פורום התמכרות

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
התמכרות - סוג של התנהגות קומפולסיבית, מעין מנגנון התמודדות, ווסת קוגנטיבי ואמוציונלי, אשר מסייע לאדם המתמודד עם קושי פנימי. הגבול בין שימוש/שימוש לרעה במשהו או הרגל לבין ההתמכרות נקבע על פי תיפקודו של אותו אדם. נהוג להגדיר אדם כמכור, כאשר התפקוד היומיומי שלו נפגע ותלוי במושא ההתמכרות. סוגי ההתמכרות המוכרים והנפוצים ביותר הם סמים, סיגריות, אלכוהול, הימורים, סקס, אוכל, ואינטרנט. תהליך ההתמודדות עם ההתמכרות הוא ממושך ולא פשוט: זהו סוג של מסע לגילוי האני שלי, הכוחות שלי ובניית מציאות חיים חדשה. בפורום הנוכחי ניתן יהיה להתייעץ, לדבר, לקבל עזרה והכוונה. למעבר לפורום לחצו כאן.
767 הודעות
656 תשובות מומחה

מנהל פורום התמכרות

הפורום נסגר
28/06/2018 | 14:57 | מאת: דדי

אני נוטלת פרקוסט 50 מ"ג מספר שנים ומעוניינת לעבור גמילה בעזרת סבוטקס.אם הסבוטקס לא יעזור האם אוכל חזור לפרקוסט?

26/06/2016 | 16:20 | מאת: ענת

שלום, אבי בן 45,נוהג לשתות מדי יום.הוא מחביא באופן קבוע בקבוקי אלכוהול,אז קשה לדעת מה הכמות שהוא שותה. כשהוא שותה הוא מתחיל להיות מאוד אגרסיבי ואין עם מי לדבר,הוא צועק,הוא משפיל,לא נעים להיות לידו. ההתנהגות הזו גם זלגה למצב שגם כשהוא לא שותה הוא עצבני באופן מפחיד. ניסינו לדבר איתו (גם אני,גם אחי,כל מי שאפשר) אבל הוא לא מוכן לשמוע. תמיד שאומרים שיש לו בעיה הוא מבקש לא להתערב לו בחיים. מה שהכי מפחיד אותי זה שהוא נוהג אחרי שהוא שותה וכמה שלא ניסינו להסביר לו שהוא יכול לפגוע חלילה במישהו,בעצמו ואף יקחו לו את הרישיון זה לא עוזר. הוא פשוט אטום!! אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות כדי לעזור לו לצאת מזה,הוא לא מוכן לדבר על הנושא,אני מתחילה להרגיש שזה פוגע לי בתפקוד ומתחיל להשפיע עלי ועל הסובבים אותי.

22/06/2016 | 23:12 | מאת: ליאור

איפה אני יכולה לעבור גמילה סגורה מאלכוהול על חשבון קופת החולים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מציעה לך לפנות דרך הע"ס בסניף שלך או דרך רופא משפחה.

05/06/2016 | 11:28 | מאת: אורן

שלום לכולם, במסגרת סרטון דוקומנטרי קצר סביב הנושא הבעייתי של התמכרות להימורים בכלל ובפרט למכונות של מפעל הפיס. אני מחפש דמות שהייתה פעילה בעולם הזה, מכל זוית: - מהמר/ת פעיל/ה. - מהמר/ת שנגמל/ה. - מטפל/ת במכורים. - מפעיל בתחנה של מפעל הפיס. - עובד לשעבר של הפיס. לכל המעוניינים ניתן לשלוח פרטים (רקע ומספר טלפון): orenke3@gmail.com תודה מראש, אורן.

27/05/2016 | 16:31 | מאת: מיכל

היי התחלתי לקחת סבו טקס לפני כ 7 חודשים אני לוקחת כל יום כדור 8 מ"ג אני רוצה להפסיק ואני לא יודעת איך האם זה כמו קריז רגיל האם זה הרבה זמן כבר בגוף הייתי נקייה 7 שנים ונפלתי כשנתיים של שימוש ואז הכירו לי את סבוטקס בבקשה אני אם חד הורית לילד שעולה לכיתה א בקרוב אני זקוקה לעזרה ובעזרת אילו תרופות ניתן להפסיק איתו

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אינני יכולה לתת לך ייעוץ תרופתי..מעבר לכך נשמע שאת זקוקה לתמיכה סביב תהליך הגמילה. מציעה לך לפנות דרך שרותים הנמצאים בקהילה. ישנן מרפאות'מכונים פרטיים, או דרך מחלקות לשרותים חברתיים במקום מגורייך, אשר יוכלו להפנות אותך למקום בו תוכלי לקבל עזרה. בהצלחה.

14/04/2016 | 17:09 | מאת: מלי

הבן שלי בן 23 ויש לו בעיית התמכרות להימורים. איפה ניתן לקבל עזרה ומה אתם מייעצים לי לעשות.

לקריאה נוספת והעמקה

מלי שלום, עמותת "אפשר" מספקת סיוע והכוונה לסובלים מהתמכרות להימורים, כמו גם לבני משפחותיהן. ניתן לפנות אליהם דרך אגב הרווחה במקום מגוריכם או בפנייה עצמאית. בהצלחה.

01/04/2016 | 20:30 | מאת: אנונימי

אני ואישתי (33) חיים יחד כבר שנים, הכרתי אותה כשהיא הייתה מסניפה כל מיני כדורים ולוקחת אוקסיקודון, קוק, סירופים למיניהם, כדוקי הרגעה, אלוכוהול חופשי (למרות המתכרות של שנים לפני) ועוד ועוד עם הזמן שנכנסנו לקשר רציני בכוון של חתונה היא ירדה מהדברים האלה לאט לאט. כיום היא מסניפה כדורי שינה, היא טוענת שזה עושה לה טוב. שהיא אוהבת לשכב במיטה, רגועה, מוזיקה טובה, ולשכוח לחצי שעה מהכל. שאלתי אותה למה היא לא לוקחת את הכדור מהפה, והיא אמרה שמהפה זה לוקח זמן וזה נמשך למשך הרבה זמן אז במקום זה היא מסניפה שיעלה מהר וזה נמשך רק חצי שעה. אני רוצה לציין- יש לנו ילדה, במהלך ההריון היא לא נגעה בשום דבר, הקפידה לקחת ויטמינים ולאכול נכון, אבל אחרי לידה היא חזרה לכדורי שינה. היא מטפלת יפה מאוד בילדה, מגלה הרבה אחריות, לא חושפת בפני הילדה שום דבר שקשור לכדורים, לא נוהגת אחרי לקיחת כדור וכו' וכו' אני גם רוצה להגיד שההתנהגות שלה לא משתנה אחרי שהיא לוקחת את הכדור, היא נחה 10 דקות, הולכת לנגן קצת ונראה סך הכל שהיא נהנת מזה. אבל כבעלה- מה אני אמור לעשות? אני יודע שבשבילה "כל הזבל" מאחוריה, אבל היא ממשיכה להסניף כדורי שינה. האם זהו מצב חמור שיש לטפל בו בהקדם? האם אני נלחץ יתר על המידה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, נשמע שלמרות הדברים שציינת- אתה מודאג, ובעיני בצדק. להתמכרות ישנן השלכות רבות מלבד "היכולת לתפקד כמו שצריך". מדובר על דרך התמודדות עם קשיים. אני מניחה שאם כתבת כאן שאינך שקט בנוגע לשימוש של אשתך בחומרים, בייחוד כאשר מדובר למעשה במכורה לשעבר (על פי דבריך). התמכרות היא כמו מחלה כרונית, שאינה עוברת לעולם. כלומר, אדם שהיה מכור בעבר, גם אם נגמל וברגע נתון זה אינו מכור- הינו בעל סיכון תמידי לחזור חזרה להתנהגות ההתמכרותית. אינני מכירה את אשתך, אך עצם העובדה שנגמלה בעבר והיום חזרה להשתמש, גם אם במינון מופחת וכביכול בשליטה- עלול להוות מדרון חלקלק. נשמע שהאינסטינקטים שלך נכונים, בעיקר כאשר יש ילדה ברקע. מציעה אולי כרגע, לא לשוחח על ההתנהגות ההתמכרותית עימה, אלא לנסות להבין מה שלומה, איך היא מרגישה. גידול ילדים, ובעיקר תינוקות קטנים יכול להיות אינטנסיבי ומעייף מאד. נשמע שלאשתך אין מקום בו תוכל להרגע ולנוח מהלחץ שנתונה בו. לא קל לגרום לאדם אחר להבין שהוא מתמודד עם בעיה, בעיקר אם אין ביטוי קונקרטי לבעיה. (כפי שציינת כרגע הסנפת הכדורים כביכול אינה פוגעת בתפקוד שלה, אך מצב זה יכול להשתנות בכל עת). הייתי מציעה לך לפנות להתייעצות עם גורם מקצועי במקום מגוריך (עו"ס או פסיכולוג) אשר מתמחה בטיפול בהתמכרויות, על מנת לקבל תמיכה וליווי בהתמודדות שלך מול ההתמכרות של זוגתך. מוזמן גם להמשיך להתייעץ כאן בהצלחה

19/03/2016 | 08:33 | מאת: נינה

שלום, אני נשואה כבר 12 שנה, פורנו היה חלק מהחיים של בן זוגי מאז ומעולם. הסיבה שאני כותבת כי בשנתיים האחרונות מאז שזה הפך להיות זמין כל הזמן בעלי צורך את זה המון. כמה פעמים ביום ולמעשה כל פעם שנכנס לשירותים הוא מסתובב במרחב הזה. הרגשתי לאורך השנים שמשהו השתנה ביננו ושפתחתי ושאלתי נאמר לי שהוא פשוט לא כזה בן אדם חרמן והוא מסופק מהמין שלנו. כשנכנסתי לפאלפון שלו גיליתי שהוא גולש המון באתרים הללו. זה לא שהוא לא חרמן , הוא חרמן מאוד רק כנראה לא עליי. בשיחה שניהלנו על העניין הובטח לי שיעשה מאמץ לצמצם, לא לאהפסיק. כשגיליתי שהוא עדיין מבלה אותה כמות זמן באתרים הללו נאמר לי שההבדל הוא שהוא גומר שם עכשיו הרבה פחות ושיש הבדל בין חרמנות למציצנות והמציצנות היא זו שמשאירה אותו פעיל בתחום, אבל זה שהוא לא גומר זה שינוי גדול. אני שואלת אם יש הבדל והאם זה דפוס התנהגותי של משהו מכור... תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, התמכרות לפורנו היא התמכרות ככל ההתמכרויות, ויש דרכים לטפל ולהתמודד עימה. לרוב נדרש טיפול פרטני וגם המשפחה/בני הזוג זקוקים לליווי ברוב הפעמים. מאחר ומדובר בהתמכרות, לבעלך קשה מאד לשלוט בהרגל, והפחתה אינה פתרון.. האם הוא מבין שיש לו קושי להפסיק? האם הוא מעוניין לפנות לעזרה בנושא? מציעה לכם לפנות למטפל או מכונים באזור מגוריכם שמספקים טיפול בהתמכרות לפורנו. במידה והוא אינו מעוניין אך את מרגישה שזקוקה לעזרה בהתמודדות עם ההתמכרות שלו, מציעה לך לפנות לאחד מהמרכזים גם כן. מוצע שם לרוב גם טיפול עבור בני/בנות זוג. בהצלחה.

17/03/2016 | 14:52 | מאת: שש

שלום, אני ממש מכורה למסטיקים, לועסת כ-10 שעות ביום ללא הפסקה, עשרות רבות של מסטיקים ללא סוכר, כל הלסת כבר כואבת ואיני מצליחה להפסיק. מה לעשות? איך מתחילים להיגמל?? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, לעיסה מרובה של מסטיקים אכן יכולה להיות גם מזיקה, כפי שציינת. האם שמת לב שיש רגעים/סיטואציות בהן יש לך צורך גדול יותר במסטיקים? למשל, סביב רגעי לחץ, עם אנשים מסויימים, רק במקום העבודה וכו'. לעיתים הלעיסה עונה על צורך מסויים, הרגעה, עיסוק. הדרך הטובה ביותר להגמל מההרגל הוא פשוט להפסיק לגמרי. הפחתה אינה אופציה. במידה ואת מרגישה שההרגל שולט עליך, וקשה לך להפסיק, כדאי לפנות לייעוץ או עזרה.

