פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום לכולם! קראתי הרבה בנוגע למשקה המהולל ורציתי לדעת האם אני יכולה להוריד כ7 ק"ג במשקה הזה? והאם 3 בקבוקים יספיקו? זה ל30 יום נכון? כי בקבוק אחד זה ל10 יום.. ומה בנוגע לרוקח פורטה? האם זה מומלץ? אומנם זה יותר יקר אבל הבנתי שיורדים עם זה יותר במשקל... אני נורא מבולבלת ועם דיאטה טבעית הורדתי 20 ק"ג..אבל עליתי 5 בחזרה.. אני חייבת לרדת במשקל 7 ק"ג כי אני כבר לא מסוגלת להוריד באופן טבעי... ובנגע למוציויטל- סיבים תזונתיים- האם זה הכראחי לשלב את זה? מצאתי את המשקה 4321 באינטרנט? האם אפשר גם למצוא את מוציויטל? ומה זה בכלל? כדורים? ומה יותר כדי תיאלין או מוציויטל? נורא מבולבלת...אשמח לתגובות ממישהו שמבין בעניין...

זה לא פורום מתאים לשאלה שלך

היי! רציתי לשאול אם זה נורמאלי כל עוד אני ממשיכה בשיטה שלכן שאחרי מחזור לפחות שבוע וחצי-שבועיים אני ממש לא רעבה ובלי להתכוון יוצא לי לאכול ממש מעט אולי 1000 קלוריות ביום, אני כמובן מעדיפה בריא אבל לעומת פעם שהרגשתי שאני חייבת לאכול כל יום פירות וירקות, היום אני אוכלת רק אם אני מרגישה צורך. האם זה בריא? אבל בסה"כ מרגישה טוב וממשיכה לרזות וכמובן אדגיש ללא מאמץ וללא קיזוז קלוריות בכוונה. וכמובן שיש ימים במיוחד לפני מחזור שהרעב מתגבר.

מור היקרה. כשבאמת, והדגש הוא באמת מקשיבים לגוף (וזו בהחלט מיומנות הדורשת למידה רבה), מגלים לתדהמתנו שהוא מבקש הרבה פעמים מעט אכל , שהוא יודע לווסת את עצמו בצורה מופלאה, שאם יום אחד אכלנו יותר אז למחרת הוא יבקש הרבה פחות וגם דברים שיאזנו אותו. זה קצת מכה לאגו של הראש שלנו שחושב שהוא מבין יותר טוב מהגוף איך הגוף צריך לאכל, כמה ומתי. הראש הרי ניזון מהמחקרים, מהמדע , ממה שאנשי מקצוע אומרים שצריך אז הוא מניח שהוא יודע אבל עם הידע שלו הוא מקלקל את הידע עתיק היומין הטמון בגוף שלנו. גופנו צריך רק אהבה תמיכה והקשבה, אם נתן לו את זה הוא יתאזן, ירזה יהיה בריא ויתן לנו איכות חיים. הדבר דומה לגידול של ילדים. אהבה ללא תנאי קבלה גבולות וכבוד למהות שלהם זה מה שילדים זקוקים כדי להיות בוגרים מאוזנים בריאים ותורמים לחברה. אז מור את מוכיחה לעצמך שפעולה נכונה מביאה לתוצאות טובות תמשיכי במה שאת עושה ותמשיכי לעדכן אותנו. שיהיה לך יום נעים, בלה

שלום בלה. אני קוראת כעת שני ספרים גאוניים בנסיון נואש לרדת כ- 20 ק"ג. האחד "דיאטה ללא דיאטה" השני "הדרך הקלה לרדת במשקל" של אלן קאר. לדעתי, השיטה גאונית, לא עוסקים בדיאטות, ממש לא ! המחברים מדברים לשכל הישר מבלי להזכיר את הצורך להיצמד לתפריט או ספירת קלוריות. מה שרציתי לספר לך זה שכשאני קוראת בשקיקה בספרים, אני מפנימה, החלטית, המומה מכמה שזה כל כך נכון... אבל לצערי זה לא מחזיק לאורך זמן. לאחר יום יומיים הזלילות שוב מתחילות. איך.. איך... לדעתך אפשר להתמיד ? כי הרעיון של הרזיה ללא דיאטה הוא גאוני, בעיקר שמדובר בזלילה מיותרת הנובעת מתסכול, שיעמום או כפיצוי. אשמח לקבל את עצותייך. בברכת חג שמח שלי.

שלי היקרה. לו כל דבר היה אפשר ללמוד מספר אז לא היו אוניברסיטאות, מכללות, ומטפלים.אין היום שום נושא שלא נכתבו עליו טונות של ספרים ומדריכים. הבעיה היא שבני אדם בנויים לא רק מראש אלא גם מגוף וכדי להפנים ידע ולהשתנות ברמת ההויה שלנו ,ברמת הליבה בbeeing שלנו, עלנו להכניס את הידע הזה לשרירים כלומר ממש להתנסות. כמו שלא מספיק רק ללמוד את התנועות של השחיה וחובה לשחות והרבה עד שנפנים את המיומנות הזאת, כך לא מספיק לקרוא על השיטה אלא צריך לחוות אותה בצורה מעשית.אז אם את כל כך מתלהבת מהשיטה תמצאי לעצמך דרך כדי לחוות את השיטה בשרירים. זה יכול להיות דרך תהליך אישי או קבוצתי אבל חשוב לא לעשות את זה לבד, גם כי קשה לנו להשתנות לבד וגם כי יש הרבה ידע שאי אפשר להעביר דרך השכל . שיהיה לך חג שמח בלה

שלום אני בת 34 ,6 שבועות אחרי לידה שלישית בהריון עליתי 20 ק"ג ועד כה הצלחתי לרדת רק 9.5 ק"ג מנסיוני לאחר 2 הלידות הראשונות לקח לי המון זמן לרדת במשקל אך בעיקר משום שלא הייתי מודעת לנושא של אכילה מאוזנת ולא התעמלתי. לפני כשנתיים התחלתי לאכול "נכון" לאחר שקיבלתי ייעות מתזונאית כך שלגבי האוכל אני מקפידה לאכול נכון: בוקר- פרוסה או שתיים של לחם שיפון מלא ללא שמרים+ 3 כפות של יוגורמה+מלפפון+עגבניה+פלפל אדום ביניים- פרי, בד,כ תפוח עץ צהריים- דג(סד"כ סול)- 2 יח בתנור+ ירקות בתנור (בד"כ:בטטה,בצל וקישוא)+סלט ירקות\חסה אחה"צ:פרוסה עם טחינה\גבינה 5%\ריבת סאן דלפור ערב: ביצה+סלט+גבינה\קינואה+סלט\פיטנס+יוגורמה לגבי שתייה- רק מים ומספיק מבחינת התעמלות: הליכה 4 פעמים בשבוע (עם העגלה)- כשעה השבוע אתחיל להתאמן בחדר כושר א. האם התפריט אכן נראה לך מספק? ב. למה המשקל לא יורד? למרות שהבטחתי לעצמי שלא אשבר ולא אעשה דיאטה ירדתי עד כה כ"כ מעט, אני יודעת שיש לכל אחת קצב משלה אך אני מכירה כאלה שירדו כבר קרוב ל20 ק"ג בתקופה זו זקוקה לעידוד, עצה,הכוונה תודה

שירי היקרה שלום רב. ראשית המון המון מזל טוב. שינית את בחרת בנתיב שלך וזה נתיב של דיאטה - אומנם בריאה אומנם מאוזנת אומנם טובה אבל דיאטה. את מנוהלת לגמרה על ידי הדמות הדיאטתית שבך ולראיה את כותבת לנו את התפריט כדי שאנחנו הדיאטניות נתבונן בו ונראה לך מה לא בסדר בו ומדוע את לא יורדת.את אומרת שלא תעשי דיאטה אבל זה בידיוק מה שאת עושה. אז אם זו בחירתך הגעת לכאן כנראה בטעות. אנחנו לא מדריכות של דיאטה למרות שאנחנו דיאטניות אנחנו מדריכות של אנשים שבחרו אחרת. אז שתי אופציות בפניך או לפנות לפורומים המנוהלים ברוח של דיאטה ויש הרבה כאלה גם בדוקטורס, או לנסות לחשוב קצת אחרת ולשאול את עצמך - האם את חושבת שהתפריט שאת אוכלת הוא טוב? איך את יודעת את זה? למה לדעתך את לא יורדת עדיין? למה את בוחרת למקד את תשומת לבך במה שאין (ירידה מהירה במשקל והגעה למה שאת רוצה) במקום מה שיש (אושר מילדך החדש, הבריאות שלך, מה שכבר כן הורדת ) למה לדעתך זה נראה לך מובן מאליו כל כך? בכל אופן מאחלת לך להנות מהתקופה היפה ביותר בחייך ולזכור - בגיל תשעים כשתיהי מן הסתם מאד רזה בכל מקרה (הסטטסתיקה מראה שבגיל זה הרבה מאד אנשים מרזים) מה שיהיה לך זה הרבה זכרונות מהתקופה הזאת של חייך. איך היית רוצה לזכור אותה צבועה בתחושה של אושר סיפוק וזכרונות נעימים או אולי בתיסכול, כעס על מה שאין, והתמקודת במשקל שלא ירד מספיק מהר - הבחירה בידיך ועליך לבחור עכשיו. שוב המון מזל טוב. בלה

גוף יקר שלי אני כותבת אליך באהבה גדולה, אתה יקר ומיוחד מאד בעיני ואני מעריכה אותך מאד מאד, אין לך יותר מה לדאוג כל עוד אני מטפלת בך ,אתה יכול להיות רגוע ובטוח שכל צרכיך יסופקו ולא אחסיר ממך דבר:אדאג להשקותך,להאכיל אותך כשאתה רעב או כשמתעורר בך תיאבון בכל אשר תחשק נפשך,אדאג שהאוכל יערב לחיכך,שיהיה פיקנטי כמו שאתה אוהב, מפנק ומלא אהבה,אלביש אותך בבגדים שיחמיאו לך,אדאג לניקיונך ולטיפוח ,איפור בישום ותסרוקת שתתאים ליופיך היחודי,כך שתמיד תדע שאתה מאד מוערך בעיני, אדאג לצרכיך הנפשיים לספק לך אושר בדרכים שאני מוצאת לנכון,לספק ענין מגע חום ופינוק אשוחח אתך ואדאג שתאמר לי מה אתה חש,כיצד אני יכולה להקל על כאביך ולספק מחסורך. אנא ממך ,סלח לי על הימים ,החודשים והשנים בהם לא שמתי לב אליך מספיק,זילזלתי,השפלתי והזנחתי אותך,ואתה ברוב טובך המשכת לגמול לי אך טוב, ושררתת אותי נאמנה לאורך 40 שנות קיומי,והרייני מתחייבת לפצותך על עוגמת הנפש שנגרמה לך בגיני,בכל הכלים שיעמדו לרשותי,so help me god שלך באהבה ובנאמנות רבה ובהערכה,גילה

גילה היקרה. תודה על השיתוף במכתב מלא השראה שכתבת. בברכת חג שמח בלה

האם משקל עודף של 25 קילו מצדיק קבלת רדוקטיל?

ד"א הBMI שלי הוא 29.3

פני לרופא המטפל שלך.

רציתי לדעת היכן אתן יושבות? אני ירושלמית.

בוקר טוב לירושלמית. מזמינה אותך להקליק על השמות מתחת לתמונות ולברר כל ענין הנוגע למישור הפרקטי-אישי, בערוץ הפרטי (דוא"ל או טלפונים). יום טוב וחג שמח שלך לאה פינטו

אני מזהה בתוכי את האויב, את החלק שלא מקבל את עצמי כפי שאני, את החלק התובעני,השטלתן,המרדן, וכמו בסיכסוך הישראלי פלסטיני אני מתקשה לתת לו מענה, ניסיתי להיות בצד הימני של המפה-דיאטה ,לומר לו גבולות ברורים-אף שעל, אך הוא בשלו ממשיך לתבוע מאבד שליטה נוקט דרכים הרסניות כדי להשיג את שלו- הרבה ספורט, הגבלה קלורית ןכו' אני מנסה ללכת בדרך השמאל-ללא דיאטה לתת לו מרחב,אפשרויות בחירה,גיוון לתת לו שטחים והתנחלויות שירגיש טוב שירגע,גבולות גמישים מעבר פתוח -לאכול כשרעב וגם כשלא, אך הוא ממשיך בטרור נהיה תובעני יותר מקבל אצבע רוצה את כל היד, לאכול בכל הזדמנות , מבטיחה לו שיוכל לאכול מתי שיחפוץ והוא בוחר לממש את ההבטחה עד תומה,הגיוון מגרה את היצרים שלו והם משתלטים על כל חלקה טובה כל הזמן חושב מה הוא עוד לא טעם מה עוד לא ניסה, רוצה הכל מכל כל אף פעם לא מרוצה וגם אם נראה רגוע ומרוצה זו רק תקופה של "הודנה" עד שיאסוף כוחות. נותנת לו רשות לחזור לגבולות 67- כלומר לרדת מ-80 ק"ג ל-70 אך הוא לא מתפשר על פחות מגבולות 48 כלומר 65 ק"ג גם אם הוא לא מודה בזה ומצהיר לעולם ש70 זה מספיק לו בסתר ליבו אף רוקם מחשבות כשיגיע ל65 ינסה לסחוט עוד קצת ל62 שאז הוא במיטבו אבל את הסוד הזה הוא שומר קרוב מאד לעצמו ולא יחשוף אותו גם לטוב שביועציו כמו קרובי משפחתו האיכפתיים שדואגים לבל ירזה יותר מדי, אם גדולים וטובים ממני לא מצליחים להגיע איתו להבנות לדו שיח, לשלום למרות שזו הסיסמא המוצהרת בפומבי כיצד אני עם כל היועצים האסטרטגים, ההדרכה הידע המפות התבונה והאינסקטינטים יכולה לו זה נראה לי כמשהו שאף פעם לא יהיה לו סוף. מתפללת להכוונה מלמעלה ש"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל"-אמן

