פורום זוגיות, פרידה וילדים

זוגיות טובה היא משאלת לב של מרביתנו, אלא שבמציאות היא מחייבת התמודדות עם נושאים רבים ומגוונים העלולים ליצור קונפליקטים, נתקים בתקשורת ותסכולים רבים, הן כלפי בן הזוג, והן כלפי הרגשות הלא צפויים ולא בהכרח רצויים הצצים בתוכנו. זוגיות מחייבת מודעות למגוון היחסים עם הסובב, כגון: הורים, ילדים, דרישות חברתיות ובעיקר ציפיותנו מעצמנו ומבן זוגנו. זהו הפרויקט המרכזי בחיינו, המקור לאושר ולסבל ולכל הרצף שביניהם, כאשר מטרת הפורום לתת כלים ותובנות להגברת ההרמוניה והסיפוק. לעתים, עם כישלון כל האופציות האחרות, הפרידה היא הדרך המועדפת לשיפור חיי כל המעורבים, אלא שלהיפרד צריך לדעת אולי יותר מכל. פרידה נכונה, חכמה ומאוזנת רגשית, ככל שניתן במצב משבר זה, יוצרת תשתית נכונה לכל ההתחלות החדשות שבהמשך.
1572 הודעות
1543 תשובות מומחה

מנהל פורום זוגיות, פרידה וילדים

היי, אפרט את שאלתי ככל הניתן בתקווה למענה מתאים ומספק, אני בת 25 גרושה ללא ונמצאת בקשר עם בן זוג קבוע כבר יותר מחצי שנה. הוא גרוש גם, פלוס 2 בנות. הקשר ידע עליות ומורדות, פרדות וחזרות ואיכשהו תמיד הסתדרנו בסוף והגענו לאי אלו הבנות משותפות . המצב הנוכחי שבגינו אני פונה הוא שבשבועיים האחרונים קורה משהו שאני מרגישה חסרת אונים למולו ומחפשת איזשהו כיוון חדש שאולי לא חשבתי עליו. בן הזוג נסע לטיול בחו"ל עם קרוב משפחה, אני הראשונה שהוא סיפר לה בהתרגשות על כך שסגר טיסה סוףסוף אך מצד שני, מאז הטיול שלו הוא הפסיק ליצור איתי קשר מיוזמתו וגם לא נענה לניסיונותי לתקשר עימו. יוצא שכבר כשבועיים אנו לא בתקשורת מבלי שהייתי מוכנה לכך באיזשהי דרך.... כתבתי לו בכנות על תחושותי, ולמרות ניסיונותי אני מרגישה שהוא בזמן קשה ולא פנוי לשיחה עימי אך מאידך אני חשה שהמצב הזה מוציא אותי משיווי משקל... חושבת ללא הרף מה עוד ביכולתי בכדי לקרב אותו אלי ולתקשר עימו ומסרבת להשלים עם כך שהוא כנראה צריך זמן לחזור לשגרה אחרי הנופש. קרו לנו בעבר משברים כאלו ולבסוף הוא חזר ודיברנו אך כעת אני שמה לב שמשהו שונה מהרגיל מתרחש, הוא לא קורא את ההודעות מייד והזמינות שלו נמוכה. אני יודעת שיש לו התמודדויות רבות בחייו אך למרות זאת אני חשה שאני חייבת מענה ממנו ולא יודעת איך להשיג את תשומת לבו בצורה שלא תהיה דרמטית מידי. אני מרגישה בסבל מהמצב, אני אדם של תקשורת ושל מילים ומרגישה פיזית בחוסר מנוחה שאופף אותי, אשמח לכל תשובה.

לקריאה נוספת והעמקה

גילי שלום. את מבטא ה מצוקה וקושי בשני מישורים. הקושי מול ההימנעות הזמנית של בן זוגך ליהיות בקשר ולהגיב לפניות שלך. וקושי שני להרגיע את הסערה הפנימית לאור המצב. מציעה לך לראות את המצב ברגע זה כפי שהוא יש ירידה ברמת התגובה לפניות שלך. ויש נסיעה לצורך נופש עם קרוב מישפחה.. כרגע אין שום אמירה או איתות על רצון להיפרד או להתרחק. נסי לראות רק את המציאו כפי שהיא בלי פרשנויות משלך. אני אשתדל לענות לך בזריזות לפניות הנוספות שלך.

16/09/2019 | 21:14 | מאת: עידו

אני בן 25 נמצא בזוגיות טובה, אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה וכיף לנו ביחד. עברנו הרבה ביחד יותר מהרבה זוגות שאני מכיר אפילו לאחרונה התחילה לגשש מה דעתי לגבי חתונה (אם כי היא בעצמה לא סגורה על כך). מאז ומתמיד היה חשוב לי לבלות את רוב הזמן שלי עם הבת זוג שלי. אנחנו לא גרים יחד (סיבה דתית) ואנחנו נפגשים פעמיים 3 בשבוע ולא זה לא מספיק לא משנה מה תגידו שזה הרבה או לא הרבה אני מרגיש חוסר. היא לעומת זאת אומרת שזה בידיוק מספיק לה. דיברתי איתה רבות על הנושא הזה והיא אומרת שזה לא אפשרי בגלל מרחק של הבתים ועבודה ובנוסף היא חושבת שזה בריא להתגעגע, זה עוזר לה לבחון את הזוגיות והאהבה שלנו איך היא מגיבה לגעגוע. היא מאוד מבינה מה שאני אומר אבל אין לה פתרון. שורה תחתונה המתכונת הנוכחית של המפגשים טובים לה ולי לא ולא מצאנו פתרון . זה מאוד בעיתי מבחינתי. זה מסריט אותי איך יכול להיות שאני נמצא איתה היא בעננים. רואים, מרגישים והיא אומרת שהיא מאוד אוהבת אותי אבל היא לא רוצה להיפגש לעיתים יותר קרובות. בנוסף זה פוגע לי באגו שאני רוצה והיא לא רוצה וגם זה מאכזב. נוצר מצב שאני נפגע ולא טוב לי ככה וגם יוצא שאני רב איתה על הנושא הזה הרבה. אגב משיחות אחרות שהיו לי איתה לגבי איך היא רואה אותנו אחרי החתונה היא אומרת שנגור יחד ונהייה הרבה אחד עם השניה מה שפותר את הבעה. מה הייתם ממליצים לי לעשות אפילו בלי קשר אם מתחתנים או לא. מה לעשות במצב הנוכחי שאפסיק להרגיש ככה?

לקריאה נוספת והעמקה

אכן ניראה שיש כאן צרכים שונים. אך אין זה אומר שאין רצון להיות אתך בזוגיות. זה רק אומר שאנשים שונים יש להם סדר יום שונה . אני מניחה שבת הזוג רוצה את הקשר ובוודאי הייתה מתיחסת אחרת לו לא הייתה רוצה, להבין לכבד זאת מיומנות חברתית וזוגית נלמדת יהיה מאוד מתאים להתחיל לתרגל את המצב. כבר ומיד.

שלום! אני בת 32 ועוברת פרידה דיי קשה מבן זוג שהיה איתי 4 שנים. הכרנו באתר הכרויות ושרדנו 4 שנים און אוף. הפרידה קרתה בפתאומיות לפני חודש וכנראה שהוא פשוט לא רצה את הקשר והוא לא דיבר על כך, מה שקרה- הוא חזר לאתר ההכרויות ואני בדקתי אם הוא שם כי הרגשתי שהוא מרוחק ולבסוף אמרתי לו שזה לא מתאים לי ההתנהגות הזאת. מפה לשם הוא התעצבן עליי נורא ואמר שאני סטוקרית ופסיכית שאני עוקבת אחריו ושזה נגמר ושהוא אינו רוצה כלום. נחסמתי בכל מקום אפשרי מבלי אפשרות לדבר וכשהתקשרתי משיחה חסומה הוא איים לפנות למשטרה לגבי הטרדה. לאחר כשבוע הוא מחק את עצמו משם.. וממש לפני כמה ימים חזר לשם שוב. אני באמת לא מבינה איך אפשר להתנהג ככה ולמחוק 4 שנים ועוד למחוק את עצמו משם לאחר ימים בודדים ואז שוב לחזור לשם.. נשמע קצת מוזר ההתנהגות הזאת שלו. ניסיתי שוב ליצור קשר ושוב קיבלתי איומים על חיי, מאוד כואב לי ואני לא מצליחה "לשחרר". אני יודעת שאדם כזה לא ראוי לי ואולי אפילו גם בגד בי. אני מוצאת את עצמי כל כמה ימים מנסה לדבר איתו ובכלל אין לי אופציה היות ונחסמתי.. אני ממש צריכה עצה לגבי ההתמודדות- קשה לי לצאת מזה, אני דיי התרגלתי אליו ולשיחות שלנו הרבות שהיו ועכשיו אין כלום ושום דבר. אני לרוב לבד ואין לי חברות, מדברת עם ידיד טוב שמדבר איתי לפעמים על המצב ואוזן קשבת. אני מנסה להעסיק את עצמי בספורט מידי ערב, בערב בדר"כ אני מרגישה יותר טוב אבל בבקרים זה אסון.. מדוע זה ככה?? המחשבות לא עוזבות.. עבר חודש ואין הקלה כלשהי. אשמח לייעוץ. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

לסיגל היקרה . מה שאת מתארת זה מצב רוח דכאוני , בהחלט מוסבר על רקע הפרידה הקשה יעוץ קצר מועד יכול לעזור .. ל

01/07/2019 | 11:24 | מאת: מורי

הי אנחנו נשואים כעשר שנים ולנו שני ילדים 4 ו 8. בשנה האחרונה בעלי פיתח תחביב. הוא מגדל נחשים ועכברים. הוא סגר את הממ''ד כדי שישמש אותו כחדר לבעלי החיים שלו. הדבר מטריד אותי מאוד בשל הריחות והלכלוך שהדבר יוצר. ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים, הסברתי לו שזה מפריע לי אך אינו מוכן לוותר על התחביב. כיצד היית ממליצה לי לנהוג?

לקריאה נוספת והעמקה

הריח הקשה בא מהעכברים אני מבינה שהם עבור הנחשים הנחש לא "עושה" ריח . האם חוץ מזה השיח בניכם הוא חברי..? אז אפשר להכנס להבנות.

27/04/2019 | 17:43 | מאת: נטע

שלום בן זוגי ואני יחד כחודשיים וחצי . אנחנו בני 40 + הוא גרוש + ואני גרושה ללא ילדים. אני מרגישה שאני רוצה להיות לצידו כמה שיותר. קשה לי עם סופי שבוע או ימים באמצע שבוע שהוא עם הילדות או שלא ניתן להיפגש. אני כמובן מבינה את זה ולא אומרת דבר אך קשה לי . ובעיקר קשה שאני לא בטוחה כמה זה הדדי ..(יש ביננו פער ביכולת לבטא רגש/מחשבה ,הוא נוטה שלא לבטא ). תוהה עם עצמי מה לעשות... מקווה שהיכולת שלו לבטא תשתפר עם הזמן.... תודה

04/02/2019 | 23:58 | מאת: עמי

שלום רב נקלעתי למערכת קשר זוגי עם בחורה שסובלת מהפרעת אישיות ושינויי מצבי רוח תקופה ארוכה אני מנסה לסיים איתה את הקשר ופשוט לא מצליח והיא בכלל לוחצת על חתונה ובטוחה שנגור יחד ונתחתן ולי כבר מאוד קשה איתה מבחינה נפשית לא יודע איך להיפרד ממנה אני כל עולמה והיא מאוד תלויה בי רגשית אני במבוך נוראי

לקריאה נוספת והעמקה

הי עמי התנצלותי על האיחור במתן התשובה. הנכון לעשות מה שנכון לך ומצאים לך עם התחשבות גדולה בבחורה ,אך בהבהרה מה דעתך.

אני ואשתי נשואים כ5 שנים לאחר כשנה נולד לנו הילד הראשון ומאז יחסי המין נעלמו כלו היו לתקופה שנתיים וחצי לאורך התקופה הזו אשתי נעדרה מהבית המון ובילתה בעיקר אצל המשפחה שלה חברים ועבודה כמובן שבמשך התוקפה הזו הזוגיות הדרדרה התרחקנו ורבנו המון , הזוגיות והמיניות יש לציין שלפני בוא הילד היו מצויינים התדירות הייתה לפחות פעם ביום ושנינו היינו מאוד פתוחים ונהנו מסקס מעולה ומגוון במשך התקופה המדוברת שכבנו רק מיוזמתי לסירוגין אחת למספר חודשים בתנוחה מסיונרית כאשר לרוב אשתי הייתה סובלת בשלב מסויים מכאבים לדבריה נבע מלחץ ובנוסף למעט האקט עצמו לא היה משחק מקדים ומגע מיני כלשהו בה או מצידה למרות הנכונות והנסיונות שלי . לאחר השנתיים וחצי הללו החלטנו להביא להביא עוד ילד לעולם וכמתבקש קיימנו יחסי מין אחת למספר ימים במשך תקופה של כשלושה חודשים עד שאשתי הרתה . במהלך ההריון עשה הרושם שהחשק המיני של אשתי התעורר ואפילו יזמה יחסי מין מספר פעמים . לאחר הלידה לא שכבנו 4-5 חודשים ולאחר מכן שוב המצב חזר לקדמותו תדירות יחסי המין היו אחת לחודשיים בממוצע כשהם חסרי תשוקה וטפלים מצד אשתי ללא משחק מקדים ואך ורק בתנוחה המיסיונרית יש לציין שאשתי כן נהנית מהאקט עצמו ולרוב נעזרת באצבעותיה ומגיעה לכדי סיפוק . לפני מספר חודשים החלטתי לשאול אותה האם היא נמשכת אליי עדיין ומדוע התשוקה וחיי המין הסוערים נעלמו והיא השיבה שמאוד נמשכת ורוצה לשכב אך היא אינה רגועה נפשית בשל המשקעים והריבים וכמובן גידול הילדים והודתה שלרוב יחסי המין היו על מנת לרצות אותי. לצערי הרגשתי שמשהו אינו קשורה והחלתי לבדוק מיילים תכתובות בנייד ובמחשב שלה ומצאתי שבתקופה של השנתיים וחצי הייתה מתכתבת עם גבר נשוי שהכירה בהתכתבויות ישנם פלירטים ומחמאות אך לא סקסטינג וכדומה אבל קבעו להפגש ולאחר מכן אין יותר התכתבויות . טרם התעמתתי עימה בנושא ואני לא בטוח שאעשה זאת לפני שיהיו בידי הוכחות משמעותיות כרגע אשתי משתדלת ומנסה ליזום יחסי מין אחת לשבוע/ שבועים/שלושה האיכות השתפרה מעט אך היא עדיין לא מעוניין בכל משחק מקדים . בנקודה זו ברור לי שאשתי אוהבת אותי כיוון שאמרה שרצתה לרצות אותי ומשתדלת בתדירות ובאיכות אך אנני בטוח שנמשכת אליי למרות שטוענת שכן ומתחיל לחשוש שמא מדובר באהבה לבעל כבן משפחה כמפרנס ומכורח הרגל ולא כמאהב מיני ומספק . אני כמובן מאוד נמשך לאשתי ובעל תאבון מיני גדול ניראה מעולה ובכושר ובהחלט יודע לענג אישה אך חושש שאשתי לא נמשכת אליי יותר ואפילו בגדה בעבר או הייתה מעוניינת לבגוד ואינה מוכנה להתוודות .

לקריאה נוספת והעמקה

לגבר המוטרד. יחסי מין בנויים על יחחסים רגשיים , מוטב ורצוי ליצר חוויה רגשית וזוגית כנה מלאה ואוהבת. לתת לאישתך ביטחון רגשי,אין ספק שהזכרון והחוויות של מין מספק יתרמו רבות לקשר ולחידוש הקשר המיני סובלנות ללא נסיונות ליצור מגע ,אלא רק ליצור רומנטיקה תחזק את הקשר.

10/01/2019 | 12:30 | מאת: פזית

היי, אני נמצאת כשנתיים בזוגיות פרק ב'. אני גרושה עם ילדים והוא גרוש עם ילדים.שנינו בתחילת גיל ה 40, עם ילדים קטנים וגרושים כשנתיים וחצי. מאז שאנו מכירים, הוא מנסה כל הזמן לרצות או לפצות את גרושתו, מתוך תקווה שהם יהיו חברים טובים עבור הילדים. סה"כ הם בקשר טוב אבל אחת לכמה זמן היא מתפרצת עליו בנושאים שונים. כשזה קורה, הוא נכנס למצב של "פחד", נמנע להתעמת איתה ועושה הכל רק שלא תכעס וחלילה ייחבל הקשר הטוב ביניהם. לאחרונה הוא שוחח איתי על כך שהוא רוצה לנסוע עם גרושתו והילדים לחו"ל, כדי לתת לילדים תחושת משפחתיות, ואף התכוון שהם ישנו כולם באותו החדר במלון. כמובן שאני לא מרגישה עם כך בנוח. לא מעצם הנסיעה המשותפת ובטח ובטח לא מלינה משותפת באותו החדר. שוחחנו על כך ארוכות. אגב, אני חושבת שזה גם מייצר מציאות מדומה לילדים ואז הם חוזרים למציאות האמיתית וחווים שוב נפילה, ולדעתי זה גם מייצר נזק לילדים. אבל שוב- אני לא מתמחה בתחום הזה כמובן. רציתי לשאול- 1. ברמת הילדים- האם זה אכן בריא לילדים לחוות נסיעה משפחתית שכזו לחו"ל? אציין שהילדים קטנים- 8 ו 4, והם גרושים שנתיים וחצי. 2. האם זה סביר ברמה הזוגית שהוא יסע לחו"ל עם גרושתו והילדים? והאם זה נורמלי שזה מוזר עבורי שהם יסעו יחד וישנו יחד. אני באמת מנסה להבין אם אני רואה דברים לא נכון, או שאכן הגבולות שם לא ברורים ואני לא צריכה לאפשר את זה. תודה רבה, פזית

לפזית שלום. אכן את בקושי עם בן זוגך. ראשית לא לגמרי ברור לי מה הקשר האם זאת זוגיות מלאה עםהסכם/או נשואים. הגדרה ברורה של הקשר בניכם תעזור גם לקבוע את הגבולות שאת דורשת אותם.. אכן המציאות שהוצגה לך לא מאפשרת לך לבנות את בקשר שלכם בביטחה. 1. לגבי הילדים של ו אין זה מקום שלך להציע הצעות. 2. הקושי שלך להכיל שינה משותפת בחדר עם גרושתו זה מובן מאוד ועדיף שלא יעמיד לפניך את הדילמה הזאת.

