ספקות

היי אני בת 35 בקשר עם גבר בן 42. יוצאים מזה 5 חודשים. יש בינינו משיכה חזקה ובסקס לגמרי התגמשתי בגבולות שלי איתו. הענקתי לו מין אוראלי וזה משהו שלא הסכמתי לעשות עם פרטנר קודם שלי. הבעיה שזה לא הדדי ושביקשתי לקבל ממנו גם באותו מטבע הוא טוען אינו אוהב לרדת לנשים. מצד שני מצפה שאמשיך לפנק אותו. הוא גם תמיד מאחר ליציאות שלנו בין 15-30 דקות ולא משנה כמה הערתי לו על זה הדפוס של האיחורים ממשיך. זה מפריע לי אבל יש דברים אחרים בקשר שמושכים אותי אליו. הוא עובד במשרה מכובדת ומרוויח היטב ואני רק במשרה חלקית מאד בשכר נמוך. לפעמים מרגישה שבגלל הפערים האלה הוא מרשה לעצמו להתייחס אליי כמובנת מאליה למרות שבעצם הוא לא באמת משקיע בי כלכלית בצורה מיוחדת כלשהי. כן טורח לשלם את החשבון בבתי קפה עבור שנינו וזהו בעצם. אני מרגישה אי נוחות מכך שהוא לא מוכן לרדת לי אבל מצפה שארד לו תמיד כשהוא רוצה. וגם האיחורים שהוא לא משנה את הדפוס הזה למרות שהבהרתי לו שזה מפריע לי. הסקס בדכ מצויין חוץ מהנושא של 'אי שיוויון' באוראלי. אבל תוהה אם הוא סתם מנצל אותי לסקס או יש כוונות מעבר.. ואם יש כוונות מעבר כי אנחנו כבר בגילאים של הקמת משפחה אז משהו בחוסר איזון של הקשר מפריע לי. אין בנינו ככ דיבור על דברים. מרגישה שבסוף אאלץ לשים גבול ולשקול פרידה אם משהו לא ישתנה... וחבל לי כי מצד שני אנחנו ככ נדבקים זה לזה פיסית וכן חשים קשורים. האם הוא לוקח אותי כמובן מאליו? חושבת שבחורה שמעריכה את עצמה יותר לא הייתה נשארת איתו בנסיבות האלה.

פונה יקרה, השאלה המרכזית היא לדעתי, האם כל מחשבות הנחיתות שיש לך אודות עצמך והתפישה שהוא לוקח אותך כמובן מאליו ולא מוכן להתחשב בצרכייך לכאורה, היתה מתקיימת במחשבתך גם אם הייתם בעלי יכולת השתכרות זהה? נראה לי שהפער הכלכלי בינכם משחק פה תפקיד חשוב מאוד. מצד אחד , את רואה בו בן זוג ראוי בשל רמת השתכרותו הגבוהה, ואת חשה רגשות נחיתות ביחס לעצמך על השתכרותך הנמוכה יחסית. בו בזמן דווקא בגלל היותו לפי ראייתך בעל אמצעים , את רוצה בו כבן זוג בשל יכולתו הכלכלית. פירוש התסבוכת הזו הוא שאחד הדברים המרכזיים שבגללו את רוצה באותו גבר, גורם לך לכעוס עליו ולבוז לעצמך. התמקדת בשני תחומים, המיני והאיחורים. לא ברור לי מה קורה בשאר התחומים כלומר, מידת ההנאה הנפשית הידידותית שיש בינכם, מידת התכיפות בה אתם נפגשים ובאופן כללי, מה הן המחוות התן וקח אשר ביחסים , ומהן התחומי העניין המשותפים אשר בקשר? באשר לאיחורים : יש בני אדם, הלוקים בתסמונת המאחר הכרוני, נסיון לאלף אותם, יצרוך המון אנרגיה לאורך זמן ולא תמידהוא יצליח בהכרח. בשלב הנוכחי לא הייצתי נכנסת למקום הזה עם כל אי הנעימות שהוא גורם לך. אל תראי בזה זלזול אישי נגדך, אלא תראי בזה את תסמונת המאחר הקבוע בה לוקים הרבה גברים ונשים. הפתרון הוא פשוט להוסיף בראש עוד רבע שעה עד חצי שעה לכל זמן שקובעים איתם. באשר לעובדה שהשתחררת ואת מסוגלת להעניק מין אוראלי, הרי שזהו רווח נקי שלך של שחרור מיני "על הדרך "כמובן נהנה מכך גם בן הזוג שלך. אבל במקרה הזה אין לצפות לתמורה לאגרה בהכרח יש בני אדם גברים ונשים שאינם מסוגלים להעניק מגע אוראלי לבן /בת זוגם. הדבר נובע מעכבות פנימיות שלהם ובמובן הזה לא תמיד מתקיים בין בני הזוג חוק התן וקח כלומר לא תמיד ניתן ליצור שיוון בהענקת מגע אוראלי בין הגבר והאשה. יש הרבה מקרים בו המצב הפוך, בו הגבר נהנה לתת מגע אוראלי והאישה לא יכולה לתת חזרה. הנושא הזה רגיש ולא תמיד יש פתיחות ויכולת לעשות זאת לשני הצדדים באופן סימטרי. אין זה אומר שאוטומטית אם את עושה זאת אז "מגיע לך" מגע אוראלי. קיצורו של דבר בכל מערכת יחסים אנו מיתחשבנים במודע או שלא על מה אנו מקבלים בקשר ומה אנו נותנים בתמורה. במקרה הנוכחי נראה שאת מתחשבנת אולי קצת יותר מדי ומתמלאה מרירות וכעס על עניינים שהחלט ניתן לספוג אולי לא באהבה אבל מתוך עמדה של קבלת המציאות. הנושא העיקרי לדיון בינך ובין עצמך ובינך לבין זוגך הוא הנושא הכספי וכמו כן, האם אתם רואים עצמכם כפרטנרים לנישואים. בתוכן הסמוי של דברייך את כאילו אומרת "יש לי בן זוג עשיר וקמצן, אז מה יוצא לי מכך ובנוסף לכך הוא לא יורד לי ועוד מעז לאחר", זוהי פלטפורמה של אמירה בהחלט לא סימפטית היוצרת תשתית רגשית שלילית בתוכך. כל טוב ובהצלחה אילנה