פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

פורום זה מיועד לאנשים שעברו אירוע לב (התקף לב), צנתור, ניתוח מעקפים או מסתמים, השתלת קוצב או דיפיברילטור, השתלת לב וחולים עם אי ספיקת לב. הפורום נועד לתת מענה לשאלות בתחום הפעילות הגופנית לשיקום הלב, להורדת גורמי הסיכון (כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול וכו') ולמניעת אירוע לב חוזר. מטרת הפורום לענות על שאלות, כגון: - כיצד להתחיל פעילות גופנית לאחר אירוע לב? באיזה מינון? אילו פעילויות מתאימות? - מהם הדגשים לפעילות גופנית לחולי לב? - כיצד לחשב את הדופק המומלץ בעת פעילות גופנית לאחר אירוע לב? - האם ישנן הנחיות מיוחדות לחולי לב בעלי לחץ דם גבוה? לחולי סוכרת?
634 הודעות
593 תשובות מומחה

מנהל פורום שיקום ומניעת מחלות לב: אימון גופני

שלום בן 43, לא מעשן. עם עודף משקל לח"ד גבולי, לא מטופל בתרופות. אני עושה הליכות של שעה, 4-5 פעמים בשבוע. רציתי לנסות להעלות את התדירות לכל ימות השבוע. האם יש עם זה בעיה? האם זה עלול להזיק למערכת כלשהי בגוף (שלד, לב)? זה יכול להזיק מבחינת לחץ הדם? יש צורך בימי מנוחה או כל עוד מדובר בפעילות אירובית אין צורך? אציין שבדיקת אקו במאמץ תקין (בוצע בגלל גלי T הפוכים, אך זה כנראה המצב הרגיל אצלי). תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יאיר, תודה על פנייתך. ראשית אני רוצה לציין שהפעילות שאתה עושה ראויה להערכה, כל הכבוד לך. בעיקרון ההמלצות מדברות על פעילות גופנית אירובית (כגון הליכה) לפחות 5 פעמים בשבוע ורוצוי מידי יום. אולם, צריך לקחת בחשבון את העצימות בה אתה מתאמן. במידה ואתה מבצע הליכות בקצב איטי-בינוני, לא צריכה להיות בעיה בפעילות יומיומית. במידה ואתה הולך בקצב מהיר (כזה שמקשה על הדיבור בזמן ההליכה וגורם לתחושת עייפות שרירים או עייפות כללית), אני הייתי ממליצה על יום מנוחה בשבוע. עיקר הנזק האפשרי הוא לאו דווקא לבבי, אלא קשור יותר למערכת שריר שלד. עומס יתר עלול לגרום לכאבי שרירים ואף לנזקים ארוכי טווח. פעילות אירובית הינה מצוינת ללחץ הדם שלך ויכולה להביא לירידה בערכיו ולמנוע את התפתחות יתר לחץ הדם המתרחש עם הגיל. המשך כך! יעל

לפני 4 חודשים עברתי נתוח מרדפים מותר לשחק כדורגל פעם בשבוע או יותר

לקריאה נוספת והעמקה

הי ניסים לצערי לא אוכל לענות לך מאחר וחסרים לי פרטים רבים כגון: 1. גילך 2. מצבך הרפואי כעת: האם הלב נפגע? מידת התפקוד? רמת הסיכון שלך? 3. הרקע של הפעילות הגופנית: כמה היית פעיל לפני כן 4. האם עשית בדיקת מאמץ מאז הניתוח? 5. האם יש כאבים מהניתוח? 6. האם היית במכון לשיקום לב - אם לא היית ממליצה בחום להצטרף לתכנית של 3 חודשים ולקבל את כל הכלים והמידע הנחוצים לך לחזרה לשגרת חיים פעילה כולל פעילות גופנית. במידה ותוכל לספק לי את המידע הנוסף, אוכל לנסות לסייע, בברכה, יעל

02/01/2017 | 19:01 | מאת: אורי חסאן

ערב טוב בזמן האחרון אחרי שאני אוכל, יש לי החסרת פיעמה משהו כמו בין 5/10 פעמים בדקה כאילו הלב לא עובד בקצב אחיד לפעמים כדור אומפרדקס עוזר עשתי לפני חודש בדיקת לב במאמץ אצל רופא ספורט היה גם החסרת פיעמה הוא בדק וטען שזה לא בעיה האם אפשר לטפל במצב הזה הוא לחיות אם זה ממש מפריע לי מאד מפחיד אותי בנוסף אני מאד חרדתי לגבי כלל הבריאות שלי שכול דבר קטן מפחיד אותי בדיקות אקג עשתי לפחות בשנה אחרונה 30 תודה אם תענו לי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פעימות מוקדמות או כפי שקראת לזה "החסרת פעימה" הן לרוב אינן מסוכנות ואינן מהוות בעיה כלל וכלל. לחלק גדול מהאוכלוסיה יש אותן והרוב לא מודעים לכך (לא כולם מרגישים אותן). רצוי לעשות מעקב תקופתי (ולא 30 פעם בשנה) אלא אחת לשנה לכל היותר (אלא אם נאמר לך אחרת) על מנת לראות שהן נשארות יציבות וללא שינוי משמעותי. אני מניחה שזה מפריע לך במיוחד כי אתה מרגיש אותן וזו לא הרגשה נעימה, אך כפי שציינתי אם הרופא אמר שהן אינן מהוות בעיה במצבן הנוכחי, אינך צריך לדאוג. בברכה יעל

23/12/2016 | 21:08 | מאת: אורי

היי, שבוע טוב. אני משרת בסיירת מובחרת, מתאמן 24/7 ואדם בריא לחלוטין מלבד כאבים אורטופדיים המלווים עקב העצימות הגבוהה. עם זאת לחץ הדם שלי מוגדר כנמוך מהרגיל 48/130 וגורם לי לסחרחורות כאשר אני מעוניין לתרום דם. רציתי לדעת מה ניתן לעשות לגבי זה ומדוע המצב כך. יש לציין שאני נמנע ממלח שלפי מיטב הבנתי עשוי להעלות מעט את הלחץ דם.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, ראשית שאפו על השירות הצבאי, מורידה בפניך את הכובע. בעיקרון לחץ הדם שלך נמוך רק בחלקו, כלומר הלחץ הסיסטולי (המספר הגבוה) תקין ואף מעל האופטימלי והלחץ הדיאסטולי שלך (המספר הנמוך) אכן מעט נמוך. הפער ביניהם מעט רחב מן הרגיל. האם אתה סובל מכך רק כאשר אתה תורם דם? אם אינך סובל מסחרחורות בעת או לאחר ביצוע פעילות גופנית אינך צריך להיות מוטרד. בכל אופן, מאחר והפער בין המדדים הינו גדול הייתי מתייעצת עם רופא המשפחה (או הרופא בצבא). בברכה, יעל

18/12/2016 | 10:07 | מאת: יהודה

רצתי היום בקצב מקסימלי 5 פעמים אינטרוואלים בלילה היו לי כאבים בחזה שעברו אחרי 10 דקות בערך והקשו עלי להירדם הייתי בבדיקת לב לפני שנתיים שאמר שהכל תקין מה זה יכול להיות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יהודה, מתנצלת על העיכוב בתגובה. קשה לי לענות על שאלתך מאחר וחסרים קצת פרטים, כגון האם אתה בדרך כלל עושה אימון כזה? האם זה קרה לך בעבר? איזה אימון בדיוק עשית (ריצה, אופניים וכד')? האם הכאבים עדיין קיימים? בעיקרון אם אינך רגיל לאימון כזה ייתכן וזוהי תגובה של מערכת השריר-שלד שלך, או במלים אחרות כאבי שרירים כתוצאה ממאמץ חריג. כמובן שאם כאבים אלה חוזרים לך, חשוב ללכת לרופא ולהיבדק. גם אם עשית בדיקה לפני שנתיים זה לא אומר דבר, זה תלוי בגילך וברקע הרפואי שלך (כלומר: האם יש במשפחה מחלות לב, האם יש גורמי סיכון וכו). בברכת כושר ובריאות, יעל

14/12/2016 | 03:32 | מאת: רמי

היי יעל , אני בן 21 כיום לאחר החלפת מסתם (AS),ניתוח החלפת מסתם אאורטלי- מיכאני מטופל בקודמין , אני מתאמן בחדר כושר אולם אני לא יודע מה המשקלים שאני יכול להרים , יש לציין שהדופק מטרה שלי הוא 179 , אולם אני מגיע ל 120 -140 באימון מחשש שיקרה לי משהוא, אני רוצה להרים משקולות או לעשות פעילות התנגדות ואני לא יודע מה ההמלצה ? יש לציין ששני רופאי לב אישרו לי להתאמן בחדר כושר ואני מוגדר כאדם בריא לכול דבר חוץ ממניעה של פציעות בעקבות הקומדיין , תוצאות אקו שיש ברשותי תקינות + כולל מבחן מאמץ , אני יודע שההמלצה היא לא להרים יותר ממשקלים של 5 קילו אולם אני צעיר , לפי מיטבה ידעתי יש לי דליפה קטנה מאד שהיא אחרי ניתוח של החלפת מסתם וידוע ועיצרות גרד קלידנית קלה מאד . רופאי הלב שלי נתנו לי אירובי חופשי - ריצות שיחות אולם לגבי משקלים אין להם את היכולת לענות על זה ! כמה אני יכול להרים ? מה השיא שאוכל לעצור ? (לא מובן איך נותנים לי לרוץ אבל להרים 6 קילו בכול יד זה לא ..). ANTI COAGULATION LONG TERM USE CURRENT (11/2011) • BICUSPID AORTIC VALVE CONGENITAL (birth) AS;AR • AORTIC VALVE REPLACEMENT (11/2011) זה היה לפני הניתוח .הערות הללו אשמח לתשובה !

14/12/2016 | 18:06 | מאת: רמי

האם אפשר לבצע מתח ? שכיבות סמיכה? מקבלים עם גומי . תודה רבה רבה

13/11/2016 | 23:08 | מאת: ערן

שלום מה מנגנון ההשפעה של פעילות גופנית (כמו הליכה וכדו') על לחץ הדם? האם זה מוריד נקודתית בשעות שסמוך לפעילות, או שיש לזה השפעה יותר ארוכת טווח? כלומר, האם זה כמו תרופה שמשפיעה לכמה שעות, ולאחר מכן לחץ הדם חוזר להיות גבוה או שההשפעה נרחבת יותר. ובשביל לקבל את ההשפעות החיוביות של הליכה על ירידת לחץ הדם, האם זה תלוי ברמת הדופק בפעילות? במשך הפעילות? בתדירות הפעילות? מה מומלץ? תודה תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

ערן שלום רב, הנושא שהעלית הינו רחב מאוד וקצרה היריעה מלהכיל אותו, אך אנסה לתמצת: 1. מנגנון ההשפעה של פעילות גופנית על לחץ דם כולל הגברת הזרמת הדם בכלי הדם שגורמת לכלי הדם להיות אלסטיים יותר ובעלי התרחבות גדולה יותר בזמן מאמץ ובמנוחה. בנוסף, בעקבות פעילות גופנית מופרשים חומרים אשר מרחיבים כלי דם. 2. לחץ הדם עולה בזמן פעילות גופנית (הסיסטולי, כלומר הגבוה) אך יורד מיד לאחר פעילות גופנית (לרוב שני הערכים: סיסטולי ודיאסטולי), בעקבות הרחבת כלי הדם שנמשכת למשך מספר שעות לאחר הפעילות. ההשפעה היא אכן לכמה שעות, אך ככל שמבצעים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר כך ההשפעה תוכל להיות ארוכת טווח יותר. חשוב לזכור שההשפעה של פעילות גופנית בלבד היא לא תמיד מספיקה. מחקרים מראים של ירידה עד- 6-10 ממ"כ של לחץ הדם הסיסטולי (המספר הגבוה) ושל 3-5 ממ"כ של לחץ הדם הדיאסטולי (המספר הנמוך). לעתים שינויים אלה אינם מספיקים על מנת לאזן את לחץ הדם, לכן חשוב במקביל לבצע שינוי תזונתי ולהתייעץ לגבי טיפול תרופתי במידת הצורך. 3. על מנת לקבל השפעה ארוכת טווח על ירידה בלחץ הדם חשוב לבצע פעילות גופנית יום יומית למשך יותר מ- 30 דק'. עצימות האימון לאו דווקא לא צריכה להיות גבוהה, היא יכולה להיות בינונית, אבל משך האימון והתדירות נמצאו חשובים. מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך, בברכת כושר ובריאות, יעל