22/01/2016 | 16:30 | מאת: רוני

מאשר פיזית, אך בכל זאת. כבר תקופה מאוד ארוכה שאני משתמשת בנזודיאזפינים בצורת הסנפה. כשחסרים לי כדורים, אני משתמשת בכדורים חלופיים (כגון- באוקסיקונטין בנטילה רגילה, אך השימוש בו לעיתים נדירות). ההרגל נמשך כבר הרבה זמן, אבל היו לי הפסקות שלא היה לי קשה לבצע אותן. חודש, חודשיים וכו'... לא חשתי תופעות גמילה מלבד סחרחורות וחוסר שקט שנמשך לפחות משבוע. עברתי להרגל הזה לאחר הפסקתי לשתות אלכוהול שהיה גם הוא הרגל יומיומי אצלי. הפסקתי לשתות בכוחות עצמי ללא גורם חיצוני. כרגע חיי משתנים, אני מאורסת, מאוד רוצה להקים משפחה, ויודעת שאינני יכולה להמשיך כך. קשה לי מאוד לחשוב על להפסיק, זו הבריחה "הכי טובה" שלי, מאוד קשה לי להמודד עם המציאות (לצורך העניין אציין שאני סובלת ממספר חרדות, סידתימיה ודיכאון מג'ורי). אני מאוד רוצה להרגיש שאני לא צריכה את זה, אבל אני לא יודעת איך. בכל פעם שארוסי נעלם מהשטח, אני בורחת לכדורים. אני יודעת שיש בי את הכוחות הנפשיים להפסיק עם זה, אבל אני באמת לא יודעת איך לעשות את הצעד הראשון. אני רוצה לפנות לעזרה, עזרה שתעזור לי להשתחרר מהתלות המנטלית, אבל אין לי כסף למימון שכזה. עם כל זה, אני נכת ביטוח לאומי שמשתכרת מקצבה של 2300 שקלים, שהולכת על שכירות. האם ישנו מקום מסובסד באזור מגורי (מרכז, צמוד לפ"ת) שיכול לסייע לי בכך? אני אוהבת את זה, וזה הכי גרוע שיש, ואני רוצה עזרה. האם מישהו יכול לכוון אותי? בבקשה, כל מה שאני רוצה זה להיות נורמלית, להתחתן ולהביא ילדים. בלי כדורים. אני מאוד אשמח לעזרה, כל עזרה. תודה רבה ושבוע נהדר ושקט

לקריאה נוספת והעמקה

רוני, הצעד הראשון הוא הכרה שיש בעיה ונדמה שאת כבר שם. נשמע גם שהאירוסין מהווים מקור למוטיבציה לשינוי עבורך- וחשוב לנצל את זה. יש אנשים שאין להם בעיה "להגמל" מהתמכרויות, הקושי שלהם הוא לשמר את הגמילה, ונשמע שאת נמצאת בקטגוריה זו. כפי שאת כבר מבינה בעצמך, השימוש בחומרים ממכרים (בין אם אלכוהול או כדורים) באים לטשטש רגשות קשים, וזוהי דרך ההתמודדות שלך. את צריכה ללמוד להתמודד עם אותן רגשות ופחדים ולשם כך חשוב כי תהיי בטיפול ארוך טווח, ולא רק סביב עצם הגמילה מההתמכרות. את יכולה לפנות לרופא המשפחה ולבקש ממנו הפניה לפסיכולוג/פסיכאטר של קופח( זוהי המציאות של ימינו לאחר הרפורמה במערכת בריאות הנפש). ישנן גם תחנות לטיפול במכורים במסגרת המחלקות לשרותים חברתיים- מציעה לך לפנות למחלקה במקום מגורייך ולברר. שתי האופציות הללו לרוב מסובסדות באופן חלקי או מלא. ציינת שאת מקבלת קצבת נכות, ואינני יודעת מה הסיבה, והאם את עובדת או שכלל לא..

02/03/2016 | 22:05 | מאת: יוני

אם את קוראת את אשר אני כותב לך אז אני ממתחנן!זירקי את כל הכדורים שלך ותפסיקי מיידית עם הסנפות ! וואי לך לגעת באוקסיקוטיןאופייט שלא תצאי ממנו אלא בסבל נוראי אני. אחרי שלושה ג מי ילות מאופייטים אוקסי וגם מבנזודיאפמים !!!לפי מה שאת מת אר את את עדיין לא מכורה רצינית אז אנא תפיגי את השעמום שלך במקום בהסנפות בעבודה קשה על עצמך ותצילי את חייך אנא תשמעי לאדם שהפסיד הרבה בגלל כדורים שרוצא רק את טובתך אם את רוצה לכתוב לי ואוכל לייעץ לך ולשמש לך אוזן קשבת ותומכת אז אנא כתבי לי שלא. תיפלי כפי שנפלתי אני!!!!

27/03/2016 | 00:53 | מאת: אדם

עוזרים למי שיש לו נכות ב800 שח למגורים כי הרי את גם מחוסרת דיור

שלום, אני בן 25 ובאופן כללי בריא (נוטל ריטלין 20 SR קבוע) בשנתיים האחרונות התחלתי לעשן די באופן קבוע והסיבה העיקרית היא שזה עוזר לי להירדם בקלות. לפעמים יש לי מחשבות טורדניות הנובעות מחרדה חברתית ולא נותנות לי לישון בשקט. אני עוצם עיניים ופשוט ממשיך וממשיך לחשוב. בהתחלה כמובן זה עזר, אך עכשיו לא רק שהגדלתי את הצריכה אלא שזה גם לא תמיד עוזר. אני סטודנט ומפחד שהעישון פוגע לי ברמת הלימודים והריכוז אבל מנגד אני פשוט נהנה לסיים את היום ולעשן ג'וינט אחד לפני השינה. אני מפחד שאני מפתח תלות ושייגרם לי נזק קוגניטיבי. תדירות של ג'וינט אחד ביום יכולה לגרום לנזקים כאלה?

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, לעישון ג'וינט יכולות להיות מגוון השפעות שגם משתנות מאדם לאדם. בנוסף, איננו יודעים בוודאות מה מכילה כל סיגריה שכזאת (מאחר וזהו תחום פרוץ וללא פיקוח רפואי) כך שאיני יכולה להגיד בוודאות כיצד תשפיע עליך סיגריה אחת. יחד עם זאת, מה שחשוב לא פחות בעיני, לשים לב אליו הוא התלות שאתה מתאר בחומר. כפי שכבר חווית בעצמך, ככל שעובר הזמן אתה צריך להגדיל את הכמות כדי להגיע להשפעה הרצויה, ובנוסף אתה מפתח תלות פיזית בחומר ותלות רגשית/התנהגותית בהרגל. השימוש בחומר, התלות, היא למעשה דרך ההתמודדות שלך עם קשיים אחרים (למשל חרדה חברתית, כפי שציינת). הייתי מציעה לך לחפש מסגרת טיפולית (ממליצה בהקשר של חרדות על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, היום ניתן לקבל הפניה למטפל במסגרת קופות החולים מרופא המשפחה) על מנת לקבל כלים להתמודד עם החרדות. מוזמן להמשיך ולהתייעץ גם כאן. בהצלחה!

06/01/2016 | 20:45 | מאת: טל

13/12/2015 | 10:41 | מאת: שלווה

שלום, יש לי חברה שהתמכרה לקשר איתי, האם אני צריכה להתרחק ממנה לגמרי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלווה שלום, תוכלי להסביר מה פירוש ההתמכרות שלה לקשר שלכן? כיצד זה בא לידי ביטוי?

19/12/2015 | 18:50 | מאת: שלווה

הקשר היה תקין ובריא, היא הייתה בחופשה ואז שחזרה הקשר השתנה.. נהפך להיות לא בריא.. היא פחות משקיעה בתוכן הקשר, היא יותר מתמקדת בדברים שטותיים מציקים כמו - להתקשר ולראות שאני עדין נמצאת..שאני עונה.. היא מראה שאין לה עניין בקשר מצד אחד ומצד שני כשאני מתרחקת היא מתקרבת ומחפשת את קירבתי, היא מראה פחד מנטישה, שואלת - מה אני יעשה אם תעזבי.. אני מנסה לתקן את הקשר ולשקף לה את הדברים אך ללא הצלחה. שתשקיע בתוכן הקשר ולא במסביב. אין לי מושג מה זו התופעה הזאת.. והיא לא מספיק פתוחה לומר לי את הדברים..מה מפריע ומה מציק.. זה נראה שהיא מאוד רוצה להתרחק אבל לא יכולה.. היא טוענת שהתמכרה ולי חבל כי הקשר יכול להיות תקין במידה ותבין את הטעויות האלה..אין לי מושג איך להתנהג במצב כזה. טיפול זו לא אופציה עבורה הצעתי לה כמה פעמיים..

22/11/2015 | 18:30 | מאת: ורד

שלום, שמי ורד ואני מכורה קשה לקניות. מכניסה את עצמי למצבים קשים, מסתבכת, מוציאה הון של כספים, מבזבזת סתם ולא יכולה להפסיק ולשלוט בזה. מבקשת עזרה דחופה אם מישהו מכיר/ה משהו שיכול לעזור לי ולא אוכל לפנות. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2015 | 04:39 | מאת: lila

שלום, אני נמצאת באותה בעיה. התמכרות קשה לקניות עד כדי הסתבכות כספית קשה. אני מפחדת שזה יהרוס לי את הנישואים והתא המשפחתי בכלל. אודה לעצה/ עזרה כלשהי ודרכי טיפול.

ורד ולילה יקרות, יש מכונים, קבוצות טיפוליות ומטפלים אשר עוסקים בגמילה מקניות (והתמכרויות נוספות). אם תמסרו לי את אזור מגוריכן אוכל לברר עבורכן. כפי שראיתן, זוהי בעיה נפוצה, בעלת מאפיינים דומים לסוגי התמכרות נוספים.ומימדיה הולכים וגוברים עם הזמן. אתן לא לבד. נשמע ששתיכן הגעתן לשלב ההכרה בבעיה, שזהו שלב מאד קריטי וחשוב.השלב הבא הוא למצוא את המסגרת הטיפולית המיטיבה עבורכן. אשמח לסייע בהצלחה!

26/11/2015 | 10:08 | מאת: ורד

שלום כרמל, אני גרה באזור המרכז , אשמח עם תוכל להפנות אותי למקומות שמטפלים בבעיה. תודה רבה!

11/11/2015 | 15:19 | מאת: דן

שמי דן, וטופלתי בעבר אצל נעמי סגל במרכז ד"ר טל ויש לי רק דברים טובים למסור. עזרה לי במצב הנוכחי שהיה וגם כן נתנה לי כלים איך להתמודד הלאה. טיפול מאד מוצלח, ואני חייב להודות לה על כך.

16/10/2015 | 16:57 | מאת: ליז

לפני 9 חודשים המליצה רופאה ניאורולוגית על לוריוואן כדור לשינה.בינתיים נפלתי וקרעתי גיד בכתף.הרגשתי שהלוריוואן נותן לי מענה ללחץ שהייתי בו.ברגע שניסיתי להוריד מינון הופיעו אצלי תופעות שלבחילה רעד ירידה במשקל וחוסר שינה.לקחתי 3 לורוון כ 3 חודשים.איך עלי להגמל.לחילופין קיבלתי לוסטראל 50 מג.יש דרך להגמל?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליז לוריוואן הוא כדור שיכול לסייע מאד במצבים מסויימים אך הוא כדור ממכר בהחלט, לכן חשוב להיות במעקב רפואי כאשר נמצאים תחת טיפולו. ממליצה לך לחזור בהקדם לרופא ולהיות במעקב, ולהתאים לך את הטיפול לו את זקוקה. בהצלחה!

12/10/2015 | 21:53 | מאת: סמי

ראיתי באתרים בחול שהחלמה מלאה לוקחת עד שנתיים?

