לדעת שגופך נולד בריא ורזה וכל מה שנדרש ממך זה לא לקלקל את זה(למשל על ידי ספירת קלוריות). מקווה שתקשיב לי , זה יחסוך ממך הרבה בעיות בעתיד.

10/12/2007 | 17:55 | מאת: אב

בעיקרון יש לי נטיה להשמין מהר.. ובכלליות יש לי מבנה גוף שמן כך שקשה לי להקשיב לגוף סתם ככה ולצפות שיהיה בסדר כי מנסיון אני פשוט עולה במשקל. אין בכל זאת איזשהי הערכה?? במידה ואני לא עוסק בפעילות ספורטיבית סדירה

09/12/2007 | 08:04 | מאת: אורה

שלום!סוף סוף משהו חכם!!!אם כולם היו מנסים לשכוח מהדיאטות ולאכול נורמלית-כולנו היינו נראים מצויין ובריאים!!! שאלה שלי:אומרים שכדאי לאכול ארוחת בוקר,ואני...ממש לא אוהבת,אין זמן בבוקר אין תאבון,מה לעשות שהתאבון מתחיל להגיע בצהריים ומתגבר בשעות הלילה? תודה

09/12/2007 | 12:43 | מאת: לאה פינטו

שלום אורה וברוכה הבאה לפורום שלנו. אז אומרים.... תקשיבי לעצמך, את הכי חשובה מכולם ויודעת הכי טוב מה נכון לך. את היחידה שיכולה לחוש את גופך. תני לו לאמר והניחי לאחרים. חג שמח לאה פינטו

08/12/2007 | 08:46 | מאת: מארי

אתמול אכלתי שתי ארוחות בבית (בוקר וצהריים) וארוחת שבת בבית אבא. בשתי הארוחות הראשונות סיימתי בתחושת "סגירה" וסיפוק. בארוחת שבת, שהיתה טעימה מאד, הרגשתי "חוסר סגירה" וחוסר סיפוק. לכל הארוחות הגעתי רעבה. אינני יודעת לאתר מדוע בארוחה הזו לא הצלחתי להגיע לתחושת ה"סגירה" המיוחלת. זה גם מאכזב, כי כבר חשבתי שעליתי על דרך המלך. וגם, לא ידעתי איך "לסיים". לא עלה בי רצון למאכל מסוים. היה ברור שכבר אינני רעבה. האם יש משהו שיכולתי לעשות? איך אפשר להבין את המצב הזה? תודה רבה.

08/12/2007 | 17:42 | מאת: בלה אגמון

היי מארי, כדי להבין את המצב אליו נקלעת נסי לשאול את עצמך מה היה שונה בארוחה המיוחדת הזאת. שמתי לב שציינת ארוחה מיוחדת בשבת בבית אבא - האם יש לכך משמעות? אכילה היא פעולה רגשית נפשית שמזכירה ומעלה בתוכנו נושאים רבים. תבדקי עם עצמך האם השהות ואכילה בבית אבא מעלה לך כל מיני תחושות/רגשות/מחשבות הקשורות בחוסר סגירה וחסור סיפוק שלא קשורים באכילה?

08/12/2007 | 18:00 | מאת: מארי

08/12/2007 | 02:43 | מאת: מאי

במשך חודשיים אני מתנזרת מבצקים הכוללים: לחם, עוגות, פיצות, פיתות וכו'. רוב תזונתי מורכבת מירקות, שמנים בריאים ומפחמימות מורכבות: אורז מלא, קינוא, שיבולת שועל, דוחן וקטניות ובמקום לחם אני אוכלת קרקרים שיפון ופריכיות אורז. זה נשמע משעמם אבל התרגלתי כי אני מפצה את עצמי עם שוקולדים, פירות, גרנולה, גלידה ואפילו צ'יפס לפעמים. וירדתי כבר 2 קילו. שאלתי היא האם זה נכון לעשות זאת לאורך זמן? למעשה אני לא מחסירה שום דבר מאבות המזון. ושאלתי השניה היא אם בכל זאת אפשר להוסיף קצת לחם מלא אורגני? תודה מראש

08/12/2007 | 17:44 | מאת: בלה אגמון

ושאלה לי אליך - למה את שואלת אותנו? מה גופך אומר על מה שאת עושה? בלה

09/12/2007 | 08:06 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לך מאי המילה "מפצה" בפוסט שלך, תפשה אותי מאוד חזק. את מי מפצים, מאי? מי מקבל פיצויים? על מה את מפצה את עצמך? יקירה, זהו הלך רוח מאוד לא רצוי. פיצויים מקבלים קורבנות. קורבן של מי את, בדיוק? זה אולי נשמע לך קטנוני להיתפס למילה אחת. אך המילה הזו היא רבת משמעות ויכולה להעיד על הלך רוח של קיפוח ומסכנות. אין לזה מקום באכילה בריאה. ירידה במשקל איננה פרמטר להצלחה בטווח הארוך ולכן אינני מייחסת לה משקל רב. לדרך בה אנו חיים את חיינו וליחסים שלנו עם גופנו עם המזו ועם רגשותינו יש משמעות רבתי, להרמוניה עם הסביבה הקולינרית והחברה סביבנו, גם לה יש משמעות. לשיטתך, אני מתרשמת שאת רואה בזה אורח אכילה בריא ומגוון וכל עוד טוב לך, את מרגישה שזה נכון לך ואינך חווה מאבקים פנימיים - מה יכול להיות רע. כל עוד אינך טרודה ומתעסקת מחשבתית ופרקטית, יום מזון - זה גם בסדר. אני, באופן אישי, רואה את הבעיתיות הרבה בכך שאינך לוקחת את גופך בחשבון. את כופה עליו מזונות מסוימים ומונעת ממנו אחרים בשם איזושהי אג'נדה. גופך הוא הפרטנר החשוב והיחיד בתהליך הזה, אם לא תקחי אותו בחשבון, לא נראה לי שזה יעבוד בשבילכם לאורך זמן. ממליצה לך בחום לגלוש קצת בפורום ולהתרשם מהלך הרוח של גישת ההרזייה ללא דיאטה. שבוע נפלא וחג שמח שלך לאה פינטו

07/12/2007 | 22:50 | מאת: מלי

אם אני גרה בחיפה ניתן לקבוע טיפול באייזור מגורים?כמה עולה כל טיפול,או סדרת טיפולים?במה תלוי המחיר? תודה

09/12/2007 | 07:49 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב מלי. על תמונותינו, תוכלי להקליק פעמיים ואז תוכלי לקבל פרטי טלפון ודוא"ל פרטיים שלי ושל בלה. את מוזמנת לעשות בהם שימוש על מנת לקבל האינפורמציה הרלוונטית לך. יום טוב וחג שמח לאה פינטו

07/12/2007 | 14:14 | מאת: סיגל

08/12/2007 | 19:28 | מאת: בלה אגמון

סיגל היקרה. ראשית הרשי לי לברך אותך על הבגרות וחכמה שאת מפגינה. אכן, עשיית דיאטות גרמו לך למצב שנקרא הפרעה באכילה , דבר שאם לא יטופל עלול להתדרדר להפרעת אכילה. אני שמחה שהבנת שדיאטה זה דבר לא טוב והחלטת להפסיק לעשות דיאטה. אבל נראה שחסר לך כילים כדי להתקדם בתהליך. אני בהחלט חושבת שכדאי לך להכנס לטיפול כדי לעשות את השינוי בצורה טובה ונכונה. נשמח לכוון אותך, את מוזמנת ליצור קשר. בברכה, בלה

06/12/2007 | 23:57 | מאת: d

שלום לכם יש לי גזרה יפה - מותן דק וכל זה. אבל מקדימה, על הבטן, איפה שהתבור ובעקר מתחתיו, יש גי פשוט גוש שומן, שהופך אותי לאישה בהריון! אני לא יכולה ללבוש גזרה נמוכה וחולצות צמודות כי אני מתביישת, וכל הזמן שואלים אותי אם אני בהריון!!! ואני ממש לא... אני לא יודעת איך להפטר מזה! כפיפות בטן לא ממש עוזרות, ואני עושה קבוע, אני משתדלת לא לאכול שטויות ובכלל לא מבינה איך זה גדל לי...אני גם לא שותה בירות לגמרי. תגידו בבקשה מה זה ואיך לרדת מהדבר הזה??? תודה

07/12/2007 | 00:25 | מאת: בלה אגמון

אין לי מושג.

07/12/2007 | 01:26 | מאת: שלומית גלעד

לכי לעשות בדיקה אצל רופאת נשים,ואם זו לא בעייה נשית ,תפני לרופא המשפחה.

07/12/2007 | 06:52 | מאת: לאה פינטו

זו שאלה חוזרת שלך. אם אני טועה אז איתך הסליחה ואם לא, אני מציעה לך לחזור לשאלתך המקורית ולנסות לענות על השאלות שהפניתי אלייך. בכל מקרה, אני מתייחסת לפוסט מ"דנה" תחת הנושא "כרס". שבת שלום לאה פינטו

06/12/2007 | 19:35 | מאת: מורן

שלום..לפני שנתיים התחלתי לאכול ולהקיא עד שהגעתי למצב שכבר לא רציתי את זה כי זה היה פשוט מגעיל אז הפסקתי .. אחרי כשנה הפסקתי לאכול ביכלל הייתי שותה פעם אחת ביום קפה וזהו במשך 3 חודשים רזיתי ממש בהגזמה .. ומהר מאוד העלתי .. למרות שלא עברתי את המישקל שהייתי לפני שרזתי .. עדיין היה בי כעס שהעליתי שוב במישקל..התחלתי שוב לאכול ולהקיא .. עד שהתחילו להיות לי כאבים בבטן מאוד כואבים עד כדי כך שאני מתקפלת .. קראתי באינטרנט מה התוצאות של בולמיה ואני ממש מפחדת מי זה כי כל מה שקורה זה בידיוק מה שהיה רשום באינטרנט יש לי נידודי שינה יש לי שיטפי דם בעיניים מרוב שאני מתאמצת ממש חזק ! אני מקיאה עד שאני מרגישה שאין מה להקיא יותר עד שאני מרגישה שהבטן דבוקה לגב עד שלא כואב לי אני לא מפסיקה..וזה ניהיה ממש מפחיד כי זה ניהיה ממכר .. אפילו התחלתי לקחת כדורים משלשלים .. וזה אפילו יותר כואב ..אני כל יום אומרת לעצמי שאני יפסיק וזה ניהיה גרוע יותר .. וזאת הרגשה לא טובה כי אני מרגישה שאני משחקת מחבואים עם עצמי .. מעורבים פה המון רגשות .. כעס, פחד, סתר ועוד .. אני לא רוצה ללכת לרופאים ופסיכולוגים וכל זה .. אני רוצה לצאתת מי זהה ומהר .. לפני כשנתיים זה לא היה כל כך גרוע .. אני לא יודעת למה הכנסתי לעצמי לראש שאני שמנה כי אני ממש לא .. ההפך אני כל הזמן מקבלת מחמאות על איך שאני ניראת .. אני מרגישה שפשוט לא נוח לי עם עצמי .. ואני מכירה את כל הנושאים האלה טוב מאוד כי חברה שלי הייתה אנורקסית .. אפילו לפעמים הייתי מגיעה למצב שבו הייתי אומרת אני מעדיפה להגיע לאנורקסיה העיקר להרזות! אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי .. בבקשה תעזרוו לי ..רק על תגידו לי להיתייעץ עם רופאים כי אני לא יעשה את זה .. אחרי שחברה שלי עברה אנורקסיה נהרסו לה החיים! אני לא רוצה להגיע למצב הזה ! מה אני יכולה לעשות כדי להפסיק להקיא ולשכנע תעצמי שאני בסדר ולהרזות נורמלי בלי הקאות או משהו אחר .. ????