07/11/2016 | 16:40 | מאת: מירי

עשיתי מיפוי לב והתשובה היתה..אין עדות לאיסכמיה מיקרדיאלית בעקבון מתן דיפירידמול ומאמף קל נצפה פגם מילוי קטן קבוע בדופן אנטריורית הנראה בסבירות גבוה כארטיפקט השד..מה זה והאם זה קשור לסרטן..אודה לך מאד אם תעני לי...מירי

לקריאה נוספת והעמקה

מירי שלום, אינני רופאה וחשוב מאוד ללכת עם התוצאות לרופא משפחה ו/או קרדיולוג. אבל רק בשביל להרגיע אותך, לפי הממצאים שתיארת אין עדות לכך שיש הצרויות או חסימות בכלי הדם המובילים דם ללב. אין עדות לאיסכמיה מיקרדיאלית - אומר שאין עדות לבעיה באספקת דם/חמצן ללב. נצפה פגם מילוי קטן קבוע בדופן אנטריורית הנראה בסבירות גבוה כארטיפקט השד - היה נראה כי ישנו חשש קל למקום אחד בלב שאינו מקבל מספיק דם, אך בסופו של דבר זה נראה להם כמשהו שנוצר כתוצאה מהפרעה במכשיר עצמו (בגלל רקמת השד, דבר נפוץ בקרב נשים שהחזה מפריע בעת הבדיקה). אין קשר לסרטן השד!!! לכן, כפי שאמרתי אין סיבה לדאגה אך תמיד רצוי לקחת כל בדיקה לרופא. בברכה, יעל

27/10/2016 | 14:17 | מאת: רעות

שלום רב, האם שלושה חודשים אחרי השתלת דפיברילטור ניתן לרכב על סגווי (בשטח ישר)? תודה ,

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רעות רכיבה על סגווי היא מעט דומה לרכיבה על אופניים חשמליים או קטנוע אפילו. בעיקרון המאמץ הגופני אינו גבוה מאחר והכלי ממונע, אבל כמה דברים צריכים להילקח בחשבון: 1. מהי הסיבה להשתלת הדפיברילטור? במידה והמכשיר הושתל עקב אי-ספיקת לב בדרגה גבוהה, לא מומלץ לרכב על כלי שכזה (מבחינה בטיחותית). 2. האחיזה בכידון -מאמצים איזומטריים ממושכים (כגון אחיזה סטטית בכידון) אינם מומלצים לחולי לב ככלל ויכולים אף להעמיס על שרירי הכתף באזור השתלת המכשיר, לכן צריך לשים לה לאחיזה לא חזקה מידי (אך עדיין בטיחותית) ולשחרר את הידיים מידי פעם. 3. בטיחות - כמו כל כלי ממונע אחר ישנה בכנה בטיחותית לתאונות ו/או נפילות. כל מכה או חבלה לאזור המכשיר או האלקטרודות מעמידה את המכשיר ואת המושתל בסיכון. בברכת דרך צלחה ובריאה, יעל

16/09/2016 | 14:25 | מאת: יוני

שלום ההוראות היבשות למדידת לח"ד הן שהיד תהיה מונחת על השולחן בגובה הלב. עד כמה זה משמעותי מבחינת הפערים בתוצאות בין אם היד מונחת או סתם שמוטה לצד הגוף? או בכלל בשכיבה? כ"כ לגבי מיקום השרוול, שמתי לב שלא כולם מקפידים שזה יהיה מעל המרפק, ולפעמים מודדים כשחלק מהשרוול על המרפק עצמו. האם זה נותן תוצאות שגויות? גבוהות? נמוכות? אני שואל כי למשל כי הייתי בביקור אצל קרדיולוג, בוצע לי א.ק.ג. לפני שנכנסתי לרופא, ולאחר מכן מדידת לחץ דם, כשאני יושב והיד שמוטה לצד הגוף, וחלק מהשרוול היה על המרפק, תוצאות המדידה היו 147/100 בבדיקה אצל הרופא, זה היה בישיבה, השרוול היה במקום, אבל היד שמוטה לצד הגוף, ונמדד 135/90 הרופא ביקש שאעשה מדידות בבית. בבית אני מודד עם מכשיר חשמלי (ויזוקור OM50) כשהיד מונחת על השולחן, מדדתי אתמול בכל שעות היממה וזה היה 120-125/81-85. וכשביצעתי מדידה כשהיד שמוטה, הערכים היו גבוהים בלפחות 10 מ"מ כספית, גם הססיטולי וגם הדיאסטולי. איך עלי להתייחס לזה? אני כן לוקח את זה ברצינות מאחר ובאקו לב יש עיבוי קל של המחיצה ודופן אחורית של חדר שמאל. תודה רבה

02/09/2016 | 01:22 | מאת: אבי

שלום יעל, אני נמצא במעגל קסמים שעוצר אותי מפעילות גופנית. גיל מתקרב ל-60, טריגליצרידים, BMI של מעל 42, לחץ דם, דורבן בעקב כבר כחצי שנה... מחפש מאמן לעבוד איתו פעם פעמיים בשבוע, שיעזור לי לצאת מזה (חוץ, כמובן, מנושא הגיל שבו אני לא חושב שיש מה לעשות :) הנקודה היא שאני מפחד ממאמנים שהם מסוג מד"סים צבאיים וגם אני, ממרומי גילי, מחפש מישהו שאני אוכל לסמוך על המקצועיות שלו. איך אני מתחיל לחפש? האם יש מתדולוגיה של "אנשים שיודעים לקחת אנשים עם בעיות ומאוד כבדים ולעבוד איתם לאט, בלי להרוס"? הרעיון הכי מוצלח שהצלחתי לחשוב עליו עד עכשיו היה לעשות חיפוש מהכיוון של שיקום לב, וככה הגעתי פה לפורום... :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, הגעת למקום הנכון... אכן יש צורך באנשי מקצוע מיומנים על מנת להתוות תכניות פעילות גופנית לאנשים עם גורמי סיכון. אשמח לסייע לך למצוא מאמן מתאים לצרכיך. שלח לי את הפרטים שלך למייל: Yaelper@asaf.health.gov.il בברכה, יעל

24/08/2016 | 00:39 | מאת: אורי

היי בן 19,גובה 185,משקל 90 ק''ג לאחר שהתלוננתי על דופק מאוד מהיר (90 במנוחה ) ואף מעל ועברתי מבחן מאמץ,אקו לב,אק''ג,הולטר ל48 שעות ובדיקת דם לבלוטות התריס-וכולם יצאו תקינים לגמרי החלטתי לנסות להיכנס לכושר לראשונה בחיי (בטטת כורסא עד עכשיו חח ) החלטתי להתחיל ב5 פעמים בשבוע הליכה (מהירה סביבות ה5.5-6.5 קמ''ש) למשך חצי שעה (עובר כמעט 3 ק''מ בחצי שעה הזו ) יש לי מספר שאלות על עניינים שמטרידים אותי בזמן ההליכה 1.ב10 דק הראשונות של האימון אני תמיד מרגיש דקירה במרכז החזה (3 ס''מ מתחת לצוואר) הדקירה די כואב ומתגברת בנשימה ולאחר 10 דק זה פשוט עובר האם זה תקין? 2. הדופק שלי במהלך האימון (מודד) הוא 140-150 לא מרגיש שום תופעות לוואי למעא תחושה שקרתה לי פעם אחת של ''החסרת פעימה'' אבל זה משהו מלחיץ שקרה לי כמה פעמים בחיים כבר ואמרו לי בקרדיולוגיה שזה תקין,הדופק עצמו 140-15 לסהכ הליכה מהירה זה לא קצת גבוה ? 3. ניסיתי לעבור לריצה קלה והגעתי לדופק 190 ! עם קשיי נשימה קלים ותחושה לא נוחה בכלל יכולתי להמשיך אבל נלחצתי אז איך אני אמור לעבור לריצה ? עם הזמן עם ההליכות הכושר ישתפרו ? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הי אורי, תודה על פנייתך וסליחה על העיכוב. ראשית מברכת אותך על החלטתך האמיצה :) אנסה לענות על שאלותיך: 1. אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה מהדקירות האלה שאתה חש, במיוחד אם הן חולפות לאחר זמן מה. ייתכן ומקורן בנשימה שאיננה נכונה, או בכושר גופני נמוך. 2. הדופק שתיארת לא גבוה לדעתי לגילך. אם אתה מרגיש בסדר בדופק הזה (כלומר, לא קשה לך מידי מבחינת נשימה, כאבי שרירים או עייפות), אז אין בעיה עם הדופק. אל תשכח שאתה מתחיל מדופק מנוחה מעט גבוה, ולכן הדופק במאמץ יכול לעלות יותר. 3. ייתכן ואינך בשל עדיין לריצה ולכן קשה לך (קשה לעבור מ"בטטת כורסה" לריצה:). שוב, הדופק לא מטריד אותי במיוחד אלא התחושה שאתה מתאר של חוסר נוחות וקושי רב.. נסה להמשיך עם ההליכות עוד מספר שבועות, העלה את משך ההליכה/קצב ההליכה. עם הזמן התחיל לשלב קטעי ריצה קצרים (2-5 דק' בכל פעם) עד אשר תהיה מסוגל להאריך את קטעי הריצה ולקצר את קטעי ההליכה. אתה תראה שבמשך הזמן יהיה לך יותר קל והדופק אף ירד במאמץ. מקווה שעזרתי, יעל

אני בן 52 מתאמן מזה מספר חודשים בחדר כושר לא מעשן , BMI 30 בדיקות לב במאמץ טובות. לאחרונה התחלתי להשתמש במד דופק ושמתי לב שבחלק העוצמתי של האימון שלי אני מגיע למספר דקות לדופק של 184 ! בניגוד לכל החישובים התאורטיים לגילי. האם זו בעיה ? האם אני גורם לעצמי נזק? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בועז תודה על פנייתך. באופן עקרוני אתה צודק והדופק במאמץ נראה כאילו עובר את החישובים התיאורטיים (220-גיל), אך הם באמת רק חישובים בתאוריה. אנו יודעים שתיתכן סטייה של אף יותר מ- 20 פעימות מעל החישובים הנ"ל ולכן ייתכן וראית דופק 184. עם זאת, כדאי לזכור שלעתים המדידה עם שעון הדופק איננה מדויקת עקב בעיות טכניות של שעון הדופק. אם אתה מרגיש המאמץ אינו קשה מידי, או שאינך חש כאילו אתה בודק את הגבולות שלך ומביא את עצמך למאמצים מקסימליים, ייתכן והדופק איננו אמיתי. במידה והינך בריא בדרך כלל, הבדיקות תקינות, אינך סובל מגורמי סיכון להם יש השפעה על מאמץ(כגון יתר לחץ דם, סכרת, או חוסר פעילות גופנית קודמת)והחלטת לבצע מאמצים עצימים ומקסימליים, לא צריכה להיות בעיה עם כך. דופק גבוה הינו מדד למאמץ גופני ולבבי שאינם בהכרח דבר רע או מסוכן אם הינך מתאמן באופן קבוע וחש בטוב. בברכת כושר ובריאות