שלום גילה מטאפורה היא דימוי שאנו מביאים מעולם תוכן אחד לעולם תוכן אחר. השימוש במטאפורות היא .דרך חוויתית לסייע לנו לבחון את מצבנו בקלות, במהירות ובעוצמות שלא דורשות הרבה מילים. שימוש במטאפורות הוא כלי מצויין: 1. לאבחון קבעונות מחשבתיים / אמונות 2. המאפשר הסתכלות מזויות שונות שלא ניצלנו קודם 3. ליצירת פתרונות, דווקא בשל העובדה שהוא מוציא אותנו מעולם התוכן ה"בעייתי" לעולם תוכן עימו קל לנו יותר. לכן,המטאפורות המידיות שעולות לנו הן בעלות חשיבות ללמד אותנו בנוגע לקיים בתת המודע שלנו. בסיכומו של דבר זה מה שמנהל ומניע אותנו וזה מה שמעניין במטאפורה שבחרת. באמצעות המטאפורה הזו את מספרת לנו על התקיעות שלך ומחזקת אותה אצלך בכך שאינך מערערת עליה ומקבלת אותה כעובדה. העובדה היא שזה מה שאת מאמינה כרגע ("אין פתרון"), זוהי העובדה היחידה. ואני חוזרת ומדגישה כדי שיהיה ברור: העובדה היא שזו אמונה שלך. בנוגע לאמיתותה יש ספק, כיוון שעל זה אנו יכולות להתווכח. על עובדות לא מתווכחים. אז מה שעשית בעצם , זיהית אמונה שלך לגבי גופך (אני מאמינה שהוא אויב שלי, אני מאמינה שהוא נגדי) ואמונה שלך בנוגע לעצמך (אני מאמינה שמה שלא אעשה זה לא ילך, אני מאמינה שלא אצליח). זיהוי אמונות דרך מטאפורות הוא כלי נפלא וחזק ביותר. הוא בעצם עוזר לך להבין מה באמת תוקע אותך ואלה תמיד האמונות שלך. לאן באמת אפשר להתקדם עם אמונה כזו? זיהוי האמונה הוא שלב ראשון, אמנם משמעותי אך רק הראשון. עכשיו השאלה היא מה את עושה עם זה. האם את בוחרת להמשיך להחזיק באמונה הזו (שמן הסתם תמשיך לייצר בשבילך את אותו דבר) או לכעכע אותה. אם את מבינה שהאמונות שלך יוצרות את מציאות חייך, שהן כח ההנעה שלך, תוכלי לעשות מעשה ולהתחיל לעבוד בזירה הנכונה. אם את מבינה שהאמונה הזו בגופך (בדיוק כמו במטאפורה שהבאת) לא מייצרת שום תוצאה חיובית ולכן היא ורק היא צריכה להשתנות על מנת להתדם, את תתחילי לפעול נכון. כשאני בוחנת את ההקבלה בין מערכת היחסים שלך עם גופך לבין המטאפורה שהבאת, נקודות הזהות שאני מוצאת הן: 1. חוסר אמון (אמון הוא תמיד בחירה) - הגוף שלך לא שווה את האמון שלך. 2. לכל צד יש תפקיד: צד אחד הוא "טוב" והצד השני "כפוי טובה". הרצון שלך הוא ה"טוב" והגוף שלך הוא "כפוי הטובה" 3. העדר חזון משותף (לכל אחד מטרה אחרת והשונות הזו יוצרת ניגוד. מה שממש לא נכון כשמדובר בגופך. השאיפה שלו למשקל האידיאלי גבוהה משלך. 4. אינטרס שימור המצב - כמו שתמיד יהיה מי שיש לו אינטרס לשמר מצב מלחמתי, כך גם לנו, באופן סמוי יש רווחים מהשמנתנו. כדי ליצור שינוי אמיתי וממשי עלינו לשנות את הגישה שלנו. אם אנו מייצרים שוב ושוב, באופן כרוני, מציאות בלתי רצויה, עלינו לבחון את הגישה שלנו, את האמונות שלנו. בחרת מטאפורה מורכבת ואינני ממליצה לך לשנות את העולם (לא בשלב זה) אלא להתמקד בעולם הקטן והמפואר שבתוכך (תראי כמה עבודה יש שם, זה ימלא לך מספיק זמן) מטאפורה שמובילה אותי ל"אין מוצא" איננה ראויה בעיניי. היא רק מלמדת אותי כמה תודעתי כלואה. כאדם שמחפש פתרונות, להבדיל מהקורבן שמתפלש ומתבוסס בבעיה, ממליצה לך להתמקד בחיפוש אחר הדבר שכן יעזור. רוצה להציע לך מטאפורה אחרת. את וגופך זה כמו ...אם ותינוק. את האם והגוף הוא התינוק. קחי את המטאפורה הזו ונתחי אותה באותה רמת פירוט כפי שהגדלת לעשות עם מטאפורת ה"תקיעות". זה יכול לעזור לך לראות את הדברים מזוית מבט יותר מקדמת. תודה על השיתוף ועל ההזדמנות להכנס לעולם המטאפורי כדרך להיות מודעים לעצמנו, למה שמניע ומנהל אותנו. נהניתי מאוד ומקווה שגם תרמתי. ומזמינה אותך להמשך שרשור. בברכת שבוע טוב וחג שמח שלך לאה פינטו

תודה על ההזדמנות להתוודע למציאות רצויה יותר ועל האפשרות לייצר אותה, כשאני מנסה לתצפת על מערכת היחסים שלי עם תינוקי עולים בי הדברים הבאים: עם הזמן אני לומדת כיצד הוא מתקשר עימי בהתחלה הוא אמנם בוכה הרבה אך לאט לאט אני לומדת להבחין בין בכי לבכי להענות לו אני למעשה לומדת תוך כדי חוויה את שפתו המיוחדת של תינוקי היחודי ולכל תינוק שפה מעט שונה: את הדרך לומר לי שהוא רעב ועד כמה, את הבכי המנדנד המעיד על שיעמום,עצבות,בכי של חיתול רטוב,וחוסר נוחות בגוף אני לומדת על תנועות יחודיות שלו ועל שפת הגוף שלו ומה היא משדרת, בכי של צורך במגע או בעירסול בתשומת לב אוהבת בעיניין במשחק ,בכי המעיד על עייפות ' על חשש ממשהו שאינו מכיר או בוטח בו על חששו ממקום שאינו בטוח בו, על מבוכתו ,האופן בו הוא מודיע לי שנפגע או הושפל או נעלב ממשהו שזה יכול להיות ההתיחסות שלי הנקודתית כאם אליו, אני מפתחת כלפיו רגישות מיוחדת במינה, לעיתים אני ישר מזהה לעיתים דרך ניסוי וטעיה לעיתים דרך אינסקטינט או פרשנות שלי, אני למשל עשויה להציע מזון -אם יסרב בודקת חיתול או מחבקת אומשחקת וגורמת לו לצחוק מעניינת אותו ממקדת את תשומת ליבו במשחק או עיסוק בעל ענין, מגרה את התפתחותו האינטלקטואלית , מעשירה את שפתו , את דמיונו,נותנת לו לחוות אתגרים להתגבר עליהם -כמו גן משחקים, משחקי חשיבה או פשוט מנסה להרגיע ולהרדים, כיצד אני יודעת שאני פועלת נכון?-הוא נרגע, הבכי פוסק, חיוך של שביעות רצון, הרגשה של ביטחון ונינוחות התפתחותו הקוגנטיבית, הגופנית הרגשית משביעה רצון כיצד אספק לעצמי את אותו הדבר? מן הסתם בהתחלה לא אבין למה בדיוק הוא זקוק אולי יהיו הרבה מקרים כאלה ואני באהבה ובסבלנות אלמד כיצד הוא מודיע לי שהוא רעב, אלו מאכלים הוא אוהב ומה דוחה אותו,אציע לו עניין,גירויים ואבדוק מה יספק אותו הכי בכל מצב נתון,אולי רצונו בשינה או בשקט או חברה של בני גילו אולי מגע ,הקשבה בידור או הנאה מסוג מאד מסוים לא אכעס עליו כי הוא לא עומד בציפיות שלי אחמול ואקבל אותו כפי שהוא ברגע זה ממש אעודד אותו על כל התקדמות ואכיר בה לא אזלזל או אשפיל, אעניק לו בדרכים שיגרמו לו אושר, ההתקדמות שלי תמדד ככל הנראה בשביעות רצונו הכללית, עד כמה הוא מאושר ,רגוע ונינוח,עד כמה הוא בטוח בעולם בו הוא חי ויודע שכל צרכיו יסופקו ואם למרות הכל לא אצליח להרגיע אותו אולי פשוט אתן לו להיות במרחב של מצוקה שיכיל אותה לאפשר לו ללמוד גם לשרוד תיסכול וחוסר נוחות ללמד אותו להרגיע את עצמו למצוא פתרונות עבור עצמו לצרכים אותם הוא מסוגל לספק בעצמו לתת לו לחוות עצמאות וחופש ואם התסכול מתמשך יתר על המידה לטעמי אולי תידרש עזרה של איש מקצוע ,רופא או מישהו שמבין נראה לי שאני בדרך הנכונה ועשיתי כרגע צעד קטן אך משמעותי ואני יכולה לקרוא לעצמי -המצליחה שבדרך- כפי שהצעת פה לאחת הבנות רוב תודות לאה יקרה על העזרה ועל גלגל ההצלה ששלחת לי בדיוק כשהפסקתי להאמין בעצמי את מדהימה בעני ויבחינו בכך רבים בוודאי, כרגע אני רוצה לתת לדברים לשקוע בתוכי ולנסות להתאמן כשארגיש מוכנה לפגישה נוספת אודיע לך במייל או בטלפון,אנא ראי את המייל האחרון ששלחתי המשדר יאוש והחלטיות על ויתור על המשך התהליך ,כמבוטל, תבורכי , אוהבת ומעריכה, ותודה אחרונה לפורום המפרה ולעזרה שאתן מציעות כאן שתיכן ביד כה נדיבה זוהי עבודת קודש בעיני, המשך שבוע מקסים וחג פסח כשר ושמח גילה.

דיאטה עצמאי אני בת 18 הגובה שלי 1.74 שקלתי ליפני חודשיים 75 קילו ועכשיו אני שוקלת 68 בזכות הדיאטה שעשיתי אני לא אוכלת בשר אני צימחונית בכול יום המאכל הקבוע שלי בעבודה (בבלינסון) בשעה 13:00 אני אוכלת שניצל סויה עם ירקות וטחינה ואם לא בא לי שניצל סויה אז אורז או פירה וב18: אני אוכלת פירחיות עם קוטג' וירקות ומתי שאני רוצה לנשנש משהו אני אוכלת מלפפון או נס קפה או אשל וכול יום זה מה שאני עושה אוכל קבוע (כבר נימאס) אבל אני שורדת ויש רצון להמשיך ובזמן האחרון אני מתחילה לא להרגיש טוב כואבות לי הברכיים פיתאום אני אנמית בטרוף והפסקתי לרדת במישקל כאילו זה נעצר אז מה לעשות להמשיך בדרך הזאת ? זה תופעות לוואי אני רוצה להמשיך לרדת במישקל אני מסוגלת לעשות הכול בישביל זה אבל להשאר בריאה. יש דרך אחרת? ועוד משהו אני משלבת ספורט 3 פעמים בשבוע שעה בערך אני חייבת תשובה בימהרה מה לעשות? המון תודות ..

בוקר טוב חן וברוכה הבאה לפורום הרזיה ללא דיאטה. נראה לך שכמנהלות הפורום שהוא, אני חוזרת ומדגישה, פורום הרזיה ללא דיאטה, נמליץ לך להמשיך במה שאת עושה? זו כמובן היתה שאלה רטורית ואנו כמובן לא נעשה זאת. ראשית, בנוגע לצמחונות שלך. סיבותייך להיות צמחונית הן סיבותייך שלך ואני מכבדת זאת (מקווה רק שאין זה בגלל שאת חושבת שזה בריא יותר). הבחירה להיות אדם צמחוני תובעת ממך להיות ערה ואחראית יותר כיוון שאת מונעת מעצמך קבוצת מזון שלמה שתפקידה לספק לגופך רכיבי תזונה חיוניים. בחרת להיות צמחונית? יופי. עכשיו, תדאגי לנטר ולספק לעצמך על בסיס קבוע ברזל וויטמין B12. דאגי לערוך בדיקות רפואיות תקופתיות. להיות צמחוני, ללא אלה, זוהי חוסר אחריות כלפי בריאותך. בנוגע לדיאטה שלך. לא רק שהגבלת את הגוף שלך ברכיבים מפאת היותך צמחונית, את גם, מצד אחד, מגבילה אותו ברכיבים אחרים, כולל אנרגיה, ומצד שני, מכריחה אותו להוציא יותר. את שורדת? זה קטן. הגוף שלך מנסה לשרוד, וזה הדבר המשמעותי כאן. הגוף שלך בסטרס, יקירתי. וחלק מההשרדות שלו זה לשמור על עצמו ולהתנגד בכל כוחו. את כופה על עצמך, הגבלות ותזונה משעממת. כתבת "...אבל אני שורדת" - כן, וכמה זמן את חושבת שתצליחי לשרוד ולחיות כך? ומה יקרה יום אחרי שתשיגי את משאת נפשך? בדרך זו את מלמדת את גופך לא לסמוך עלייך ולאגור בצורה יעילה יותר. קראי קצת בפורום, עייני בשרשורים השונים ונסי להבין את גישתנו. עם כל שאלה שתעלה, חזרי ונשמח לענות. בברכת שבוע נהדר שלך לאה פינטו

שלום!!.. בדרך כלל כל תחילת שבוע יש לי החלטה להתחיל דיאטה חדשה שתדחוף אותי להרזיה.. ביום ראשון ושני בדרך כלל זה פועל אך ביום שלישי כשאני מרגישה כבר רצון לאכול יותר,מספיק שאחד מבני המשפחה יאמר לי משפט או שאני יחשוב מה יש לי לעשות (ש"ב, מבחנים, מתכונות וכל מיני כאלה..)אני מוצאת את עצמי ישר במטבח.. אם תוכלו לתת לי עצה איך לנהל דיאטה בשילוב של התגברות על לחצים או עצבים שמתעוררים בעקבות תקשורת עם בני משפחה , אשמח מאוד!

שלום מור יש כאן שלושה דברים על הפרק: 1. ההגבלה (דיאטה) שאת כופה על עצמך 2. פרשנותך למצבים שונים בחייך 3. תגובתך ללחץ, למתח ולכעס. ראשית, עצם ההגבלה הופכת אותך רגישה יותר. אנשים בדיאטה עצבניים יותר מאלה שלא. עכשיו תוסיפי לזה, מתחים נוספים כמו בני משפחה, מבחנים ושאר ירקות....רמת המתח עולה למצב של אי הכלה. ומכאן הדרך להקלה ורגיעה מאוד קלה וזמינה......ונמצאת במרחק 2 צעדים במטבח. ועכשיו את בלחץ? את חושבת שהוא יסתיים עם הבגרויות או ההתבגרות? ומה יהיה שתרצי לפתח קריירה, לגדל ילדים, לנהל מערכת זוגית ומשק בית במקביל? יקירתי, אין מצב שאיעץ לך כיצד לעשות דיאטה או לנהל אותה. להזכירך, הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה. מה שכן אמליץ לך זה להכיר את גישתנו תוך שיטוט בפורום ולהבין ש: 1. דיאטה אינה הדרך להפוך לאדם רזה (מקסימום לרזות לפרק זמן כזה או אחר) 2. עלייך ללמוד להתמודד עם החיים באופן אפקטיבי. שיטוט נעים. את מוזמנת לחזור עם כל שאלה. שלך לאה פינטו

אני רוצה לשמוע מה אתן חושבת לגבי הרגלים של אנשים. אני לדוגמא רגילה לאכול מתוך הרגל בלבד, תפוח בבוקר ובכל שעות היום השעות וזמני האכילה שלי משתנים, אבל בבוקר מספיק לי פרי עד הצהריים. האם זה הגיוני בשיטה שלכם? האם אני יכולה להרגיל את הגוף אחרת? או שאין צורך? תמר בת 30

שלום תמר הרגלים אינם נבחנים כרעים או טובים אלא במציאות שהם יוצרים בחווית חיינו. הרגלים שאנו רוצים לשנות הם בד"כ הרגלים שאנו תופשים אותם כבעיתיים בשל תוצאותהם. עכשו, שאלתי: היכן את מוצאת בעיה עם ההרגל הזה? מדוע השאלה הזו עולה? באופן כללי, לא ממליצה להשקיע משאבים היכן שלא נחוץ. ובתשובה לשאלתך "האם אני יכולה להרגיל את הגוף אחרת?" כל אחד יכול. די לקרוא את "אדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל כדי להבין לאלו תנאים קיצוניים ניתן להרגיל את הגוף שלנו. שבוע נפלא וחג שמח שלך לאה פינטו

אני בת 20 המשקל שלי 87.5 רוצה להוריד לפחות 20 ק"ג ולא מצליחה אני רוצה שתמצאו לי פתרון

היי לך **** אולי יש לך הזדמנות למצוא כאן, בפורום זה, פתרון. את מוזמנת להתחיל לבדוק אפשרות עבור עצמך, כי אם תחכי שמישהו אחר יעשה זאת בשבילך.... ואולי כדאי בכלל שתתחילי מהשאלה (לעצמך), "איזה פתרון אני רוצה?" קדימה חביבתי, מגיע לך פתרון, התחילי לעיין בדפי הפורום השונים, התערי בדיאלוגים והתעמקי בגישה. אם היא תראה לך מענינת ופוטנציאלית, הציקי לנו בכמה שאלות שתרצי, אנחנו נענה בשמחה ובהרחבה. אך זכרי, השאלות יבואו ממקום בו את מחפשת פתרון לעצמך ולא ממקום בו את מעבירה לאחרים את האחריות לכך. מאחלת לך גלישה מהנה ופוריה ושבוע נהדר ומשגשג שלך לאה פינטו

אני לא מחפשת תרוצים לעודף המשקל שלי. רק מעניין אותי לדעת אם יש דבר כזה עצמות כבדות. כולם אומרים שאני לא נראית במשקל שלי. האם יש בכלל מושג כזה ?

