פורום זוגיות, פרידה וילדים

ד"ר שלום, אני וחבר שלי כבר כמעט שנה יחד אני בת 23 והוא בן 30 עברנו בקשר המון אתגרים והצלחנו להתגבר על כולם בזמן האחרון אני מרגישה כי אני זו שרוצה להתקרב אליו מביחנה מינית הרבה יותר ממנו ולפעמים אף מרגישה שאם לא אזום לא יהיה דבר הרגשתי שזו בעיה במשיכה ושאלתי את חבר שלי על זה המון והוא תירץ ב" ממש לא אני פשוט עייף לפעמים ונרדם" כאשר התחלנו לצאת הוא אמר לי על האקסית שלו שהייתה תקופה שהיא השמינה וזה הפריע לו ושבכללי הוא אוהב רזון, כאשר הכרנו הייתי בתקופה שהייתי עושה הרבה כושר ואחרי כמה חודשים יחד הייתה לי בעיה רפואית שמנעה ממני את היכולת לעשות כושר ולכן השמנתי אך באמת ממש מעט (2-4 קילו) אני יודעת שאני לא נחשבת לשמנה ואפילו לא לשמנמנה אך מבחינתו הוא רוצה את הבחורה שהוא רואה בפורנו, הוא נפתח בפניי ואמר כי קשה לו להפסיק לצפות בזה ושזה מכניס לו מחשבות לראש של למה אין לי כזו, זה ממש כואב לי לחשוב על זה כי אני מודעת לעצמי ולמראה שלי אני בחורה מאוד מחוזרת ואני יודעת שהבעיה היא בהשקפה שלו וזוהי גם טענתו מצד שני בגלל שהרגשתי שזה מה שמתרחש ירד לי הביטחון מולו ועכשיו לאחר שהבנתי מה הסיבה אז ממש לא בא לי להתקרב אליו, אני מרגישה כאילו זה אדם שונה שלא הכרתי כי אני כן מקפידה על עצמי ומשקיעה בעצמי אך פשוט אני לא נראת כמו הבחורות הפלסטיק שהוא רואה בפורנו ובצדק גם לא רוצה להראות ככה הוא טוען שהוא אוהב אותי וכבר מזמן דיברנו על להמשיך לחתונה אך קשה לי לחשוב שחבר שלי לא רוצה לשכב איתי כי הוא לא נמשך אלי מספיק ואני יודעת שהוא ינסה לשנות זאת אך לא רוצה להיכנס ללופ של האם זה אמיתי או כי הוא מנסה לחפות על מה שאמר אני כבר לא יודעת מה לעשות מרגישה כאילו החבר שהיה לי איננו ועומד מולי אדם זר שחשוב לו רק חומרניות אני יודעת שיכול להיות אחרת כן הייתי במערכת יחסים בה הגבר חשב שאני הדבר הכי יפה בעולם גם כשהייתי במצב הכי גרוע בחיי כואב לי כי אני אוהבת אותו ומטורפת עליו והמראה שלו ממש לא מזיז לי בגלל האהבה הגדולה שלי אליו ואצלו זה לא אותו הרגש מה לעשות? האם כדאי לנסות לשקם מערכת יחסים כזו או פשוט לוותר ?

הי אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.. לתפיסתי, בתוך קשר זוגי (ואני מתמקדת בקשר טוב) שני בני הזוג עוברים שינויים. משנים תפיסות, משנים התנהגויות, מרגישים אחרת ... צומחים לומדים ומלמדים האחד את השני. אך נראה לי שיש גבול לשינוי.. כלומר, לא ניתן לשנות תפיסות שמקובעות לאורך שנים. אני מתכוונת לתפיסה קיצונית כמו דעה פוליטית קיצונית ודעות שנוצרו לאורך שנים בעקבות חוויות חיים וכו'. אני תוהה בעניין מכיוון שאני מתלבטת אם להמשיך קשר די טרי לאור תפיסה קיצונית שיוצרת התנהגות שבעיני קיצונית ומזלזלת בבני אדם. בן זוגי אדם אנושי ועם לב טוב , כלפי מתנהג באופן מכבד ומאופק אך הוא בעל דעות קיצוניות מסויימות שגורמות לו להתנהל בכעס וזלזול כלפי אנשים זרים שמכעיסים אותו בגלל דתם, או משהו שאמרו שלא מקובל עליו וכו'. בן זוגי טוען שלצידי , למרות הזמן הקצר,הוא התמתן , נמנע מלהגיב יותר קיצוני כשהוא לצידי, וכן שיקח לו זמן למתן גם את מה שמפריע לי בהתנהגויות שלו , לדבריו זה יכול גם לקחת כחצי שנה . אני לא חושבת שניתן לאורך זמן לשנות תפיסות בגלל שאוהבים מישהו ורוצים להיות לצידו. בשלב מסויים זה נמאס... מצד שני, אני שומעת אותו כועס כאשר אני מציינת שהתנהגותו היתה נוראית בעיני וגרמה לי להרגיש רע כאשר התנהג באופן לא מכבד (מילולי)כלפי אדם זר שהכעיס אותו (גם אם הסיבה לכעס מוצדקת, אני לא אצעק בקול ואתנהל באיפוק . זה בסדר מבחינתי להגיד מה שחושבים אך בטונים נעימים ומכבדים .... ואפשר גם לבחור לא להגיד ולשמור על איפוק במצבים מסוימים). אני לא שומעת ממנו שהוא חושב שהתנהגותו לא תקינה. הוא טוען שאם משהו מכעיס אותו , הוא יאמר את מה שהוא חושב כי זו דרכו לנסות להילחם במה שמפריע לו. (הטונים שלו גבוהים וכועסים, ולא משנה לו מי נמצא מסביב. הוא יגיד את מה שעל ליבו). ההתנהגות הזו מפריעה לי וגורמת לי באותם רגעים וגם לאחר מכן להרגיש נורא רע. אני תוהה האם זוגיות טובה תוכל לשרוד במצב הזה ? זה יוצר אצלי דריכות ומתח כאשר אנו מחוץ לבית. יש לו תכונות טובות בעיני, למרות שעדיין לא התאהבתי, הייתי ממשיכה את הקשר אם ההתנהגויות הקיצוניות שתארתי לא היו. תודה

שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה

הכרתי בחור בן 57 ואני בת 51.שנינו גרושים. לאחר מספר פגישות כולל התעלסויות ללא חדירה הזמנתי אותו לביתי. העיניין שאיבר המין שלו גדול (מדדתי אורך 16 סמ רוחב 14). 2 הבחורים עד היום שיצאתי איתם בכלל היו בסביבות ה 13 סמ אורך. בחדירה מאוד נהנתי מה שלא חוויתי עם אף גבר. הצלחתי לגמור פעמיים באותו לילה. הבחור מאוד מיני ויש לו צרכים מיניים מאוד חזקים. היום חודש לאחר האקט הראשוני הבחור מעוניין בכל מפגש לקיים יחסים. בממוצע הוא מצליח לגמור 3 פעמים בלילה עם זיקפה מלאה וללא כדורים. הכל טבעי. החשש שלי שלא אצלחי לעמוד בצרכים שלו וזה מאוד מטריד אותי. אנו נהנים יחד והוא בחור מאוד נחמד. העיניין שקיום יחסי מין אצלו זה צורך מאוד חזק. מאוד מתלבטת. האם להמשיך או לנתק או להציב גבולות. מצד אחד נחמד ונעים מצד שני זה אובססיבי. מה את מציעה?

לדעתי כל עוד טוב לך תהני ברגע שתרגישי שזהו את תנתקי מגע. כמובן צריך להיות החלטיים. בהצלחה

אני מתגוררת עם בן זוגי בדירת אמי מספר חודשים זה התחיל כניסיון. כעת אמי רוצה לבקש מהם זוגי שישלם שכירות כלשהי סך 1009 שח בירך ממני היא לא לוקחת כשהייתי לבד עם בני בן זוגי משלם 1500 שח עבור הוצ האם להציע להקטין את הערה למרות שבכל דירה אחרת היה משלם יותר ? וגם אם היינו שוכרים יחד לא היינו מתחלקים בדיוק חצי חצי אני אם חד הורית

אין חשבון משותף ..לאמי דירה מושכרת נוספת

שלום לך, אני ובן זוגי מכירים כבר שנתיים וחצי, לפני שנה הפכנו לזוג ולפני 3 חודשים עברנו לגור ביחד. אנחנו מאוד אוהבים. ורוצים לבנות משפחה בעתיד. יש לנו זוגיות חזקה וטובה, אנחנו צוחקים הרבה ביחד,אני מרגישה שהוא כתף רחבה בשבילי, אני יכולה לשתף אותו בהכל. אני חושבת שהוא מרגיש כמוני. אוהבים לבלות ביחד ובמקביל לכל אחד מאיתנו יש את הספייס שלו. אני מרגישה שהזוגיות שלנו בריאה. יש לנו בעיה, אני הורסת את הזוגיות שלנו. ואני לא יודעת איך להפסיק. יש מקרים שמשום מקום אני יכולה להתעצבן על איזו שטות, וזה צומח לריב. באותו רגע כמובן זה לא מרגיש כמו שטות, אבל אחרי שהרוחות נרגעים רואים שהכל יצא לגמרי מפרופורציות. מדובר על שטויות כמו טיפות מים על הרצפה, או הוא הוציא מגבת חדשה כשרק החלפתי לנו למגבות חדשות. אבל בכל מקרה לא משנה מה הוא עשה "לא בסדר", יש מצידי דרך הרבה יותר נחמדה להגיב, כזו שלא תהרוס לנו ערב. אחרי ריב אנחנו מדברים על זה ומנסים להבין מה קרה ומה צריך לעשות שזה לא יקרה יותר. אנחנו מגיעים להסכמה וממשיכים הלאה, אבל כשפעם הבא קורה איזה טריגר אני שוב מתעצבנת. אני מאוד אוהבת אותו, אני פגעת לא רק בו אלא גם בי. אני לא יודעת איך להפסיק, כל פעם קורה אותו הדבר. לא היתי רוצה להגיע לטיפול פסיכולוגי, אני מקווה מאוד עם עצה טובה אני אוכל לשלוט על הרגשות והתנהגות שלי טוב יותר. אני אתן לו לקרוא שאלה שלי ותשובה שלך, אם לפי דעתך הוא יכול לעשור לי להתמודד עם עצמי, את מוזמנת לכוון גם את תשובתך אליו. תודה רבה לך.

היי אני נשוי 6 שנים למישהי יש נו שתי בנות מדהימות אחת בת 5 והשניה בת 4 במהלך שנות הנישואים היו עליות וירידות לכאן או לכאן, לפני כ 6 שנים בערך הכרתי מישהי שהיא גרה לידנו, הכרנו במסגרת אירוע של הישוב שלנו, היא ושאר בני המשפחה שלה היו גם וגם אישתי - עוד לפני שהתחתנו. מפה לשם כבר אז הרגשתי שאני מתאהב בבחורה- אבל לצערי לא יכולתי לדבר איתה על זה כי היא הייתה עם בן זוג. לפני 9 חודשים היא נפרדה מבן הזוג שלה . היא ניסתה לדבר איתי ווסוג של להתחיל איתי בקטע חברי, אז לא הבחנתי בכך כי הייתי בתקופת עומס, יש לציין שאני בקשר עם אמא שלה (לא קשר רומנטי כן? וגם עם אחיותיה שהן מידי פעם אומרות שלום שלום) אני פשוט מאוהב בבחורה הזאת ומאוד רוצה שגם היא תדע מזה. מאוד רוצה שאמא שלה תדע מזה - היא גם יודעת מי אני. מצד שני אני לא בן אדם שילך ויבגוד. אני נמצא בבעיה רצינית. אני חי כיום עם ילדות שאני מאוד אוהב כי הן הבנות שלי בשר מבשרי - אין לי את התשוקה וחיי האהבה עם אישתי ופה יש בעיה. הפחד הכי גדול שלי זה שאם אני ילך וישתף את אחד מהצדדים הפנימיים בסיפור זה יתפרש לא טוב ולא נכון ואני ישאר קירח מכל הכיוונים- אני התאהבתי בחיים שלי אבל התאהבות כזאת לא הייתה לי בחיים. אני לא יודע מה עושים.. מת לדבר איתה אבל אין לי את האומץ

הצלחתי לאגור אומץ באיזו צורה. דיברתי עם מישהי שקרובה אליה ויחד עם זאת מכירה גם אותי טוב. ביקשתי ממנה שתגיד לה שיש לי רגשות אליה ואני רק רציתי לברר אם היא גם מרגישה ככה. כי גם לפני שנה וגם לאחרונה ראו עליה שהיא מנסה להתחיל איתי. הבחורה המגשרת כביכול ריחרחה וכמובן הבטיחה לשמור את העניין לעצמה כי היא גם מכירה את המשפחה שלי, אחרי מספר שעות ששיתפתי אותה היא חזרה אלי ואמרה לי שזאת שאני מאוהב בה ביקשה שאני יקח צעד אחורה ולא כדאי להתעסק כי זה יראה לא טוב ובמיוחד שאני גבר נשוי. מה שהעברתי לאותה בחורה זה רק מסר שיש לי רגשות ושחיי הנישואים שלי לא קשורים לרגשות שיש לי אליה. אני בחיים שלי לא יבגוד בבחורה. ולא יחשוב לכיוון בכלל. פתאום ראיתי שהבחורה שאני מאוהב בה חסמה אותי בפייסבוק. בוקר למחרת רשמתי לה הודעת התנצלות ושזה התפרש לא נכון (מה שפחדתי שיקרה) בסהכ רציתי להביע כלפיה את הרגשות שלי ולהבין אם גם לה יש משהו כזה כי זה ככה היה נראה. לא מבין מה עשיתי לא טוב? מה עשיתי רע?

הי אני אוטוטו חוגגת 39 ויוצאת עם מישהו בן 43 כבר 5 חודשים. הולך טוב ואני תוהה מתי ואיך אפשר לקחת את הצעד הבא. מצד אחד, אני לא רוצה לוותר על הזוגיות ולהתחיל "להלחיץ" את המערכת, כי אני רואה את העתיד שלי איתו, מצד שני אני לא רוצה לוותר על אימהות והבנתי מבדיקות שעשיתי שלא נותר לי זמן ושאני חייבת לפעול בנושא. איך אני מדברת איתו על זה מבלי להפחיד אותו? מגורים משותפים? חתונה, ילדים? אגב, עניין החתונה גם לא כזה קריטי לי... שוחחנו פעם או פעמיים בעבר ואני יודעת שהוא רוצה חתונה וילדים... הבעיה שאין לי זמן יותר לתת לזה לקרות מעצמו, לצערי.. חייבת לפעול ומרגישה שחרב הפיפיות מונח על צווארי :( אני לא רוצה לוותר עליו, אבל לא רוצה לפספס את הזכות להיות אמא. אני ממש מאמינה שיהיה לנו מדהים לחוות את זה ביחד. אבל שוב, איך לדבר איתו על זה מבלי להבריח אותו??

שלום בת 31 ובן זוגי בן 37. יוצאים כבר 6 שנים. היו 2 פרידות וחזרנו להיות יחד. מדברים על חתונה כי זה משהו שאני אישית כבר בשלה לו.וגם הוא גם התערבות מצד ההורים לגבי זה. הבעיות בזוגיות נבעו בגלל ראיה שונה על דברים מסויימים. בן הזוג מתעסק בפיתוח גוף ואני עם דברים שעברתי שמנתי. זה יוצר אצלו תסכול. למרות שדיברנו הרבה פעמים והבנו שאנו רוצים לחיות האחד עם השני. בטיול האחרון הוא רב איתי והטיח בי שאם לא ארזה לא נתחתן. לאחר שהוא אמר כי השנה כבר יציע. אני נורא מבולבלת

מה הכוונה אהבה אינה בהתנייה וחשוב להיות מוכנים?