02/08/2016 | 21:22 | מאת: יובל

שלום מספר שאלות ברשותך על מבחן מאמץ א. בבדיקת א.ק.ג. רגילה, הנבדק מתבקש לשכב ולא לזוז בזמן הבדיקה, ותזוזה לא מאפשרת לקבל תרשים נורמלי, איך זה שבמבחן מאמץ כשזזים ופעילים זה מסתדר? ב. שאלה דומה גם לגבי מדידת לח"ד בזמן מבחן מאמץ, בדר"כ מתבקשים לשבת ועם יד על השולחן בזמן בדיקה, ובמבחן מאמץ היד פשוט שמוטה למטה? (נראה לי שככל שהיד נוטה למטה זה מעלה את ערכי לחץ הדם) ג. בשלבים המתקדמים של מבחן המאמץ, אם חשים עייפות, מאמץ נשימתי, איך ניתן לדעת האם זה מעיד על הלב או שזה פשוט עניין של כושר גופני לא במיטבו? (השאלה הזו נכונה גם לא בזמן מבחן מאמץ, סתם אדם שעושה הליכה ספורטיבית וחש עייפות ומאמץ בנשימה, איך הוא יכול לדעת האם זה בעיה לבבית או פשוט עניין של כושר?) ד. דופק בזמן התאוששות, משום מה לא כל כך מתייחסים לזה בבדיקה, ובאופן כללי לאחר מאמץ במשך כמה שעות הדופק אצלי מעל 100. איזו בעיה בלב יכולה לגרום לזה? או ששוב זה עניין רק של כושר גופני? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יובל, אנסה לענות כמיטב יכולתי: א. הרעיון ב א.ק.ג במנוחה הוא לקבל תרשים של מנוחה אמיתית ולכן הסיבה היא לחוסר התזוזה. כאשר זזים לא מקבלים תרשים של מנוחה לגמרי, הדופק משתנה ונקבל תרשים שאינו עקבי. בזמן מאמץ שמים את האלקטרודות במקומות מעט שונים (לא שמים על הרגליים שזזות בבדיקה) על מנת לאפשר תרשים עם כמה שפחות הפרעות. אומנם הא.ק.ג מספיק משוכלל כדי לתת תרשים במאמץ אך יש לא מעט בדיקות בהן התרשים אינו יוצא "חלק" ויש הרבה הפרעות שמקשות על פיענוח ה א.ק.ג (זה נקרא ארטיפקטים). לרוב, ניתן לקבל א.ק.ג מספיק טוב על מנת לראות מה קורה מבחינה חשמלית בלב ולהסיק (באופן כללי) לגבי זרימת הדם ללב בזמן מאמץ. ב. כנ"ל לגבי לחץ דם במנוחה, על מנת לקבל ערכים שהם אמיתיים למנוחה יש לשבת ללא תזוזה. במנוחה ניתן למדוד עם מכשירים אוטומטיים. במאמץ, המטרה היא לראות את תגובת לחץ הדם למאמץ ואכן לא פשוט למדוד לחץ דם במאמץ בשל תנודות הגוף הרבות. לכן, המכשירים האוטומטיים כמעט לא מצליחים למדוד לחץ דם במאמץ (הקריאה שלהם לרוב לא נכונה). על מנת למדוד לחץ דם אמיתי במאמץ יש צורך באיש מקצוע מיומן היכול להתגבר על הקשיים הנ"ל. ג. בזמן מאמץ כאשר חשים קוצר נשימה או עייפות לא תמיד ניתן להבין את המקור. כמובן שצריך להבין את הרקע של הנבדק. כאשר מדובר באדם שאינו פעיל, יש לשקול כושר גופני ירוד כסיבה עיקרית. במידה ויש שינויים ב א.ק.ג המעידים על חשד להיצרויות בעורקים הכליליים, זה מעלה את החשד לסימן לבבי. כאשר ה א.ק.ג תקין לחלוטין והכושר נראה תקין, אפשר לחשוב על סיבות אחרות כגון סיבה ריאתית. ישנם פרמטרים נוספים שיש לשקול כגון: באיזה שלב של הבדיקה (או באיזה מאמץ) התרחשו הסימפטומים? ד. דופק התאוששות אכן נחשב לעתים כמדד חשוב. דופק לאחר מאמץ אמור לחזור לערכים של (כמעט) מנוחה כעבור 5-10 דק' וודאי לרדת מתחת 100 (בתנאי שיש מנוחה מוחלטת). גם אם הכושר ירוד, היינו מצפים מדופק לאחר מאמץ לרדת בחזרה לכיוון ערכי המנוחה לאחר זמן מה. אם דופק ההתאוששות שלך כאשר אתה נמצא במנוחה מוחלטת לא יורד מתחת 100 למשך שעות רבות, הייתי מתייעצת עם הרופא. ישנם מקרים בהם זה לא אומר כלום. בברכת כושר ובריאות יעל

02/07/2016 | 21:04 | מאת: בן

שלום, האם אימוני כוח שמתבצעים בעיקר על משקל גוף- שכיבות סמיכה, מתח, מקבילים, וקצת משקולות ליד קדמית של 5 קילו בכל יד, ולחיצת חזה עם 10 קילו בכל יד- יכול להזיק ללב לאורך זמן? מדובר במאמץ לא מאוד גדול- לא כמו מאמץ של מרימי משקולות במשקלים גבוהים. באופן כללי, זה לא עלול להזיק אימוני כוח של משקל גוף? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בן, בעיקרון אם האימון מותאם לך (מבחינת גיל, כושר גופני ומצב בריאותי) אין שום סכנה באימוני כוח של משקל גוף. נהפוך הוא, לרוב תרגילים אלה מערבים קבוצות שרירים רבות יותר מתרגילי כוח ייעודיים (כגון המכשירים בחדר הכושר) ובכך ניתן לחזק יותר שרירים בבת אחת. כל דבר שנעשה בהגזמה איננו בריא ויכול לגרום לבעיות בשרירים ו/או במפרקים, אך כפי שאתה מתאר אינך מגזים ולכן אינני רואה בעיה. בברכת כושר ובריאות, יעל

12/06/2016 | 21:46 | מאת: חסויה

יצא לי בדיקה של שומנים בדם 1.60 זה בסדר או שזה מסוכן ומצריך בדיקה מעמיקה תודה לעונים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מצטערת שלא אוכל לעזור לך, אבל לא ממש ברור לי מה זה שומנים בדם (האם התכוננת לטריגליצרידים?) וגם הערכים הללו לו מוכרים לי. תצטרכי להיות יותר ספציפית מבחינת שם הבדיקה והערכים עצמם. באופן כללי, כאשר ישנם ערכים שהם חריגים ניתן לראות בדף הבדיקה עצמה (האם זה חורג מהנורמה) וברוב המקרים, במידה ויש ערכים שדורשים טיפול הרופא משפחה יוצר איתר קשר. כך או כך, תוכלי להתייעץ איתו בתור הבא שלך. בברכה, יעל

19/05/2016 | 02:19 | מאת: לא משנה

יעל שלום, לאחרונה אני חש בכאבי שרירים בירכיים, אבל מה שמטריד אותי יותר הן התכווצויות שרירים בירך ובכפות הרגליים. אני נוהג לרוץ וללכת. אני מטופל במכסימום סטטינים. האם מגנזיום עשוי לפתור את הבעיה ? אנשים במצבים קשים של התכווצויות ספרו שלקחו את המגנזיום כתוסף וזה עשה פלאים, התופעה נעלמה. וזה ללא המלצת רופא. (בבדיקות דם, ערכי המגנזיום תקינים). האם קיימת סכנה, כאשר בגוף יש עודף מגנזיום? האם יש דרך נוספת שהיית ממליצה? אשמח לעצתך, אבל אנא, אל תפני אותי לרופאים. יום טוב!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך ציינת כי אתה מטופל בסטטינים. לחלק מהאנשים הטיפול יכול לגרום לכאבי שרירים (אפילו חזקים מאוד). לכן, חשוב מאוד שתתייעץ עם הרופא (אין ברירה!) על מנת שיבדוק האם הכאבים נובעים מהטיפול בססטינים או לא. הבדיקה נעשית בדרך כלל על ידי הפסקה זמנית של התרופה ומעקב אחר הכאבים. אין לבצע את ההפסקה על דעת עצמך אלא רק לאחר המלצת הרופא על מנת שלא תסכן את עצמך. במידה והכאבים אכן נובעים מהטיפול התרופתי, יוכלו להתאים לך טיפול חילופי או להוריד את המינונים. מגנזיום אכן יכול לסייע בהפחתת כאבי שרירים, אך נתקלתי במספר מקרים בהם לא הייתה השפעה כזו. עודף מגנזיום הינו מסוכן לגוף ויכול לגרום לירידה בלחץ דם, הפרעות נשימה, בחילות וכאבי ראש. לגבי המינונים, אינני בקיאה בכך, וכדאי להתייעץ עם הרופא בכל מקרה גם לגבי זה. כך שלצערי אין ברירה ותצטרך ללכת לרופא אם תרצה לקבל את הטיפול הנכון והבטיחותי. בברכה, יעל

18/06/2016 | 13:25 | מאת: מנשה

מודה לך על תשובתך!! כמובן שאת רשאית לגנוז את מה שנכתב למטה. לא מתיימר להצביע עליהן כפיתרון, אלא לעניין בדעות נוספות שמסתובבות ברשת. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4648642,00.html http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3714580,00.html משהו שקראתי באחת הכתבות, ללוקחים מגנזיום: מה עושים כדי להעלות את רמת המגנזיום בגוף? תחילה, חשוב לאכול נכון. מזונות בהם רמה גבוהה של מגנזיום הם - ירקות כהים, אגוזים, גרעינים, קטניות, מוצרי סויה, בעיקר קמח סויה וטופו, שקדים, אגוזי פקאן, ערמונים, אגוזי קשיו ואגוזי ברזיל, דגנים מלאים, סובין, נבט חיטה, דוחן, אורז חום, אבוקדו או מישמש מיובש. יש לקחת בחשבון שספיגת המגנזיום בגוף קשה ולכן מומלץ להיעזר בתוספי תזונה.

שלום אני בן עשרים ואחד אובחן אצלי MILD TO MODERATE AI M/P FUSION OF AORTIC LEAFLET הקרדיולוג שלי אמר לי שאם בדיקת מאמץ שאני יעשה יהיה תקין מותר לי לעסוק בכול פעילות גופנית שארצה כולל פעילות אינרובית ללא הגבלה רציתי בבקשה לקבל חוות דעת שניה מאוד אוהב פעילות אינרובית אבל לא רוצא להזיק לעצמי בתודה מי רוש מחכה לתשובה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעקב אני נוטה להסכים עם הקרדיולוג שבמידה והבדיקת מאמץ תהיה תקינה אין חשש לבצע פעילות גופנית מתונה. עדיפות לבצע אקו במאמץ כך רואים גם את תפקוד המסתמים במאמץ גבוה. לאחר הבדיקה רצוי שתתייעץ איתו שוב. תוכל לשלוח לי את הממצאים לפורום ואנסה לעזור לך עם תוכנית האימונים. בברכה, יעל

07/04/2016 | 04:04 | מאת: אבנר

היי אני בן 30 בריא אני המשך שנה לא לא עסקתי בכלל בפעילות גופנית ורוצה להתחיל מהליכות תוכלי להמליץ איך להתחיל כמה פעמים בשבוע למשך כמה זמן וכול כמה זמן להעלות את משך ההליכה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אבנר, תודה על פנייתך. בעיקרון חשוב להתחיל הליכות לפחות 5 פעמים בשבוע למשך כ- 20-30 דק' (תלוי בכושר הגופני שלך כיום). הקצב צריך להיות קל-בינוני בשלב זה. כעבור כשבועיים מומלץ להתחיל להעלות את קצב ההליכה ובמקביל את משך ההליכה (לא באותו אימון) עד להגעה של כ- 45-60 דק' (לאחר כחודש-חודשיים) בקצב בינוני. לאחר מכן תוכל להגביר את הקצב בהדרגה אפילו עד לריצה. במידה ותתחיל לרוץ או להתאמן באופן עצים, תוכל להתאמן כ- 3 פעמים בשבוע במקום 5. מה שחשוב לזכור זה כמה דגשים: 1. להקשיב לגוף - לא לבצע מאמצים שגורמים לאי-נוחות או כאבים בזמן האימון או לאחריו 2. להקפיד על שתייה והחזרת נוזלים בסיום האימון (בימים חמים גם תוך כדי האימון) 3. ההתקדמות צריכה להיות הדרגתית מפנה אותך למאמר שלי "לב בריא בגוף בריא" שנמצא בפורום זה שנותן עוד כמה היבטים ודגשים. בברכת כושר ובריאות יעל

18/02/2016 | 16:25 | מאת: דניאל

גברת פרנק, תשובתך נפלאה!!!