שלום שירה מסת הגוף הכללית מושפעת מהרבה מאוד גורמים: מסת שרירים, רקמות רכות, עצמות, נוזלים, שומנים כ"ו. יצא לי ללמוד לא מעט על מסת השלד (עצמות) וחייבת להודות שבמישור המקצועי מעולם לא ניתקלתי במושג "עצמות כבדות". אני מכירה מושגים כמו דחיסות וצפיפות עצם אך לא כבדות עצם. וגם בהקשר המוכר, לא זוכרת השפעה על מסת הגוף הכללית, בקרב בני אדם בריאים. רוצה בכל זאת לגעת בנקודה שעוררת אצלי. ראי בדמיונך 2 אנשים באותו גובה, גיל ומין השוקלים 100 ק"ג כל אחד. האם גופם מצטייר לך דומה? אם כן, אז הייתי רוצה להציג לך את מה שאני דמיינתי כשכתבתי את המשפט הזה: האחד עם קרס שהולכת לפניו וחזה רפוי שמעטר אותה מעל. עליו היית אומרת "שמן" השני בן 50, מוצק ושרירי. עליו היית אומרת "חטוב" (אולי "חתיך") אצל שניהם מאזני השקילה מראים את אותו המספר אך הרכב הגוף שלהם שונה. מסת השריר תורמת רבות למשקל הכללי של הגוף, אך לא רק. גם לצורתו כיוון שהשרירים מתפקדים כחגורות תמיכה. זה אמנם דבר שניתן להשיג באמצעות פעילות ומאמץ גופני, אך זו גם שונות גנטית הקשורה לסיבי השריר השונים וכמותם. ראייה לכך היא אלה שממאמץ קל מפתחים שרירים, לעומת אחרים שנדרשים למאמץ רב יותר על מנת להשיג אותה תוצאה. כך שגם אם אינך פעילה, יתכן שאת "שרירית" יותר. בעינהם של אחרים משקל כמו שלך (שאינני יודעת מהו, ואין זה כ"כ משנה) נתפש כמשהו "משתפך" או בעל נפח גבוה יותר. כמו כן, יש השפעה לגבהים שונים. 100 ק"ג על אדם בגובה 1.6 נראים אחרת בהשוואה לאדם בגובה 1.9. לסיום , 1. אנו משווים רק לעצמנו. 2. אנו עושים אבחנה בין מסת הגוף הכללית לבין השמנה (שנוגעת למסת השומן בלבד). ועצמות כבדות..... ? אולי כדאי לבדוק זאת בפורום אורטופדיה. שבוע נפלא שלך לאה פינטו

גם לי יש שאלה לגביי ה"עצמות הכבדות" .. אני אדם בעל חלק תחתון רחב , ודי שמן מהחלק העליו מה שנקרה אגסית .. השאלה שלי האםה עצם העובדה הזאת , זה יכול להקשות עליי על קפיצות גבוהות ? כי כול פעם שאני מנסה לקפוץ, להרים את משקל הגוף שלי , אני נתקלת בבעיה כי אני לא קופצת גבוה, רציתי לדעת אם זה בגלל אותן "עצמות כבדות" או שזה בגלל היותי שמנמנה .. והסיבה השנייה נראית לי לא היגיונית , כי יש כמה בנות שדווקא כן מצליחותלמרות היותן שמנות אשמח לתשובה

שלום לך אני מנסה להרזות אני בן 17 ואני לא מצליח אני התאמנתי בעבר ויש לי גוף ממש טוב כולם מחמיאים לי עליו אבל אין שרירים בבטן ובגלל זה אני רוצה להרזות אני לא ממש מצליח כמה שאני אנסה לשלוט על עצמי אני לא אוריד הרבה המשקל שלי זה 77 וגובה 75. אין לי כל כך הרבה זמן ללכת למכון כושר בגלל הלימודים ולהשקיע בזה וגם ירד לי כל החשק בחודשים האחרונים ללכת להתאמן.

ערב טוב אמיר הפוסט שלך מאוד מבלבל עבורי. מצד אחד יש לך גוף ממש טוב שכולם מחמיאים עליו, ומצד שני אתה רוצה לרדת. על אלו שרירים בבטן אתה מדבר? כאלה כמו של ההוא שבכל הזדמנות פושט חולצה? מדוע אתה צריך לרזות או לרדת במשקל (שהם שני דברים שונים, כאמור)? איך אתה מנסה "לשלוט" על עצמך? ממש ממש לא מבינה מה השאלה? מה הדבר שבאמת מטריד אותך? ואיזו עזרה אתה צריך? אתה יכול לחדד את הדברים עבורי או שפשוט תהנה מהגוף שלך, מהמחמאות, מהנעורים, מהלימודים ומעצמך...וזהו. אני הייתי בוחרת באופציה השניה ואם בכל זאת תבחר בראשונה, נהיה כאן להשיב. שבוע נפלא שלך לאה פינטו

אני הבנתי את השיטה ואפילו ניסיתי ליישם אותה ולעשות סוויץ' בראש. אבל בגלל שאת הדבר שהשיטה מבוססת עליה אני לא יכולה ליישם, אז אני בכלל לא יכולה להצליח את השיטה.. הכוונה: השיטה מבוססת על זה שצריך להשלים עם הגוף, לאהוב אותו, לכבד אותו ולהרגיש שהוא שותף שלך. אבל אני שמנה!! יש לי 20 קילו עודפים ואני רק בת 16.. אני בחיים לא אוכל להשלים עם גוף שנראה ככה,או לאהוב אותו. זה לא מציאותי. בשבילי הגוף הוא אויב ולא אוהב.. בגלל זה אני תקועה עם דיאטות שלא עובדות ורק מוסיפות לי עוד ועוד על המשקל שגם ככה הוא גרוע. זה פשוט מ-ל-ח-מ-ה אבודה מראש..

שלום לך. הדבקת לעצמך כינוי שהוא בגדר הצהרה מקבעת, יקירתי. כך את מגדירה את עצמך וכך את רוצה שנכיר אותך? ומה זה יתן? נשב ביחד ליד הדלת שסגרת ונחכה למשיח? וכמובן שיש התאמה מלאה בין הכותרת לבין הטקסט בגוף ההודעה. "זה פשוט מ-ל-ח-מ-ה אבודה מראש." לי בא לקרוא לך "המצליחה שבדרך", מה את אומרת? נשמע יותר פותח ומאפשר. אז מה אם עכשיו את נתקלת קצת בקשיים (הנובעים מחוסר הבנה? אז זהו?) רוצה להפנות אותך לקרוא את תשובתי תחת הכותרת: "תהיי בן-גוריון", בעמוד זה. ואת מוזמנת לבחון את האופן בו הבנת את הדברים ולנסות לקדם את עצמך משם. שבת שלום שלך לאה פינטו

רציתי לשתף אתכן בהרגשה הטובה שלי, אני אוכלת מה שאני רוצה ואני מרזה! איזה כיף אני שמחה שהכרתי את השיטה הזו, היא כל כך חכמה ומביאה לתוצאות והכל בלי דיאטות והרעבה. ועוד אצלי זה כזה משמעותי כי סבלתי מבולימיה 17 שנים ותודה לאל יצאתי מזה ואיזה כיף לדעת שמעכשיו אין מלחמות יותר ואין תסבוכים, כל כך טבעי וברור. מלבד ההרזיה והאהבה לגוף מחדש זו גם הרגשה מאוד טובה ללא ריגשי אשמה וחרטות ועיסוק תמידי במה אכלתי, מה אוכל. בקיצור תודה לשתיכן

מור בבקשה תספרי עוד קצת. גם אני רוצה להיות שם !!

איך את אוכלת מה שאת רוצה ולא בא לך להמשיך ולהקיא? מה את אומרת לעצמך? איך את מפסיקה ולא ממשיכה לבולמוס?!

היי מור מקסימה כל הכבוד לך על הבחירה והנחישות בישומה. והמון תודה על שמצאת לנכון לשתף אותנו ולחזק את באי הפורום. יישר כח את על דרך המלך שבת נהדרת שלך לאה פינטו

שיניתי את המחשבה שלי לחלוטין! אוכל כבר לא מעסיק אותי כמו בעבר. אוכל זה לא פיצוי לכלום! בטח שלא בכמויות מטורפות, לא אוכלת אם אני עצובה, עצבנית, קשה לי או טוב לי. אני מקשיבה לגוף והוא מדריך אותי למה הוא זקוק, קראתי כל כך הרבה פעמים את מה ששתי הנשים החכמות האילו כתבו והפנמתי ועוד משהוא.. כשונהגים בשיטה זו אז לא מגיעים בכלל לזלילות ללא רסן ואז הגוף מרזה באופן טבעי, אני שבעה אז אני מפסיקה! מעסיקה את עצמי בדברים אחרים ולא עושה מאוכל פולחן. לדוגמא: היום הייתי בחתונה בצהריים, ראיתי את כולם נוהרים לבופה ומעמיסים את הצלחות במלא אוכל. לי זה כבר לא עושה את זה, שמתי קצת מכל דבר ורק מה שבאמת בא לי ואכלתי ועצרתי כששבעתי ולא ניצלתי את העובדה שיש שפע של אוכל. אם אני הצלחתי (בגלל היותי בולימית בעבר) וכל החיים חייתי סביב אוכל אז בטח אנשים שאין להם רקע של הפרעות אכילה יכולים ליישם זאת.

היי, אני מתאמנת מזה שכנה ועליתי במשקל 3 קג' אם כי הגבר לא מוקגש בבגדים. האם מקור העלייה בספורט? תודה וחג שמח נעמה

העלית את המסה של השריר. זו "השמנה" טובה!!!

שלום נעמה מסת השריר היא פרמטר משמעותי במסת הגוף הכללית (משקל הגוף) ולכן בהחלט אפשרי שזו תוצאה של בניית ופיתוח מסת השרירים שלך. (להבדיל אלפי הבדלות, ראית פעם משקולן או בודי-בילדר ששוקל מעט? אני לא). השמנה היא עליה במסת השומן (לא שריר ולא שום דבר אחר) ומתבטאת בהיקפים, בבגדים ובסופו של דבר גם במשקל. שירה כתבה זו "השמנה" בריאה ועל אף העובדה שבצדק רשמה "השמנה" במרכאות, אני מבקשת לחדד. אין כאן השמנה כלל אלא עליה במסה הכללית של הגוף. בדיוק כפי שילד גדל ועולה במשקל (איננו חושבים שהוא משמין ומבינים שהוא מוסיף מסה של רקמות שונות). חג שמח שלך לאה פינטו

אתכם. אני קוראת כאן המון ומאוד מתחברת לדברים של לאה ובלה. יש לי עודף משקל של 15 ק"ג. והחלטתי כדי לעשות משהו למען עצמי, לפנות לקופת חולים שלי, פניתי לרפואה המשלימה והפנו אותי לנטורופת בכיר. וכל כך התאכזבתי, ציפיתי ממנו למשהו אחר והוא פשוט נתן לי תפריט אכילה וזהו. כל כך התאכזבתי. ציפיתי שינסה להבין ממני יותר מאין נובעת אכילת היתר שלי. נכון שהוא לא פסיכולוג, אבל אפילו בקשר לתזונה הוא לא שאל את השאלות שצריך. אז עכשיו אני שוב עם תפריט דיאטה והוא כמובן קבע לי עוד תור אליו לעוד חודש. אני פשוט מיואשת. האם יש טעם בכלל להמשיך ללכת אליו ?

איילת היקרה. מדוע את נשמעת כאלו אחרים קובעים עבורך? מה את חושבת? הם לדעתך יש טעם ללכת אליו? בשביל מה בעצם? אם את מתחברת לדרך מסוימת מדוע אינך מנסה אותה? בכל אופן התשובות אצלך.

משקלי 70 ואני 1.65. כבר המון זמן שאני מנסה לעשות דיאטה אך ללא הצלחה. אני שונאת לעשות ספורט ולא מצליחה להפסיק לאכול בלילה וכמויות של שוקולד. מעבר לרצוני לרדת 15 קילו בשביל הגיזרה מסתבר שעכשיו יש לי בעיה רפואית של כולסטרול גבוה ושומנים מאוד גבוהים בדם (לפי בדיקות דם והערכת 2 רופאים). מה אני יכולה לעשות בשביל סוף סוף לרזות? תעזרו לי בבקשה....

