פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8623 הודעות
8465 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

20/09/2013 | 20:15 | מאת: קרן

האם יש כדור נוסף מלבד פרמין נגד בחילות? איזה כדור גורם לבחילות: ריטלין, סרוקסט, לוריוון, קלונקס?

20/09/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, יש כמה תרופות שיכולות לעזור נגד בחילות. בחירת התרופה תלויה גם בגורם לבחילות. הייתי מתייעץ עם כך עם רופא פנימאי. כל התרופות ברשימה יכולות לגרום בחילות.

20/09/2013 | 18:33 | מאת: חווה

שלום דוקטור,ישנם כמה תופעות לוואי שהתרופה שאני נוטלת כבר מספר ימים ציפרלקס גורמת להן כגון: ורטיגו עייפות מוגברת ירידה בחשק מיני...אחרי כמה זמן של שימוש תופעות הלוואי אמורות לחלוף?

20/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, סחרחורת (אם זו תופעת הלואי שאליה התכוונת כשכתבת ורטיגו. מבחינה רפואית ורטיגו וסחרחורת אינם אותו דבר. סחרחורת יכולה להיות תופעת לואי של ציפרלקס וורטיגו לא) ועייפות מוגברת חולפות לרוב במהלך הימים או השבועות הראשונים לנטילה. ירידה בחשק המיני יכולה לחלוף אך פעמים רבות היא נותרת כל עוד נוטלים את התרופה.

20/09/2013 | 12:02 | מאת: צחי

דוקטור שלום,אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג נגד חרדה האם מותר לי לחזור להתאמן בחדר הכושר? תודה ושבת שלום!

20/09/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

למיטב ידיעתי ציפרקלס 10 מ"ע לא מונע ממך להתאמן בחדר כשר.

19/09/2013 | 17:50 | מאת: משה

מתי רמוטיב 500. אמור להגיב לאחר נטילה של כחודש כדור250 אני נעזר בקסנקס 0,5 למועקה

19/09/2013 | 19:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא הבנתי כמה זמן אתה נוטל 500?

20/09/2013 | 17:08 | מאת: משה

כשבוע ימים

19/09/2013 | 17:09 | מאת: אירנה

חמותי בת 65 כבר יותר מ-15 שנה גרה לבד (אחרי גירושים) היא כבר יותר מ-3 שנים כל הזמן מתלוננת על כך נכנסים לדרתי וגונבים לה חפצים ומסמכים שאין בהם שום ערך או עיניין לאנשים: כמו חצי קופסה של חלב או כמה פרוסות של פסםרמה... היא חושדת בכל האנים שסביבה: שכנים קרובי משפחה.... בכולם. אומרת שעוקבים אחריה, מאזינים לטלפון ועוד הרכבה דברים מוזרים אחרים. בהתחלה חשבנו אם נחליף לה מנעולים זה יעזור אבל לא כך. זה ממשיך וניהיה יותר ויותר גרוע. היא הפכה להיות יותר אגרסיבית. אנשים סביבה לא רוצים קשר איתה ואז היא סובלת עוד יותר. ניסינו פעם אחת בעדינות לבקש ללכת איתה ליעוץ אבל היא הגיבה באגריסיביות. אנו לא יודעים מה לעשות?

19/09/2013 | 19:16 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אירנה, אני חושש שאת צודקת וחמותך צריכה לראות איש מקצוע. מדאיג שאת מתארת שהמצב הולך ומידרדר. יכול להיות שיש לה משהו שאפשר לטפל בו ולעצור את ההידרדרות. הכי מתאים שהיא תפגוש פסיכוגריאטר. אפשר להגיד לה שהיא הולכת להיבדק בדיקה רפואית כללית, אבל חשוב להדגיש לה שהביקור יכלול גם בדיקה של זיכרון, גם אם היא תתעצבן, כי לא כדאי לשקר, במיוחד לא לאדם חשדן. אם היא לא מסכימה, אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתעקש שוב ושוב עד שהיא נכנעת.