שלום אני וחבר שלי ביחד 3 וחצי שנים.זו האהבה הראשונה של שנינו .אנחנו ילדים סך הכל בני 22 ו23 לא חווינו עוד אהבות או זגויות אחרות (הוא הראשון שלי גם במיטה)מה שקורה זה שיש אהבה גדולה אבל לאורך כל השנים האלה לשנינו יש הרגשות גדולות מאד שאנחנו לא מתאימים אחד לשני וחבר שלי תמיד חןשב על העתיד וחוזר ואומר שכאשר נתחתן אנחנו גם נתגרש.חבר שלי אחת לכמה חודשים רוצה להיפרד מהסיבה שהוא אומר שמגיע לי מישהו יותר טוב ממנו מישהו שיודע איך להכיל אותי עם מה שעברתי בחיים (הורי התגרשו - לא שחוויתי איזה שהיא התעללות אך הוא חוזר ואומר שאני צריכה מישהו שיודע להכיל את מה שעברתי מישהו חזק פי 8 ממנו כמובן שעצם זה שהוא מקצין את מה שעברתי כאילו אנסו אותי- וסליחה על הדימוי המזעזע- רק מוכיח שהוא באמת ילד ובאמת לא עבר כלום בחיים כי אם הוא היה יותר בוגר הוא היה יודע לקחת בפרורפוציןת את מה שכיביכןל "עברתי בחיים")הוא אומר שהוא לא יכול להמשיך לחיות כל החיים עם התחושות האלה בבטן שאנחנו לא נסתדר בעתיד ושזה יתפוצץ.הוא לא יכןל להמשיך לחיות עם המחשבה שמגיע לי מישהו אחר יותר טוב ממנו הוא לא יודע איך להרים אותי כשקשה לי הוא פשוט שותק ןאז זה פוגע בי וגם פוגע בו ונמאס לו להרגיש שהוא פוגע בי כל כך.אני תמיד זאתי שלא רוצה לוותר שנלחמת שאומרת לו שעל הכל אפשר לעבוד!! הוא אומר אני מצטער אני רןצה להיות המישהו הזה שאת רוצה שאני אהיה אני מת להיןת המישהו הזה אבל אני פשוט לא יכול!!!! אני מצד שני גם חיה עם המחשבות הבלתי פוסוקות שמגיע לי מישהו אחר מישהו שעולם התוכן שלו יותר רחב שעושה אותי לבן אדם טוב יותר שמרים אותי שדוחף אותי להיןת בן אדם מדהים מישהן שנותן לי שלווה בחיים והוא לא נותן לי את הדברים האלה.אין לי שלווה עם מישהו שכל כמה חודשים אוכל "בלבלות" אני מבינה ויודעת שהוא ילד בכל המובנים.הוא לא יןדע מה הוא רןצה מעצמו והוא מבולבל מאד.אני יותר בוגרת ממנו וככה זה בדרך כלל האישה צריכה מישהו מבוגר יןתר ממנה שעבר דברים בחיים .אבל מצד שני יש אהבה בנינו שזה משהו שלא מוצאים כל כך מהר או שיש כאלה שגם לא מצאו אותה בכלל.ובסך הכל הבסיס שלנו טוב חוץ מהמחשבות האלה שמסתובבות בראשים שלנו אחת למה זמן שאולי זה לא זה.הכל בסדר איתנו, אנחנו לא רבים כל יום לא ירדנו למצב של לכלוך ושל בגידות האחת בשני.אז אני שואלת למה לפרק???איך אפשר לדעת שהזוגיןת הזאת היא האחת????הרי לא חויינו עוד זוגיות כדי להיכוות ולדעת, ובכל זאת איך ניתן לדעת???אני חוזרת ואומרת לו שזה לגטימי להרגיש ספקות כל החיים האלה הם ספק אחד גדול ואין זוג שאין לו ספקות או חששות במיוחד לאנשיפ שזו המערכת הזוגית הראשונה שלהם!והוא אומר שלא.שיש אנשיפ שאין להם את הבלבלןת האלה . אני לא רוצה להיפרד אני אוהבת אותו ומצד שני באמת לא מגיע לי מישהו שאני לא המקום הבטוח בחיים שלו והוא לא בשלי!!מגיע לי יציבות מגיע לי שלווה וביטחון מגיע לי שירצו להילחם עלי וגם הוא מצדיק את כל מה שאני אומרת ואומר שהוא מעדיף שיהיה לי טוב עם מישהו אחר במקום שכל החיים הוא יגרום לי לסבל חשוב לי לציין שהוא חוזר ואומר שהוא אוהב אותי מאד והוא לא מפסיק לאהוב אותי לשנייה ושהוא רואה אותי האמא של הילדים שלו אבל יחד עם זאת רואה גם שלא נסתדר.אני אומרת לו איך אתה יכול לדעת מה אתה נביא?אין תעודת ביטוח בנישואין גם מי שמתחתן וחושב שהכל טוב ויפה בהתחלה יכןל להגיע למצב של גירושין לאחר כמה שנים.בבקשה תנו לי אור תנו לי כיוון כל שהוא האם לפרק את זה לוותר עלינו או להלחם ?אני תמיד מסבירה לו שזוגיות זה דבר שנבנה ותמיד יש לאן לשאוף לשנות ולהשתפר במיוחד כשאנחנו ילדים ואנחנו גודלים וצומחים ביחד . ברור שהצמיחה וההתפתחות שלו באה על חשבוני ואני זאת שנפגעת מהטעויות שהוא עושה איתי לאורך השנים(ואם הייתי עם מישהו שעבר קצת יןתר בחיים זה היה אחרת) אבל עדיין לא אכפת לי כי אני אוהבת אותו ורוצה שנמשיך לגדול ביחד ולא לחוד.

תודה לך יהודית!אשמח לשמוע ממך על שיטת טיפול שאת ממליצה

שלום לך אשתי ואני החלטנו להתגרש לפני כחודש סיפרנו על כך לפני כשבוע לשתי בנותינו בנות ה 7 ו ה10 הקטנה איכשהו הפנימה את זה אולי בגלל שהיא פחות מבינה או בגלל שהיא יותר מופנמת . הגדולה לקחה את זה יותר קשה, אנחנו מדברים איתן המון על זה, על כך שאני יאלץ לעזוב בקרוב. אני מנסה לשתף אותן בתהליך של המעבר . עדיין קשה לי עם זה שהן סובלות וכואבות את הפרידה. אשמח לעזרה או יעוץ בנושא. בברכה ותודה מראש

שלום רב יש לנו ילדה בת שבועיים וכל פעם שבעלי שם אותה עליו עומד לו ... אני צריכה לדאוג מיזה? זה כל פעם מחדש קורה

הבנתי וגם לפעמים כשהוא מחליף לה טיטול עומד לו לא לקחת ללב? לחכות עם זה קצת?

שלום רב,  אני ובעלי נשואים מזה ארבע שנים ובשנתיים האחרונות המצב בנינו נורא , אין חיבור, אין אהבה, אין תקשורת אני מרגישה שאני נושאת על הלב מעמסה רגשית שאני לא מסוגלת להתמודד איתה ביום יום זה פוגע לי בעבודה, בגידול הבן שלנו (בן שנתיים וחצי) , בזוגיות ביום יומית איתו , פוגע לי בתקשורת עם אנשים מסביבי .. לפעמים בא לי פשוט להיעלם לתקופה מסויימת עד שהכל יתבהר לי .. אז ככה , הוא פסימי לגבי החיים, הכסף מוביל אותו והוא במצוקה כלכלית עם עצמו ( כי בעיניי המצב שלנו לא נורא כמו שהוא מתאר , אנחנו לא במינוס , יש לנו בית , אני לא חובבת שופינג ובזבוזים ומנהלת את החשבון בכובד ראש) , הוא לא מדבר עם 80% מהמשפחה שלי בגלל ריבים של אגו שלו מולם , הוא משפיל אותי מילולית והוא משתמש בסיפורים שלי מהעבר כדי להשפיל אותי יותר אני מרגישה שאני כבר סיימתי איתו את הקשר עוד לפני שבפועל הסתיים ועכשיו אחרי שנתיים שאני הולכת לטיפול "זוגי" לבד הוא החליט שהוא מתכוון לעבוד על הכעס שלו ועל כל מה שמפריע לי ... אני מרוצה בשבילו כי זה בעיקר שליטה על האגו והכעס אבל אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך להיות איתו אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו אחרי כל מה שעברתי ולא יודעת אם אפשר לחזור לאהוב אחרי כל זה ... הוא ביקש שאשתנה מבחינה דתית והשתנתי עבורו,ביקש שאשנה לבוש, שיער, איפור.. ביקש שאעשה הגדלה ( לא עשיתי כי זה באמת גבול) אבל מרגישה שאני לא אני מרגישה חנוקה ... אני אוהבת חלק מהשינוי החיצוני שלי אבל מרגישה שתמיד הוא ירצה לשנות אותי ושתמיד אני לא מושלמת .. רציתי כמה פעמים להתגרש ואין לי אומץ בגלל שהוא יודע לתת אהבה מחבק ומנשק ומלטף , הוא לא בוגד למרות שבתקופה הזו לא היה בנינו יחסים כמעט והוא יודע לפרגן ... אני לא בטוחה שזה מספיק כדי שאהיה מאושרת ואני עוד יותר מפחדת בגלל הבן שלי להתגרש עכשיו...צריכה המלצה חמה מכל הלב לתת לזה עוד צאנס או שאני כבר לא אוכל להתאהב בו שוב בגלל מה שעברתי איתו? ( מוכרחה לציין שהלב שלי במצב חסימה נוראי).. תודה מראש 

הי, אני בת 35. מגיל 17 אני יוצאת לאינספור דייטים ונהנית בעיקר מהריגוש של ההתחלה ואז אחרי כמה דייטים מסיימת אותו כשנגמרת ההתרגשות ההתחלתית. לפני 10 חודשים הכרתי בחור מדהים, מישהו שיש בו את כל מה שחפשתי ובעצם הקשר היחיד הרציני שהיה לי. אני שלמה עם מי שהוא ועם הקשר שבנינו. אין בו שום דבר שמפריע לי... והקשר בינינו חזק ואוהב. לפני חודשיים הוא הציע לי נישואים, במשך חודש הייתי בעננים. לפני שבועיים התחילו לי קצת פחדים, האם זה נורמלי שיש לי פחד לפני החתונה? האם זה נורמלי שיש עליות וירידות בעוצמות הרגשות? אלה הדברים היחידים שמטרידים אותי. הוא מדהים ואף פעם לא הרגשתי שיש מישהו שמתאים לי כל כך, אבל באיזשהו מקום ציפיתי להיות מאוהבת עד הגג לפחות כמה שנים. וזה תחושה שבאה לי בגלים, עליות וירידות. האם זה תקין? תודה!

שלום אני בזוגיות עם צעירה ממני ב20 שנה.נחמד לנו יחד מאד וכיף לנו.משך רוב הזמן גרתי בדירות שכורות והייתי רוב הזמן בבית ובערב היינו נפגשים.כמובן שהיא תמיד לחצה שאבוא להיות אצלה בדירה קבוע.מאד חששתי והשארתי את הדירה בשכירות אצלי עם כל הציוד בכדי שיהיה לי עוגן.לאחרונה רכשתי דירת 3 חדרים בקרבתה.ואמרתי לה שאשמח אם תגור איתי.להבנה הבית שלה הוא 4 חדרים ויש לה ילד לפני גיוס בבית.הוא מגיע עם חברתו הביתה והבית יהיה מאד צפוף ולא נוח....מה עלי לעשות.אני חושש מפיצוץ

שלום רב יהודית וחג שמח שמי רינה בת 25 סטודנטית לחינוך אני נמצאת בזוגיות כשלוש שנים עם בן זוג שלי סטודנט לעבודה סוציאלית רוצה לספר על הזוגיות שלי בשנתיים הראשונות היה מאוד יציב ..היה אמון כנות בקשר אנחנו חלקנו על הכל ביחד ושיתפנו על כל דבר ביחד..לא הסתרנו סודות אחד מהשני .. בהמלך הקשר עברנו לגור ביחד בשנה אחרונה לצערי הזוגיות שלי לא היתה כל כך יציבה בגלל שפתאום קרו דברים הוא התחיל הזניח את עצמו מבחינה אסטית וכמה שניסיתי להעיר לו בצורה עדינה שידאג לנקיון של עצמו(הבגדים היו מאוד מלוכלכים ומבחינתו ללכת ככה ברחוב גם שהם מלוכלכים ..לא מגלח זה משהו שגם הפריע לי ) הוא לא הבין את המסר..הזניח את המשקל והשמין וכבר היום לא נראה בחור מושך מבחינת יופי ותשומת לב קיבלתי פחות וזה הוביל אותי להרבה מעידות שעשיתי .ניהלתי סוג עם עוד קשר מהצד עם בחור שעבדתי איתו במקום עבודתי נראה בחור נאה מושך ..הבעיה שהוא גרוש עם ילד ואין לו השכלה זה משהו שמאוד מפריע לי.אבל בכל זאת הוא היה נראה לי בן אדם שידע להכיל אותי ולתת לי תשומת לב שהיתי צריכה . בהתחלה זאת היתה מעידה חד פעמית וסיפרתי על כך לבן זוגי שהתנשקתי עם אותו בחור הוא לקח טיפה קשה אבל בסופו של דבר סגרנו את העניין והמשכנו הלאה.. אבל בהמשך אני רואה את עצמי ממשיכה עם המעשה הזה עם אותו בחור וזה חוזר על עצמו ו וזה הוביל למצב שקיימנו יחסי מין כבר לא יכלתי לספר לבן זוג ..לא שיתפתי בבגידה זה נמשך כ 10 חודשים עד שעברתי לעיר אחרת עם הבן זוג שלי.. היתי בטוחה שאעבור לעיר אחרת ואז אולי אוכל להתמקד בבן זוג שלי ו לשכוח בקלות את העניין הזה אבל עכשיו שאני איתו ..רק אני והוא פתאום אני רואה שיש המון פערים עצומים . ומאוד קשה לי להסתכל עליו בעיניים בגלל המצפון ולא יכולה לשכב איתו.. הראש שלי חושב על אותו בן אדם שהיתי איתו ולא יודעת מה לעשות..אני שוקלת לספר על הבגידה וזה יגמר בוודאות בפירדה או לקבל יעוץ זוגי ..מה את ממליצה?

תפסתי את בעלי מדבר עם מישהי מהאתר הזה מה עושים? https://sexeden.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/ האם זה נחשב בגידה הוא אמר לי שזה היה בטעות וקפץ לו לטלפון?

אני תפסתי את בעלי באתר הזה שולח וואצפ וקונה סרטי סקס http://sexprivatevideos.com/ מבחורות

שמעתי ויכוח חריף בין אחי לחבר שלו וזה כמעט כל יום, היא אומרת לו "אני רוצה שיהיה לי כסף אני רוצה שיהיה לי הכל אני רוצה בית גדול עם שני מכוניות בחוץ" אני רוצה לגור באמריקה או בעיר מסויימת.. היא נשמעת רודפת בצע והוא נהיה מזה עצבני ולא טוב לו הוא אומר לה "החיים שלי חרא למה אני צריך לחזור מהעבודה ולריב איתך" היא מאוד אוהבת כסף היא רוצה הכל היא אומרת לו תגיד מזה חלום או שאיפה? היא מדברת אליו מגעיל מתחילה לצעוק ולבכות כמו היסטרית אומרת לו "מה אתה בוכה" היא אומרת לו 'לא רוצה לגור פה לא סובלת את המקום הזה'.. הוא לא בן אדם שיושב בבית כל היום.. הוא עובד חרוץ ומוערך בעבודה עובד כמו חמור מהבוקר עד הלילה, היא כל הזמן מאיימת לעזוב אותו, הם גרים ביחידת דיור סמוך להורים שלי והיא כל הזמן מתלוננת שהמקום קטן, הוא מנסה לחסוך לעתיד אני יודעת שהוא רוצה לקנות בית במקום הזה ולא רוצה לעבור לחו"ל, היא רוצה לעזוב את המקום אבל העבודה שלו נמצאת באזור שהם גרים בו.. כל יום היסטריה ובכי מצידה היא מדברת אליו בזלזול ואומרת לו להפסיק לעשות סיפור מהכסף ואומרת 'די זה נגמר' הוא קנה לה פלאפון יקר, אין לי משהי נגדה אבל הקשר ממש לו בריא ומפריע לי שהיא מלחיצה אותו ודוחפת אותו כל הזמן בעניין של כסף וחלומות בזמן שהוא מנסה לחסוך לבית. הוא גם מקריח מכל הלחץ הזה נראה לי אבל היא ממש מזכירה לי באיך שהיא מדברת את הבחורה שהחבר שלה שדד בנק בשביל שיהיה להם כסף. אני לא מתכוונת להגיד לו משהו רע אבל רע לי אחרי כל המילים ששמעתי איך היא מדברת אליו.

...

שכחתי להגיד היא עושה לו מניפולציות רגשיות כל הזמן.. היא בחורה מאוד מניפולטיבית מדובר בזוג צעיר.

שלום לך. אני שכחתי להגיד שבריב ששמעתי אותה צועקת הוא בכלל לא הרים את הקול ורק אמר לה אני שמעתי אותו מנסה להרגיע אותה ואומר לה 'די.. די.. אני אוהב אותך' וזה היה קצת כואב לשמוע שהוא רכיכה וחלש אופי לידה, ובהמשך לכל הרצונות שהיא פירטה לו הוא אמר לה 'מה חסר לך? מה עם אהבה ובריאות?' אז היא ענתה לו 'מה ביקשתייי מה כבר רציתי, שיהיה לילדים שלי כל מה שהם רוצים יש בזה משהו רע?' . אני אחשוב אם לדבר איתו או לא כי כל מה שאני אגיד לו הוא יתקוף ויצא להגנתה. בנתיים אני אתן לו לעשות טעויות לבד, או להמשיך לסבול, כי הוא אמנם אחי אבל אני בחורה ואני לא רוצה שיתקפו אותי מילולית או פיזית.