לקריאה נוספת והעמקה

סמי שלום, לא ברורה לי בדיוק ההגדרה של "החלמה מלאה"... כאשר אדם נגמל מהתמכרות, גם אם לא השתמש שנים רבות, תמיד קיים הסיכון שההתמכרות תתעורר מחדש (לרוב בעקבות שימוש חד פעמי או משבר..) ישנם מחקרים שמדברים על כך שכעבור שנה של גמילה, הסבירות לחזור להשתמש יורדת בהרבה. ההסברים לרוב נעוצים בשינוי הנפשי/התנהגותי שמאפשר שימור של הגמילה לאורך זמן. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי האדם כעת "חסין" בפני ההתמכרות. כל שימוש חוזר, גם כעבור עשרות שנים, עלול לגרום להתעוררות מחדש של ההתמכרות.

הגמילה הפיזית מחומר לרוב קצובה יותר בזמן. לרוב מספר שבועות, עד שהגוף מתגבר על הצורך, ה"קריזים", ותדירות תופעות תסמונת הגמילה יורדת. לצד זה, ישנו תהליך של שינוי התנהגותי שלרוב לוקח זמן רב יותר.

21/09/2015 | 09:33 | מאת: נכון צודק רק כסף

הי , יש לי חבר שמסניף את הקדור סבוטק כמה פעמים ביום, ומה שקורה איתו הוא תמיד לחוף ממורמר , מה עלינו לעשות כדי לעזור, ? השמח לתשובה תודה חג שמח ,ירין

שלום, השאלה האם חברך חש שיש לו בעיה? האם הוא סובל מהמצב? האם היה נסיון לשוחח עימו? ישנם מספר מענים למצב שאתה מתאר, אך השאלה עם מה ישתף פעולה. (אפשר אפילו להתחיל בשיחה חברית, לבדוק מה שלומו, להציף את הדאגות..)

22/09/2015 | 15:58 | מאת: נכון צודק רק כסף

אני חושב שכן אפשר לדבר איתו, אני אישית השמח מאוד תודה רבה

18/09/2015 | 22:11 | מאת: שיר

אני אדם בוגר, פעם בשבוע אני נוטל ריטלין עם כמה כוסות אלכוהול, זה גורם לי להרגשה טובה, זה מסוכן? ממכר?

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום, בעקרון נטילת כדורים ללא מרשם ומעקב רופא אינה מומלצת, מאחר ויכול להעשות בהם שימוש לרעה ושאינו מתאים. ריטלין הוא כדור אשר ניתן לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז, על מנת לסייע להם במצבים מסויימים. ישנם אנשים אשר נוטלים את הכדור באופן לא קבוע, ורק בעת הצורך. אם אני מבינה אותך נכון, השימוש שלך בכדור הינו יותר על בסיס רגשי, וכאן יכולה להיווצר תלות. מעניין אותי לבדוק איתך- מתי עולה הצורך בכדור? האם תמיד הוא בשילוב עם אלכוהול? (לא מומלץ) מה יקרה אם תפסיק את השימוש בו? אני תוהה גם אם עצם העובדה שהעלת את השאלה כאן בפורום, מראה אולי על כך שחלק ממך לא מרגיש נוח עם ההרגל? מה הסיבות?

21/09/2015 | 10:22 | מאת: שיר

הסיבה היא הרגשת נוחות ואופריה, פעם בשבוע. אני לא מרגיש בנוח עם זה רק בגלל החשש שזה יכול להזיק למוח אולי בטווח הארוך לכן שאלתי כאן

28/08/2015 | 22:47 | מאת: גוטניק הדר

שלום רב. מאוד חייב עזרה מרגיש אובד עצות בן 20 חייל. מקבל קלונקס כבר 4 שנים קיבלתי בעקבות סומטיזציה וחרדה ומאז הכל עבר. הבעיה היא שקראתי יותר מדי באינטרנט על הכדור ומרגיש שאני לא יכול בלעדיו חייב שהוא יהיה אצלי בכיס כמו כן נורא נורא מפחד שיהיה לי התקף אפילפסיה או פרכוס בגלל זה מפצד להפסיק. המינון שלי הוא כדור אחד של 0.5. וכל היום אני רק חושב עליו ולא יודע מה לעשות אובד עצות.לא מצליח לחיות יותר רק על הכדור הזה. איך אני נגמל ממנו בדרך הבטוחה ביותר ונרגע שלא יהיה לי כלום. תודה רבה.

28/08/2015 | 23:15 | מאת: הדר

שלא תבינו אותי לא נכון אינני סובל מאפילפסיה אלא רק קראתי שמהגמילה הזאת.יכול להיות אפילפסיה ופרכוסים. ועכשיו אני לא מפחד מחרדות אלא מפחד מהגמילה עצמה. מה אני אמור לעשות איך.לשחרר תפחד הזה

הדר שלום, האם אתה נמצא במעקב אצל פסיכיאטר? נשמע שחשוב שתפגש עם פסיכיאטר על מנת לבדוק מה המינון המתאים לך כרגע, ובמידה ויוחלט להפסיק עם הכדור- כיצד לעשות זאת בהדרגה. חשוב מאד להיות במעקב שכזה.

02/03/2016 | 21:50 | מאת: יוני

מניסיון הגמילה מקלונקס הינה לא פחות קשה מאופייטים אשר משניהם אמי ברוך השם נקי. אחרי שלוש גמילות . לגבי האפילפ ס יה גם לי אובחן אפילפסיה כה שהפסקתי את ב הכדורים ללא רופא כל שאני יכול להציע לך ברח מקלונקס יותכמכל כדור אחר הקריז שלו גרוע מאופייטים !עשה זאת בהדרגה ואם הבעצות ברופא

25/08/2015 | 19:28 | מאת: דב

שלום, אני בן 19 ומגיל צעיר יחסית, 14 אני מאונן מול האינטרנט בתדירות של כמה פעמים בשבוע. אחרי כל פעם אני מרגיש מאד גרוע עם עצמי. אני מרגיש שזה גורם לי לתפקוד פחות טוב בהכל- לימודים, קשרים חברתיים...אחרי כל נפילה אני אומר לעצמי שזה לא יקרה לי יותר, אבל תמיד מגיעה הפעם הבאה אחרי כמה ימים, בדרך-כלל בשירותים. אני רוצה להפסיק לגמרי, איך עושים את זה???

לקריאה נוספת והעמקה

דב שלום, ראשית, את הצעד הראשון נראה שעשית. אתה מכיר בכך שיש בעיה. ועכשיו השאלה איך ממשיכים מכאן. היום יש קבוצות של מכורים למין אנונימיים (אתה יכול לחפש ברשת, וליצור עימם קשר). אלה קבוצות תמיכה המסייעות ברמה ההתנהגותית ורגשית להתמודדות עם ההתמכרות. כמו כן, אתה יכול לפנות למטפל פרטני, המתמחה בטיפול בהתמכרויות למין. הנקודה היא- שחשוב להיות במסגרת טיפולית- תמיכתית.גמילה מהתמכרות משלבת שינוי התנהגותי, מחשבתי, והתמודדות רגשית. חשוב למצוא מסגרת שתסייע לך בתהליך. אתה גם מוזמן להמשיך להתייעץ כאן. בהצלחה!

29/08/2015 | 23:52 | מאת: דב

שלום, תודה על התגובה. יש איזה מסגרת/קבוצה שאת ממליצה עליה? להגיע למפגשים למפגשים זה קצת פחות רלוונטי, אבל פורומים באינטרנט ואולי גם בטלפון יכול להיות יותר מתאים. תודה רבה, דב

07/08/2015 | 15:44 | מאת: דריה

יש לי חבר ממש טוב שלא התראינו כמעט שנתיים כי טסתי לחו"ל, לפני מספר ימים נפגשנו בפארק, מסתבר שהוא גר ברחוב כבר שנה!! כל הערב רעדו לי הידיים וכל כך נבהלתי ממש שראיתי! מדובר בבחור בן 24, שמעולם לא עשה רע לאף אחד, תמיד עוזר ונותן שפשוט היה חלש ונפל עמוק. הוא אמר לי שהוא משתמש בנייס גאי וכל מיני סמי פיצוציות, הוא בקושי מדבר, לא מצליח לבלוע את הרוק של עצמו פשוט גמור!!! הוא רוצה להיגמל אבל לא יודע איך ואין לו מי שיעזור לו (הוא גר בשיחים בפארק!!) האם יש לי דרך לעזור? אני מאוד רוצה ולא מפסיקה לחשוב עליו ומצד שני מפחדת ש....זה אבוד

לקריאה נוספת והעמקה

דריה שלום, ראשית, עצוב לקרוא את מה שאת כותבת. כמה בקלות אפשר להתדרדר. אני הייתי מציעה לך לגשת לשרותי הרווחה במקום מגורייך, ולברר עבורו מה העזרה שיכול לקבל. במידה וישתף עימך פעולה, את יכולה להציע לו לגשת עימו לשם, ולעשות עבורו את הצעד הראשון. אינני יודעת היכן את והוא מתגוררים ולכן קשה לי להציע סיוע ספציפי, זה מעט משתנה מרשות לרשות. אבל למחלקה לשרותים חברתיים בוודאי יהיה יותר מידע. נשמע שהוא הצליח "לסחוף" אותך אל תחושת חוסר האונים, "שאין מה לעשות", אבל לא כך. יחד עם זאת דרושה סבלנות רבה. אשמח לעמוד לעצה בכל עת בהצלחה!

17/08/2015 | 01:03 | מאת: דריה

הלכנו ביחד ביום שני האחרון לסוציאליים (ככה אנחנו קוראים להם זה למעשה מוקד של מישהו לרוץ איתו בתל אביב) הם אמרו שאין להם איך לעזור לו ושלחו אותנו לבחור בשם אבנר שאמור כביכול לעזור לידיד שלי להגיע לאשפוזית. עד כאן הכל היה בסדר... קבענו להיפגש יום למחרת הוא אמר שלבד הוא לא מסוגל ורווח לי שהוא נותן לי לעזור לו ושהינה...כמעט הצלחנו ו...הוא הבריז. חיפשתי אותו בכל המוקדים של ההומלסים והנרקומנים וכולם אמרו שלא ראו אותו מאתמול. אני מנסה לא להשלות את עצמי כי מעט מאוד מכורים שהכרתי באמת הצליחו לצאת מהחיים האלה, מהסמים והאלכוהול, אבל אני רואה שהוא רוצה אבל הוא מפחד ומתבייש והאמת?! הוא לא מכיר חיים אחרים. אני גם מפחדת ללחוץ עליו יותר מידי שמא יתחרט לגמרי

16/08/2015 | 05:30 | מאת: פלוני

מכורים אנונימיים -naisrael.org.il ,קבוצת תמיכה בחינם,אני השתמשתי שנים רבות וסבלתי,בשנים אחרונות שימוש כבד בנייס גיא,הגעתי למכורים אנונימיים,ותודה לאל הפסקתי להתשמש,זה עובד,זה אנונימי,וזה בחינם

21/09/2015 | 09:41 | מאת: נכון צודק רק כסף

דעי וזיכרי שאת במקום ראשון ,ותזהרי בשביל עצמך ההכי חשוב

03/08/2015 | 23:16 | מאת: שיר

שלום כרמל, אני משתמשת בהרואין כפעמיים בשבוע, בעיקר בסופ"ש. השבוע שלי לחוץ מאוד וקשה לי לישון והרואין מסייע לי בכך. כדורי שינה כבר הפסיקו להשפיע וכך גם כדורים המטפלים בחרדות. יש לציין שאני אוהבת מאוד את השימוש בהרואין. מרגישה רגועה "ומעורסלת". אני בכוונה לא משתמשת יום יום על מנת לא לפתח תלות פיזית. אני מגבילה את עצמי לפעמיים בשבוע (כך זה כבר חצי שנה). האם אני מכורה? האם יש בעיה? חשוב לי לציין שאני איני נוהגת אחרי שימוש. בד"כ אני 'צוללת' אל תוך שינה טובה. שיר