19/09/2013 | 15:06 | מאת: תומר

שלום רב, לאחרונה קראתי על יעילות אומגה 3 בשיפור מצב רוח ואנטי דכאון. 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? מינון גבוה יותר גורם לי לתופעות לוואי המוכרות. רוצה לתת צאנס לשילוב עם אומגה לפני שהולכים הלאה. אודה לעזרה. תודה מראש.

19/09/2013 | 18:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). זה לא בתחום ההתמחות שלי. כדאי לפנות לפורום רפואה משלימה. 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? נראה לי שכן. כדאי לשאול גם בפורום רפואה משלימה.

19/09/2013 | 10:55 | מאת: קרן

האם כדור שינה שלא פעל יכול להפוך לכדור הרגעה?

19/09/2013 | 18:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא יודע בדיוק למה את מתכוונת. מה ההתנסות שלך ועם איזה כדור שינה?

בן שלושים, מטופל כבר שנה על נובריל (30מג בבוקר ובערב). בנוסף, אני סובל מתת פעילות של בלוטת התריס (אלטרוקסין 150מג ראשון עד רביעי, 100מג חמישי עד שבת) אובחנתי בהפרעת קשב וריכוז עוד בתיכון ואז לקחתי ריטלין (הייתי על תרופה נוגדת דכאון אחרת) והכל עבד. לפני מספר שנים, ניסיתי לשלב ריטלין עם סרוקסט במהלך לימודי בהשגלה גבוה ונוגדי הדכאון הפסיקו לעבוד. מאז, המטל שלי מתנגד להציע לי תחלופה לריטלין או קונצרטה. האם יש תחלופה שכזו או דרך אחרת לטיפול בהפרעת הקשב? (ADD) התחלתי קורס תכנות ואני מוצא את עצמי משוטט במחשבות ולא מצליח לשמוא על ריכוז...

שלום שלומי, כדורים פסיכיאטריים אינם מרפאים כלום, אפשר רק להגדיל מינון או להחליף בין הכדורים... זוהי דרך ללא מוצא, עד שבסוף הגוף נהרס. אבל אז כבר מאוחר מדי. יש אלטרנטיבות - הנה מטפלים מתחומים שונים עם ניסיון ספציפי בתחום של אלטרנטיבות לטיפולים פסיכיאטריים: נטע פיטקובסקי - המואופתית. ראובן גילמור - נטורופת ותזונאי מומחה. עדי מנחמי - רפואה סינית. בהצלחה!

לא נראה לי שהבנת את כוונתי. אני מסתדר עם הטיפול הפסיכיאטרי הנוכחי ואין לי בעיה איתו או כוונה לשנותו. השאלה הייתה אם ידוע למישהו על טיפול ל-ADD שלא מתנגש עם נוגדי דכאון ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI. אין לי כל רצון או כוונה לעבוטר לטיפול אחר.

18/09/2013 | 02:13 | מאת: בן 19

האם לויאפקס יש תופעות לוואי לטווח הארוך ו/או לצמיתות? וכמה זמן אחרי שמפסיקים ליטול את הויאפקס מפסיקות תופעות הלוואי על התפקוד המיני?

19/09/2013 | 18:28 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: האם לויאפקס יש תופעות לוואי לטווח הארוך ו/או לצמיתות? לא. ככל שידוע לנו, מ- 20 שנות ניסיון עם התרופה הזו, ויאפקס אינו גורם נזקים בלתי הפיכים. וכמה זמן אחרי שמפסיקים ליטול את הויאפקס מפסיקות תופעות הלוואי על התפקוד המיני? מספר ימים עד מספר שבועות.