שלום רב לך. אחד הדברים החשובים ביותר כדי שתוכלי ליצור שינוי אשר יביא לתוצאות שאת רוצה - ירידה במשקל - זה להבין קצת יותר מה בידיוק את צריכה על מנת לקבל את התוצאה הזאת. בשאלתך את מתארת את הבעיה - ניסיונות של הרזיה בעזרת דיאטה שלא הצליחו, שנאתך לספורט ותחושתך שאת חייבת להצליח ולא יודעת איך. את מפנה אתה השאלה אלינו ובכך מנציחה את המצב כמו שהיה מכיון שזה משאיר אותך בעולם של דיאטות. בעולם הזה - את הקטנה והמומחים של הדיאטה הם הגדולים, את הלא יודעת והם היודעים את באה אלהם ושואלת מה עושים והם עונים לך את מנסה ולא ממש מצליחה. אז כדי שתוצאה תיהיה שונה הפעם בואי נשנה את כללי המשחק. בואי תתבונני על המציאות דרך משקפים של הרזיה ללא דיאטה - בעולם הזה את הגדולה ואת היודעת ואת מצוידת בכל התשובות לשאלותיך ובכל המשאבים על מנת להשיג את מטרתך. ואם זו הנחת היסוד אז בואי נסי לרגע להתבונן בתוכך ולשאול את עצמך מספר שאלות: מה בידיוק אני רוצה - איך יראה העתיד שלי אחרי שאשיג את מה שאני רוצה. למה אני רוצה את זה - אחרי שיש לך את התשובות השלב הבא כבר יהיה יותר פשוט כי התת מודע שלך יאפשר לך להשיג את מה שאת באמת רוצה . אולי מה שכתבתי לך לא ממש ברור לך ואם יש שאלות אני יותר מאשמח להמשיך לעזור לכוון ולעודד. בברכה בלה

שלום רב..... האם לאנשים שסובלים מייתר לחץ דם ממולץ לאכול מזון ללא/דל נתרן ולשתות קפה נתול קופאין. בברכת חג שמח מאיר

פנה לפורום תזונה קלינית או נטורופתיה או תזונה טבעית

שלום לכן, כמו כולם גם אני כאן כיוון שאני רוצה לרזות ולאכול באופן כזה שגם יהיה לי טוב וגם יהיה לי בריא. עשית 2 דיאטות בחיי ( אחת מינוס חמש והשניה מינוס 7) וכמובן שהעלתי הכל חזרה... זו אחת הסיבות שהפורום שלכן משך אותי.... איך מצליחים לרזות ללא דיאטה? אני בת 27 גובהי 1.62 ומשקלי 68-66 תלוי מתי שואלים.. אני לא מרגישה טוב עם גופי ומעוניינת מאוד לרזות. אני אוהבת לאכול, וזה למעשה בעייתי כיוון שהבילוי המרכזי בחיי ובחיי בן זוגי זה אוכל (יציאה למסעדות וכד'), תמיד זה מה ש"שבר" אותי.. השאלה מה אתן ממליצות? הרי אם אני אהיה חופשיה לאכול כרצוני אני אהיה מסוגלת לאכול באופן מוגזם ולא בריא (ג'אנק פוד, ארוחות ליליות וכו'), אז מה עושים?? אני מעוניינת להגיע למשקל של 10 קילו פחות ולשם שינוי גם להצליח לשמור עליו.....

מירב היקר. ברוכה הבאה לפורום שלנו. כמו כל מי שלא מכיר את השיטה את מופעלת עדיין דרך הפרדיגמה של דיאטה. פרדיגמה = תפיסה זו מתבטאת באמירה שלך האומרת אם אוכל חופשי אז אוכל רק גנק. אמירה זו מבטאת אמונה פנימית שגופך רוצה להזיק לעצמו ולאכל זבל ואם רק תתני לו הוא יאכל וישמין בלי סוף. אמונה מסוג זה תייצר כמובן יחסים של חשדנות ואיבה מול גופך דבר שיוביל אותכם למלחמה הדדית אין סופית. זה מה שקורה בפרדיגמה דיאטתית. כשזו אמונה שלך ברור הרי שאת לא יכולה לסמוך על האויב שלך = גופך ועליך לכלוא אותו בסט כללים נוקשים של מותר /אסור נקודות/קלוריות צריך/חייב. וכשאתם אויבים למה שגופך יסמוך עליך וירזה, הוא מרגיש שאת רוצה להרעיב אותו למוות כי כך את פועלת .(מתכחשת לרעב ורואה בו אויב , מונעת ממנו מזונות רבים וגורמת לו תחושה רעה). בגישת הרזיה ללא דיאטה משנים את התפיסה, במקום לראות בגוף אויב שרוצה רק להשמין ועלנו להלחם בו ,אנחו מתחילים לראות בו את בעל הברית החשוב ביותר שלנו . אנחנו מתחילים לסמוך עליו בכל דבר ובעקר בנושא של אכילה. אנחנו לומדים את השפה שלו ולומדים לפענח את הדרך בה הוא מאותת לנו על הצרכים שלו. אנחנו לומדים למלא במדויק את כל הצרכים שלו גם נפשיים וגם פיזיים.אנחנו הופכות להיות אמהות עם אהבה ללא תנאי לגופנו מתוך אמונה חזקה שאם נתן לו את כל התנאים האופטמליים הוא יגעי לאיזון מלא מה שאומר גם ירד במשקל כי לגופך אין שום עניין להיות בעודף אלא אם הוא פוחד שיש בעולם רעב ועליו לאגור את השומן. בגישה שלנו אנחנו מאמנים את האנשים לחזור ולפעול כמו אנשים רזים טבעי, מבפנים. אדם רזה טבעי מעולם לא יראה בהנאה מאכילה שלו בעיה ולא יגדיר זאת כך. מכיון שזו אמונתו זו אכן לא תיהיה בעיה. אני מכירה המון רזים שאוכלים ונהנים במסדעות גורמה בלי שזה יגרום לשום עליה במשקלם. אם תלמדי לחיות מתוך תחושה של שפע, בטחון אהבה ומותר זו תיהיה מציאות חייך ואם לעומת זאת תחיי מתוך מציאות של צימצום אסור ופחד מהשמנה גם זו תיהיי מציאות חייך. תשאלי כל רזה או כל שמן על אמונות שלו ותראי איך הן מתגשמות לו . אז אם את מעונינית לרדת 10 קג ולשם שינוי גם לשמור, עליך לבחור מה את רוצה לעשות - ללכת שוב באותה דרך שכבר ניסית ולא הצלחת (כמו רבים אחרים) או להעיז ולנסות ללכת בדרך אחרת . אני מאד ממליצה לך להתנסות בהרפתקה הזאת. אם תגלשי בפורום תראי עדויות של אנשים שניסו את הגישה וחווים היום חופש, הרזיה ואיכות חיים טובה בהרבה ממה שחוו כשעשו דיאטות. חג החרות בפתח ואני מאחלת לך לצאת לחרות מדיאטות, קלוריות, פקפוק עצמי . בלה

ראשית כל, תודה רבה על התשובה המקצועית והמעמיקה. ושנית, איך מתחילים, איפה ומתי? אני רוצה להיות שם!

בקר טוב מירב. אני שמחה שקנית ושאת רוצה כבר להיות שם. כל דבר בעולמנו מתחיל כך בדימיון של איך אנחנו רוצים להיות ואז בתיכנון של איך להגיע לשם. וכדי להגיע לשם יש צורך בתהליך. לדוגמא אם אני רוצה להיות גננת - אני מתחילה בחיבור אל החלום הזה בתוכי ,אני מדמינת את עצמי מטפלת בילדים יושבת בגן מואר ויפה, בשלב הבא אם אני רוצה שזה לא ישאר רק בדימיון אני בודקת איך אני מגיע לשם. מן הסתם כדי להיות גננת עלי לעבור תהליך של הסמכה הכולל בתוכו ידע אקדמי והתנסות רחבה. בתום תהליך ההכשרה אני אהפוך להיות גננת ואוכל לפעול כגננת על מנת להגשים את ההויה הפנימית שלי. להפוך לרזה מבפנים לא שונה בהרבה מכל תהליך אחר. תהליך לקוח ממילה -ללכת, כדי להיות במקום אחר צריך ללכת אליו, מה שאומר שיש צורך לצאת לסוג מסוים של מסע ליצרת השינוי. אפשר ללכת לבד,אפשר ללכת בקבוצה ואפשר ללכת עם מדריך. כל אדם יחליט עבור עצמו מה היא הדרך המתאמה לו ביותר. אז תבדקי עם עצמך איך נכון לך. במידה ותרצי ליווי שלי או של לאה נשמח לתת לך אותו, במידה ותרצי עזרה מסוג אחר תבדקי מה בידיוק יעזור לך ותבקשי. אנחנו פה. בברכה בלה

אני שאלתי איך אפשר להוריד את הצמיגים שבצדדים???.והאם להפסיק לאכול אחרי בערב באמת עוזר ??? אני ישמח אם תענו לי

את לא במקום הנכון! פה אין פתרונות מהירים ולא נגיד לך לבלוע כדור והופ הצמיגים יעלמו.. לא עושים דיאטות כאן, לכי לפורום אחר שם יעזרו לך

שלום רב אני בחור בין 36 ,כאשר אני מתאמן בחדר הכושר עם מישקולות כ50דק,אני תמיד מגיע לחלק הארובי של האימון כבר עייף,חסר אנרגיה, אני מניח שזה בגלל שמאגריי הגליקוגן מדוללים מאוד כבר,אבקש לציין ששעתיים-עד שלוש לפני האימון אני אוכל פחמימה ומעט חלבון וכן חצי שעה לפני חטיף אנרגיה ובכל זאת זה קורה. 1. הכמות שאני אוכל היא מספיקה גם על דעת דיאטן. 2.אולי אין ברירה חייבים להפריד בין האימונים. בכבוד רב מאיר

בוקר טוב מאיר בין אם מדובר בפעילות אירובית או אנאירובית, הגורם המגביל את יכולתנו תמיד יהיו הפחמימות. בפעילות אנאירובית (משקולות) השרירים צורכים פחמימות. בפעילות אירובית השרירים צורכים גם פחמימות וגם שומנים ביחסים משתנים. אמנם ניצול השומנים גבוה יותר אך ככל שהעוצמה של פעילות אירובית גבוהה כך מתגבר ניצול הפחמימות. (אולי כדאי לצמצם את רמת המאמץ בפעילות אירובית.) מעבר לכך, ניצול השומנים למטרות אנרגיה תלוי במטבוליזם של פחמימות. על מנת שתוכל להפיק אנרגיה משומן, נדרש מרכיב שהוא תוצר חמצון של פחמימות. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, פחמימות הם הגורם המגביל. אם אתה חש מדולדל וחסר אנרגיה יתכן שרצוי להפריד אימונים ואולי גם כדאי לשקול לצמצם את משך הזמן והעוצמה המושקעים בפעילות אנאירובית לטובת אירובית. כך שתוכל לשלב בכל זאת. דבר נוסף שכדאי לבדוק מול מאמן כושר מוסמך הוא את האפשרות לשנות את סדר הפעילות (אירובי לפני אנאירובי). מה שמעניין הוא שלא ציינת את צריכת המזון לאחר המאמץ הגופני. אצל ספורטאים אנאירוביים יוצרים, באופן מכוון, מצב של ריקון גליקוגן (התשה) ולאחר מכן העמסת פחמימות. במצב כזה הגוף אוגר אקסטרא פחמימות בצורת גליקוגן בשרירים, כך שכמות האנרגיה הזמינה בשרירים עולה מאימון לאימון.. הדבר תורם הן לגדילת מאגרי האנרגיה הזמינה לביצוע מיטבי והן לגדילת מסת השריר (גליקוגן סופח כמות לא מבוטלת של מים) מה שמשפיע על המראה ועל מידת הכח של השריר. צריכת פחמימות בתום הפעילות הגופנית יעילה במיוחד כיוון שקיים רעב גדול של השרירים החשים במצוקת החסר והם נוטים לאגירת יתר , לטובת האימון הבא. הגוף מכין את עצמו לסטרס הבא. כל שכתבתי נכון לספורטאים הישגיים ואולי גם רלוונטי לך ולא שולל את האפשרויות הראשונות בנוגע להפרדת האימונים או ויסות הזמן ורמת המאמץ המושקעים בהם. דבר נוסף, אינני יודעת כמה זמן אתה פעיל במסגרת אימונית זו, יכול להיות שעליך לתת לגוף את הזמן להתאים את עצמו לרמת המאמץ הזו. ובכל מקרה חשוב להמשיך ולהיות קשוב לגופך, בדיוק כפי שאתה עושה, הוא מסגנל לך את צרכיו בצורה זו. בברכה שלך לאה פינטו

שלום לכם, אני חיילת בת 19 ומשקלי 75 קילו והגובה שלי הוא 1.54 אני ממש רוצה להרזות ואין לי זמן או כוח לעשות ספורט אני מגיעה לסוף היום עייפה ורק רוצה ללכת לישון ואני אוכלת 2 ארוחות ביום + קערת דגני בוקר ללא חלב. הארוחה שלי מורכבת מהרבה סלט וקצת אורז ולפעמים שניצל של טבעול, הבעיה שהאוכל של הצבא מלא בשמן אז זה בעיה לאכול אוכל בריא .. אני רק בסופי שבוע בבית אולי תוכלו לעזור לי להרזות אני ממש רוצה להוריד... יש לי בטן שנראית כאילו אני חודש חמישי בערך מקווה שתתנו לי פתרונות כלשהם.. תודה מראש ויום מקסים אלה

אלה המקסימה. איך לדעתך נוכל לעזור לך? את תארת רק בעיות בלי שום פתח לאפשרות לשינוי. אני מחזירה את השאלה אליך. מה לדעתך יאפשר לך לרזות בתנאים הקיימים בחיים שלך?

שלום.. 1. אני ילדה מלאה ותאמינו לי שניסיתי הכל כדי לרדת במשקל (כולל..צום, תפריטים, ספורט, דיאטות וכו') אבל אני לא מצליחה לרדת במשקל. משתדלת לאכול אוכל בריא, ירקות ופירות ומכל אבות המזון. אני ממש צריכה שמשהו ידריך אותי כי לבד כנראה שזה לא ממש הולך.. וידוע לי שצריך לשלב דיאטה וספורט אבל אני לא בדיוק יודעת כלכך איך עושים את זה. 2. איך מטפלים בבולמוס ולמה הוא כל הזמן חוזר? מה הדרך הכי טובה לטיפול? תודה מראש על העזרה, נעמה :]

נעמה . ראשית את כבר במקום טוב, את רוצה להיות בריאה ורזה אבל לצערי הרב קשה לעזור לילדה בלי ליצור שינוי גדול בכל המערך המשפחתי. עליך לגייס את הוריך על מנת לפתור את בעיית האכילה שלך. שוחחי אתם שתפי אותם בקשיים שאת חווה בנושא של אכילה ובקשי עזרה. את לא יכולה לבד

קודם כל תודה על התגובה. אם יש לך טיפים להרזייה ללא דיאטה מאוד אשמח לראות וליישם, עכשיו אני נכנסת לחודש אינטנסיבי מבחינת האוכל והפעילות הגופנית, לכן אולי תוכלו להעלות לאתר תפריטים או כל תוכנית אוכל מסודרת ומזינה.. כי עוד חודש אני צריכה להוריד לפחות 2 ק"ג ללא צום או משהו בסגנון. אני שוקלת 59 קילו והגובה 1.58, בתודה מראש נעמה :]

הי אני מיואשת ומאוכזבת מבטני בו זמנית. אני עושה ספורט כבר 10 שנים. רצה 50 דקות 4-5 פעמים בשבוע, משלבת אימוני כח 4-5 פעמים בשבוע לפי תכנית שנבנתה ע"י מדריך מוסמך.שומרת על תזונה נכונה ,שותה בין 2-3 ליטר מים ביום..אבל.. הכי מציקה לי בעולם העובדה שיש לי בטן שלא יורדת ..אני ממש מאוכזבת. יודעת שכפיפות בטן לא משפרות ,אבל עושה כחלק מהאימונים.תמיד נראית כמו אישה בהריון (טרם ילדתי).הייתי אצל גסרולוג והוא טוען שהבטן שלי עצבנית..אני סובלת מעציריות (פעם בשבוע -שבועיים). חשבתי על שאיבת שומן באיזור הבטן . מה דעתכן? תודה רבה מור

מור היקרה. ישנו עקרון האומר האנרגיה הולכת למקום אליו מופנית תשומת הלב. שימי לב לאן הולכת האנרגיה שלך - לכעס חוסר שביעות רצון חוסר קבלה וחוסר השלמה עם חלק מסוים מגופך. יש לך פרדיגמה האומרת - אם אשנא מספיק את הבטן שלי אם אכעס עליה, אדחה אותה ואעשה כל מה שאפשר על מנת לשלוט בה היא תעלם ותעשה את מה שאני רוצה ממנה. ובכן יקירתי הדברים לא עובדים ככה. שימי לב את בעצמך אומרת שדרך שניסית לא עזרה לך בכלל ,יותר מזה היא גרמה לך ליאוש כעס עצמי ואכזבה ומן הסתם איכות חייך נפגעה לגמרה. בשפת הגוף נפש בטן מסמלת את המקום בו נוצרים הרגשות הראשוניים שלנו ועצירות משמעה קושי להפטר מרעינות, מחשבות ואנרגיות שכבר לא משרתות אותנו. את בעיני מחזיקה את הרעיון של שנאה כלפי חלק מגופך ומסרבת לוותר עליו תשאלי את עצמך מה יוצא לך מזה והאם לא כדאי לנסות גישה חדשה?