05/08/2015 | 09:05 | מאת: כרמל

שיר שלום, התמכרות היא למעשה תלות פיזית ונפשית בחומר ו/או בהתנהגות. תדירות השימוש היא מעט פחות רלוונטית, השאלה שצריכה להשאל היא האם את תלויה בחומר. מה יקרה אם שבוע שלם לא תשתמשי? חודש? האם את מרגישה שאת תלויה בו על מנת להרגע ולהרדם? האם את מרגישה שיומך סובב סביב מחשבות, התעסקות עם שימוש בהירואין? גם אם בפועל את משתמשת פעמיים בשבוע. הסכנה, בין היתר, היא כי עם הזמן הגוף שלך לא יסתפק בכמות הנוכחית, ועל מנת להשיג את אותה השפעה תצטרכי להעלות את הכמות ותדירות השימוש. את שואלת אותי אם יש בעיה, ואני תוהה מה מביא אותך לשאול את השאלה. נשמע שיש בך חלק שאינו שלם עם השימוש, שיודע שאת מהלכת על חבל דק. מעבר לעובדה שהירואין הוא חומר לא חוקי, מסוכן וממכר מאד (מאד מאד), נראה שהחומר מסייע לך להתמודד (או ליתר דיוק, לא להתמודד ולא להרגיש) עם חרדות, קשיי שינה ואני מניחה דברים נוספים. ציינת שנטלת כדורים לחרדות- האם את במעקב פסיכיאטרי? הייתי ממליצה לך לחזור למסגרת פסיכיאטרית על מנת שיתאימו לך תרופות במינון לו את זקוקה, ויעזרו לך להתמודד עם התלות שהתחלת לפתח בהירואין. חשוב לציין כי תרופות פסיכיאטריות במעקב של רופא אינן ממכרות. בנוסף ממליצה מאד לקבל ליווי פסיכולוגי של שיחות על מנת לסייע לך להתמודד עם החרדות וקשיי השינה איתם את מתמודדת. הירואין הוא אינו פתרון, זהו חומר ממכר ביותר, בעל השפעות מסוכנות. לפעמים נדמה לנו שיש לנו שליטה על ההתמכרות (כתבת- את מקפידה על שימוש פעמיים בשבוע ולא יותר), אך זוהי אשליה, ולמעשה ההתמכרות היא ששולטת ומנהלת אותנו. מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית בקהילה בהקדם. מוזמנת להמשיך ולהתייעץ עימי, אשמח לסייע. כרמל

16/08/2015 | 05:42 | מאת: פלוני

naisrael.org.il -מכורים אנונימיים ישראל ,כנסי לאתר,יש טלפון של קו מידע,ויש פגישות בחינם,אנונימיות,לי זה מאוד עזר ועדיין עוזר,גם משפחה,אנשי מקצוע וחברים יכולים לבוא לפגישות,שנקראות פגישות פתוחות ,זוהי פגישה שנערכת אחת לחודש,שאר הפגישות שמתקיימות על בסיס יומי,נקראות פגישות סגורות,למכורים ולמי שחושב שיש לו בעית התמכרות לסמים.

21/07/2015 | 17:33 | מאת: משה ברכה

מעוניין ביעוץ נרקולוג טלפון 0546312800.

ממליצה לפנות לתחנות לטיפול בסמים באזור מגורך. נרקולוג הינו רופא המתמחה בתחום הסמים. אינני מכירה בהמלצה אישית נרקולוג. בהצלחה

04/07/2015 | 22:59 | מאת: חיים

שלווש אני בן 27 ליפני שנתים וחצי חוויתי חמישה ימים של חרדה איומה שהגעתי לכדי כמעט אישפוז ....מה שהוציא טותי מהבוץ זה היהלום הוורוד כמו שטןמרים הקלונקס לקחתי כדור וחצי עשרים דקות כל החרדה של החמישה ימים עברה עאילו לא הייתה ......התחלתי עם ציפרלקס אןתו זמן 8 חודש לקחתי...ובמקביל כל יום 2 כדורים חצי מיליגרם קלונקס ...בקיצור כל הרגשה הכי קטנה שלא באה לי טווב הייתי רץ לכדור וגם סתם בלילה הייתי לוקח בישביל הכייףף בקיצור לא הייתי חייב ממש את הקלונקס פשוט לא היה לי כח להפסיק איתו בהגרגה ליפני שלושה שבועות התחילו חרדות ודיכאון קצת ופשוט הכדורים הפסיקו לעבוד ואני מוצא את עצמי לוקח 4 5 ביום של חצי מיליגרם .... מה עושים איך מפסיקים ? התחלתי טיפול ליפני עשרה ימים בסרוקסט ..העם יש כדורי הרגעה בימקום הקלונקס ? בינתיים עד שהסרוקסט יתחיל לעבוד ואז אני יפסיק עם כל הבנזו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ראשית אינני רופאה ואין בסמכותי לתת לך ייעוץ בנושא מינוני תרופות. עליך לגשת לקבלת ייעוץ רפואי, אצל רופא משפחה או פסיכיאטר להתאמת הכמויות המתאימות לך. חשוב מאד להיות במעקב בנושא זה. מעבר לכך, הייתי ממליצה לך לחפש איזושהי מסגרת טיפולית, שיחות ותמיכה. זה נכון שתרופות נוגדות דכאון וחרדה הן בעלות השפעה גדולה ועוזרות מאד, אבל חשוב גם לקבל תמיכה. כפי שראית, לעיתים נדמה שפתאום הכדור "מפסיק לעבוד"- הכדורים אינם כדורי קסם. מוזמן להמשיך לשתף. בהצלחה!

16/08/2015 | 05:36 | מאת: פלוני

כנס לאתר naisrael.org.il ,קבוצת תמיכה בחינם

02/07/2015 | 16:50 | מאת: אורן

שלום רב , שמי אורן בן 31 , נשוי פלוס 1 אני נשוי כ 5 שנים ומאוד אוהב את אשתי ,היא באמת האדם האהוב עליי בעולם , אנחנו חברים הכי טובים ויש לנו קשר טוב מקיימים יחסי מין לפחות פעם פעמיים בשבוע , ובסה"כ מאוד מאושרים , הבעיה שלי שאני כנראה מתחיל להראות התמכרות מאוד כפייתית לסקס , אני מאונן לפחות פעמים שלוש ביום , (אם זה בשירותים בעבודה , או בשירותים בבית, אנחנו גרים יחסית בבית קטן ואין לי שום פרטיות למעט השירותים כמה שזה נשמע עצוב ) ומידי פעם לפחות פעם בשבוע אני הולך לעיסוי או נערות ליווי , אני מרגיש שאני לא יכול להתנגד ואני מוציא אלפי שקלים בחודשים על העניין הזה , אני שונא כל כך לבגוד בה שזה משגע אותי , אבל אני לא מצליח לעצור את זה , רק לאחר הגמירה אני מרגיש גרוע ורק רוצה לברוח משם ולחזור הביתה , יש לציין שאני מרוויח ממש טוב אז אף אחד לא מרגיש בחסרון של הכסף זאת אומרת שאני לא מונע מאף אחד שום דבר בגלל העניין הזה , אני לא ממש יודע מה לעשות בעניין , אני לא רוצה ללכת לקבוצת תמיכה בגלל שאני ממש מפחד לאבד את אישתי ושהעניין יצא מסודיותו , אישתי מאוד חשובה לי ואני באמת לא רוצה לאבד אותה , אני מרגיש שכל יום שעובר אני נלחם בעצמי לא ללכת ואז מגיע היום שאני פשוט נשבר , אני חושב על זה כל יום כל היום בלי הפסקה , כל הזמן באתרים וכן הלאה , זה הגיע למצב שבו אני מסתכל על הנשים ומתייג אותם על פי מחיר , אני נמצא במקום שאני לא רוצה להיות בו כי ממש קשה לי עם העניין הזה , גם מהפן של הניצול והעניין שאני לא מעוניין להיות אדם שכזה , זה באמת כנראה המפלט האחרון , אשמח לסיוע

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2015 | 22:53 | מאת: חיים

יודע על מה אתה מדבר הבעיה היא שיש כסףף נזיל אחי........גם אני עברתי תקופה כזו שלא הייתי משלם שכירות הייתי הולך פעמיים בשבוע .....וגם כבר מתיייג מחירים על בחורות חחח כמה הייתה שם עליה? וגם מרגיד גרוע אחרי הגמירה ......תדע שאתה לא לבד זאת בעיה ...וטפדר לחפתור אותה

16/08/2015 | 05:50 | מאת: פלוני

חפש בגוגל sa,מכורים למין,יש קבוצות תמיכה בחינם באנונימיות, יש גם עוד קבוצה בשם saa. יש להם באתר טלפון לקו מידע.

שלום, ראשית, אני רוצה לחזק אותך על הצעד הראשון שעשית, והוא המודעות לכך שיש בעיה, הרצון לשנות, והפנייה והמוכנות לעזרה. נשמע כי הגעת לשלב בו אינך מעוניין עוד להמשיך בהתנהלות כפי שהיתה עד כה. זהו שלב חשוב וקריטי בדרך להחלמה, לשחרור מהתלות. חשוב לי גם שתדע, שאתה מתאר התמכרות מאד נפוצה בימינו. וכפי שכתב לך אחד הגולשים- אתה לא לבד. התנהגות התמכרותית יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים, החל מסמים פסיכואקטייבים, דרך התמכרות לאייפון, אינטרנט, הימורים ומין. להתמכרות צד פיזיולוגי כמו גם צד התנהגותי. הגוף מתמכר לתחושת ה"high". הנפש מתמכרת להרגל, ולשימוש באקט הממכר כמעין התמודדות עם קשיים אחרים. שתי החזיתות גם יחד דורשות התייחסות וטיפול. מאחר והעלת את הרצון להגמל מההתנהגות ההתמכרותית, עומדות בפניך כמה אופציות- אתה יכול לפנות למטפל פרטי המתמחה בטיפול בהתמכרות למין. בדרך זו, תשמר פרטיותך (הזכרת כי אינך מעוניין לשתף כרגע את אשתך). בנוסף ישנן בקהילה קבוצות של מכורים אנונימיים, לפי שיטת 12 הצעדים. בקבוצה שכזאת אנשים זוכים לתמיכה וליווי על ידי אנשים אחרים, אשר סובלים וסבלו מהתמכרות דומה. בנוסף ישנם מכונים פרטיים במקומות שונים בארץ אשר נותנים מענה אישי כמו גם משפחתי, במידה ועולה הצורך. אורן, בשורה התחתונה, אתה זקוק לעזרה. קשה מאד להגמל מהתמכרות למין, או כל התמכרות לצרך העניין, בכוחות עצמך. האינטרנט, שרותי ליווי וכו' ככ זמינים עד כי יכולת ההתמודדות עם הפיתויים היא כמעט בלתי אפשרית. בנוסף, ההתנהגות ההתמכרותית היא לרוב רק הסימפטום לבעיות מתחומי חיים אחרים. זו דרך ההתמודדות עם קשיים, תסכולים, פחדים, ושלל רגשות קשים להכלה. חשוב לקבל טיפול, ליווי ותמיכה בתהליך. זה משתלם בסוף. אתה מוזמן להמשיך להתייעץ כאן. בהצלחה!

01/07/2015 | 21:23 | מאת: דוד

אם אפשר להמליץ על ספר שנותן דרכי פעולה כיצד להיגמל מאוננות יתר וכו' אודה מאוד (שאר הדברים כגון קבוצות וכו' לא מתאימים לי)

16/08/2015 | 05:53 | מאת: פלוני

sa,קבוצת תמיכה למכורים למין (אוננות,וכו),חפש את האתר שלהם בגוגל,זה אנונימי ובחינם,ביחד אפשר לעשות מה שלא יכלנו לעשות לבד...להפסיק!, לקבל חופש מההתמכרות,יש שם טלפון לקו מידע שלהם.

30/06/2015 | 15:28 | מאת: דימה סקו

רציתי לשאול אני היתי שותה סבוטקס 8מייג 5שנים ב 2 שנים אחרונות אני ירדתי ל 2 מייג ליום שותה שלוש כתיחות קטנות ביום ! ואני מרגיש הרבה טופעות לוואי ביגלל הכדור ! ביגלל זה בעצם יתחלתי לרדת במינון !!! למי אני יכול לפנות לעזרה ! האם אוקסיקונתין יכול לעזור ? אני בן 32 תודה !!