18/02/2016 | 16:25 | מאת: דניאל

26/01/2016 | 01:37 | מאת: דורון

שלום האם לעומס על הלב יש השלכות לטווח הארוך על תפקוד ובריאות הלב? אדם שיש לו דופק 60 במנוחה הלב שלו יתפקד יותר טוב בגיל מבוגר מאשר מי שיש לו דופק 100 במנוחה? מבחינת פוטנציאל של הלב הוא יאריך ימים יותר? הדבר נכון הן לגבי הבדלים בדופק במנוחה, וכן לגבי אנשים שעובדים בעבודה מאומצת. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי דורון, השאלה שלך אכן חשובה אך לצערי אין לה תשובה חד משמעית. בעיקרון דופק מנוחה "נורמלי" הוא בין 60-80. אך ישנם אנשים שיש להם דופק מנוחה 50 ומטה ויש כאלה עם דופק 90 ומעלה וגם אצלם הדופק יהיה נורמלי ולא יהווה בעיה רפואית בשום שלב בחייהם. דופק מנוחה הופך להיות בעייתי בדרך כלל אם יש הפרעות בקצב הלב או כאשר יש מחלת לב טרשתית (הגורמת להתקף לב) ואז אבן מתערבים להורדת הדופק על מנת להוריד עומס מהלב, על אף שהתרופה ניתנת לא רק להורדת הדופק אלא גם למנגנונים נוספים הנועדים לשמור על הלב. הספרות מראה תוצאות סותרות. חלקן אומרות שהורדת הדופק הייתה מועילה וסייעה בהורדת הסיכון לתחלואה לבבית או מוות ממחלת לב ויש כאלה שלא הצליחו להוכיח את התועלת בהורדת דופק באופן מלאכותי (כלומר שימוש בתרופות). לגבי עבודה מאומצת, דינה כדין פעילות גופנית. במידה והעבודה נעשית באופן מסודר ומבוקר, הלב מתרגל ואף מתייעל. רוב המחקרים (והמציאות בה נתקלתי) מוכיחים כי אנשים שעובדים בעבודות מאומצות (שאינן בישיבה כל היום), מורידים את הסיכון שלהם למחלת לב, נמצאים בכושר גופני גבוה יותר ויאריכו יותר חיים. כמובן שצריך להימנע מפעילויות בעבודה שיכולות לגרום לנזקים לבביים או אחרים כגון נזקים לעמוד השדרה או שרירים/מפרקים אחרים בגוף. בברכת כושר ובריאות, יעל

שלום שמי ישי בן 32.5 בריא בדרך כלל, לא לוקח תרופות קבועות. לפני שבועים התאמנתי, בחדר כושר בזמן מאמץ באליפטיקה זמן אימון חצי שעה, לאחר האימון הרגשתי סחרחורת, וכאבי ראש ודיקרות בחזה. יום לפני ישנתי 4 שעות בלילה. סיימתי את האימון הלכתי להתקלח והרגשתי קוצר נשימה קושי נשימה מטורף וכאבים בחזה פיניתי את עצמי לרופא הוא הפנה אותי למיון, במיון גילו שיש ליck גבוה היה לי ck 255 לאחר מאמץ עשיתי כבר שבועים הפסקה באימונים. נ.ב לפני שנתיים קרה לי מקרה ממש דומה. עשיתי את כל הבדיקות וגילו שלא הייתי בכושר גופני השאלה שלי מה לעשות כדאי שזה לא יחזור שוב. יש לי כרגע פחד להתאמן בחדר כושר אשמח לתשובה... ישי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ישי, אני חייבת לפתוח ולאמר שאינני רופאה ולכן חוות דעתי מתמקדת בפן המקצועי של הפעילות הגופנית בלבד! ישנן מספר סברות: 1. לא ברור לי אם האימון שעשית זה האימון הרגיל שאתה עושה בדרך כלל וכמה זמן אתה כבר פעיל. ייתכן ואם הינך "חדש" בפעילות הגופנית, או ששינית את האימון משמעותית לאחרונה, אזי הגוף שלך הגיב באופן קיצוני. יש להתחיל כל פעילות באופן הדרגתי (חצי שעה על האליפטי למתחיל זה קשה) ולהעלות את עצימות או משך האימון בקצת כל שבועיים שלושה עד שהאימון מתייצב על דרגת קושי מתאימה לאורך זמן. יש להקפיד לסיים אימון בהדרגה (הורדת דופק הדרגתית) וקירור הגוף (מתיחות). 2. ייתכן וחוסר בשינה היה הסיבה למה שהרגשת. 3. התייבשות הינה גורם שכיח לסחרחורות וכאבי ראש. 4. יש האומרים שמקלחת חמה יכולה לגרום לתחושות לא טובות לאחר אימון עצים. ייתכן שאין קשר לאימון בכלל ועליך לבצע בדיקות מקיפות יותר. בוודאי הסבירו לך שה - CPK גבוה בגלל האימון (על אף שאיננו נחשב גבוה כלל בערכים שציינת) ואינו מהווה סכנה. עצתי לך היא לחזור לאימונים, תתחיל באימון רגוע מבחינת דרגות קושי. תקפיד להתחיל בחימום והעלאת דופק הדרגתית ולסיים במתיחות והורדת דופק הדרגתית. תנסה לוותר על המקלחת מיד עם סיום האימון או לדחות אותה לאחר שהגוף כבר במנוחה. כמובן שחשוב לישון טוב, לאכול משהו קטן כשעתיים לפני ולשתות הרבה. במידה ותופעות אלה חוזרות שוב, כמובן שחשוב לעצור את האימון ולהיבדק בהקדם. בברכה, יעל

12/12/2015 | 04:38 | מאת: מני

שלום, אני בן 39 ללא בעיות רפואיות, מתאמן 3 - 4 פעמים בשבוע ריצה 20 - 30 דקות בדופק אירובי, לפעמים עושה אימון אינטרוולים (אנאירובי), מרגיש קושי בזמן ריצה אבל הרגשה כללית טובה. לאחרונה לאחר האימון, אם ריצה או רק תרגילים אני מרגיש לא הכי טוב.יש לי תחושה רעה בגוף כאילו משהו לא טוב עומד לקרות, אולם לא מרגיש עייפות, חולשה או כאבי שרירים, אבל כן מרגיש מעט מסוחרר (תחושה שיותר דומה לשיכרות). אני חושב שזה משפיע עלי גם בזמן ריצה רק מכיוון שאני יודע שהתחושה הלא טובה תגיע אחרי. חשוב לציין שיש לי אנמייה קלה עם המוגלובין נמוך בין 11 ל - 12. בכל מקום שאני קורא או מנסה לברר אני תמיד מגיע לנקודה שיש לי בעיה בלב או אי ספיקת לב או בעיה אחרת בלב, וזה דיי מפחיד. היכן להתחיל לבדוק, איזה בדיקות לדעתך אני צריך לעשות? (כמובן שקבעתי תור לרופא כבר, אבל אשמח לשמוע את דעתך). האם יכול להיות שאני מצליח להתאמן כך אם יש לי אי ספיקת לב? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מני, תודה על פנייתך. חשוב לציין שאינני רופאה וזוהי רק חוות דעתי וכי חשוב ביותר שתלך להיבדק בהקדם. לפי מה שאתה מספר, שאינך מרגיש עייפות או חולשה אלא רק סחרחורות, זה לאו דווקא משהו לבבי וקרוב לוודאי לא מאפיין אי-ספיקת לב שזוהי מחלת לב בשלבים מתקדמים יותר. סחרחורות יכולות לנבוע מהרבה גורמים ואני מאמינה שהרופא ישלח אותך לסדרת בדיקות על מנת למצוא את הגורם שלך. אנמיה אכן יכולה לגרום לקושי בזמן מאמץ, אך לדעתי האנמיה שלך לא חמורה דיה על מנת להשפיע ולדעתי היית מרגיש עייפות, קוצר נשימה וחולשה ולא רק סחרחורות. הרופא לבטח ימליץ לך לבצע בדיקת מאמץ (ארגומטריה) ואקו לב על מנת לשלול משהו לבבי. לבינתיים, הייתי ממליצה לך למתן את האימונים ולהימנע מלהגיע לתחושה הלא טובה הזו. לאחר הביקור אצל הרופא וביצוע הבדיקות וודאי תוכל להירגע ולחזור לשגרת האימונים. בברכה, יעל

12/11/2015 | 11:28 | מאת: מאמנת

שלום יעל , אני מאמנת כושר והתחלתי לאמן גבר כבן 68 שלפני כארבע שנים עבר ניתוח לב פתוח מעקפים. אילו תרגילים מומלצים לאדם כזה ומה אסור בשום אופן לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, באופן כללי אדם שעבר ניתוח מעקפים לפני 4 שנים יכול לבצע פעילות גופנית רגילה כמו כל אדם אחר בהתאם לגילו ובהתאם למצב כושרו הגופני. עם זאת, עליך לוודא (כפי שאת וודאי עושה עם כל מתאמן חדש לך) שמצבו הבריאותי תקין וכי הוא ביצע את הבדיקות הרפואיות הנדרשות. לאור עברו כדאי שיבצע בדיקת מאמץ ואקו לב ולאחר מכן שיבקש אישור רפואי מהרופא המטפל בו. חשוב לוודא כי מצבו הלבבי תקין (תפקוד לב תקין כגון: אין חשד להצרויות בעורקים הכליליים ושמקטע הפליטה תקין). במידה והכל תקין והוא נמצא במעקב אצל קרדיולוג, אין הגבלות ספציפיות זמן כה רב לאחר הניתוח. כמובן להקפיד על עצימויות שהולמות את גילו והכושר הגופני שלו כפי שציינתי בהתחלה. בברכה, יעל

31/10/2015 | 14:02 | מאת: מעיין

שלום, לפני כארבע שנים עברתי משבר אישי. כתוצאה מכך, במשך שנה בערך חוויתי המון צער וגם כאבים בחזה. מצבי השתפר והכאבים נעלמו, אבל עדיין מדי פעם במצב של לחץ הכאבים חזרו. לאחרונה, אני חשה כאבים כל הזמן. מדובר בתחושה של אי נוחות בצד שמאל של החזה בחלק התחתון של הצלעות. התחושה הזאת מתעצמת כשאני תחת לחץ, אבל לפעמים אני חוטפת את זה גם כשאני מאוד שלווה. אני מתעוררת לפעמים עם הכאבים בבוקר. בניגוד לעבר, קשה לי יותר להרגיע את האזור, ולפעמים במהלך חצי מהיום הכאב עדיין לא נעלם. כשאני יושבת עם אנשים וצוחקת בדרך כלל לא מרגישה את הכאב. אני ספורטאית, צעירה, תזונה מעולה, אף פעם לא חולה. אתמול חלמתי חלום רע וכשהתעוררתי החזה ממש כאב, וגם יד שמאל. עשיתי מתיחות, שתיתי, מדיטציה ונרדמתי בחזרה. כשקמתי הייתי בסדר, יצאתיישבתי בשמש עם חברים, אבל עדיין אני מרגישה תחושה עמומה של הכאב לאורך כל היום. ברור לי שגם מצב קל של לחץ יחזיר את הכאב. מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