הי אני יוצאת עם מישהו כבר חודש וחצי אני 37 והוא בן 41. בגדול, כשאנחנו יחד נחמד לנו - נושאי שיחה ובילוי משותפים. אבל יש כמה דברים שמפריעים לי ואני לא יודעת איך לשתף אותו. אני רוצה לנסות לבנות משהו ארוך טווח וחשוב לי לפתוח בפניו את הדברים שמפריעים... באופי שלי אני מאד חמה והוא הרבה פחות. הוא יכול להיות לידי לילה שלם ולגעת בי חצי שעה לפני שהוא הולך. הוא מחכה שאני אזום את המגע הראשוני. הוא לא החמיא לי. לא שולח לי הודעת בוקר טוב, יום טוב. פעם ב, שולח הודעה מה קורה או שאני יוזמת ראשונה ואז הוא מתעניין. בקשרים קודמים, אני רגילה שיש המון חום ושאני מחוזרת, אבל פה לא. אני ממש לא רוצה להפרד בגלל זה, כי עובדה עם ההם זה לא בדיוק צלח... איך אפשר לגשת לזה? לפתוח את זה מולו בלי שירגיש נתקף או מבלי שיגרום לו לקחת צעד אחורה ולחתוך? אני לא מרגישה כמו בקשרים קודמים, שאני חייבת לראות אותו, אבל יכול להיות שההתנהגות שלו מורידה לי. אני מרגישה שאנחנו כמו זוג נשוי 20 שנה ואנחנו כולה ביחד חודש וחצי. תודה נועה

"טוב זה הולך להיות ארוך אז אני מתנצל מראש.....הכרתי מישהי בינואר בעבודה ואחרי שקצת התכתבנו יצאנו לדייט...היה ממש טוב וישבנו שם בדייט הראשון כ8 שעות...בסוף הדייט היא יזמה את המהלך ונישקה אותי....הזוגיות נמשכה די טוב עד תחילת יוני שזה בערך חצי שנה עם קצת פגישה של פעם פעמיים בשבוע שהייתי בא אליה(היא נכנסה לגור לבד שהתחלנו לצאת)...היא לא יכולה לבוא אליי כי היא אלרגית לכלבים ולי יש כזה בבית. עד שיצאנו היא היתה בזוגיות פעם אחת בגיל 19 ומאז רק סטוצים וקשרים לא מחייבים...היא עבדה וחיה הרבה שנים בחול...אפשר להגיד שאני הקשר הרציני הראשון שלה...היא גם מאוד קשה לה עם דברים מוגדרים ומאוד אוהבת את החופש שלה...זה מתבטא בזה שלמשל היא אף פעם לא הייתה שולחת הודעות או מתקשרת זה תמיד בא ממני ולא הפריע לי כי היא ככה עם כולם...היא לא עונה הרבה פעמים גם להורים וטלפון פייסבוק וכו בישבילה זה לא משהו נחוץ...בתחילת יוני היא לקחה אותי לשיחה שהיא טענה שהיא מנסה ולמרות שהיא נמשכת אליי ממש ושיש כימייה מטורפת בינינו היא לא מצליחה לפתח רגשות ושנחתוך...כמה שבועות לפני זה שישבנו בארוחת בוקר היא שאלה אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים ועניתי לה שאני רוצה להתקדם מבחינה מקצועית לעבור לגור לבד וכו...נורא עצבן אותה שלא הזכרתי אותה בתוכניות האלו...אחרי השיחה של הפרידה שנינו די בכינו ואז שכבנו גם באותו היום...בערב אני הלכתי ליום הולדת של חבר שהייתי אמור לישון אצלו...שיצאתי ממנה שוב היא התנשקה איתי והשביע אותי שאני לא אשתה ואנהג..החבר עשה קטע אז שלחתי לה הודעה שאני כנראה לא אוכל לעמוד בהבטחה שלי ואז היא אמרה שאני יכול לבוא לישון אצלה אבל זה לא אומר כלום...ואמרתי לה שגם אם כן אני אשן בסלון והיא אמרה שלא שאני יכול לבוא לישון איתה במיטה אבל זה עדיין לא אומר כלום...וזה מה שהיה ישנתי איתה ויום למחרת היא ביקשה שאני אשאר איתה קצת ושוב לפני שהלכתי היא בכתב והתנשקו . לאחר מכן לא דיברנו משהו כמו חמישה ימים והיות ואנחנו עובדים ביחד ולא רציתי שיהיה הפרעה או מצב לא נעים התקשרתי אליה שנשב ולדבר והיא ישר ענתה והסכימה ובאותו יום גם נפגשנו...השיחה זרמה ובשלב מסוים התחלנו לדבר על הקשר והיא אמרה שהפריעה לה שבימי חופש שיש לה פעמיים בשבוע היא תמיד איתי ואין לה זמו להיפגש עם המשפחה והחברים ועוד כל מני דברים קטנים...אז הצעתי לה שאם זאת הבעיה אז שננסה לסדר שנעבוד פחות או יותר באותן משמרות וככה ניפגש לא רק בימי חופש ויהיה יותר מרחב תמרון...הסוף של השיחה הייתה שחזרנו ושמנסים עוד פעם...ובאמת שהכל הסתדר ממש טוב וזרם...עכשיו אני עושה הפסקה וכדי שתבינו יש לה חוזה במקום עבודה עד ינואר והיא אמרה לי כמה פעמים שאם לא יחדשו לה את החוזה היא רוצה לטוס לסין ללמוד שם את השפה כי זה החלום שלה אבל שהיא צריכה לעשות את זה לבד משמע היא גם לא רוצה שאמא שלה תבוא לבקר אותה...וככל שזה מתקרב חששתי ולפני שבועיים היחסים החלו שוב להידרדר...זה התחיל מזה שהייתי מבקש את המשמרות שלה לעוד שבוע היא הייתה מתרצת שהמחשב תפוס או שהיא עסוקה...איכשהו הצלחנו לקבוע לשישי שהיה...שהגעתי אליה קצת דיברנו ולפני שבוע היא התעצבנה שעשיתי לייק על תמונה של בחורה בבגד ים ושזה לא מקנא היא מתעצבנת אלא כי זה נראה לה מוזר ושאמא שלה הייתה חולה ולא שאלתי איך היא מרגישה(אני לא מכיר את ההורים שלה והיא את שלי) ואז שוב עלה נושא סין ושכנראה שהיא יודעת שהיא טטוס והיא אמרה בצחוק שאני לא מוזמן...ובחזרה לשישי אמרתי לה שאשמח להכיר את המשפחה שלה והיא פשוט התעלמה ולא ענתה על זה...ואז שקמנו בשבת אני אמרתי לה שצריך לדבר כי תמיד היא אומרת שאני לא משתף במה מפריע לי אז אמרתי לה על כל השבועיים האחרונים שהיא לא אומרת לי איך היא עובדת ושאנחנו לא נפגשים...והיא ענתה שכן אבל גם את המשפחה היא לא רואה וכו ואחרי דקה חזרנו אחורה חודשיים ששוב היא אמרה ואני מצטט:אני מרגישה התקדמות במערכת יחסים לעומת לפני חודשיים אבל אני עדיין לא מצליחה להתאהב ..ושהיא כבר היא החליטה לפני שבוע שנדבר על זה אבל בגלל שאני הלכתי לעבודה יום למחרת היא לא רצתה שאלך בבאסה בגלל זה היא לא דיברה איתי(לי זה נשמע תירוץ) ואז אני שאלתי שאם לא הייתי מעלה את הנושא היא הייתה פותחת את השיחה והיא אמרה שלא...שוב יצאנו ביחד מאצלה ולמטה שנפרדנו שוב התנשקנו...ואז יום אחרי הפרידה יצאנו והכל זרם סבבה אבל הנושא של הקשר לא עלה בכלל בשיחה...שנינו היינו טיפה שיכורים ושיצאנו משם התנשקנו בקטנה...ואז לקחתי אותה הביתה והכנסתי אותה למיטה ואמרתי לה שתבוא לנעול אחריי את הדלת והיא אמרה לי לא תישאר לישון כי אתה לא נוהג שיכור הביתה...ואז קמנו בבוקר ואני הרגשתי ממש רע אז היא הכינה לאכול והיא אמרה שאם אני לא אוכל היא לא אוכלת וגם שכבנו זה לצד זה במיטה והיא לא הפסיקה להסתכל לי בעיניים ובשלב מסוים בגלל שבשיחה של הפרידה אמרתי לה שאני גם חשבתי לחתוך כי הרגשתי שהיא כבר לא נמשכת אליי היא אמרה לי שזה לא נכון ושהיא כן נמשכת אליי...ואז לקחתי החלטה בידיעה שהיא כל כך אוהבת חופש אמרתי לה שאפשר להמשיך לצאת לבלות ואם נרצה לשכב והכל פשוט בלי להגדיר את זה בשום צורה לא זוגיות לא יזיזותולא ידידות...והיא הסכימה בתנאי שנקבע חוקים...והחוק הזה ואני מצטט אם אתה תשלח לי הודעה ולא אענה לך אל תאכל סרטים ואלת תתקשר לשאול למה אני לא עונה...ואחרי זה שכבנו(3 פעמים) וחזרנו לישון מחובקים כמו לפני הפרידה...ובסוף אחרי הפעם השלישית שבאתי ללכת למקלחת ההיא תפסה חיבקה אותי ובאה לנשק אותי ובשנייה האחרונה היא עצרה את עצמה...ובסוף למטה לפני שנסעתי הביתה חיבקתי אותה ובאתי לתת לה נשיקה בלחי והיא נראה לי ניסתה לנשק אותי בשפתיים כי זה יצא נשיקה מוזרה...טוב זהו בגדול אני מודה לכל מי שקרה והיה לו סבלנות ואשמח לתובנות

להבין מה המצב ומה אני יכול או לא לעשות

בדיוק על שאלות כאלה אתה יכול לקבל עצות ב askpeople.co.il זאת לא פרסומת.

אז ככה אני בן 26 וכול הבחורות שהכרתי באינטרנט טוענות שאני משדר לחת בכך שאני מצפה מהן לדבר איתי כול יום לפחות פעם אחת..ברגע שאני יוצא עם מישהי לדייט אחד אפילו חש בי ציפייה שנדבר פעם אחת ביום ואם זה לא קורה אז אני אומר להן את זה והן מתחילות לשחק בי או טוענות שאני לחוץ..האם זה מוזר שאני מאמין שצריך לדבר פעם אחת ביום כול יום ברגע שמכירים מישהי???....אשמח לשמוע את דעתכם ואיל אני יכול לשנות את זה

אתה סה"כ נשמע בחור לעניין, וזה מאוד לגיטימי לדבר לפחות פעם אחת ביום. העניין הוא שאם זה אחרי דייט ראשון והצד השני לא מעוניין להמשיך אז אין טעם לדבר. ברגע שזו תהיה הבחורה הנכונה שתגלה עניין, לדעתי זה משמח לשמוע שהצד השני (אתה) מעוניין לדבר לפחות פעם אחת ביום. זה מראה על דאגה, אכפתיות וזה כייף. בנוסף, יהיה חשוב לה לדעת מה עבר עלייך באותו היום. זה משהו שיהיה נכון כשהוא יהיה הדדי. בהצלחה :)

שלום, אני בת 50, בעלי בן 59, נשואים 31 שנים +4 ילדים בוגרים בת 30 מתחתנת בעוד כחודש, בת 27 בן 22 בן 21. חייבת לציין שכל הילדים מוצלחים מאוד כל אחד בדרכו והשכלתו. במהלך כל שנות חיינו המשותפים הייתי הגב התומך ועמוד השגרה של הבית ואסביר: הוא היה איש צבא שהתקדם בתמיכתי, השקט הנפשי והפידבקים החיוביים שקיבל ממני הביאו אותו לדרגה בכירה לה רצה להגיע. גידלתי לבד את הילדים (מגיע אחת לשבועיים וכל שבת שלישית תורנות). כילדה גדלתי בעוני עם עוד 5 אחים, החינוך היה מאוד קשה ואלים מילולית ופיסית, לא דחפו ללמוד, לא החמיאו כשצריך, בקיצור חייה ותן לחיות. כילדה בגיל 10 עברתי התעללות מינית על ידי הסבא מצד האמא שנמשך 4 שנים עד שניפטר, ההתעללות כללה עירום מלא, כפייה לעשות דברים ובסוף איום שאשתוק ולא אענש בכאב. ילדי גדלו ללא שמרטפים מחשש להתעללות מינית, ללא מכות ואלימות כפיצוי על ילדותי וכמובן ללא מחסור גם בחומריות וגם באהבת אם על כל המשתמע. לא התפתחתי והעצמתי את עצמי ולא בניתי לי מעגל חברים בגלל תחושת דיכוי שאני לא שווה הרבה ובגלל שלא יכולתי לסמוך על איש מלבדי ולכן החלטתי להעניק את כל כולי לזוגיות ולילדים. את המילים אני אוהב אותך שמעתי רק לאחר 15 שנות נישואין ולא הרגשתי אפילו בחיסרון כי מעולם לא נאמרו לי מילים חמות. האיש שלי נוהג לבוא אלי יותר מידי בטענות כי אני מדברת לא לעניין, אני מתנהגת לא יפה ומעולם לא דאג איך אני עוברת את היום או מה הייתי מצפה ממנו, מה מפריע לי ובמה יוכל לעזור. לפני שלושה חודשים התחילה סערה בזוגיות. הפסיכיאטרית טוענת שבעשור החמישי שהוא גיל המעבר צצו הרבה שינויים שהיו חבויים בי. פתאום אני לא סומכת על האיש שלי האמון מבחינה זוגית כבר איננו, ההטדה המינית שעברתי בילדות צצה פתאום אחרי 40 שנים לא סיפרתי מאום לאיש גם לא לאף מטפל, חוסר הפירגון והענקה מצידו חסרים לי וצובטים אותי, אנחנו לא נוסעים לחול,לטיולים, למסעדות, לסרטים וגם לא להצגות (אפשר לספור אולי על אצבעות כף ידי את הפעמים הבודדות שכן), מה שכן חשוב זה לעבוד ולצבור הון למרות שכל חיי עבדתי ועזרתי בפרנסה (היום אני לא עובדת מבחירה). אני מטופלת כיום אצל פסיכוטרפיסתית ולא מרגישה שזה עוזר כי רק אני מדברת והיא שואלת. אני שוקלת ברצינות פרידה ממנו לזמן מסויים על מנת ששנינו נעשה חושבים אם אנחנו בכלל חסרים האחד לשניה ולא יודעת מאיפה להתחיל. (המצב הכלכלי מאפשר ויש לי אפשרות לשלם טיפולים ולצאת לשכירות). נ.ב עברתי התמוטטות שכללה שבירת חפצים בבית והרס של המשרד שלו בבית (הוא פרילנסר) והפסיכיאטרית מפרשת את זה כאקט של "אין לי עם מי לדבר אז אעשה משהו כדי לקבל תשומת לב" או כתוצאה מכך שהסתרתי מכולם את חיי וכל מה שעברתי. היו לי מחשבות אובדניות כשהבנתי שהילדים שלי צידדו באביהם ולא הבינו אותי. כרגע אני עם עצמי בחדר שינה כותבת הרבה ונרדמת רק עם כדורים, נוסעת כמעט כל יומיים לים וקוראת הרבה. בבקשה בבקשה, כל מי שיכול לתת לי את דעתו המקצועית אשמח. חייבת לציין שהוא מוכן טיפול זוגי ואני לא כל כך, הוא מוכן לעשות הכל להחזיר עטרה ליושנה אך העטרה גבתה ממני מחיר כבד ואני לא מעוניינת בה. תודה רבה לכל העונים 😊

חייבת לציין שאני אוהבת אותו מאוד מאוד אך החלטתי שזה לא יכול להיות חד סיטרי. הוא לא יודע להביע רגש והוא מודע לכך אך אני לא יודעת אם טיפול זוגי יעזור. כמו כן אשמח לקבל פרטים אודות מטפל/זוגית עם המלצות וידע דל שנים וטיפולים מהעבר.

אשמח לקבל המלצה על מטפלת זוגית שיש לה מספר שעות לא מבוטל בנושא. 😊😊 תודה רבה רבה על התשובה, היה חשוב לי לשמוע ולהבין שאני לא מגזימה. 🌷🌷

אז ככה אני בן 25 יצאתי להרבה דייטים ראשונים מגיל 18 ,אני נראה בסדר גמור אבל בחיים לא חוויתי זוגיות של מעל חודש אני כבר חי בפחד קיומי לגמור לבד כי ככול שעולים בגיל יותר קשה למצוא בחורה,הראש שלהם כזה מפותח שאם אני אאמין לכול ההרצאות ביוטיוב אני צריך לקחת איזה 200 קורסים ולחשוב לפני כול מילה שיוצא לי מהפה ....אני ממש ממש רוצה להתחתן ומפחד להיות לבד עד שארית ימי..יש לי רכב אני סטודנט..כול הבחורות שיוצאות איתי אומרות אותו דבר שאני לחוץ לא גברי ואין כימיה..אני לא מבין למה אני תמיד זמין בשבילן אמנם לא דברן גדול אבל עונה תמיד בצורה יפה אין לי סיפורי הרפתקאות אני בחור די רגיל וסטנדרטי שבכלל לא משחק משחקים וכבר בדייט שני מתקשר בחופשיות ומצהיר שאני מחפש קשר רציני בלי לחץ..מה יהיה עלי מי יכול לעזור לי?

שלום אמא שלי ניסתה להתאבד לפני כשנה עקב משבר מתמשך עם המשפחה שלה (הורים והאחים). היא נתקלה בקיר בכל פעם כשניסתה לבקש מהם עזרה בנוגע לבעיות שהיו לה באותה תקופה בחיים עקב מחלה של אבא שלי. למרות שהלכה לפסיכולוגית, מצבה אט אט התדרדר עד שניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים. בנס אני ואבי הצלחנו להציל אותה, ולאחר שהתעוררה ובכלל במהלך השנה האחרונה, היא לא הביעה חרטה. מאז הייתה בטיפול של כמה חודשים בבית חולים לבריאות הנפש ומצבה השתפר (יחסית). לאחר שיצאה משם היו לה עדיין "נפילות", אבל סה"כ הכיוון היה חיובי. על טיפול פסיכולוגי היא לא מוכנה לשמוע במשך כל התקופה מאז שיצאה משם. עם זאת, לאחרונה כשהיא חווה את אותן נפילות מאוד קשה לה להתרומם בחזרה ובשבוע האחרון חזרה למצב הקשה שהייתה בו לפני ניסיון ההתאבדות שלה. היא לא מפסיקה לחזור על זה שהיא מוכנה לנסות להתאבד שוב, היא פשוט פוחדת שגם הפעם זה לא יצליח לה ואז יכול להיות שהיא גם תישאר עם נזק גופני וגם תישאר בחיים. היא לא מוכנה לקבל שום עזרה חיצונית וגם לא עזרה ממני מאחי או מאבא שלי. אני ממש אובד עצות ולא יודע איך לעזור לה. אישפוז כפוי יגמור אותה לגמרי כי יש לה פחד עצום לחזור למקום בסגנון הזה. אם היא לא רוצה לעזור לעצמה ולכפות עליה את זה גם לא בא בחשבון, אז אני פשוט לא יודע מה לעשות. איך מתמודדים עם זה?