19/12/2018 | 13:42 | מאת: אנונימי

שלום רב אנוכי גרוש בן 39 +ילדה בת 4 - לאחר 12 שנות זוגיות+נשואין גרועים. הכרתי, בסיבוב שני בחורה כיום בת 38 רווקה ללא- אמרה שעשור לא היה לה קשר רציני ויש לה פחדים ממחוייבות (יש לציין שעברה נטישה של הורים בילדות וסבא וסבתא גידלו אותה) מאוד רוצה ילדים ולטענתה אך ורק עם בן זוג. התחלנו לצאת לפני כשנה וחצי בסוג קשר לא מחייב מאוד מספק תקשורתית ומינית ( אחרי הגירושים הייתי זקוק לזה), אך לאחר כל חודש חודש וחצי לערך היא הייתה שואלת האם מעוניין לקדם הייתי נסוג והיא הייתה חוזרת ומשכנעת אותי לחזור, ועד שאחרי 5 חודשים "שיחררתי" ונפרדנו סופית. לאחר 10 חודשים יצרה איתי קשר בתירוץ כלשהוא וזה היה לאחר מספר מערכות יחסים שלי שלא צלחו. אמרתי לה בלי ציפיות ובאמת ככה היה. אך הפלא ופלא מאוד התקרבנו אינטימית רגשית קרבה שגרמה לי גם בטיימינג הנוכחי (והרגוע יותר) להתאהב בה ולהרגיש גם שאנחנו מתאימים מאוד זוגית. כשאמרתי לה אחרי חצי שנה שבסיום החוזה שלה מעוניין שתעבור לגור איתי , מה אני מרגיש, ומה דעתה, קיבלה רגליים קרות בטוענה שלא בטוחה שבנויה להתחייב עד הסוף וכו וכו' ואחרי 4 ימים שלא דיברנו אחכ חזרה לקשר אך מאז היה כשבועיים הקשר הוא בעיקר טלפוני ביוזמתה. יש לציין שאמרה שהרבה מאוד שנים לא היה לה קשר שתפס יותר מ2\3 פגישות , ואמרה זאת לפני שהצהרתי על כוונותיי, שעוד היינו בקשר לא מוגדר. לאחר השבועיים אמרתי לה שנמאס לי מחוסר הרצינות ושתחליט שהיא מעוניינת אני כאן כמובן, לא כל החיים כי ארצה להמשיך אותם, הסברתי לה שאם תחשוב שהיא מאחלת לי בהצלחה ושזה לא מציק לה שאהיה עם מישהי אחרת היא תדע שזה לא זה ואם הפוך אז שתחזור לנסות . אחרי שעה חזרה ונסעה אליי ב23:40 בלילה שזה לא אופייני לה ובאה אליי אחרי שבועיים שהרחיקה אותי ולא נפגשנו, ומאז אנחנו בניסיונות התקדמות, לא מבחינת אמירה אלא מעשים. אך קשה לי להאמין כי אני יודע שקשה לה ליצור מחוייבות אז נכנסתי לאפליקציית הכרויות לראות האם מחוברת והיא אכן אונליין, מידי פעם. בנוסף שמציע טלפונית לאכול יחד או לעשות משהו שמתקדם מהסטאטוס קוו היא אומרת בשקט מהוסס כן ושעוד נדבר וכו וכו. אתמול יזמתי שיחה טלפוני ובה אמרתי לה שאוהב אותה ורואה עתיד יציב איתה ואפילו לא מפחד להגיד נישואין וילדים, ואמרה שמאוד רוצה לראות את זה אך לא רואה את זה כמוני, שהתחלתי להגיד מילות פרידה אמרה תוך כדי השתנקות שלא יכולה לשמוע מילות פרידה ושעוד נדבר ודיי שאפסיק. סגרנו כך את השיחה, אני מרגיש רע כאילו שוב "נטשתי" אותה אבל איזו ברירה נותרה לי ? מה דעתך על ההתנהלות ומה עוד יש לי לעשות? בתודה אנונימי

לקריאה נוספת והעמקה

ניראה לי שהקשר מורכב גם מצידה. יתכן שההתלהבות ירדה ויש יותר חששות.. נסה לבדוק אפשרות של "התחלה" איטית וסובלנית. פתח לפניה את הספקות שהיו שם בהתחלה ושהיום אתה יותר בטוח. אפשר גם להודות שהיום אתה מרגיש יותר קרוב ואוהב כנות ולקיחת אחריות. תמיד יקדמו.

24/12/2018 | 18:12 | מאת: אנינימי

תודה רבה על התגובה כבר בהפגנת הרגשות מצידי הסברתי שהרגשות השתנו תוך כדי ודיברתי על מעבר דירה איתי עוד כמה חודשים ולא מיידית, אך גם על ״דברים קטנים״ לא בדיוק התלהבה, כמו ארוחת שישי משותפת ( ״ אתה לא אוכל עם משפחתך?״ - כאילו טאבו, מה שממש לא נכון) או נופש קצרצר בארץ וכו

19/04/2019 | 20:09 | מאת: אדם

קראתי והייתי חייב להגיב, היא סתם משחקת בך היא מזמן כבר לא בעניין שלך, היא אוהבת תשומת לב ממך כי זה מעלה לה את הביטחון אבל היא לגמרי לא בעניין שלך ובוודאות כבר יוצאת עם גברים אחרים . תתגבר בסך הכל היא השיגה מה שרצתה ממך לכרכר סביבה וברגע שהיא הצליחה להפוך אותך להיות תלותי בה

21/10/2018 | 23:22 | מאת: דינה

הי אני בת 37 ולא היו לי הרבה מערכות יחסים ארוכות, עברתי טיפול ארוך כדי להגיע לזוגיות מחייבת ללא הצלחה. הכרתי גבר בן 47 גרוש + כמעט חודש ביחד ונכון למרות הצורך הרגשי החם האוהב ..יש החלטה להיות עם גבר רציני שרוצה לבנות בית ומשפחה. העניין שמפריע לי שאחרי חודש היכרות אין עדיין חיבור וכימיה , הוא מרבה לספר על עצמו והעולם שלו וכמה אצלו מושלם בכוונה להרשים אותי אולי.( הכוונה שהמצב ביננו עדיין סטטי בקו אחד ) חסרה לי האינטרקציה התמיכה ההדדית .מתייחס אליי עדיין כמו ידיד טוב ולא כבת זוג שרוצה להרגיש מצידו שאני נשית ומושכת ו.. מוטרדת ולא יודעת אם להמשיך ולתת הזדמנות?

לתת הזדמנות זאת אפשרות עם העדפה . מתמיד תוכלי לפתוח לשיחה. מקווה שתוכלי לדבר איתו שיחה פתוחה על הבקשה שלך.

24/09/2018 | 16:49 | מאת: פאר

אני תכף בן 27 סטודנט שנה ב..עד גיל 22 הכול זרם היו חברות אבל הכרתי ונפרדתי בלי לחשוב. מאז 5 שנים שהנושא תקוע אצלי יצאתי להרבה מאוד דייטים אבל זה לא מתקדם כי אומרים לי שאני לחוץ או שלא מתאים. קראתי ספרי העצמה ראיתי סרטונים נפגשתי עם פסיכולוגית 5 פעמים וזה לא השתנה. בילדותי עפתי מהבית ולא הייתה לי סביבה יציבה פעמים רבות אולי בגל זה חשוב לי לדעת מה איתי מול בחורה! *המקרה נוכחי בוער בעצמותיי אשמח לשמוע חוות דעת: הכרתי מישהי בת 23 דרך ידידה משותפת דיברנו רק בהודעות ואז היא טסה לחודשיים..היו שיחות מקסימות וטובות במשך חודשיים!!!!אמנם לא הוספה אותי לאינסטגרם או בטלפון אבל היה מעולה. -איך שהיא חזרה קבענו להיפגש לאחר יומיים נפגשנו ל4 שעות בית קפה וים(שילמתי חוץ מהטיפ כי לא היה עלי מזומן אלא רק אשראי אז היא שמה 15 ואני חשבון 170) סיפרה על הטיול ספרתי לה על עצמי שאלה על קשרי עבר שאלתי על שלה ספרה לי דברים שהיא אמרה שהיא לא מספרת בדייט ראשון אמרתי לה שאני מחפש קשר רציני! -פה התחילה הבעיה יום למחרת לא קיבלתי ממנה כלום אחרי חודשיים שיחות ומפגש ציפיתי למשהו בבוקר,שלחתי הודעה מה קורה התחברה התנתקה ולא ענתה לאחר כמה שעות שאלתי מה נשמע אם אפשר להתקשר אמרה רבע שעה כי מתקלחת חיכיתי ולא חזרה שלחתי לה שתדבר איתי לטוב ולרע אנחנו גדולים היא אמרה מה פתאום רע ואז התקשרתי הסברתי לה שהיה לי כיף מכוון למשהו רציני ואחר כך שיחה רגילה באותו יום לא יצרה איתי קשר יותר!(האינטואיציה שלי נכנסה פעולה) -למחרת שלחה לי הודעה בצהריים השיחה לא המריאה ובהפסקות של שעה שאלתי אם רוצה לעשות משהו אמרה שקבעה עם חברות שאלתי אם אפשר להתקשר לא ענתה חצי שעה רשמתי..תקשיבי היה לי מאוד כיף השיחות והמפגש לא יודע מה קורה ביומיים האחרונים..דברי איתי אני לא מתייחס לשיחות איתך כמשהו שולי אבל גם לא רוצה משחקים. אמרה שתתקשר מאוחר יותר אבל גם היא לא רוצה משחקים שהיה לה גם כיף אבל מעדיפה לקחת את הדברים לאט יותר.....דיברנו בטלפון הסבירה שצריכה זמן להתאושש מהטיול ומוטרדת מהלימודים הקרובים..אמרתי אני הכי מכבד בעולם שאני מכוון למשהו רציני אבל היא יכולה להתייעץ איתי בכול הנושאים האלו אני מנסה לפתח קרבה אליה! -למחרת שלחתי לה הודעה בוקר טוב למה את מתכוונת לאט לאט הכוונה פחות להתקשר ?אמרה לאט להכיר בלי הגדרות. -בערב הגיע הסוף !שלחתי חג שמח אני באזור לקפוץ להגיד שלום?אמרה חג שמח חשבה על זה הרבה אבל לא מתאים לה מערכת יחסים כרגע ושאני מדהים. רשמתי שהיה לנו חיבור טוב חודשיים בשיחות ואם העמסתי עליה היומיים האחרונים זו לא הכוונה היא אמרה שזה לא אשמתי ושאחרי שנפגשנו בחמישי היא ראתה שזה לא זה(למרות שלפני אמרה לי שפשוט היא לא פה עדיין) רשמתי לה שאני בלי אגו בקטעים האלו שיהיה בהצלחה בלימודים ואם דעתה תשתנה היא יודעת איך למצוא אותי.. מספר שאלות עלו בי וחרטות :אולי לא התנהגתי בסדר? ואולי והפסדתי בחורה טובה?אני בוכה על זה אולי לחצתי והייתי לחוץ סופש אחד(אבל מה עם חודשיים של שיחות זה נשכח ברגע אצל בחורה??) בסך הכול רציתי הכרויות נטולת משחקים ושזה התחיל לקרות אחרי הדייט בחמישי האם לדעתכם ההתנהגות שלי באמת לא בסדר או שהבחורה פשוט לא סגורה וגם לגבי כול מיני חוקי של הכרויות אולי אחרי שרשמה שלא מתאים והסברתי לה שני חיובי ולא באתי להעמיס עליה סופש ?לא נשארו לי נקודות זכות על שיחות של חודשים אני ממש מתייסר וזה נוסף לרצף של שנים ללא זוגיות בשנות העשרים כולם חוגגים אני רואה פייסבוק ובלימודים אבל אני לא מצליח לייצר כלום ואני לא אמליח להוריד חשש ולחץ האם אני במת כזה נורא..לא מחפש חיזוק אלא ראייה קרה של המצב

לקריאה נוספת והעמקה
02/10/2018 | 20:54 | מאת: קובי אליה

היי פאר. קודם כל תירגע, הכל בסדר. שלא תחשוב לרגע שאתה לא שווה, אתה פשוט לא יודע איך להתמודד או איך לשמור על זוגיות וזה בסדר. אתה תותח! עכשיו לגבי מה לעשות: מצאתי לך קורס מקיף של סניה ולדברג שלפי מה שהבנתי הוא אחד התותחים בתחום הדייטים והזוגיות בארץ שבו תלמד הכל על התחום ממומחה עם שנים של ניסיון. מקווה שעזרתי, הנה קישור לקורס: https://t.dingdongaffiliates.co.il/SignalsServer/v?lp=379&affid=8119364087

הי פאר. רצוי להפריד בין הפסקת הקשר עם הבחורה ובין חוסר קשרים או קושי בבנית קשרים. אם הרגשת שאתה לא מצליח לבנות קשרים זוגיים רצוי היה שתקבל יעוץ קצר טווח לגבי נושא הקשר הזוגי וכלים להבנת אינטרקציה זוגית.

25/08/2018 | 11:40 | מאת: נינה

היי, קוראים לי נינה, בת 31 נשואה 4 שנים ואמא לשני קטנטנים. שנתיים וחצי | ו8 חודשים. אשמח שתעזרו לי אם קושי שאני נקלעת אליו בחיי הנישואים. בעלי ואני הכרנו והתחתנו דיי מהר, נשואים 3 שנים מכירים 4 וחצי. ומהר מאוד נכנסו לחיי משפחה מתפקדים. שנינו בעלי עסקים עצמאים, קנינו בית משותף ובסך הכל המצב האקונומי שלנו די טוב אף על פי שההתנהלות הכלכלית שלנו אינה מסודרת או מבוקרת. (אבל זו לא הבעיה כרגע). בעלי הוא גבר טוב אבל סגור מאוד, כמו כל מערכת יחסים גם אנחנו חווים ימים טובים וחמים פחות טובים. אבל מדהימים הקשיים מגיעים, זה מפרק אותנו לגורמים וזה יכול לקרות מהאירוע סופר קטן שיכל להגמר אחרת. אני אסביר: בעלי מאוד עסוק ואת רוב מטלות הבית והילדים אני עושה, יש לו בעיה עם התחייבות ועמידה בזמנים ולכן כולנו סובבים סביב הזמנים שלו. בדרך כלל ביום שישי זה היום שהוא מקל עליי יותר ונותן לי קצת "חופש" למנוחה או לכל זמן איכות שמתחשק לי. הגיע יום שישי בעלי נכנס הבייתה ב6 וחצי בערב (אנחנו מארחים כל שישי כמעט) האוכל מוכן המנקה סיימה, שולחן השבת מוכן ואני רק מחכה לאיזה שעתיים של שינה. חשוב לציין שבאותו בוקר הייתה לנו שיחה טובה שבה הבעתי כלפיו את תחושות הרייקנות שלי והעייפות מהשיגרה. בעלי הביעה אמפתיה (לא אופיינית). בכל אופן מבחינתי בעלי רואה אותי ומבין את הצורך שלי. כמו שהוא נכנס הוא תיכף יצא והתחיל להתעסק בדברים בחצר, יצאתי אליו וביקשתי שיכנס כי אני רוצה לנוח ולא נשאר הרבה זמן, ואז הוא משיב צי אני לא יכול עכשיו אני עסוק תכנסי הבייתה. אני חשה אכזבה עלבון ותסכול כיוון שרק בבוקר היית שם אמרת שאתה מבין ועכשיו שהגיע זמן ההוכחה אתה לא מסוגל ליישם. מכאן הגיע מן מצב כוחני, אמרתי אוקיי אני אוציא אלייך את הילדים שאני אוכל לנוח. הסתובבתי להכנס פנימה הוא נכנס לרכב ונסע. אני מתקשרת אליו, תא מבינה מה קרה פה הרגע. הרי יד לנו יחסים טובים אתה אומר שאתה אוהב ומבין והכל מאיפה זה הגיע עכשיו? הוא מניח את הטלפון בצד משאיר אותי על הקו ונותן לי לדבר. אני מנתקת 6מתקשרת שוב וככה זה קורה משהו כמו 6 פעמים. השיחות בינינו מתנהלות בלהט אני אפילו בוכה אבל אין בינינו אלימות מילולית , אני שואלת אותו למה אתה עושה את זה ? מה ההתנהגות הזאת והוא בתגובה תפסיקי לשאול אותי שאלות. אמרתי אוקיי אבל אני רוצה לנוח אני עייפה. "אוקיי אני חוזר הבייתה בתנאי שאת לא שואלת אותי שום שאלה". אוקיי תחזור אני רוצה לנוח. בעלי מגיע, אני מחליטה להניח לדברים באמת וללכת לנוח. אני מתעוררת כבר שהאורחים מגיעים. הכל מתנהל כביכול כרגיל אבל מינימום אינטראקציה בינינו. כולם הולכים אני עדיין מארגנת את הסלון, הוא נכנס מהר לישון ואנחנו לא מחליפים מילה. מה דעתכם מה אני אמורה לעשות? אני אישה טובה מתחזקת עסק, נתפסת בעייני החברה כמוצלחת. לאחרונה אני קוראת הרבה על אלימות פסיכולוגית ואני חושבת לעצמי אולי אני נמצאת במערכת יחסים כזאת. הרבה פעמים בעלי מעניש אותי בשתיקה רועמת, יש לי צפייה תמידית לגילויי אהבה שלא נענים. בעלי מאוד סגור וקמצן ריגשית. אין לו כל חשיבות או כבוד לזמן שלי. אם זה זמן עבודה או פעילות ספורטיבית או אפילו איכות או מנוחה. בימים של שמש קרני האור מסנוורות עד בכדיי עיוורון ושיכחה לערפל הכבד בימי הקור והאדם. קצת ארוך מקווה שכתבתי ברור, אשמח לדעתכם

לקריאה נוספת והעמקה

אני מבינה שזה אירוע יוצא דופן , ובדרך כלל את מקבלת יחס טוב , הייתי מציעה להניח לאירוע ולראות איך הקשר ממשיך. לא להתייחס לאירוע אחד כשינוי מצב

30/06/2018 | 00:50 | מאת: אבי

שלום, אני בן 30 נמצא בזוגיות של שלוש שנים. (לא נשואים) סהכ טוב לי בזוגיות, יש עליות וירידות, מודע לכך שתחילת הקשר לא דומה למה שקורה עכשיו. יש איזה ידידה לשעבר שמידי פעם ככה יוצרת קשר, וכל פעם מחדש זה גורם לאיזה ריגוש ולמשהו שאולי הייתי מדמיין את עצמי איתה. (לא נפגשים רק מידי פעם מדברים) כמה זה נורמלי לחוות התרגשות חדשה, מושכת, ומחשבות בתוך קשר שנמצא באיזה שגרה? סהכ זוגיות טובה אבל לא מדהימה. מרגיש לי קלאסי כמו הסיפורים של אנשים שנפרדו בגלל מישהי/מישהו ואחרי שהבינו שהצד השני לא באמת בעניין, נפל עליהם עולמם. הקושי מבחינתי לדעת מתי זה זה, מתי צריך ונכון להישאר בקשר, האם באמת טוב לי? האם יכול להיות לי יותר טוב? לא תמיד קל לי להבין את זה אעפ שאולי זה טרוויאלי. אני מאמין שכל אדם עושה התפשרויות כאלה ואחרות עם בן/בת הזוג.. אז זה גם קצת ככה לפרוק, וגם לשמוע את דעתך. תודה

זוגיות טובה ככל האפשר איננה מונעת . מחשבות ופנטיזיות. התלבטות לגבי הבחירה הזוגית היא חלק שממשיך אצלנו גם בתוך הזוגיות. ולכן מומלץ שתמשיך להשקיע בזוגיות הנוכחית ולהעמיק את החוויות המשותפות.