שלום מור את מביאה מקרה מעניין ומסקרן מבחינתי, אשר מעורר אצלי כמה שאלות. כיוון שהתשובות נמצאות אצלך, אני מפנה אותן אלייך. 1. האם ה"בטן" שאת מתארת קשורה עם מבנה גוף? האם זוהי תופעה קיימת במשפחתך? 2. ממתי את מכירה את ה"בעיה" הזו? מאיזה גיל? מאיזו תקופה? 3. מה זאת אומרת "בטן עצבנית"? אם את אוכלת באופן ראוי כפי שאת מתארת ופעילה, ממה נובעת הדיס-הרמוניה הזו במערכת העיכול? על איזה רקע העצירויות? 4. מהיכן הבטחון שה"עודף" בבטן הוא שומן? אודה לתשובותייך, אם בכוונתך לענות, אנא הקדישי תשומת לב לשאלות ששאלתי. מאחלת לך שבוע נעים ופורה שלך לאה פינטו

הי לאה תודה על התייחסותך הרבה. להלן תשובות לשאלותייך: 1. אני היחידה במשפחה עם בטן שנראית כל כך גדולה. לאבי יש כרס ולאחיי יש בטן אך לא מפחידה כמו שלי ואני היחדה שעושה ספורט והרבה! 2. ייתכן וזה קשור למבנה גוף- כך אומרים לי. 3. אני מכירה את הבעיה מאז היותי חיילת. ואז פחות עסקתי בספורט. כיום זה ממש מטריד אותי , כי עשיתי לא פעם דיאטה מבוקרת ומאוזנת ועדיין הייתה לי "גבעה" . 4. בטן עצבנית- זה ביטוי ששמעתי מרופא גסטרו שטען כי הבטן שלי עצבנית עליי, כי אני לא רגועה. אכן יש דברים שמטרידים אותי והבטן בעיקר,אך אני לא מבינה איך זו הסיבה.היו זמנים שלא הייתי עצבנית ועדיין הייתה לי בטן. 5. אין לי מושג ממה נובע הדיסהרמוניה בעיכול. קשה לי עם זה שאני פעם ב...בשירותים. מה דעתך על שאיבת שומן באיזור זה? אם טרם עניתי לכל שאלותייך. אשמח לענות תוד'ה מור

מעניין, אני באמת מבינה ותומכת לגמרי בגישה שלכן, אבל לא יכולה ליישם אותה על עצמי, בולימית שכל הזמן רוצה לאכול, ולמדה שאפשר...אני ככה כבר 7 שנים.

ואת תמשיכי להיות ככה אם לא תוותרי על המחלה שלך, על הגדרות של עצמך כבולמית ועל אמונה שאת לא יכולה להשתנות. אני מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה והשיטה שלנו מצוינת לבעיה זו. כמובן שבגלל שבולמיה היא מחלה המסתירה בתוכה קונפליקטים רגשיים רבים יש צורך בטיפול המשלב פסיכותרפיה עם יעוץ תזונתי. בכל אופן ניתן לצאת מבולמיה עם טיפול נכון והחלטה שלך שמגיע לך לחיות אחרת. בברכה בלה

היי בלה! אפשר להפנות אליך נשים שחולות בבולימיה? כי נראה לי שמבחינת תזונה נכונה לבולימיות השיטה שלכן הכי מוצלחת, מניסיון שלי (כמובן בנוסף לטיפול נפשי). תודה

השיטה שלך היא להקשיב לגוף, אבל בבולמיה זה בידיוק ההפך- רוצים הרי להזיק לו..אז איך השיטה עובדת עם הבולימיה?

היי, אני בת 28 בשבוע השישי להריוני. מאז ומתמיד משקלי היה עודף אבל לא בצורה חריגה (שמנמונת קוראים לזה), במהלך חיי ניסתי המון דיאטות ירדתי ועליתי. בשנתיים האחרונות החלטתי שאני מפסיקה את נסיונות אלה, מנסה לאכול בריא לעשות התעמלות מידי פעם ולא משתעבדת לדיאטה. בסה"כ די הצלחתי ולמדתי לחיות עם גופי ואף לחבב אותו. עכשיו נכנסו בי חרדות לגבי משקלי ואיך אראה, אני יודעת כמה אישה בהריון אמורה לעלות אבל זה לא מרגיע. אני נמוכה מאוד ומפחדת להראות כמו פיל. מסביבי אני מצליחה לראות רק בנות גבוהות ורזות עם בטן הריון מדהימה. הדבר מונע ממני את ההתרגשות והשמחה שבהריון הראשון ואני חרדה לגופי. נ.ב. אני גם צמחונית אשמח לתגובה, עיצה אמירה תודה

אני באה מתחום ההפרעות אכילה (בולימיה במקרה שלי). ואני התחלתי את השיטה הרזיה ללא דיאטה ובינתיים זה עובד. מה שאת מתארת זאת הבעיה שלי בדיוק ושל כל אחת שיש לה הפרעת אכילה והיא חרדה מוגזמת מהשמנה של הריון. לי נאמר שצריך לטפל בחרדות כדאי להשלים עם התהליך הטבעי של הגוף ועם השינוי שיתחולל בו.

ל היקרה. אין דבר מופלא יותר מהריון. הגוף משתנה - הגוף שלך מגדל תינוק. איזה פלא, איזה קסם - תשתדלי להנות מכך. להמשיך לאכול כמו שהצלחת בשנתיים האחרונות. תסמכי על הגוף שלך, עם הזמן, הוא יחזור לאיזון. ואת - תחשבי על צבע קירות חדר הילדים, על שמות, אושר גדול מחכה לך, למה לקלקל ?

שלום ל 9 חודשים שהם חוויה שמתגעגעים אליה (כן, לחלקינו לעיתים לוקח זמן, אך זה תמיד קורה). 9 חודשים נדרשים להריון, לא רק להתפתחות העובר, לא רק לטובת הפלא הזה, אלא גם לטובת התפתחות האם עצמה. וזוהי תחילתה של דרך חדשה, של חיים חדשים, לא רק לרך שיוולד בשעה טובה, אלא חיים חדשים לך. בלי להבין (כי מבינים רק מאוחר יותר, כולם) את בתחילתו של תהליך שינוי, ובעצם תהליך השינוי המהותי ביותר בחייך. (ואיננני מתכוונת לשינוי המשקל שלך) וכמו בכל תהליך שינוי יזום ורצוי (כמו השינוי והמעבר לאמהות, למשל) אנו מתמלאים בהתרגשות מצד אחד, וחששות מצד שני. אין דבר שמונע ממך את ההתרגשות והשמחה שבהריון, מלבדך. את היחידה שמונעת מעצמה לחוות את תהליך יצירת ילדך באופן חיובי. והאופן שבו את עושה זאת הוא הכוונת המיקוד שלך. את מכוונת את המיקוד שלך: 1. לעתיד - פחד תמיד מתקשר אצלנו עם העתיד ובעיקר עם אי הודאות הטמונה בו 2. לנשים אחרות - מסביבך את מצליחה לראות רק גבוהות ורזות כיוון שאת ממוקדת בפער בינך לבין האחרות. הן הרי היו גבוהות ממך גם לפני ההריון ואני בטוחה שגם יש שונות בין מי שאת מתמקדת בה לבינך במבנה הגוף ובצבע השיער. את תופשת את עצמך כשונה, כבעלת בעיה (נמוכה שפוחדת להראות כמו פיל, את רואה סיכוי לעצמך להראות כמו פיל, על אף העובדה שאינך נראית כך), המיקוד התודעתי הזה מכוון אותך להבחין במה שמייצג לך את הפער הזה. צורת הגוף שלך משתנה ותשתנה, כך זה במשך 9 חודשי הריון, טבעי ונורמלי לחלוטין, אין זה אומר דבר בנוגע למה שיהיה לאחר ההריון, הגוף משתנה בהתאם לצרכיו ולפונקציות שהוא ממלא בכל תקופת חיים.. שני את המיקוד שלך ולא תחושי שתקופה כ"כ יפה ומיוחדת בחייך, מתבזבזת מבלי שתחווי את הריגושים האמיתיים שבה. שימי לב איך גופך משתנה כדרך הטבע וחנכי את עצמך לקבל בברכה את הפלא הזה שנקרא גופך, למדי להעריץ אותו על היכולת המדהימה הזו. ומדהים עוד יותר הוא לראות איך הוא גם יודע לחזור למצב הרגיל לאחר מכן. עקבי אחר השינויים מתוך סקרנות ולא מתוך ביקורת. ומתוך ההערכה הזו לגופך, המשיכי לתקשר איתו ולתת לו לווסת את אכילתך. זה מבטיח לך עליה בריאה מושלמת במשקל. דבר נוסף, כצמחונית את בודאי יודעת שעלייך לנטר כל מיני רכיבים תזונתיים ולהיות ערה לסיפוקם. חשוב כמובן גם בהריון. ל' יקרה, אני מאחלת לך הריון בריא ונהדר, שתהני מכל רגע ושהכל יבוא על מקומו בשלום. שבוע נפלא שלך לאה פינטו

שמעתי שתערובת דבש וקינמון עם מים רותחים בבוקר על בטן ריקה ובערב לפני השינה מסייעת בירידה במשקל. האמת נשמע מאוד מפתה. אך לא מציאותי. האם יש אמת בדברים אלו? כמה אפשר להפחית? ואיך הקסם הזה עובד..? אם בכלל...

בוקר טוב אלינה כשהייתי בת 17, שמעתי שחומץ תפוחים מרזה וגם אשכוליות. קסם זה לא ממש היה. וכך גם נשמעת התערובת הזו של דבש וקינמון. אלינה,צר לי להיות זו שתבשר לך, אך קסמים לא באמת קיימים, את יודעת. מצטערת להיות זו שמנפצת את הפנטזיה אבל "קסם" הוא רק טריק, אחיזת עיניים. הוא מאוד יפה ומשעשע לבמה אך לא שמיש, שלא לאמר, חסר ערך, ביום יום. עשרות שנים עמלים חוקרים ומדענים לייצר שיקוי או קפסולה שיגרמו להרזייה...זהו החלום הרטוב של כל חברת תרופות. לא מוזר לך שהם עדיין לא עלו על הדבר הפשוט הזה שנקרא "דבש וקינמון". הפנימי יקירה, נכון להיום, אין שום מזון הידוע כבעל סגולה שכזו. בדיוק כפי שאין מזון משמין, אין מזון מרזה. כי אם היה מזון כזה, וכל-כך זמין כמו חומץ תפוחים, אשכוליות או דבש עם קינמון, לא היתה השמנה, ואני באופן אישי הייתי שוקלת בכובד-ראש להקים כוורות ולגדל דבורים. בקצרה ולסיכום אומר לך שאני לא מכירה אפקט ביולוגי כזה. יום נפלא שלך לאה פינטו

שלום, אני מעיין , אני בת 12 . משקלי הוא 44 והגובה שלי הוא 1.58 אני רוצה להוריד 5 קילו איך אני עושה את זה??

שלום לשתכן , עלכן לפנות להורים שלכן על מנת לקבל תמיכה בירידה נכונה ובריאה במשקל. חשוב ביותר לעשות את זה נכון ובריא כדי לא להכנס למעגלים מסוכנים של דיטאות. יש בטיפולי נשים שהתחלו את הקרירה הדיאטית שלהן בגיל צעיר דבר שגרם להם לבעיה גדולה מאד בגיל המבוגר

קוראים לי טל ואני בת 14 וחצי . אני שוקלת 62 קילו וגובהי הוא 1.60 בערך .. רציתי לדעת איך אני מפחיתה ממשקלי עשרה קילו , בתודה טל.

השאלה שלי היא איך מתחילים מכיוון שאתן אומרות לאכול כל מה שהגוף "מבקש" אני מרגישה שאם אעשה זאת אני אגיע למשקל של 400 קילו,, איך מגיעים למצב שבו הגוף מכוון אותנו להרזיה ללא הכרח שאנחנו(המוח)מאלץ את הגוף

היי מירי. איך הופכים להיות רופאים ? עוברים תהליך המשלב ידע וחוויה. איך הופכים להיות נהגים? עוברים תהליך המשלב ידע וחוויה. איך הופכים להיות הורים - עוברים תהליך של יודעת ידע והרבה הרבה חוויה. כדי להשתנות ולהשיג תוצאה בגישה שלנו יש צורך להגיע לשינוי ברמת ההויה שלנו ברמת הליבה ברמת beeing זה יצור את השינוי ברמת המעשים רמת הdooing . אז התהליך הוא התשובה ,וכדי לעבור אותו עליך ללכת כברת דרך כדי להיות במקום אחר. את יכולה ללכת לבד ואת יכולה להעזר במדריך. אנחנו עושות כל מה שאפשר על מנת לתת לגולשים בפורום את הכילים כדי לעבור את התהליך אבל זה רק ידע בלי החוויה קשה להעביר אנשים חוויה דרך הפורום, אחרת רק מקריאת ספרים הינו הופכים להיות - רופאים/הורים/נהגים. מקווה שעזרתי

הי לכן, בת 40. במהלך חיי עשיתי מספר דיאטות וכמו רבים וטובים אחרים העלתי את הכל ואף יותר בחזרה. בשנה האחרונה עשיתי דיאטה מבוקרת וירדתי באופן איטי 20 ק"ג. מס' חודשים אחרי ולאט לאט אני מתחילה לחזור להרגלי הישנים, וכמובן שהמספרים על המשקל מתחילים לעלות. נורא מתוסכלת וממש אין לי מושג איך להפסיק את העלייה הזו. אני מוצאת את עצמי חסרת אונים. אני קוראת את מה שאתן כותבות בפורום וזה נראה כל כך נכון. אני יודעת שאין תרופת פלא - אבל בכל זאת - מה לעשות ? אני מיואשת.