היי רפאל, אני משערת לעצמי עד כמה הדילמה הזו מרגישה כמו בחירה בין הפטיש לסדן, מצד אחד אתה רוצה לכבד אותה ואת הרצונות שלה באשר לטיפול ומצד שני אתה חרד מפני ניסיון אובדני נוסף שעלול לא להסתיים בנס... כמו כן אני מתארת לעצמי שאתם כמשפחתה הקרובה, חווים יחד איתה את העליות והמורדות, ועד כמה זה קשה היפוך התפקידים שנוצר ביניכם בשל הנסיבות. אני רוצה להמליץ לך ו/או לכם לפנות לאחד מהמרכזים לתמיכה בקרובי משפחה של אנשים עם מחלה נפשית. הם נותנים ליווי רגשי, וכן סיוע במידע רלוונטי לטיפול בקרוב המשפחה המתמודד עם מחלה, ובנוסף מציעים גם ייעוץ משפטי. מצרפת קישור לאתר משרד הבריאות בו מידע על מרכזים אלו: https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/Pages/families_centers.aspx בנוסף רוצה להזמין אותך לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), יש לנו פורומים וצ'אט אישי דרכם ניתן להתכתב באופן אנונימי עם אחד מאיתנו המתנדבים ולא להיות לבד בהתמודדות המורכבת הזו... אם תרצה נשמח להיות עבורך אוזן קשבת, מקום בו תוכל לפרוק את מה שעובר עלייך ובתקווה להתמלא מחדש בכוחות. אם תרצה מחכים לך ב- http://www.sahar.org.il/ שלך, מתנדבת סה"ר

לדעתי, אתה צריך לגרום לה להתעניין שוב בחיים ושלא יהיו מבחינתה חסרי משמעות וחד גוונים. איך עושים את זה? רושמים לחוג אפילו פעילות ספורטיבית. טסים קצת לחו"ל. הצגות. לראות רק תוכניות טלויזיה שמחות כמו קומדיות וסדרות מצחיקות. בקיצור לעורר בה את הצד הזה . כדי שיהיה לה על מה להיאבק.

מה הם הסיכונים העתידים במקרה שבו נישאים גברים יהודים-ישראלים בחו"ל לנשים לא-יהודיות וממשיכים לגור בחו"ל.. כשבאים הילדים, כשהיהודי רוצה לחזור לגור בארץ... מבחינה משפטית

שלום אילנה, אף פעם לא הבנתי את עצמי ואת מיניותי והנה מצאתי משהו שמתאר די נכון את מצבי. אז אני שמה את הציטוט. אני יודעת שתכתבי לי ללכת לסיוע. אבל חשוב לי להבין מה יכולה להיות הסיבה אשמח להשערות. וגם כמה זמן נמשך טיפול שכזה. זו הבעיה:פחד ממיניות או סלידה ממיניות הם תגובה עקבית לפעילות מינית או אפילו לרעיון של פעילות מינית",פעמים רבות ניתן לבלבל את הפחד עם חשק ירוד, כי ההימנעות מתפרשת לעיתים קרובות כחוסר עניין בנושאים מיניים. אך למעשה, פוביות מיניות הן בעצם מנגנון הגנה נגד מצבים שיוצרים חרדה כמו אינטימיות ומגע. סלידה ממין, למשל, עלולה לגרום לחרדה ללא שום מגע מיני; עצם המחשבה על מין או כל סוג של מגע גופני הקרוב לו גורמת לתגובת חרדה קיצונית ואף להזעה, שלשול ובחילה. ציפייה למין או להיבט כלשהו של פעילות מינית יכולה לעיתים לעורר חרדה גדולה יותר מאשר הפעילות המינית עצמה". זה משהו שהתרחש באיזה שהוא שלב בחיי ואני כבר לא מעוניינת להכיר או לצאת עם בחור כי אני ממש מרגישה שאני לא רוצה מגע ואכן זה יוצר בי אי נוחות ובחילה. למה ואיך יוצאים מזה?? הבעיה כיום שאם אני אצא עם מישהו וישר יתחיל לגעת בי בדייט הראשון אז יווצר תגובה כזו אם זה מישהו שאני מכירה ומאוהבת בו ואז אצא והכל לאט אז לא אבל אין לי מישהו כזה שאני מכירה הכל זה הכרויות בזק ואני חייבת להשתנות:)

פונה יקרה, הסיבות לסלידה ממין, הן רבות ביותר ומגוונות ויש להן דרכי ביטוי שאף הן רבות ומגוונות. סלידה ממין יכולה להתבטא בחוסר חשק מיני ובהיעדר תשוקה מינית. המנעות מאוננות, תופעות חרדה מגוונות גופניות , החל מכאב ראש בחילה ,סחרחורת כאבי בטן וכו' כאשר עומדים לפני פגישה עם בן/ בת במין השני. וחרדה סלידה והימנעות כאשר נוצר מגע קל ביד ,בכתף בזרוע או אפילו בברך. אין סיבה אחת מסויימת שניתן להצביע עליה ולומר שזו הסיבה שהביאה לתופעה. למגוון תופעות כה עמוק ורחב קיים באופן טבעי מגוון גדול של סיבות ונסיבות עבר אשר כולם ביחד נארגים לכדי תשתית פנימית ,המביאה לרתיעה המינית. השאלה שלך דומה מדוע קרס החניון התת קרקעי ברמת החייל? האם זו בעיה של תכנון או חישוב קיימו לא נכון או ביצוע לא נכון או רשלנות וכך הלאה סדרה ארוכה של שאלות שעל כל אחת מהן יש לתת את הדעת לחוד. ואם נלך מן המשל לנמשל שהוא עמדתך כלפיי מיניות וקשר אינטימי עם גבר הרי שיש לעקוב אחר מסלול חייך מיום היוולדך, כולל היחסים הקרובים במשפחה לכל אחד מן ההורים ,יחסי ההורים בינם לבין עצמם, רמת המיניות בבית ועמדות של ערכים, חינוך וסביבה . בקיצור הרשימה היא ארוכה ומורכבת. ואי אפשר לעשות שלוף ולתת תשובה אחת. זהו תהליך של התבוננות עצמית במסגרת של טיפול פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

בת 36 גרושה 6 שנים ובמערכת יחסים קבועה עם גבר בן 45 4 שנים. בתחילת הכרותנו באחד הפעמים בקיום יחסי מין לא הרגשתי את איבר המין שלו ואז מדדתי לו את גודלו איבר המין והיה 12 סמ.בזיקפה כמובן. לאחרונה שוב מדדתי לו וגודלו 16 סמ. מה הסיבה לכך? יש לציין שאנו מקיימים יחסי מין כמעט כל יום.. יש לזה קשר?

פונה יקרה, ראשית אני מתקשה לענות במדוייק על השאלה שכן לא ברור לי אם מדדת את האורך או הרוחב. רוחב 12 ס"מ באיבר המין עוסק באיבר מין עבה ללא ספק ורוחב 16 של איבר המין הוא עבה ביותר, הוא בתחום הנדיר. אם מדובר באורך, בין 12-16 הם אורכים סבירים ותקינים ,כאשר 14 באורך נחשב איבר ארוך. כך שראשית איני יודעת אם התכוונת לאורך או לרוחב, בשני המקרים הן של היקף והן של אורך גודל 12 , לא ברור למה לא הצלחת לחוות את האיבר שבתוכך. אם את טוענת שחל גידול בעובי או באורך, כך או כך מוטב שתשאלי את בן זוגך אודות הנושא. יתכן וחלה התעצמות בעוצמת הזיקפה שלו. אני חושבת שהטוב ביותר הוא לשאול אותו. כל טוב ובהצלחה אילנה

הייתי עם בחור שאני יוצאת איתו בפעם הראשונה במיטה. בהתחלה התמזמנו עם בגדים תחתונים בלי חדירה והוא גמר. כמה דקות אחרי זה עמוד לו וירדתי לו במשך מעל ל 45 דקות והוא פשוט לא הצליח לגמור... אחר כך עשינו הפסקה(לא היה סקס מלא בשום שלב), ואז ניסיתי שוב... ירדתי לו במשך חצי שעה והוא עדיין לא גמר.. רציתי בבקשה לברר: האם זה משהו חריג? או שזה משהו שקורה? ומה יכולות להיות הסיבות? תודה מראש

יעל היקרה, הדבר החריג היחיד בשלב הזה הוא אורך הזמן שבו את מסוגלת לרדת לבן זוגך."העבודה" שלך עליו היא עצומה, אדירה וצורכת סבלנות בלתי רגילה. הרפי מכך. זה בהחלט עשוי ליצור לחץ ודרישה כלפי הגבר שסוף סוף יתן תפוקה למאמצייך האדירים יוצאי הדופן. להערכתי כדאי להרפות לחלוטין ממאמצי יתר . במפגשי מין ראשונים עלולים לבוא לידי ביטוי חוסר ביטחון מצד כל אחד מהצדדים, חרדות ושיבושים בתפקוד. סיכום העניין הוא שבפעם הבאה היכנסו למיטה בעירום מלא כך שחדירה תהיה אפשרית כחלק מההתעלסות הכוללת . יתכן ותהיה זו חדירה קצרה מאוד.יתכן שתהיה גמירה מהירה ובעצם כל דבר אפשרי במקרה הזה. רצוי לא להיבהל, לא להאשים. לזרום עם מה שיש ולא לעשות מאמצים אדירים לשדרוג המצב. נוסחת הפלא היא נינוחות וקבלה. אם לאורך זמן , תוך מספר חודשים לא תחול השתפרות בתפקוד המיני של בן הזוג ,יש אז מקום לפנות לייעוץ סקסולוגי. לפני כן, זירמי עם מה שיש והעבירי את המסר ששניכם לא צריכים להתאמץ יתר על המידה. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני בת 35 בקשר עם גבר בן 42. יוצאים מזה 5 חודשים. יש בינינו משיכה חזקה ובסקס לגמרי התגמשתי בגבולות שלי איתו. הענקתי לו מין אוראלי וזה משהו שלא הסכמתי לעשות עם פרטנר קודם שלי. הבעיה שזה לא הדדי ושביקשתי לקבל ממנו גם באותו מטבע הוא טוען אינו אוהב לרדת לנשים. מצד שני מצפה שאמשיך לפנק אותו. הוא גם תמיד מאחר ליציאות שלנו בין 15-30 דקות ולא משנה כמה הערתי לו על זה הדפוס של האיחורים ממשיך. זה מפריע לי אבל יש דברים אחרים בקשר שמושכים אותי אליו. הוא עובד במשרה מכובדת ומרוויח היטב ואני רק במשרה חלקית מאד בשכר נמוך. לפעמים מרגישה שבגלל הפערים האלה הוא מרשה לעצמו להתייחס אליי כמובנת מאליה למרות שבעצם הוא לא באמת משקיע בי כלכלית בצורה מיוחדת כלשהי. כן טורח לשלם את החשבון בבתי קפה עבור שנינו וזהו בעצם. אני מרגישה אי נוחות מכך שהוא לא מוכן לרדת לי אבל מצפה שארד לו תמיד כשהוא רוצה. וגם האיחורים שהוא לא משנה את הדפוס הזה למרות שהבהרתי לו שזה מפריע לי. הסקס בדכ מצויין חוץ מהנושא של 'אי שיוויון' באוראלי. אבל תוהה אם הוא סתם מנצל אותי לסקס או יש כוונות מעבר.. ואם יש כוונות מעבר כי אנחנו כבר בגילאים של הקמת משפחה אז משהו בחוסר איזון של הקשר מפריע לי. אין בנינו ככ דיבור על דברים. מרגישה שבסוף אאלץ לשים גבול ולשקול פרידה אם משהו לא ישתנה... וחבל לי כי מצד שני אנחנו ככ נדבקים זה לזה פיסית וכן חשים קשורים. האם הוא לוקח אותי כמובן מאליו? חושבת שבחורה שמעריכה את עצמה יותר לא הייתה נשארת איתו בנסיבות האלה.

פונה יקרה, השאלה המרכזית היא לדעתי, האם כל מחשבות הנחיתות שיש לך אודות עצמך והתפישה שהוא לוקח אותך כמובן מאליו ולא מוכן להתחשב בצרכייך לכאורה, היתה מתקיימת במחשבתך גם אם הייתם בעלי יכולת השתכרות זהה? נראה לי שהפער הכלכלי בינכם משחק פה תפקיד חשוב מאוד. מצד אחד , את רואה בו בן זוג ראוי בשל רמת השתכרותו הגבוהה, ואת חשה רגשות נחיתות ביחס לעצמך על השתכרותך הנמוכה יחסית. בו בזמן דווקא בגלל היותו לפי ראייתך בעל אמצעים , את רוצה בו כבן זוג בשל יכולתו הכלכלית. פירוש התסבוכת הזו הוא שאחד הדברים המרכזיים שבגללו את רוצה באותו גבר, גורם לך לכעוס עליו ולבוז לעצמך. התמקדת בשני תחומים, המיני והאיחורים. לא ברור לי מה קורה בשאר התחומים כלומר, מידת ההנאה הנפשית הידידותית שיש בינכם, מידת התכיפות בה אתם נפגשים ובאופן כללי, מה הן המחוות התן וקח אשר ביחסים , ומהן התחומי העניין המשותפים אשר בקשר? באשר לאיחורים : יש בני אדם, הלוקים בתסמונת המאחר הכרוני, נסיון לאלף אותם, יצרוך המון אנרגיה לאורך זמן ולא תמידהוא יצליח בהכרח. בשלב הנוכחי לא הייצתי נכנסת למקום הזה עם כל אי הנעימות שהוא גורם לך. אל תראי בזה זלזול אישי נגדך, אלא תראי בזה את תסמונת המאחר הקבוע בה לוקים הרבה גברים ונשים. הפתרון הוא פשוט להוסיף בראש עוד רבע שעה עד חצי שעה לכל זמן שקובעים איתם. באשר לעובדה שהשתחררת ואת מסוגלת להעניק מין אוראלי, הרי שזהו רווח נקי שלך של שחרור מיני "על הדרך "כמובן נהנה מכך גם בן הזוג שלך. אבל במקרה הזה אין לצפות לתמורה לאגרה בהכרח יש בני אדם גברים ונשים שאינם מסוגלים להעניק מגע אוראלי לבן /בת זוגם. הדבר נובע מעכבות פנימיות שלהם ובמובן הזה לא תמיד מתקיים בין בני הזוג חוק התן וקח כלומר לא תמיד ניתן ליצור שיוון בהענקת מגע אוראלי בין הגבר והאשה. יש הרבה מקרים בו המצב הפוך, בו הגבר נהנה לתת מגע אוראלי והאישה לא יכולה לתת חזרה. הנושא הזה רגיש ולא תמיד יש פתיחות ויכולת לעשות זאת לשני הצדדים באופן סימטרי. אין זה אומר שאוטומטית אם את עושה זאת אז "מגיע לך" מגע אוראלי. קיצורו של דבר בכל מערכת יחסים אנו מיתחשבנים במודע או שלא על מה אנו מקבלים בקשר ומה אנו נותנים בתמורה. במקרה הנוכחי נראה שאת מתחשבנת אולי קצת יותר מדי ומתמלאה מרירות וכעס על עניינים שהחלט ניתן לספוג אולי לא באהבה אבל מתוך עמדה של קבלת המציאות. הנושא העיקרי לדיון בינך ובין עצמך ובינך לבין זוגך הוא הנושא הכספי וכמו כן, האם אתם רואים עצמכם כפרטנרים לנישואים. בתוכן הסמוי של דברייך את כאילו אומרת "יש לי בן זוג עשיר וקמצן, אז מה יוצא לי מכך ובנוסף לכך הוא לא יורד לי ועוד מעז לאחר", זוהי פלטפורמה של אמירה בהחלט לא סימפטית היוצרת תשתית רגשית שלילית בתוכך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אתמול הייתי עם מישהי וכששכבנו בפעם הראשונה הייתי עם קונדום וגמרתי כשהוא לא היה עליי בחוץ . לאחר איזה 5 -10 דקות עשינו את זה שוב והפעם בלי קונדום ולא גמרתי בכלל. בין שתי הפעמים לא השתנתי ולא וידאתי אם האיבר שלי נקי לגמרי… האם יש סיכוי שהיא תיכנס להריון? האם צריך לקחת גלולה?

פונה יקר, באופן כללי נחשב מאוד לא רצוי לשכב בלי קונדום הן עבור האשה והן עבור הגבר גם אם האשה לוקחת גלולות נגד הריון. הסרת הקונדום היא רצויה מאוד אך זאת, אך ורק לאחר ביצוע בדיקות רפואיות נגד איידס כמובן אך יותר מכך נגד המחלות הפושטות במקומותינו כמו אש בשדה קוצים. כגון הרפס , והקונדילומה והפפילומה. עלייך לדעת כי גם שפיכה מחוץ לנרתיק איננה אמצעי בטוח כנגד הריון שכן טיפות הזרע נמצאות בתנועה וכמו כן חדירה בפעם שניה בהחלט יכולה להותיר מספיק זרע בקצה הפין שלך. ראוי להיות חכם, להישמר ממחלות מין ולא לקיים יחסי מין בהיעדר קונדום אם האשה אינה מוגנת ע"י גלולות ואם שני בני הזוג לא עברו בדיקות רפואיות לאשר הימצאותן של מחלות מין. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני בת 21 יוצאת כמה שבועות עם בחור שמאוד מוצא חן בעיניי לשנינו אין נסיון מיני, הכי רחוק שהגעתי זה להוריד חולצה ולהשאר עם חזיה הוא מצידו מרשה לעצמו להוריד את כל הבגדים ולאונן לידי וזה דווקא כיף לי לראות אותו מאונן הוא מאוד רוצה שנשכב אבל אני עדיין לא רוצה והאמת היא שהוא לא לוחץ עליי. אבל בשבוע האחרון קראו שני דברים שדי פגעו בי: ישבנו בבית קפה על חוף הים ובאותו זמן הגיעו כמה נשים ומכרו בדוכנים, אחת מהן לבשה חצאית קצרה שהרוח העיפה כל הזמן למעלה וראו לה את התחתונים והבן זוג שלי כל שניה הזיז את הראש שלו הצידה והסתכל עליה וככה זה היה כל השעה וחצי שהיינו שם הוא התעניין בה יותר מאשר בי אבל לא אמרתי כלום. וגם ערב אחד ישבנו לראות טלויזיה והיה שם די הרבה עירום וסצינות מין באמצע הלכתי למטבח והוא עצר את הסרט כשחזרתי הספקתי לשניה אחת לראות אותו מאונן עם היד בתוך התחתונים ומיד מוציא אותה. האם ההתנהגות שלו נורמלית וכל הבנים ככה ? האם זה בגלל שאני לא עושה איתו דברים מיניים האמת כבר החלטתי שהייתי רוצה להשאר רק עם תחתונים כשאני איתו ולאונן לו אבל בגלל מה שהוא עשה אני לא בטוחה.