22/06/2018 | 17:03 | מאת: סימה

בעלי איזור איבר המין האשכים מלא בשיער. אני נגעלת מזה ובקשתי ממנו לגלח. הוא מסרב בטענה שאם הוא יגלח אז זה יגרום לו להמון שיער והוא חושש מזה. האם זה נכון או שזה לא משנה. גם ככה הוא עם שיער.

בקשתך מאוד מובנתמתאים לבקש מכל גבר יש גברים שזה ניראה להם סביר .. גילוח גורם לצמיחה מחודשת של שער אשר גורם לאי נוחות באזור רגיש . זה לא מתאים לכל גבר.

30/04/2018 | 23:33 | מאת: ליאור

ד"ר שלום, אני וחבר שלי כבר כמעט שנה יחד אני בת 23 והוא בן 30 עברנו בקשר המון אתגרים והצלחנו להתגבר על כולם בזמן האחרון אני מרגישה כי אני זו שרוצה להתקרב אליו מביחנה מינית הרבה יותר ממנו ולפעמים אף מרגישה שאם לא אזום לא יהיה דבר הרגשתי שזו בעיה במשיכה ושאלתי את חבר שלי על זה המון והוא תירץ ב" ממש לא אני פשוט עייף לפעמים ונרדם" כאשר התחלנו לצאת הוא אמר לי על האקסית שלו שהייתה תקופה שהיא השמינה וזה הפריע לו ושבכללי הוא אוהב רזון, כאשר הכרנו הייתי בתקופה שהייתי עושה הרבה כושר ואחרי כמה חודשים יחד הייתה לי בעיה רפואית שמנעה ממני את היכולת לעשות כושר ולכן השמנתי אך באמת ממש מעט (2-4 קילו) אני יודעת שאני לא נחשבת לשמנה ואפילו לא לשמנמנה אך מבחינתו הוא רוצה את הבחורה שהוא רואה בפורנו, הוא נפתח בפניי ואמר כי קשה לו להפסיק לצפות בזה ושזה מכניס לו מחשבות לראש של למה אין לי כזו, זה ממש כואב לי לחשוב על זה כי אני מודעת לעצמי ולמראה שלי אני בחורה מאוד מחוזרת ואני יודעת שהבעיה היא בהשקפה שלו וזוהי גם טענתו מצד שני בגלל שהרגשתי שזה מה שמתרחש ירד לי הביטחון מולו ועכשיו לאחר שהבנתי מה הסיבה אז ממש לא בא לי להתקרב אליו, אני מרגישה כאילו זה אדם שונה שלא הכרתי כי אני כן מקפידה על עצמי ומשקיעה בעצמי אך פשוט אני לא נראת כמו הבחורות הפלסטיק שהוא רואה בפורנו ובצדק גם לא רוצה להראות ככה הוא טוען שהוא אוהב אותי וכבר מזמן דיברנו על להמשיך לחתונה אך קשה לי לחשוב שחבר שלי לא רוצה לשכב איתי כי הוא לא נמשך אלי מספיק ואני יודעת שהוא ינסה לשנות זאת אך לא רוצה להיכנס ללופ של האם זה אמיתי או כי הוא מנסה לחפות על מה שאמר אני כבר לא יודעת מה לעשות מרגישה כאילו החבר שהיה לי איננו ועומד מולי אדם זר שחשוב לו רק חומרניות אני יודעת שיכול להיות אחרת כן הייתי במערכת יחסים בה הגבר חשב שאני הדבר הכי יפה בעולם גם כשהייתי במצב הכי גרוע בחיי כואב לי כי אני אוהבת אותו ומטורפת עליו והמראה שלו ממש לא מזיז לי בגלל האהבה הגדולה שלי אליו ואצלו זה לא אותו הרגש מה לעשות? האם כדאי לנסות לשקם מערכת יחסים כזו או פשוט לוותר ?

לקריאה נוספת והעמקה

ליאור: הירידה בתשוקה יכולה להיות קשורה בסיבות רבות.. את מיחסת את הירידה בגלל השינוי במשקל אם אכן זאת הסיבה הייתי מציעה ללכת יחד לטיפול ויעוץ זוגי ולעזור לכן לתקשר סביב היחסים המיניים , שהם חלק מהיחסים בכלל . לא הייתי בשום דרך מציעה לוותר על הקשר. יתכן ויש מקום לנהל דיאלוג יותר עמוק. הגלישה בפורנו או שיחה על האקסית לא מומלץ לתת להם משקל בקשר.

26/03/2018 | 23:31 | מאת: תמרה

הי אשמח לשמוע את דעתך המקצועית.. לתפיסתי, בתוך קשר זוגי (ואני מתמקדת בקשר טוב) שני בני הזוג עוברים שינויים. משנים תפיסות, משנים התנהגויות, מרגישים אחרת ... צומחים לומדים ומלמדים האחד את השני. אך נראה לי שיש גבול לשינוי.. כלומר, לא ניתן לשנות תפיסות שמקובעות לאורך שנים. אני מתכוונת לתפיסה קיצונית כמו דעה פוליטית קיצונית ודעות שנוצרו לאורך שנים בעקבות חוויות חיים וכו'. אני תוהה בעניין מכיוון שאני מתלבטת אם להמשיך קשר די טרי לאור תפיסה קיצונית שיוצרת התנהגות שבעיני קיצונית ומזלזלת בבני אדם. בן זוגי אדם אנושי ועם לב טוב , כלפי מתנהג באופן מכבד ומאופק אך הוא בעל דעות קיצוניות מסויימות שגורמות לו להתנהל בכעס וזלזול כלפי אנשים זרים שמכעיסים אותו בגלל דתם, או משהו שאמרו שלא מקובל עליו וכו'. בן זוגי טוען שלצידי , למרות הזמן הקצר,הוא התמתן , נמנע מלהגיב יותר קיצוני כשהוא לצידי, וכן שיקח לו זמן למתן גם את מה שמפריע לי בהתנהגויות שלו , לדבריו זה יכול גם לקחת כחצי שנה . אני לא חושבת שניתן לאורך זמן לשנות תפיסות בגלל שאוהבים מישהו ורוצים להיות לצידו. בשלב מסויים זה נמאס... מצד שני, אני שומעת אותו כועס כאשר אני מציינת שהתנהגותו היתה נוראית בעיני וגרמה לי להרגיש רע כאשר התנהג באופן לא מכבד (מילולי)כלפי אדם זר שהכעיס אותו (גם אם הסיבה לכעס מוצדקת, אני לא אצעק בקול ואתנהל באיפוק . זה בסדר מבחינתי להגיד מה שחושבים אך בטונים נעימים ומכבדים .... ואפשר גם לבחור לא להגיד ולשמור על איפוק במצבים מסוימים). אני לא שומעת ממנו שהוא חושב שהתנהגותו לא תקינה. הוא טוען שאם משהו מכעיס אותו , הוא יאמר את מה שהוא חושב כי זו דרכו לנסות להילחם במה שמפריע לו. (הטונים שלו גבוהים וכועסים, ולא משנה לו מי נמצא מסביב. הוא יגיד את מה שעל ליבו). ההתנהגות הזו מפריעה לי וגורמת לי באותם רגעים וגם לאחר מכן להרגיש נורא רע. אני תוהה האם זוגיות טובה תוכל לשרוד במצב הזה ? זה יוצר אצלי דריכות ומתח כאשר אנו מחוץ לבית. יש לו תכונות טובות בעיני, למרות שעדיין לא התאהבתי, הייתי ממשיכה את הקשר אם ההתנהגויות הקיצוניות שתארתי לא היו. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

התנהגות אימפולסיבית לא קלה לשינוי , כל מה שאת מתארת יושב על קושי באיפוק ובמיתון התגובות. ולמרות . החלטה להיות בקשר ולהיות יחד יכולה לעזור לבן זוגך לקחת אחריות על תגובותיו וכן לקבל עזרה מקצועית.

02/03/2018 | 22:36 | מאת: הילה

שלום רב, אני בת 46, רווקה. יוצאת כשבועיים עם בחור גרוש +2 בטווח הגיל שלי. הוא מאוד מתלהב מהקשר איתי, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינת משיכה פיזית. מדובר בבחור עם רמת מודעות ובגרות נמוכה, יחסית אלי (גם במראה החיצוני, בתנועות הגוף בסגנון הליכתו אני מרגישה אותו כמו נער מתבגר ). במהלך השבועיים התרשמתי בעיקר מסיפוריו והתנהגויותיו כי למרות גילו טרם השלים את מרד הנעורים... הוא נוטה להגיד בקול את מה שהוא חושב (אם ראה מישהי לבושה בצורה זולה למשל אמר זאת בקול רם, אם משהו לא מוצא חן בעיניו או מרגיז אותו יגיד את זה בקול, יהיה חסר סבלנות,וכפי שציין אומר באופן ישיר את מה שמפריע לו, כמו מלצרית דבילית וכו). טון הדיבור שלו מזלזל במצבים אלו, ויש לו נטייה לפסול מהר אנשים בלי להבין בדיוק מדוע. ידוע לי שהוא נפגע מאנשים. ומודה כי הוא חסר בטחון, מתקשה להחליט וכי יש לו סתירות פנימיות רבות. יחד עם זאת עבר תהליך של שינוי מסויים ומדגיש שהוא במקום טוב יותר מבעבר. יש לציין כי זה רק כלפי זרים, בהתנהלות מולי הוא לא כך בכלל, הוא עדין מאוד, משקיע מאוד,מפרגן, מתחשב , מדבר באופן מכבד ולא מזלזל, התקשורת איתו טובה, למרות שהוא קצת מופנם, ועבר תקופה קשה של גירושין לפני כשנה , השיחות נעימות, וככל שעבר הזמן אפילו משתפרות. הוא אף הפתיע אותי לטובה וריגש אותי מאוד בשיחה האחרונה לגבי הנושא .הוא מאוד חושש שהקשר שלנו יתנתק. שוחחתי איתו על ההתנהגות שלו שמאוד לא מקובלת עלי וגורמת לי להרגיש לא בטוחה בקשר. הוא ציין כי הוא רואה בי האדם שיוכל ללמוד ממנו רבות, מישהי שכבר מראה לו זויות שהוא לא הצליח לראות לבד בהתנהגויותיו ובכלל. הוא רואה בקשר כקשר מפרה ומוכן להשקיע כדי לשנות. מצד אחד אני מרגישה שהוא רוצה לשנות וצריך את הדחיפה, מצד שני אני תוהה אם זה נכון להתחיל קשר כשיש ביננו פערי תפיסה גדולים, כשההתנהגויות שלנו כל כך שונות כלפי הסביבה, אני תוהה מה יקרה כשיפגוש מכרים מהצד שלי, איך יתנהג, חוששת להרגיש לא בנוח. אשמח לשמוע את דעתכם, וכיווני חשיבה שיעזרו לי לקבל החלטה. אני מאוד רוצה זוגיות טובה, אך לא בטוחה שנכון להיכנס לקשר שיהפוך "טיפולי" מידי. למרות שאני מבינה שכל קשר מטפל בשני בני הזוג בעצם... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אכן פערים גדולים , אך הקשר הוא חדש ומאוד התחלתי , היכולת שלו לווסת ולנהל רגשות פחותה משלך , תני לקשר הזדמנות והמשיכי לכתוב כך נוכל לעקוב אחרי ההתפתחות של היחסים בהצלחה.

13/02/2018 | 11:51 | מאת: תצומי

הכרתי בחור בן 57 ואני בת 51.שנינו גרושים. לאחר מספר פגישות כולל התעלסויות ללא חדירה הזמנתי אותו לביתי. העיניין שאיבר המין שלו גדול (מדדתי אורך 16 סמ רוחב 14). 2 הבחורים עד היום שיצאתי איתם בכלל היו בסביבות ה 13 סמ אורך. בחדירה מאוד נהנתי מה שלא חוויתי עם אף גבר. הצלחתי לגמור פעמיים באותו לילה. הבחור מאוד מיני ויש לו צרכים מיניים מאוד חזקים. היום חודש לאחר האקט הראשוני הבחור מעוניין בכל מפגש לקיים יחסים. בממוצע הוא מצליח לגמור 3 פעמים בלילה עם זיקפה מלאה וללא כדורים. הכל טבעי. החשש שלי שלא אצלחי לעמוד בצרכים שלו וזה מאוד מטריד אותי. אנו נהנים יחד והוא בחור מאוד נחמד. העיניין שקיום יחסי מין אצלו זה צורך מאוד חזק. מאוד מתלבטת. האם להמשיך או לנתק או להציב גבולות. מצד אחד נחמד ונעים מצד שני זה אובססיבי. מה את מציעה?

לקריאה נוספת והעמקה
19/02/2018 | 21:48 | מאת: סימה

לדעתי כל עוד טוב לך תהני ברגע שתרגישי שזהו את תנתקי מגע. כמובן צריך להיות החלטיים. בהצלחה

התאמה מינית . היא תהליך שנוצר בין בני הזוג תוך כדי המגע המיני. יש חשיבות רבה מאוד , לשיתוף וניהול רגשות , שתפי את בן הזוג בשיחה וראי מה הוא חושב ומרגיש לגבי היחסים . אין סיבה להפסיק קשר כל עוד ניסית והתנסת.

26/01/2018 | 18:57 | מאת: דגנית

אני מתגוררת עם בן זוגי בדירת אמי מספר חודשים זה התחיל כניסיון. כעת אמי רוצה לבקש מהם זוגי שישלם שכירות כלשהי סך 1009 שח בירך ממני היא לא לוקחת כשהייתי לבד עם בני בן זוגי משלם 1500 שח עבור הוצ האם להציע להקטין את הערה למרות שבכל דירה אחרת היה משלם יותר ? וגם אם היינו שוכרים יחד לא היינו מתחלקים בדיוק חצי חצי אני אם חד הורית

חשוב להגדיר את היחסים גם מול אימך. אם אתם זוג ולכם חשבון הוצאות משותף .יש להפנות את השאלה לאמך ולהדגיש שזה משולם מהחשבון המשותף. אני מקווה שאימך לא נזקקת לכסף למחיתה . אם אכן היא נזקקת. ישלהבין את בקשתה.

27/01/2018 | 13:59 | מאת: דגנית

אין חשבון משותף ..לאמי דירה מושכרת נוספת

יש הגיון , ואף הצדקה שבן הזוג ישתתף בחלק יחסי של העלויות בשכר הדירה ..ועוד הרי אתם בונים את הסיכוי לחיים משותפים.

09/01/2018 | 14:12 | מאת: א

שלום לך, אני ובן זוגי מכירים כבר שנתיים וחצי, לפני שנה הפכנו לזוג ולפני 3 חודשים עברנו לגור ביחד. אנחנו מאוד אוהבים. ורוצים לבנות משפחה בעתיד. יש לנו זוגיות חזקה וטובה, אנחנו צוחקים הרבה ביחד,אני מרגישה שהוא כתף רחבה בשבילי, אני יכולה לשתף אותו בהכל. אני חושבת שהוא מרגיש כמוני. אוהבים לבלות ביחד ובמקביל לכל אחד מאיתנו יש את הספייס שלו. אני מרגישה שהזוגיות שלנו בריאה. יש לנו בעיה, אני הורסת את הזוגיות שלנו. ואני לא יודעת איך להפסיק. יש מקרים שמשום מקום אני יכולה להתעצבן על איזו שטות, וזה צומח לריב. באותו רגע כמובן זה לא מרגיש כמו שטות, אבל אחרי שהרוחות נרגעים רואים שהכל יצא לגמרי מפרופורציות. מדובר על שטויות כמו טיפות מים על הרצפה, או הוא הוציא מגבת חדשה כשרק החלפתי לנו למגבות חדשות. אבל בכל מקרה לא משנה מה הוא עשה "לא בסדר", יש מצידי דרך הרבה יותר נחמדה להגיב, כזו שלא תהרוס לנו ערב. אחרי ריב אנחנו מדברים על זה ומנסים להבין מה קרה ומה צריך לעשות שזה לא יקרה יותר. אנחנו מגיעים להסכמה וממשיכים הלאה, אבל כשפעם הבא קורה איזה טריגר אני שוב מתעצבנת. אני מאוד אוהבת אותו, אני פגעת לא רק בו אלא גם בי. אני לא יודעת איך להפסיק, כל פעם קורה אותו הדבר. לא היתי רוצה להגיע לטיפול פסיכולוגי, אני מקווה מאוד עם עצה טובה אני אוכל לשלוט על הרגשות והתנהגות שלי טוב יותר. אני אתן לו לקרוא שאלה שלי ותשובה שלך, אם לפי דעתך הוא יכול לעשור לי להתמודד עם עצמי, את מוזמנת לכוון גם את תשובתך אליו. תודה רבה לך.

ניראה שיש לך קושי לווסת את התגובות , אני הייתי בודקת האם קושי זה הוא יחודי לקשר עם בן הזוג.. או מופיע גם במקומות אחרים .. וכן לקבל עזרה לטיפול בקושי לוויסות.