לקריאה נוספת והעמקה
30/06/2015 | 15:50 | מאת: דימה

אני אולי לא יסברתי את עצמי טוב !! אני רוצה להפסיק עד הסוף עם הסבוטקס כי ניהיה לי ביגלל זה בעיות עם הורמונים מסוג טוטסטרון ! איך אפשר לרדת עד הסוף מי 2 מייג , עד 0 מייג ליום

דימה, גמילה מסבוטקס היא גמילה לא פשוטה. פיזית ובעיקר נפשית. ממליצה על ליווי מקצועי אינטנסיבי (ישנן תחנות לגמילה מסמים של המחלקה לשרותים חברתיים באזור מגורייך, כדאי לפנות לקבלת עזרה, חפש באתר העיריה/מועצה בה אתה מתגורר) בהצלחה!

16/08/2015 | 05:46 | מאת: פלוני

כנס לאתר naisrael.irg.il ,קבוצת תמיכה בחינם

29/06/2015 | 11:20 | מאת: פרי

שלום, אני בן 24 ולאחר כעשור בערך של שימוש כבד (יומיומי ורצוף) של מריחואנה החלטתי להתנקות. לאחר בערך יום ללא עישון שבו אצלי התסמיני גמילה המוכרים מפעמים קודמות שניסיתי להפסיק. הם כוללים חוסר תיאבון, בחילות, אי נוחות בבטן, רעידות (בעיקר בשיניים) ותחושת קור משוללת מציאות (כמעט יולי, לאף אחד חוץ ממני לא קר). ישנם עוד תסמינים כמו דיכאון ואי יציבות רגשית (לפי מחקרים אלו הם אכן תסמיני גמילה מגאנג'ה) שמופיעים אצלי גם בלי ניסיונות גמילה, אז מידת הרלוונטיות שלהם לא ברורה, בכל מקרה, השאלה שלי היא בעצם כזאת - אם לאחר שאתנקה לגמרי ונניח בעוד שישה חודשים מעכשיו אני אחליט לעשן ערב אחד, האם אהייה בסיכון לחוות שוב את תסמיני הגמילה? או לחילופין, איזו תקופת זמן מספיקה כדי לפתח שוב תלות בTHC? אני שואל מאחר ואין לי שום רצון להפסיק לגמרי עם הגאנג'ה, אלא רק להפחית ולהתחיל לצרוך אותה במידה בריאה (או יותר בריאה מהנוכחית) האם אפשר לחזור לצרוך חומר שכבר הייתי מכור אליו במידתיות בלי לפחד לחזור לתלות הפיסיולוגית?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ראשית, אני רוצה לחזק אותך על ההחלטה להגמל מהשימוש והתלות במריחואנה. שנית, כמה עובדות שחשוב לדעת- המנגנון ההתמכרותי הגופני אינו יודע הפחתה מהי. במילים אחרות- זה או הכל או כלום. הפחתה בשימוש בחומר היא לרוב זמנית, כלומר, עניין של זמן עד שחוזרים להשתמש בכמות הרגילה. זאת מאחר והגוף זקוק לכמות הספציפית. ברגע שנגמלים, הגוף אינו זקוק לחומר יותר כלל. ברגע שמזכירים לגוף שהחומר קיים (שאכטה אחת אפילו לצורך העניין), ההתמכרות מתעוררת ואינה תסתפק בכמות מופחתת. זה כמו לאכול מעט ולהשאר רעבים כל הזמן, ואז ההתמודדות היא אף קשה יותר. המלצתי לך לחפש גם ליווי נפשי ותמיכה לתהליך הפרידה משימוש במריחואנה, זאת על מנת לשמר את הגמילה לאורך זמן. במידה ותבחר לחזור לעשן בעוד חצי שנה, תסתכן בכך שהצורך לכמות אותה עישנת עד היום, יחזור וינהל אותך שוב. זוהי משמעותה של התמכרות..אם היתה יכולת לשלוט בה, זו לא היתה בעיה. בהצלחה! מוזמן להמשיך להתייעץ כאן.

לאחרונה הפסקתי לעשן ועברתי לסיגריה אלקטרונית. מה שמטריד אותי זה העניין של התדירות. אני מעשן את האלקטרונית בתדירות גבוהה בהרבה מאשר הסיגריות הרגילות. השאלה היא עד כמה זה מסוכן?

לקריאה נוספת והעמקה

בטוח פחות מסוכן מעישון. תחשב כמה מ"ל נוזל אתה משתמש ביום, תשווה את זה לתוצאות של אנשים אחרים, תשאל אנשים עם ניסיון בפורומים של סיגריות אלקטרוניות. אולי קנית נוזל עם רמת ניקוטין נמוכה מידי וזה לא מספק אותך, ואולי אתה מאדה בלי הפסקה כהסיגריה האלקטרונית לא נגמרת וזה בכלל לא עניין של סיפוק. ואולי זו רק תקופה של התרגלות שתחלוף.. ואתה לא מעשן סיגריה אלקטרונית, vaping is NOT smoking.

בטוח פחות מסוכן מעישון. תחשב כמה מ"ל נוזל אתה משתמש ביום, תשווה את זה לתוצאות של אנשים אחרים, תשאל אנשים עם ניסיון בפורומים של סיגריות אלקטרוניות. אולי קנית נוזל עם רמת ניקוטין נמוכה מידי וזה לא מספק אותך, ואולי אתה מאדה בלי הפסקה כהסיגריה האלקטרונית לא נגמרת וזה בכלל לא עניין של סיפוק. ואולי זו רק תקופה של התרגלות שתחלוף.. ואתה לא מעשן סיגריה אלקטרונית, vaping is NOT smoking.

דניאל שלום, ראשית, ברצוני לחזק אותך על ניסיונך להפסיק לעשן. אתה שואל שאלה חשובה, שעולה לאחרונה הרבה,ולכן חשוב לעשות סדר בנושא: משרד הבריאות הוציא אזהרה לגבי השימוש בסיגריה האלקטרונית, ואסר על שיווקה כאמצעי לגמילה מעישון. משמעות הדבר בין היתר הוא כי אין מידע ופיקוח על החומרים אותם מכיל אותו נוזל שבשימוש בסיגריות האלקטרוניות. סיגריה אלקטרונית יכולה להיות ממכרת כמו סיגריה רגילה אם לא יותר. העישון הוא התמכרות פיזית כמו גם התנהגותית, והסיגריה האלקטרונית משמרת את ההרגל ההתנהגותית (להחזיק משהו ביד, לשאוף ולנשוף ולהוציא עשן..) וגם הפיזי במידה ואתה קונה נוזל עם ניקוטין, לא משנה הכמות. למעשה החלפת התמכרות בהתמכרות. לצערי אין קיצורי דרך, על מנת להגמל מעישון יש צורך להתמודד עם הגמילה הפיזית מניקוטין (וגמילה נעשית על ידי הפסקת טוטאלית של שימוש בחומר, ולא הפחתה, אחרת הגוף יהיה במצב של "קריז" תמידי.)ובמקביל עם הגמילה ההתנהגותית/רגשית/ קוגניטיבית. עצתי אליך היא להפסיק את השימוש בסיגריה האלקטרונית, ובמקביל לחפש מסגרת תומכת בקופת החולים לגמילה מעישון. (קבוצות/מפגשים פרטניים/ייעוץ טלפוני) אשמח להשתמע ולהיות לעזר לשאלות נוספות. בהצלחה!!!

07/06/2015 | 15:38 | מאת: סיגל

היי אני על אוקסיקוד 1מל שלוש פעמים ביום. רוצה להגמל ומתחילה השבוע סבוטקס.. וממש חוששת..מישהו יכול להגיב על זה?מישבו שעבר גמילה למרות שהכמות של האוקסיקוד לא גדולה הנזקקות ענקית. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי סיגל, ראשית אני רוצה לחזק אותך על החלטתך להפסיק את השימוש באוקסיקוד. תהליך הגמילה הינו פיזי ונפשי כאחד, כאשר בהתחלה עיקר ההתמודדות היא פיזית, ובהמשך ההתמודדות עם שימור הגמילה הוא בעיקר מנטלי/נפשי. תוכלי למקד קצת בשאלתך ממה החשש?

07/06/2015 | 23:16 | מאת: סיגל

היי תודה על התגובה אני עברתי גמילה ממינון מאד גדול של אוקסיקוד אבל לצערי כשהגעתי לכמות המינימלית של היום אז נתקעתי ולא מצליחה לבד.בעידוד הרופא גמילה שלי הוא הציע את הסבוטקס למרות שיותר קרץ לי לגמור את זה בהרדמה בברזילי אבל בסוף החלטתי לנסות את הסבוטקס .האמת מקריאה פה ובעוד פורומים נכנס בי פחד והבנתי שאולי אני מחליפה התמכרות ההתמכרות וזה הפחד .לסבול קריז ועדיין לא להגמל ...נשמע לי יותר מדיי.וזהו ...קצת מפחדת

האם את מטופלת במסגרת כלשהי? מלווה על ידי מישהו? כפי שכתבתי, הגמילה היא תהליך פיזי כמו גם רגשי/התנהגותי. החשש שאת מעלה הוא חשש שעולה פעמים רבות כאשר נעזרים בחומרים כימיים לגמילה מחומרים כימיים אחרים.. אך חשוב להבין כי יש הבדל בין חומרים, ויש חומרים שהגוף מפתח התמכרות אליהם, וחומרים שפחות, או בכלל לא. מעבר לכך, התלות ההתנהגותית/רגשית בשימוש בחומר מסויים לרוב היא שעומדת בבסיס ההתמכרות. לכן, אני ממליצה לך לפנות לאיזושהי מסגרת טיפולית (פרטית או ציבורית) שם תוכלי לקבל את הליווי והתמיכה להם את זקוקה, על מנת לעשות את השינוי הרצוי. בהצלחה!

03/06/2015 | 23:44 | מאת: לי

לאחר תקופה ממושכת של שימוש יומיומי ובמינון גבוה של בקסנקס בהסנפה, בונדורמין בהסנפה. נטילת ויפאקס ונטילת אוקסיקונטין (לא באופן יומיומי). החלטתי להפסיק עם הכל ולא לגעת בכלום, מהתאריך 30.5 שאני ממש סובלת ואני לא יודעת מה לעשות. ביומיים הראשונים סבלתי מהזיות ונימלול ולאט לאט מיום ליום התופעות יורדות.. אבל עדיין מרגישה מאוד רע. אני יודעת שלא עבר הרבה זמן אבל אני רוצה לדעת אם זה בסדר מה שעובר עלי. אני לא מתפקדת בכלל, אני לא מסוגלת לצאת מהבית או לעמוד מעבר ל5 דקות. העיניים שלי מאוד כבדות, הלשון שלי נרדמת, השפתיים שלי נרדמות, יש הרבה הרבה נזלת, אני טיפה מתרגשת ממשהו והגוף שלי מתחיל להתחמם יותר מידי, הדופק של מואץ. אני נועלת לסתות, סובלת מבחילה איומה מאוד! לא טוב לי בתוך הגוף הזה. אני ממשיכה בדרך שלי ובוחרת להמשיך לסבול עד שהכל יגמר אבל כמה זמן אני צריכה להמשיך לסבול עד שאתחיל להרגיש שאני יכולה קצת לתפקד. כרגע אין לי אפשרות בכלל לצאת מהבית כדי להרגיש טוב, להסיח את דעתי. קשה לי מאוד, אני מרגישה צורך מאוד כבד לצאת מהבית, לנשום אויר. האם מה שאני עוברת הוא נורמלי, בהתחשב בהרגלים שהיו לי? האם יכול להיות שאמשיך לסבול כך לעוד חודש? אני לא אצליח לסבול את זה. אני יודעת שהפסקה במכה היא דרך קשה, אבל זה מה שבחרתי לעשות ואני לא חוזרת בי. האם הכל בסדר אצלי?