פונה יקרה, מטעמים רגשיים שלך, את מעדיפה בשלב הזה של היותך בת 21 לדבוק בעמדה של מסוייגות מינית. אם את נהנית מהמגעים שבינך לבינו אין שום סיבה הגיונית, חברתית או נורמטיבית המונעת ממך להוריד גם את החזיה וגם את התחתונים ובעצם להתחיל לקיים יחסי מין בגיל 21 , שהוא גיל המתאים לכך מכל הבחינות בהתאם לתרבות החילונית של ימינו. בנות החשות רתיעה מינית בתחילת שנות ה20 ו"שומרות" על בתולויהן עד אמצע שנות העשרים והלאה, חשות עם הגיל תחושה רגשית ההולכת וגוברת של בושה והחמצה אודות הישארותן בתולות. החל מאמצע שנות העשרים,או אפילו פחות מזה , להיות בתולה בתרבות מערבית חילונית , זו לא מחמאה גדולה לאישה. זה מצביע על עכבות מיניות, פחדים מיניים או מורכבות רגשית כלשהי. מתוך דברייך, את עדיין אינך בשלה ללכת עד הסוף, אינני יודעת למה, זהו עניינך הפרטי. בן זוגך, שהוא ככל הנראה בגיל פלוס מינוס, הוא באופן מיני בעל תשוקה מינית גבוהה בהתאם לגילו. בהיעדר סיפוק מיני ביחסים, הוא מחפש פיצויים מסוגים שונים. חשוב להדגיש גם אם תשכבו באופן סדיר, אין כאן הבטחה שהוא לא יאונן בהיותו עם עצמו או שהוא ימנע מלהסתכל על נשים צעירות וסקסיות. מכל מקום ההתנהגויות שאת מתארת לגביו הם בגדר הנורמה והשאלה היא , מדוע הדבר קשה לך כ"כ לקבלה? ומדוע את עצורה כ"כ בקצב התפתחותך המינית ובנכונותך להפתח לפניו? כל טוב ובהצלחה אילנה

היי יש לי ידידה מהאוניברסיטה וקבענו ללכת ביחד לאנשהו ותמיד שאנחנו נפגשים אנחנו מתחבקים חיבוק ידידותי, כשהגעתי בערב לדירה שלה היא בדיוק חזרה מהחדר כושר אז לא התחבקנו והיא הלכה להתרחץ אני לא יודע מה קרה לי אבל הצצתי לה בזמן שהיא התרחצה ולא יכולתי להתאפק והתחלתי לאונן אבל לא גמרתי כי פחדתי שזה יסתבך ( לא היה לי מגבון או טישיו ובכל מקרה לא היה לי איפה לזרוק אותו אחרי השימוש בלי שהיא תמצא אותו ) בדיעבד אני מצטער שלא גמרתי כי ראיתי שהיא סיימה להתרחץ והתחליה להתלבש אז הלכתי לסלון כולי עדיין מתרגש וכשהיא באה לבושה בחצאית מיני וחולצה עם מחשוף נגשתי אליה לחבק אותה ולא יכולתי לעצור הצמדתי עם היד את הישבן שלה לזין שלי ופשוט גמרתי בתחתונים. להפתעתי היא לא כעסה עליי ודווקא חיבקה אותי עד שנרגעתי ושלחה אותי למקלחת וכשיצאתי פשוט נשארנו בדירה שלי וראינו סרט בלי לדבר מילה על מה שקרה. אחר כך בבית חשבתי שאולי היא בכוונה רצתה שאני אראה אותה ערומה במקלחת ? חשוב לציין שהיא ממש בחורה יפה וחתיכה ואני רק ממוצע ומוזר לי שהיא תרצה אותי

פונה יקר, מה הבעיה? אתה הגבת בתשוקה מינית הולמת ותואמת למראה ידידתך הקרובה, והבחורה אף היא יש לה ככל הנראה כימיה מינית כלפיך. מה הקשר אם היא סקסית ויפהפיה ואתה בעיניי עצמך לא הגבר הנאה ביותר עלי אדמות? בעיניה ככל הנראה אתה סקסי וגברי וזה מה שחשוב. מי אמר שיש טייפקאסט אוניברסלי של הגבר אליו נמשכות נשים? אני חושבת שיש בהחלט מקום לברר את המשך מערכת היחסים בינכם ולא להירתע ממה שאתה מדמיין שהיא חיצוניות בלתי מספקת לדעתך. אגב , הרבה נשים נרתעות מגברים יפיופים או שרירניים או אתלטים מדיי ומעדיפות דווקא את הטיפוס של הגבר "הממוצע" . כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום.. אז ככה, חברה שלי הכירה לי מישהו קרוב משפחה שלה, הם יהיו ביחד בחופשה ודיברנו דרך הטלפון שלה כי אין לו טלפון. אחרי כמה זמן התאהבנו... עד שנגמרה החופשה והם היו צריכים לחזור הביתה.. הוא גר בראשון אני בפתח תקווה אז נאלצנו להיפרד... אחרי חודש הם היו בחופשה שוב ודיברתי איתו במהלך החודש הזה לא הפסקתי לחשוב עליו לדקה רק רציתי לראות אותו אחרי שדיברתי איתו הוא רצה שנחזור אמרתי לו שזה בלתי אפשרי הוא הבין אותי אבל עדיין שלחנו לבבות אחד לשני ודיברנו כאילו אנחנו זוג... הם חזרו מהחופשה השניה ואני לא מפסיקה לחשוב עליו כל פעם שאני שומעת ראשון או את השם שלו אני ישר בוכה וזה כואב לי כי אני יודעת שאני לא יכולה לדבר איתו יותר וזה כואב לי כי אני באמת אוהבת אותו... מה לעשות? איך להתגבר עליו..?

פונה יקרה, הסיפור כולו נשמע קצת לא אמין וקצת הזוי. ראשית ניתן לרכוש טלפון במחיר של 150 שח שהם לא סמארטפון, כך שהעניין שלבחור שבגיל 16 אין טלפון נייד קצת משונה. הוא יכול ללכת לעבוד ולממן זאת, במקום לנסוע לחופשה עם קרובת משפחתו. קיים בי חשש שהקשר הרגשי האמיתי הוא בין קרובי המשפחה-חברתך וקרוב משפחתה, ואם אינו קרוב מדרגה ראשונה כלומר ,אח, הרי קשר רומנטי ומיני ביניהם מותר וחוקי לפי היהדות ולפי חוקי מדינת ישראל. לא ברור לי מדוע המרחק בין ראשון לפ"ת גדול מדי על מנת להפגש? כך או כך נראה לי שזה רומן דמיוני שעיקרו מבוסס על קשר טלפוני ולא על קשר מציאותי בחיים השוטפים. אני יכולה להבין את כאב הלב וההתאהבות הרומנטית שסחפה אותך, אך למעשה היה זה סיפור נחמד טלפוני ולא קשר זוגי ממשי. נוסף לכך , האופן בו התקיים הקשר הצריך כל הזמן את הצלע השלישית שהיא חברתך כנוכחת בסביבה, שזהו ללא ספק טעם רציני לפגם. אלמלא התחזוקה של חברתך הקשר לא היה מתקיים כנראה. נסי למצוא ניחומים בקשר זוגי עם בחור מציאותי החי בטווח המאפשר לכם לחיות בקלות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום. רציתי להתיעץ. אני פעילה מינית ואוהבת סקס אך אני לא מצליחה לגמור עם הפרטנר שאיתי. אני מצליחה להגיע לסיפוק רק עם עצמי כשאני רואה סרט שמגרה אותי.הרבה יותר קשה לי להגיע לסיפוק בלי סרט.המצב מתחיל קצת לייאש אותי שאני לא מצליחה לגמור עם מישהו. אני כן משוחררת באקט עצמו. מה אפשר לעשות והאם זה מקרה שקורה הרבה?תודה רבה על תשובתך

ניצן היקרה, את סובלת מתופעה של מעצור ביכולת האורגזמית בנוכחות בן זוג. קל לך ונעים לך להגיע לסיפוק ביחידות . אין זו תופעה מוזרה וגם לא יוצאת דופן היא בהחלט נוכחת וקיימת. משהו כמו 20-25 אחוז מהנשים תמצאנה בקטגוריה זו. האופציה לטיפול מיני היא אופציה של יצירת התקרבות הדרגתית תודעתית בינך ובין בן הזוג בזמן האוננות שלך. כלומר תחילה הוא יודע מתי את מאוננת אך אינו נמצא באותו החדר ואולי אפילו לא בתוך הבית ובהדרגה מתקרב באופן פיזי לפי תגובותייך ויכולתך עד למצב שבו הוא נוכח ונמצא לידך במיטה בזמן שאת מאוננת ומגיעה לסיפוק. בהגיעכם למצב טוב זה, מתבקש ורצוי להעביר את ניהול הגירוי המיני שלך לידיו. הכל נעשה מאוד בהדרגה ובאוירה של נינוחות ,הומור ושיתוף פעולה. צריך לשם כך בן זוג קבוע. מקור הבעיה, הוא בחוסר אמון מאוד בסיסי מתקופת ראשית החיים, בתקופה שבה המערכת העיצבית הפראסימפתטית כלומר מערכת העצבים האוטונומית האחראית על הרפיה והתמסרות עברה חסימה מסויימת בשל תקלות ביחסי האמון הבסיסיים במשפחה ולפיכך בנוכחות גבר ,אינך מסוגלת להגיע לאורגזמה שבה המערכת הזו משתחררת לכדי רפלקס האורגזמה. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי, אני בת 22. אני נמצאת בזוגיות כבר 3 שנים. התחתנו אחרי שנה ביחד. אני הראשונה שחו והוא הראשון שלי. הוא גם בן הזוג הראשון שלי האמיתי. הזוגיות הייתה מאוד אינטנסיבית מהרגע הראשון, היינו כל הזמן ביחד, לא נפרדנו לרגע, עברנו לגור ביחד מהר מאוד והאינטימיות הרגשית הייתה מאוד גבוה, הייתה פתיחות מאוד גבוה אחד עם השניה, ואחרי כמה חודשים של מערכת יחסים כבר הרגשנו שאנחנו נועדנו להיות יחד ושאנחנו בלתי נפרדים ונצחיים. בחודשים הראשונים והמעטים הייתה משיכה מינית גבוה מאוד מהצד שלי. הייתי כמו נמרה לדבריו, והיה לי מאוד כיף. גם מצאתי את עצמי רוצה לרדת לו ונהנית מזה והכל היה מושלם. לאחר כחודש-חודשיים (לא הרבה זמן בכלל) היו לי כאבים ולאחר חודש ומשהו רק אובחנתי עם דלקת בצוואר הרחם. לאחר הטיפול הכאסים המשיכו ולאחר המון המון המון זמן אובחנתי עם וסטיבוליטיס. כל התקופה הזאת לא קיימנו כמעט יחסי מין ואם כן אז עם כאב אדיר שלי וסבל. הוא חיכה לי במשך שנה שלמה בלי יחסי מין כמעט בכלל. אני חייבת להודות שהתקופה הארוכה היא אשמתי. אני גררתי את הטיפול והאבחון. היה לי נוח להתעלם מזה למרות שהוא הביע בפניי את הקושי שלו ואת התסכול וכל פעם הייתי אומרת לו שאטפל סזה וכל פעם הזנחתי את המצב ולא הלכתי למספיק רופאים ולא טיפלתי במצב בצורה האופטימלית. לא הראתי שחשוב לי. התסכול שלו הצטבר והצטבר והתשוקה המינית שלי לא חזרה. במהלך התקופה של הכאב התחלתי להירתע מסקס ומהרעיון של סקס. כל מגע שלו הקפיא אותי וכל דבר חשבתי שיוביל לסקס ופחדתי. גם יחסי מין אחרים הרתיען אותי. לא רציתי להתמודד עם שום דבר מיני ושום דבר שיעורר בו חשק ובי כלום לא עורר חשק. לאחר שהחלתי טיפול לוסטיבוליטיס שכלל עבודה עם מאמנים (סירבתי לטיפול סקסולוגי-פסיכולוגי, אני מסרבת לחלוק את חיי הפרטיים עם אדם זר ומאמינה שדבר לא יכול להיפתר בעזרת עזרה מבחוץ אלא רק תוך עבודה משותפת של מי שהבעיה נוגעת לו), לאחר שהתחלתי את הטיפול הכאב ירד מאוד! כמעט נעלם לחלוטין ויכולתי ליהנות שוב מסקס ואף חוויתי יותר רצון לקיים אבל עדיין לא כמו פעם. עדיין יש חלק בתת מודע שלי שנרתע מסקס ואני יכולה להסתדר בלעדיו. הוא לא ממש חסר לי. רק לפעמים כשאני רואה סצנה סקסית בעיניי בסרט מתעורר לי רצון אבל לרוב כשזה מגיע לרגע האמת איתו אני נבהלת וזה יורד לי. אני נגעלת ממין אוראלי (מהטעם, מהריח, מהמרקם) והוא רואה את זה וזה מתסכל אותו. אני לא יוזמת מגע, לא מלטפת אותו סתם ככה, לא מראה מחוות קטנות של אהבה ומשיכה. יש לנו רגעים של סקס מהנים ומושכים, אבל בכלל לא כמו פעם, לא מספיק, והוא ממש ממש לא מרוצה. אנחנו חווים בעיות אחרות במערכת היחסים, כבר תקופה מאוד ארוכה והעניין הזה רק מכביד. במהלך כל המערכת יחסים כמעט הוא לא מרוצה ממני ומההתנהלות שלי. אני לא משקיעה מספיק במערכת היחסים ולא מחזירה לו יחס כמו שהוא מביא לי. אני מבטיחה לו שאשתנה או שאקפיד על איזושהי התנהגות ומפירה את ההבטחות שלי. אני חושבת בעיקר על עצמי ולא מוותרת על עצמי בשבילו. כל העניין הזה רק מכביד עוד יותר ואם הסקס יהיה מספק וטוב זה יקרב אותנו ואולי יקל על הבעיות האחרות. הייתי רוצה לקבל טיפים להחזרה של החשק התשוקה והרצון.

פונה יקרה, לצערי עליי לומר לך, כי הדרך בה את מתמודדת לא רק עם בעיות החסר בתשוקה מינית, ההירתעות מהתנהגויות מיניות והרתיעה הרגשית הכללית וההתנהגותית מבעלך, מצביעים על עמדה כוללת אנטיפתית כלפיי בעלך. מה שהתחיל כסיפור אהבה מדהים, אינטימי ומלהיב מינית הפך למקרטע ביותר מבחינה מינית , מלווה אנטגוניזם ועד מהרה גם שיבוש ביסים הבינאישים, בהם אינך מוצאת את האהבה והרצון לנתינה, להתחשבות ולהנאה משותפת כפי שהיה בעבר, למרות שאת מבטיחה להשתנות אינך מצליחה בכך. להערכתי או שהמצב ימשיך להיות לא תקין כי אין שום טיפ לגבי תשוקה מינית מאשר טיפ של אהבה עמוקה, אמון הדדי , פתיחות ושביעות רצון הדדית של שני הצדדים זה מזה. כל אלה חסרים במערכת הזוגית כרגע. הרושם הוא שהתחילה מערכת יחסים נהדרת ומטעמים שאינך מבינה בעצמך והם לא מודעים לך חלה נסיגה בהתנהגותך המינית ואח"כ הכללית. התשובה נמצאת ברבדים הלא מודעים שלך ועלייך להגיע אליהם ולהבין את עצמך ברמה עמוקה יותר מאשר כיום. מאחר ואת מגלה עמדה מאוד נוקשה ונחרצת שאינך מעוניינת לחשוף את עצמך בפני פסיכולוג/ית קליני/ת המתמחים ברבדים הלא מודעים, הרי דומה הדבר בדיוק לנסיגה באינטימיות בינך ובין בעלך. מה שהתחיל כ"כ יפה הפך להיות מאיים ואת נסוגת ממנו בנפש ובגוף. אני חושבת שעלייך לנהל שיחה מאוד רצינית ועמוקה עם בעלך בנושא הרגשי התנהגותי בינכם, שכן המצב המיני משקף כרגע את מצב היחסים הכללי. נסי להבין מדוע האינטימיות עברה שלב נסיגה וסגירה ומדוע יש בך התנגדות כה נוקבת לפתוח אותה בפני צד טיפולי כלשהו? כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, בעלי בן 46 בריא, לא מעשן , לא שותה ולא נוטל כדורים. יש לו זיקפה רק כאשר אני מבצעת לו מין אוראלי, אך כאשר הוא חודר אליי נופל לו בכל פעם. אנחנו רוצים להכנס להריון, אך משום כך הוא לא יכול לגמור בתוכי. הוא לקח פעם אחת את הכדור "תרים" וזה אכן שמר על הזקפה והוא גמר, אך מקריאה ברשת הבנתי שייתכן שהכדור יהפוך את הזרע לצמיגי, דבר המקשה על פוריות הזרע, ובנוסף ייתכן קוצר נשימה ודפיקות לב מואצות, אימו נפטרה מדום לב, ולכן אני מאד חוששת שהוא יקח את הכדורים כל יום, או כמעט כל יום.בנוסף עם קשרים אחרים, הגברים היו עם רמת מיניות גבוהה וחשק מיני תמידי, אצל בעלי אין אנרגיה מינית, אין לו חרמנות, ייתכן והוא איננו סטרייט? נשואים כמעט שנה. האם הוא צריך ללכת לאורולוג למרות שיש לו זקפה? ניתן לקחת כדורים מסוג זה על בסיס יומי? מה לעשות?תודה.