14/12/2017 | 15:15 | מאת: ע.ג

היי אני נשוי 6 שנים למישהי יש נו שתי בנות מדהימות אחת בת 5 והשניה בת 4 במהלך שנות הנישואים היו עליות וירידות לכאן או לכאן, לפני כ 6 שנים בערך הכרתי מישהי שהיא גרה לידנו, הכרנו במסגרת אירוע של הישוב שלנו, היא ושאר בני המשפחה שלה היו גם וגם אישתי - עוד לפני שהתחתנו. מפה לשם כבר אז הרגשתי שאני מתאהב בבחורה- אבל לצערי לא יכולתי לדבר איתה על זה כי היא הייתה עם בן זוג. לפני 9 חודשים היא נפרדה מבן הזוג שלה . היא ניסתה לדבר איתי ווסוג של להתחיל איתי בקטע חברי, אז לא הבחנתי בכך כי הייתי בתקופת עומס, יש לציין שאני בקשר עם אמא שלה (לא קשר רומנטי כן? וגם עם אחיותיה שהן מידי פעם אומרות שלום שלום) אני פשוט מאוהב בבחורה הזאת ומאוד רוצה שגם היא תדע מזה. מאוד רוצה שאמא שלה תדע מזה - היא גם יודעת מי אני. מצד שני אני לא בן אדם שילך ויבגוד. אני נמצא בבעיה רצינית. אני חי כיום עם ילדות שאני מאוד אוהב כי הן הבנות שלי בשר מבשרי - אין לי את התשוקה וחיי האהבה עם אישתי ופה יש בעיה. הפחד הכי גדול שלי זה שאם אני ילך וישתף את אחד מהצדדים הפנימיים בסיפור זה יתפרש לא טוב ולא נכון ואני ישאר קירח מכל הכיוונים- אני התאהבתי בחיים שלי אבל התאהבות כזאת לא הייתה לי בחיים. אני לא יודע מה עושים.. מת לדבר איתה אבל אין לי את האומץ

למאוהב הסובל. בשלב ראשון נסה לשפר ולהשקיע בקשר עם אישתך... יתכן ןתגלה שהקשר משתפר וזה. יתן לך את השקע המצופה. פנה לאיש מקצוע וקבלו הדרכה זוגית בכל שלב יש מקום לשיפור התשוקה. אשמח אם תישאר בפורום ותמשיך לשתף.

05/01/2018 | 09:00 | מאת: ע.ג

הצלחתי לאגור אומץ באיזו צורה. דיברתי עם מישהי שקרובה אליה ויחד עם זאת מכירה גם אותי טוב. ביקשתי ממנה שתגיד לה שיש לי רגשות אליה ואני רק רציתי לברר אם היא גם מרגישה ככה. כי גם לפני שנה וגם לאחרונה ראו עליה שהיא מנסה להתחיל איתי. הבחורה המגשרת כביכול ריחרחה וכמובן הבטיחה לשמור את העניין לעצמה כי היא גם מכירה את המשפחה שלי, אחרי מספר שעות ששיתפתי אותה היא חזרה אלי ואמרה לי שזאת שאני מאוהב בה ביקשה שאני יקח צעד אחורה ולא כדאי להתעסק כי זה יראה לא טוב ובמיוחד שאני גבר נשוי. מה שהעברתי לאותה בחורה זה רק מסר שיש לי רגשות ושחיי הנישואים שלי לא קשורים לרגשות שיש לי אליה. אני בחיים שלי לא יבגוד בבחורה. ולא יחשוב לכיוון בכלל. פתאום ראיתי שהבחורה שאני מאוהב בה חסמה אותי בפייסבוק. בוקר למחרת רשמתי לה הודעת התנצלות ושזה התפרש לא נכון (מה שפחדתי שיקרה) בסהכ רציתי להביע כלפיה את הרגשות שלי ולהבין אם גם לה יש משהו כזה כי זה ככה היה נראה. לא מבין מה עשיתי לא טוב? מה עשיתי רע?

05/12/2017 | 00:58 | מאת: נועה

הי אני אוטוטו חוגגת 39 ויוצאת עם מישהו בן 43 כבר 5 חודשים. הולך טוב ואני תוהה מתי ואיך אפשר לקחת את הצעד הבא. מצד אחד, אני לא רוצה לוותר על הזוגיות ולהתחיל "להלחיץ" את המערכת, כי אני רואה את העתיד שלי איתו, מצד שני אני לא רוצה לוותר על אימהות והבנתי מבדיקות שעשיתי שלא נותר לי זמן ושאני חייבת לפעול בנושא. איך אני מדברת איתו על זה מבלי להפחיד אותו? מגורים משותפים? חתונה, ילדים? אגב, עניין החתונה גם לא כזה קריטי לי... שוחחנו פעם או פעמיים בעבר ואני יודעת שהוא רוצה חתונה וילדים... הבעיה שאין לי זמן יותר לתת לזה לקרות מעצמו, לצערי.. חייבת לפעול ומרגישה שחרב הפיפיות מונח על צווארי :( אני לא רוצה לוותר עליו, אבל לא רוצה לפספס את הזכות להיות אמא. אני ממש מאמינה שיהיה לנו מדהים לחוות את זה ביחד. אבל שוב, איך לדבר איתו על זה מבלי להבריח אותו??

אכן את צודקת לשניכם ניתן זמן מספיק כדי לקבל החלטה .. גם לו עלול להיות מאוחר להולדת ילדים. הספק. והאי בהירות קשים למדי . חשוב שתהיה לך תשובה מדויקת האם הוא מוכן ל תחייב לקשר מלא איתך . הציגי לו את השאלה . אשמח לשמוע מימך בהמשך

23/10/2017 | 16:25 | מאת: קארן

שלום בת 31 ובן זוגי בן 37. יוצאים כבר 6 שנים. היו 2 פרידות וחזרנו להיות יחד. מדברים על חתונה כי זה משהו שאני אישית כבר בשלה לו.וגם הוא גם התערבות מצד ההורים לגבי זה. הבעיות בזוגיות נבעו בגלל ראיה שונה על דברים מסויימים. בן הזוג מתעסק בפיתוח גוף ואני עם דברים שעברתי שמנתי. זה יוצר אצלו תסכול. למרות שדיברנו הרבה פעמים והבנו שאנו רוצים לחיות האחד עם השני. בטיול האחרון הוא רב איתי והטיח בי שאם לא ארזה לא נתחתן. לאחר שהוא אמר כי השנה כבר יציע. אני נורא מבולבלת

לקריאה נוספת והעמקה

יקרתי אהבה איננה בהתנייה . אם רוצים קשר חשוב להיות מוכנים .

25/10/2017 | 14:00 | מאת: קארן

מה הכוונה אהבה אינה בהתנייה וחשוב להיות מוכנים?

22/10/2017 | 14:58 | מאת: ליאור

שלום אני וחבר שלי ביחד 3 וחצי שנים.זו האהבה הראשונה של שנינו .אנחנו ילדים סך הכל בני 22 ו23 לא חווינו עוד אהבות או זגויות אחרות (הוא הראשון שלי גם במיטה)מה שקורה זה שיש אהבה גדולה אבל לאורך כל השנים האלה לשנינו יש הרגשות גדולות מאד שאנחנו לא מתאימים אחד לשני וחבר שלי תמיד חןשב על העתיד וחוזר ואומר שכאשר נתחתן אנחנו גם נתגרש.חבר שלי אחת לכמה חודשים רוצה להיפרד מהסיבה שהוא אומר שמגיע לי מישהו יותר טוב ממנו מישהו שיודע איך להכיל אותי עם מה שעברתי בחיים (הורי התגרשו - לא שחוויתי איזה שהיא התעללות אך הוא חוזר ואומר שאני צריכה מישהו שיודע להכיל את מה שעברתי מישהו חזק פי 8 ממנו כמובן שעצם זה שהוא מקצין את מה שעברתי כאילו אנסו אותי- וסליחה על הדימוי המזעזע- רק מוכיח שהוא באמת ילד ובאמת לא עבר כלום בחיים כי אם הוא היה יותר בוגר הוא היה יודע לקחת בפרורפוציןת את מה שכיביכןל "עברתי בחיים")הוא אומר שהוא לא יכול להמשיך לחיות כל החיים עם התחושות האלה בבטן שאנחנו לא נסתדר בעתיד ושזה יתפוצץ.הוא לא יכןל להמשיך לחיות עם המחשבה שמגיע לי מישהו אחר יותר טוב ממנו הוא לא יודע איך להרים אותי כשקשה לי הוא פשוט שותק ןאז זה פוגע בי וגם פוגע בו ונמאס לו להרגיש שהוא פוגע בי כל כך.אני תמיד זאתי שלא רוצה לוותר שנלחמת שאומרת לו שעל הכל אפשר לעבוד!! הוא אומר אני מצטער אני רןצה להיות המישהו הזה שאת רוצה שאני אהיה אני מת להיןת המישהו הזה אבל אני פשוט לא יכול!!!! אני מצד שני גם חיה עם המחשבות הבלתי פוסוקות שמגיע לי מישהו אחר מישהו שעולם התוכן שלו יותר רחב שעושה אותי לבן אדם טוב יותר שמרים אותי שדוחף אותי להיןת בן אדם מדהים מישהן שנותן לי שלווה בחיים והוא לא נותן לי את הדברים האלה.אין לי שלווה עם מישהו שכל כמה חודשים אוכל "בלבלות" אני מבינה ויודעת שהוא ילד בכל המובנים.הוא לא יןדע מה הוא רןצה מעצמו והוא מבולבל מאד.אני יותר בוגרת ממנו וככה זה בדרך כלל האישה צריכה מישהו מבוגר יןתר ממנה שעבר דברים בחיים .אבל מצד שני יש אהבה בנינו שזה משהו שלא מוצאים כל כך מהר או שיש כאלה שגם לא מצאו אותה בכלל.ובסך הכל הבסיס שלנו טוב חוץ מהמחשבות האלה שמסתובבות בראשים שלנו אחת למה זמן שאולי זה לא זה.הכל בסדר איתנו, אנחנו לא רבים כל יום לא ירדנו למצב של לכלוך ושל בגידות האחת בשני.אז אני שואלת למה לפרק???איך אפשר לדעת שהזוגיןת הזאת היא האחת????הרי לא חויינו עוד זוגיות כדי להיכוות ולדעת, ובכל זאת איך ניתן לדעת???אני חוזרת ואומרת לו שזה לגטימי להרגיש ספקות כל החיים האלה הם ספק אחד גדול ואין זוג שאין לו ספקות או חששות במיוחד לאנשיפ שזו המערכת הזוגית הראשונה שלהם!והוא אומר שלא.שיש אנשיפ שאין להם את הבלבלןת האלה . אני לא רוצה להיפרד אני אוהבת אותו ומצד שני באמת לא מגיע לי מישהו שאני לא המקום הבטוח בחיים שלו והוא לא בשלי!!מגיע לי יציבות מגיע לי שלווה וביטחון מגיע לי שירצו להילחם עלי וגם הוא מצדיק את כל מה שאני אומרת ואומר שהוא מעדיף שיהיה לי טוב עם מישהו אחר במקום שכל החיים הוא יגרום לי לסבל חשוב לי לציין שהוא חוזר ואומר שהוא אוהב אותי מאד והוא לא מפסיק לאהוב אותי לשנייה ושהוא רואה אותי האמא של הילדים שלו אבל יחד עם זאת רואה גם שלא נסתדר.אני אומרת לו איך אתה יכול לדעת מה אתה נביא?אין תעודת ביטוח בנישואין גם מי שמתחתן וחושב שהכל טוב ויפה בהתחלה יכןל להגיע למצב של גירושין לאחר כמה שנים.בבקשה תנו לי אור תנו לי כיוון כל שהוא האם לפרק את זה לוותר עלינו או להלחם ?אני תמיד מסבירה לו שזוגיות זה דבר שנבנה ותמיד יש לאן לשאוף לשנות ולהשתפר במיוחד כשאנחנו ילדים ואנחנו גודלים וצומחים ביחד . ברור שהצמיחה וההתפתחות שלו באה על חשבוני ואני זאת שנפגעת מהטעויות שהוא עושה איתי לאורך השנים(ואם הייתי עם מישהו שעבר קצת יןתר בחיים זה היה אחרת) אבל עדיין לא אכפת לי כי אני אוהבת אותו ורוצה שנמשיך לגדול ביחד ולא לחוד.

לקריאה נוספת והעמקה

באותם הכלים שאת מנסה את נישארת באותו קושי ...ממליצה שתלכו יחד ליעוץ מקצועי. קצר מועד. כדי לבנות כלים להתמודדות. אם תחליטו אוכל להציע לך איזה שיטת טיפול תתאים כדי לבקש אותה מהטפל

26/10/2017 | 09:16 | מאת: ליאור

תודה לך יהודית!אשמח לשמוע ממך על שיטת טיפול שאת ממליצה

18/10/2017 | 14:02 | מאת: אני

שלום לך אשתי ואני החלטנו להתגרש לפני כחודש סיפרנו על כך לפני כשבוע לשתי בנותינו בנות ה 7 ו ה10 הקטנה איכשהו הפנימה את זה אולי בגלל שהיא פחות מבינה או בגלל שהיא יותר מופנמת . הגדולה לקחה את זה יותר קשה, אנחנו מדברים איתן המון על זה, על כך שאני יאלץ לעזוב בקרוב. אני מנסה לשתף אותן בתהליך של המעבר . עדיין קשה לי עם זה שהן סובלות וכואבות את הפרידה. אשמח לעזרה או יעוץ בנושא. בברכה ותודה מראש

אכן אתה מעלה מצב מוכר .. איך מדברים עם הילדים .איך. נישארים הוריים ללא עמדות נוגדות. הפעם אני חטדבת שצריך לווי מקצועי פרידת הורים הוא משבר מכונן בחיי הילדים.

07/10/2017 | 17:57 | מאת: שיראל

שלום רב יש לנו ילדה בת שבועיים וכל פעם שבעלי שם אותה עליו עומד לו ... אני צריכה לדאוג מיזה? זה כל פעם מחדש קורה

תעקבי בשקט . אל תעלי את העניין בפניו. כרגע הכל חדש התינוקת רק נולדה , קשה לי להאמין שיש קשר בין שני הנושאים . אך הייתי שמחה אם היית עוקבת בלי להעיר . אני לרשותך.

הבנתי וגם לפעמים כשהוא מחליף לה טיטול עומד לו לא לקחת ללב? לחכות עם זה קצת?

03/10/2017 | 09:30 | מאת: דיאנה

שלום רב,  אני ובעלי נשואים מזה ארבע שנים ובשנתיים האחרונות המצב בנינו נורא , אין חיבור, אין אהבה, אין תקשורת אני מרגישה שאני נושאת על הלב מעמסה רגשית שאני לא מסוגלת להתמודד איתה ביום יום זה פוגע לי בעבודה, בגידול הבן שלנו (בן שנתיים וחצי) , בזוגיות ביום יומית איתו , פוגע לי בתקשורת עם אנשים מסביבי .. לפעמים בא לי פשוט להיעלם לתקופה מסויימת עד שהכל יתבהר לי .. אז ככה , הוא פסימי לגבי החיים, הכסף מוביל אותו והוא במצוקה כלכלית עם עצמו ( כי בעיניי המצב שלנו לא נורא כמו שהוא מתאר , אנחנו לא במינוס , יש לנו בית , אני לא חובבת שופינג ובזבוזים ומנהלת את החשבון בכובד ראש) , הוא לא מדבר עם 80% מהמשפחה שלי בגלל ריבים של אגו שלו מולם , הוא משפיל אותי מילולית והוא משתמש בסיפורים שלי מהעבר כדי להשפיל אותי יותר אני מרגישה שאני כבר סיימתי איתו את הקשר עוד לפני שבפועל הסתיים ועכשיו אחרי שנתיים שאני הולכת לטיפול "זוגי" לבד הוא החליט שהוא מתכוון לעבוד על הכעס שלו ועל כל מה שמפריע לי ... אני מרוצה בשבילו כי זה בעיקר שליטה על האגו והכעס אבל אני לא חושבת שאני יכולה להמשיך להיות איתו אני מרגישה שאני כבר לא אוהבת אותו אחרי כל מה שעברתי ולא יודעת אם אפשר לחזור לאהוב אחרי כל זה ... הוא ביקש שאשתנה מבחינה דתית והשתנתי עבורו,ביקש שאשנה לבוש, שיער, איפור.. ביקש שאעשה הגדלה ( לא עשיתי כי זה באמת גבול) אבל מרגישה שאני לא אני מרגישה חנוקה ... אני אוהבת חלק מהשינוי החיצוני שלי אבל מרגישה שתמיד הוא ירצה לשנות אותי ושתמיד אני לא מושלמת .. רציתי כמה פעמים להתגרש ואין לי אומץ בגלל שהוא יודע לתת אהבה מחבק ומנשק ומלטף , הוא לא בוגד למרות שבתקופה הזו לא היה בנינו יחסים כמעט והוא יודע לפרגן ... אני לא בטוחה שזה מספיק כדי שאהיה מאושרת ואני עוד יותר מפחדת בגלל הבן שלי להתגרש עכשיו...צריכה המלצה חמה מכל הלב לתת לזה עוד צאנס או שאני כבר לא אוכל להתאהב בו שוב בגלל מה שעברתי איתו? ( מוכרחה לציין שהלב שלי במצב חסימה נוראי).. תודה מראש 

את מעלה קושי רציני ומתארת ייחס מעליב מבעלך. ואף דרישות לא קלות מצידו. אך אני גםקוראת שיש אצלו שינוי ורצון לשיפור המצב. מצוין שאת בטיפול זה בוודאי נתן לך תובנות וכלים. תני הזדמנות נוספת לכו לטיפול מקצועי להיפרד תוכלי גם בעתיד אך לא לפני שתנסו יחד.

02/10/2017 | 12:36 | מאת: אדר

הי, אני בת 35. מגיל 17 אני יוצאת לאינספור דייטים ונהנית בעיקר מהריגוש של ההתחלה ואז אחרי כמה דייטים מסיימת אותו כשנגמרת ההתרגשות ההתחלתית. לפני 10 חודשים הכרתי בחור מדהים, מישהו שיש בו את כל מה שחפשתי ובעצם הקשר היחיד הרציני שהיה לי. אני שלמה עם מי שהוא ועם הקשר שבנינו. אין בו שום דבר שמפריע לי... והקשר בינינו חזק ואוהב. לפני חודשיים הוא הציע לי נישואים, במשך חודש הייתי בעננים. לפני שבועיים התחילו לי קצת פחדים, האם זה נורמלי שיש לי פחד לפני החתונה? האם זה נורמלי שיש עליות וירידות בעוצמות הרגשות? אלה הדברים היחידים שמטרידים אותי. הוא מדהים ואף פעם לא הרגשתי שיש מישהו שמתאים לי כל כך, אבל באיזשהו מקום ציפיתי להיות מאוהבת עד הגג לפחות כמה שנים. וזה תחושה שבאה לי בגלים, עליות וירידות. האם זה תקין? תודה!