שלום אלי יקירתי, תחושת היאוש שלך ניכרת ואינה מפתיעה. זה חלק מהתהליך הדיאטטי, לרדת ואח"כ לעלות, להגביל ואח"כ לשחרר. על מה התבססת כשציפית שהפעם זה לא יקרה? הרי יש לך נסיון עם דיאטות. דגל הפורום הזה איננו "אין תרופת פלא" אלא גישה אחרת לגמרי להרזייה. אם ברצונך לשנות את מימדי גופך ולחיות בנוחות בגוף אידיאלי ויציב, עלייך לשנות את גישתך. גישתך לגוף, גישתך למזון, גישתך לעצמך. כתבת: "אני קוראת את מה שאתן כותבות בפורום וזה נראה כל כך נכון." אם כך, מה מרגיש לך לעשות? אני מחזירה את השאלה אלייך ומבקשת חידוד בנוגע לעזרה שאת מבקשת. בברכת יום נפלא שלך לאה פינטו

תודה על התשובה המהירה. את צודקת. מה חשבתי לעצמי ? למה שהפעם אצליח ? אבל משום מה בגלל שהירידה היתה כל כך איטית, והדיאטה היתה כל כך "שפויה", ופעם ראשונה מזה המון זמן הגעתי למשקל שרק העזתי לחשוב עליו, רציתי נורא להאמין שבאמת חל איזה שהוא שינוי. אולי שהדיאטה הפכה להרגל. אבל האמת המרה התפוצצה לי בפנים. ואני באמת נורא נורא מיואשת וכל כך לא רוצה להשמין הכל. אני קוראת ומבינה את מה שאתן כותבות פה. שוטטתי קצת בפורום. מה אני רוצה ? כנראה לדעת איך עושים את זה, איך מפסיקים את העלייה ועושים "שולם" עם הגוף שלי.

שלום לכן מה דעתכן על שיטת הניקוד? ניתן לאכול כל מה שרוצים עד מס' נקודות מוגבל האם זה טוב או לא? ולאה אמרת לאחת הבנות שצריך לאהוב את הגוף ולהקשיב אבל איך עושים זאת כשאת עומדת מול מראה ורואנ צמיג (תודה לאל אצלי לא גדול) בולט מהבטן

שלום רב לך. אני רוצה להעיר ולהאיר את עינייך על ידי דוגמא. אם תשימי על העיניים שלך משקפים בצבע אדום הכל יראה לך קצת אדום - צבע צהוב יראה כתום , צבע כחול יראה סגול ואלו צבע לבן יראה ורוד. כשתסתובבי בעולם עם משקפים כאלה תחשבי שכולם רואים כמו שאת רואה, תפרשי את המציאות דרך המידע שאת מקבלת מהעניים שלך הלבושות באדום , תרגישי על פי הפירוש הזה וכך גם תתנהגי. אם יום בהיר אחד תדברי עם אדם המסתכל על צבע לבן ללא משקפים כמו שלך לא תוכלו להבין אחד את השיני כי הוא לא לובש משקפים ולכן רואה את העולם אחרת. אם תשתכנעי לרגע להוריד את המשקפים תגלי מציאות שונה. את לובשת משקפים של דיאטה/נקודות/פחממות/. דרך משקפים אלו העולם נראה אחרת - האמונות והנחות היסוד אומרות שאין לסמוך על הגוף , אין לקבל אותו כמו שהוא , יש להתערב בכל התהליכים שלו ולכפות עליו משהו חיצוני כמו נקודות או קלוריות או אבות מזון או כל דבר אחר. כל עוד תלבשי את המשקפים האלו לא תוכלי להבין, באמת להבין את התפיסה של הרזיה ללא דיאטה, לא תוכלי לחוות, באמת לחוות את החוויה של אדם רזה טבעי. עליך להעיז ולהוריד את המשקפים ולגלות מציאות שונה. אני יודעת שזה קשה ואני יודעת שהרבה אנשים מסביבך לובשים את משקפי הדיאטה. בעיני, המשקפים האלה לא יוכלו להביא אותך למצב של רזון אמיתי מבפנים , אהבה וכבוד כלפי הגוף שלך ואיכות חיים טובה. אז אני מציע לך להוריד את המשקפים האלו ולו לרגע לקרוא קצת את התכנים של הפורום בלי משקפי הדיאטה ולראות איך העולם נראה דרך משקפי הלא דיאטה. בברכה בלה

בוקר טוב a יקרה מצידי את יכולה גם לקרוא זה יהלומים, כוכבים, פנינים או חרוזים. גם בדידים זה בסדר, כל עוד תביני שאיך שלא תקראי לזה, הילד הוא אותו ילד ושמו המקורי הוא - קלוריות. כל שיטה שמסיטה את תשומת הלב שלך מסיגנלי הגוף החוצה, היא פסולה בעיניי. אל תשלי את עצמך, אינך, באמת, יכולה לאכול כל מה שאת רוצה. השיקול שלך יהיה מספר הנקודות. את בכל זאת מוגבלת, זוכרת? בינינו, אם חרצת דין גופך לצרוך רק 1000 נקודות (ואל תתפסי אותי במספר כי אני ממש, אבל ממש ממש, לא מבינה ב"נקודות"), לפי איזה שיקול תפזרי אותם במהלך היום, או מאמצע היום? לפי מה שאת הכי רוצה או לפי מה שהכי "נכון" מבחינת מלאי הנקודות שלך? חשבי, באיזה אופן זה שונה מספירת קלוריות? ולא שאני רואה ב"קלוריות" מילה גסה. אני רק יודעת שזו הטריטוריה של גופך ולא של המחשבון שלך. בנגע לאמירה שייחסת לי, אסביר. אנו מעצבים את חיינו ברגעי החלטה. ההחלטה להיות רזה, משמעותה ע"פ גישת ההרזייה ללא דיאטה, היא יריית הפתיחה לבניית מערכת יחסים חדשה, בריאה והרמונית עם גופנו ועם עצמנו. הצמיגים הניבטים אלינו דרך המראה, אינם אלא תוצר של יחסינו הקודמים. התעלמות מצרכינו הגופניים והרגשיים גם יחד. זוהי מציאות שנולדה מבחירת העבר. אם את בוחרת עתה אחרת, התמקדי ואל תתני לנסיבות המציאות הנוכחית (שאת יצרת) להסיט אותך מדרכך. אחרת, תשמרי ותטפחי, באופן לא מודע, את אותה מציאות בלתי רצויה. כשאת מתמקדת במציאות הנוכחית, את בעצם מתמקדת בעבר, וממשיכה להזין ולטפח אותו. וכך גם יראה העתיד. אם את עצתי ביקשת, אציע לך להתעלם מכל מה שיצרת עד כה ולהתמקד במה שאת רוצה ליצור. מבחינתי, את יכולה להפסיק להסתכל במראה אם זה מעלה בך תחושות לא מקדמות כמו תסכול, יאוש, אכזבה. תחושות אלה מזינות אותך באופן שבולם את התגשמות החזון שלך. בואי נחשוב על בן-גוריון או הרצל לרגע. אנשי חזון לכל הדעות. אם בן-גוריון היה מתמקד בשממון המדברי והרצל היה מתמקד בפזורה היהודית, שלא לדבר על הלוגיסטיקה, הפוליטיקה ושאר קשיים, שניהם היו, ודאי, מתמלאים פסימיות. ועם פסימיות לא יוצרים מציאות חדשה. כשאני נוסעת לאורך הנגב והערבה, רואה את הישובים, אינני שוכחת לרגע שפעם לא היה כאן דבר פרט לחול וחול, אך חשוב מזה, אינני שוכחת לרגע שהמראה הזה נרקם תחילה במוחו של אדם....הרבה לפני שהתבטא במציאות חיינו. להתמקד במציאות החיצונית ולקבל אותה כעובדה, כאבן שאין לה הופכין, משמעותה לפעול באופן ריאקטיבי, קורבני ושורד. זו אינה איכות בעיניי, זהו ויתור על משאביי היצירתיות שלנו. זוהי התקעות וכניעה לנסיבות. להתמקד במציאות רצויה, גם כשהנתונים החיצוניים מראים לנו אחרת, זוהי פרואקטיביות לשמה. ומכאן השמיים הם הגבול. יקירתי, הכל ענין של מיקוד. אין כאן נכון או לא נכון. יש כאן מקדם או בולם. היכן שתמקדי את תודעתך זה מה שיגדל ויקבל נפח בחייך. בדיוק כמו עבודה עם זכוכית מגדלת. כשאני בוחרת בגופי כשותף שלי, השותפות הזו לא תתקדם לשום מקום אם אני רואה אותו בעין לא טובה או לא יפה (חשבי על שותפות עסקית) מעבר לכך, אל תשכחי שהגוף שלך רק מגיב לך. ז"א, אם אני מסתובבת בעולם עם צמיגים, זה רק בגלל הבחירות שלי, לא בגלל שכך בא לגוף להיות. אז מה קורה פה כשאת סולדת ממנו או דוחה אותו, מה הוא עשה לא נכון? a יקרה, תודה על הסבלנות ועל ההזדמנות לגעת בנקודה חשובה מאוד. מאחלת לך יום נפלא שלך לאה פינטו

רציתי לדעת האם קיימת השמנה בעקבות נטילת גלולות. קיבלתי השבוע מירשם מהגניקולוג שלי לגלולות נגד הריון מסוג פמינט, אבל שמעתי שגלולות משמינות ואני קצת חוששת להתחיל לקחת. האם זה נכון או שזה רק מיתוס?

עד כמה שידוע לי זה לא נכון. כשאני לקחתי פמינט לא עליתי במשקל, ועד כה הוכח שהדבר היחיד שמשמין זה בעצם... אוכל.

אני בת 47 עובדת בגן ילדים עד השעה 16, קשה לי מאוד להמנע מאוכל משמין בגן, מכיון שכל הזמן האוכל די זמין, חטיפים למינהם וכו, יש לציין שאני די בתנועה כל שעות העבודה עם הילדים(איך לא!)שאלתי היא אייך וכיצד אוכל להמנע מאוכל ונישנוש תמידי במשך היום.. יש עלי עודף של 7 ק"ג, ומאוד מאוד קשה לי להוריד,כמו כן, בעבר עשיתי המון ספורט כגון הליכות וכעת, חוזרת מאוד עייפה מהעבודה ופשוט אין לי כוח....אשמח לתגובה או עידוד חיובי

אני יכולה להמליץ לך על טבליות שעוזרות לשלוט בתאבון ובאכילת חטיפים 2 טבליות ביום וזה עוזר! מחומרים טבעיים בלבד!

עיינתי בכמה תשובות שרשמתן שספורט הוא לא חובה להרזיה אלה הוא נועד להנאה ובריאות. אבל ידוע שבניית שרירים בגופנו שורפת אנרגיה גם במנוחה וכדאי ליצור מאזן קלוריות שלילי חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות והכי חשוב שאם יורדים במשקל ללא ספורט העור הרבה פעמים נהייה רפוי. ברור שאם לא מפעילים את הגוף פחות רעבים (לא תמיד) אבל עדיין החיטיוב והעיצוב של השרירים גורם להצרת היקפים שזה יותר חשוב מלרדת במשקל הגוף.

ערב טוב מור אני מבקשת לעשות אבחנה בין שלוש נקודות שונות בפוסט שלך: 1. יצירת מאזן אנרגיה שלילי - להפעיל את הגוף לטובת יצירת פער אנרגטי שלילי זהה ואינו שונה כהוא זה מהגבלת וצמצום האכילה, לאותה מטרה בדיוק. בין אם את מצמצמת את ההכנסה או מעלה את ההוצאה, כשהמטרה היא כפייה על הגוף לרזות תוך יצירת סטרס, את פועלת מהמקום הלא נכון. למה שתרצי שגופך "ישרוף" יותר אנרגיה? יותר ממה? זו אגב, סיבה מצויינת, בגינה אנשים מוצאים את הפעילות הגופנית מעיקה ומעטים מתמידים בה. ההקשר שאנשים יוצרים בין פעילות לבין השמנה/הרזייה והתפקיד שהם מייחסים לפעילות גופנית - יוצרת מצב בו, עם כל הכבוד למה שברור וידוע (4 שעות שבועיות וכ"ו), בסיכומו של דבר לא נעשה כלום. כך שאו שאנשים מתאבדים על מכוני כושר (בפרץ מוטיבציה אדיר לרזות) או שהם נטולי מוטיבציה להזיז אצבע. כדרך הדיאטה - הכל או לא כלום. בנוסף, בתהליך הרזייה ללא דיאטה, העבודה ההרמונית עם הגוף מעלה את חילוף החומרים בשתי דרכים: 1. שמירה על מסת השריר (ראי סעיף 3) 2. פיזור הארוחות שנוצר באופן טבעי. 2. חיטוב ועיצוב - אם את בוחרת לעשות פעילות גופנית על מנת לחטב את גופך, אשריך. זה אינו קשור להרזייה. זה בדיוק כמו לעשות מצד אחד ניתוח למתיחת פנים ומצד שני להתאפר. זוהי רק תוספת (...שתופסת). חיטוב עובד על עיצוב השרירים. הרזייה ממוקדת במסת השומן (ראי סעיף 3). אלה הם שני מדורים שונים בגופנו. 3. הרזייה וירידה במשקל - אינם מושגים זהים. הרזייה, משמעותה צמצום מסת השומן. ירידה במשקל משמעותה שינוי במסת הגוף כולה. מסת הגוף הכללית מושפעת מהרבה מאוד גורמים, כשהזניח בהם הוא השומן והמשמעותי בינהם הוא תכולת הנוזלים בגוף (שרירים, למשל). זו אחת הסיבות שבמסגרת הרזייה ללא דיאטה איננו משתמשים במאזני שקילה על מנת להעריך את ההרזייה שלנו. בתהליך הרזייה ללא דיאטה, מה שחשוב אלה הם ההיקפים. ואכן, הצמצום שלהם ניכר, בעוד המשקל הכללי עשוי להפתיע אותנו. אם אני חוזרת לסעיף 2, אומר שחיטוב הגוף מושפע לא רק ממסת השריר אלא גם מכמות מסת השומן. כך שכשאת מרזה באמת, כלומר מצמצמת את מסת השומן שלך, ולצד זה אינך מאבדת מסת שריר, גופך יהיה חטוב יותר ולא רפוי כפי שאת מתארת. רוצה לחטב יותר, קדימה הפועל. אני חושבת שאת מוזנת מנסיונך בדיאטות. בדיאטה יש איבוד שריר ואיבוד מינורי של שומן - שם באמת נשקלים וראי איזה יופי ירדת 2 ק"ג בשבוע. האם זה שומן? ממש ממש לא. השומן די נשאר, השריר די יורד והמסה הכללית לא נראית משהו. הפתרון שמציעים לך הוא ללכת ולעבוד במכון כדי לתקן את המעוות. אך למה ליצור אותו מלכתחילה. ועוד שני דברים קטנים-גדולים: * כשכתבתי כי סיגנלי הרעב מתאימים עצמם לצורכי ודרישות הגוף וייחסתי זאת לפעילות פיזית, אין זה אומר שזה הגורם היחידי והבלעדי שמשפיע על דרישת גופנו לאנרגיה. כשהגוף שלנו רעב הוא יודע למה...אני לא חייבת לדעת, בדיוק מאותה סיבה שאני לא חייבת לדעת למה דווקא עכשיו שלפוחית השתן שלי דוחקת בי לפעולה. * מעבר לכל, כחובבת ספורט, אהיה האחרונה לצאת נגד (חלילה וחס) פעילות גופנית. יש לה יתרונות רבים והיא טומנת בחובה רווחים אדירים ומופלאים. אך בשום פנים ואופן אין לקשור אותה עם הרזייה. מה שמשפיע על מסת השומן שלנו יותר מכל הוא האכילה שלנו, אלא אם כן אנו מתאמנים לאולימפיאדה (ולא נראה לי שזה הסיפור). היופי בתהליך הרזייה ללא דיאטה הוא שהמיקוד הוא בטיפוח יחסינו עם הגוף. הצורך בהנעתו נולד תוך כדי חיבור אליו ומכאן גם בחירת סוג הפעילות, התדירות והעוצמה שלה. לחשוב שאנו "צריכים" לעסוק בפעילות 4 שעות בשבוע, אותי באופן אישי מקומם.העובדה שאני מוצאת עצמי עוסקת בפעילות כמעט מדי יום, נולדה מחפש הבחירה שלי לא לעשות כלום, כי אני באמת באמת לא "צריכה" אני מוצאת את עצמי "רוצה" מתוך חיבור לחוויה הפיזית, הרגשית והמנטלית. "חייבים להפעיל את הגוף לפחות 4 שעות שבועיות" - נשמע לי בדיוק כמו "חייבים לאכול הרבה ירקות ורק גבינות רזות" בתהליך של שינוי, זה אחד הדברים המהותיים לשינוי. המעבר מהראש הדיאטטי ("צריך/חייב") לחופש הבחירה. מדהים אלו בחירות אנו עושים מתוך חופש מנטלי אמיתי. וואוו מור, ממש עוררת אותי, לא חשבתי שאכתוב כ"כ הרבה בשעה כזו. תודה על ההזדמנות להסביר. מאחלת לך לילה טוב ושבוע נפלא שלך לאה פינטו אגב, אם עולות שאלות בנוגע לנכתב, תמשיכי "להציק" לי. אענה בשמחה.