פונה יקרה, בואי נתייחס תחילה לשאלת ההריון שאני מניחה שאת מאוד ממוקדת בו. בואי נקבע ונאמר בצורה חד משמעית שלשם הריון אין צורך בחדירה לנרתיק. כל מה שצריך לשם הריון הוא מצב שהגבר מגיע לכלל שפיכה. סביר להניח שאם הוא מגיע לזיקפה באמצעות מגע אוראלי שלך , הוא יכול לשפוך לאחר מכן לתוך כוס או קערית קטנה וכמו כן, אני מניחה שהוא יכול להגיע לשפיכה ע"י אוננות עצמית. בהינתן שקיימת שפיכה של הזרע, את יכולה להרות באמצעות שתי טכניקות: 1. פנייה לרופא גניקולוג, אשר ישתמש בזרע הטרי של בעלך לשם הפרייתך באמצעות הזרעה. הוא ישאב את הזרע של בעלך לתוך צינור דק וארוך ובאמצעות בוכנה הוא יתיז את הזרע לתוך צוואר הרחם בהתאם לתקופת הביוץ שלך, אחריה יעשה מעקב של אולטרסאונד, כדי להבטיח שההזרעה תיעשה בתזמון ההולם. 2. אותה טכניקה ממש, ניתן לעשות בשיטת תוצרת בית . קונים מספר בוכנות של מזרק 5 cc בחנויות הפארם (כמובן ללא מחט) ולאחר שבעלך שופך לתוך הכלי האוגר את הזרע, שואבים בעזרת בוכנת המזרק את הזרע לתוך גוף הפלסטיק , מחדירים אותו לנרתיק ובעזרת משאבת הבוכנה , יורים את הזרע לתוך הנרתיק. שוב, חשוב שהתהליך יעשה בתקופת הביוץ שלך, שהיא בדר"כ 14 יום לפני המחזור הבא. כל מה שתואר עד כה על שתי שיטות ההזרעה בין אם ע"י רופא ובין תוצרת בית , ההצעה ניתנת בהנחה שאכן שניכם מעוניינים בהבאת ילד לעולם ושאין כאן כפייה של רצונך בהריון כלפיו. עד כאן הדיון בנושא הריון. באשר לקשיי הזיקפה של בעלך בזמן חדירה, לא הייתי קושרת אותם לשאלת ההריון אלא לשאלת איכות יחסי המין בינכם, זאת משום שהריון ניתן להשגה בכל מקרה גם ללא חדירה נרתיקית של איבר המין הזכרית. אם ברצונכם שתתקיים חדירה נרתיקית יכול בעלך לפנות לרופא המשפחה אשר ירשום לו ויאגרה או סיאליס. מומלץ לא לקחתן יותר מפעמיים שלוש בשבוע. קיימים מינונים שונים ויש להתייעץ עם הרופא על כך. מה שהייתי מציעה הוא שבעלך יעשה בדיקה אורולוגית מקפת של כלי הדם באיזור איבר המין וכמו כן שיעשה בדיקות דם לסוכר ולהורמון המין הזכרי טסטסטורון. כל הבדיקות הרפואיות שציינתי הן פשוטות מאוד וקלוש ובאות לאשר שאכן לא קיימת כאן בעייה רפואית לגבי אובדן הזיקפה בעת חדירה. אינני יודעת מה השפעת כדורי האון על פוריות הגבר וזאת עלייך לברר אצל רופא המתמחה בפוריות הגבר. אם הכל תקין מבחינה בריאותית אצל בעל וברצונכם המשותף הוא בראש ובראשונה להביא ילד לעולם, התמקדו ראשית בשאלת ההריון. לאחר שיושג הריון, יהיה לכם קל יותר אולי לקבל את השימוש בכדורי האון להשגת זיקפה בעת חדירה. גם שאלת ההורמון הזיכרי טסטסטורון, אותו הזכרתי קודם ראויה להיבדק. אמרת שבעלך אינו מיני במיוחד ולפיכך , אם הבריאות תקינה לחלוטין, הרי שמקור תקלות הזיקפה הוא פסיכולוגי. תוכלו לבחור אם לטפל בזה באמצעות טיפול סקסולוגי ,פסיכוסקסולגי או באמצעות כדורי האון. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני ובעלי בני 26, נשואים כשלושה וחדשים. היום חיטטתי לו בהיסטוריה של הפלאפון, גיליתי שהוא נכנס לפרופיל של האקסית שלו, ומדי פעם מסתכל על בחורות. הוא מוחק את האפשרות לראות זאת בפייסבוק כדי שלא אדע. אני בדיוק בתחילת היריון וזה הורג אותי שהוא מסתכל על האקסית ובכלל על בנות בפייסבוק. בא לי ממש לריב איתו על זה ולדרוש ממנו לקנות מכשיר טלפון ישן. מודה שגם אני עושה זאת ומסתכלת על הפרופיל של שני אקסים שלי למרות שזה אינסטיקנט רכילותי בלבד. ובכל זאת זה נורא מעצבן אותי. זה מוריד לי את החשק לדבר איתו ואני לא מצליה להסתיר שאני כועסת אך אומרת לו שהכל בסדר. האם כדאי לדבר איתו על כך או לשכוח מזה?h

פונה יקרה, ראשית מזל טוב על ההריון ולידה מוצלחת בעתיד. מסתבר שגם את וגם בעלך בעלי סקרנות לגבי האקסים שלהם לפחות בפייסבוק. אגב זוהי תופעה די נפוצה. מצד אחד קיימת סקרנות אנושית למציצנות בפרט כלפי אנשים שהיו משמעותיים לנו בעבר ומצד שני קיימת בפעילות זאת אלמנט של פגיעה עצמית. היה מוטב לו אנשים היו יכולים להתגבר על כך. הייתי מציעה לך להעלות בגלוי ובפתיחות את הנושא. לא להיות הצדיקה מבין שניכם שהרי גם את מתבוננת באקסים שלך ולומר לו שמפתיע עד כמה שניכם נוקטים באסטרטגיה דומה שמלבד לספק יצר סקרנות שהוא כמו דחף לממתק אסור ,הרי פגיעתו בזוגיות וברגשות בן הזוג האחר היא עמוקה בהרבה. אני מציעה לשבת ולדבר על זה בנחת. אם הטורים עולים והרגשות מתחממים ,ועולים כעס וההאשמות מומלץ להפסיק זאת לאותו יום ולחדש את הדיון ביום אחר. הנושא הזה בהחלט רלוונטי להרבה מאוד זוגות ומוטב להתמודד איתו כבר עכשיו ולא לפתח עמדות של רודפנות וחשדנות המביאות לחיטוט הדדי במשך השנים בסלולאר ובמחשב. נ.ב. אם אתם מרגישים שדיון בינכם אינו עולה יפה וסוחב למקומות לא טובים מומלץ לפנות לייעוץ זוגי קצר ולערוך את הדיון הזה בנוכחות צד שלישי בלתי מעורב רגשית בהצצותיכם ההדדיות. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב לך אנו נשואים 13 שנים פלוס 2 לצערי הרב ויותר בגללי( הגבר) הכנסנו לחיינו מוקדם מאוד בתחילת הנישואין משהו כמו שנה אחרי החתונה ויברטורים לחדר המיטות. המצב ביום הוא שבת זוגי בקושי רב מצליחה להגיע לסיפוק בלעדיהם יתר על כן בחדירה אותי היא לא מרגישה כמעט בכלל מה שכן עם ויברטור היא מאוד מאוד נהנית לי אישית לא הייתה בעיה עם זה רק שבשנה האחרונה העניין התחיל להציק לי מאוד. פוגע בגבריותי העניין מאוד אני מרגיש שאני לא מסוגל לספק אותה היא נמנעת מסקס עקב הקשיים כנראה אני מבין גם אותה אך אני מרגיש כי אין בנינו התאמה מינית אנו מתוסכלים מהעניין יש אהבה בנינו וזוגיות שהייתי מגדיר סבירה אך הסקס כנראה היה בעייתי מההתחלה כנראה שהיא זקוקה לסוג גירוי שאני לא יכול לספק לה. לפני כחצי שנה זרקנו את כל הצעצועים כי פשוט נמאס לצערי המצב החמיר ויש קושי גדול יותר מבחינתי לספק אותה היא החלה לדבר על זה שאולי כדאי להכניס שוב את הצעצועים למיטה אבל אני מתנגד בתוקף פשוט נמאס עליי התלות הזו שאם לצורך ההמחשה נצא לחופשה ולא ניקח איתנו את הצעצועים לא יהיה סקר בחופשה כי היא לא תצליח ככל הנראה להגיע לסיפוק וגם אם כן זה יהיה מאוד קשה ובעוצמה דיי רדודה מה שלא קורה עם הצעצועים. אני חייב לציין כי אני בן זוג מאוד מתחשב במיטה וחשובה לי מאוד ההנאה של בת זוגי הדבר ממש מציק לי כי אני רוצה לספק אותה אך מרגיש כי אני פשוט לא יכול היא זקוקה כנראה לחדירה מאוד עמוקה על מנת ליהנות למרות שאני מסוגל להחזיק זקפה להרבה זמן יחסית היא פשוט לא מרגישה אותי האם נכון להחזיר שוב את צעצועי המין? למרות שאני מרגיש מיותר בסקס כשהם שם מכיוון שבלעדם זה לא זה איני יודע מה הפתרון הנכון כי יוצא שכאשר היא נהנית אני סובל וכאשר אין צעצועים היא סובלת אציין בנוסף שבת זוגי פחות מינית ממני גם עם הצעצועים היא לא דרשה יותר סקס אבל מאז שזרקנו את הצעצועים המצב החמיר תודה רבה

פונה יקר, על הטעות שעשיתם אתם משלמים היום מחיר יקר. החיסרון הגדול של הויברטורים למינהם שהם מעניקים רטט חשמלי מהיר ועוצמתי שאין אדם יכול ליצור כמותו לא במגע יד ולא במגע לשון ולא באמצעות תנועות ההדיפה בתוך הנרתיק. קיים כאן תהליך למידה של מערכת העצבים. אשתך התמכרה לעוצמה ולמהירות של הרטט החשמלי. מערכת העצבים שלה מגיבה בהתאם ולפיכך ההנאה המינית שלה, מקורה היום במכשיר החשמלי ולא במגע האנושי שלך. אם אתם רוצים להירפא מבעיה זו פירושו גמילה מן ההתמכרות ולמידה מחדש של יחסי מין בין גבר לאישה. הצעתי איפוא לא להחזיר בשום אופן את הויברטורים למיניהם ולהיכנס לטיפול מיני התנהגותי , המכונה "מיקוד תחושתי" אשר הטיפול בו קיים כבר למעלה מחמישים שנה. פנו לסקסולוג מוסמך מטעם עמותת איט"ם או למרפאה לטיפול מיני באיזור מגוריכם. התהליך יקח זמן שכן ממש תצטרכו ללמוד לעשות את הפסיעות הראשונות שלכם כדי להביא להכחדה ולמידה מחודשת של יחסים אנושיים. בהצלחה וכל טוב אילנה

החבר שלי לא משקיע בי ( מבחינת סקס , ריגושים ואינטימיות) כפי שאני בו ... אני נראית מעולה !!!! באמת !!!!! יש לי המון מחזרים והצעות. אך אני נאמנה לו כבר שלוש שנים. ומתחתנים בקרוב... אני אוהבת אותו כפי שלא אהבתי גבר בחיי. ומוכנה לעשות הכל בשבילו.. גם דברים שהיו קו אדום מבחינתי. אך לצערי לעיתים זה חד צדדי. לאחרונה גיליתי שהוא צופה שעות בפורנו במחשב ומגיע לסיפוק בדרך זו. נפגעתי ! לא יודעת למה.. אבל הרגשתי כמו נבגדת בצורה מסויימת. ברור לי שאלו פנטזיות.. וריגושים מסוג אחר. אך אין לי בעיה לצפות ביחד איתו ולהתענג ביחד. אני שוכבת כאן שני מטר ממך... בוא אליי. מעולם לא דחיתי אותו בכל הקשור לסקס.. תמיד הענקתי.. פינקתי בכל דרך אפשרית בכל שעה .. מיוזמתי וגם כאשר ביקש. למה זה לא יכול להיות הפוך? אני מגיעה ממערכות יחסים קודמות בהן הגברים היו סוגדים לגופי.. עושים הכל כדי לספק את צרכיי ולענג אותי. בתחילת היחסים ביננו גם הוא היה כך... אבל בשנה האחרונה - מין אוראלי ביננו זה רק כאשר אני מפנקת אותו. זה מפריע לי מאוד מאוד מאוד. רמזתי.. אמרתי.. אבל הוא טוען שזה צריך לבוא ממנו בלי כח. אבל זה לא בא. הוא אוהב אותי מאוד מאוד ומכל שאר הבחינות הוא עושה הכל כדי לדאוג לי, להענק, לפנק.. אבל מבחינה מינית - הוא רחוק מאוד ... אני זאת שיוזמת.. עושה.. נוגעת.. מטפלת.. מפנקת.. בלי שום קוים אדומים. הכל מוכנה. יכול להיות שבגלל שאני זמינה תמיד.. אין כאן אפקט של ריגוש ומאמץ להשיג? אני עושה טעות? אבל אז הוא יגיד שאני מתרחקת.. וקרה... וישנה את יחסו כלפיי. אני באמת עושה זאת באהבה ושלמות. אני חולה עליו. על גופו.. על הריח שלו. מאוהבת ואוהבת אותו כפי שלא אהבתי גבר בחיי. במיוחד לאחר שסיימתי מערכת יחסים עם בעלי לשעבר שהייתי נשואה לו 17 שנים. מה אני צריכה לעשות? להתחיל גם לצפות בפורנו במחשב? להגיע לסיפוק מול המסך? להשתמש באביזרים? אני דוגלת בשיטה הישנה והטובה של לעשות סקס ואהבה עם בן הזוג שלי. אבל אם לא תהיה לי ברירה.. אתחיל לצפות בגברים חתיכים במחשב.. אולי זה יעשה לי משהו. חייבת לציין שאני נכי הכי נאמנה לו בעולם. לא רואה אף גבר אחר ממטר... הוא מושלם מכל הבחינות לדעתי והולכת להינשא לו ולהביא איתו ילדים משותפים בנוסף לארבעה שיש לי מנישואיי הקודמים. כשאני מדברת איתו הוא לא מבין מה אני רוצה בכלל... וזה הכי קשה לי. אודה לעזרתכם.