מעיין שלום רב, מתנצלת על העיכוב בתגובה. אינני רופאה ולא אוכל לסייע לך. ממליצה לך בחום לפנות לרופא המשפחה ולבקש לבצע בדיקות על מנת לשלול מחלה לבבית. עושה רושם שזה נובע מחרדה (לעתים הסממנים זהים לאלה של אירוע לב) אך על מנת להרגיע אותך ישנן מספר בדיקות פשוטות (כמו בדיקת מאמץ ואקו לב) באמצעותן ניתן לאשש/לשלול חשד למשהו לבבי. מאחלת לב בריאות והמשך אורח חיים בריא יעל

26/10/2015 | 07:11 | מאת: פלורה

מה זה diastolic disfunctiin רופאת משפחה יעצה לי לבדוק עם רופא המתמחה בלחץ דם גבוה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פלורה, תפקוד לקוי דיאסטולי הינו הפרעה בתפקוד חדרי הלב (בדרך כלל החדר השמאלי) בזמן המילוי שלו, כלומר זמן ההרפייה של הלב (בניגוד לזמן ההתכווצות). אני מניחה שהופנית לבדיקה לאור חשד שעלה אצל רופאת המשפחה, לפי מה שאת אומרת בעקבות לחץ דם גבוה שהוא אחד הסיבות לפגיעה בתפקוד חדר הלב. לחץ הדם הגבוה יכול לגרום לעיבוי ונוקשות החדר השמאלי בלב ובכך להפרעת במילוי החדר. אינני רופאה ואני מניחה שהמומחה ללחץ דם יוכל להסביר לך את הכל באופן מדויק ומפורט. במידה ולחץ הדם מאוזן (או יתאזן) מומלץ לבצע פעילות גופנית סדירה (כדאי לקבל תוכנית מקצועית), מאחר ופעילות גופנית יכולה לסייע בהורדת לחץ הדם, בשיפור התכווצות הלב ותפקוד החדר השמאלי. בברכה, יעל

21/10/2015 | 09:56 | מאת: שלומי

שלום יעל, אני בן 40 ועברתי לפני חודש ניתוח מעקפים בלב. אתמול עשיתי מבחן מאמץ שגילו בו הפרעת קצב, הרופא הפסיק את הבדיקה בדופק 135 לאחר כ9 דקות. אני נוטל קרדילוק שמוריד את קצב הלב. האם עליי לדאוג מהפרעת הקצב? האם הפרעת הקצב קשורה לניתוח?

לקריאה נוספת והעמקה

הי שלומי, אני מקווה שאתה חש בטוב ומתאושש יפה מהניתוח. לא כל כך ברור לי על איזו הפרעת קצב מדובר ובאיזו תדירות היא הופיעה בבדיקה. ישנן מספר הפרעות קצב, חלקן אינן מאיימות ואף שכיחות ביותר לאחר ניתוח מעקפים. במידה והפרעת הקצב הייתה מטרידה את הרופא המטפל שלך הוא היה מפנה אותך לבדיקה נוספת שנקראת הולטר קצב לב. אם העניין מטריד אותך כדאי שתפנה לרופא המטפל ו/או לקרדיולוג עם בדיקת המאמץ ותוכל לקבל הסבר מספק. מאחר ואינני רופאה כדאי שתקבל הסבר מקצועי ביותר מרופא. בנוסף, כולי תקווה שהצטרפת לאחד ממכוני שיקום הלב, שם תוכל לקבל הנחיות לגבי פעילות גופנית, תהליך החלמתך ואף יוכלו להסביר לך תוצאות של בדיקה זו ואחרות שתבצע במהלך תקופתך שם. אני ממליצה בחום. בברכת כושר ובריאות, יעל

12/10/2015 | 14:04 | מאת: גיל

שלום אני בן 39. לאחר הפסקה של כשנה, לפני כחצי שנה התחלתי לרוץ. התחלתי מריצות קצרות משולבות בהליכה והתקדמתי לריצה של עשרה קילומטרים פעמיים או שלוש בשבוע במהירות של כ- 7 דק לקילומטר. לאחרונה קניתי שעון דופק וגיליתי שהדופק שלי מגיע ל90%, ואף יותר. וזאת למרות שבד"כ אני לא מרגיש שאני מתנשף יותר מידי או חלש לאחר ריצה. אני מתאושש די מהר ומסוגל יום למחרת לרוץ שוב. הדבר היחידי שמפריע לי זה שלפעמים במהלך ריצה יד שמאל כואבת לי בשריר ואני מיישר אותה לכמה שניות תוך כדי ריצה . האם יש בעיה עם הדופק הגבוה?

לקריאה נוספת והעמקה

הי גיל, תודה על פנייתך. בעיקרון צריך לזכור שנוסחאות הדופק הן עדיין רק נוסחאות ויש חריגים לכל כיוון כך שייתכן שהדופק המקסימלי שלך גבוה ממה שאתה חישבת. גם אם אתה אכן מגיע ל- 90% מהדופק החזוי לגילך אין פסול בכך כל עוד אתה מרגיש טוב במהלך הריצה ולאחר סיומה. אתה מתאר שאינך מתנשף מי יודע מה, מרגיש טוב ומתאושש די מהר ואלה סימנים טובים שאכן האימון אינו מוגזם העצימות שלו. לכן, לא הייתי מתרגשת מהדופק הגבוה. אך עם זאת, התלונה שלך על הכאבים בזרוע, על אף שנראים לי זניחים ואינם קשורים ללב, כדאי להתייחס אליה. פנייה לרופא המשפחה ובקשה להפנייה לבדיקת מאמץ (ארגומטריה) יכולה לעזור לשלול משהו לבבי (באחוז די גבוה). במידה והכאבים מגיעים לאחר ריצה ממושכת (ולא בתחילתה) ייתכן וכי חלה זרימת דם מוגברת לאזור הגפה, דבר שחולף לאחר ניעור הידיים מעל הראש למספר שניות. בכל אופן לא יזיק לבצע בדיקת מאמץ מגיל 40 (כמעט גילך :) כביקורת. בברכת כושר ובריאות, יעל

שלום, אני בן 37, עברתי ניתוח להחלפת מסתם בשל מום מלידה ואני לוקח נורמיטן 25 מידי בוקר. אני במעקב קרדיולוגי מידי שנה. לאחרונה חזרתי להתאמן בריצה (כ- 3 פעמים בשבוע). שמתי לב שכאשר אני מתאמן סמוך ללקיחת התרופה אני לא מצליח להעלות דופק והריצה שלי איטית יותר (דופק עד 140) לעומת אימון בערב (דופק עד 160). השאלה היא מה ההמלצה לפרק הזמן בין לקיחת התרופה לאימון? אני מעוניין באימון אפקטיבי שיאפשר הורדת משקל ושיפור שרירי הגוף והלב. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, מתנצלת על העיכוב בתגובה. תרופת הנורמיטן הועדה לשמור על הלב שלך שלא יתאמץ במנוחה ובמאמץ בעקבות המום שלך בלב. מאחר ואינך מתאמן בספורט הישגי המשמעות של ההגעה לדופק גבוה באימון איננה גדולה. לגבי שיפור שרירי הלב והשרירים בגוף: עליך להתאמן כ - 5 פעמים בשבוע למשך כ- 45-60 דקות אימון אירובי ועוד 2-3 תרגילי חיזוק (אימוני כוח). העצימות צריכה להיות בינונית. או לחילופין, 3 אימונים אירוביים בשבוע בעצימות גבוהה יותר או למשך 60-75 דק' (ואימוני כוח כפי שהוזכרו). לגבי ירידה במשקל: לא ברור לי האם יש לך עודף משקל וכמה, אך באופן כללי הדופק הוא הכלי המלווה אותך באימון אך אינו קנה המידה למידת שריפת הקלוריות שלך. מידת המאמץ והעצימות הם הכלים לירידה במשקל. לירידה במשקל יש לבצע פעילות אירובית כ- 5 פעמים בשבוע, לפחות ל- 60 דק', בעצימות בינונית-גבוהה. כמובן לשלב תרגילי כוח המסייעים לחיזוק השרירים וחילוף החומרים במנוחה ובמאמץ ובכך תורמים גם למערכת הסיבולת של הלב ריאה. לסיכום, אתה יכול להתאמן בכל שעה של היום, דווקא עדיף שזה יהיה עדיין תחת השפעת התרופה אשר נועדה לשמור על הלב שלך ולא תמנע את היכולת שלך להשתפר. אם אתה מרגיש קושי בביצוע הפעילות לאחר נטילת התרופה (מה שלא צריך לקרות), יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי שעת נטילת התרופה ו/או המינון. בברכת כושר ובריאות, יעל

07/09/2015 | 20:12 | מאת: עדי

שלום אני בחור בן 26 בריא בד"כ לפני שנתיים לקיתי במיוקרדיטיס אושפזתי למשך שבוע לאחר שנמצא רמת טרופונין גבוהה וה lv ירד ל55 המחלה הויראלית חלפה עשיתי אקו ואקג ובדיקת מאמץ הכל יצא תקין. לאחרונה התחלתי לסבול מבעיה של פעימה מוקדמת אני מרגיש כאילו הלב מפרפר זה קורה לפחות 5 פעמים ביום ולפעמים ברצף כמה פעימות. ביצעתי אקג הוא יצא תקין דופק תקין וגם הלחץ דם אני אמור לבצע הולטר. אני מודע שהתופעה אינה מסכנת חיים למרות שהיא מבהילה נורא אך רציתי לדעת אם יש קשר בין המיוקרדיטיס לתחילת התופעה של הפעימה המוקדמת ואיך אפשר לטפל בזה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עדי, מתנצלת על העיכוב בתגובה, אך לצערי לא אוכל לעזור לך, אינני רופאה. כפי שאמרת פעימה מוקדמת לרוב אינה מסכנת חיים ואינני יודעת אם קשורה למיוקרדיטיס במקרה שלך. כדאי שלאחר ההולטר תיגש עם התוצאות לרופא ותתייעץ. בברכה, יעל

05/09/2015 | 10:45 | מאת: רונית

שלום יעל.ב25.8 עברתי צינתור עם סטנט.איזה פעילות גופנית עלי לעשות עד הפגישה עם הקרדיולוג ב1.10.אני בת 56.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רונית, מקווה ששלומך טוב. חסרים לי כמה פרטים על מנת לייעץ לך באופן פרטני (כגון: גורמי סיכון, משקל, פעילות גופנית בעבר, מהי מידת תפקוד הלב שלך וכד'), אך אוכל לייעץ באופן כללי. כדאי לבצע הליכות למשך 20-30 דק', בתנאים נוחים (כלומר למעט בעליות). במידה ואת מרגישה טוב תוכלי להעלות את משך הפעילות לכיוון 45 דק', ובהדרגה להגביר את קצב ההליכה. מה שצריך להנחות אותך זה נשימה נוחה, לא כאבים בשרירים או עייפות מוגברת. כמובן שבמידה ואת חשה אחד מהסימפטומים הכוללים: תעוקה בחזה, קוצר נשימה, הזעה מוגברת, כאבים חריגים וכד', יש לעצור כל פעילות. חשוב ביותר ומומלץ מאוד להצטרף בהקדם למכון שיקום לב הקרוב לביתך! שם תקבלי את כל ההנחיות לפעילות גופנית במסגרת ובאופן עצמאי. בברכה, יעל

11/08/2015 | 06:49 | מאת: פליקס

היי אני בן 30 בריא בדרך כלל ,לאחרונה בגלל בעיה בבליעה הרזתי בצורה חדה כ 15 קילו תוך 3 חודשים הייתי אוכל רק מזון רך הבעיה נפתרה אני אוכל הכול ועליתי תוך חודש 5 קילו (עדיין חסרים 10 קילו להשלים למשקל המקורי)השאלה שלי האם אני יכול להתחיל לעסוק בפעילות גופנית הליכות וחדר כושר וגם איגרוף או שעליי לחכות עד שאחזור למשקל המקורי ואז להתחיל כדי לא לעזות נזק ללב או לא להעמיס על הלב? תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פליקס, ראשית מאחלת לך החלמה מהירה. לדעתי כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שייתן לך אישור לחזור לפעילות גופנית. אינני יודעת מה היה משקלך הקודם והאם אתה בתת משקל כיום. אני מבינה שהיית פעיל מאוד לפני כן, לכן כדאי שתחזור בהדרגה, תתחיל עם הליכות כ- 30 דק', תרגילי חיזוק עם התנגדות נמוכה יותר. לגבי אגרוף, אני מניחה שכדאי שתחכה להתחזק מעט בעקבות הפעילות האירובית ותרגילי החיזוק בחדר הכושר. האגרוף הוא הפעילות שמעמיסה ביותר. במידה ואתה חש בעייפות יתר או נשימה כבדה, תנוח. אני מניחה שלאחר חודש של פעילות סדירה כפי שציינתי תרגיש מספיק חזק לחזור לאגרוף. בברכת כושר ובריאות, יעל

12/08/2015 | 07:45 | מאת: פליקס

תודה רבה על התשובה .משקלי כרגע 63.5 ולפני הדיאטה היה 74.5 הגובה שלי 1.79 עם מי עליי להתיעץ עם רופא המשפחה או הדיאטנית?