הי. פחדים זה דבר טבעי . וככל שהשינוי חזק יותר כן עולים יותר חששות פחדים .. אשריך שיש לך קשר טוב ונוח ובלשון אחרת "לכי על זה". מחשבות רגשות .. הם לא ליניאלים רצופים הם נעים כמו הטבע , בגלים לפעמים אנו בשיא ולפעמים יש ירדה . התרגשות ופחד הולכים יחד...

30/09/2017 | 18:29 | מאת: רון

שלום אני בזוגיות עם צעירה ממני ב20 שנה.נחמד לנו יחד מאד וכיף לנו.משך רוב הזמן גרתי בדירות שכורות והייתי רוב הזמן בבית ובערב היינו נפגשים.כמובן שהיא תמיד לחצה שאבוא להיות אצלה בדירה קבוע.מאד חששתי והשארתי את הדירה בשכירות אצלי עם כל הציוד בכדי שיהיה לי עוגן.לאחרונה רכשתי דירת 3 חדרים בקרבתה.ואמרתי לה שאשמח אם תגור איתי.להבנה הבית שלה הוא 4 חדרים ויש לה ילד לפני גיוס בבית.הוא מגיע עם חברתו הביתה והבית יהיה מאד צפוף ולא נוח....מה עלי לעשות.אני חושש מפיצוץ

מבינה בהחלט את החששות ,אבל המצב שלכם מושלם, לשניכם יש מגורים בסביבה , היא תוכל להיות איתך רוב הזמן וכשבנה יחזור מהצבא תוכל להתפנות אליך. כמובן שיידרש מימך הבנה וקבלה. אך קשר טוב חשוב לשמר ולפתח. אני כאן עבורך.

23/09/2017 | 22:30 | מאת: רינה

שלום רב יהודית וחג שמח שמי רינה בת 25 סטודנטית לחינוך אני נמצאת בזוגיות כשלוש שנים עם בן זוג שלי סטודנט לעבודה סוציאלית רוצה לספר על הזוגיות שלי בשנתיים הראשונות היה מאוד יציב ..היה אמון כנות בקשר אנחנו חלקנו על הכל ביחד ושיתפנו על כל דבר ביחד..לא הסתרנו סודות אחד מהשני .. בהמלך הקשר עברנו לגור ביחד בשנה אחרונה לצערי הזוגיות שלי לא היתה כל כך יציבה בגלל שפתאום קרו דברים הוא התחיל הזניח את עצמו מבחינה אסטית וכמה שניסיתי להעיר לו בצורה עדינה שידאג לנקיון של עצמו(הבגדים היו מאוד מלוכלכים ומבחינתו ללכת ככה ברחוב גם שהם מלוכלכים ..לא מגלח זה משהו שגם הפריע לי ) הוא לא הבין את המסר..הזניח את המשקל והשמין וכבר היום לא נראה בחור מושך מבחינת יופי ותשומת לב קיבלתי פחות וזה הוביל אותי להרבה מעידות שעשיתי .ניהלתי סוג עם עוד קשר מהצד עם בחור שעבדתי איתו במקום עבודתי נראה בחור נאה מושך ..הבעיה שהוא גרוש עם ילד ואין לו השכלה זה משהו שמאוד מפריע לי.אבל בכל זאת הוא היה נראה לי בן אדם שידע להכיל אותי ולתת לי תשומת לב שהיתי צריכה . בהתחלה זאת היתה מעידה חד פעמית וסיפרתי על כך לבן זוגי שהתנשקתי עם אותו בחור הוא לקח טיפה קשה אבל בסופו של דבר סגרנו את העניין והמשכנו הלאה.. אבל בהמשך אני רואה את עצמי ממשיכה עם המעשה הזה עם אותו בחור וזה חוזר על עצמו ו וזה הוביל למצב שקיימנו יחסי מין כבר לא יכלתי לספר לבן זוג ..לא שיתפתי בבגידה זה נמשך כ 10 חודשים עד שעברתי לעיר אחרת עם הבן זוג שלי.. היתי בטוחה שאעבור לעיר אחרת ואז אולי אוכל להתמקד בבן זוג שלי ו לשכוח בקלות את העניין הזה אבל עכשיו שאני איתו ..רק אני והוא פתאום אני רואה שיש המון פערים עצומים . ומאוד קשה לי להסתכל עליו בעיניים בגלל המצפון ולא יכולה לשכב איתו.. הראש שלי חושב על אותו בן אדם שהיתי איתו ולא יודעת מה לעשות..אני שוקלת לספר על הבגידה וזה יגמר בוודאות בפירדה או לקבל יעוץ זוגי ..מה את ממליצה?

לקריאה נוספת והעמקה

ראשית אתנצל על העיכוב במענה.. לתקן ולשפר את הזוגיות זה הדבר החשוב . גם אם הקשר ניראה כרגע לא טוב. הכלים שתקבלו בייעוץ יעזרו לכם בתחומי החיים ובעתיד הזוגי בכל מצב. מבקשת שתקימי בעדינות שיחה עם הבן זוג לא צריך להעמיס עליו את כל הסיפור . רק בקשי מימנו להיות איתך בזמן הקשה . תני הזדמנות נוספת אני כאן עבורך.

תפסתי את בעלי מדבר עם מישהי מהאתר הזה מה עושים? https://sexeden.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/ האם זה נחשב בגידה הוא אמר לי שזה היה בטעות וקפץ לו לטלפון?

שנהטובה גם אני מקווה שזאת טעות באתר לא מפורסמים מספרי הטלפון. נמשיך לעקוב . ונקווה שזה חד פעמי.

22/09/2017 | 09:33 | מאת: *^*^

שמעתי ויכוח חריף בין אחי לחבר שלו וזה כמעט כל יום, היא אומרת לו "אני רוצה שיהיה לי כסף אני רוצה שיהיה לי הכל אני רוצה בית גדול עם שני מכוניות בחוץ" אני רוצה לגור באמריקה או בעיר מסויימת.. היא נשמעת רודפת בצע והוא נהיה מזה עצבני ולא טוב לו הוא אומר לה "החיים שלי חרא למה אני צריך לחזור מהעבודה ולריב איתך" היא מאוד אוהבת כסף היא רוצה הכל היא אומרת לו תגיד מזה חלום או שאיפה? היא מדברת אליו מגעיל מתחילה לצעוק ולבכות כמו היסטרית אומרת לו "מה אתה בוכה" היא אומרת לו 'לא רוצה לגור פה לא סובלת את המקום הזה'.. הוא לא בן אדם שיושב בבית כל היום.. הוא עובד חרוץ ומוערך בעבודה עובד כמו חמור מהבוקר עד הלילה, היא כל הזמן מאיימת לעזוב אותו, הם גרים ביחידת דיור סמוך להורים שלי והיא כל הזמן מתלוננת שהמקום קטן, הוא מנסה לחסוך לעתיד אני יודעת שהוא רוצה לקנות בית במקום הזה ולא רוצה לעבור לחו"ל, היא רוצה לעזוב את המקום אבל העבודה שלו נמצאת באזור שהם גרים בו.. כל יום היסטריה ובכי מצידה היא מדברת אליו בזלזול ואומרת לו להפסיק לעשות סיפור מהכסף ואומרת 'די זה נגמר' הוא קנה לה פלאפון יקר, אין לי משהי נגדה אבל הקשר ממש לו בריא ומפריע לי שהיא מלחיצה אותו ודוחפת אותו כל הזמן בעניין של כסף וחלומות בזמן שהוא מנסה לחסוך לבית. הוא גם מקריח מכל הלחץ הזה נראה לי אבל היא ממש מזכירה לי באיך שהיא מדברת את הבחורה שהחבר שלה שדד בנק בשביל שיהיה להם כסף. אני לא מתכוונת להגיד לו משהו רע אבל רע לי אחרי כל המילים ששמעתי איך היא מדברת אליו.

לקריאה נוספת והעמקה

...

שכחתי להגיד היא עושה לו מניפולציות רגשיות כל הזמן.. היא בחורה מאוד מניפולטיבית מדובר בזוג צעיר.

אכן אתה( ללא שם הכותב אתיחס אליך באופן הכללי בלשון זכר) מתאר מצב לא קל . אין ספק שכואב לך לראות את הסבל של אחיך. בשלב ראשון הייתי מדברת עם האח ושומעת מה הוא חושב על הקשר,וכיצד הוא מרגיש בזוגיות. 2. מציעה לו עזרה לפי בקשתו, בלבד. 3. הראה לו שאתה שם בשבילו תמיד שהוא מוקף במשפחתו. ושלא יחשוש לעשות את הנכון לו כי אתם תמיד תהיו איתן וחזור וספר איך המצב בברכה

שלום לך. אני שכחתי להגיד שבריב ששמעתי אותה צועקת הוא בכלל לא הרים את הקול ורק אמר לה אני שמעתי אותו מנסה להרגיע אותה ואומר לה 'די.. די.. אני אוהב אותך' וזה היה קצת כואב לשמוע שהוא רכיכה וחלש אופי לידה, ובהמשך לכל הרצונות שהיא פירטה לו הוא אמר לה 'מה חסר לך? מה עם אהבה ובריאות?' אז היא ענתה לו 'מה ביקשתייי מה כבר רציתי, שיהיה לילדים שלי כל מה שהם רוצים יש בזה משהו רע?' . אני אחשוב אם לדבר איתו או לא כי כל מה שאני אגיד לו הוא יתקוף ויצא להגנתה. בנתיים אני אתן לו לעשות טעויות לבד, או להמשיך לסבול, כי הוא אמנם אחי אבל אני בחורה ואני לא רוצה שיתקפו אותי מילולית או פיזית.

03/09/2017 | 15:46 | מאת: נועה

הי אני יוצאת עם מישהו כבר חודש וחצי אני 37 והוא בן 41. בגדול, כשאנחנו יחד נחמד לנו - נושאי שיחה ובילוי משותפים. אבל יש כמה דברים שמפריעים לי ואני לא יודעת איך לשתף אותו. אני רוצה לנסות לבנות משהו ארוך טווח וחשוב לי לפתוח בפניו את הדברים שמפריעים... באופי שלי אני מאד חמה והוא הרבה פחות. הוא יכול להיות לידי לילה שלם ולגעת בי חצי שעה לפני שהוא הולך. הוא מחכה שאני אזום את המגע הראשוני. הוא לא החמיא לי. לא שולח לי הודעת בוקר טוב, יום טוב. פעם ב, שולח הודעה מה קורה או שאני יוזמת ראשונה ואז הוא מתעניין. בקשרים קודמים, אני רגילה שיש המון חום ושאני מחוזרת, אבל פה לא. אני ממש לא רוצה להפרד בגלל זה, כי עובדה עם ההם זה לא בדיוק צלח... איך אפשר לגשת לזה? לפתוח את זה מולו בלי שירגיש נתקף או מבלי שיגרום לו לקחת צעד אחורה ולחתוך? אני לא מרגישה כמו בקשרים קודמים, שאני חייבת לראות אותו, אבל יכול להיות שההתנהגות שלו מורידה לי. אני מרגישה שאנחנו כמו זוג נשוי 20 שנה ואנחנו כולה ביחד חודש וחצי. תודה נועה

נועה שלום, אנשים שונים חווים את הקשר בצורה שונה. מגע גופני נחווה בעוצמות שונות. דברי איתו בעדינות על הצורך במגע, אפשרי זמן נוסף להתפתחות הקשר. זמן ההתקשרות ועוצמת ההתקשרות שונה בין בני הזוג. את אחראית על הרגשות שלך. המשיכי להתלהב ולהשקיע. חודש וחצי זה זמן קצר מידי להחלטה. בהצלחה, יהודית רובינשטיין.

10/08/2017 | 20:19 | מאת: סוליפאו

"טוב זה הולך להיות ארוך אז אני מתנצל מראש.....הכרתי מישהי בינואר בעבודה ואחרי שקצת התכתבנו יצאנו לדייט...היה ממש טוב וישבנו שם בדייט הראשון כ8 שעות...בסוף הדייט היא יזמה את המהלך ונישקה אותי....הזוגיות נמשכה די טוב עד תחילת יוני שזה בערך חצי שנה עם קצת פגישה של פעם פעמיים בשבוע שהייתי בא אליה(היא נכנסה לגור לבד שהתחלנו לצאת)...היא לא יכולה לבוא אליי כי היא אלרגית לכלבים ולי יש כזה בבית. עד שיצאנו היא היתה בזוגיות פעם אחת בגיל 19 ומאז רק סטוצים וקשרים לא מחייבים...היא עבדה וחיה הרבה שנים בחול...אפשר להגיד שאני הקשר הרציני הראשון שלה...היא גם מאוד קשה לה עם דברים מוגדרים ומאוד אוהבת את החופש שלה...זה מתבטא בזה שלמשל היא אף פעם לא הייתה שולחת הודעות או מתקשרת זה תמיד בא ממני ולא הפריע לי כי היא ככה עם כולם...היא לא עונה הרבה פעמים גם להורים וטלפון פייסבוק וכו בישבילה זה לא משהו נחוץ...בתחילת יוני היא לקחה אותי לשיחה שהיא טענה שהיא מנסה ולמרות שהיא נמשכת אליי ממש ושיש כימייה מטורפת בינינו היא לא מצליחה לפתח רגשות ושנחתוך...כמה שבועות לפני זה שישבנו בארוחת בוקר היא שאלה אותי איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים ועניתי לה שאני רוצה להתקדם מבחינה מקצועית לעבור לגור לבד וכו...נורא עצבן אותה שלא הזכרתי אותה בתוכניות האלו...אחרי השיחה של הפרידה שנינו די בכינו ואז שכבנו גם באותו היום...בערב אני הלכתי ליום הולדת של חבר שהייתי אמור לישון אצלו...שיצאתי ממנה שוב היא התנשקה איתי והשביע אותי שאני לא אשתה ואנהג..החבר עשה קטע אז שלחתי לה הודעה שאני כנראה לא אוכל לעמוד בהבטחה שלי ואז היא אמרה שאני יכול לבוא לישון אצלה אבל זה לא אומר כלום...ואמרתי לה שגם אם כן אני אשן בסלון והיא אמרה שלא שאני יכול לבוא לישון איתה במיטה אבל זה עדיין לא אומר כלום...וזה מה שהיה ישנתי איתה ויום למחרת היא ביקשה שאני אשאר איתה קצת ושוב לפני שהלכתי היא בכתב והתנשקו . לאחר מכן לא דיברנו משהו כמו חמישה ימים והיות ואנחנו עובדים ביחד ולא רציתי שיהיה הפרעה או מצב לא נעים התקשרתי אליה שנשב ולדבר והיא ישר ענתה והסכימה ובאותו יום גם נפגשנו...השיחה זרמה ובשלב מסוים התחלנו לדבר על הקשר והיא אמרה שהפריעה לה שבימי חופש שיש לה פעמיים בשבוע היא תמיד איתי ואין לה זמו להיפגש עם המשפחה והחברים ועוד כל מני דברים קטנים...אז הצעתי לה שאם זאת הבעיה אז שננסה לסדר שנעבוד פחות או יותר באותן משמרות וככה ניפגש לא רק בימי חופש ויהיה יותר מרחב תמרון...הסוף של השיחה הייתה שחזרנו ושמנסים עוד פעם...ובאמת שהכל הסתדר ממש טוב וזרם...עכשיו אני עושה הפסקה וכדי שתבינו יש לה חוזה במקום עבודה עד ינואר והיא אמרה לי כמה פעמים שאם לא יחדשו לה את החוזה היא רוצה לטוס לסין ללמוד שם את השפה כי זה החלום שלה אבל שהיא צריכה לעשות את זה לבד משמע היא גם לא רוצה שאמא שלה תבוא לבקר אותה...וככל שזה מתקרב חששתי ולפני שבועיים היחסים החלו שוב להידרדר...זה התחיל מזה שהייתי מבקש את המשמרות שלה לעוד שבוע היא הייתה מתרצת שהמחשב תפוס או שהיא עסוקה...איכשהו הצלחנו לקבוע לשישי שהיה...שהגעתי אליה קצת דיברנו ולפני שבוע היא התעצבנה שעשיתי לייק על תמונה של בחורה בבגד ים ושזה לא מקנא היא מתעצבנת אלא כי זה נראה לה מוזר ושאמא שלה הייתה חולה ולא שאלתי איך היא מרגישה(אני לא מכיר את ההורים שלה והיא את שלי) ואז שוב עלה נושא סין ושכנראה שהיא יודעת שהיא טטוס והיא אמרה בצחוק שאני לא מוזמן...ובחזרה לשישי אמרתי לה שאשמח להכיר את המשפחה שלה והיא פשוט התעלמה ולא ענתה על זה...ואז שקמנו בשבת אני אמרתי לה שצריך לדבר כי תמיד היא אומרת שאני לא משתף במה מפריע לי אז אמרתי לה על כל השבועיים האחרונים שהיא לא אומרת לי איך היא עובדת ושאנחנו לא נפגשים...והיא ענתה שכן אבל גם את המשפחה היא לא רואה וכו ואחרי דקה חזרנו אחורה חודשיים ששוב היא אמרה ואני מצטט:אני מרגישה התקדמות במערכת יחסים לעומת לפני חודשיים אבל אני עדיין לא מצליחה להתאהב ..ושהיא כבר היא החליטה לפני שבוע שנדבר על זה אבל בגלל שאני הלכתי לעבודה יום למחרת היא לא רצתה שאלך בבאסה בגלל זה היא לא דיברה איתי(לי זה נשמע תירוץ) ואז אני שאלתי שאם לא הייתי מעלה את הנושא היא הייתה פותחת את השיחה והיא אמרה שלא...שוב יצאנו ביחד מאצלה ולמטה שנפרדנו שוב התנשקנו...ואז יום אחרי הפרידה יצאנו והכל זרם סבבה אבל הנושא של הקשר לא עלה בכלל בשיחה...שנינו היינו טיפה שיכורים ושיצאנו משם התנשקנו בקטנה...ואז לקחתי אותה הביתה והכנסתי אותה למיטה ואמרתי לה שתבוא לנעול אחריי את הדלת והיא אמרה לי לא תישאר לישון כי אתה לא נוהג שיכור הביתה...ואז קמנו בבוקר ואני הרגשתי ממש רע אז היא הכינה לאכול והיא אמרה שאם אני לא אוכל היא לא אוכלת וגם שכבנו זה לצד זה במיטה והיא לא הפסיקה להסתכל לי בעיניים ובשלב מסוים בגלל שבשיחה של הפרידה אמרתי לה שאני גם חשבתי לחתוך כי הרגשתי שהיא כבר לא נמשכת אליי היא אמרה לי שזה לא נכון ושהיא כן נמשכת אליי...ואז לקחתי החלטה בידיעה שהיא כל כך אוהבת חופש אמרתי לה שאפשר להמשיך לצאת לבלות ואם נרצה לשכב והכל פשוט בלי להגדיר את זה בשום צורה לא זוגיות לא יזיזותולא ידידות...והיא הסכימה בתנאי שנקבע חוקים...והחוק הזה ואני מצטט אם אתה תשלח לי הודעה ולא אענה לך אל תאכל סרטים ואלת תתקשר לשאול למה אני לא עונה...ואחרי זה שכבנו(3 פעמים) וחזרנו לישון מחובקים כמו לפני הפרידה...ובסוף אחרי הפעם השלישית שבאתי ללכת למקלחת ההיא תפסה חיבקה אותי ובאה לנשק אותי ובשנייה האחרונה היא עצרה את עצמה...ובסוף למטה לפני שנסעתי הביתה חיבקתי אותה ובאתי לתת לה נשיקה בלחי והיא נראה לי ניסתה לנשק אותי בשפתיים כי זה יצא נשיקה מוזרה...טוב זהו בגדול אני מודה לכל מי שקרה והיה לו סבלנות ואשמח לתובנות

אשמח לדעת מה העזרה שאתה מבקש או מה השאלה שאתה שואל כדי שאוכל לתת לך מענה

12/08/2017 | 00:23 | מאת: פאול

להבין מה המצב ומה אני יכול או לא לעשות

22/09/2017 | 09:44 | מאת: נירית

בדיוק על שאלות כאלה אתה יכול לקבל עצות ב askpeople.co.il זאת לא פרסומת.