לכל אורך הרגליים. ועוד חשוב לציין דבר עיקרי- ביום לפני שהחלטתי לא לגעת יותר בשום חומר, לקחתי כמות משולשת של אוקסיקונטין, שממנה סבלתי בצורה בלתי נשלטת. זכרוני נמחק ממני ולא זכור לי שום אקט שלי מעבר לכאב פיזי.

לי יקרה, ראשית, אני רוצה לחזק אותך על החלטתך האמיצה להפסיק עם נטילת התרופות. כעת הגוף שלך חווה תסמונת גמילה. תקופה זו יכולה לארוך בין מספר ימים לשבועות. התופעות אותן את מציינת אכן מאפיינות תגובה של הגוף להפסקת קבלת החומר אליו הוא מכור, אך במידה ואין שיפור (אפילו קל) בימים הקרובים, ממליצה לך לפנות בכל זאת לרופא. זוהי תקופה קשה ואת בחרת לעבור אותה ללא כל סיוע פיזי, או נפשי (לא שציינת זאת בכל אופן). בעיני חשוב שתפני לקבלת עזרה. בין אם דרך רופא, יחידת התמכרויות דרך לשכת הרווחה במקום מגורייך, ואפשרויות נוספות שאשמח לסיייע לך במציאתם. המסר שחשוב לי להעביר לך הוא שגמילה מהתמכרות הינה תהליך פיזי כמו גם נפשי, וחשוב לקבל ליווי ועזרה על מנת שתצליחי לשמר את הגמילה לאורך זמן. מוזמנת לפנות אלי בשאלות נוספות. ישר כח, ובהצלחה.

אני אוהב לגרות את עצמי ולהגיע לגמירה באמצעות צפיה בסרטי פורנו ב-VOD של חברת יס. אני עושה זאת כ-3 פעמים בשבוע. התחלתי בכך לאחר שאשתי עברה את גיל אובדן המחזור וזה הקטין, לדבריה, את החשק המיני שלה ובעצם כמעט שלא קיימנו יחסי מין כ-15 שנים, ואז מצאתי פתרון באוננות ויותר מאוחר בסרטי פורנו כי בלעדיהם לא יכולתי כבר להגיע לזקפה, מה עוד שגם מחלת הסכרת שלי מזה 30 שנה פגעה בתפקוד המיני שלי. אני בן 70.נראה די טוב, עוסק בספורט, נהנה מתזונה בריאה, בעיקר צמחונית. אינני חש שאני פוגע בעצמי, ואשתי יודעת על ההתמכרות שלי, אם כי איננה מסכימה אתה ולוחצת עלי "לטפל בעצמי" כדי להיגמל ממנה, ואני לא רוצה להיגמל. טוב לי כך, אני חושב שלא בריא לדכא את החשק המיני שלי כשאשתי לא נלהבת מסקס ומשאירה אותי לא מסופק מינית. אני רק לא רוצה להכאיב לה כי אני אוהב אותה, אנו נשואים כבר 50 שנה עם ילדים ונכדים מוצלחים ומשדרים על אותו גל ברוב התחומים פרט לסקס. ההתמכרות איננה פוגעת בתפקוד שלי בעבודה או בחיים בכלל. מה אתם מייעצים לי לעשות בנידון?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, נשמע כי אינך חש שקיימת בעיה כלשהי, אך סביבתך (אשתך לצורך העניין) מרגישה אחרת. התמכרות (לא בהכרח לפורנו)יכולה להתבטא בדרכים שונות. לרוב, היא פשוט הסימפטום אשר מאפיל על הבעיה עצמה. למשל לדבריך, חוסר שביעות הרצון שלך מהיבטים מסויימים בזוגיות עם אשתך. לרוב הדרך שלנו לזהות התנהגות התמכרותית היא ע"י ההשפעה של אותה התנהגות על חיי היומיום שלנו (בין היתר ההשפעה על מערכות יחסים) התלות בה, עד כמה "היא" מנהלת אותנו ולא להיפך והקושי להפסיק אותה. אם אני מבינה את שאלתך, אתה למעשה בודק האם הצפייה שלך בסרטי פורנו מוגדרת כ"בעיה התמכרותית" או לא?

חזרתי וקראתי שוב את השאלה שהעלית, וראיתי שלא עניתי לך על השאלה במדוייק. בהמשך למה שכתבתי, נשמע שההתמכרות שלך לפורנו משפיעה על הקשר הזוגי, ומכאן חשיבות הטיפול בכך. (בהנחה שהקשר עם אשתך חשוב לך, כפי שציינת). אינני יודעת היכן אתה מתגורר, אך יש מרכזים ומכונים ברחבי הארץ אשר מטפלים בבני זוג ומשפחות, כמו גם במכורים עצמם. נשמע שתהליך שכזה יכול להיטיב עם שניכם.

19/05/2015 | 06:38 | מאת: מכור

איזה כדור יכול לעזור להפסיק את הסובוטקס? אני לקוח 3 כדורים של 8מ"ג ביום במשך 8 שנים להפסיק בלי שום כדור אחר ניסיתי הפחתתי אבל לא הצלחתי להפסיק אנה עזרו לי אני בן 55 ואני מוכן לעשות כל מה שצריך בכדי להפסיק עם הסובוטקס חוץ מללכת למכון גמילה מפני שאני לא יכול אני בעל משפחה יש לי 3 ילדים ו3 נכדים ואף אחד לא יודע שאני משתמש בסובוטוקס. אנה אים מישהוא יכל להציע לי כדור שיכול לעזור לי. בתודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום,גמילה הינו תהליך פיזי ונפשי גם יחד. ישנן מספר מסגרות ומענים בקהילה, אשר לא יצריכו ממך להתרחק מביתך ןבני משפחתך. נשמע שחשוב שתמצא מסגרת שתוכל להעניק לך את הליווי והעזרה להם אתה זקוק. אתה יכול לפנות לפסיכיאטר דרך קופת החולים, ולמחלקה לשירותים חברתיים באזור מגורייך שיפנו אותך ליחידה לטיפול בנפגעי סמים. מה שחשוב הוא מסגרת טיפולית מחזיקה בה תקבל ליווי תרופתי ורגשי.

30/06/2015 | 13:09 | מאת: דימה

אהלן אני גם 8 שנים שותה סבוטקס ! אם תוכל לעזור לי בכיוון שקיבלתה בכדי להפסיק אשמח גם אני יכול לתת לך כמה טיפים שאני מכיר הטל שלי 0547238397

26/08/2014 | 05:08 | מאת: אלון

אהלן.שמי אלון. אני בן 21. אני שותה 4 פעמים בשבוע בערך, לא בעבודה אלא אחרי העבודה. בעבודה אני מתפקד בסדר גמור למרות שלפעמים יש לי קצת שינויים במצב הרוח. למעלה משנתיים אני שותה לפחות 3 פעמים בשבוע אם לא יותר, באירועים חברתיים - אפילו כשאני יושב ואף אחד לא רוצה לשתות אני הראשון שיציע. מבחינתי אם יושבים עם חברים אז גם שותים, וגם רובם כאלה שאוהבים לשתות. החיים שלי די משעממים אני עובד 10 שעות ביום בשעות הערב - מ6 בערב עד 3 לפנות בוקר. וזה נותן איזשהו חיזוק. אני לא אדם טיפש ולאחרונה התעמקתי בנושא. אמא שלי חושבת שאני שותה יותר מדי ואני לא חושב שלא, אבל השתייה נותנת לי חוזק עצום הן מבחינה נפשית והן פיזית. אני זוכר שגם לפני ששתיתי הייתי מלא ביטחון ושמח בצורה טבעית - כי הייתי ילד ביישן ופתאום בבת אחת השתניתי, רזיתי ונהייתי גבר נאה יחסית והתחלתי לשבת ולדבר עם בנות. אבל פתאום ה"פיק" הזה של האופוריה הטבעית נגמר, אולי כי נפגעתי ממישהי שהתאהבתי בה והתחלתי יותר לצאת ולשתות יותר ולאט לאט נהייתה לי ממש כמיהה לאלכוהול אולי בגלל הכמויות שהייתי שותה בהתחלה. אני רואה את החיים מעט משעממים בלי זה.. כאילו אני עובד וצוחק בעבודה ומדבר קצת עם בנות אבל אני לא מרגיש שאני באמת צריך לעשות עליהן רושם כשאני לא שותה. בגלל שירד לי הביטחון העצמי לחרונה אז אני אפילו לא מנסה להתחיל ולפלרטט איתן כמו פעם. אז אנחנו יושבים עם בנות וחברים ואני שותה וצוחק ושמח ומלא ביטחון, ורוב הפעמים אני מצליח למשוך כמה בחורות אבל פה נהייתה הבעיה - אני לאחרונה מרגיש שאלכוהול כבר לא ממסטל אותי, לא נותן לי ביטחון אלא להיפך ! זה כן משקיט את החוסר שקט ומרגיע אותי מאוד אבל גם זה לא נותן לי תחושת ביטחון כמו בעבר. אלא משנה אותי קצת לרעה אפילו. הסביבה שאני חי בה לא מאפשרת לי להראות חולשה ואני חושב שבגלל זה אהבתי את האלכוהול כי הוא נתן לי ביטחון. אולי אני פשוט לא אוהב להיות אני. השאלה שלי היא אם אפשר להגמל מאלכוהול בכלל? הבנתי שיש רצפטורים במוח שימנעו ממני פסיכולוגית ופיזיולגית להגמל, אז כמה זמן אני צריך כדי שאותם תאים במוח יחזרו לתפקוד תקין ותעבור לי הכמיהה לאלכוהול? האם זה בסדר להפחית את השתייה לפעמיים בשבוע בסופשים ? או שעדיף להגמל גם מזה. אני רוצה להרגיש יותר חי גם ללא האלכוהול. לאהוב ללכת לים בלי לארגן 4 בקבוקי וודקה עם חברים ולדפוק את הראש. זה יקרה מתישהו או שהסיכוי קלוש כי כבר הגעתי למצב שאני מחפש את האלכוהול באופן יום יומי. אודה לכם על תשובה ואוהב אתכם !

26/08/2014 | 05:10 | מאת: אלון

שכחתי להזכיר שאני מפחד מתרופות פסיכיאטריות כאלה ואחרות, אז אם אפשר לא להציע לי כאלו

היי אלון. נשמע שאתה מווסת את עצמך דרך האלכוהול, פונה אליו על מנת לסייע לעצמך להתמודד עם נושאים מסוימים. אני חושבת שיש צורך לפנות לאיש מקצוע טוב (פסיכולוג, פסיכותרפיסט על מנת ללמוד להתמודד עם הקשיים. בהצלחה

10/06/2015 | 23:17 | מאת: נורית

לא שותה 12 שנים צר לי מאוד חומד אתה נשמע לי הנפש התאומה שלי אני לא אהיה פוליטיקלי קורקט בגלל החומרה של הנושא אלכוהוליזם היא מחלה של נפש סובלת מאוד האלכוהול מקל על הסבל והמכונת כביסה בראש

15/08/2014 | 17:59 | מאת: ע

שלום דוקטור , בתאריך 26.6 הפסקתי בעזרת כדור אחד של וולבוטרין לעשן , מסתבר שהיתה לי רגישות גבוהה לכדור אשר התבטאה בדפיקות לב מואצות לחצים בחזה וכמעט הגעתי למיון בעקבות הכדור . בהמלצת רופאת המשפחה לא לקחתי יותר את הכדור אך המשכתי להפסיק לעשן ללא לקיחת הכדור וסבלתי מתסמינים קשים לאורך חודש שלם כגון חרדות לחצים בחזה דפיקות לב . התייעצתי עם רופאת המשפחה אשר טענה שמדובר התמיני גמילה ובאמת לאחר כמה ימים הכל נרגע למשך שבועיים אך לפתע לפני כשבוע חזרו כל תופעות הלוואי בעוצמה חזקה מאוד ואינני מצליח לעמוד בזה וחושב לקחת סיגריה ולשחרר את עצמי מהתקופה הזו . מה קורה לי ?