09/08/2015 | 00:30 | מאת: נעמי

שלום יעל, אולי תוכלי לסייע. אני מחפשת כתובת טובה לייעוץ הנחוץ לי (ולבן זוגי הנוכחי החדש) בנושא הנ"ל. אני מחלימה מניתוח וכמה צינתורים ומחפשת ייעוץ המשלב סקסולוג, הבנה בקרדיולוגיה וזוגיות. התוכלי לסייע או להמליץ. תודה לך, נעמי.

היי, אני חודש אחרי ניתוח מעקפים ומרגיש מעולה לאחריו. פעמיים ביום יוצא להליכות של 1.5ק'מ (שזה 100%יותר ממה שהצלחתי איי פעם). שאלתי היא, האם בשלב מוקדם יחסית כרגע אני יכול לבצע אימון כפיפות עם מכשיר לשרירי הבטן? עצם החזה עדיין לא החלימה במלואה כמובן, אך נראה ששרירי הבטן והחזה לא קשורים אחת לשניה. מה דעתך? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רון תודה על פנייתך. מצוין שהתחלת הליכות (אף פעם לא מאוחר מידי :) לא מומלץ לבצע כפיפות בטן בשלב זה (שרירי הבטן מחוברים לעצמות החזה). בשלב זה מומלץ לבצע הליכות ותרגילים לשיפור טווח התנועה של פלג הגוף העליון עד לסף הכאב. רק בעוד כשבועיים - חודש ניתן להתחיל בתרגילים עם התנגדות וזאת רק במידה והסטרנום החלימה לחלוטין. כפיפות בטן יגיעו בשלב מאוחר יותר בין חודשיים ל-3 חודשים לאחר הניתוח מאחר ותרגילים אלה עשויים להעמיס על אזור החזה באופן משמעותי. אני ממליצה לך בחום להצטרף לאחד ממכוני שיקום הלב, כך תוכל לקבל הנחיות מדויקות ולהתאמן תחת פיקוח ומעקב מקצועי. החלמה מהירה, בברכת כושר ובריאות, יעל

04/07/2015 | 05:17 | מאת: בן

שלום לאחר מס התקפי פריקרדיטיס ברצף. עדיין עם בעיות נשימה ומטופל בכדורים. האם יש אימון הכוונה ליום שאחרי עמ לחזור לשיגרה רגילה. האם ניתן בכלל לחזור לשיגרה מההתקף הראשון לפני כחצי שנה. עדיין קצב הנשימה לא חזר למה שהיה. האם יש אימון או כל דבר שיכול להקל בהתנהלות ברמה היומיומית מעבר לטיפול התרופתי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי בן, עכשיו הבנתי את שאלתך טוב יותר :) אין המלצות או הנחיות רשמיות לגבי פעילות גופנית בפריקרדיטיס. ישנם כאלה שמרגישים החמרה של הסימפטומים בזמן מאמץ גופני. בעיקרון, כל עוד נוטלים סטרואידים מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת מעבר למה שהמטלות היומיות מחייבות אותך. לאחר הסיום ההדרגתי של הסטרואידים, ניתן לחזור מאוד בהדרגה להליכות קלות. אך כמו שציינתי, אין ממש הנחיות ברורות. לדעתי אתה יכול לנסות להתחיל הליכות קצרות ולראות אם אתה מרגיש כאבים או החמרה של הנשימה. אם יש החמרה, להפסיק את הפעילות. אם אין, ייתכן והפעילות הגופנית אף תסייע בהתנהלות היומיומית שלך. כדאי שתתייעץ עם הרופא שלך בכל מקרה כי הוא הרי מכיר את מצבך הבריאותי העכשווי. בברכה, יעל

08/07/2015 | 09:11 | מאת: בן

עשיתי אקו לב הכל תקין אך יש את מה שכתבתי מה זה אומר והאם יש סכנה כלשהי (אני עוסק בספורט קבוע )

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ארטור, אם אני מבינה את שאלתך, אתה רוצה לדעת אם 'אי ספיקה מזערית במסתם פולמונלי' מסוכנת. אי ספיקה מזערית איננה מסוכנת, אתה יכולה לעסוק בספורט רגיל. בבדיקות אקו הבאות שתעשה שים לב אם יש החמרה, כלומר אם כתוב 'אי ספיקה בינונית או חמורה'. כמובן שמבקרה כזה יש לפנות לרופא לגבי מעקב ו/או טיפול. בעיקורן אי ספיקה מינימלית זו יכולה ללוות אותך עד סוף ימיך ללא שינוי, אין שום וודאות שזה יחמיר. בברכה, יעל

30/06/2015 | 15:47 | מאת: בן

שלום לאחר התפרצות חוזרת ונשנית של המחלה בפעם השלישית בתוך חצי שנה. האם יש שיקום או תהליך לכניסה נכונה למעגל הסדיר במהלך לקיחת הסטרואידים ואחרי?

לקריאה נוספת והעמקה

הי בן, אינני בטוחה שאני מבינה את שאלתך. מהו שיקום או מעגל סדיר מבחינתך? בכל אופן, אני חושבת שאתה צריך להפנות את השאלה שלך לרופא המטפל מאחר ואיני בקיאה בהליך הטיפולי של פריקדרדיטיס. בברכת בריאות שלמה, יעל

15/06/2015 | 12:25 | מאת: דנה

שלום , אני רק נהייתי 19 יש לי סינוס טכיקרדיה לב, ואני מתאמנת חדר כושר 3 שנים , לא למטרת הרזיה , אלא לבניית שריר , אני 1.61 מטר ו-47 קג אני שמעתי מאנשים שאומרים שזה רק יזיק ללב שלי ויגרום לו להיות פגיע יותר ואז יגרום למחלות, בזמן האימון שהוא נחשב לאנאירובי הקצב עולה ל-140 זה בסדר אבל יש כאבים בחזה שזה הלב , ואני נחה , אציין שחוץ מכאב אין תחושות אחרות כמו עייפות , או עילפון בחיים לא .. רק כאב .. מה את אומרת לעשות? מה לשפר ? הרמת משקולות זה הדרך של חיי ובזה אני רוצה להמשיך כל חיי ללא הפסקה ! תודה !!

לקריאה נוספת והעמקה

הי דנה, תודה על פנייתך. ישנם כמה פרטים שחסרים לי. כגון: * איך וכמה בדיוק את מתאמנת (מספר ימים בשבוע, משך האימון, המשקלים אותם את מרימה, סטים *חזרות). * האם עשית בדיקות נוספות? האם בדקו את מקור הכאבים בחזה במאמץ. לסינוס טכיקרדיה בפני עצמו אין סיבה לכאבים בחזה, צריך לבדוק האם יש משהו אחר. * מהו הדופק הבסיסי שלך? כמה יש לך במנוחה? אם לא נבדקת הייתי ממליצה בחום לגשת לקרדיולוג, לבצע בדיקת מאמץ והולטר ואולי גם אקו לב ולבדוק אם הכל בסדר חוץ מהקצב המהיר. חשוב להבין את הכאבים בחזה שתיארת. לגבי האימון, במידה וזה רק(!) סינוס טכיקרדיה ואין שום דבר נלווה והדופק לא גבוה במיוחד (עד 110 במנוחה בערך), לדעתי את יכולה להתאמן כולל להרים משקולות. בברכה, יעל

08/06/2015 | 20:35 | מאת: יוני

שלום אני בן 32 בדרך כלל בריא לפני 2 וחצי חודשים עשיתי בדיקת אקו לב ובדיקות דם בכדי לשלול בעיה לבבית כול הבדיקות יצאו תקינות (הבדיקות נעשו בגלל כאבים חזקים בחזה שהתגלו לבסוף כריפלוקס)עכשיו מאז הבדיקות התחילו אצלי בעיות בליעה בגלל הריפלוקס ואכלתי רק יוגורטים וגבינות כ1000 קלוריות ביום והרזתי מאז הבדיקות 12 קילו עכדיו הכול הסתדר אני מתחיל לאכול רק שיש עייפות וקצת כאבים בחזה שמאל האם בעקבות ההרזיה המהירה והתזונה הדלה היה יכול להתפתח אצלי ב 2.5 חודשים אי ספיקת לב או מחלה לבבית?יש לציין שגם נטלתי אנטי ביוטיקה 10 וום

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יוני מצטערת לשמוע על הבעיות הרפואיות לאחרונה. לצערי אינני יכולה לעזור לך, אינני רופאה, רק עוסקת בפן של הפעילות הגופנית בהקשר למניעת ושיקום מחלות לב. שאלתך מורכבת למדי ומחוץ לתחומי. ממליצה לך בחום להתייעץ עם רופא המשפחה. מאחלת לך המון בריאות! יעל

02/06/2015 | 08:22 | מאת: שחר

שלום, אמא שלי עברה ניתוח ושמו לה קוצב לב. השאלה שלי האם ניתן להמשיך להישתמש במכשיר האליפטיקל שיש אצלנו בבית? יש לציין שבגלגל המכשיר יש מגנט. לפי מה שהבנתי אסור למי שעם קוצב להיות בסביבה מגנטית. האם זה נכון?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שחר, ראשית החלמה מהירה לאמא שלך. בעיקרון אמא שלך תוכל להשתמש באליפטיקל אך לא באופן מידי. רצוי שבמשך 6 שבועות ראשונים לא תהיה תזוזה חדה באזור הגפה העליונה (לרוב צד שמאל). מומלץ שתבצע הליכות, ובהדרה תרגילים לשיפור טווח התנועה באזור הכתפיים והזרועות, ללא שימוש באביזרים (גומיות או משקולות). כמו כן להימנע מהרמת חפצים ביד זו. לאחר 6 שבועות וביקורת הרופא, אפשר לחזור בהדרגה לפעילות יותר מאומצת. להגביר את קצב ההליכה, להשתמש יותר בזרועות, עדיין ללא התנגדות גדולה. ממליצה שלאחר כחודש או חודשיים של פעילות זו תחזור להשתמש באליפטי, אך שימו לב שתנועת הידיים איננה חזקה מידי, כלומר לשמור על התנגדות נמוכה ולא לתת ליד שמאל להימשך חזק לפנים או לאחור. ממליצה בחום לבדוק את זכאותה לשיקום לב! שם תוכל לקבל את כל הכלים והתרגילים הנכונים. אינני רואה בעיה עם המגנט באליפטי מאחר ורבים מהמכשירים עובדים על שיטת המגנט, כדאי לוודא עם הרופא שהשתיל את הקוצב. בברכה יעל