פונה יקרה, 17 שנים היית נשואה, יש לך ארבעה ילדים כך שחווית אני מניחה כיצד מערכת יחסים עלולה לעבור שינויים ולהידרדר, אלמלא כן הרי לא היית מגיעה לגירושין. במערכת היחסים הנוכחית חל שינוי משמעותי במערכת המינית ביניכם בשנה האחרונה . בכל שאר התחומים את חווה את בן זוגך כמפנק ומעניק בעוד בתחום המיני חלה הצטמצמות משמעותית של רצונו לענג אותך ולפנק אותך, וככל הנראה גם מידת החשק המיני שלו ירד. זהו בפירוש סימן אזהרה אדום. בשלב הזה לא הייתי ממהרת להתחתן ובטח לא לרוץ לקראת הבאת ילדים נוספים. אינך מבינה מדוע חל השינוי בהתנהגותו של בן זוגך ואת שבויה לחלוטין באהבתך אותו מבלי להבין מה התהליך העובר עליו. הנקמה שאת מתארת שהיא צפייה בפורנו מצדך בגברים נאים וחתיכים אין בה הרבה ערך . לא בטוח שהדבר יפריע לו בכלל וגם לא בטוח שהדבר ייתן לך סיפוק מיני , בטח לא אהבה ותחושה שבן הזוג של מפנק אותך. כך נראה לי שזה מאבק חסר טעם וסוג של מאבק כוחות שהוא בדמיון שלך, אבל לא בטוח שזה יזיז לו בכלל. אני חושבת שעליכם לפנות כיום לטיפול זוגי משותף ולהבין מה קורה ביניכם ולעצור את החתונה. חתונות באופן כללי אינן מיטיבות בהרבה מקרים לעניין המיני. יש בהן פוטנציאל לדכא את התשוקה של אחד מבני הזוג האחד אל השני. כך שקיים חשש שאחרי החתונה רק תוגבר ירידת החשק של בן זוגך אלייך מבחינה מינית. עליכם לברר היטב את מהות השינוי ומה עליכם לעשות ביחד ,כזוג כדי לחזור לחוויה המינית הטובה שהייתה לכם בתחילת הקשר. אני ממליצה בכל פה ללכת לייעוץ זוגי אצל פסיכולוג הבקיא גם בתשוקה המינית. כל טוב ובהצלחה אילנה

את צריכה להחליט מה את רוצה. אפילו לא מה את רוצה, די עם זה, אלא מה נכון לעשות. את כבר כמעט שנה בשגעונות של כן להיות או לא להיות. מתוכה רגעים של אושר וידיעה מוחלטת שזה המקום הנכון עבורי, ורגעים רבים של חרדה וספקות ושטויות מטופשות. מה הסיבה לשגעונות? הכשלונות שלך. כל פעם מחדש את מאכזבת אותו ופוגעת בו ונכשלת וזה מוביל לעוד ריב ועוד ריב מעל 200 ריבים בלי להגזים. עד שבסוף נחתה לך המחשבה שגם הוא דקלם לא פעם - זה לא זה, אני לא מצליחה אני לא אוהבת באמת ואין טעם. מה הסיבה לכשלונות שלך? עצלנות, חוסר אכפתיות, אפתיות, מחשבה מטומטמת שמישהו יעשה שאיכשהו יסתדר. אפילו חוסר מחשבה. את לא באמת מקשיבה ולא מקדישה לזה את מלוא האנרגיה. את מבלה את זמנך בלחשוב על שטויות ממש שטויות. את לא מתביישת? איך את חיה עם עצמך ולזה את קוראת אהבה? ואת חושבת שהוא לא ישבר כשתגידי שאת אוהבת אותו ותתייחסי אליו ככה? ואת לא מתעוררת לא משנה מה קורה את נשארת קרה וחסרת אכפתיות עד שזה באמת יקרה ויהיה סופי ואת תקלטי את זה ותתחרטי ואז אכלת אותה ומגיע לך אם הייתי במקומו הייתי עוזבת כבר מזמן אם אני חושבת על טובתו אז באמת עדיף לו בלעדייך. חסרת עמוד שדרה, חסרת אכפתיות, חסרת תשומת לב, לא מקשיבה, לא מתייחסת כראוי, כפוית טובה, מפונקת, חצופה ופוגענית. חסרת לב. חושבת רק על עצמך והגחמות שלך. הוא כמו קדוש. עשה בשבילך יותר ממה שמישהו אי פעם יעשה בשביל מישהו אחר אין בני זוג כאלה ואת זורקת את זה לפח בקלות כי אין לך ערך ואין לך מושג וכי את איזשהו רובוט חסר רגשות שטוען שהוא אוהב אבל עושה ההפך לא מגיע לך מישהו כמוהו מגיע לך להישאר לבד לנצח אפילו עכשיו כשאת כותבת את זה את חושבת על שטויות ודרמות ומה תעשי אחרי שתיפרדו ובונה לך תסריטים מפגרים את מזעזעת וכשהוא באמת ילך פתאום תתעוררי ותבכי ותתחרטי חראית החבר הכי טוב שלך הבנאדם הכי קרוב אלייך שהכי אוהב אותך והכי שומר עלייך ונותן לך מאיפה שאין לו לתת שמקריב עבורך את עצמו ואת כל כולו ורק רוצה מילה טובה ויחס חם ומגע משהו מינימלי ואת על הזין שלך אחרי יומיים של "השתדלות" חוזרת לשטויות שלך כמו איזה נבלה 3 שנים של זוגיות מתוכם 2.9 הוא סובל. ושם אותך על גג העולם הוא חשב שאם יהיה לך טוב אז גם לו יהיה בסוף. ואת לקחת את כל הטוב לעצמך ולא מביאה לו כלום זבל זה מה שאת עוד מעיזה לכעוס עליו שהוא גורם לך להרגיש רע! איך זה אפשרי בכלל את מגעילה מעיזה לזלזל בו להקטין אותו בראש שלך תסבלי ככה זה הוגן את תהיי לבד אבל לפחות תהיי הוגנת ותתני לו סיכוי לאושר מיררת לו את החיים הוצאת את המיץ החיים הקשים שהוא עבר זה כלום לעומת הגיהנום שהוא עובר איתף במלחמה כשכמעט מת ובכה לך בקושי הזיז לך שכחת את זה מהר והשארת אותו לבד עם הזכרונות לא מגיע לך אותו הנה עכשיו אפילו לא חשבת להתקשר לבדוק לאן הלך (יצא בסערה) לא אכפת לך ואת טוענת שאת אוהבת אותו? זה נשמע לך אמין? בהתחלה היה חזק ואיתני אהבה עד המוות אבל לא שמת לב שאת לא מחזירה לו באותו היחס שהעניק לך מההתחלה היה לך קשה לתת מעצמך אפילו בדברים הכי קטנים והוא משך ומשך וכשהיתה בעיה מינית והוא התחנן שתטפלי כי הוא התגעגע ואת גררת אותו מעל שנה בקושי הזזת אצבע כי לא הפריע לך שאין ואפילו עכשיו כשעבר והחשק לא חזק והוא רק מחכה שתראי לו שאת רוצה אותו ואת לא רק כשאחרת תרצה פתאום תתעוררי נכון? וכל פעם הבטחת שוב ושוב אשתנה אשתפר אתן לך להרגיש אהבה יחס חם נתינה מלאה אשקיע מעצמי וזיינת לו תשכל ואין לו אמון בך וגם אהבה כבר אין בו כמעט ואפילו השנה עם החרדות שלך פתאום את בחרדה שאת לא אוהבת אותו אחכ את בחרדה שמתישהו תתאהבי בטעות באחר או שתבגדי בו? והמחשבות האובססיביות מתחילות ליצור מציאות את בוחנת בלי הרף את הסביבה הגברית לראות מתי תפלי, ובהתחלה לא היה ככה - הוא פחד שתבגדי ואת אמרת בחיים לא אבל גם אמרת שאת אוהבת וככה לא מראים אהבה והכל גלוי! בפניו התוודית והוא שבור מיואש מחזיק מעמד מרים אותך למעלה מוציא אותך מהבוץ ואת זבל אבל להשלים עם המחשבה שאולי את לא אוהבת? לא יכולה לוותר? לא יכולה (כמעט קרה בזמן החרדה הראשונה, כמעט הלכתי הוא שכנע אותי להישאר למרות ששעה לפני כן אמרתי שאני מפחדת שאני כבר לא אוהבת אותו - כי ככה הוא תמיד אמר, שאם אני מתנהגת ככה זה לא אהבה, והתחלתי להקשיב) ואפילו עכשיו הוא במיטה לא ישן לא מרשה לי לבוא ואני פה בלי רגש חושבת על עצמי ולא מרגישה שום דבר עוצמתי מספיק חוץ מבחילה לא רוצה לאבד אותו לא יכולה לראות אותי בנפרד ממנו (למרות שהרבה פעמים דמיינתי זאת והיה נראה לי עצוב אך אפשרי - ברגעי ייאוש, אבל כשזה על הסף וזה ממשי, פתאום זה בלתי אפשרי) מה לעשות מהי האמת האם יש לי סיכוי (רוב הסיכויים שלא. איך אציל משהו שהרסתי מאות פעמים) לא מצליחה להבין למה לא הצלחתי

פונה יקרה, הדימוי העצמי שלך או אולי גם אנרגיית התפקוד שלך כפי שאת מעידה עליה, אינה משביעה את רצונך. היקף דברים כה עמוקים הכוללים תחומי חיים כה רבים מחייב התייחסות טיפולית ולא תשובת אינטרנט. מומלץ ביותר שתפני לטיפול פסיכולוגי בקופ"ח אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה אילנה

את צריכה להחליט מה את רוצה. אפילו לא מה את רוצה, די עם זה, אלא מה נכון לעשות. את כבר כמעט שנה בשגעונות של כן להיות או לא להיות. מתוכה רגעים של אושר וידיעה מוחלטת שזה המקום הנכון עבורי, ורגעים רבים של חרדה וספקות ושטויות מטופשות. מה הסיבה לשגעונות? הכשלונות שלך. כל פעם מחדש את מאכזבת אותו ופוגעת בו ונכשלת וזה מוביל לעוד ריב ועוד ריב מעל 200 ריבים בלי להגזים. עד שבסוף נחתה לך המחשבה שגם הוא דקלם לא פעם - זה לא זה, אני לא מצליחה אני לא אוהבת באמת ואין טעם. מה הסיבה לכשלונות שלך? עצלנות, חוסר אכפתיות, אפתיות, מחשבה מטומטמת שמישהו יעשה שאיכשהו יסתדר. אפילו חוסר מחשבה. את לא באמת מקשיבה ולא מקדישה לזה את מלוא האנרגיה. את מבלה את זמנך בלחשוב על שטויות ממש שטויות. את לא מתביישת? איך את חיה עם עצמך ולזה את קוראת אהבה? ואת חושבת שהוא לא ישבר כשתגידי שאת אוהבת אותו ותתייחסי אליו ככה? ואת לא מתעוררת לא משנה מה קורה את נשארת קרה וחסרת אכפתיות עד שזה באמת יקרה ויהיה סופי ואת תקלטי את זה ותתחרטי ואז אכלת אותה ומגיע לך אם הייתי במקומו הייתי עוזבת כבר מזמן אם אני חושבת על טובתו אז באמת עדיף לו בלעדייך. חסרת עמוד שדרה, חסרת אכפתיות, חסרת תשומת לב, לא מקשיבה, לא מתייחסת כראוי, כפוית טובה, מפונקת, חצופה ופוגענית. חסרת לב. חושבת רק על עצמך והגחמות שלך. הוא כמו קדוש. עשה בשבילך יותר ממה שמישהו אי פעם יעשה בשביל מישהו אחר אין בני זוג כאלה ואת זורקת את זה לפח בקלות כי אין לך ערך ואין לך מושג וכי את איזשהו רובוט חסר רגשות שטוען שהוא אוהב אבל עושה ההפך לא מגיע לך מישהו כמוהו מגיע לך להישאר לבד לנצח אפילו עכשיו כשאת כותבת את זה את חושבת על שטויות ודרמות ומה תעשי אחרי שתיפרדו ובונה לך תסריטים מפגרים את מזעזעת וכשהוא באמת ילך פתאום תתעוררי ותבכי ותתחרטי חראית החבר הכי טוב שלך הבנאדם הכי קרוב אלייך שהכי אוהב אותך והכי שומר עלייך ונותן לך מאיפה שאין לו לתת שמקריב עבורך את עצמו ואת כל כולו ורק רוצה מילה טובה ויחס חם ומגע משהו מינימלי ואת על הזין שלך אחרי יומיים של "השתדלות" חוזרת לשטויות שלך כמו איזה נבלה 3 שנים של זוגיות מתוכם 2.9 הוא סובל. ושם אותך על גג העולם הוא חשב שאם יהיה לך טוב אז גם לו יהיה בסוף. ואת לקחת את כל הטוב לעצמך ולא מביאה לו כלום זבל זה מה שאת עוד מעיזה לכעוס עליו שהוא גורם לך להרגיש רע! איך זה אפשרי בכלל את מגעילה מעיזה לזלזל בו להקטין אותו בראש שלך תסבלי ככה זה הוגן את תהיי לבד אבל לפחות תהיי הוגנת ותתני לו סיכוי לאושר מיררת לו את החיים הוצאת את המיץ החיים הקשים שהוא עבר זה כלום לעומת הגיהנום שהוא עובר איתף במלחמה כשכמעט מת ובכה לך בקושי הזיז לך שכחת את זה מהר והשארת אותו לבד עם הזכרונות לא מגיע לך אותו הנה עכשיו אפילו לא חשבת להתקשר לבדוק לאן הלך (יצא בסערה) לא אכפת לך ואת טוענת שאת אוהבת אותו? זה נשמע לך אמין? בהתחלה היה חזק ואיתני אהבה עד המוות אבל לא שמת לב שאת לא מחזירה לו באותו היחס שהעניק לך מההתחלה היה לך קשה לתת מעצמך אפילו בדברים הכי קטנים והוא משך ומשך וכשהיתה בעיה מינית והוא התחנן שתטפלי כי הוא התגעגע ואת גררת אותו מעל שנה בקושי הזזת אצבע כי לא הפריע לך שאין ואפילו עכשיו כשעבר והחשק לא חזק והוא רק מחכה שתראי לו שאת רוצה אותו ואת לא רק כשאחרת תרצה פתאום תתעוררי נכון? וכל פעם הבטחת שוב ושוב אשתנה אשתפר אתן לך להרגיש אהבה יחס חם נתינה מלאה אשקיע מעצמי וזיינת לו תשכל ואין לו אמון בך וגם אהבה כבר אין בו כמעט ואפילו השנה עם החרדות שלך פתאום את בחרדה שאת לא אוהבת אותו אחכ את בחרדה שמתישהו תתאהבי בטעות באחר או שתבגדי בו? והמחשבות האובססיביות מתחילות ליצור מציאות את בוחנת בלי הרף את הסביבה הגברית לראות מתי תפלי, ובהתחלה לא היה ככה - הוא פחד שתבגדי ואת אמרת בחיים לא אבל גם אמרת שאת אוהבת וככה לא מראים אהבה והכל גלוי! בפניו התוודית והוא שבור מיואש מחזיק מעמד מרים אותך למעלה מוציא אותך מהבוץ ואת זבל אבל להשלים עם המחשבה שאולי את לא אוהבת? לא יכולה לוותר? לא יכולה (כמעט קרה בזמן החרדה הראשונה, כמעט הלכתי הוא שכנע אותי להישאר למרות ששעה לפני כן אמרתי שאני מפחדת שאני כבר לא אוהבת אותו - כי ככה הוא תמיד אמר, שאם אני מתנהגת ככה זה לא אהבה, והתחלתי להקשיב) ואפילו עכשיו הוא במיטה לא ישן לא מרשה לי לבוא ואני פה בלי רגש חושבת על עצמי ולא מרגישה שום דבר עוצמתי מספיק חוץ מבחילה לא רוצה לאבד אותו לא יכולה לראות אותי בנפרד ממנו (למרות שהרבה פעמים דמיינתי זאת והיה נראה לי עצוב אך אפשרי - ברגעי ייאוש, אבל כשזה על הסף וזה ממשי, פתאום זה בלתי אפשרי) מה לעשות מהי האמת האם יש לי סיכוי (רוב הסיכויים שלא. איך אציל משהו שהרסתי מאות פעמים) לא מצליחה להבין למה לא הצלחתי

פונה יקרה, פנייתך אליי נראית ונשמעת כמחברת הגיגים בינך לבינך. ההגיגים דחוסים מאוד, מלאי הלקאה עצמית אינסופית והרבה יאוש. בתור הגיגים לגיטימי להעלות על הכתב כל אשר על ליבך ומוחך. בתור שאלה לפורום חשוב להדגיש כי החומר הזה מנותק מן המציאות. אין את מוסרת שום פרט ממשי אודות מצבך במציאות. גילך אינו ידוע, מצבך המשפחתי לא ברור, משך הזוגיות אינו ברור וכמו כן אין שום דוגמה קונקרטית כדי להבין את הבסיס לטענותייך כלפיי עצמך ואין שום דוגמאות כדי להבין את יחסו של בן הזוג אלייך. הרושם הוא אם כך שאת שקועה במידה רבה בתוך עולם פנימי, מוצפת רגשית, עם חיבור משובש למציאות הקונקרטית לפחות כפי שזה מופיע בפנייה. לפי הפניה אין שום יכולת לתת תשובה מאורגנת ומסודרת, אלא לומר שאם את כ"כ שקועה בעולם פנימי וכ"כ מיוסרת ואובדת עיצות עלייך למהר ולפנות לטיפול פסיכולוגי ויפה שעה אחת קודם. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני עם הבת זוג שלי כבר כמעט שנתיים, אנחנו מקיימים יחסי מין כמעט כמה פעמיים בשבוע ללא אמצעי מניעה, אתמול בלילה קרה משהו מוזר משהו לא רגיל שבכל התקופה הזו לא קרה. אנחנו שוכבים ופתאום אני מרגיש שהיא רחב ממש בצורה לא רגילה, רציתי לדעת ממה זה. והאם יכול להיות שהיא היית עם גבר אחר (שהאיבר שלו יותר רחב וזה שינה את האיבר שלה) כמו שציינתי בהתחלה אנחנו לא משתמשים באמצעי מניעה ורק בגלל זה אני שואל אם יש עוד סיבות להתרחבות הקיצונית הזו כי מה שעבר לי בראש מאותו הרגע זה שהיא שכבה עם מישהו אחר.

פונה יקר, נרתיק האישה הוא בדרך כלל בעל רוחב קבוע ויציב די דומה בין הנשים השונות. לאחר קיום יחסי מין עם כל גודל איבר שלא יהיה חוזר הנרתיק להיקפו הטבעי הראשון. החזרה למצב המקורי ,היא מיידית. לפי זה , ההשערה שלך שמישהו "הרחיב "אותה והיא נשארה רחבה מדיי היא מחשבה מוטעית מן היסוד והדבר אינו אפשרי. אינני יודעת מדוע חווית את הנרתיק של בת זוגך כרחב מן הרגיל. יתכן והייתה זו התנוחה בה שכבה, יתכן והתגריתם מינית ובמצב של גירוי מיני יש התרחבות זמנית קצרה של הנרתיק ויתכן שהייתה רפויה מאוד גם בשרירי האגן ומכאן חווית ההתרחבות. אני מציעה פשוט לשוחח איתה על כך ללא מחשבת שווא שמא גבר אחר הרחיב אותה. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום רב. אני ואשתי נשואים כ 3 שנים ויש לנו ילדה בת שנה וחודשיים פלוס תינוקת בדרך. הקשר הזוגי שלנו מצויין, אנחנו אוהבים ומסתדרים טוב מאוד. אך הקשר המיני שלנו שתמיד היה טוב, עם חשק, עם תשוקה וכו , כרגע כבר לא כך.בזמן האחרון הכל מאוד השתנה. מזה כ 3 חודשים לאשתי אין חשק כלל.לכלום. היא לא יוזמת, לא חושבת על סקס, היא מסרבת בכל הזדמנות, אם אני יוזם וקורה נס ובסוף יוצא משהו אני עוד מרגיש טוב עם זה אך כלולים בזה הרבה דיבורים ומאמצים מצידי. אני כלל לא מרגיש שהיא רוצה ושיש לה חשק אליי. אולי זו העובדה שהיא בהריון? לא יודע. אני מדבר איתה על זה המון. לפעמים אני חושב לעצמי שאולי דיברתי מספיק ושהיא הבינה ושירד לה האסימון אבל בסופו של דבר כלום לא זז. שאלתי אותה אם קרה משהו, אם עשיתי משהו, אם כואב לה משהו ובכל שיחה היא אומרת שהכל בסדר ושהיא אוהבת אותי. אני מרגיש חסר אונים כי מצד אחד אנחנו אוהבים ומצד שני היא מסרבת כל הזמן. אנינחושב על זה המון וזה מדיר שינה מעיני. אני אוהב אותה מאוד ולא רוצה ליפול בקשר הזה בגלל הסקס. אני לא יודע מה לעשות כי כבר אמרתי לה הכל. היחסים בינינו פתוחים ואני יודע שאם היה משהו היא היתה אומרת לי. יש גברים שאם היו מקבלים סירוב כמוני כבר היו מחפשים מהצד אבל זה לא אני ואני לא יכול לחשוב על זה. אני רוצה רק את אשתי. מה לעשות?