28/07/2014 | 23:34 | מאת: שי

היי, לפני כשנתיים ירדתי 15 קילו, שמרתי על זה במשך שנה ו9 חודשים. ב3 חודשים האחרונים עליתי 13 קילו, אני לא יכול להסתכל על עצמי, אני נעשה עייף מאוד, אני מזיע מאוד, הבגדים שלי לוחצים עליי, אני מתבייש לצאת מהבית, הנשימה שלי כבדה יותר. אני לא מצליח לשחזר את ההצלחה שהייתה לי כשירדתי את ה15 קילו (נרשמתי אז לקבוצה), נרשמתי שוב לקבוצה ואני מרגיש שזה לא עוזר לי. אני מבזבז את כל המשכורת שלי על אוכל, אני לפעמים לוקח חופש מהעבודה ומייעד את כל היום בקניית אוכל. אני מגעיל את עצמי, אני אוכל בהסתר, שאף אחד לא יראה, אמא שלי מחביאה אוכל מפניי.. אני באמת לא יודע מה לעשות, בא לי למות!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי שי. אתה אכן מתאר התמכרות לאוכל. בכלים שיש לטיפול בהתמכרות אפשר לסייע: העבודה צריכה להיות משולבת פסיכולוגית - טיפול בהתמכרות והתאמה של תפריט נכון ע"י דיאטנית. עבודה אינה פשוטה אך בהחלט אפשר להגיע לתוצאות ולאיכות חיים. הטל שלי 0524777174 בהצלחה

16/08/2015 | 05:56 | מאת: פלוני

oa -אכלני יתר כפייתים,אחי אני מבין אותך לגמרי כי כל מה שתיארת גם אני עושה ועשו לי,חפש בגוגל את oa,יש להם קו מידע,תתקשר,זה חינם,אנונימי ועובד

17/07/2014 | 16:13 | מאת: כואבת ומתובכלת

שלום אינה, אני מאותן הנשים שנפגעות מהגברים שלהן, ההם המכורים לפורנו. חבר שלי בן 28, אנחנו ביחד כבר 6 שנים. מאז ומעולם הוא אהב פורנו. עכשיו יש בזה קטע מגניב - רואים ביחד, מתנסים בדברים חדשים ובאמת שאני בן אדם הכי פתוח לרעיונות חדשים. מזה כמה שנים, כל פעם כשהוא נכנס לשירותים הוא מאונן שם. הוא יושב שם שעה-שעתיים. העניין חוזר על עצמו כמעט כל יום. דיברנו על זה כמה פעמים וכמה פעמים הוא אמר לי שהוא נהנה יותר לאונן מאשר איתי, אבל לא בקטע רע - הוא פחות מתאמץ כשזה עם הפורנו ובגלל שהוא עובד מאוד קשה עבודה פיזית אז ככה יותר קל לו וכיף לו. חשוב לציין שאני מאותן הנשים "הנדירות" שבחיים לא אומרת לא לסקס, בחיים לא מתנגדת ואפילו זאת שכל הזמן יוזמת. הוא זה שתמיד אומר שכואב לו הראש או שהוא עייף מידי - וזה כמובן אחרי שהוא יצא מהשירותים. ביקשתי ממנו מספר פעמים שיגיד לי כשבא לו ושאעשה הכל כדי לספק אותו. אבל זה לא עוזר. הוא ממשיך. ואיפלו לא מנסה להסתיר. משאיר את המחשב כל פעם בשירותים. אמרתי לו כמה פעמים שזה בגידה מבחינתי אבל הוא טוען שלא, הוא סתם מסתכל ובכל מקרה הוא זה שנוגע בעצמו ולא אישה אחרת אז מה זה כבר משנה? אני מאוד פגועה. הסקס שלנו, המאוד נדיר שיש לנו (אנחנו עדיין לא נשואים, כן?) הוא מעולה! עדיין יש בנינו תשוקה במיטה ואנחנו מגוונים והכל. אבל... זה קורה פעם בשבוע במקרה הטוב. שאלתי אותו כמה פעמים האם יש משהו בי שמפריע לו או האם הוא כבר לא נמשך אליי. והתשובה כמובן הייתה שממש לא, שאיתי הכל בסדר. היום גיליתי שהוא לא רק נכנס לאתרי פורנו של סרטונים אלא גם לצ'אטים.. אני מבינה שהוא מכור. אני מבינה שזה לא אני, זה הוא, לגמרי מאותם הגברים שראיתי שכתבו פה והודו בעצמם על הבעיה הזאת. אני לא יודעת איך לגשת אליו עם העניין הזה. איך להגיד לו שהוא מכור? איך להסביר לו שזו בעיה פסיכולוגית שצריך לטפל בה כל עוד לא מאוחר מידי? ויותר מזה - איך לגרום לו לטפל בבעיה הזו?? אני מאוד צריכה את עצתך.... אשמח לקבל את תשובתך פה או בפרטי...

לקריאה נוספת והעמקה

היי. אני אתו כאן תשובה כללית ואם תרצי לפרט אשאיר לך את הפרטים שלי. באופן כללי, התמכרות לפורנו קשורה לבריחה מאינטימיות אמתית לתוך יחסים ווירטואליים. להתבצר במשהו פנטזיוני ולא מחובר למציאות כלל, מוגן ובטוח, פעולות ומעשים אשר לא דורשים מאותו מכור להתמודד עם סוגיות מורכבות שלו. כמו כל התמכרות, התמכרות לפורנו נוצרת סביב קשיים רגשיים מורכבים, שחווה אותו אדם. במידה והחלטת להתעמת אתו, תנסי לבטא מה מפריע לך. ללא אולטימטום תנסי להעביר את תחושותיך. בהצלחה. אם תרצי להרחיב 0524777174 innaartzi@gmail.com

14/07/2014 | 21:38 | מאת: חסוי

לאחר תקופה ממושכת כמעט 3 חודשים של שימוש בפרקוסט 10 יום ביומו,כל יום 4-8 כדורים,ובחודש האחרון של השימוש כבר הגעתי ללקיחת 8-10 כדורים ביום,והחלטתי להפסיק במכה אחת כבר כמעט יממה שאני לא משתמש,אין לי צורך או תלות בכדורים,אבל יש תופעות,בחילות הזעה חולשה סחרחורות שחור בעינים,השאלה בסופו של דבר,האם אחרי כל הנתונים האלו שהצגתי פה,מסוכן להפסיק את השימוש במכה אחת ללא התייעצות רפואית..?

לקריאה נוספת והעמקה

היי מה שאתה מתאר זוהי תסמונת גמילה מאופיאטים (פרקוסט הוא אחד מהקבוצה הזו). באופן כללי קריז תסמונת גמילה, זהו חלק בלתי נפרד מהתהליך, עם זאת אני כן הייתי ממליצה שרופא נרקולוג ינחה אותך בתהליך. בהצלחה

26/06/2014 | 08:54 | מאת: רינת

שלום, אבא שלי בנאדם בן 64, התמכר לכדורי שינה ופיתח בהם תלות בלתי נשלטת. זה קרה כתוצאה מזה שלפני שנה הוא סבל מדיכאון וחרדה בתקופה של חצי שנה בערך. אחריי שכבר יצא מזה, המשיך עם כדורי השינה שהיה נוטל יחד עם תרופות הדיכאון, אבל עכשיו הוא מכור לכדורי השינה בצורה קשה, בחודש האחרון זה נהיה עוד יותר גרוע ככה שהוא לוקח כדור בלילה ובבוקר שלמחרת. בבקשה תעזרו לי, אני לא יודעת למי לפנות בנושא....איך גומלים בנאדם מבוגר מכדורי שינה? למישהו יש פתרון מקצועי בשבילי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב. נכון לפנות לפסיכיאטר. עדיף כזה שמתמחה בתחלואה כפולה.בהצלחה

22/06/2014 | 11:51 | מאת: מיטל

שלום אני מיטל מכורה לסמי פיצוציות ואלכוהול עברתי גמילה בדיוק לפני שנה ארבעה חודשים נקיים העברתי...וחזרתי להשתמש שוב,אני רוצה לעלות על דרך אבל אין לי למי לפנות כי אף אחד מהמשפחהה שלי לא יודע שחזרתי להשתמש ואני מאוד רוצה עזרה וללכת למרכז גמילה ולהמשך טיפול בבקשה ממך תעזרי לי

לקריאה נוספת והעמקה

באופן כללי, מעידה זה סיטואציה קשה ומאוד מערערת ביטחון. דברי איתי 0524777174

21/06/2014 | 23:56 | מאת: רוני

שלום אני לוקחת לוריון כבר הרבה זמן אני סובלת מחרדה וטראומות של כל מיני פגעיות מיניות בעבר..ושל מצב נפשי לא טוב כיום ושל מחשבות קשות..ואני כל הזמן שלא מרגישה טוב לוקחת לוריון.אני לא יודעת.אבל אני חושבת שהתחלתי להתמכר לתרופה אני ממש לא יכולה בלעדיה לא יכולה לישןן בלי לקחת אותה..וכל הזמן חייבת להרגע בזכותה. אין לי מטפלים ואין לי כלום ממש כלום.לא יודעת מה לעשות למי לפנות.בבקשה עזרה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רוני. כל חומר שנלקח במטרה אחרת/נוספת למה שיועד, מתחיל להוות בעיה. נשמע לי שאת זקוקה לטיפול, זה מתחיל להפריע לך. את יכולה להתקשר אלי 0524777174.

שלום אני דודו והייתי מכור לנייס ועישנתי באופן מאוד אינטנסיבי של לעשו לישון לקום ואז שוב לעשן... וי יום אחד משפחתי החליטה להתערב בגמלה אותי פשוט אמרה לי שאתה לא מעשן והיה לי קשה והיו לי חרדות נוראיות וזיעה והגרועה מכל זה זה ששבוע לא ישנתי... ויום אחד נזכרתי שמישהו פעם אמר לי שאתה פעילות ספורטיבית המוח מפריש מין חומר שמעלה את המצב רוח באופן ממש חד וממש כאשר לפני 20 דקות לפני חרב עלייי עול מי כאשר עשיתי תספורט (ממש מתיחות,הליכה מהירה,ריצה,ומתיחות בסוף וגם טיפה מדיטציה בסוף) פתאום ממש עלה המצב באופן קיצוני וממש גם הצלחתי להרדם טוב. ואני היום ממש משוקם וגם חשוב להתחיל לעבוד עבודה מהר כעבור שבוע וחצי אחרי הגמילה ואני מאמין שעם כל בן אדם פשוט יפעל בצורה הזאת פשוט יהיה לא ממש יותר קל ומי כמוני יודע כמה זה קשה וגם מאוד חשוב ברגע של שמחה לא לשכוח לאיזה מצב בגעת ולהשאיר מין סימן שתמיד יזכיר לך כמה גרוע היה הגמילה מהנייס (אני אישית בחרתי לעשות קעקוע של"NEVER BEACK DOWN") ולבחור חייים ואף פעם לא להוריד בערך של הסם המוות שאני מתכוון סם המווות בלי מרכאות וכולו מן אללה

לקריאה נוספת והעמקה

היי דודו. מה שלומך? עשית צעד ענק וחשוב. לכל אחד עוזר משהו אחר אך ספורט הוא אכן פתרון יעיל ומיטיב. יש אנשים שאולי יהיו חייבים להוסיף תהליך טיפולי של מניעת מעידה. בהצלחה

25/03/2016 | 11:19 | מאת: ליאור

שלום לדוקטור ולרופאים שמטפלים השארתי את המספר שלי והמייל אני ממש רוצה להגמל מהיחס ג'רי ולהתחיל דרך חיים חדשה ואין לי מושג איך לעשות את זה לבד, בבקשה תעזרו לי אתם התקווה שלי , ליאור

25/08/2014 | 20:47 | מאת: מכור לשעבר

הגמילה קשה פיזית ואת זה אצבע חשיש מסדרת יופי . אין תופעות לוואי אין הזעות אין קריז , שבוע ככה ותשכחו שאי פעם עישנתם קיי 600 ניסיון שווה זהב

28/08/2014 | 05:13 | מאת: לואיס

ואיזה ספורט לעשות ? ריצה או הרמת משקולות?