07/12/2007 | 00:24 | מאת: בלה אגמון

היי מורן. את מתארת מצב ברור של הפרעת אכילה המצריכה טיפול מקצועי ומצד שיני את לא רוצה את העצה המתבקשת (להגיע לטיפול ומיד). אז שאלה לי אליך את מבקשת עזרה - איך אנחנו יכולות לעזור לך לדעתך? בברכה,בלה

06/12/2007 | 10:25 | מאת: יערה

אני מזדהה עם השיטה שלכן ומשתדלת ללכת לפיה, אך עדיין אני מציבה גבולות ואני מקפידה שלא "לחטוא", וכן, לפעמים יש לי רגשות אשמה כשאני אוכלת משהו שאני יודעת שאני לא צריכה לאכול.. ולכבוד חנוכה, אני לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות- לאכול סופגניות ולהנות (שזה נראה לי הדבר הנכון לעשות לפי השיטה שלכן) או לא לאכול כלל (שזה גם נראה לי נכון כי ידוע שסופגניה היא פצצת קלוריות ומאד לא ידידותית לגזרה). מה אתן ממליצות לעשות? (בהתחשב בעובדה שמאד קשה להסתפק רק בסופגניה אחת או שתיים לאורך כל החג...)

06/12/2007 | 16:07 | מאת: בלה אגמון

תראי יערה. את פשוט חושבת לא נכון. את מחפשת תשובות בחוץ(אצלנו) במקום לחפש אותן במקום הנכון (אצלך). לכן במקום לענות לך תשובה של דיאטנית (תאכיל רק סופגניה אחת או אפויה או חצי או כל דבר אחר ) אפנה את השאלה אליך בחזרה. מה את חושבת שצריך לעשות? האם בא לך לאכל סופגניה בכלל ? איך את יודעת שבא לך? ועל סמך מה החלטת שקשה להפסיק אחרי אחת? האם את אכלת עם התודעה (העיניים, הרגש, מרדן הדיאטה) או עם הבטן? אם תעני על כל השאלות האלו יהיו לך תשובות משלך והן תיהנה הכי נכונות עבורך. חג שמח בלה

07/12/2007 | 07:04 | מאת: לאה פינטו

יערה יקרה, בוקר טוב. הגישה שלנו מביאה עקרון מאוד חשוב שיש לבנותו ברמת החשיבה והתפישה שלנו, והוא, הגוף קובע את הגבולות, לא את ולא צורת החשיבה הדיאטטית שמנהלת אותך כרגע. לנסות לשלב בין שתי גישות אלה : דיאטה היוצרת הגבלות לבין הרזייה ללא דיאטה זה כמו להחליט להיות דתיה וחילונית במקביל. רגשות אשם שייכים לעולם הדיאטה. ואם תשאלי אותי, אומר לך שהם גורם השמנה מספר 1. את יוצאת לדרך מתפישת עולם ומרחב חשיבה שגוי. ואם כך, צפויים לך לא מעט קשיים. אלא שהקושי אינו בגישת ההרזייה ללא דיאטה. היא, חד משמעית, עובדת ועובדת מצויין. הקושי הוא בהבנת הגישה ואי הכרה בחשיבותה של בניית תשתית קוגניטיבית נכונה. כל עוד את מוצאת עצמך בדיאלוג מול המזון, את לא במקום הנכון. כל עוד את מוצאת מזון כזה או אחר כמאיים, את אינך במקום הנכון. במידה ותבחרי בכל זאת, בגישת ההרזייה ללא דיאטה, מציעה לך לקחת ליווי ולבנות תהליך נכון. סופ"ש נעים וחמים שלך לאה פינטו

07/12/2007 | 09:36 | מאת: נעמה

שלום יערה, כמי שלמדה את הגישה בשנה האחרונה,ולמדה לחיות בשלוםובאהבה וכבוד עם הגוף (ולא במלחמה כמו המלחמה שאת מתארת עם עצמך) אני מעוניינת לשתף אותך במשהו אישי מהחוויה שלי. בדיוק בחנוכה שעבר לפני שנה היו לי את אותן ההתלבטויות כמוך-מה לעשות עם הסופגניות? והלביבות? חגיגה שלמה לגזרה שלי ופשוט נלחמתי נגד עצמי בשאלות האלה. ואילו השנה הפלא ופלא,הסתכלתי על המון סופגניות מכל מיני סוגים וטעמים, ולהגיד את האמת, פשוט לא התחשק לי לגעת בזה,הרגשתי שהגוף שלי לא מעוניין בסופגנייה לא בגלל שזה משמין ומלא סוכר אלא כי פשוט לא מתחשק לי. ותתפלאי, זה לא היה כרוך בשום מלחמות פנמיות כמו אני אוכל אחת בנר ראשון ואחת בנר שמיני, או אני אוכל רק חצי או רק את הריבה או כל דבר אחר,בשנייה אחת פשוט ידעתי שלא בא לי סופגניה פשוט ככה סתם בלי סיבות מיוחדות ובלי רגשי אשמה. ואומנם קרה,כמה ימים לאחר מכן שכן התחשק לי פתאום סופגניה,ומה שקרה אז,זה שפשוט אכלתי סופגניה קטנה והרגשתי שזה מספיק לי, וזו פשוט תחושה נפלאה,להפסיק לאכול כי באמת כי אני לא רוצה יותר ולא משום סיבה אחרת ובלי להתלבט ולחשוב 5 דקות קודם מה המחיר שאני אשלם על כל ביס.

06/12/2007 | 09:01 | מאת: מלי

תודה בלה,כייף לקרוא נראה לי תכף אזמין לעצמי איזה שווארמה מממ.................. בלה לא ענית לי מה את חושבת על הסיפורי האישי מדביקה לך אותו כאן מחבר: מלי תאריך: 2.12.2007 שעה: 09:18 שלום בלה,תודה על התשובה.לא הייתי רזה,אבל היה לי גוף יפה,תמיד תמיד שמרתי(מגיל 19)בזמן ההריון לא חשבתי על מה שיהיה אחרי:-)מה שכן בזמן ההריון פיתחתי לעצמי הרגלים לאכול טוב כמה פעמים ביום,ארוחות שכוללות כמעט מכל סוגי מזון בריא(לא אכלתי שטויות),התחלתי הריון 59 קילו וסיימתי 98 קילו(ילדתי בת 4.800קילו):-(היום אני 66 קילו)יש 7 קילו שאני לא מצליחה להוריד,ה7 קילו האלה נורא משמעותיים אצלי-ז"א ממידה 4 למידה 2!!!!!!!! זה הסיפור שלי בקצרה,היום אני מנסה לאכול פחות,לא ממש מצליחה תמיד בערב מתחילה לנשנש דברים(כל חצי שעה מנשנשת משהו-ביזיון.........................:-)))) יש לציין שיש לי תת פעילות בלוטת התריס,עם תרופה אני מאוזנת? זה סיפור שלי בקצרה

07/12/2007 | 00:32 | מאת: בלה אגמון

היי מלי, שמרת כל הזמן כלומר לא היית רזה מבפנים וכפית על עצמך מלחמה . בזמן ההריון הרגיש החלק שבך שלא רצה לשמור שהוא יוכל לצאת לחופשי ולאכל יותר, עכשיו את מנסה להחזיר אותו חזרה למרתף כדי שתוכלי לעשות דיאטה וזה מאד קשה. זו הנקמה שלו. עצתי הכנה לך - בדרך רגילה של דיאטה לא תוכלי להחזיר אותו לעשות מה שאת רוצה. הוא גדול וחזק עכשיו ועליך למצוא דרכים אחרות כדי ליצור אתו שיתוף פעולה. עליך להכיר אותו לכבד ולנסות להגיע לפשרה מסוימת. אם לא תעשי את זה תשלמי בעתיד מחיר הרבה יותר יקר במשקל (רמז הרבה יותר מ7 קג). שנתרמתבמשהו. בלה

05/12/2007 | 16:27 | מאת: גילה

כבר כמה ימים שאני מקשיבה לרעב הפיזי ויוצא לי לאכול מעט יחסית שלא כהרגלי אני לא אוכלת ארוחת בוקר כי הרעב מופיע לראשונה בסביבות הצהריים במקביל אני ממלאת את אותו חלל שהיה ממולא אצלי באוכל בפעילויות אחרות וזו חוויה חדשה עבורי ומעט מוזרה ניתן לומר שאני חיה יותר את החיים ללא מחשבות על אוכל ובאמת ירדתי במשקל משום מה היום חזרתי לאכול בבוקר ללא קשר לרעב כמו במצב הישן הנוח והמוכר ,ושמתי לב שכל היום המשיך ללא הקשבה נראה לי שאני חוזרת להעלות את מה שהורדתי ההתנסות החדשה כנראה קצת הפחידה אותי אני רואה את עצמי מתנהגת וחיה אחרת לא כמו המצב הישן זה מעניין אבל גם קצת מפחיד לראות את עצמי משתנה כנראה אני צריכה לאזור אומץ ולומר לעצמי שאני תמיד מוגנת ובטוחה וזה רק שינוי בלה ולאה הייתי שמחה לדעת מה דעתכן לא הייתי רוצה לראות את עצמי נשברת או נכשלת מה אני יכולה ללמוד מהמצב? באהבה, גילה

07/12/2007 | 07:15 | מאת: לאה פינטו

גילה, הכי חשוב זה לחוות. לחוות את היום הזה ולקבל עצמך גם במקומות האלה, אין זה אומר דבר לגבי מחר. אל תנסי להיות יותר קדושה מהאפיפיור. לא אתפלא אם אפילו הוא, אינו מצליח. כשאת בוחרת לקבל ולכבד את עצמך, ללמוד את עצמך ולצמוח. אינך יכולה להגביל את חוויותייך. הן חוויות שאם תלמדי להתבונן בהן, תוך קבלה, תכלי להפיק מהן לא מעט. למשל, אותי היה מעניין מה מניע אותי כרגע? מה מנהל אותי? ברגעים אותם אני מגדירה הצלחה וברגעים אחרים. ובכלל איפה הגבלתי את מושג ההצלחה שלי. יכול להיות מעניין. דוגמא שאני מאוד אוהבת להשתמש בה היא גרף הא.ק.ג. כשהלב שלנו פועם באופן תקין הגרף עולה למעלה ויורד למטה, יש גם פלטו באמצע ושוב עולה ויורד. ככה נראים חיים. השאיפה לייצר חיים שנעים על קו רצוף ישר מנותקת מהמציאות. קו ישר על צג בדיקת הא.ק.ג. משמעותו אי-חיים, מוות. מי שחי את החיים וחווה את עצמו יחווה תנודות, לחיים יש דינמיקה, הם אינם סטטיים. זכרי, הרזייה איננה מטרה בפני עצמה, היא רק סימפטום של התייחסות חדשה לעצמך. בדיוק כפי שהשמנה היא סימפטום של התייחסות אחרת. אמפטיה, חמלה, רכות וקבלה - זה מה שאת צריכה לתת לעצמך יותר מכל. עם אלה, תוכלי למנף את עצמך באופן מעצים. שוב, שבת שלום וסופשבוע חמים, נעים וטעים.