17/09/2013 | 14:12 | מאת: אתי

שלום שוב, תודה על המענה אודות הסימבלטה. דאגתי היא שאחרי שנה וחודשיים אין שיפור למעט חודש אחד באפריל בו הוא התחיל לעבוד בעבודה מאתגרת. אחרי שלא שרד בעבודה ופוטר שוב חלה ירידה דרסטית. היום הוא עושה ספורט מדי יום במכון כושר בעידוד המשפחה אך חוץ מזה רב שעות היום הוא שוכב. האמונה שלו בריפוי היא אפסית. האם יכול להיות שזה לא דיכאון אלא משהו נפשי אחר? אחי מקבל טיפול תרופתי, עשה גרייה מגנטית ואף 9 טיפולים של נזעי חשמל. איך יכולה להיות עמידות כזאת? ולחשוב שהכל פרץ בשל פרידה מבת זוג. שוב תודה אתי

19/09/2013 | 18:27 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אתי, יש חלק קטן של האנשים שסובלים מדיכאון, שהדיכאון שלהם לא מגיב לטיפול. זה בהחלט נכון בשלב זה, לחשוב על הערכה מחודשת ובדיקה מחדש של כל האבחנה הפסיכיאטרית של אחיך.

23/09/2013 | 23:36 | מאת: תמר

היי אתי, ראיתי את הודעתך והיא נגעה לי ללב. גם לי היה מצב דומה עם אחותי שאם לומר את האמת עדיין לא ברור אם נפתר לגמרי. מבינה את ההרגשה כאילו אין תקווה באופק ואין כבר אמונה ששום דבר יוכל לעזור. יכולה להגיד לך שבשלב מסוים בשלוותא נפגשה אחותי עם פסיכיאטר בשם לבקוביץ' שמאוד עזר לה בתקופה ההיא, ושמעתי שעכשיו הוא פתח מרפאה משלו כך שניתן להגיע אליו בלי קשר לאשפוז. אם תרצי פרטים נוספים אתן לך.

24/09/2013 | 16:54 | מאת: אתי

שלום תמר, תודה על הרגישות... האם גם אצל אחותך מדובר בדיכאון ללא רקע קודם של דכאונות? הדיכאון הנוכחי של אחי התפרץ לפני יותר משנה ולא עוזב אותו. רב היום הוא שוכב ולא עושה דבר. העצב השתלט על חייו. התרופות לא עוזרות. מה עזר לאחותך ומה מצבה? תודה אתי

24/09/2013 | 18:37 | מאת: אתי

תמר שלום! אשמח לקבל מייל שלך לשמוע עוד פרטים על אחותך אולי יש עוד משהו שלא עשינו. חג שמח! אתי

25/09/2013 | 22:50 | מאת: תמר

מבינה מאוד את מצבך אבל שוב, חשוב לא להתייאש. אם פתרון אחד לא עובד אז לעבור לשני, להתאזר בסבלנות, אבל כמו שכל הזמן אומרים לנו תמיד יש פתרון בסוף. כפי שאמרתי המצב של אחותי לא בדיוק נפתר עדיין כך שאני לא יודעת עד כמה זה יוכל לעזור לך. אבל אנחנו משתדלים לא להתייאש ולנסות את כל הפתרונות שעוד לא ניסינו. יתכן ובקרוב היא תעבור טיפול בנזעי חשמל. עם זאת כמו שאמרתי אני מאוד ממליצה לך לפנות ללבקוביץ' כי שמעתי עליו רק דברים טובים ואני בטוחה שהוא יוכל לעזור לאח שלך. אם תרצי את הטלפון שלו תכתבי לי את המייל שלך ואני אשלח לך את המספר. חג שמח שוב ורק בשורות טובות.

19/09/2013 | 18:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

יכול לגרום. לא תמיד.

16/09/2013 | 21:15 | מאת: ניקול

ענית לשאלתי לגביי העלאה במינון שיכולות להיות תופעות לוואי כמו בתחילת הטיפול. בתחילת הטיפול היתה לי החמרה בעוצמת החרדה האם עליה הדרגתית של רבע כדור ולאחר מספר ימים חצי תמנע את התופעה?