27/06/2015 | 10:50 | מאת: גאי

שלום . שמי גאי בן 30 רווק מוזיקאי וצייר . לפני כמה שנים נחספתי לנייס גאי כאשר אני מעשן חשיש דיי כבד , ובשונה מהרבה התאהבתי בו מיד מאד . עישנתי אותו כמה חודשים למרות השמועות הרעות אודותיו, וזה עד שקלטתי שאני מתחיל להגזים שפכתי תחבילה לשרותים והמשכתי עם החשיש ולא הרגשתי קושי רציני בכלל . לפני כשנה בערך פגשתי חבר הוא גם מוזיקאי והוא נתן לי ג'וינט ואני חשבתי שזה גראס אבל זה היה נייס גאי, זיהיתי מיד כמובן אבל המשכתי לעשן בשמחה,יש לי אולפן הקלטות ואני מנגן על כמה כלים והוא פסנתרן ענק , נסענו לשם מיד והתחלנו לנגן מלא מלא שעות פשוט עד הלילה הבא ומלא מלא נייס גאי וזה היה אחד הימים היפים שהיו לי איי פעם במוזיקה אולי. הבעיה היא, שבאותו היום קלטתי שהחשיש זה פשוט צעצוע בישביל מיתרי הגיטרה שלי, והמקלות של התופים כמעט הרביצו לי, והגיטרה בס שעד אתמול היית קלילה כמו נוצה למרות הכובד הרב שלה פתאום אחרי אתמוללללל...פרח התרנגוללל והיא התחילה להשמין משמעותי מאד והרסה לי תגב . וכבר באותו ערב שאחרי מצאתי את עצמי כולי מרוגש בדרך להביא שקית יפה שתרגיע את כולנו, ומאז מצאתי את עצמי מלא מלא פעמים מוצא את עצמי בדרך להביא עוד מלא מלא שקיות יפות :-) והבעיה הרצינית היא זו שבהתחלה הייתי גומר שקית בחודש ואח''כ בשלושה שבועות, והיום יומיים שלוש גג :-) אני מנסה להפסיק ולא מצליח זורק שקיות שלמות לפח אבל הפח לא מנגב לי תזיעה שנשפכת ממני כמו נהר וקונה לי מזרן חדש כל שבועיים והפח לא מנגן לי ומרים אותי מהדאון שאני יורד אליו . ואז הפעם אני מוצא את עצמי שוב רק פחות או בכלל לא מרוגש בדרך להביא עוד שקית שגם היא כבר פחות או בכלל לא יפה כמו אז, כי הפרצוף שעליה לא השתנה פיזית , רק שעכשיו היא יותר מגבת שיכולה לעזור לי עוד איך שהוא כשאני ער אבל מזרנים חדשים אני עדיין קונה . אז החלטתי עכשיו להחזיר את עצמי לאט לאט לשקית בחודש ולהטיס את זה ממני בתקווה שהחשיש יעזור לי כשאני יעזוב את זה לגמרי . מה דעתכם בעניין חברים וחברות ? סליחה על האורך ותודה מראש

08/09/2015 | 19:16 | מאת: אמיר

סיוט אני מזיע כמו חולה נתפסים לי השרירים בכל הגוף בחילות והקאות כבר שלושה ימים לא מסוגל לאכול(מכניס ביסים בכח)ומקיא כל הזמן גהנום כמה זמן זה לוקח להיגמל מישהו?

07/06/2014 | 12:34 | מאת: מישה

תקשיבו אני בן 16 אני מהילדים האלה ששומרים על עצמם וכל זה דואגים לעצמם וזה אתמול שתינו וודקה וחברים שלי הביאו נייס גאי מחוזק X20 ובחיים לא עישנתי סיגריות ונייס גאי בכלל ואז אתמול לקחתי כמה שחטות גדולות ומאז יש לי כאבים מאוד חזקים בשרירים ויש לי איבוד זיכרון ויש לי שאלה -- מהפעם היחידה הזאת יכול לקרות לי משהו רע ? נגיד לכמה מהחברים שלי יש להם טיקים בגלל הנייס ועכשיו אני מפחד שגם לי יהיה או אפילו דברים יותר גרועים (נייס גאי יכול להיתפס בבדיקת דם או שתן ? )

לקריאה נוספת והעמקה

היי מישה. 1. אכן נכון שנייס גאי יכול לגרות לתופעות רעות כבר מפעם הראשונה. 2. לא זה לא נתפס בשתן. תלמד מהחוויה הלא נעימה, אני בטוחה שתסיק מסקנות בהצלחה

04/06/2014 | 08:40 | מאת: קרן

שלום, אמי מזה שנים רבות סובלת ממחלת הדיכאון עם כמה ניסיונות אובדניים בעברה. המחשבות האובדניות מלוות אותו כל יום, אך מעורבת בזה גם שתיית אלכוהול בכמות קטBה שאחריה מגיע ניסיון אובדני. אנחנו מנסים להשיג לה עזרה אך אנו מתלבטים האם יש לה גם בעיית אלכוהול... היא יכולה, נגיד, בתקופות של רגיעה להעביר חודש ללא אלכוהול אך בתקופה של לחץ נפשי, מסוגלת לשתות כל יום כמה לגימות מתוך ידיעה שזה משבש לה את התפקוד וגורם לה לרצות להתאבד (שילוב של הכדורים הפסיכיאטריים ואלכוהול) לצורך העניין- בימים האחרנים היא שותה בקבוקון ספירט!!! קטן כל יום כי אנחנו מעלימים את השתייה החריפה... אני מתלבטת כי 1) היא שותה כמויות מאוד קטנות בדר"כ 2) זה לא על בסיס יומי ובתקופות רגיעה שולטת בעצמה 3) זה לא עושה לה טוב- היא שונאת את התחושה שזה עושה לה , מצד שני אבא שלי טוען שהיא לא מסוגלת לראות אלכוהול ולא לשתות... ואתמול לאחר ששתתה בכתה ואמרה לי שהיא לא שולטת בזה והתחננה לעזרה. חשבתי לקחת אותה לאשפוז יום, אבי חושב שהיא צריכה גמילה מאלכוהול קודם... מה דעתך? אני חושבת שהאלכוהול היא פשוט דרך בשבילה להוציא לפועל את הרצון להתאבד- זה נותן לה אומץ, לא בטוחה שזו התמכרות

לקריאה נוספת והעמקה

היי קרן. אני חושבת שאכן יש בעיית שתייה. גם אם אנו נגדיר שזה שימוש לרעה, עדיין שה פוגע באיכות חיים גם של אמך וגם של כל המשפחה. מה שחשוב זה להתאים לה טיפול נכון. ראשית לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בתחלואה כפולה, לאחר התאמת תרופות למצבה המורכב, יש לפנות למטפל שמבין בהתמכרויות, בעיקר לאלכוהול. המון בהצלחה

02/06/2014 | 21:29 | מאת: מיה

שלום בן דוד שלי כיום בן21 .. חייו לא היו פשוטים מגיל 13 הוא מסתובב ברחובות הוא השתמש בכל מיני סוגי סמים ויש לו תלות באלכוהול. כבר כחודש הוא חזר לבית במצב קשה מאוד הוא מדבר אם עצמו ועם דברים, יש לו תגובות תוקפניות ובקשר לשימוש בסמים איני בטוחה כי יש ימים שהוא יוצא וחוזר אחרי מספר שעות. אבא שלו חסר אונים כבר ולא יודע מה לעשות ואיך לעזור לו הוא מחפש מקום לטיפול גמילה ופסיכאטרי וגם נפשי, חשוב שהמקום יהיה סגור כי אין באפשרותו לאפשר לו לגור בבית כי יש תינוקת בבית והוא מפחד. בבקשה תעזרו לנוו.. לאן אפשר לפנות?

לקריאה נוספת והעמקה

01/06/2014 | 14:41 | מאת: ילס

שלום, תעזרו לנו בבקשה בהמלצה על מקום שיעזור לאחי להיגמל מעישון סמים קלים. הוא מעשן על בסיס יום יומי, ירד במשקל, איבד תיאבון, מחליף מקומות עבודה לעתים קרובות... מצבו מדאיג את קרובי המשפחה שלו רבות! האם יש איזה קליניקה במסגרת קופת חולים? או מרכז כלשהו במימון לפחות חלקי. אין הרבה כסף כי הוא לא עובד משרה מלאה... בתודה

08/06/2014 | 18:18 | מאת: ענת

אם הוא עד גיל 24 ניתן להתקשר לאחד מסניפי אל סם להתייעצות והתאמת טיפול. מעל גיל זה לשרות להתמכרויות של עיר מגוריו

ראשית במצבו, כדאי לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בתחלואה כפולה, לרוב בגמילה מגראס יש צורך בסיוע תרופתי. אפשר להתייעץ עם הפסיכיאטר לגבי המקומות טיפול מתאימות. מצבו נשמע מורכב. בהצלחה

27/05/2014 | 21:33 | מאת: נער

שלום אני בן 17 וחצי ואני דיי מודאג. אני מאונן בתדירות דיי גבוהה לפעמים אל מול פרונו ברשת. זה לא בדיוק פוגע לי באורח החיים אני עדיין מתפקד ולומד כרגיל ואפילו טוב מאוד(אני בכיתה יא) אבל אני יכול לאונן פעם או פעמיים כל יום ואני מאוד מאוכזב מעצמי בגלל זה. גם כשאני יודע שצריך להפסיק לפעמים זה יותר חזק ממני ובגלל זה אני מרגיש מכור. לפעמים גם יש לי דברים ועניינים בשגרה שכל כך יכולים להעסיק אותי שאני לא מאונן לכמה ימים(שזה לא קורה דיי הרבה) אבל בימים יותר משעמים וחסרי מעש כמו בחופשים למשל אני מרגיש שאני מאונן יותר מדיי וכל יום ממה שצריך אפילו שאני יודע שלא צריך כי זה חזק ממני לפעמים. אני כנראה לא אפנה לייעוץ כי זה דיי מביש עם ההורים שלי. אני נחשב מכור? מה לעשות?

28/05/2014 | 01:18 | מאת: מכור בעצמי

היי. מציע לך לחפש ברשת מידע על קבוצות מכורים אנונימיים למין. זה ללא תשלום. כולם שם מכירים מעצמם מקומות לא פשוטים ונעזרים בקבוצה להרגיש טוב יותר

18/05/2014 | 00:47 | מאת: דני

שלום, אחרי שימוש של כשנה בפרקוסט. הפסקתי כבר למשך שבוע. האם יש סיכוי להגמל לבד? איפה ניתן למצוא מקום שעוזר באם לא? באזור המרכז חולון- בת-ים...

לקריאה נוספת והעמקה

היי דני, כבר נגמלת. כל הכבוד על התושייה. אם יהיו קשיים, דבר איי.0524777174 ארצי אינה

11/05/2014 | 01:31 | מאת: Liron

אני שנים בהרואין פירקתי משפחה שלושה ילדים אין מרכז גמילה שלא הייתי נלקח ממני רשיון הנהיגה למרות הכל אני לא עבריין ועובד עצמאי,אני מנוהל תחת הסם ניגמל וחוזר שוב ושוב אני באמת עייף מהחיים למרות שאני מטופל בסבוטקס הסמים במקום הראשון אני ממש נמצא בדיכאון עמוק מחפש קצה קטן של אור בתוך "החיים" השחורים האבודים פליזזזזזזז אני צריך עזרה דחוף ....!!!!

24/05/2014 | 23:45 | מאת: מכור בעצמי

מזדהה ומחזק. מקווה שתקבל תשובה גם מאינה בקרוב

08/05/2014 | 22:16 | מאת: דינה

מהו הזמן הסביר להתחיל להיגמל מהרואין אוקסיסונטין ואופייטים למינהם על ידי סבוטקס לקחתי יום למחורת שהשתמשתי והוא בא לי רע מאד אשמח לקבל תשובה אם אפשר כמה שיותר מהר

לקריאה נוספת והעמקה

היי דינה. אני ממליצה לפנות לרופא נרקולוג או פסיכיאטר שמתמחה בהתמכרויות יבנה לך תוכנית טיפולית. סבוטקס אינה תרופה לגמילה. בכל אופן את יכולה לרדת במינונים כדי להקל על עצמך. אני ממליצה לך לפנות למרכז לקבל את הטיפול שבאמת יעזור לך, כי את סובלת.