07/12/2007 | 07:49 | מאת: גילה

05/12/2007 | 15:57 | מאת: דניאל

למה לא עונים על השאלות

07/12/2007 | 07:16 | מאת: לאה פינטו

04/12/2007 | 15:59 | מאת: מלי

שלום לא עניתם לי על השאלות:2/12/07 ו 4/12/07 אשמח לקבל תשובות

04/12/2007 | 16:30 | מאת: בלה אגמון

האם זו אותה מלי מעליה במשקל בעקבות הריון? חשוב לי לדעת כדי לענות במדויק.

05/12/2007 | 09:17 | מאת: מלי

כן זאת אני,אבל שאלתי גם שאלה כללית לגבי אוכל מעורב-שאלתי פעמיים לא קיבלתי תשובה,דווקא מעניינת אותי תשובה כללית חברה שלי רזה ממש,אבל יש לה צילוליט בגלל אוכל מעורב,ועוד שאלה:ידוע גם שלא מומלץ לאכול בשרי אחרי 6 בערב,כי לעבד בשר לוקח לקיבה אמון אמון זמן,אכילת בשר בלילה משפיע גם על הלב-מקשה אליו לעבוד? אשמח לקבל הסבר.

04/12/2007 | 11:48 | מאת: אני

מאז שהתחלתי לעיין בפורום הזה עליתי 2.5 קילו תוך שבוע,התחלתי להקשיב לגוף שלי במשך כל היום ותמיד הגוף רצה לנשנש-נישנשתי-בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

04/12/2007 | 12:55 | מאת: בלה אגמון

שלום לך את. אני רואה הרבה סימני שאלה בכותרת. ואני רוצה לשאול אותך. 1 מה את בעצם שואלת? 2 לאיזה מסקנה את הגעת בעקבות מה שקרה לך? 3 אפה טעית לדעתך? אוסיף ואומר שזה שעלית במשקל ואת מנשנת בלי סוף מראה על דבר אחד - טעית בדרך, לא הלכת על פי המפה הנכונה, מי שעושה את הגישה כמו שצריך יורד במשקל ולא עולה כך שהתוצאה שהגעת אליה מראה לך שיש טעות בניווט. ועוד שאלה למה את חושבת שהתמצית של השיטה זה רק להקשיב לגוף ? זה כל כך הרבה מעבר לזה. בהצלחה בלה

03/12/2007 | 18:33 | מאת: יוהננה בוסיוס

אבל לא אוכלת בערב.ז'א א. הצהרים היא ארוחה אחרונה ביום. בערב שותה עם סוכר משקה חם וזה עוזר לא להיות ברעב עד ליום המוחורת.

04/12/2007 | 07:33 | מאת: בלה אגמון

שלום יוהנה. למה את מספרת לנו את מה שאת עושה? תראי לי רזה טבעי אחד שאוכל כך. זו דיאטה. פה זה פורום של הרזיה ללא דיאטה. אז אם מה שאת עושה עובד לך - אני שמחה בשבילך ומאחלת לך המשך הנאה . לדעתי זו לא הדרך. בברכה בלה

03/12/2007 | 15:50 | מאת: לירון

היי שמי לירון אני בת 21 שוקלת 53 בשבוע האחרון אני אוכלת רק ירקות ירוקים אתמול כשנשקלתי אחרי אימון של שעה הכולל אירובי ומשקולות נשקלתי 54!!! (ד" א אני 161 ס"מ) איך זה הגיוני אני לא אוכלת פחמימות בכלל ולא יורדת במשקל בבקשה שלחו לי תשובה בהקדם

04/12/2007 | 07:34 | מאת: בלה אגמון

לירון. את טעית בכתובת. אנחנו פורום להרזיה ללא דיאטה ואת, ללא ספק שקועה עמוק בתוך דיאטה רצינית. אז שני דברים יש לי לומר לך. ראשית - את במשקל תקין לגמרה וזה שאת רוצה לרדת מראה שיש פה בעיה. שינית - אם את מאמנה שאת בעודף משקל למרות שאת כמעט בתת משקל - זה מה שיקרה בסוף האמונה הזאת תתגשם לך. שיהיה לך יום מקסים. בלה

07/12/2007 | 07:30 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לירון. אני בהחלט מבינה את הלך הרוח והחשיבה שמנחה אותך בעשייתך, אך אינני מסכימה עימה והתוצאות לפנייך. מישהו כנראהסיפר לך שפחמימות הן הגורם להשמנה ואם תמנעי מעצמך תרזי. את, עושה רושם, מאמינה לו. ועכשיו לאור נסיונך, לאלו מסקנות את מגיעה? אם את שואלת אותי, את מכניסה את הגוף שלך לסטרס אמיתי. גוף שאינו מקבל פחמימות זה גוף במצב השרדות. במצב השרדות הוא מפעיל את כל מנגנוני ההגנה שלו. לא רק שאינך מספקת לו דלק חשוב, את עוד כופה עליו מאמץ שדורש את אותו דלק. זוהי התעללות לשמה. זה כמו שאני אקח ממך את כספך, לא אאפשר לך שום גישה לכסף,, אצמיד לך אקדח לרכה ואבקש ממך לתת לי עוד. האם את מבינה על איזו מצוקה אני מדברת? מנגנוני ההשרדות וההגנה שגופך מפעיל יהיו בעוכרייך. הגוף, מבחינתו, חייב לשרוד והוא לא יוותר כל כך מהר על רקמת השומן שלו, אלה הם בטחונותיו. קראי בפורום על גישתנו, אולי תמצאי פתח להתייחסות חדשה וקואופרטיבית יותר עם גופך. שבת שלום שלך לאה פינטו

03/12/2007 | 11:42 | מאת: איקה

את עדיין כאן???? איך הולך מזמן לא קיבלנו עדכון..... אצלי אפשר לומר צולע מאחר וכרגע הגוף שלי אמור לאותת לי ואני לא אמורה לאכול בשעות מסויימות כמו שהורגלתי עד היום בדיאטות שונות ומגוונות, משום מה יותר קל לי לחרוג, והמוזר בעיניין הוא שאני לא מרגישה עם זה רע אבל עדיין לא יורדת במשקל מה שמפתיע אותי הוא שאני לא עולה במשקל. אני מקווה שאצלך הולך טוב יותר ובשבילי אינ מקווה שאוכל רק שהגוף יאותת לי ואתחיל לראות תוצאות משמעותיות יותר. מחכה לעדכון...

03/12/2007 | 12:13 | מאת: קרן

היי איקה, אין אצלי שינוי אני מאז העדכון האחרון לא הורדתי כלום, אבל אני לא מעלה גם כלום, אני אוכלת לפי תחושת הגוף אבל בינתיים אין שינוי אני מקווה שזה ישתנה בהמשך.

03/12/2007 | 12:19 | מאת: איקה

04/12/2007 | 07:44 | מאת: בלה אגמון

קרן ואיקה שלום. שני דברים יש לי לומר לכן. ראשית כל הכבוד על אימוץ השיטה. שינית - אתן כנראה עושות משהו לא נכון אם אין תוצאות. השיטה עובדת ומיצרת הרזיה. יתכן שיש לכן טעות בישום שלה. בכלל חשוב לי לומר - נושא רעב ושובע הוא נושא חשוב אך לא המרכזי בשיטה, בידיוק כמו בלטות בבנית בית חדש חשובות אבל לא המרכזיות. . שיטת הרזיה ללא דיאטה היא בידיוק כמו בניית בית. ראשית - הורסים את הבית הישן, שינית מתכננים את החדש תוך התחסות לצרכים , רצונות אפשרויות וחלמונת שלנו. בסוף מתחילים לבנות - קודם את היסודות ורק אחרי זה את השאר. אם ננסה לדלג על כל השלבים שפירטתי ונתחיל מבלטות - ברור שלא יצא בית מוצלח. בכל אפן מאחלת לכן המון הצלחה בהמשך הדרך. בלה

04/12/2007 | 23:01 | מאת: קרן

שלום בלה, את יכולה להגיד לי במה יכול להיות שטעינו בדרך? אני מקשיבה לגוף שלי אוכלת רק שאני רעבה ,בשבוע הראשון הורדתי במשקל קילו וחצי ומאז אני לא מורידה כלום ולא עולה כלום, אני לא מנשנשת כמעט ואני אוכלת מה שאני מרגישה שבא לי באותו רגע. גיליתי שאני אוכלת הרבה פחות מקודם ושאני שבעה הרבה יותר מהר. בנוסף אני שותה הרבה וזה מעביר לי את תחושת הרעב כאשר הרעב לא אמיתי, אבל אם אני באמת רעבה הרעב נעלם לרבע שעה אולי. את יכולה להנחות אותי יותר במדויק מה עליי לעשות כדי להמשיך את תהליך הירידה. תודה קרן

03/12/2007 | 09:33 | מאת: חנה

האם מישהו שמע על לאסט דאייט ,אשמח לקבל תגובה והצעה

11/12/2007 | 18:11 | מאת: אורית כהן

יש לי 2 חברות שלטענתם הגשימו שם חלום (בסניף רחובות), אין לי מושג יותר מידי מה עושים שם וכמה עולה, אבל החברות שלי לא מפסיקות לדבר על המקום, על המומחים ועל היחס שהן מקבלות, בכל מקרה אני כבר הפסקתי לחשוב על דיאטות, נשארת כמו שאני.

