האם יש טעם להילחם בסטרואידים?

אחרי הסיטוריה של עלייה וירידה במשקל, מלחמות עם אוכל, נסיונות אינסופיים, סוף סוף חייתי בשלום עם האוכל. אכלתי כשהייתי רעבה, הפסקתי כששבעתי, אכלתי מתוק אם ממש רציתי בלי רגשות אשמה, הקשבתי לגוף, עשיתי ספורט ואפילו התחלתי לרדת במשקל בהדרגה. לא יודעת כמה, לא נשקלתי אלא הרגשתי בעצמי והתחלתי לקבל מחמאות... נחמד לא? לפני כחודש וחצי התחלתי טיפול בפרדניזון 40 מ"ג. בהתחלה ירדתי במשקל, כי לא היה לי תיאבון אבל בימים האחרונים המצה השתפר והתחלתי לקבל תאבון, בייחוד בלילות. רוב הזמן אני מצליחה לשלוט בזה, אני גם נמצאת הרבה מחוץ לבית,וזה עוזר אבל השאלה היא, מה יקרה עד שאתחיל לרדת לגמרי מהסטרואידים. זה ייקח כמה חודשים כי מורידים את המינון בהדרגה ובינתיים המוח משתגע וגם הגוף. האם באמת אי אפשר לשלוט בזה? האם גורלי נחרץ רק בגלל שאני סובלת ממחלה כרונית או שאפשר גם עם סטרואידים במינון כזה גבוה לאורך זמן לנסות להבין מה הגוף צריך ב-א-מ-ת ולא מה שהקורטיזון מדמה לו שהוא צריך?? (אני אחרי ארוחת ערב של 3 וחצי משולשי פיצה כי הייתי צריכה משהו מלוח, והאמת שיכולתי להמשיך לאכול עוד!) איך אפשר לנצח את זה, אם גם ככה יש לי היסטוריה של בעיות עם האוכל?? תודה, אני.

היי אני. את מביאה דוגמא קלסית של נבואה שמגשימה את עצמה. את נותנת לאמונה בקשר לתפקיד הסטרואידים לגרום לך להיות חסרת אונים ולהשלים עם מר גורלך. הכוחות הלא מאוזנים בתוכך משתמשים בסטרואידים כדי לערער את ההשיג המדהים שהשגת וכדי לשבש את הדרך שעלית עליה והם מצליחים. מה יקרה אם תתחילי להאמין, באמת להאמין, שסטרואידים לא יכולים לגרום לך להשמין מה שיגרום לך להשמין זה הכח שאת נותנת להם? מה יקרה אם תאמיני ,באמת תאמיני, שגופך המדהים ידע לאזן את עצמו לגמרה אחרי שיגמרו הסטרואידים? זה נכון ששימוש בסטרואידם משבש מעט את האיזון המטבולי, אבל מכאן להגיע למסקנה שהשיג שלך ירד לטימיון בגלל שימוש בהם הדרך ארוכה מאד. אני, אכילת שלושה משולשי פיצה נשמע כמו אכילה רגשית - אכילה מנותקת מתחושה של רעב ושובע , אכילה שתפקידה לנתק אותך מכאן ועכשיו רגשי וגופני - זה לא בגלל סטרואידים ולא בגלל רצון למלח זה סיפור שמספרים לך דמויות בתוכך הרוצות לשבש לך את האיזון ואת בוחרת להאמין להם ולהכנע. אני מציע שתעירי מחדש את דמות המאמן שבך - אותה דמות שמעדיפה לא לשמוע אמונות חסרות כל בסיס על סטרואידים. תני לה שוב להנהיג אותך לעבר איזון, בריאות ובחירות בוגרות ומאוזנות. היא הצלחה כבר פעם אחת, אין סיבה לא לתת לה לעזור לך שוב. המון הצלחה, בלה

נתת לי כוח! אעדכן אותך איך זה מתקדם. אתן עושות עבודה מדהימה!!! אני.

שלום לך אחת מתופעות הלוואי של נטילת סטרואידים היא צבירת נוזלים. צבירת נוזלים משפיעה מאוד על המשקל. זה אומר שתתכן בהחלט עליית משקל (כתוצאה מעלייה בכמות המים בגוף) אך לא השמנה (עלייה במסת השומן בגוף). למדי לעשות אבחנה בין השניים. עליית משקל איננה בהכרח השמנה, בדיוק כפי שירידה במשקל איננה בהכרח הרזייה (צמצום מסת השומן בגוף). כשמדובר בהתפרצות של מחלה כרונית, קורים שני דברים: מצד אחד הגוף מבזבז לא מעט אנרגיה ומצד שני התאבון מדוכא (פעולת האכילה עצמה היא פעולה שיש בה הוצאה אנרגטית. כשהגוף צריך לנתב את האנרגיה לפעילות ספציפית, הוא יוותר על פעולות בזבזניות פחות חיוניות לאותו שלב). לכן, כשמתחילה רמיסיה התאבון חוזר ואף באופן מוגבר על מנת להשלים את המאגרים המרוקנים. כך שתחושת התאבון והרעב המוגבר שאת מתארת יכולה להיות שונה ממה שאת מורגלת, אך אינה חריגה למצב של התפרצות מחלה ורמיסיה. ועכשיו תחזרי שוב למה שבלה כתבה ותוותרי על מחשבות שווא. להיות קשובה לגופך, זה להתאים את עצמך לשינויים שהוא חווה ולא להתעלם מהם. יש לך גוף חכם, סמכי עליו, סמכי על עצמך. המון בריאות ושפע של נחת. שלך לאה פינטו

אני כבר שנה מטופלת בסטרואידים גם כדורים 10ֶמג ביום וגם מקבלת לוריד פעם בחודש 500מג קראתי שכתבתם שייש עלייה במשקל גם בגלל נוזלים. כמה אחוזים מהמשקל נהוג לעלות בנוזלים. אני שקלתי 51ֶ ק״ג לפני נטילת סטרואידים והיום אני שוקלת 55