אז ככה אני בן 26 וכול הבחורות שהכרתי באינטרנט טוענות שאני משדר לחת בכך שאני מצפה מהן לדבר איתי כול יום לפחות פעם אחת..ברגע שאני יוצא עם מישהי לדייט אחד אפילו חש בי ציפייה שנדבר פעם אחת ביום ואם זה לא קורה אז אני אומר להן את זה והן מתחילות לשחק בי או טוענות שאני לחוץ..האם זה מוזר שאני מאמין שצריך לדבר פעם אחת ביום כול יום ברגע שמכירים מישהי???....אשמח לשמוע את דעתכם ואיל אני יכול לשנות את זה

לבן ה26 שלום. זה לא מוגזם לדבר פעם ביום , בתנאי שזה מתאים... נכון יותר יהיה להבין שאם הבת זוג /ידידה לא מתקשרת יתכן והיא עסוקה בדברים נוספים וגם אם אתה תתקשר מס פעמים .או יותר מימנה זה רק מראה שאתה רגיש ואיכפתי ומגלה עניין. בוודאי לא לכעוס .

אתה סה"כ נשמע בחור לעניין, וזה מאוד לגיטימי לדבר לפחות פעם אחת ביום. העניין הוא שאם זה אחרי דייט ראשון והצד השני לא מעוניין להמשיך אז אין טעם לדבר. ברגע שזו תהיה הבחורה הנכונה שתגלה עניין, לדעתי זה משמח לשמוע שהצד השני (אתה) מעוניין לדבר לפחות פעם אחת ביום. זה מראה על דאגה, אכפתיות וזה כייף. בנוסף, יהיה חשוב לה לדעת מה עבר עלייך באותו היום. זה משהו שיהיה נכון כשהוא יהיה הדדי. בהצלחה :)

05/08/2017 | 10:47 | מאת: 31 שנות נישואין....לאן

שלום, אני בת 50, בעלי בן 59, נשואים 31 שנים +4 ילדים בוגרים בת 30 מתחתנת בעוד כחודש, בת 27 בן 22 בן 21. חייבת לציין שכל הילדים מוצלחים מאוד כל אחד בדרכו והשכלתו. במהלך כל שנות חיינו המשותפים הייתי הגב התומך ועמוד השגרה של הבית ואסביר: הוא היה איש צבא שהתקדם בתמיכתי, השקט הנפשי והפידבקים החיוביים שקיבל ממני הביאו אותו לדרגה בכירה לה רצה להגיע. גידלתי לבד את הילדים (מגיע אחת לשבועיים וכל שבת שלישית תורנות). כילדה גדלתי בעוני עם עוד 5 אחים, החינוך היה מאוד קשה ואלים מילולית ופיסית, לא דחפו ללמוד, לא החמיאו כשצריך, בקיצור חייה ותן לחיות. כילדה בגיל 10 עברתי התעללות מינית על ידי הסבא מצד האמא שנמשך 4 שנים עד שניפטר, ההתעללות כללה עירום מלא, כפייה לעשות דברים ובסוף איום שאשתוק ולא אענש בכאב. ילדי גדלו ללא שמרטפים מחשש להתעללות מינית, ללא מכות ואלימות כפיצוי על ילדותי וכמובן ללא מחסור גם בחומריות וגם באהבת אם על כל המשתמע. לא התפתחתי והעצמתי את עצמי ולא בניתי לי מעגל חברים בגלל תחושת דיכוי שאני לא שווה הרבה ובגלל שלא יכולתי לסמוך על איש מלבדי ולכן החלטתי להעניק את כל כולי לזוגיות ולילדים. את המילים אני אוהב אותך שמעתי רק לאחר 15 שנות נישואין ולא הרגשתי אפילו בחיסרון כי מעולם לא נאמרו לי מילים חמות. האיש שלי נוהג לבוא אלי יותר מידי בטענות כי אני מדברת לא לעניין, אני מתנהגת לא יפה ומעולם לא דאג איך אני עוברת את היום או מה הייתי מצפה ממנו, מה מפריע לי ובמה יוכל לעזור. לפני שלושה חודשים התחילה סערה בזוגיות. הפסיכיאטרית טוענת שבעשור החמישי שהוא גיל המעבר צצו הרבה שינויים שהיו חבויים בי. פתאום אני לא סומכת על האיש שלי האמון מבחינה זוגית כבר איננו, ההטדה המינית שעברתי בילדות צצה פתאום אחרי 40 שנים לא סיפרתי מאום לאיש גם לא לאף מטפל, חוסר הפירגון והענקה מצידו חסרים לי וצובטים אותי, אנחנו לא נוסעים לחול,לטיולים, למסעדות, לסרטים וגם לא להצגות (אפשר לספור אולי על אצבעות כף ידי את הפעמים הבודדות שכן), מה שכן חשוב זה לעבוד ולצבור הון למרות שכל חיי עבדתי ועזרתי בפרנסה (היום אני לא עובדת מבחירה). אני מטופלת כיום אצל פסיכוטרפיסתית ולא מרגישה שזה עוזר כי רק אני מדברת והיא שואלת. אני שוקלת ברצינות פרידה ממנו לזמן מסויים על מנת ששנינו נעשה חושבים אם אנחנו בכלל חסרים האחד לשניה ולא יודעת מאיפה להתחיל. (המצב הכלכלי מאפשר ויש לי אפשרות לשלם טיפולים ולצאת לשכירות). נ.ב עברתי התמוטטות שכללה שבירת חפצים בבית והרס של המשרד שלו בבית (הוא פרילנסר) והפסיכיאטרית מפרשת את זה כאקט של "אין לי עם מי לדבר אז אעשה משהו כדי לקבל תשומת לב" או כתוצאה מכך שהסתרתי מכולם את חיי וכל מה שעברתי. היו לי מחשבות אובדניות כשהבנתי שהילדים שלי צידדו באביהם ולא הבינו אותי. כרגע אני עם עצמי בחדר שינה כותבת הרבה ונרדמת רק עם כדורים, נוסעת כמעט כל יומיים לים וקוראת הרבה. בבקשה בבקשה, כל מי שיכול לתת לי את דעתו המקצועית אשמח. חייבת לציין שהוא מוכן טיפול זוגי ואני לא כל כך, הוא מוכן לעשות הכל להחזיר עטרה ליושנה אך העטרה גבתה ממני מחיר כבד ואני לא מעוניינת בה. תודה רבה לכל העונים 😊

05/08/2017 | 12:39 | מאת: עזרה לפני החלטה על גרושין

חייבת לציין שאני אוהבת אותו מאוד מאוד אך החלטתי שזה לא יכול להיות חד סיטרי. הוא לא יודע להביע רגש והוא מודע לכך אך אני לא יודעת אם טיפול זוגי יעזור. כמו כן אשמח לקבל פרטים אודות מטפל/זוגית עם המלצות וידע דל שנים וטיפולים מהעבר.

שלום. אני שומעת את המצוקה שלך אני מבינה שאת בקונפליקט לא פשוט אני מציעה לך להמשיך בטיפול.. ואם הוא רוצה טיפול זוגי תני לזה הזדמנות לו רק כדי לאפשר לו לעשות תיקון. אשמח לעזור לך בפרטי לגבי מטפלת מנוסה. לא נהוג לתת המלצות דרך האתר.

07/08/2017 | 14:16 | מאת: 31 שנות נישואין....לאן

אשמח לקבל המלצה על מטפלת זוגית שיש לה מספר שעות לא מבוטל בנושא. 😊😊 תודה רבה רבה על התשובה, היה חשוב לי לשמוע ולהבין שאני לא מגזימה. 🌷🌷

תפני אליי בנייד הפרטי ואענה לך: 052-2660236.

30/07/2017 | 12:54 | מאת: חיים

אז ככה אני בן 25 יצאתי להרבה דייטים ראשונים מגיל 18 ,אני נראה בסדר גמור אבל בחיים לא חוויתי זוגיות של מעל חודש אני כבר חי בפחד קיומי לגמור לבד כי ככול שעולים בגיל יותר קשה למצוא בחורה,הראש שלהם כזה מפותח שאם אני אאמין לכול ההרצאות ביוטיוב אני צריך לקחת איזה 200 קורסים ולחשוב לפני כול מילה שיוצא לי מהפה ....אני ממש ממש רוצה להתחתן ומפחד להיות לבד עד שארית ימי..יש לי רכב אני סטודנט..כול הבחורות שיוצאות איתי אומרות אותו דבר שאני לחוץ לא גברי ואין כימיה..אני לא מבין למה אני תמיד זמין בשבילן אמנם לא דברן גדול אבל עונה תמיד בצורה יפה אין לי סיפורי הרפתקאות אני בחור די רגיל וסטנדרטי שבכלל לא משחק משחקים וכבר בדייט שני מתקשר בחופשיות ומצהיר שאני מחפש קשר רציני בלי לחץ..מה יהיה עלי מי יכול לעזור לי?

לחיים . מדבריך נשמע שלמרות רצונך בקשר עם בחורות כישורים חברתיים לא קלים לך.. וכניראה גורמים לך להתנהגות נמנעת מה שיתכן ואתה לא מרגיש. מה שאתה מתאר כהתקשרות תקינה וחופשית. לא ברור אם אכן זה המצב. ואם אתה אכן נוהג בקשיבות ובעדינות. כדאי שתשקול לקבל הדרכה ויעוץ אישים בעיקר כדי לשחרר את מעגל האכזבות.

28/07/2017 | 19:42 | מאת: רפאל

שלום אמא שלי ניסתה להתאבד לפני כשנה עקב משבר מתמשך עם המשפחה שלה (הורים והאחים). היא נתקלה בקיר בכל פעם כשניסתה לבקש מהם עזרה בנוגע לבעיות שהיו לה באותה תקופה בחיים עקב מחלה של אבא שלי. למרות שהלכה לפסיכולוגית, מצבה אט אט התדרדר עד שניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים. בנס אני ואבי הצלחנו להציל אותה, ולאחר שהתעוררה ובכלל במהלך השנה האחרונה, היא לא הביעה חרטה. מאז הייתה בטיפול של כמה חודשים בבית חולים לבריאות הנפש ומצבה השתפר (יחסית). לאחר שיצאה משם היו לה עדיין "נפילות", אבל סה"כ הכיוון היה חיובי. על טיפול פסיכולוגי היא לא מוכנה לשמוע במשך כל התקופה מאז שיצאה משם. עם זאת, לאחרונה כשהיא חווה את אותן נפילות מאוד קשה לה להתרומם בחזרה ובשבוע האחרון חזרה למצב הקשה שהייתה בו לפני ניסיון ההתאבדות שלה. היא לא מפסיקה לחזור על זה שהיא מוכנה לנסות להתאבד שוב, היא פשוט פוחדת שגם הפעם זה לא יצליח לה ואז יכול להיות שהיא גם תישאר עם נזק גופני וגם תישאר בחיים. היא לא מוכנה לקבל שום עזרה חיצונית וגם לא עזרה ממני מאחי או מאבא שלי. אני ממש אובד עצות ולא יודע איך לעזור לה. אישפוז כפוי יגמור אותה לגמרי כי יש לה פחד עצום לחזור למקום בסגנון הזה. אם היא לא רוצה לעזור לעצמה ולכפות עליה את זה גם לא בא בחשבון, אז אני פשוט לא יודע מה לעשות. איך מתמודדים עם זה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום. אכן לפי התאור אמא סובלת מדכאון עמוק .. אשר מונע מימנה תיקווה לשיפור . חוסר תיקוה הוא חלק מהדיכאון וכן גם התנגדות לכל מהלך הדורש התגייסות. מציעה שבלב ראשון תדאג שיהיו סביבה אנשים במשך היום ולהיות איתה בקשר. גם בדיכאון עמוק יש מצבים של שיפור . אז כדי להציעה לה לפגוש לפחות עובדת סוציאלית קהילתית. אולי תוכל דרך שירותי הקהילה לקבל עזרה. הרבה אהבה ותמיכה יכולים לרכך את ההתנגדות. אך השאלה מי יכול להיות שם עבורה. אל תאבד תיקווה להציע לה עזרה תרופתית . התרופות מהדור החדש מאוד יעילות לדיכאון. אין ספק שאמא שלך זקוקה לחיבוק מהמשפחה.. אבל גם בן מסור זה מקור לתמיכה.

04/09/2017 | 22:28 | מאת: סהר תמיכה

היי רפאל, אני משערת לעצמי עד כמה הדילמה הזו מרגישה כמו בחירה בין הפטיש לסדן, מצד אחד אתה רוצה לכבד אותה ואת הרצונות שלה באשר לטיפול ומצד שני אתה חרד מפני ניסיון אובדני נוסף שעלול לא להסתיים בנס... כמו כן אני מתארת לעצמי שאתם כמשפחתה הקרובה, חווים יחד איתה את העליות והמורדות, ועד כמה זה קשה היפוך התפקידים שנוצר ביניכם בשל הנסיבות. אני רוצה להמליץ לך ו/או לכם לפנות לאחד מהמרכזים לתמיכה בקרובי משפחה של אנשים עם מחלה נפשית. הם נותנים ליווי רגשי, וכן סיוע במידע רלוונטי לטיפול בקרוב המשפחה המתמודד עם מחלה, ובנוסף מציעים גם ייעוץ משפטי. מצרפת קישור לאתר משרד הבריאות בו מידע על מרכזים אלו: https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/families/Pages/families_centers.aspx בנוסף רוצה להזמין אותך לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), יש לנו פורומים וצ'אט אישי דרכם ניתן להתכתב באופן אנונימי עם אחד מאיתנו המתנדבים ולא להיות לבד בהתמודדות המורכבת הזו... אם תרצה נשמח להיות עבורך אוזן קשבת, מקום בו תוכל לפרוק את מה שעובר עלייך ובתקווה להתמלא מחדש בכוחות. אם תרצה מחכים לך ב- http://www.sahar.org.il/ שלך, מתנדבת סה"ר

25/09/2017 | 12:54 | מאת: טל

לדעתי, אתה צריך לגרום לה להתעניין שוב בחיים ושלא יהיו מבחינתה חסרי משמעות וחד גוונים. איך עושים את זה? רושמים לחוג אפילו פעילות ספורטיבית. טסים קצת לחו"ל. הצגות. לראות רק תוכניות טלויזיה שמחות כמו קומדיות וסדרות מצחיקות. בקיצור לעורר בה את הצד הזה . כדי שיהיה לה על מה להיאבק.

19/07/2017 | 17:27 | מאת: שלומע

מה הם הסיכונים העתידים במקרה שבו נישאים גברים יהודים-ישראלים בחו"ל לנשים לא-יהודיות וממשיכים לגור בחו"ל.. כשבאים הילדים, כשהיהודי רוצה לחזור לגור בארץ... מבחינה משפטית

שלום . כשזוג התחתן ונולדו ילדים והם חוזרים לישראל. בארץ הילדים מקבלים את דת האם. ומכאן שירשמו בארץ במרשם התושבים, כלא יהודים. כמובן שיש אפשרות לעבור גיור.