03/12/2007 | 09:04 | מאת: מלי

שלום,יש לי עוד שאלה:ידוע לכולם שאוכל מעורב גורם לצילוליט זה בדוק,בנוסף אכילת אוכל מעורב כמו אורז+עוף,תפו"א+בשר,מתוק אחרי מלוח,לחם+נקניק...................................................זה פשוט לא בריא(אלא אם כן זה קורה פעם פעמיים בשבוע)כשאני מטגנת איזה סטייק טעים תמיד בא לי להוסיף איזה צ'יפס מתוגן היטב אבל אני במקום זה מוסיפה סלט ירקות,כדי להקל על הקיבה,לא להעמיס על הלב,ולא לקבל צילוליט(מאז שהפסקתי לאכול אוכל מעורב-אין לי צילוליט בכלל)אז מה תגידו הרי כל הזמן שבא לי לערבב אני מתאפקת!תודה

06/12/2007 | 07:36 | מאת: לאה פינטו

מלי יקרה, בוקר טוב. בואי נעשה סדר יקירה. אוכל מעורב אינו גורם לצלוליטיס. נקודה. אני מציעה לך לקרוא שוב את הפוסט שלך ולהוריד את "ידוע לכולם" צלוליטיס היא תופעה תורשתית. כתבתי עליה יותר מפעם אחת בפורום. חבל שאין לך את הסבלנות לדפדף בפורום. ומקווה שתהיה לך הסבלנות לשמוע משהו חדש ושונה ממה שהכרת עד כה. צלוליטיס היא תופעה המתפתחת על רקע חולשה והתרופפות של רקמת החיבור התומכת ברקמת השומן. מידת החוזק של רקמת החיבור היא גנטית. כשרקמת החיבור הזו מתרופפת זה כמו חוטים סדורים ששמתרחקים זה מזה (אם כי לא נפרדים ממש. כך נוצרים חללים שמבינהם זולגת רקמת השומן לכיוון העור. זה מה שנותן לעור מבנה גלי שאנו מכירים כצלוליטיס. מכאן שגם אנשים רזים יכולים לחוות צלוליטיס כי זה קשור לרקצת החיבור ולא לרקמת השומן. אין ספק שעודף רקמת שומן יכול ליצור לחץ נוסף על הרקמה. אך אין שום מניעה שגם אנשים רזים יחוו צלוליטיס. אין זה קשור לאוכל מעורב או לא. ע"פ הקביעה הזו שלך, הייתי צריכה לראות המוני גברים, ילדים ונשים עם צלוליטיס כיוון שבני האדם ככלל צורכים מזון מגוון (מה שאת קוראת לו "מעורב"). באופן אישי, התזונה שלי מאוד מגוונת ומעורבת ותודה לאל צלוליטיס אין. ואני יכולה לתת לך דוגמאות למכביר. מה שאפשר ללמוד מזה בעיקר יהיה הצורך לכעכע הנחות יסוד ולערער על כל מיני אמונות שלנו. זה עומד בבסיס הגישה של הרזייה ללא דיאטה. לא אתווכח עם מה שאת מאמינה שעובד בשבילך. מה שטוב לך, טוב גם לי. אלא שאת מנסה לכפות על עצמך אורח אכילה מאוד לא נוח כיוון שהוא מאוד לא טבעי. אז אם אוכל להקל עלייך בכך שאאיר לך נקודות למחשבה, אשמח לעשות זאת. כל השילובים שהבאת כדוגמא לתזונה לא בריאה הם שילובים פחמימות וחלבונים. בלשון עדינה אומר שאין בדבר קמצוץ של אמת, אלא אם כן קיימת הפרעה פתולוגית נדירה למדיי. הידעת שחלק מההנחיות לחולי סוכרת היא שילוב מתמיד בין פחמימות לחלבונים? השילוב הזה עושה טוב לכולנו החלבונים מאטים את קצב כניסת הסוכר לדם ובכך תורמים לויסות רמותיו, אצל סוכרתי וגם אצל אדם בריא. הקושי שלך לחיות את ההפרדה היא החסך הפסיכולוגי המיותר שאת כופה על עצמך וגם החסך הביולוגי שמתעלם מהצרכים הטבעיים של גופך. אני מציעה לך להוריד נקודות וסימני קריאה ולהתחיל לעבוד קצת יותר עם סימני שאלה. בעיקר כשקשה לך וכשמשהו לא עובד בשבילך. מה שעובד מתקבל בברכה. מאחלת לך יום נפלא וסופשבוע חמים ונעים שלך לאה פינטו

02/12/2007 | 13:52 | מאת: nava

ירדתי 5 קילוגרם בכחודשיים. בפעם הראשונה התחברתי אל עצמי אל הנשיות ואל סידרי עדיפויות חדשים.

04/12/2007 | 07:44 | מאת: בלה אגמון

היי נאווה תודה על השיתוף וברכותי על ההשיג בלה.

02/12/2007 | 09:07 | מאת: רות

עשיתי דיאטה ובעקבות הקריאה בפורומכם התחלתי להקשיב לגופי ולאכול כמו שהוא משדר לי (משבת זו) וממוצאי שבת אני סובלת מגזים שלשולים והרגשת אי נוחות האם יכול להיות שהגוף כבר היה רגיל 5 חודשים למשטר לא מסתגל או מה קרה בדיוק? תודה

03/12/2007 | 07:50 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב רות. מה שאת מתארת יכול לנבוע מהרבה מאוד סיבות , בינהן: סוג מזון שאכלת, תמהיל מזונות שצרכת, הפרעה מיקרוביאלית או ויראלית ועוד. תחושת האי נוחות היא סיגנל מגופך להסב תשומת לב ולהגיב. בדיוק כמו הרגשת אי הנוחות שאת חשה כששלפוחית השתן שלך מלאה. הגוף מתקשר איתנו באמצעות תחושות. אני יכולה להרגיע אותך ולאמר שהגוף שלנו מסתגל בקלות ליחסים החדשים שאנו בונים איתו. לכן, אני רוצה להציע לך להתייחס למצב הזה כאל מצב נקודתי. מעבר לכך, למידת הסיגנלים של הגוף וזיהוי הצרכים שלו לסוג מזון ולכמויות, הוא ענין של זמן ואימון. אינני יודעת בדיוק מה את עושה ואיך ולכן קצת קשה לי להתייחס. אני יודעת לאמר לך שעם הזמן היכולת הזו הולכת ומשתפרת. יישר כח והמון הצלחה שלך לאה פינטו

02/12/2007 | 08:02 | מאת: גילה

כשאני מקשיבה לגוף נוצרת אצלי בעיה שהייתי קוראת לה אנטי חברתית, כי אם היגיעה שעת הארוחה בשבת למשל ,וכולם יושבים לאכול יחד ארוחה משפחתית אני הרבה פעמים לא רעבה אז אני צריכה להסתכל על כולם ולא להשתתף? איך יתכן שבמשפחתי הרזה טיבעי בעלי והילדים או כל קרוב רזה אחר אוכל בארוחה המשפחתית איך יתכן שהרעב מופיע אצלם בשעות מלאכותיות אלו? גם לא נעים לי שתמיד אני לא רעבה כשכולם רעבים ושואלים אותי למה אני לא מצטרפת מה עוד פעם דיאטות? איך אני אמורה להתמודד עם זה הרי ארוחות משפחתיות הם חלק מהחיים ואנשים מרגישים שייכות וקירבה תוך כדי אכילה משותפת נראה לי שנוצר עירבוב בין הגבולות שלי לשל אחרים איך אני אמורה להתמזג איתם ומעניין אותי איך זה אצל רזים טבעי אודה על תשובה באהבה, גילה

02/12/2007 | 08:53 | מאת: בלה אגמון

היי גילה נראה לי שקורה לך מה שקורה כמעט לכל מי שמתחיל את התהליך. מצד אחד מנסים לא לעשות דיאטה ומצד שיני מנוהלים על ידי צורת מחשבה דיאטתית. הרזיה ללא דיאטה זה חופש מוחלט. אדם רזה טבעי שלא רעב בכלל ישב עם כולם ופשוט לא יאכל הוא לא מסוגל לאכל פשוט אין אפשרות כזאת. אבל ופה האבל הגדול לרעב יש דרגות.אם אדם רזה טבעי בכלל לא רעב הוא לא יאכל בכלל אבל מה אם הוא רעב קצת או מתחיל להיות רעב תוך כדי? בקיצור זה תהליך של למידה אימון ושינוי. כמו בכל תהליך למידה את פשוט מתנסה בהתנהגויות חדשות ולומדת עוד ועוד דברים על עצמך. אל תהפכי את השיטה לעוד גישה דיאטתית שאומרת צריך, חייב,מוכרחים. אחרת, זה מהר מאד יהפוך לעוד דיאטה ולא היית רוצה שזה מה שיקרה נכון? המון הצלחה ותמשיכי עם הלמידה שלך. בלה

07/12/2007 | 06:47 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב גילה אני הייתי רוצה להציע לך לקרוא שוב את מה שכתבת ולחשוף פרדיגמה. "לשבת עם כולם ולא לאכול, משמעו להיות אנטי חברתית" אני רוצה להציע לך לנהל עם עצמך שיח בנוגע להגדרת האנטי חברתיות. האם החברתיות טמונה בלעיסה משותפת או בהתכנסות עצמה? האם הדרך היחידה להשיג תחושת קירבה ושייכות טמונה בזמני אכילה בלבד? וכ"ו יש כאן הקשר שאולי כדאי לרופף את כוחו. הדבר המשמעותי ביותר בתהליך הרזייה ללא דיאטה הוא השיח הפנימי שלך. וכאן נדמה שהוא מגביל. מגביל את האכילה שלך למצבי רעב בלבד. אם תקראי את הפוסטים הקודמים שלך, תיווכחי שהבאת שם משהו אחר (שעדיין ברשותך). המשהו האחר זה החופש לבחור. כשאנו נותנים לעצמנו חופש אמיתי לבחור, אזי מותר לנו לבחור הכל. הצורך להגביל עולה לא פעם כשאנו חווים תוצאות, הצלחות. לפני שחווית את הטוב ההית בבחינת "אין לי מה להפסיד, מה שיהיה יהיה" ועכשיו המצב השתנה. אינך רוצה לוותר על ההישג וכאן נכנס הדפוס של "שמירה" בדיאטה. בדפוס הזה, הפחד מהשמנה חוזרת מתחיל לנהל את הענינים. הפחד הזה הוא רגש. ורגש הוא תוצר של חשיבה. איזו חשיבה? "עכשיו אני אתחיל להשמין, אני אתקע, אני אתחיל לפשל" וכן הלאה. סוג החשיבה הזה ממקד את תודעתך באפשרות ההשמנה ופותח לה דלת. הפחד הזה הוא רגש. ורגש, מצד אחד מעורר עוד מחשבות שמעוררות עוד רגשות כמו תסכול ובהמשך אפילו סוג של יאוש. רגשות מניעים אותנו לפעולה. איזו פעולה? פעולה משמינה. אם כן, מה דעתך להתייחס לנקודה בה את נמצאת עכשיו וחווה הישגים קטנים ומופלאים כאל נקודת ההתחלה. ולחזור להלך החשיבה של "אני נותנת לעצמי את החופש להכיר, את עצמי ואת גופי. אין לי מה להפסיד" שחררי עצמך, שוב. שבת שלום שלך לאה פינטו