תודה רבה ואני שוב נדהמת מהידע וההשקעה שלך, את משהוא מיוחד באמת. אני שמה לב שאני מרזה רק אם אני הולכת הרבה ברגל אבל למזלי אני נהנית מזה בלי קשר להרזיה. כנראה שעדיין קשה לי להפנים את השיטה כי היום החלטתי להוריד את המתוקים בשלב זה. אני רוצה להוריד ממידה 40 ל38 ומתקשה קצת עקב העבר שלי בדיאטות יו יו, אני אמשיך להקשיב לגוף אבל אם הוא ממש ישתוקק למתוק אני לא ארוץ לאכול שוקולד אלה אוכל פרי או אשתה קפה עם סוכר, אני אעשה זאת תקופה קצרה ושאגיע למטרה אחזור לאכול מה שבא לי במידה. האם זה בסדר כי בעברי הורדתי סוכרים בצורה משמעותית (בעיקר ממתקים ועוגות), אכלתי לחם, תפ"א, אורז לבן וירדתי מאוד יפה.

גיל, היי. אני קוראת את ההודעה שלך ומעלה חיוך על פני, כי אני הייתי בידיוק שם לפני שלושה חודשים כשהתחלתי את התהליך. הדרך שלי להתמודד עם הרגשות האלו שעלו היה בהתחלה פשוט להכיל אותם, להגיד לעצמי שאני שאני חשה את זה עכשיו וזה חלק מהתהליך, פתאום אתה מגלה עושר רגשי ונותן לעצמך לחוש אותו, גם אם זה לא נוח תחילה, ואתה מתחיל לנהל עם המחשבות והרגשות האלה דיאלוג וזה לא פשוט, אבל מרתק. נסי פשוט לקבל את זה כחלק מהתהליך, לא להתנגד לזה. תראי שלאט לאט בלי שתשימי לב כבר לא תשימי לב שאת כבר בכלל לא מחכה לרעב, וזה בכלל לא מלחיץ אותך. אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת לשאול.

שלום..הסתכלתי קצת בפורום והבנתי שהגישה היא לאכול לפי תחושת הרעב, ולאכול מה שרוצים, בקיצור להקשיב לגוף. השאלה שלי היא כזאת:אם למשל אני הולכת לפי הגישה הזאת, ואוכלת מה שאני רוצה ואוהבת ומקשיבה למנגנוני הרעב של הגוף שלי. השאלה היא מה לגבי אוכל ג'אנק פוד למשל? הרי אומרים שזה לא בריא לגוף וכל זה.

שלום מישהי אחת התוצאות של התהליך הזה היא אכילה ע"פ רעב-שובע היא איננה הדרך, אלא אחת ההשלכות. ברור שזו המסקנה שאליה הגעת כיוון שזה המיקוד שאיתו הגעת. הראש הדיאטטי מחפש כל העת את ה- doing. גישת ההרזייה ללא דיאטה עוסקת במשהו מהותי הרבה יותר ואני מודה לך על שאיפשרת לי להסב את תשומת ליבך וליבם של הגולשים בפורום לענין. הרזייה "ללא דיאטה" היא הרזייה שמתרחשת באופן טבעי. כתוצר של דרך חשיבה, הכוללת בתוכה מרחב פרשנות ומיקוד חדשים. הרזייה מסוג זה מתרחשת מתוך התייחסות חדשה ושונה לגופנו ולעולם הרגש והקוגניציה שלנו. ולא מתוך זוית פיקוח חדשה על האכילה שלנו. אחד התוצרים בתהליך הזה הוא החיבור לגופנו. האם את מאמינה שמתוך חיבור זה, את תבחרי שוב ושוב במה שלא בריא לו? אני יכולה לשתף אותך בתהליך האישי שלי ולספר לך שבהתחלה היתה בי כמיהה לג'אנק פוד (זה מה שעושות שנים של חסך והגבלה), עם הזמן הכמיהה הזו הלכה ודעכה, ואפילו הפכה לסוג של דחיה. אם תניחי לכל מה "שאומרים", תשחררי את עצמך מחוק ההגבלים, תגלי משאבים נפלאים בתוכך ותופתעי מבחירותייך. יחד עם זאת אוסיף שתהליך זה דורש מידה לא מבוטלת של מודעות עצמית, מדובר בתהליך של שינוי תפישה. הוא אינו תמיד פשוט כפי שהוא נשמע. אל תהססי לקחת לך עזרה. מאחלת לך יום נהדר שלך לאה פינטו

תודה רבה על התשובה!! רציתי לשאול איפה אתן יושבות? וכמה עולה פגישה אצלכן? או שתסבירי לי איך זה הולך. תודה =]

ברצוני לשתף שהתחלתי ליווי בתהליך אצל לאה, בהתחלה אמנם לא כל כך הצלחתי לאכול לפי רעב פיזי והיו לי הרבה מעידות ,כמעט התייאשתי אך סלחתי לעצמי והמשכתי להתאמן, היו ימים שהצלחתי להקשיב ולאכול רק מתוך רעב והיו ימים שאכלתי גם מרעב וגם סתם ללא צורך ,נאזרתי בהרבה אהבה וסבלנות כלפי עצמי באותם ימים,ואמרתי לעצמי שכל פעם שאני מצליחה להענות לרעב זו מבחינתי הצלחה ואני ממשיכה להתאמן, לא נשקלתי ובטחתי בגופי שהוא עובד בשבילי ולטובתי, לאט לאט שמתי לב שאני יותר ויותר מצליחה,וזה נעשה כמעט באופן טבעי ואינטואיטיבי, היום לאחר 3 שבועות העזתי להשקל וראיתי שאכן גופי צועד איתי יחד ומשתף פעולה ירדתי 2ק"ג ללא דיאטה וסבל ועם אוכל שאני אוהבת ללא הגבלות כלשהן, תודה ללאה המדהימה וגם לבלה על תשובותיה המאירות ולכל הפורום הנפלא. שבוע נהדר ומלא אופטימיות, גילה.

גילה המיוחדת במינה אהבה, חמלה, נחישות, אופטימיות ואמונה גדולה - הם הכלים שלך להצלחה ענקית. הגיע הזמן יקירה, להנות מכל הטוב. לא עוד "או או" אלא "גם וגם". היחס שאת נותנת חוזר אלייך, לטוב ולרע. מן חוק טבע שכזה. כל הכבוד. כל הכבוד על השינוי שנקטת ביחס שלך לעצמך ולגופך. גופך, מבחינתו, רק הגיב למה שקיבל. ועכשיו, פשוט המשיכי לעשות את מה שעובד בשבילך מצויין (חוזר לשורה הראשונה בפוסט שלי) ולשם מקדי את תודעתך. יישר כח באהבה גדולה לאה פינטו

שלום רציתי לשאול האם זה נכון שצריך לאכול 6 ארוחות ביום 3 עיקריות ו3 ביניים או לאכול רק מתי שמרגישים רעב? תודה

הי איי ( a) אכילה מושלמת היא זו המווסתת ע"י מנגנוני הגוף הטבעיים שלך. מזמן הפסקתי לספור ולתזמן את ארוחותיי ע"פ מה ש"נכון" ומציעה זאת גם לך. מזון נועד לספק את צורכי הגוף. ולמרבה הפלא והתדהמה, הגוף יודע לבקש את העזרה הזו כשהיא נדרשת, כך שאת משוחררת מלנחש עבורו. תחשבי על זה, למה קיים בכלל מנגנון רעב-שובע בגופנו? אם ברור לך שאנו זקוקים לכליות על מנת לסנן את הדם ולשמור על איזון ההרכב בו אם ברור לך שאנו זקוקים ללב על מנת להזרים את הדם אל איברינו אם ברור לך שאנו זקוקים למערכת עיכול על מנת לעבד את המזון לרמת זמינות לתאינו אם ברור לך שאנו זקוקים לחיישני כאב על מנת להיות ערים לפצעינו כך... צריך להיות ברור לך שאנו זקוקים למנגנון הרעב שובע שלנו על מנת לווסת את אכילתנו. אני בטוחה שמעולם לא שקלת לברר עם מומחה כזה או אחר, כמה פעמיים ביום נכון לך לעשות פיפי. למה, בעצם? כי: 1. את סומכת בעיניים עצומות על הגוף שלך שידע לסגנל לך את הצורך הזה 2. את סומכת על עצמך שתדעי לזהות את הסיגנל הזה 3. את יודעת שבכל פעם שתידרשי לכך, יהיה מקום בו תוכלי לספק את הצורך הזה. קחי את ההבנה המוטמעת הזו שבתוכך גם אל אכילתך ותצאי נשכרת ומשוחררת. יום נפלא שלך לאה פינטו

רציתי לשאול.. שמעתי פעם, לא זוכרת מאיפה, שבערך שלוש אחרי שחותכים ירקות, הם כבר ריקים מויטמינים. וגם, שככל שחותכים אותם לחתיכות קטנות יותר, יש בהם פחות ויטמינים.. זה נכון? תודה.

ערב טוב גל כשאנו חותכים ירקות, אנו חושפים את החלק הפנימי לחמצן שבאויר באופן שמזרז את חמצון הויטמינים (שהם בעיקרם אנטי-אוקסידנטים). ככל שהירק נחתך לפיסות קטנות יותר, שטח הפנים החשוף לחמצן באויר עולה כך שיותר ויותר ויטמינים מתחמצנים. שמעת נכון, הבנת נכון. ערב נעים שלך לאה פינטו

טוב אני בת 18 וחצי הגובה שלי הוא 1.86 בערך אי שוקלת די הרבה ואני רוצה לדעת איך אני יכולה לרדדת במשקל כמה שיותר מהר... אני צריכה עזרה...

אני ארשה לעצמי לצטט את לאה - מהר יורדים במעלית. הרזיה מהירה בגישה שלנו היא מזיקה, מיותרת ומסוכנת ולכן אין אנחנו מעודדות אותה. צר לי. אני ממליצה לך לקרוא בפורום ולהתרשם מהגישה שלו. את בחורה צעירה וחבל מאד להכנס מגיל כל כך צעיר למעגל הדיאטות הקטלני שלא מביא אותך בסופו של דבר לשום מקום. בברכה בלה

מה לגבי שתיית מים העוזרת לירידה במשקל. ניתן לשתות רק כשצמאים? גם אז הגוף אמור לאותת על צמא כי לי באופן אישי קשה לשתות מים אםאני לא צמאה ובטח קשה לי להגיע לשומנה עד שתיים עשרה כוסות מים

ערב טוב mor מה זאת אומרת, "שתיית מים עוזרת לירידה במשקל"? למה את מתכוונת? יקירתי, הכיוון שלך כ"כ שגוי, כשאת כל כולך ממוקדת בהפחתת המשקל שלך, במקום בטיפוח גופך ובטיפוח מערכת יחסים בריאה ומכבדת עימו. מים הם הרכיב הכי דומיננטי בגוף שלנו. ז"א שאם יש משהו שהגוף שלנו זקוק לו הכי, אלה יהיו המים. לא פחמימות, לא שומנים, לא חלבונים ולא כל השאר, אלא מים, מים ועוד מים. רוב רובם המכריע של המנגנונים והתהליכים המטבוליים המתקיימם בגוף הבריא מתנהלים במדיום מיימי, בכלל זה תפקוד שלל המערכות, כולל מערכת החשיבה שלך. מה זה אומר "אני בקושי צמאה"? האם את יודעת לזהות את הצמאון שלך? או שמא אינך מבחינה בינו לבין "צורך" לאכול? ואולי רק ההבחנה הזו כבר יכולה לתרום לך. הגוף שלנו מאבד מים, לא פחות משהוא מאבד אנרגיה, אז איך יכול להיות שגופך הבריא אינו צמא? אינך צריכה להגיע ל- 8-12 כוסות ביום. את צריכה לצרוך כמה שנדרש, וזאת תדעי ע"פ צבע השתן שלך. אם הוא לא שקוף כמו מים, יקירתי, הגוף שלך צמא. ככל שתשתי, תהיי רגישה יותר למנגנון הצמאון שלך. טוב, עכשיו אני ממש ממש צמאה, אז אני אלך להשקות את עצמי במים חיים ואאחל לך ערב נהדר שלך לאה פינטו

שיטה נהדרת לדעת לפי השתן ושוב תודה על התשובות המאוד חכמות שלא ניתנות ככה בשום פורום בכזה פירוט, בסבלנות ובהשקעה ללא תמורה, לדעתי צריך לפרסם את השיטה הזאת דחוף! כדאי לשנות להרבה אנשים בעולם את התפיסה ולא ללכת אחרי דיאטות הבולשיט שמוכרים לנו ולמנוע סבל גדול מאנשים.

אני אוכלת: בבוקר - 2 לחם קל, מריחה קלה של גבינת סמפוניה 5% וקצת אבוקדו בצהריים - כוס וחצי של אורז (עשוי) + חזה עוף/רבע עוף וסלט קטן בערב: 1 לחם קל/חתיכת פשטידה +סלט ירקות גדול (1 מכל ירק) עם קופסת טונה. תיבול מכיל בין התבלינים 2 כף שמן זית. בין ןלבין אני אוכלת מנת פרי, ומנת יוגורט 0%. אני חייבת לציין שאני לא מקפידה על שתייה 8-10 כוסות מים (אני שותה בערך 4-5) ולא עושה פעילות גופנית. ירדתי ב-שבועיים וחצי, קילו וחצי. האם אני בסדר, והירידה עוד תבוא, או שאני לא אוכלת טוב? האם אפשר לרזות מתפריט מאוזן ללא פעילות גופנית???