20/05/2015 | 15:24 | מאת: מיכאל

שלום בן 41, (לא מעשן, אבל יש עודף משקל) לאחרונה חש חולשה ועייפות יותר מהרגיל, וכן חש קוצר נשימה במאמצים. כמו כן לאחר מאמצים הדופק שלי יכול להישאר כמה שעות בסביבות 110. האם יש סיבה לחשוש למשהו או שזה יכול להיות קשור לשינה לא הכי טובה או מצב נפשי? אציין שלפני כשנתיים עשיתי אקו לב עקב קוצר נשימה, אך לבסוף הוברר שהיה מדובר בברונכוספאזם. מצ"ב תוצאות האקו, ורציתי לשאול: 1. האם האקו תקין (לגיל 39) לגמרי? מהמעט שהצלחתי להבין המחיצה בגבול העליון של הנורמה, האם זה משמעותי? דורש מעקב? 2. כתוב שהמסתם המיטרלי - MINIMAL INCOMPETENCE. מה פשר הממצא ?זה נורמלי ותקין לגמרי? TRICUSPID VALVE MILD INCOMPETENCE מה פשר הממצא? האם זה תקין? דורש מעקב כלשהו? M-MODE_MEASUREMENTS Normal Values (Cm) LEFT VENTRICLE ED DIAMETER..................... 4.70 ( 3.60- 5.60) ES DIAMETER 2.60 ( 2.70- 3.40) % FRACTIONAL SHORTENING 44.00 (27.00-53.00) IV SEPTUM-DIASTOLIC THICKNESS 1.20 ( 0.60- 1.20) LV FREE WALL-DIASTOLIC THICKNESS 1.10 ( 0.60- 1.20) RATIO IVS:PW 1.09 ( 0.80- 1.20) LEFT ATRIUM DIAMETER 4.00 ( 2.50- 4.00) AORTA DIAMETER 3.40 ( 2.40- 3.70) DESCRIPTIVE_DIAGNOSIS_(2-D_ECHO) LEFT VENTRICLE...... NORMAL SIZE LV CONTRACTION...... NORMAL RIGHT VENTRICLE..... NORMAL SIZE AND FUNCTION LEFT ATRIUM......... NORMAL SIZE AORTA............... NORMAL MITRAL VALVE........ NORMAL APPEARNCE NO M.V.P AORTIC VALVE........ NORMAL TRICUSPID VALVE..... NORMAL PULMONIC VALVE...... NORMAL PERICARDIUM......... NORMAL DOPPLER MITRAL VALVE MINIMAL INCOMPETENCE AORTIC VALVE NORMAL TRICUSPID VALVE MILD INCOMPETENCE TV GRADIENT: 20.00 MMHG PULMONIC VALVE NORMAL LEFT VENTRICLE...... INFLOW E:109 ,A: 64 CM/SEC, E/A: 1.70 NORMAL FIILING PATTERN תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכאל, מתנצלת על העיכוב בתגובה. מקווה שאתה חש יותר טוב. אינני רופאה ולכן לא בטוחה שאוכל לעזור לך. בעיקר אם לאחרונה אתה חש יותר עייפות וקוצר נשימה, חשוב ביותר שתיגש לרופא המטפל ותבצע שוב בדיקות. במידה ואתה עדיין סובל מקוצר נשימה ועייפות מוגברים במאמצים כדאי שתפסיק את הפעילות עד לסיום הבירור הרפואי שלך. זה אכן חריג שדופק נשאר כל כך גבוה שעות לאחר הפעילות הגופנית וכפי שציינתי כדאי לבדוק את זה. אני לא רואה משהו חריג באקו אך זה לפני שנתיים וזה כבר לא אומר כלום. אם היה משהו לא תקין בזמנו הרופא היה אומר לך. לסיכום, ממליצה שתיגש לרופא המטפל שישלח אותך לבדיקות, אולי גם בדיקת מאמץ לא תזיק כאן לבדוק מדוע זה קורה רק במאמץ. בברכה, יעל

12/05/2015 | 11:46 | מאת: meir

שלום, בן 44. בעבר סבלתי כמה פעמים מפרפור פרוזדורים התקפי כולל אישפוזים. דופק גבוה מאד. עד היום הרופאים לא ממליצים על אבלציה. עברתי הרבה מאד בדיקות מאמץ, הולטר ועוד ועוד. המסקנה היתה לתת קרדילוק במינון נמוך. הבעיה שהקרדילוק הוריד לי את הדופק מתחת ל-50 ולכן הפסקתי איתו. העניין הוא שגם אם אני מתחיל פעילות גופנית מדופק נמוך, הדופק עולה מהר ונשאר גבוה אפילו שעתיים לאחר סיום האימון. זה בא לידי ביטוי גם באירועים בהם יוצא לי לרקוד וכדו' - הדופק עולה מהר מאד. בשל החשש מפרפור אני נמנע מפעילויות גופניות שונות כאופניים, שחייה, ריצה, טיפוס הרים ועוד - שאני מאד מאד אוהב. כל שאר התפקודים שלי מעולים! רציתי לשאול האם הגיוני לקחת קרדילוק רק לפני אימונים? אני יודע שהשאלה צריכה להיות מופנית לרופא מטפל... ובכל זאת באופן עקרוני האם יש גישה כזו לקחת כדור רק לפני פעילות גופנית? המצב היום שמרוב לחץ שהפרפור יחזור, אני עושה רק הליכות עם מעקב רצוף אחר הדופק ולא נכנס כלל לריצה לא לאופניים ולא לפעילויות האחרות. זה מאד מתסכל אותי. כי הייתי תמיד בכושר מעולה, ביחידה מובחרת וכו מצד שני - אולי תגיד שאם אני מסתדר בלי תרופות והדופק תקין. ייתכן ורצוי לנהל חיים רגועים ולבצע כושר "רגוע" בהליכה וכדו' ייתכן ואני צריך לנהל את חיי ללא אופניים, ריקודים, ריצה ושחייה ברמה שמעלה את הדופק יותר מידי. עוד שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בין הרופאים ובאינטרנט: אני חולה בדיאבטיס אינסיפידוס צנטראל. האם ייתכן ובשל בעיית מלחים, התחילה לי הבעייה בפרפורים. אם כן, ייתכן ועלי לבצע בדיקות דם תכופות יותר לבדיקת המלחים.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מאיר, תודה על פנייתך, לא בטוחה שאוכל לעזור הרבה. לגבי הקרדילוק לפני האימון, אני מכירה מספר מקרים שהומלץ למטופלים ליטול את התרופה רק לפני פעילות גופנית, אך כמובן שזה היה על בסיס מצבו האישי של כל אחד מהם וחשוב לשאול את הקרדיולוג שלך לגבי זה. ישנן גם כמה שאלות נוספות שצריך לענות עליהן על מנת להבהיר את העניין. האם גם בזמן בדיקות המאמץ היה פרפור? האם כרגע אתה בפרפור? האם אתה לא מטופל בתרופות נוספות לפרפור? באופן כללי וזו אינה המלצה אישית לך כי אינני מכירה אותך, אין מניעה לבצע פעילות גופנית עם פרפור, אפילו בעצימות גבוהה יחסית (כגון ריצה, ריקוד וכל מה שציינת) ויש אפילו המפיקים תועלת מכך. אך שוב חשוב שתתייעץ עם הרופא לגבי מצבך כי אתה מתאר תנודות קיצוניות בדופק יחד עם המחלה שלך. אינני בקיאה במחלת Diabetes Incifidus שציינת על מנת לדעת מה גרם למה, אך ייתכן והדופק מהיר והפרעת הקצב נגרמו כתוצאה מהתייבשות ואובדן מלחים (אשלגן קשור ישירות למערכת ההולכה של הלב). עם זאת אני בטוחה שבתור אחד שסובל מהמחלה הזו, הינך מודע לצורך בשתייה מרובה על אחת כמה וכמה בעת ביצוע פעילות גופנית העלולה להוביל להתייבשות מסוכנת. גם אם הינך נוטל תרופה למחלה או לא, אתה אמור לדעת לאזן את עצמך מבחינת הנוזלים והדרך הטובה ביותר לבדוק זאת היא על ידי בדיקות שתן. שוב, אני מאמינה שהרופא שלך יכול לייעץ לך כיצד לבדוק האם אתה מאוזן עם או בלי קשר לאימונים שלך. מקווה שהצלחתי לסייע קצת, בברכת כושר ובריאות, יעל

האם היחס לסף המאמץ משתנה בין חולי לב אחרי התקף לב לבין חולי לב שעברו צינתור או מעקפים, רגע לפני ההתקף?

לקריאה נוספת והעמקה

מרדכי שלום, סף המאמץ פחות תלוי בסוג אירוע הלב שאותו אדם עבר (התקף לב, צנתור או ניתוח) אלא יותר במצבו הבריאותי לאחר מה שעבר. מצבו הבריאותי כולל: מידת התפקוד הלבבי, מצב הכושר הגופני, נוכחות סימפטומים במאמץ (קוצר נשימה, כאבים בחזה וכד), תגובות הדופק והלחץ דם במאמץ, גיל, משקל ועוד. לכן ייתכן ולשני אנשים שעבור בדוק את אותו הדבר יהיה סף מאמץ שונה וגם ייתכן לשני אנשים שעברו שני אירועים שונים יהיה את אותו סף המאמץ. מקווה שהצלחתי להסביר היטב. בברכה, יעל

02/05/2015 | 14:47 | מאת: מרדכי

אני בכושר גופני טוב, דופק בסביבות 50( ללא תרופה להורדת הדופק). אני מניח שזה מעיד על יכולת הלב. מדוע יש צורך בלקיחת הקרדילוק ?

לקריאה נוספת והעמקה

מרדכי שלום, אינני רופאה ולכן אני לא יכולה לעזור בנושא התרופות. אני כן יכולה להגיד לך שמנסיוני, מתן הקרדילוק לאחר אירוע לבבי נועד על מנת לשמור על הלב שלא יתאמץ ולשמור על דופק נמוך (ללא קשר לכושר הגופני). במקרים בהם הדופק נמוך מלכתחילה, זה נתון להחלטת הרופא האם לתת קרדילוק. ישנם חולי לב שאינם נוטלים קרדילוק אך חשוב שזה יהיה בהמלצת הרופא בלבד. בברכה, יעל

01/05/2015 | 10:31 | מאת: משה

יעל שלום רב, שוב חזרתי אליך, הפעם בנושא קצת שונה. אני לא בטוח אם את זוכרת אותי (הייתי אצלך באסף הרופא להתייעצות - התאמנתי בעבר בקרדיוסטייל) לכן רק אזכיר שאני בן 68 וברקע שלי ניתוח מעקפים (5 מעקפים) שעברתי לפני כ-6 שנים. לאחרונה התחלתי לסבול מכאבים חזקים ברגל ימין בעת הליכה ולאחר סידרת בדיקות, דופלר ו-MRI, נקבע שיש לי טרשת עורקים – שתי חסימות ברגל ימין, אחת מעל הברך ואחת ליד המפשעה. לאחר שנדונו אפשרויות הטיפול השונות (צינתור, ניתוח) הומלץ לי בשלב זה לנקוט בטיפול שמרני המתבטא בהליכה מרובה בניסיון להרחיב את תחום ההליכה עד לכאב, ואכן אני עושה זאת הן בחדר כושר והן באוויר החופשי. הבעיה היא שלאחר הליכה קצרה על המסלול בחדר כושר, כ-200 עד 250 מטר אני נאלץ לעצור ולנוח בגלל הכאבים החזקים. בשלב הזה אני עובר לדיווש באופניים, פעולה שהרבה יותר קלה עבורי ובה אני יכול להתמיד זמן ארוך יותר. שאלותיי הן: 1.האם פעולת הדיווש באופניים שקולה להליכה, כלומר האם היא עוזרת להשגת המטרה של הרחקת תחום הכאב? 2.לרוב, אחרי הגעת הכאב החזק, אני ממשיך ללכת עוד כברת דרך שבין 50 ל-100 מטר תוך כדי כאב. האם אני גורם נזק בעשותי זאת? 3.האם מכשירי הכוח לרגליים בחדר כושר יכולים להזיק לי? אודה להערותיך. בברכה משה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, זוכרת אותך היטב :). אנסה לענות לשאלותייך: 1. פעולת האופניים באם נעשית למשך זמן רב יותר היא שקולה להליכה מבחינה אנרגתית וסיבולת לב ריאה. לגבי הרחקת סף הכאב, אני מניחה שניתן יהיה לראות שיפור קל, על אף שצריך לזכור שמאחר שהאימון הוא ספציפי והכאבים שלך נראים בהליכה, אתה כנראה תמשיך לסבול מכאבים בהליכה. לכן מאוד חשוב שבנוסף לאופניים חשוב מאוד שתקפיד גם ללכת כמה שאתה יכול ואני מניחה ששילוב שתי הפעילויות יתרום בסופו של דבר לשיפור הכאבים בהליכה. 2. אתה לא גורם נזק בהליכה עם כאבים, רק תדע לא להגזים ולא להגיע לכאבים בלתי נסבלים. 3. תרגילים לחיזוק הרגליים בחדר כושר יכולים לעזור בשיפור השרירים ברגליים, לסייע בהזרמת הדם ויחד עם הפעילות האירובית לתרום להפחתת הכאבים. חשוב שתבחר בתרגילים שאינם מכאיבים לך, רצוי תרגילים ייעודיים כגון סקווטים, חשוב שתתייעץ עם המאמן בחדר הכושר. בברכת כושר ובריאות! יעל