01/12/2007 | 22:15 | מאת: מלי

שלום מאוד מעניין לדעת מהי השפה שלכם,פשוט אין לי זמן לקרוא את כל השאלות,אם אפשר הסבר קצרצר על השיטות שלכם להרזייה תודה

01/12/2007 | 22:26 | מאת: בלה אגמון

שלום מלי. בקצרה אנחנו אומרות שצריך לאכל אכילה אנטואטיבית מהגוף לא מהראש. הגוף יודע בידיוק מה כמה ומתי לאכל ואלו הראש מתבלבל עם אין סוף מסרים - דיאטות, תרבות, רגשות, צריך, מותר, חייב ,ועוד כהנה וכהנה. אכילה אנטואיטיבית היא אכילה כמו של רזים טבעי - כאלה שאוכלים הכל בלי לספור קלוריות ונקודות וגרמים של שומן ובכל זאת נשארים רזים. אנחנו מלמדות את האנשים לחזור לאכילה אנטואטיבית על ידי תהליך של מודעות עצמית.

01/12/2007 | 22:34 | מאת: מלי

תודה על התשובה,ומה זה דימיון מודרך ?(סתם מעניין),כל הזמן שומעת א המושג ולא יודעת אפילו מז אומר. עוד שאלה באיזה איזור נפגשים עם המטופלים:צפון,מרכז...................? בקצרה על עצמי:אני בת 26 שנתיים אחרי לידה:לא יכולה לחזור למשקלי שלפני הלידה,אני לא סופרת קלוריות,משתדלת לאכול בריא הבעייה שלי שיש לי תאבון טוב,תמיד בא לי לאכול:-)נו את מבינה תודה על התשובות

01/12/2007 | 23:17 | מאת: בלה אגמון

שלום מלי. דימיון מודרך זו שיטה שנועדה לרתום את הדימיון כדי שיוכל לעזור לנו ליצר שינוי. על ידי תהליך של הרפיה ניתן להדריך את האדם לדמיין תמונת מציאות מסוימת וספציפית. בדימיון מודרך ניתן להשתמש על מנת לקבל תשובות מהתת מודע שלנו ועל מנת ליצור חוויה דימיונית שלא קרתה במציאות מתוך הנחה שכשמדמינים משהו המח חווה אותו כאלו שהוא כבר קרה. בקשר למפגשים - אני עובדת בכפר סבא ולאה בפרדס חנה. בקשר אליך נראה לי שאיבדת את האמונה שאת יכולה לחזור ולהיות רזה. האם היית רזה לפני הלידה? האם ידעת שזה מצבך הטבעי או שכל הזמן שמרת? האם הייתה לך אמונה (אפלו לא מודעת) או אולי פחד שאחרי לידה לא תוכלי לחזור ולהיות מה שהיית לפני הלידה? מקוה שעזרתי. בלה

01/12/2007 | 17:39 | מאת: קרן

שלום רציתי לדעת האם זה משנה איזה שתייה אני שותה(מים,קולה,נסטי אפרסק וכדומה)?

01/12/2007 | 19:34 | מאת: adi

שלום קרן, עדיף מיים. עדי

01/12/2007 | 00:19 | מאת: טל

שלום, יש לי שאלה. אני בת 16 וחצי, גובהי 1.70 ואני שוקלת 59 ק"ג. האם זהו משקל תקין ביחס לגילי וגובהי? יש לציין שאני אוכלת די הרבה במהלך היום, ולא חוסכת מעצמי דברים משמינים. האם המשכה בזה תגרום לי לעלייה מיותרת במשקל? תודה מראש.

01/12/2007 | 00:26 | מאת: טל

שאני רוקדת פעמיים בשבוע במשך שעתיים בכל פעם [זאת אומרת, 4 שעות שבועיות]. ובד"כ הולכת ברגל ממקום למקום, ולאוו דוקא נוסעת באוטו.

עזבי אותך, את רזה, הכל בסדר, אל תיכנסי לסרטים.

30/11/2007 | 16:45 | מאת: ריהאן

אני בת 21 170 ס"מ לפני שהתחלתי את הדיאטה שלי הייתי במשקל של 70 ואחרי שבוע ירדתי ל 68.3 קילו במטרה להגיע ל 60 קילו. בשבוע השני אין שינוי הייתכן ???? אני משתגעת אני הולכת 4 פעמים לחדר כושר ועושה או שעה וחצי או שעתיים ואוכלת מסודר ובריא אני יודעת שזה תהליך קשה אבל אני לא רגילה לעשות ספורט אז כשאני עושה כ"כ הרבה ספורט אז חייבת להיות תוצאה לא ?? אני לא עושה דיאטה ממש אני פשוט שומרת ומנסה לתת לעצמי גוף בריא יותר וחזק יותר אך יש לי גם רצון שאהיה רזה יותר כי בזה אהיה יותר נוח עם עצמי אבל אני לא מצליחה להבין איך ייתכן שאין שינוי ?

30/11/2007 | 21:41 | מאת: אור

יש לך תוכנית אימונים? מה את עושה בחדר כושר? תפסיקי להשקל כל יומיים תשקלי פעם פעמיים בחודש. אם את אוכלת נכון ומתאמנת נכון אז לאט לאט הגוף שלך יתחיל לעצב את עצמו. מה גם שיכול להיות שלא רזית אבל ירדת באחוזי שומן בגוף. יש כמה היבטים בתזונה שעושים כושר.

01/12/2007 | 06:08 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב ריהאן ברצוני לציין בפנייך כי את מפנה שאלות דיאטטיות לפורום הרזייה ללא דיאטה. זה לא המקום המתאים לדיאלוגים מסוג זה. ישנם די פורומים שרואים בגישה בה את נוקטת דרך להרזייה. אנחנו, לא. אני מציעה לך לגלוש בין דפי הפורום השונים ולהתרשם מהפורום והגישה שהוא מייצג. בהצלחה שלך לאה פינטו

30/11/2007 | 16:43 | מאת: אני

אני בת 21 170 ס"מ לפני שהתחלתי את הדיאטה שלי הייתי במשקל של 70 ואחרי שבוע ירדתי ל 68.3 קילו במטרה להגיע ל 60 קילו. בשבוע השני אין שינוי הייתכן ???? אני משתגעת אני הולכת 4 פעמים לחדר כושר ועושה או שעה וחצי או שעתיים ואוכלת מסודר ובריא אני יודעת שזה תהליך קשה אבל אני לא רגילה לעשות ספורט אז כשאני עושה כ"כ הרבה ספורט אז חייבת להיות תוצאה לא ?? אני לא עושה דיאטה ממש אני פשוט שומרת ומנסה לתת לעצמי גוף בריא יותר וחזק יותר אך יש לי גם רצון שאהיה רזה יותר כי בזה אהיה יותר נוח עם עצמי אבל אני לא מצליחה להבין איך ייתכן שאין שינוי ?

06/12/2007 | 06:49 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב לך יש אפשרות שלפעילות הגופנית שלך יש תוצאות כלשהן? יש אפשרות שישנן תוצאות מהן את מתעלמת בשם המיקוד בפרמטר המשקל? ראי,הודעתך מעלה בי מספר תהיות: אינני יודעת למה כוונתך במשפט : "אני לא עושה דיאטה ממש". מה שלי ברור זה שכשעובדים נכון עם הגוף, הוא מגיב נכון. אם הוא צריך לרזות הוא ירזה ואם לא אז לא. הוא בכל מקרה ישאף למקום הבריא והנכון ביותר עבורו. והשאלה כאן היא האם את יודעת לעבוד נכון עם הגוף שלך? הגוף אינו זקוק לפעילות גופנית כדי לרזות. לפעילות גופנית יש חשיבות רבה לגוף, אך לא לצורך זה. כך שכל מה שנראה לך ברור מאליו, כנראה אינו. הרשי לי להציע לך אלטרנטיבה: במקום להשתגע, עצרי וקחי נשימה טובה. בדקי מה עובד ומה לא עובד? מה בעשייתך תורם לך ומה לא? אני יכולה לתת לך רעיון: הניחי לקבלות שאת דורשת מגופך, הפסיקי לשקול ולמדוד אותו כל שבוע. זו יכולה להיות התחלה מצויינת. לגישתי, הגוף הוא האוטוריטה היחידה לקבוע את הקצב הנכון. השאירי לו לעשות את שלו. ואת, התמקדי בלעשות את שלך וצרי סביבה מאפשרת לגופך לעבוד. זה לא חייב להיות קשה, לפחות לא בפרמטרים בהם את משתמשת. קראי קצת יותר בפורום על מנת להבין את הגישה בה אנו דוגלות. בהצלחה רבה שלך לא פינטו

29/11/2007 | 21:34 | מאת: דנה

שלום, אני בת 24, גובה כ-160 ס"מ, משקלי 56-57 ק"ג. הבעיה היא שיש לי כרס, כמו אצל חובבי בירות, ואני ממש לא יודעת מה לעשות כדי שזה יעלם! אני עושה ספורט, עוקבת אחרי כל מה שאני אוכלת ולפעמים פשוט חוסכת מעצמי אוכל, כדי לרזות ולהפטר ממנו! בבקשה, תייעצו לי מה לעשות!!!

30/11/2007 | 21:35 | מאת: אור

הרבה כפיפות בטן בנוסף לס]פורט שאת עושה. ובנוסף תגדירי לעצמך כמה מנות של בירה את שותה בסופ"ש או במהלך בשבוע ותורידי את המינון או תעברי למשקאות אלכוהולים אחרים פחות משמינים. למרות שכולם מנפחים אבל אם את שותה במינון מסוים ולא מתשגעת זה עובד.

01/12/2007 | 03:15 | מאת: דנה

אני לא שותה בירות בכלל! ובכלל ציפיתי לתשובה ממישהו מקצועי...