19/09/2013 | 18:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

סביר להניח שכן. כדאי להתייעץ על ההתנהלות הנכונה בשבילך, עם הרופא המטפל.

16/09/2013 | 20:20 | מאת: דני

ערב טוב מטופל כעת בציפרלקס 5מ"ג מספר שנים ללא שיפור כלל עקב חרדה הרופא הציע להוסיף כדור ריספונד 2 וראיתי שלכדור התוויות שונות לגמרי, האם ניתן ורצוי לשלב את הכדורים?

19/09/2013 | 18:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דני, ראשית עליי להדגיש שמה שאני כותב אינו ייעוץ פסיכיאטרי ואינו תחליף להתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל. 5 מ"ג ציפרלקס, זה מינון נמוך. אפשר בדרך כלל להעלות עד 20 מ"ג. האם יש סיבה מדוע הפסיכיאטר לא העלה את המינון לפני שהמליץ להוסיף תרופה שניה? לריספונד יש אכן התוויות שונות לגמרי. זו תרופה אנטי פסיכוטית שניתנת בראש ובראשונה למחלה פסיכוטית בשם סכיזופרניה. יש כמה תרופות אנטי פסיכוטיות שיש להן יעילות גם לטיפול בהפרעות חרדה ולעיתים קרובות מוסיפים אותן לטיפול נוגד חרדה קיים כדי לחזק אותו, אם אין אפשרות אחרת. חשוב שתלבן עם הפסיכיאטר המטפל את השאלה: מה הסיבה לכך שהוא המליץ על ריספונד: האם כחיזוק לטיפול נוגד חרדה בציפרלקס או שהוא חושב שיש לך מצב פסיכיאטרי אחר?

20/09/2013 | 07:59 | מאת: דני

תודה על התשובה מדובר על טיפול לחרדה בלבד בעבר לקחתי מינון גבוה יותר וכן תרופות אחרות כגון סרוקסט ופרוזאק ולא עזר האם יש אפשרות לטיפול אלטרנטיבי?

16/09/2013 | 15:36 | מאת: רונן

מבקש לדעת מידע על התרופה "אריפלי". תודה.

19/09/2013 | 18:13 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

זו תרופה אנטי-פסיכוטית גנרית (תרופה שיצאה לשוק לאחר שנגמר הפטנט של התרופה המקורית). שם החומר הפעיל aripiprazole. שם התרופה המקורית Abilify. מנגנון הפעולה הביוכימי של תרופה זו שונה מעט משל כל התרופות האנטי פסיכוטיות האחרות, אך הבדל זה אינו גורם לה להיות אפקטיבית יותר. התרופה מצטיינת בכך שאינה גורמת לישנוניות או עייפות ואינה גורמת עליית משקל ובעיות מטבוליות. מצד שני היא יכולה לגרום חוסר שקט.

29/09/2013 | 11:44 | מאת: משה

אריפלי היא תרופה חדשה?

16/09/2013 | 14:44 | מאת: יאירה

שלום! אודה על מענה מהיר כיוון שאני מאוד מאוד בלחץ. לפני כחודשיים נישאתי לאהוב ליבי, בידיעה שהיה מאושפז בגיל 20 למשך תשעה חודשים בגין פסיכוזה. היום הוא כבן 37. מאז לא אושפז שנית אולם מטופל בריספרידל.אני ללא עבר פסיכיארטי. כיום, כשאנחנו במסגרת הבדיקת הגנטיות לפני כניסה להריון התברר לי כי יש בין 5% לבין 15% סיכוי שילדנו ילקו בפסיכוזה. הנתון מבהיל. גם הטווח רחב. כיצד אם בכלל ניתן לגעת האם הסיכון הוא בסביבות ה 10% או יותר קרוב ל 5%? האם ניתן לבצע הערכה כזאת או שמדובר בניחושים? האם נכון לאמר שככלל הסיכון הוא של כ 10%? האם יש מחקרים הקושרים בין החומרה של ביטוי המחלה אצל ההורה החולה לבין החומרה אצל הילד. השאלות הללו מדירות שינה מעיניי [ומוסיפות הרבה דמעות ולחץ לחיי]. אודה על התייחסות מקצועית!