31/03/2015 | 11:23 | מאת: sh8335904

שלום רב אני פונה אליכם בבקשה אישית - במסגרת לימודי לתואר שני באוניברסיטת חיפה, הנני מבצעת מחקר בשיתוף עם פרופסור שולמית קרייטלר/ פרופ' גולדנברג הבודק מתאמים פסיכוסוציאליים של מחלת לב כלילית בקרב גברים ונשים. קבלת מידע לגבי נושא חשוב זה יסייע לצוות המטפל לרכוש ידע ולגבש כלים למתן טיפול אופטימאלי לפני ובעת האבחון, מתן הטיפולים ואחריהם. לשם כך אני פונה אלייך בבקשה למלא שאלון זה. מילוי השאלון ייקח כ- 30 דקות. השאלות הן שאלות עמדה ולא שאלות ידע, על כן אין תשובות נכונות או לא נכונות. אוכלוסיית היעד -גברים ונשים בעלי רקע מחלת לב כלילית כל המידע אשר ייאסף על סמך השאלונים הנ"ל הינו אנונימי. השאלונים יעובדו אך ורק על פי מספרים. במידה ולא אצליח לגייס מספיק שאלונים אצטרך להשלים סמסטר אקדמי שלם . וכהוקרה על הזמן שתשקיעו אני אבצע הגרלה על טאבלט או תווי קניה בשווי של 250 ש"ח לבחירת הזוכה. תודה על שיתוף הפעולה. עורכות המחקר: פרופ' שולמית קרייטלר ואורלי זלביץ למילוי השאלון - https://docs.google.com/forms/d/1_N-jTfvtXZbPnHN6AwtScGvSWskuF9zr5Q18c3zRD04/viewform

23/03/2015 | 22:00 | מאת: roni

שלום... יש לי כר יות משבוע לחצים בחזה, הלחצים מלווים אותי בכאבים שמקרינים לגב, לידיים ופעמיים תפס אותי התקף עקב כאב חד וחודרני בחזה שבלתי נסבלות ואי אפשר לזוז ולנשום, כל השאר לחצים מלווים אותי לאחרונה לעייפות... ברופאת משפחה תיארה לי כדלקת בשריר החזה בבדיקה גופנית, אקג מראה תקין, כששאלתי מה עושים במקרים של התקף לחץ בחזה, אז אין מה לעשות ואין לזה פתרון... אני לא מאמינה, כי במקרה כזה אני מאוד רוצה לחיות...

לקריאה נוספת והעמקה

הי רוני, אינני רופאה ואני לא יכולה באמת לייעץ לך אך נשמע כי אם רק ביקרת אצל רופאת המשפחה ולא עשית עדיין בדיקות נוספות, יש מקום חשוב לבצען! כגון בדיקת מאמץ, אקו ובדיקות דם. בדיקות אלה יוכלו לתת אבחנה כללית לאיזה כיוון ללכת וייתכן שיובילו לבדיקות נוספות. במקומך לא הייתי ממשיכה לסבול ככה אלא לפנות שוב לרופאה לקבלת הפנייה לבדיקות ובמידה והכאבים חזקים לפנות למיון! בברכה, יעל

09/03/2015 | 09:08 | מאת: פביאן

שלום אני בן 55 ועברתי צינתור לפני שנה. אני מתאמן בחדר כושר בעיקר על הליכון ואופניי כושר. בזמן כושר הדופק שלי מגיע ל-155-160 , דופק במנוחה 78-80 האם הדופק הגבוה בזמן כושר יכול להיות מסוכן? ומהו הדופק המקסימאלי שמותר לי להגיע ללא סיכון?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום פביאן, תודה על פנייתך. קצת קשה לי לענות לך מאחר וחסרים לי מספר נתונים. כגון: 1. האם התאמנת במהלך השנה מאז הצנתור? 2. האם יש לך עוד עורקים בהם התגלו חסימות משמעותיות? 3. האם ביצעת בדיקת מאמץ מאז הצנתור, ואם כן מה היו התוצאות? 4. האם אתה נוטל תרופות להורדת דופק כגון קרדילוק? 5. האם אתה מתאמן חזק מאוד? מרגיש קושי רב? אם לא התאמנת, הדופק הגבוה הוא אחד הסימנים בתחילת אימונים. במידה והתאמנת כל השנה היית אמור לראות ירידה בדופק. דופק גבוה בפני עצמו אינו מהווה סכנה אלא אם ישנן חסימות נוספות בעורקים העלולות להחמיר ואז דופק גבוה גורם ללב להיכנס למצוקה של חוסר חמצן. כדאי לבצע בדיקת מאמץ אחת לשנה שתוכל להראות האם יש חשש לחסימה נוספת או היצרות חוזרת ובכך גם לראות האם יש שינויים בא.ק.ג בדופק גבוה. אם אינך נוטל תרופות להורדת דופק רצוי להתייעץ עם הרופא לגבי זה מאחר ותרופות אלה בדרך כלל ניתנות לאחר צנתור או אירוע לבבי על מנת לסייע ללב לעבוד בעומסים נמוכים יותר. בעיקרון אתה מתאמן על דפקים גבוהים כ- 85-95% מדופק רזרבי (לא מדופק מאמץ) שזה אכן קצת חריג והיית אמור להרגיש שאתה "קורע" את עצמך. אם אינך מרגיש שהאימון קשה מידי, אזי כפי שאמרתי הדופק בפני עצמו אינו מהווה בעיה. אם אתה מרגיש שהאימון קשה מאוד, דאי להוריד את עצימות האימון על מנת לא להעמיס על הלב יותר מידי. בברכת כושר ובריאות, יעל

25/02/2015 | 00:13 | מאת: יובל

שלום אני מאמן כושר, ויש לי מתאמן שאני התחלתי לאמן והוא חולה באי ספיקת לב, ושמתי לב שהוא חושש מהאימון ומביצוע התרגילים בגלל ה'מאמץ' וכדי לא לגרום נזק. (אסור לו לעבור דופק של 100-110 בערך - יש לו שעון דופק). לכן רציתי לשאול אם אפשר לקבל בדיוק מה מותר לו ומה אסור לו, ומה מומלץ לעבוד (השאלה מכוונת כלפי עבודה אנאירובית שזה מכשירים ומשקולות ולא אירובי). ממה שאני הבנתי וחקרתי, צריך לעבוד איתו בחזרות גבוהות למשל 20, ומשקל נמוך. שאלה נוספת היא מה קורה אם הוא מרגיש תשוש ? להפסיק את התרגיל או שאין לזה קשר למאמץ של הלב ? עד איזה אחוז מותר לעבוד איתו מבחינת מאמץ ? אשמח לכל עזרה ושבב מידע בנושא ! יובל.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יובל, באימון של חולי אי ספיקת לב צריך להיות זהירים פן מצבם הבריאותי יחמיר ולכן יש לשים לב לכל שינוי במצבם. חסרים לי מספר נתונים על מנת שאוכל לתת הסבר מפורט כגון: גיל המתאמן, דרגת אי ספיקת הלב שלו ודרגת תפקודו, מהו תפקוד חדר שמאל שלו (LVEF), האם הוא במעקב אצל קרדיולוג וביצע בדיקות לאחרונה, האם הוא חולה איסכמי והכי חשוב האם הוא סובל מסימפטומים כגון קוצר נשימה, עייפות, בצקות וכו'. לחולי אי ספיקה האימון האירובי דווקא חשוב ביותר על מנת שיוכלו לשפר את המערכת הפריפרית שלהם ואת הסימפטומים שהם מהווים את איכות חייו. אימון כזה צריך להיעשות במתינות, עם הפסקות כאשר מרגיש עייפות או סימפטומים אחרים. אינטרוולים של כמה דקות בכל פעם. לגבי תרגילי חיזוק צדקת לגבי חזרות מרובות בהתנגדויות נמוכות. יש להימנע מתרגילים איזומטריים ואכן להפסיק כאשר מופיע סימפטום. חשוב שיהיה במעקב אצל קרדיולוג, יבצע בדיקות תקופתיות ויקבל אישור להתאמן מידי שנה. בברכה, יעל

03/02/2015 | 13:26 | מאת: shsh

אני בן 45 רץ למרחקים ארוכים כמה שנים, אחת לשנה אני עושה בדיקת מאמץ. בבדיקה האחרונה עצרו את הבדיקה בשל עליית לחץ הדם 220/90, ולא הגיעו לדופק של 90%. הגיעו ל155 במקום 173 כמתוכנן. זה לקח 11.30 דקות. עומס מירבי mets13.4 נכתב בסיכום : תגובה היפרטנסיבית למאמץ. סבירות נמוכה לאיסכממיה, לא ניצפו הפרעות קצב. ערב לפני הבדיקה עשיתי אימון של אינטרוולים מהירים, האם יכול להיות שהיתה לזה השפעה? מה אומרת הבדיקה ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, לאימון אינטרוולים לא צריכה להיות השפעה על לחץ הדם הגבוה במאמץ. זה בדרך כלל משהו שמאפיין. כלומר ישנם אנשים שאפילו שיש להם לחץ דם תקין במנוחה נוטים ליתר לחץ דם (היפרטנסיבי) במאמץ. לחץ הדם שהגעת אליו עדיין איננו בגדר בעיה או סכנה ואינו צריך להדאיג אותך (ישנם טכנאים שעוצרים בדיקה רק בלחצי דם שמעל 250/110). לעתים זה אומר שאותו אדם שסובל מלחץ דם גבוה במאמץ עלול לפתח יתר לחץ דם במנוחה ולכן לא יזיק אם תבצע מעקב תקופתי של לחץ דם במנוחה. מעבר לזה הבדיקה שלך תקינה: "סבירות נמוכה לאיסכמיה": זה אומר שאין חשד לחסימות או הצרויות בעורקים של הלב "לא נצפו הפרעות קצב": זה אומר שלא נצפתה בעיה במערכת ההולכה, קצב הלב תקין. משך הבדיקה יפה מאוד ומעיד על כושר מצוין. אם אתה מרגיש שבאימונים שלך אתה מתאמץ מעבר למה שהתאמצת בבדיקה (והדופק מעל 155), ייתכן ולחץ הדם שלך גבוה וכדאי שלא להגזים באימון. אם האימון פחות אינטנסיבי מזה, אתה יכול להרגיש חופשי להמשיך להתאמן כפי שאתה מתאמן. בברכת כושר ובריאות, יעל