01/12/2007 | 06:18 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב אור אני מאוד מעריכה את הרצון שלך לסייע ומאמינה שהדרך בה את רואה את הדברים היא דרך שיש לך בה אמון רב. בנוסף, רציתי לציין בפנייך כי פורום הרזייה ללא דיאטה מתמקד בגישה שאינה רואה את הדברים באופן חד מימדי ואינה תואמת את רוח הדברים שעולים מהפוסטים שלך. כיוון שגישת ההרזייה ללא דיאטה חדשה לרוב הציבור, אינני רוצה ליצור בלבול ועל כן, אני מבקשת להעביר את השיח בו אנו מורידים הנחיות של "עשה ולא תעשה" לפורומים העוסקים בדיאטה או לפורומים העוסקים באימון גופני. רבים מהגולשים שמעו כבר את כל ההמלצות שיש לאנשי מקצוע להציע ובכל זאת, יש משהו שאינו מחזיק מים, שלא עובד לאורך זמן. גישתנו כאן שונה בתכלית. מבטיחה לך שמי שחפץ בידע הזה מופנה על-ידנו לפורומים של תזונה ודיאטה ודומיהם. אך לא זו הבמה לשיח מסוג זה. מודה לך על הבנתך. שלך לאה פינטו

01/12/2007 | 06:29 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב דנה אי אפשר שלא להתרשם מאי הנוחות שלך. ברשותך, אפנה אלייך מספר שאלות: 1. ממתי את מכירה את ה"כרס"? זה משהו חדש? משהו שתמיד היה? 2. האם את מכירה את ה"כרס" מהבית, מהמשפחה? 3. האם את מגדירה עצמך רזה בשאר חלקי גופך? אלה שאלות רלוונטיות מבחינתי, על מנת לקבל תמונה רחבה יותר. חשוב שהתשובות יהיו כנות על מנת שהמשך השרשור יוכל להועיל לך. שבת נהדרת שלך לאה פינטו

29/11/2007 | 14:22 | מאת: אבי

שלום רב . רציתי בבקשה עזרה קטנה . כשאני אוכל או קונה משהוא לאכול אותו , ואני לא רוצה להשמין ממנו על מה אני בדיוק צריך להסתקל בגלל לא להשמין . 1. אנרגיה 2. קלוריות 3. שומן 4. קולוסטרול .

29/11/2007 | 19:03 | מאת: n

שלום אבי, כשאתה קונה משהו לאכול אותו אתה צריך להסתכל מבחינה חיצונית אם הוא נראה לך טעים ומבחינה פנימית אם אתה באמת רעב למשהו הזה,כלומר האם הגוף שלך רעב למשהו מתוק? אולי משהו מלוח? אולי הגוף זקוק למשהו שייתן לו אנרגיה להתקיים? אם תשאל את עצמך את השאלות הללו,ותשאל את עצמך מתי אתה באמת רעב,רעב ביולוגי ולא אוכל על סמך היבטים רגשיים כמו שיעמום,מצב רוח לא טוב וכו' לא תשמין ואף תרזה. בהצלחה

01/12/2007 | 08:15 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב אבי קרא שוב את הכותרת, יקירי. אוכל לא משמין אותנו ואוכל לא מרזה אותנו. השמנה היא סימפטום, תוצר לוואי של מה שאנו מאמינים על אוכל ועל הגוף שלנו. שים לב לפרדוקס ההיסטרי בו אנו חיים היום. מעולם, לא היו מוצרי דיאט ולייט, נטולי אנרגיה, נטולי שומנים, נטולי סוכרים (ונטולי טעם) כפי שהם קיימים היום. כיום, לכל מוצר מזון יש את הצל שלו בצורת "נטול משהו", הסופרמרקטים מלאים ועמוסים בהם. מעולם, לא ידעו אנשים לספור קלוריות ולחשב אחוזי שומן כפי שהם יודעים לעשות זאת היום (ראיתי לא מזמן, משהי מסתובבת בסופרמרקט עם מחשב כיס...חייבת לציין שזה שהטרוף הזה מדהים אותי). מיליוני אנשים בעולם המערבי מחשבים כל הזמן. וסעיף נוסף בפרדוקס יהיה כמות תוכניות הדיאטה שמוצעות לציבור. תעשייה ענפה ומשומנת שמתיימרת לדעת מה הגוף שלך צריך ומה טוב לו, לעיתים קרובות מדי תחת הכותרת של "אורח חיים בריא" או "תזונה נכונה" . ומה יצא לנו מכל זה? גרף ההשמנה בעולם המערבי עולה ועולה ועולה ועולה. למעשה, אחוז ההשמנה באוכלוסייה מעולם לא היה גבוה יותר. גם אני הייתי שם. כשאני מראה למתאמנים שלי תמונה עם 13 ק"ג יותר, מלפני כ- 5 שנים בערך, אני מספרת שכך נראיתי כשספרתי קלוריות ואכלתי את מזונות האויר הללו, כשניסיתי לחיות ע"פ "הספר". ההבנה אליה הגעתי, ואשר אותה אני מבקשת להביא בפורום זה ולהנחיל למתאמניי נוגעת לאבחנה בין דיאטה להרזייה. דיאטה אינה כלי להרזייה, יותר מכך היא כלי לשימור ההשמנה. אתה רוצה לרזות, ותר על דיאטה כדרך. הסתכל סביבך, האם אנשים רזים סביבך (רזים אמיתיים מבפנים ומבחוץ) סופרים קלוריות או אחוזי שומן? לא, הם לא. יחסיהם עם מזון ועם גופם שונים בתכלית מיחסם של "המרזים-משמינים" התמידיים. האמן לי, בעיתם של השמנים אינה עוגת הקצפת או הצ'יפס. המיקוד שגוי לחלוטין. כשאנו מתמקדים במזון ולא במערכת ההנעה הפנימית שלנו, אנו חוטאים למטרה בענק. אבי יקר, לא עניתי לשאלתך הישירה כיוון שאינני מוצאת אותה רלוונטית אך העליתי, אני מקווה, נקודות שיש בהן כדי לעורר חשיבה. . אם בכל זאת תבחר להסתייחס לדברים באופן דיאטטי, בטוחה שתמצא לא מעט פורומים מתאימים. בהצלחה רבה שלך לאה פינטו

29/11/2007 | 13:00 | מאת: לילי

בלה יקירה אני מאוד מודה לך על התשובה הברורה .ועוד שאלה .אני מאוד אוהבת מימרח בוטנים היש הגבלה לאכילת מאכלים שמנים .אבל בריאים מה דעתך ?בעיניין הספורט אני תמיד מתעמלת יוצאת להליכות וגם מתעמלת בבית וליפעמים אין לי כוח וחשק האם גם אז להיתחשב בחשק או בכול זאת להיתעמל ללא חשק כדי לשרוף שומנים .תודה וסליחה על אורך השאלה

30/11/2007 | 14:32 | מאת: בלה אגמון

היי לילי השאלה שלך מראה שאת עדיין מופעלת מהראש הדיאטתי . רק בדיאטה יש הגבלות וסוגי מאכלים. אומר לך שוב לא אני יכולה לקבוע לך כמה ממרח בוטנים לאכל הגוף שלך קובע. תאכלי קצת בהנאה מלאה ותבדקי האם בא לך עוד. ממש כמו כל פעולה ביולוגית אחרת. אם בא לך עוד תאכלי אם לא אל תאכלי. פשוט לא. בקשר להתעמלות. אין שום טעם להתעמל כדי לשרוף שומנים זה סתם הורס לך את הבריאות. תתעמלי רק כשבא לך להנות ואל תקשרי בין התעמלות להרזיה.

01/12/2007 | 09:04 | מאת: לילי

בלה היקרה שמחתי מאוד מאוד לקבל מימך היתיחסות. שלא מישתמעת לשתי פנים פשוט את לא משאירה מקום לאי הבנה או לספקות את מורה טובה והלואי שבילדותי היו לי מורות כמוך וכמו לאה .ולעינינינו .הייתי רוצה בבקשה אם זה אפשרי .להסביר לי את התופעה המוזרה שאני מרגישה. ואני מאמינה שלא כך אני אמורה להרגיש אם אני מקשיבה לתחושת השובע והרעב .אני מצליחה לחוש את הרעב ממש אבל תוך כדי אני מקבלת בחילה וכצת כאב בקיבה מין כאב ואתן אומרות שהתחושה אמורה להיות בבטן מה לא בסדר אצלי ?.ודבר שני אחרי שאני יושבת לאכול בכייף מאכלים שאני מאוד אוהבת (כי אני האחראית בבית על הבישול וההגשה לכן אני לא מסוגלת לבשל דברים שאני לא אוהבת )אני מקשיבה יותר נכון משתדלת להקשיב לתחושת שובע וכשכבר אני חושבת שדי שבעתי ונישארים לי עוד איזה שתי ביסים בצלחת אני אוכלת אותם ואומרת לעצמי מה כבר יכול להיו מעוד ביס או שתיים .ואז באה לי מן תחושת שובע מגעילה והרגשה שלא הייתי צריכה את הביסים המיותרים ואני נישבעת לעצמי שבפעם הבאה זה לא יהיה ככה. ואני שוב מוצאת את עצמי חוזרת על אותו דפוס היתנהגות. מה עושים ותודה מראש

29/11/2007 | 12:26 | מאת: טלי

הי בלה אני לא יודעת למה אבל שוב איני מצליחה לאכול לפי רעב ושובע לוגמא אתמול הייתי בלימודים אכלתי בוקרב-10,ובשעה 12 לא ההיתי רעבה אבל היה לי סנדוויץ בתיק ולא התאפקתי ואכלתי אותו. וזה ממשיך גם היום אכלתי בוקר לא כשהייתי רעבה ומיהרתי להגיע אחרי העבודה הביתה לצהריים כשעתיים אחרי,שוב אני לא רעבה וזה גרר אכילה גדולה יותר כי אין תחושת שובע(לא בולמוס)אבל אכלתי לחמניה די גדולה ואז גם קינוח ואני יודעת שלא באמת נזקקתי לכל האוכל הזה .