28/08/2016 | 21:11 | מאת: בעייתית

שלום אילנה, אף פעם לא הבנתי את עצמי ואת מיניותי והנה מצאתי משהו שמתאר די נכון את מצבי. אז אני שמה את הציטוט. אני יודעת שתכתבי לי ללכת לסיוע. אבל חשוב לי להבין מה יכולה להיות הסיבה אשמח להשערות. וגם כמה זמן נמשך טיפול שכזה. זו הבעיה:פחד ממיניות או סלידה ממיניות הם תגובה עקבית לפעילות מינית או אפילו לרעיון של פעילות מינית",פעמים רבות ניתן לבלבל את הפחד עם חשק ירוד, כי ההימנעות מתפרשת לעיתים קרובות כחוסר עניין בנושאים מיניים. אך למעשה, פוביות מיניות הן בעצם מנגנון הגנה נגד מצבים שיוצרים חרדה כמו אינטימיות ומגע. סלידה ממין, למשל, עלולה לגרום לחרדה ללא שום מגע מיני; עצם המחשבה על מין או כל סוג של מגע גופני הקרוב לו גורמת לתגובת חרדה קיצונית ואף להזעה, שלשול ובחילה. ציפייה למין או להיבט כלשהו של פעילות מינית יכולה לעיתים לעורר חרדה גדולה יותר מאשר הפעילות המינית עצמה". זה משהו שהתרחש באיזה שהוא שלב בחיי ואני כבר לא מעוניינת להכיר או לצאת עם בחור כי אני ממש מרגישה שאני לא רוצה מגע ואכן זה יוצר בי אי נוחות ובחילה. למה ואיך יוצאים מזה?? הבעיה כיום שאם אני אצא עם מישהו וישר יתחיל לגעת בי בדייט הראשון אז יווצר תגובה כזו אם זה מישהו שאני מכירה ומאוהבת בו ואז אצא והכל לאט אז לא אבל אין לי מישהו כזה שאני מכירה הכל זה הכרויות בזק ואני חייבת להשתנות:)

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, הסיבות לסלידה ממין, הן רבות ביותר ומגוונות ויש להן דרכי ביטוי שאף הן רבות ומגוונות. סלידה ממין יכולה להתבטא בחוסר חשק מיני ובהיעדר תשוקה מינית. המנעות מאוננות, תופעות חרדה מגוונות גופניות , החל מכאב ראש בחילה ,סחרחורת כאבי בטן וכו' כאשר עומדים לפני פגישה עם בן/ בת במין השני. וחרדה סלידה והימנעות כאשר נוצר מגע קל ביד ,בכתף בזרוע או אפילו בברך. אין סיבה אחת מסויימת שניתן להצביע עליה ולומר שזו הסיבה שהביאה לתופעה. למגוון תופעות כה עמוק ורחב קיים באופן טבעי מגוון גדול של סיבות ונסיבות עבר אשר כולם ביחד נארגים לכדי תשתית פנימית ,המביאה לרתיעה המינית. השאלה שלך דומה מדוע קרס החניון התת קרקעי ברמת החייל? האם זו בעיה של תכנון או חישוב קיימו לא נכון או ביצוע לא נכון או רשלנות וכך הלאה סדרה ארוכה של שאלות שעל כל אחת מהן יש לתת את הדעת לחוד. ואם נלך מן המשל לנמשל שהוא עמדתך כלפיי מיניות וקשר אינטימי עם גבר הרי שיש לעקוב אחר מסלול חייך מיום היוולדך, כולל היחסים הקרובים במשפחה לכל אחד מן ההורים ,יחסי ההורים בינם לבין עצמם, רמת המיניות בבית ועמדות של ערכים, חינוך וסביבה . בקיצור הרשימה היא ארוכה ומורכבת. ואי אפשר לעשות שלוף ולתת תשובה אחת. זהו תהליך של התבוננות עצמית במסגרת של טיפול פסיכולוגי. כל טוב ובהצלחה אילנה

26/08/2016 | 08:44 | מאת: יפית

בת 36 גרושה 6 שנים ובמערכת יחסים קבועה עם גבר בן 45 4 שנים. בתחילת הכרותנו באחד הפעמים בקיום יחסי מין לא הרגשתי את איבר המין שלו ואז מדדתי לו את גודלו איבר המין והיה 12 סמ.בזיקפה כמובן. לאחרונה שוב מדדתי לו וגודלו 16 סמ. מה הסיבה לכך? יש לציין שאנו מקיימים יחסי מין כמעט כל יום.. יש לזה קשר?

פונה יקרה, ראשית אני מתקשה לענות במדוייק על השאלה שכן לא ברור לי אם מדדת את האורך או הרוחב. רוחב 12 ס"מ באיבר המין עוסק באיבר מין עבה ללא ספק ורוחב 16 של איבר המין הוא עבה ביותר, הוא בתחום הנדיר. אם מדובר באורך, בין 12-16 הם אורכים סבירים ותקינים ,כאשר 14 באורך נחשב איבר ארוך. כך שראשית איני יודעת אם התכוונת לאורך או לרוחב, בשני המקרים הן של היקף והן של אורך גודל 12 , לא ברור למה לא הצלחת לחוות את האיבר שבתוכך. אם את טוענת שחל גידול בעובי או באורך, כך או כך מוטב שתשאלי את בן זוגך אודות הנושא. יתכן וחלה התעצמות בעוצמת הזיקפה שלו. אני חושבת שהטוב ביותר הוא לשאול אותו. כל טוב ובהצלחה אילנה

24/08/2016 | 22:09 | מאת: יעל

הייתי עם בחור שאני יוצאת איתו בפעם הראשונה במיטה. בהתחלה התמזמנו עם בגדים תחתונים בלי חדירה והוא גמר. כמה דקות אחרי זה עמוד לו וירדתי לו במשך מעל ל 45 דקות והוא פשוט לא הצליח לגמור... אחר כך עשינו הפסקה(לא היה סקס מלא בשום שלב), ואז ניסיתי שוב... ירדתי לו במשך חצי שעה והוא עדיין לא גמר.. רציתי בבקשה לברר: האם זה משהו חריג? או שזה משהו שקורה? ומה יכולות להיות הסיבות? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

יעל היקרה, הדבר החריג היחיד בשלב הזה הוא אורך הזמן שבו את מסוגלת לרדת לבן זוגך."העבודה" שלך עליו היא עצומה, אדירה וצורכת סבלנות בלתי רגילה. הרפי מכך. זה בהחלט עשוי ליצור לחץ ודרישה כלפי הגבר שסוף סוף יתן תפוקה למאמצייך האדירים יוצאי הדופן. להערכתי כדאי להרפות לחלוטין ממאמצי יתר . במפגשי מין ראשונים עלולים לבוא לידי ביטוי חוסר ביטחון מצד כל אחד מהצדדים, חרדות ושיבושים בתפקוד. סיכום העניין הוא שבפעם הבאה היכנסו למיטה בעירום מלא כך שחדירה תהיה אפשרית כחלק מההתעלסות הכוללת . יתכן ותהיה זו חדירה קצרה מאוד.יתכן שתהיה גמירה מהירה ובעצם כל דבר אפשרי במקרה הזה. רצוי לא להיבהל, לא להאשים. לזרום עם מה שיש ולא לעשות מאמצים אדירים לשדרוג המצב. נוסחת הפלא היא נינוחות וקבלה. אם לאורך זמן , תוך מספר חודשים לא תחול השתפרות בתפקוד המיני של בן הזוג ,יש אז מקום לפנות לייעוץ סקסולוגי. לפני כן, זירמי עם מה שיש והעבירי את המסר ששניכם לא צריכים להתאמץ יתר על המידה. כל טוב ובהצלחה אילנה

15/08/2016 | 07:26 | מאת: נונית

היי אני בת 35 בקשר עם גבר בן 42. יוצאים מזה 5 חודשים. יש בינינו משיכה חזקה ובסקס לגמרי התגמשתי בגבולות שלי איתו. הענקתי לו מין אוראלי וזה משהו שלא הסכמתי לעשות עם פרטנר קודם שלי. הבעיה שזה לא הדדי ושביקשתי לקבל ממנו גם באותו מטבע הוא טוען אינו אוהב לרדת לנשים. מצד שני מצפה שאמשיך לפנק אותו. הוא גם תמיד מאחר ליציאות שלנו בין 15-30 דקות ולא משנה כמה הערתי לו על זה הדפוס של האיחורים ממשיך. זה מפריע לי אבל יש דברים אחרים בקשר שמושכים אותי אליו. הוא עובד במשרה מכובדת ומרוויח היטב ואני רק במשרה חלקית מאד בשכר נמוך. לפעמים מרגישה שבגלל הפערים האלה הוא מרשה לעצמו להתייחס אליי כמובנת מאליה למרות שבעצם הוא לא באמת משקיע בי כלכלית בצורה מיוחדת כלשהי. כן טורח לשלם את החשבון בבתי קפה עבור שנינו וזהו בעצם. אני מרגישה אי נוחות מכך שהוא לא מוכן לרדת לי אבל מצפה שארד לו תמיד כשהוא רוצה. וגם האיחורים שהוא לא משנה את הדפוס הזה למרות שהבהרתי לו שזה מפריע לי. הסקס בדכ מצויין חוץ מהנושא של 'אי שיוויון' באוראלי. אבל תוהה אם הוא סתם מנצל אותי לסקס או יש כוונות מעבר.. ואם יש כוונות מעבר כי אנחנו כבר בגילאים של הקמת משפחה אז משהו בחוסר איזון של הקשר מפריע לי. אין בנינו ככ דיבור על דברים. מרגישה שבסוף אאלץ לשים גבול ולשקול פרידה אם משהו לא ישתנה... וחבל לי כי מצד שני אנחנו ככ נדבקים זה לזה פיסית וכן חשים קשורים. האם הוא לוקח אותי כמובן מאליו? חושבת שבחורה שמעריכה את עצמה יותר לא הייתה נשארת איתו בנסיבות האלה.

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, השאלה המרכזית היא לדעתי, האם כל מחשבות הנחיתות שיש לך אודות עצמך והתפישה שהוא לוקח אותך כמובן מאליו ולא מוכן להתחשב בצרכייך לכאורה, היתה מתקיימת במחשבתך גם אם הייתם בעלי יכולת השתכרות זהה? נראה לי שהפער הכלכלי בינכם משחק פה תפקיד חשוב מאוד. מצד אחד , את רואה בו בן זוג ראוי בשל רמת השתכרותו הגבוהה, ואת חשה רגשות נחיתות ביחס לעצמך על השתכרותך הנמוכה יחסית. בו בזמן דווקא בגלל היותו לפי ראייתך בעל אמצעים , את רוצה בו כבן זוג בשל יכולתו הכלכלית. פירוש התסבוכת הזו הוא שאחד הדברים המרכזיים שבגללו את רוצה באותו גבר, גורם לך לכעוס עליו ולבוז לעצמך. התמקדת בשני תחומים, המיני והאיחורים. לא ברור לי מה קורה בשאר התחומים כלומר, מידת ההנאה הנפשית הידידותית שיש בינכם, מידת התכיפות בה אתם נפגשים ובאופן כללי, מה הן המחוות התן וקח אשר ביחסים , ומהן התחומי העניין המשותפים אשר בקשר? באשר לאיחורים : יש בני אדם, הלוקים בתסמונת המאחר הכרוני, נסיון לאלף אותם, יצרוך המון אנרגיה לאורך זמן ולא תמידהוא יצליח בהכרח. בשלב הנוכחי לא הייצתי נכנסת למקום הזה עם כל אי הנעימות שהוא גורם לך. אל תראי בזה זלזול אישי נגדך, אלא תראי בזה את תסמונת המאחר הקבוע בה לוקים הרבה גברים ונשים. הפתרון הוא פשוט להוסיף בראש עוד רבע שעה עד חצי שעה לכל זמן שקובעים איתם. באשר לעובדה שהשתחררת ואת מסוגלת להעניק מין אוראלי, הרי שזהו רווח נקי שלך של שחרור מיני "על הדרך "כמובן נהנה מכך גם בן הזוג שלך. אבל במקרה הזה אין לצפות לתמורה לאגרה בהכרח יש בני אדם גברים ונשים שאינם מסוגלים להעניק מגע אוראלי לבן /בת זוגם. הדבר נובע מעכבות פנימיות שלהם ובמובן הזה לא תמיד מתקיים בין בני הזוג חוק התן וקח כלומר לא תמיד ניתן ליצור שיוון בהענקת מגע אוראלי בין הגבר והאשה. יש הרבה מקרים בו המצב הפוך, בו הגבר נהנה לתת מגע אוראלי והאישה לא יכולה לתת חזרה. הנושא הזה רגיש ולא תמיד יש פתיחות ויכולת לעשות זאת לשני הצדדים באופן סימטרי. אין זה אומר שאוטומטית אם את עושה זאת אז "מגיע לך" מגע אוראלי. קיצורו של דבר בכל מערכת יחסים אנו מיתחשבנים במודע או שלא על מה אנו מקבלים בקשר ומה אנו נותנים בתמורה. במקרה הנוכחי נראה שאת מתחשבנת אולי קצת יותר מדי ומתמלאה מרירות וכעס על עניינים שהחלט ניתן לספוג אולי לא באהבה אבל מתוך עמדה של קבלת המציאות. הנושא העיקרי לדיון בינך ובין עצמך ובינך לבין זוגך הוא הנושא הכספי וכמו כן, האם אתם רואים עצמכם כפרטנרים לנישואים. בתוכן הסמוי של דברייך את כאילו אומרת "יש לי בן זוג עשיר וקמצן, אז מה יוצא לי מכך ובנוסף לכך הוא לא יורד לי ועוד מעז לאחר", זוהי פלטפורמה של אמירה בהחלט לא סימפטית היוצרת תשתית רגשית שלילית בתוכך. כל טוב ובהצלחה אילנה

12/08/2016 | 17:56 | מאת: 123

אתמול הייתי עם מישהי וכששכבנו בפעם הראשונה הייתי עם קונדום וגמרתי כשהוא לא היה עליי בחוץ . לאחר איזה 5 -10 דקות עשינו את זה שוב והפעם בלי קונדום ולא גמרתי בכלל. בין שתי הפעמים לא השתנתי ולא וידאתי אם האיבר שלי נקי לגמרי… האם יש סיכוי שהיא תיכנס להריון? האם צריך לקחת גלולה?

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקר, באופן כללי נחשב מאוד לא רצוי לשכב בלי קונדום הן עבור האשה והן עבור הגבר גם אם האשה לוקחת גלולות נגד הריון. הסרת הקונדום היא רצויה מאוד אך זאת, אך ורק לאחר ביצוע בדיקות רפואיות נגד איידס כמובן אך יותר מכך נגד המחלות הפושטות במקומותינו כמו אש בשדה קוצים. כגון הרפס , והקונדילומה והפפילומה. עלייך לדעת כי גם שפיכה מחוץ לנרתיק איננה אמצעי בטוח כנגד הריון שכן טיפות הזרע נמצאות בתנועה וכמו כן חדירה בפעם שניה בהחלט יכולה להותיר מספיק זרע בקצה הפין שלך. ראוי להיות חכם, להישמר ממחלות מין ולא לקיים יחסי מין בהיעדר קונדום אם האשה אינה מוגנת ע"י גלולות ואם שני בני הזוג לא עברו בדיקות רפואיות לאשר הימצאותן של מחלות מין. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי אני בת 21 יוצאת כמה שבועות עם בחור שמאוד מוצא חן בעיניי לשנינו אין נסיון מיני, הכי רחוק שהגעתי זה להוריד חולצה ולהשאר עם חזיה הוא מצידו מרשה לעצמו להוריד את כל הבגדים ולאונן לידי וזה דווקא כיף לי לראות אותו מאונן הוא מאוד רוצה שנשכב אבל אני עדיין לא רוצה והאמת היא שהוא לא לוחץ עליי. אבל בשבוע האחרון קראו שני דברים שדי פגעו בי: ישבנו בבית קפה על חוף הים ובאותו זמן הגיעו כמה נשים ומכרו בדוכנים, אחת מהן לבשה חצאית קצרה שהרוח העיפה כל הזמן למעלה וראו לה את התחתונים והבן זוג שלי כל שניה הזיז את הראש שלו הצידה והסתכל עליה וככה זה היה כל השעה וחצי שהיינו שם הוא התעניין בה יותר מאשר בי אבל לא אמרתי כלום. וגם ערב אחד ישבנו לראות טלויזיה והיה שם די הרבה עירום וסצינות מין באמצע הלכתי למטבח והוא עצר את הסרט כשחזרתי הספקתי לשניה אחת לראות אותו מאונן עם היד בתוך התחתונים ומיד מוציא אותה. האם ההתנהגות שלו נורמלית וכל הבנים ככה ? האם זה בגלל שאני לא עושה איתו דברים מיניים האמת כבר החלטתי שהייתי רוצה להשאר רק עם תחתונים כשאני איתו ולאונן לו אבל בגלל מה שהוא עשה אני לא בטוחה.

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, מטעמים רגשיים שלך, את מעדיפה בשלב הזה של היותך בת 21 לדבוק בעמדה של מסוייגות מינית. אם את נהנית מהמגעים שבינך לבינו אין שום סיבה הגיונית, חברתית או נורמטיבית המונעת ממך להוריד גם את החזיה וגם את התחתונים ובעצם להתחיל לקיים יחסי מין בגיל 21 , שהוא גיל המתאים לכך מכל הבחינות בהתאם לתרבות החילונית של ימינו. בנות החשות רתיעה מינית בתחילת שנות ה20 ו"שומרות" על בתולויהן עד אמצע שנות העשרים והלאה, חשות עם הגיל תחושה רגשית ההולכת וגוברת של בושה והחמצה אודות הישארותן בתולות. החל מאמצע שנות העשרים,או אפילו פחות מזה , להיות בתולה בתרבות מערבית חילונית , זו לא מחמאה גדולה לאישה. זה מצביע על עכבות מיניות, פחדים מיניים או מורכבות רגשית כלשהי. מתוך דברייך, את עדיין אינך בשלה ללכת עד הסוף, אינני יודעת למה, זהו עניינך הפרטי. בן זוגך, שהוא ככל הנראה בגיל פלוס מינוס, הוא באופן מיני בעל תשוקה מינית גבוהה בהתאם לגילו. בהיעדר סיפוק מיני ביחסים, הוא מחפש פיצויים מסוגים שונים. חשוב להדגיש גם אם תשכבו באופן סדיר, אין כאן הבטחה שהוא לא יאונן בהיותו עם עצמו או שהוא ימנע מלהסתכל על נשים צעירות וסקסיות. מכל מקום ההתנהגויות שאת מתארת לגביו הם בגדר הנורמה והשאלה היא , מדוע הדבר קשה לך כ"כ לקבלה? ומדוע את עצורה כ"כ בקצב התפתחותך המינית ובנכונותך להפתח לפניו? כל טוב ובהצלחה אילנה

02/08/2016 | 23:46 | מאת: יואב

היי יש לי ידידה מהאוניברסיטה וקבענו ללכת ביחד לאנשהו ותמיד שאנחנו נפגשים אנחנו מתחבקים חיבוק ידידותי, כשהגעתי בערב לדירה שלה היא בדיוק חזרה מהחדר כושר אז לא התחבקנו והיא הלכה להתרחץ אני לא יודע מה קרה לי אבל הצצתי לה בזמן שהיא התרחצה ולא יכולתי להתאפק והתחלתי לאונן אבל לא גמרתי כי פחדתי שזה יסתבך ( לא היה לי מגבון או טישיו ובכל מקרה לא היה לי איפה לזרוק אותו אחרי השימוש בלי שהיא תמצא אותו ) בדיעבד אני מצטער שלא גמרתי כי ראיתי שהיא סיימה להתרחץ והתחליה להתלבש אז הלכתי לסלון כולי עדיין מתרגש וכשהיא באה לבושה בחצאית מיני וחולצה עם מחשוף נגשתי אליה לחבק אותה ולא יכולתי לעצור הצמדתי עם היד את הישבן שלה לזין שלי ופשוט גמרתי בתחתונים. להפתעתי היא לא כעסה עליי ודווקא חיבקה אותי עד שנרגעתי ושלחה אותי למקלחת וכשיצאתי פשוט נשארנו בדירה שלי וראינו סרט בלי לדבר מילה על מה שקרה. אחר כך בבית חשבתי שאולי היא בכוונה רצתה שאני אראה אותה ערומה במקלחת ? חשוב לציין שהיא ממש בחורה יפה וחתיכה ואני רק ממוצע ומוזר לי שהיא תרצה אותי

פונה יקר, מה הבעיה? אתה הגבת בתשוקה מינית הולמת ותואמת למראה ידידתך הקרובה, והבחורה אף היא יש לה ככל הנראה כימיה מינית כלפיך. מה הקשר אם היא סקסית ויפהפיה ואתה בעיניי עצמך לא הגבר הנאה ביותר עלי אדמות? בעיניה ככל הנראה אתה סקסי וגברי וזה מה שחשוב. מי אמר שיש טייפקאסט אוניברסלי של הגבר אליו נמשכות נשים? אני חושבת שיש בהחלט מקום לברר את המשך מערכת היחסים בינכם ולא להירתע ממה שאתה מדמיין שהיא חיצוניות בלתי מספקת לדעתך. אגב , הרבה נשים נרתעות מגברים יפיופים או שרירניים או אתלטים מדיי ומעדיפות דווקא את הטיפוס של הגבר "הממוצע" . כל טוב ובהצלחה אילנה

30/07/2016 | 21:41 | מאת: בת 16

היי, זאת פעם ראשונה שאני כותבת בפורום.. אז ככה, חברה שלי הכירה לי מישהו קרוב משפחה שלה, הם יהיו ביחד בחופשה ודיברנו דרך הטלפון שלה כי אין לו טלפון. אחרי כמה זמן התאהבנו... עד שנגמרה החופשה והם היו צריכים לחזור הביתה.. הוא גר בראשון אני בפתח תקווה אז נאלצנו להיפרד... אחרי חודש הם היו בחופשה שוב ודיברתי איתו במהלך החודש הזה לא הפסקתי לחשוב עליו לדקה רק רציתי לראות אותו אחרי שדיברתי איתו הוא רצה שנחזור אמרתי לו שזה בלתי אפשרי הוא הבין אותי אבל עדיין שלחנו לבבות אחד לשני ודיברנו כאילו אנחנו זוג... הם חזרו מהחופשה השניה ואני לא מפסיקה לחשוב עליו כל פעם שאני שומעת ראשון או את השם שלו אני ישר בוכה וזה כואב לי כי אני יודעת שאני לא יכולה לדבר איתו יותר וזה כואב לי כי אני באמת אוהבת אותו... מה לעשות? איך להתגבר עליו..?