רועי היקר, התשוקה המינית של בני אדם היא תהליך מסתורי ברובו הגדול, ומושפעת מאינספור גורמים הן במציאות החיצונית , כלומר גורמים נסיבתיים של הכאן ועכשיו. והן גורמים פנים אישיותיים,שיסודותיהם בהיסטוריה האישית הפרטית של כל אחד מבני הזוג החל מילדותו המוקדמת ואילך. במצב הנוכחי אשתך בהריון כך שבהחלט אפשר להבין את הסירוב של על רקע הורמונאלי והקושי הפיזי והנפשי של ההריון.אחרי הלידה בשנה הראשונה, גם קשה לנבא חיים עטורי סקס על רקע לילות ללא שינה והתמסרות תפקודית לטיפול בתינוקת קטנה, לפחות בשנה הראשונה. ככל שתסייע יותר לאשתך בלילות הלבנים וככל שתסייע תפקודית בתינוקת החדשה ובפעוטה שבבית, סביר שאשתך תכיר לך מאוד תודה ובהחלט יתכן שהדבר יתבטא פה ושם בתשוקה מינית. בתקופת חיים של תינוקות וילדים רכים ,אנרגיית האם הנפשית מופנית בצורה מאוד ממוקדת כלפי ילדיה והיות שכך פוחתת האנרגיה הממוקדת בבעל בין היתר גם בצורה של תשוקה מינית. ככל שתהיו צוות טיפולי מלוכד וקרוב יותר, הסיכוי להתעוררות של חיבה ,אהבה ואפילו תשוקה מינית כלפיך סבירים יותר. במידה וגם אחרי השנה הראשונה לאחר הולדת התינוקת החדשה לא השתפר המצב בצורה משמעותית , הייתי מציעה לאשתך לפנות לטיפול פסיכודינמי עמוק להבנת השינויים בדחף המיני. כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, לא פשוט לי לכתוב, אבל גם אין הרבה מה להפסיד. אנחנו בני למעלה מחמישים, נשואים 23 שנים, ויש ילדים. אחלה. פעם היינו חיות מין. נהנים יחד מהסקס, עושים לא מעט. ולא רק סקס - מסביב תמיד היו חיבוקים, נאנישיקות, מגע. בשנים האחרונות אשתי מתרחקת ממני. היא פשוט הפסיקה לשכב איתי, וכל סממני אינטימיות אחרים - גם הם נעלמו. בתחילה לא שמתי לב לירידה בחשק המיני. כאשר הרגשתי שאני שוכב עם מישהי מכאנית, שלא נהנית ו"עושה לי טובה", דאגתי ממש. ניסיתי לתקשר איתה והעליתי את הנושא כמה פעמים. קשה היה לה לדבר על זה, והלכנו לטיפול זוגי, שהעלה הרבה דברים, קירב אותנו מעט, וחשבתי שהצליח. היינו יחד מאז... פעם אחת או שתיים, וזהו. שוב אני סופר 8 חודשים בלי סקס עם האישה. אני בנאדם, אני חי. יש לי צרכים. אשתי מונעת עצמה ממני. התחלתי לשלם על מין. לפעמים זה נהדר, לפעמים סתמי. אבל כרגע זה המצב. הייתי רוצה להבין-מה יכול להיות הסיפור כאן ? מדוע ההתייבשות הזו ? ומה אני אמור לעשות, אחרי שגם הטיפול הזוגי לא צלח ?

פונה יקר, חזרת על שאלתך, רק שהוספת פרטים אודות גילכם והיותכם בעלי ילדים בוגרים. לאור ציון הגיל, הייתי מוסיפה אפשרות שכדאי לבדוק אותה, שהיא תקופת גיל המעבר שעוברת על אשתך. יש בהחלט מקום להתייעצות גניקולוגית שלה או ללקיחת תחליפי הורמונים. עדיין כל שאר השאלות שהועלות בתשובה הקודמת שרירות ותקפות. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעלי לא נמשך אלי הולכים ליעוץ זוגי אבל עוד לא דיברנו על זה צריך סקסולוג

פונה יקרה, טוב שאתם פניתם לייעוץ זוגי אך לא ברור לי הרקע הנפשי של אי המשיכה של בעלך אלייך. כמו כן לא ידוע האם בעברכם היתה תקופה של מספר שנים בהן היתה משיכה מינית תקינה? והאם היו אירועים מכוננים כלשהם שהביאו לירידה בתשוקתו המינית? אינני בטוחה כלל שהפתרון הוא פניה לסקסולוג משום שמדובר בתשוקה מינית ולא בתפקוד מיני. ראשית יש לעשות בדיקות הורמונאליות לגבי רמת ההורמון הזכרי טסטסטורון בדמו של בעלך. שלב הבא הוא שפסיכולוג קליני הבקיא בנבכי התשוקה המינית, יקיים איתו מספר שיחות כדי לראות עד כמה הוא מודע או לא מודע לסיבות ולרקע של חוסר תשוקתו. ישנם הרבה מאוד גברים המאבדים תשוקה לבת זוג מושכת מכל בחינה שהיא, כאשר הרקע לכך הוא ההיסטוריה הנפשית המוקדמת שלהם. סקסולוגיה עוסקת בהעשרה ושיפור התפקוד המיני במקרים בהם קיימת תשוקה. אני מפנה אותך לכתבה בנושא: http://www.doctors.co.il/ar/18306/%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9C%D7%99+%D7%A1%D7%A7%D7%A1%3A+%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA על מנת להבין שהתופעה היא מאוד נרחבת ונפוצה, ויש לטפל בה בכלים פסיכולוגיים ייחודיים. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעלי לא נמשך אלי מינית עזב 4 חודשים אנחנו ביעוץ זוגי ועוד לא דיברנו על זה

פונה יקרה, השאלה אינה מנוסחת בצורה ברורה . היא קצרה מדי ואין אני יכולה להבין את המסתתר מאחורי שני המשפטים הקצרים והלא כ"כ מסודרים. אם תפרטי את הרקע והנסיבות, אשמח לענות לך. כל טוב ובהצלחה אילנה

פעם היינו חיות מין. נהנים יחד מהסקס, עושים לא מעט. ולא רק סקס - מסביב תמיד היו חיבוקים, נאנישיקות, מגע. בשנים האחרונות אשתי מתרחקת ממני. היא פשוט הפסיקה לשכב איתי, וכל סממני אינטימיות אחרים - גם הם נעלמו. בתחילה לא שמתי לב לירידה בחשק המיני. כאשר הרגשתי שאני שוכב עם מישהי מכאנית, שלא נהנית ו"עושה לי טובה", דאגתי ממש. ניסיתי לתקשר איתה והעליתי את הנושא כמה פעמים. קשה היה לה לדבר על זה, והלכנו לטיפול זוגי, שהעלה הרבה דברים, קירב אותנו מעט, וחשבתי שהצליח. היינו יחד מאז... פעם אחת או שתיים, וזהו. שוב אני סופר 8 חודשים בלי סקס עם האישה. בסך הכל אני חושב שקיימנו יחסי מין בערך 5 פעמים בשנתיים -שלוש האחרונות. אני בנאדם, אני חי. יש לי צרכים. אשתי מונעת עצמה ממני. התחלתי לשלם על מין. לפעמים זה נהדר, לפעמים סתמי. אבל כרגע זה המצב. הייתי רוצה לשמוע - רצוי מנשים - מה יכול להיות הסיפור כאן ? מדוע ההתייבשות הזו ? ומה אני אמור לעשות, אחרי שגם הטיפול הזוגי לא צלח ?

פונה יקר, לכל אשה הסיפור שלה, בדיוק כמו שלכל גבר הסיפור שלו, מדוע חלה הירידה בתשוקה המינית ובאינטימיות? לעיתים בני הזוג שאיבדו את להט התשוקה והרומנטיקה, אינם יודעים למקד בצורה ברורה את הסיבות לכך. כאשר ההתרחקות מקורה בקונפליקטים זוגיים המעוררים כעס, מחלוקת, תרעומת על אי שוויון בנטל, הרי שטיפול זוגי המתמקד באינטראקציות הזוגיות, עשוי בהחלט לעזור. לפעמים הסיבות נמצאות בנפשו של מאבד החשק ואין הוא מודע להן אפילו. היא או הוא (התופעה קיימת בסימטרייה אצל שני המינים), פשוט חשים ש"איבדו את זה" , אין להם את התיאבון והרצון לכך, אינם חשים בחסרון המיניות והאינטימיות ולפיכך ,גם פחות סובלים מכך כבעיה. על מנת שבנאדם ירצה להשתנות , הוא זקוק לסבל אשר יניע את תהליך ההשתנות שלו. בשלב הנוכחי מתוך מכתבך , אתה הוא הסובל. לא ציינת מספר נקודות חשובות כמו , כמה שנים אתם ביחד? והאם אבדן התשוקה והלהט התחיל לאחר לידה מסויימת? מכל מקום, כיום אתה הוא הסובל ואינך מוצא את דרכך, כיצד עליך להמשיך הלאה. מאחר והטיפול הזוגי לא הניב תוצאות מדהימות, הייתי מייעצת לך לפנות לטיפול אישי אצל פסיכולוג קליני על מנת לברר מהן האופציות הרגשיות וההתנהגותיות שעליך לפנות אליהן. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני בחורה יפה, רזה וחטובה. עובדת בעבודה מאוד נחשקת ויש לי הרבה כסף. אבל מרגישה שחוששים להתחיל איתי באמת. למה זה?

יעל היקרה, אני שמחה שאת מרוצה מהופעתך החיצונית וכמו כן מרוצה שאת מסודרת כלכלית. להערכתי אין שום טעם לידע מחזרים פוטנציאליים או כאלו שהיית רוצה בדבר יכולותייך הכספיות, שהרי אדם לא הולך עם אפליקציית הבנק שלו מחוברת לבגדיו. יתכן והעובדה שיש לך כסף מתבטאת בסוג של הופעה כגון ביגוד, תכשיטים , מותגי יוקרה המשדרים עושר רב. במקרה כזה , יתכן והדבר מרתיע אנשים שאינם רגילים לסגנון הופעה מאוד מדוגמן וסטייליסטי, או מעדיפים מישהי יותר עממית, יותר מהחבר'ה. פרט לעניין היופי והכסף, לא ציינת את גילך ולא ציינת שום תכונה אודות עצמך. מתחילים עם בני אדם הודות לאוירה שהם יוצרים סביבם, כגון נינוחות, שמחה, זרימה, פיקנטיות, עניין ,אינטלקטואליות וכו' וכ'ו. בהיעדר כל מידע על מי את ומה האוירה שאת יוצרת סביבך או כפי שנאמר מה הן ה"אנרגיות" שאת משדרת בהתאם למי שאת, קשה מאוד להשיב על השאלה בהיעדר המידע המתאים. אם תפני שאלה מפורטת יותר, אשמח לענות כל טוב ובהצלחה אילנה

יש לי בן זוג נחמד מאוד ,רוצה למסד איתו את הקשר ,לאחרונה לקחתי את השם שלו לאסטרולוג ונומורולוג ולאחר שקיבלתי חוות דעת ממש קולעות לגבי שמו והאופי שלו פתחתי במשרד שלו כספת ואני מוצאת ניירת שם עם עוד חמישה דרכונים קוראים לו ברק דניאלי והוא גבר מאוד כריזמטי ,דומיננטי אבל הוא מסוג הגברים של זכר אלפא . חזק כזה . הקטע שכל נושא האזרחויות השונות בילבל אותי ובעצם טרף את כל הקלפים לאיזה שם להתייחס ? מה להגיד לנומורולוג שוב? מה להגיד לאסטרולוג? ממש צריכה תשובות אני לא להתייעץ עם חברות כי מה הן מבינות באזרחויות וניירת כזו תודה לכם לימור אם אתם צריכים לעניין שמות לקבוע דרך מספרים אז שמי לימור ליבוביץ ושמו ברק דניאלי שוב תודה

פונה יקרה, פנייתך תמוהה ביותר בלשון המעטה. את מפרסמת באינטרנט שם של גבר שכלל לא בטוח שהוא מוכן שתפרסמי את שמו ובכך יש הפרת פרטיות והתייחסות חסרת מוסריות כלפיו. כמו כן , את מפרסמת את שמך שבאמת אין זה מעניינו. זהו טור פסיכולוגי לא טור נומרולוגי או אסטרולוגי ולא טור של פענוח שמות. עובדה מוזרה נוספת היא שמה שמעניין אותך הוא המידע אותו תמסרי לאסטרולוג ולנומרולוג ולא מטריד אותך שלאיש אותו את רואה כבן זוג יש חמש זהויות שונות ושמות שונים ודרכונים שונים. כלומר, יש כאן הרבה רמאות, אולי על סף הפשע והתנהלות תקינה לבטח אין כאן. גם פנייתך אלינו בשמות כאילו גלויים היא צעד פסול לחלוטין ואנו מפרסמים זאת כדי לידע את הפונים שלעולם לא ינקטו בצעד של חשיפת שמות אישיים. דבר נוסף הגובל במוזרות אם לא בחוסר חוקיות הוא העובדה של ריבוי דרכונים בעלי זהויות שונות וארצות מוצא שונות. כלומר מדובר באדם שדרכו אינה ישרה מסוג נוכלות תעתוע ,רמאות ,פשע וכו'. לאור כל זאת הבעיה שלך היא מה השם לתת לאסטרולוג או לנמורולוג? להערכתי הבעיה הכוללת היא ,השיפוט הכולל שלך לגבי מצבך ולגבי זהותו של המכונה בן זוגך. כל טוב ובהצלחה אילנה

אני ואשתי נשואים כבר 9 שנים עם 2 ילדים, ובשנים האחרונות תדירות יחסי המין הולכים ופוחתים לרמה של פעם בחודש. מעבר לתדירות הם גם הופכים לפחות ופחות מעניינים, לא קיים יותר קשר מיני כמו מין אורלי או אוננות או כל דבר אחר הדבר היחיד שקיים הוא תנוחה מסיונרית שגם בא אשתי פשוט שוכבת על הגב. התחושה שלי היא שאני ממש כופה את עצמי עליה והיא פשוט "יוצאת מידי חובה" שהיא "מסכימה" לשכב איתי, כשאני מנסה לדבר איתה בנושא היא אומרת שהיא נהנת ומיד משנה את הנושא באופן חד. הדבר גורם לי לתסכול שהגיע למצב שכבר לא בא לי לנהל איתה כל שיח או תקשורת. בגידה היא לא משהוא שאני מעוניין בו אך לפעמים נראה לי שאם אני כן רוצה להגיע לסיפוק אמיתי אין דרך אחרת . למרות שאני מסביר לה, אשתי עדין בגישה שאם אני גמרתי ויש לי זקפה אז מה הבעיה שלי. מה עוד אפשר לנסות אם לדבר בנושא זה בלתי אפשרי? תודה

פונה יקר, אין ספק שמתוך התיאור שאשתך אינה מעוניינת במיוחד ביחסי מין, ולמעשה יוצאת מידי חובתה במינימום ההתנהגות המינית האפשרית, אחת לחודש. קיימות שתי אפשרויות בגדול: האחת, שיש בה רגשות שליליים כלפיך. מריבוי סיבות מכל הסוגים ועקב כך היא התרחקה נפשית ,דבר המתבטא בהיעדר חשק מיני כלפיך וביציאה ידי חובה בלבד. דבר שאינו מספק אותך לחלוטין. אפשרות שנייה היא, שהיעדר החשק אינו מובן לה עצמה והוא סוג של חוויה "שנפלה" עליה בלי שהיא מבינה מדוע ולמה. תחת התחושה שאין בה חשק מיני ובפרט לא כלפיך, היא נוהגת כפי שהיא נוהגת. אתה אומר שקשה לשוחח עם אשתך על הנושא ושהיא נמנעת מכך בכל דרך. משמעות הדבר היא שבמידה והמצב הוא ללא נשוא, עליך גם להביא בחשבון אפשרות של פרידה ופירוק הנושאים . במידה ואינך מעוניין בפירוק המשפחה עליך לשתף אותה ברצונך למצוא מיניות מחוץ לנישואים ולראות את תגובתה. עדיף כמובן שתהליך זה יתרחש במסגרת של טיפול ויעוץ זוגי כי השאלות העומדות על הפרק הן כבדות משקל. במידה ויהיה סירוב מצידה לפנות לייעוץ זוגי, פנה אתה באופן אישי לפסיכולוג קליני כדי לדון איתו על המהלכים הנאותים והזהירים בהם עליך להתנהל. כל טוב ובהצלחה אילנה