29/11/2007 | 14:39 | מאת: בלה אגמון

היי טלי, ראי זאת כסטיה זמנית וחזרה אל הדפוס הקודם שמאד מאפנת תהליכי שינוי. אל תתרגשי מזה יותר מידי. שימוש באכל לא לצרכים ביולגיים הוא דפוס התמודדות מוכר. אל תתני לזה ליאש אותך. פשוט תמשיכי הלאה. תזכרי שתהליכי שינוי עמוקים ואמיתיים לוקחים זמן. בהצלחה. בלה

29/11/2007 | 08:37 | מאת: לילי

ברצוני להביע את תודתי על הפורום המעניין והמכובד שלכן וכל הכבוד על התשובות המעניינות והמכובדות .אפילו שהשאלות נישאלות כמה וכמה פעמים ישר כוח . זה כבר כשבועיים אני קוראת אתכם ומיתפעלת מהגישה והשיטה שלכן ואני מרגישה שהיא מאוד מתאימה לי ויש בה הרבה אמת והיגיון אלה שצריך להבין טוב טוב כדי להגיע לרמת ביצועה בצורה הנכונה .וכאן באה שאלתי .אני חושבת שהבנתי ואים לא בבקשה תקנו אותי אני מזה תחושת רעב ושובע וזה עושה לי טוב כי אז אני יודעת שאני לא סתם דוחפת לי אוכל כשאני כועסת או משועממת .אבל ותמיד יש אבל .אני לא יודעת אם אני עושה נכון ואין לי את הביטחון שזה בסדר .אם אני לא רעבה במשך כשבע או שמונה שעות ולאחר היכן אני אוכלת בשימחה רבה וליפעמים אחרי כשלוש שעות האם אני לא מבלבלת את הקיבה או מזיקה לה .ודבר שני אם יוצא לי שאני רעבה בשעה 11 בלילב האם אז לאכול או שאסור כפי שלימדו אותנו תמיד לא לישון על קיבה מלאה .בבקשה תשובתכן כי אני מרגישה שהיגעתי לבית הנכון .

29/11/2007 | 09:42 | מאת: בלה אגמון

לילי שלום רב. ראשית תודה על הפרגון. שינית ישר כח על ניסיון לאמץ את השיטה. על פי הגישה שלנו יש להקשיב אך ורק לגוף. אם את באמת יודעת מה זה רעב ביולוגי ואת תקשיבי לו ותפעלי נכון את תגיעי לאיזון המיוחל כי גופך לא טועה. אבל ונכון יש תמיד את האבל יש לנו חלק שמבלבל אותנו החלק הזה מופעל על ידי מה שלמדנו - דיאטות, תרבות, רגשות - כל הדברים הלא רלוונטיים לנושא האכילה. אם את מצלחה להתחבר לאכילה מתוך הגוף אל תתוכחי עם זה. מה זה משנה מה השעה אם ברור לך שאת רעבה את אכלת ואם את לא רעבה את לא אכלת. פשוט לא? מקווה שהבהרתי לך ואם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול ותעני בשמחה. יום נעים לך. בלה

28/11/2007 | 23:11 | מאת: בן

שלום ! אני בן 22, ולאחרונה צמחה לי קרס קטנה, ע"מ להעלים אותה נרשמתי לבריכה ואני שוחה 2-3 פעמים בשבוע כשעה בכל פעם. כבר חודש וחצי ואינני רואה שיפור במצב הבטן :( גובה: 183 | משקל 78 (!!) אני אכתוב לך את סדר היום מבחינת הארוחות ואשמח אם תביעי דעתך ! בבוקר אני שותה כוס נס א. צהריים בדר"כ בשר, עוף , סלטים וכ' (13:00) ובערב אחרי השחייה (20:00-21:00) : חלב וקורנפלס או סלט עם טונה משתדל להימנע מלחם או עוגיות ... מה דעתך ??? תודה מראש ! בן.

30/11/2007 | 20:28 | מאת: בן

01/12/2007 | 22:29 | מאת: בלה אגמון

זה לא הפרום המתאים לשאלה שלך לכן דילגנו. פנה לפורום של דיאטה.

28/11/2007 | 16:14 | מאת: עמית

אני בן 17 וחצי גובה 1.9 ושוקל 142 קילו אני רוצה להשתמש בכדורי הרזייה כדי להתחיל ביירידה משמעותית ומשם להמשיך לרדת בהדרגה מישהו יכול להמליץ

29/11/2007 | 19:06 | מאת: n

עמית היקר,כדורי הרזיה הן פתרון זמני ולא יעיל,וגרוע מכך לא בריא ועלול לגרום לך לנזקים. תקרא קצת בפורום,פה מדברים על הרזיה ללא דיאטה,על הקשבה,על התבוננות,אלו דברים שלא רואים אותם מספיק בחיי היומיום שלנו וחבל. כמי שהתנסתה ואימצה את השיטה ממליצה לך מאוד על ייעוץ אישי אצל בלה או לאה,זה להעניק לגוף שלך מתנה שהוא הכי זקוק לה בעולם.

27/11/2007 | 18:43 | מאת: ע

אני בת 23 גובהי 1.60 ומשקלי 57. בכתה ח' ירדתי דרסטית במשקלי ומאז שמרתי על המשקל. אני מתוסכלת כי אני לא מצליחה עוד לרדת וכל הזמן סופרת קלוריות ומצד שני מרשה לעצמי גם לאכול מתוקים כי אי אפשר בלי (במידה..אני חושבת-שוקולד או גלידה או מעדן ליום). הייתי רוצה להוריד עוד 5 קילו. אבל זה די בלתי אפשרי למרות שאני רוקדת עוד 3 פעמים בשבוע 4.5 שעות בשבוע. אם אני אלך לדיאטנית שוב, אני לא אלך לפי התפריט כי אני יודעת מה אני אוכלת ולדעתי גם בריא מאוד. מה לעשות?

27/11/2007 | 22:38 | מאת: בלה אגמון

משקלך תקין לגמרה . למה את רוצה לרדת?????????????

27/11/2007 | 08:53 | מאת: נירית

שלום רב, לאחר קריאה ממושכת של הודעות בפורום, החלטתי שהשיטה אכן מתאימה לי ושאני רוצה לנסות אותה. בנתיים הכל עובד מצויין מלבד דבר אחד.. אני נמצאת מחוץ לבית עד שעות מאוחרות וכאשר אני מגיעה הביתה אני נתקפת במין חשק למתוק ואוכלת כל דבר: שוקולד עוגיות עוגות מה שיש... אני לא רעבה או רוצה לאכול משו אחר שהוא איננו מתוק. באמת שחוץ מזה אני מרגישה שהשטה אכן מתאימה לי, בבקשה ממכן עזרו לי עם בעיית המתוקים שלי.. תודה מראש, נירית

27/11/2007 | 14:34 | מאת: לאה פינטו

היי נירית. אין בעיה אמיתית, יש בעיה שאת יצרת בתודעתך. איך אני יודעת? את מגדירה את הסיטואציה ככרונית. כל "בעיה" שאנו שמים עליה את זכוכית המגדלת שלנו....מן הסתם, תגדל ותהפוך לאישו. לך יש את הכח להגדיל ולהעצים, ולך יש את הכח להקטין ולצמצם. את מרגישה דחף למתוק...ספקי אותו בהנאה, ונגמר. לא לעשות ענין מכלום. כשבא לך משהו מתוק, ואת מתענגת על המתיקות, די מהר זה יהפוך למתוק מדי. כשאת בוחרת לאכול ומתרכזת בכעס שלך כלפי עצמך, בשיפוטיות חסרת גבולות, אינך חווה את הטעם שבשמו את צורכת את הדבר, אינך ממצה את הענין. חשבי על זה ובהצלחה נירית שלך לאה פינטו

26/11/2007 | 18:42 | מאת: יעלי

שלום. רציתי לדעת האם ישנם אנשיפ שרכשו את כדורי ההרזיה של דר טבעון והם מאוכזבים.

28/11/2007 | 18:00 | מאת: נעמה

בלי לנסות את הכדורים האלה אני כבר אומרת לך שהאכזבה תהיה גדולה,זה לא יעזור לך,תקראי את הפורום בעיון.

15/07/2008 | 14:33 | מאת: רחל

אני עכשיו רכשתי את הכמוסות, הם אומרים שמי שחבר מועדון יש לו הנחה האם מישהו חבר מועדון? הייתי מעדיפה לקנות במחיר מוזל מוצר שאני מנסה אותו בפעם הראשונה

01/01/2009 | 13:43 | מאת: ספיר

אני עכשיו רכשתי את המוצר...הוא אומנם עוד לא הגיע אבל לפי דעתי השרותה דיבור והיחס האישי יפה מאוד!!!.. אני באמת חושבת שלכל גוף יש חילופי חומרים שונים משל האחר...יכול אדם לבוא ולהגיד שלו ספציפית עזרו הכדורים ברמה מטורפת ויבוא אדם אחר לעומתו ויגיד בדיוק הפוך ושאף ניזוק מן העיניין!!!....אני באמת חושבת שכל מקרה נמדד לגופו וכל אדם נמדד בפני עצמו ולא בפני הצלחתו או כשלונו של האחר!!!!

17/03/2009 | 18:21 | מאת: אורלי

שרון אני איתך, אני בתהליך כבר חודשיים ורזיתי 8 ק"ג!!!! פשוט שיש בפורום הזה הרבה אנשים ממורמרים שבחיים לא ירזו כי הם לא עושים כלום חוץ מלהתלונן וללכלך מול המחשב, שבאמת יזיזו את התחת שלהם ויעשו משהו עם עצמם, אנשים אתם בשום שיטה לא תרדו כי הבעיה בראש שלכם!!!! החברה מדהימה ונותנת שירות מדהים ואני ממליצה בחום!!! כל הכבוד שרון ותמשיכי לרזות (גם אני כמובן בעזרת השם)

30/03/2008 | 14:01 | מאת: מאיר

אני רכשתי את כמוסות ההרזיה של דוקטור טבעון לפני חצי שנה, לקחתי טיפול לחודשיים ואני יכול להגיד בלב שלם שזה היה משתלם. הצלחתי לרדת 12 קילו עם הכמוסות האלו. ניסיתי בעבר דיאטות ואת האמת לא הצלחתי כל כך... ירדתי פה 2 קילו ואז עליתי שם... אבל עם הטיפול של דוקטור טבעון אני כבר 4 חודשים שומר על המשקל (הפסקתי לקחת את הכדורים) ואת האמת היה שווה כל שקל.

31/03/2008 | 13:37 | מאת: תמר

אני לקחתי את הכמוסות של דוקטור טבעון לפני קצת יותר משנה וכשראיתי את הפורום פה הייתי חייבת לכתוב כמה מרוצה אני מהטיפול. בהתחלה הייתי מאוד סקפטית לגבי התוצאות אבל אחרי שיחה עם יועצת התזונה של דוקטור טבעון החלטתי שאולי יש אמת בדבר והתחלתי טיפול של חודש. אחרי חודש ירדתי 7 קילו והחלטתי להמשיך את הטיפול לעוד חודש אחד. אז אני שמחה להגיד שבסיום הטיפול ירדתי 12 קילו ואני מרגישה נפלא. אחרי הטיפול הפסקתי לקחת את הכדורים ואפילו לא עליתי במשקל... אני ממליצה בחום על הטיפול. הבנתי שזו חברה גדולה ואמינה ואת האמת הכי פשוט רק להתקשר ולשמוע. אז מי שרוצה בבקשה 703 704 700 1

02/08/2011 | 14:15 | מאת: רחל

בלוטת התריס עובדת לאט וגורמת לי להמון בעיות לכן ברצוני לבקש המלצה מה לעשות בנידון.