פונה יקרה, הסיפור כולו נשמע קצת לא אמין וקצת הזוי. ראשית ניתן לרכוש טלפון במחיר של 150 שח שהם לא סמארטפון, כך שהעניין שלבחור שבגיל 16 אין טלפון נייד קצת משונה. הוא יכול ללכת לעבוד ולממן זאת, במקום לנסוע לחופשה עם קרובת משפחתו. קיים בי חשש שהקשר הרגשי האמיתי הוא בין קרובי המשפחה-חברתך וקרוב משפחתה, ואם אינו קרוב מדרגה ראשונה כלומר ,אח, הרי קשר רומנטי ומיני ביניהם מותר וחוקי לפי היהדות ולפי חוקי מדינת ישראל. לא ברור לי מדוע המרחק בין ראשון לפ"ת גדול מדי על מנת להפגש? כך או כך נראה לי שזה רומן דמיוני שעיקרו מבוסס על קשר טלפוני ולא על קשר מציאותי בחיים השוטפים. אני יכולה להבין את כאב הלב וההתאהבות הרומנטית שסחפה אותך, אך למעשה היה זה סיפור נחמד טלפוני ולא קשר זוגי ממשי. נוסף לכך , האופן בו התקיים הקשר הצריך כל הזמן את הצלע השלישית שהיא חברתך כנוכחת בסביבה, שזהו ללא ספק טעם רציני לפגם. אלמלא התחזוקה של חברתך הקשר לא היה מתקיים כנראה. נסי למצוא ניחומים בקשר זוגי עם בחור מציאותי החי בטווח המאפשר לכם לחיות בקלות. כל טוב ובהצלחה אילנה

30/07/2016 | 08:36 | מאת: ניצן

שלום. רציתי להתיעץ. אני פעילה מינית ואוהבת סקס אך אני לא מצליחה לגמור עם הפרטנר שאיתי. אני מצליחה להגיע לסיפוק רק עם עצמי כשאני רואה סרט שמגרה אותי.הרבה יותר קשה לי להגיע לסיפוק בלי סרט.המצב מתחיל קצת לייאש אותי שאני לא מצליחה לגמור עם מישהו. אני כן משוחררת באקט עצמו. מה אפשר לעשות והאם זה מקרה שקורה הרבה?תודה רבה על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

ניצן היקרה, את סובלת מתופעה של מעצור ביכולת האורגזמית בנוכחות בן זוג. קל לך ונעים לך להגיע לסיפוק ביחידות . אין זו תופעה מוזרה וגם לא יוצאת דופן היא בהחלט נוכחת וקיימת. משהו כמו 20-25 אחוז מהנשים תמצאנה בקטגוריה זו. האופציה לטיפול מיני היא אופציה של יצירת התקרבות הדרגתית תודעתית בינך ובין בן הזוג בזמן האוננות שלך. כלומר תחילה הוא יודע מתי את מאוננת אך אינו נמצא באותו החדר ואולי אפילו לא בתוך הבית ובהדרגה מתקרב באופן פיזי לפי תגובותייך ויכולתך עד למצב שבו הוא נוכח ונמצא לידך במיטה בזמן שאת מאוננת ומגיעה לסיפוק. בהגיעכם למצב טוב זה, מתבקש ורצוי להעביר את ניהול הגירוי המיני שלך לידיו. הכל נעשה מאוד בהדרגה ובאוירה של נינוחות ,הומור ושיתוף פעולה. צריך לשם כך בן זוג קבוע. מקור הבעיה, הוא בחוסר אמון מאוד בסיסי מתקופת ראשית החיים, בתקופה שבה המערכת העיצבית הפראסימפתטית כלומר מערכת העצבים האוטונומית האחראית על הרפיה והתמסרות עברה חסימה מסויימת בשל תקלות ביחסי האמון הבסיסיים במשפחה ולפיכך בנוכחות גבר ,אינך מסוגלת להגיע לאורגזמה שבה המערכת הזו משתחררת לכדי רפלקס האורגזמה. כל טוב ובהצלחה אילנה

24/07/2016 | 09:07 | מאת: אליסה

היי, אני בת 22. אני נמצאת בזוגיות כבר 3 שנים. התחתנו אחרי שנה ביחד. אני הראשונה שחו והוא הראשון שלי. הוא גם בן הזוג הראשון שלי האמיתי. הזוגיות הייתה מאוד אינטנסיבית מהרגע הראשון, היינו כל הזמן ביחד, לא נפרדנו לרגע, עברנו לגור ביחד מהר מאוד והאינטימיות הרגשית הייתה מאוד גבוה, הייתה פתיחות מאוד גבוה אחד עם השניה, ואחרי כמה חודשים של מערכת יחסים כבר הרגשנו שאנחנו נועדנו להיות יחד ושאנחנו בלתי נפרדים ונצחיים. בחודשים הראשונים והמעטים הייתה משיכה מינית גבוה מאוד מהצד שלי. הייתי כמו נמרה לדבריו, והיה לי מאוד כיף. גם מצאתי את עצמי רוצה לרדת לו ונהנית מזה והכל היה מושלם. לאחר כחודש-חודשיים (לא הרבה זמן בכלל) היו לי כאבים ולאחר חודש ומשהו רק אובחנתי עם דלקת בצוואר הרחם. לאחר הטיפול הכאסים המשיכו ולאחר המון המון המון זמן אובחנתי עם וסטיבוליטיס. כל התקופה הזאת לא קיימנו כמעט יחסי מין ואם כן אז עם כאב אדיר שלי וסבל. הוא חיכה לי במשך שנה שלמה בלי יחסי מין כמעט בכלל. אני חייבת להודות שהתקופה הארוכה היא אשמתי. אני גררתי את הטיפול והאבחון. היה לי נוח להתעלם מזה למרות שהוא הביע בפניי את הקושי שלו ואת התסכול וכל פעם הייתי אומרת לו שאטפל סזה וכל פעם הזנחתי את המצב ולא הלכתי למספיק רופאים ולא טיפלתי במצב בצורה האופטימלית. לא הראתי שחשוב לי. התסכול שלו הצטבר והצטבר והתשוקה המינית שלי לא חזרה. במהלך התקופה של הכאב התחלתי להירתע מסקס ומהרעיון של סקס. כל מגע שלו הקפיא אותי וכל דבר חשבתי שיוביל לסקס ופחדתי. גם יחסי מין אחרים הרתיען אותי. לא רציתי להתמודד עם שום דבר מיני ושום דבר שיעורר בו חשק ובי כלום לא עורר חשק. לאחר שהחלתי טיפול לוסטיבוליטיס שכלל עבודה עם מאמנים (סירבתי לטיפול סקסולוגי-פסיכולוגי, אני מסרבת לחלוק את חיי הפרטיים עם אדם זר ומאמינה שדבר לא יכול להיפתר בעזרת עזרה מבחוץ אלא רק תוך עבודה משותפת של מי שהבעיה נוגעת לו), לאחר שהתחלתי את הטיפול הכאב ירד מאוד! כמעט נעלם לחלוטין ויכולתי ליהנות שוב מסקס ואף חוויתי יותר רצון לקיים אבל עדיין לא כמו פעם. עדיין יש חלק בתת מודע שלי שנרתע מסקס ואני יכולה להסתדר בלעדיו. הוא לא ממש חסר לי. רק לפעמים כשאני רואה סצנה סקסית בעיניי בסרט מתעורר לי רצון אבל לרוב כשזה מגיע לרגע האמת איתו אני נבהלת וזה יורד לי. אני נגעלת ממין אוראלי (מהטעם, מהריח, מהמרקם) והוא רואה את זה וזה מתסכל אותו. אני לא יוזמת מגע, לא מלטפת אותו סתם ככה, לא מראה מחוות קטנות של אהבה ומשיכה. יש לנו רגעים של סקס מהנים ומושכים, אבל בכלל לא כמו פעם, לא מספיק, והוא ממש ממש לא מרוצה. אנחנו חווים בעיות אחרות במערכת היחסים, כבר תקופה מאוד ארוכה והעניין הזה רק מכביד. במהלך כל המערכת יחסים כמעט הוא לא מרוצה ממני ומההתנהלות שלי. אני לא משקיעה מספיק במערכת היחסים ולא מחזירה לו יחס כמו שהוא מביא לי. אני מבטיחה לו שאשתנה או שאקפיד על איזושהי התנהגות ומפירה את ההבטחות שלי. אני חושבת בעיקר על עצמי ולא מוותרת על עצמי בשבילו. כל העניין הזה רק מכביד עוד יותר ואם הסקס יהיה מספק וטוב זה יקרב אותנו ואולי יקל על הבעיות האחרות. הייתי רוצה לקבל טיפים להחזרה של החשק התשוקה והרצון.

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, לצערי עליי לומר לך, כי הדרך בה את מתמודדת לא רק עם בעיות החסר בתשוקה מינית, ההירתעות מהתנהגויות מיניות והרתיעה הרגשית הכללית וההתנהגותית מבעלך, מצביעים על עמדה כוללת אנטיפתית כלפיי בעלך. מה שהתחיל כסיפור אהבה מדהים, אינטימי ומלהיב מינית הפך למקרטע ביותר מבחינה מינית , מלווה אנטגוניזם ועד מהרה גם שיבוש ביסים הבינאישים, בהם אינך מוצאת את האהבה והרצון לנתינה, להתחשבות ולהנאה משותפת כפי שהיה בעבר, למרות שאת מבטיחה להשתנות אינך מצליחה בכך. להערכתי או שהמצב ימשיך להיות לא תקין כי אין שום טיפ לגבי תשוקה מינית מאשר טיפ של אהבה עמוקה, אמון הדדי , פתיחות ושביעות רצון הדדית של שני הצדדים זה מזה. כל אלה חסרים במערכת הזוגית כרגע. הרושם הוא שהתחילה מערכת יחסים נהדרת ומטעמים שאינך מבינה בעצמך והם לא מודעים לך חלה נסיגה בהתנהגותך המינית ואח"כ הכללית. התשובה נמצאת ברבדים הלא מודעים שלך ועלייך להגיע אליהם ולהבין את עצמך ברמה עמוקה יותר מאשר כיום. מאחר ואת מגלה עמדה מאוד נוקשה ונחרצת שאינך מעוניינת לחשוף את עצמך בפני פסיכולוג/ית קליני/ת המתמחים ברבדים הלא מודעים, הרי דומה הדבר בדיוק לנסיגה באינטימיות בינך ובין בעלך. מה שהתחיל כ"כ יפה הפך להיות מאיים ואת נסוגת ממנו בנפש ובגוף. אני חושבת שעלייך לנהל שיחה מאוד רצינית ועמוקה עם בעלך בנושא הרגשי התנהגותי בינכם, שכן המצב המיני משקף כרגע את מצב היחסים הכללי. נסי להבין מדוע האינטימיות עברה שלב נסיגה וסגירה ומדוע יש בך התנגדות כה נוקבת לפתוח אותה בפני צד טיפולי כלשהו? כל טוב ובהצלחה אילנה

שלום, בעלי בן 46 בריא, לא מעשן , לא שותה ולא נוטל כדורים. יש לו זיקפה רק כאשר אני מבצעת לו מין אוראלי, אך כאשר הוא חודר אליי נופל לו בכל פעם. אנחנו רוצים להכנס להריון, אך משום כך הוא לא יכול לגמור בתוכי. הוא לקח פעם אחת את הכדור "תרים" וזה אכן שמר על הזקפה והוא גמר, אך מקריאה ברשת הבנתי שייתכן שהכדור יהפוך את הזרע לצמיגי, דבר המקשה על פוריות הזרע, ובנוסף ייתכן קוצר נשימה ודפיקות לב מואצות, אימו נפטרה מדום לב, ולכן אני מאד חוששת שהוא יקח את הכדורים כל יום, או כמעט כל יום.בנוסף עם קשרים אחרים, הגברים היו עם רמת מיניות גבוהה וחשק מיני תמידי, אצל בעלי אין אנרגיה מינית, אין לו חרמנות, ייתכן והוא איננו סטרייט? נשואים כמעט שנה. האם הוא צריך ללכת לאורולוג למרות שיש לו זקפה? ניתן לקחת כדורים מסוג זה על בסיס יומי? מה לעשות?תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

פונה יקרה, בואי נתייחס תחילה לשאלת ההריון שאני מניחה שאת מאוד ממוקדת בו. בואי נקבע ונאמר בצורה חד משמעית שלשם הריון אין צורך בחדירה לנרתיק. כל מה שצריך לשם הריון הוא מצב שהגבר מגיע לכלל שפיכה. סביר להניח שאם הוא מגיע לזיקפה באמצעות מגע אוראלי שלך , הוא יכול לשפוך לאחר מכן לתוך כוס או קערית קטנה וכמו כן, אני מניחה שהוא יכול להגיע לשפיכה ע"י אוננות עצמית. בהינתן שקיימת שפיכה של הזרע, את יכולה להרות באמצעות שתי טכניקות: 1. פנייה לרופא גניקולוג, אשר ישתמש בזרע הטרי של בעלך לשם הפרייתך באמצעות הזרעה. הוא ישאב את הזרע של בעלך לתוך צינור דק וארוך ובאמצעות בוכנה הוא יתיז את הזרע לתוך צוואר הרחם בהתאם לתקופת הביוץ שלך, אחריה יעשה מעקב של אולטרסאונד, כדי להבטיח שההזרעה תיעשה בתזמון ההולם. 2. אותה טכניקה ממש, ניתן לעשות בשיטת תוצרת בית . קונים מספר בוכנות של מזרק 5 cc בחנויות הפארם (כמובן ללא מחט) ולאחר שבעלך שופך לתוך הכלי האוגר את הזרע, שואבים בעזרת בוכנת המזרק את הזרע לתוך גוף הפלסטיק , מחדירים אותו לנרתיק ובעזרת משאבת הבוכנה , יורים את הזרע לתוך הנרתיק. שוב, חשוב שהתהליך יעשה בתקופת הביוץ שלך, שהיא בדר"כ 14 יום לפני המחזור הבא. כל מה שתואר עד כה על שתי שיטות ההזרעה בין אם ע"י רופא ובין תוצרת בית , ההצעה ניתנת בהנחה שאכן שניכם מעוניינים בהבאת ילד לעולם ושאין כאן כפייה של רצונך בהריון כלפיו. עד כאן הדיון בנושא הריון. באשר לקשיי הזיקפה של בעלך בזמן חדירה, לא הייתי קושרת אותם לשאלת ההריון אלא לשאלת איכות יחסי המין בינכם, זאת משום שהריון ניתן להשגה בכל מקרה גם ללא חדירה נרתיקית של איבר המין הזכרית. אם ברצונכם שתתקיים חדירה נרתיקית יכול בעלך לפנות לרופא המשפחה אשר ירשום לו ויאגרה או סיאליס. מומלץ לא לקחתן יותר מפעמיים שלוש בשבוע. קיימים מינונים שונים ויש להתייעץ עם הרופא על כך. מה שהייתי מציעה הוא שבעלך יעשה בדיקה אורולוגית מקפת של כלי הדם באיזור איבר המין וכמו כן שיעשה בדיקות דם לסוכר ולהורמון המין הזכרי טסטסטורון. כל הבדיקות הרפואיות שציינתי הן פשוטות מאוד וקלוש ובאות לאשר שאכן לא קיימת כאן בעייה רפואית לגבי אובדן הזיקפה בעת חדירה. אינני יודעת מה השפעת כדורי האון על פוריות הגבר וזאת עלייך לברר אצל רופא המתמחה בפוריות הגבר. אם הכל תקין מבחינה בריאותית אצל בעל וברצונכם המשותף הוא בראש ובראשונה להביא ילד לעולם, התמקדו ראשית בשאלת ההריון. לאחר שיושג הריון, יהיה לכם קל יותר אולי לקבל את השימוש בכדורי האון להשגת זיקפה בעת חדירה. גם שאלת ההורמון הזיכרי טסטסטורון, אותו הזכרתי קודם ראויה להיבדק. אמרת שבעלך אינו מיני במיוחד ולפיכך , אם הבריאות תקינה לחלוטין, הרי שמקור תקלות הזיקפה הוא פסיכולוגי. תוכלו לבחור אם לטפל בזה באמצעות טיפול סקסולוגי ,פסיכוסקסולגי או באמצעות כדורי האון. כל טוב ובהצלחה אילנה