האם אני אעבור את זה? קשה לי

לאחר תקופה ממושכת של שימוש יומיומי ובמינון גבוה של בקסנקס בהסנפה, בונדורמין בהסנפה. נטילת ויפאקס ונטילת אוקסיקונטין (לא באופן יומיומי). החלטתי להפסיק עם הכל ולא לגעת בכלום, מהתאריך 30.5 שאני ממש סובלת ואני לא יודעת מה לעשות. ביומיים הראשונים סבלתי מהזיות ונימלול ולאט לאט מיום ליום התופעות יורדות.. אבל עדיין מרגישה מאוד רע. אני יודעת שלא עבר הרבה זמן אבל אני רוצה לדעת אם זה בסדר מה שעובר עלי. אני לא מתפקדת בכלל, אני לא מסוגלת לצאת מהבית או לעמוד מעבר ל5 דקות. העיניים שלי מאוד כבדות, הלשון שלי נרדמת, השפתיים שלי נרדמות, יש הרבה הרבה נזלת, אני טיפה מתרגשת ממשהו והגוף שלי מתחיל להתחמם יותר מידי, הדופק של מואץ. אני נועלת לסתות, סובלת מבחילה איומה מאוד! לא טוב לי בתוך הגוף הזה. אני ממשיכה בדרך שלי ובוחרת להמשיך לסבול עד שהכל יגמר אבל כמה זמן אני צריכה להמשיך לסבול עד שאתחיל להרגיש שאני יכולה קצת לתפקד. כרגע אין לי אפשרות בכלל לצאת מהבית כדי להרגיש טוב, להסיח את דעתי. קשה לי מאוד, אני מרגישה צורך מאוד כבד לצאת מהבית, לנשום אויר. האם מה שאני עוברת הוא נורמלי, בהתחשב בהרגלים שהיו לי? האם יכול להיות שאמשיך לסבול כך לעוד חודש? אני לא אצליח לסבול את זה. אני יודעת שהפסקה במכה היא דרך קשה, אבל זה מה שבחרתי לעשות ואני לא חוזרת בי. האם הכל בסדר אצלי?

לכל אורך הרגליים. ועוד חשוב לציין דבר עיקרי- ביום לפני שהחלטתי לא לגעת יותר בשום חומר, לקחתי כמות משולשת של אוקסיקונטין, שממנה סבלתי בצורה בלתי נשלטת. זכרוני נמחק ממני ולא זכור לי שום אקט שלי מעבר לכאב פיזי.