אנחנו רכשנו מהם ערכה כאשר בשיחת הטלפון המקדימה הבטיחוהטעו אותנו במידע, כשקיבלנו את הערכה וראינו שמדובר בדיאטה של הרעבה עצמית וביקשנו להחזירו התחילו הצרות. ודרך אגב הם רוצים 100 ש"ח דמי ביטול , ועד היום לא קיבלנו את הכסף - אז תיזהרו!!!!!!!!

16/09/2008 | 11:23 | מאת: שלומית ואפי

דרך אגב ניסינו הרבה דיאטות שלא צלחו כגון תה טיבטי הרבל לייף ואפילו רוקח פורטה הכל היה מגעיל ולא עזר סתם הכנסנו לגופינו שטויות (במיוחד הרבל לייף).

02/03/2009 | 11:31 | מאת: מיטל

אני ירדתי!!!! ואני נהנת !!!! שיטה מדהימה תנסו לא תפסידו!!!!

16/09/2008 | 11:21 | מאת: שלומית ואפי

אני הורדתי בחודש כ-3 ק"ג אצלהם בעלי הוריד כמעט 5 ק"ג וההרגשה נפלאה למרות שמאוד קשה לשמור על המשקל לשינינו אבל בנתיים אנחנו ממשיכים ולא העלנו!!!! אני המשכתי חודשיים ובחודש השני הורדתי כמעט 3 ק"ג.

16/11/2008 | 12:36 | מאת: שירי הלוי

שלום לכולם, רזיתי בעזרת הכמוסות של דר טבעון 8 ק"ג בחודש הראשון ו4.5 ק"ג בחודש השני ואני עדיין בתהליך. הכמוסות מצויינות ועוזרות לי לשלוט ברעב... אני גם מתייעצת איתם מידי פעם ואני ממש נהנת מהתהליך!!! ממליצה לכולם.

29/12/2008 | 08:28 | מאת: שני

אני לא מרוצה מהם אני עושה ספורט כבר חצי שנה ואמרו לי בשיחת הטלפון שזה יעזור ובינתיים הכמוסות שלהם רק עוזרות לי לעלות במשקל בנוסף כשמנסים להשיג את השירות לקוחות שלהם מגיעים למוקד הודעות ומבטיחים שהמוקד שלהם יחזור בקדם בינתיים אני מחכה כבר 3 ים ועדיין לא חזרו כשהתקשרתי היום שוב מסרו שיחזרו בהקדם לתשומת ליבכם

08/02/2009 | 19:14 | מאת: יעל

שני, אני בתהליך שלהם כבר כמעט 3 שבועות ורזיתי כבר 5 ק"ג, אני לא יודעת למה את לא מרוצה מהשרות שלהם, אני בקשר עם יועצת שנקראת אורית והתוצאות מדהימות היא עוקבת אחרי כמעט כל שבוע והיא נותנת לי דגשים מה לעשות ואיך לעשות, תדעי שהסבירו מהתחלה למה אני נכנסת ומה צריך לעשות וספורט זה לא אחד מהדברים. תתקשרי אליהם ותבקשי שאת רוצה שאורית היועצת תחזור אליך. אני חייבת להגיב על משהו אחד שמפריע לי אישית במה שרשמת... זה פשוט לא הגיוני שעלית במשקל מהכמוסות שלהם אולי את פשוט אוכלת יותר מידי... :) אני מאוד מקווה שתצליחי לרדת במשקל בסופו של דבר :)

21/01/2009 | 09:25 | מאת: חלי

אני מתחתנת בעוד 4 חודשים ואני רוצה להוריד בערך 18 ק"ג האם זה אפשרי עם דר טבעון להגיע לתוצאות כאלה גבוהות בזמן כל כך קצר ? אשמח לשמוע חוות דעת מאנשים שניסו. תודה ויום טוב.

28/01/2009 | 09:34 | מאת: שרה

היי חלי קודם כל מזל טוב ושיהיה בהצלחה למה את רוצה לרדת כל כך הרבה האם את בעודף משקל? לפי דעתי תוכלי לעשות זאת יותר בשיטה של חרמון -מן ששם יש את ההפרדה בין חלבונים ופחמימות אני ירדתי ב3 חודשים 20 קילו בהצלחה לגבי ד"ר טבעון אני לא יודעת אני כמעט בטוחה שזה ייזרק סתם בארון אצלי ואני לא אקפיד כשאראה שזה לא עוזר אני אחת שצריכה לראות תוצאות מייד .

29/01/2009 | 10:22 | מאת: אדוה

היי אני נכנסתי לפני חודשיים לתוכנית שלהם שנקראת "טבע קל" ואני דווקא מאד מרוצה. בחודש הראשון הורדתי 7 ק"ג ואני כמעט ומסיימת את החודש השני וירדתי רק 5 ק"ג אבל אני למען האמת קצת הרשתי לעצמי החודש ולא הקפדתי כמו בחודש שעבר...

21/06/2009 | 14:11 | מאת: ירדנה

חברה שלי רוצה להשתמש ורוצה ליצור איתך קשר טלפוני האם את יכולה לתת לי מספר טלפון בשבילה יש לה כמה שאלות לגבי הדיאטה הזו .

25/02/2009 | 08:48 | מאת: אמיר

ניסיתי הרבה שיטות להרזייה ובכולם נפלתי!!! חוץ מדר טבעון, אחלה מוצר ואחלה שיטה ירדתי ואני עדיין יורד!!!! דרך אגב לעומת כל החברה שניסיתי לדר טבעון יש את השרות הטוב ביותר!!!! ממליץ בחום

12/03/2009 | 02:07 | מאת: שרון

לכול המפקפקים ולכול אנשי הרוע שבאים לפגוע בפרנסה של אנשים!!!!!!!!!!! הכמוסות הטבעיות של דר טבעון עוזרות נקודה!!!אם לוקחים ברצינות את התהליך..... כול השמנים שטוענים שלא עזר להם הם אנשים עם אופי של שמנים לוקחים כמוסה כול יום אבל לא מפסיקים לבלוס ולנשנש אין כמוסה שגורמת להרזיה יש כמוסה שמסייעת אי אפשר ביד אחת להחזיק כמוסה וביד השניה לאפה זה לא עובד ככה!!!!אז תעשו טובה תפסיקו להתבכיין על מר גורלכם או על עודף משקלכם תקחו את עצמכם בידיים לתקופה של חודשיים או שלושה והתוצאות יגיעו......אני הורדתי 14 קילו ואם אני יכולה אז גם אתם או פשוט שתמשיכו לשבת מול המחשב ולרשום שטויות שגורמות לאנשים אחרים לוותר רק כי לכם לא היה את הרצון והאמונה.........

01/03/2010 | 11:26 | מאת: דניאל

כל הכבוד על המודעות והאחריות! אני בעד והלוואי שאנשים יראו את כתובתך כפוש וטיפ לצמיחה אישית.

17/03/2009 | 18:25 | מאת: סילביה

שרון את פשוט צודקת, תגובה מצויינת! אני הרזתי כבר בחודש הראשון 5 ק"ג וזה היה לפני 3 חודשים ומאז אני שומרת על המשקל ומידי פעם מתיעצת עם דר טבעון, פשוט תענוג מאז רזיתי בכוחות עצמי עוד 4 ק"ג בחודשיים (קצת יותר) וממש טוב לי!!!! אז שימותו הקנאים וכל אלו שמלכלכים!!!

30/03/2009 | 16:35 | מאת: יהל

יש חוקים במדינה, אי אפשר לעשות מה שרוצים. דרך אגב בדקתי והחוק מותיר קיזוז של עלויות מההחזר

24/04/2009 | 08:20 | מאת: טל

ניסיתי הרבה דיאטות בחיים שלי ורציתי לבדוק פרטים על הדיאטה הזאת. כי עדיין לא הורדתי כל מה שרציתי.. אבל כשאני קוראת בפורום הזה, זה כל כך ברור שאנשים מהחברה כתבו פה וזה פשוט מגעיל, תנו לאנשים שבאמת השתמשו במוצר לכתוב וזה יתן את האמינות שלכם, כרגע בעיניי איבדתם את האמינות. לא הגיוני שאנשים ירשמו בדיוק אותו הדבר, ירדו בדיוק אותו הדבר. אצלי לפחות איבדתם אמינות

10/05/2009 | 18:58 | מאת: קארין

אני ממש לא עובדת בחברה הזאת, אבל באמת מכל הלב ניסיתי את הכדורים שלהם ואני מוכרחה לציין שהם עזרו לי, לא ירדתי 12 ק"ג..חחח אבל ירדתי כמעט 4 ק"ג ואני די מרוצה, הייתי לפני זה לקוחה של רוקח ולא סתם לקוחה, אלא לקוחה מאוד מאוכזבת גם לא ירדתי וגם אין עם מי לדבר שם אז עליהם אני ממש לא ממליצה, על דוקטור טבעון אני כן ממליצה הם ממש בסדר וממש הוגנים!!! אז בהצלחה לכולם בכל שיטה שתבחרו רק תרזו!!! זה חשוב!!!

04/05/2009 | 05:06 | מאת: אתי

לדוקטור טבעון תלכו לאלף עזאזל ירמאים ,ישקרנים

08/05/2009 | 09:43 | מאת: טמיר

אתי יא ממורמרת שכמותך

04/07/2009 | 09:39 | מאת: מיכל

אני לא מבינה למה להתקשקש... אני רכשתי את הכמוסות לפני שבוע. השירות עד כה היה מעולה. נכון התקשרת למוקד מפני שהיו לי מספר שאלות לדיאטנית (יועצת) והיא חזרה אלי אחרי יום (לא נורא). היא הייתה מדהימה, נחמדה ואף מסרה לי את הנייד שלה במידה ויהיו לי שאלות נוספות וגם הוסיפה שבמידה והיא לא עונה שאשאיר הודעה והיא תחזור אלי (זה עוד לא בדקתי). בכל מקרה אני לא יכולה לומר שרואים כבר תוצאות (זה עדיין מוקדם מידי... רק שלושה ימים חלפו). מה שאני יכולה לציין שההרגשה טובה, מטיבציה יש!!! ומקווה שבקרוב גם תוצאות. במידה ולא יהיו תוצאות איידע אתכם בפורום זה.

08/08/2009 | 09:51 | מאת: אינאס

אשמח מאוד אם מישהוא ימסור לי מספר טלפון ישיר לשירות לקוחות של ד"ר טבעון