היי את עושה דיאטה ולי זה נשמע כמו אכילה ממש לא כייפית. תשאלי את עצמך מספר שאלות. האם אני נהנית לאכל כמו שאני אוכלת. אם אני לא נהנית למה אני אוכלת ככה. אם אני נהנית למה אני צריכה לשאול מישהו האם זה בסדר או לא. האם אני יכולה לאכל ככה כל החיים? אם לא אז בשביל מה אני אכלת ככה. שאלות חשובות מאד אם את רוצה לא רק לרדת אלא גם להישאר רזה. אני ניסיתי לדמיין את עצמי אוכלת ככה וזה מיד גרם לי לתחושה של תיסכול. האמת שגם כדיאטנית הייתי ממליצה לך לשנות את התזונה וליצור הרבה יותר צבע, טעם, גיוון , עניין וכייף. הרי אכל הוא חלק כל כך חשוב מהנאות החיים ומי רוצה לאכל כל הזמן דיאטה????????? בכל אופן אולי לא לתשובה הזאת פיללת אולי רצית שאנתח את התפריט שלך כדיאטנית . אם זה המצב אני מתנצלת, יש מספר פורומים בדוקטורס שישמחו לתת לך את השרות הזה הפורום הזה הוא שונה. תבואי אלינו אם וכאשר ימאס לך מדיאטות ותביני שכדי לרזות ולהישאר רזים לתמיד לא צריך לעשות דיאטה אלא משהו אחר לגמרה. בברכה בלה

האמת היא שלאחר ששלחתי את השאלה, עיינתי בפורום, וראיתי שהכיוון שלו שונה, אבל רציתי בכל זאת לציין שאני ממש לא מרגישה בדיאטה, והאוכל שציינתי שאני אוכלת, הוא אוכל שאני ממש אוהבת וטעים לי לאכול אותו. את האורז אני מחילפה לפעמים בדברים אחרים כמו קינואה, תפוח אדמה וכו', אני מאוד אוהבת סלט ירקות צבעוני, ובכלל לא סובלת מלאכול אותו. אם כבר, אני מרגישה שאני אוכלת מאוד טוב, ולא "דיאטטי" - במובן של דל ומצומצם. התהייה העיקרית שלי הייתה האם פעילות גופנית היא Must או לא. אני לא כל כך מבינה למה נגרמה לך תחושת תסכול, אני באמת נהנית מהאוכל שציינתי. אני גם אוכלת סושי כשבא לי - פשוט באותו יום במקום הבשר עם התוספת. בקיצור, אני לא כל כך מרגישה שנמנע ממני משהו. להיפף, בעבר הייתי עושה דיאטות כסח, אבל כבר מזמן נמאס לי מהן, ולכן עכשיו אני פשוט מנסה לאכול בריא ומאוזן. התפריט שציינתי גורם לי להרגיש טוב ובריא, אני לא מרגישה שאני אוכלת מעט מידי, אך גם לא הרבה מידי, ובכל זאת, תהיתי אם ככה ניתן להוריד במשקל. מעיון בפורום, הבנתי שכיוון הפורום שונה, ולכן לא רשמתי את דבריי האחרונים על מנ=ת לקבל התייחסות דיאטנית, אלא פשוט הרגשתי צורך לענות. בכל מקרה, רציתי לציין כי הפורום שלכם מעורר עניין, ובהחלט מספק נקודות למחשבה. אם זאת שוב, אני ממש לא סובלת, ולא כופה על עצמי תפריט מעיק, להפך. רק רציתי לדעת אם ניתן להוריד ממנו במשקל. בכל מקרה, תודה :)

שלום, אני בת 16 ו-5 חודשים. גובה-170 משקל-63. השאלה שלי היא כמה קלוריות אני צריכה לאכול כל יום על- מנת להוריד קילו וחצי בדיוק בשבוע. אני רוצה להגיע למשקל של 56 קילו בדיוק(ז"א 7 קילו). וגם מה הזמן הקצר ביותר שאני יכולה לעשות את זה באופן הבריא ביותר וכמה קלוריות לצרוך כל יום כדי לעשות את זה?.. זה חשוב לי ביותר!! נ.ב- אני לא עושה ספורט ב-כ-ל-ל.. תודה רבה, ורק בריאות! :)

שלום לך. הגעת לפורום של הרזיה ללא דיאטה ובפורום הזה אנחנו לא עונים תשובות לשאלות מסוג שאת שואלת. אני , למרות שלא מכירה אותך לא מוכנה לתרום לנזק שיגרם לך במידה ותתחילי לעשות דיאטות. את במשקל תקין לחלוטין ולא צריכה לרדת. עליך ללמוד לכבד את הגוף שלך לאכל בריא ומאוזן ולהתעמל כדי להיות בריאה ואנרגטית. רצון לרדת ולהגיע למשקל נמוך ומסוכן רק יזיק לך עכשיו ובעתיד. גשי לאיש מקצוע אחראי שיעזור לך להתאזן עם עצמך. זה לא קל להיות נערה בתקופה שלנו

שלום,אני השמנתי בלידה 25 קילו,ואכשיו אני שנה וחצי אחרי לידה ולא מצליחה לרזות.מה אלי לעשות,תודה.

לין היקרה ראשית המון מזל טוב. את מתארת מצב של עליה גדולה במשקל וחוסר יכולת לחזור למצב שהיה לפני ההריון והלידה ואת שואלת מה עושים. אז הדבר הכי חשוב שאני יכול להמליץ לך זה אל תעשי דיאטה. אל תכניסי את עצמך למעגל הבעיתי והמסוכן הזה שבסופו לא רק שלא תיהיי יותר רזה אלא תיהיי גם יותר מתוסכלת עם תחושות של כישלון וחוסר אונים. מדיאטה רק משמינים. אז מה כן את שואלת פה התשובה היא מורכבת ויש להתאים לך את התשובה על פי הבעיה המיוחדת והאישית שלך. בגדול יש מספר סיבות לקושי לרדת במשקל ולהישאר רזה ועליך לבדוק מה הסיבה אצלך . סיבה מספר אחת היא סיבה ברמת התודעה שלך במפות פנימיות מה שנקרא מערכת אמונות שמפעילות אותך. יתכן שחל שם שיבוש והאמונה שגופך יכול לחזור בלי שום בעיה למשקל שמתאים לו גם אחרי לידה הלכה לה לאיבוד. זה יכול להיות מכל מיני סיבות אולי את ראית הרבה אנשים סביבך שעלו אחרי לידה ולא הצליחו לרדת אולי אמך עלתה במשקלה אחרי הלידות שלה והאמונה שעולים אחרי לידה השתרשה אצלך וכמובן שיכולות להיות לכך סיבות רבות נוספות. סיבה מספר שתים יכולה להיות ברמת התנהגות שלך שנובעת מסיבה מספר אחת .אם חל שיבוש באמונה הפנימית ובמערכת יחסים של אמון וכבוד עם הגוף ,אז האכילה מפסיקה להיות אכילה שמופעלת מבפנים על פי רעב ושובע ביולוגיים והופכת להיות אכילה המופעלת מבחוץ על ידי תכתיבים רבים אחרים . סיבה מספר שלוש - שימוש במזון לצרכים רגשיים כמו עיפות שחיקה כעס פחד עצב או דיכאון הגורם לאכילה דבר הגורם לאכילה מיותרת ועליה במשקל. יש עוד כמובן סיבות רבות נוספות וקשה לנחש בלי להכיר אותך לעומק. אני מקווה שקיבלת קצת חומר למחשבה וזה יעזור לך לחזור להאמין בגוף שלך ולרתום אותו כפרטנר חשוב לתהליך חזרה למצב שלפני הלידה. בברכה בלה

לין שלום! הייתי רוצה להתייחס לשאלתך ולהוסיף אולי מעט או לחדד, אם כי נראה כי התשובות של בלה ממצות מאוד. חשוב לזכור כי ההריון משפיע על הגוף מבחינה הורמונאלית ולכן הירידה במשקל אחריו אורכת זמן ויכולה להתחיל ולהתרחש בקצב אחר מן הרגיל. במקרה זה, אמנם עבר זמן מספיק על מנת לאפשר ירידה במשקל, ולכן כפי שבלה הסבירה - כאשר דואגים לתת לגוף את האוכל והארוחות שלהן הוא זקוק מבלי לעשות דיאטות או להימנע מאוכל, הגוף אמור להתייצב ולהגיע למשקל היעד הנכון עבורו. עם זאת, מניסיוני, אותם אנשים, ולצערי הם רבים מספור, שהיו עסוקים רוב חייהם או עדיין עסוקים - בדיאטות - דווקא הם אינם יודעים מבחינה תזונתית כיצד נכון לתחזק את הגוף. כוונתי היא כי את מקום הדיאטה כפי שתיארה בלה חייבת לתפוס מודעות רגשית - עצמית שבלעדיה לא ייתכן שינוי או אימוץ אורח חיים נכון, מאוזן ו"שפוי" כשזה נוגע לאוכל, אך בנוסף לכך חייבת להיות גם מודעות פיסית - תזונתית בסיסית מהותית שרוב האנשים אינם ערים לה לצערי של כיצד לאכול. עקרונות אלו הם למעשה עקרונות בסיסיים מכריעים ומהותיים המבוססים על התזונה ואוניברסאליים באמיתותם, שאליהם כל אחד יכול להתייחס כאל מסד או מסגרת ולבחון ולמצוא בתוכם את מה שנכון יותר עבורו. ניתן לומר שבמידה מסויימת כבר ניעור זרם אחר של דיאטנים השונה מאותם דיאטנים קלאסיים המספקים תפריטים אותם ה"מדיאט" נוהג לתלות על דלת המקרר כאל ראה וקדש (ראי התייחסותה של בלה, לדוגמה, של אותו זרם חדש ונאור). אם כי בעלי המקצוע הללו עדיין לטעמי הם מעטים אולי. בכל אופן אם ברצונך להגיע לשינוי מהותי באורח החיים הנוגע לאוכל מומלץ לגשת דווקא לאלו, או למטפל רגשי כלשהו שתחום ההתמחות שלו נוגע להתנהגויות אכילה ויכול להתייחס אל הבעיה, אם קיימת אצלך, באופן כוללני ועמוק משני הפנים. אני מאחלת לך בהצלחה! תהני מהילד ומעצמך! בברכה, ליאת תרפיסטית באומנות (M.A.) מתמחה בהפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית ועודף משקל) חברה פעילה בעמותה להפרעות אכילה

ליאת תודה על ההארות /ההערות /ההשלמות. את מוזמנת תמיד להוסיף את התיחסותך המקצועית המעשירה והתורמת כולנו נרויח מזה. בלה

אני שוקלת 74 ואני בת-15 ואני יחסית נמוכה.. אני לא יודעת מה לעשות! התחלתי היום דיאטה אני לא יודעת עם לקרוא לזה דיאטה אבל בבוקר אכלתי עוגייה אחת בצהריים קצת אורז וסלט ירקות ובערב אני יאכול סלט מיונז ... ניסיתי לאכול לאט מאוד וזה עזר ניהיתי שבאה ולא סיימתי לאכול הכול..... אני לא הולכת למכון כושר ואני גם לא יילך כי אני לא רוצה ואין סיכו שאני ילך... אבל אני יתחיל לעשות כושר... כלומר הליכות לפעמים כפיפות בטן בבית קצת אירובי... אני רוצה תוך שבוע עד חודש לרדת 9-14 קילו.... אני צריכה לדעת עם אני יצליח? תתיחסו למה שאני אוכלת והכושר שאני יעשה.. בבקשה תעזרו לייי!! עם אפשר להביא טיפים זה ממש יעזורר...

משיהי יקרה. את זקוקה להכוונה של איש מקצוע טוב אחד כזה שיתן לך גם תמיכה עידוד ומסגרת וגם הסבר על דרך נכונה לרזות בריא בלי לגרום לעצמך נזק רב. ברור שאת במצוקה ומבולבת . פני להוריך וקבלי עזרה מתאמה.

היי מיכל, שמי איילת ואני כבר נמצאת חודשיים בתהליך של הרזייה ללא דיטה. אני קוראת את מה שכתבת ורואה בחורה שמצויה בדיאטה. אין לי מושג מה זו אכילה נכונה שאת מתכוונת אליה. אצלי אכילה נכונה זו אכילה שהגוף מווסת ומשדר לנו מה, מתי וכמה הוא רוצה וצריך. את עובדת מראש דיאטטי לחלוטין ופה צריך להתבצע השינוי. עצה ממני - תשוטטי בין דפי הפורום יש הרבה הודעות שעוסקות במהות הגישה הזו. והכי טוב זה לעשות תהליך צמוד עם איש מקצוע בתחום. זה לא דבר טרוויאלי לממש את השיטה הזו. אשמח לענות לך על שאלות נוספות אם יש לך.

איילת,תודה על התשובה אבל אני ממש לא בראש של דיאטה,כי שבא לי מתוק אני אוכלת מתוק אני אוכלת בעקרון שאני רעבה,פשוט הגוף התרגל לאכול כמעט כל 3 שעות אני עם דיאטות הפסקתי,אני אוכלת מה שאני רוצה זה פשוט נוח לי לאכול ככה במהלך השבוע בעבודה אם בא לי וופר או עוגה אני אוכלת אז אם יש לך תשובה לשאלה שלי בנוגע להיקפים ולמסת השרירים אני אשמח לקבל תשובה כי בקשר לדיאטה זה בכלל לא הכיוון הנכון,אבל תודה בכל מקרה

בוקר טוב מבקשת עזרה

הבנתי את החשיבה שלך אבל תכל'ס איך את מיישמת את השיטה מבחינת הרגלי אכילה? האם יוצא לך לאכול פחות יותר. אם את יכולה תפרטי. תודה

הי שרון, אין ספק שאני אוכלת פחות. פחות ממה שאכלתי פעם אבל ממש לא בגלל שאני מגבילה את עצמי, בכמות או בקלוריות או בסוג המזון הנצרך, אלא באופן טבעי הכמויות פוחתות. כי אם תקשיבי באמת לגוף, הוא לא זקוק להרבה אוכל, ואם תקשיבי ממש ממש טוב תגלי שרוב הזמן הוא רעב למזונות שנוהגים לקרוא "בריאים". אם פעם כשהייתי רעבה אכלתי קורנפלקס אז היום אני חייבת "אוכל אמיתי" וכן, בהחלט בכמות קטנה יותר, עד השובע הנעים, הגופני. וזה לא שאף פעם אני לא מוותרת על עוגה - או יותר נכון חתיכה גדולה יותר מהעוגה, קצת מחשבה ובחינה אמיתית של מה שאני רוצה וגם חצי עוגה תספיק (אם בכלל). כמו שכבר אמרתי, זה תהליך ועם הזמן את לומדת להכיר ולהבין את הגוף שלך מחדש והכי חשוב בהמון כבוד ואהבה לעצמך. אני חושבת שאחד הדברים הקשים והקלים ביותר כאחד בשיטה הזו שאין באמת אין חוקים. ולמי שרגיל לדיאטות ו"משטרי מזון" מאוד קשה להבין מה באמת רוצים ממנו (וזה בהחלט מנסיון אישי). זה לקח לי זמן, הרבה זמן, ולא הייתי לבד - הייתה איתי בדרך מדריכה מופלאה, שלא ויתרה והאמינה בי (בשלבים מסויימים יותר משהאמנתי אני בעצמי). ראשית תחליטי באמת מה את רוצה ועל מה את מוכנה לוותר (אמונות, דעות, חוקים) , ותצאי לדרך, צעד אחר צעד ופתאום תגלי איזה כברת דרך עשית וכמה זה באמת לא מסובך, פשוט וכמעט טבעי להיות ולהישאר רזה.