16/09/2013 | 23:11 | מאת: נמרוד

שלום יאירה, אין לך מה להיחלץ. לפסיכיאטריה אין מושג מה מקור הקשיים הנפשיים, אין שום הוכחה לקשר ישיר לגנים מסויימים, אין שום בדיקות גופניות לאבחון הפרעות נפשיות. כפי שאומר הפסיכיאטר הדגול ד"ר תומאס סזאס - "זה קשקוש". העובדה - יותר ויותר אנשים על כדורים, אף אחד לא נרפא באמת.

19/09/2013 | 18:08 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נמרוד, רק כדי להבהיר לכל הקוראים: האם אתה מתכוון לזאס שקבע שזכותו של אדם להתאבד ואסור לאנשי מקצוע להתערב בזה כי אין דבר כזה מחלות פסיכיאטרטיות (Szazs TS 1961. The Myth of Mental Illness)? זה ממש "דגול". אני חושב שמי שדוגל בכך שמותר לנו לעמוד מנגד כאשר אדם נרצח, גם אם מידי עצמו, הוא ממש לא דגול. הוא איש מסוכן, שלוקה באדישות מסוכנת. ודאי שהוא אינו מתאים לעסוק במקצוע טיפולי. וודאי שאינו ראוי להטיף לאחרים כיצד לטפל או לא לטפל. מעניין אותי לדעת אם היית רואה לוויתן שעלה על החוף מרצונו החופשי. היית נותן לו להירקב שם כי זו "זכותו"? אולי מצטלם איתו למזכרת? או שהיית מנסה לעזור לו לחזור לים כמו שבני אדם רגילים עושים? אני מאחל לך, נמרוד שלעולם לא תהיה במצב של אובדנות. אבל אם חלילה וחס תהיה, אני מאחל לך שהסובבים אותך לא יהיו ממאמיניו של תומס זאס "הדגול" ולא יסובבו ראשם למקום אחר, אלא יעזרו לך כמו שבני אדם עושים. עד כאן לגבי משנתו של תומאס זאס "הדגול". ובאשר לכדורים: אתה צודק לגמרי שאי אפשר לרפא מחלות פסיכיאטריות עם כדורים, ומה המסקנה שלך? לא לטפל בהם! ומה לגבי מחלות אחרות שאי אפשר לרפא כמו: יתר לחץ דם, סכרת, מחלת לב איסכמית, אסטמה, סרטן שד ועוד ועוד. אולי בגם בהן עדיף לא לטפל כי זכותו של החולה לחלות. דע לך נמרוד עובדה עצובה: ברפואה אין כמעט מחלות שאנחנו כן יודעים לרפא. ברוב המחלות הטיפול הוא איזון, מניעה, שיקום, אחזקה ולא ריפוי. אז תגיד את האמת, מה מיוחד במחלות הפסיכיאטריות שאתה מתנגד לטפל בהן? אולי החולים מעצבנים אותך ואתה רוצה שהם ייעלמו יותר מהר ובלי הוצאות על טיפולים "מיותרים"?

19/09/2013 | 17:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יאירה, אני לא יכול לענות במדויק לשאלתך כיוון שהמונח פסיכוזה אינו מחלה פסיכיאטרית ספציפית אלא ממצא קליני שקיים בכמה מחלות. יש משפחה של מחלות פסיכיאטריות שנקראות "הפרעות פסיכוטיות". השכיחה והנחקרת ביותר שביניהן היא סכיזופרניה ולכן אתמקד בה. שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית היא 1%. זה אומר שאחד מכל 100 ילדים יחלה בסכיזופרניה. השכיחות של סכיזופרניה אצל אנשים שיש להם הורה אחד חולה בסכיזופרניה היא, בהסתמך על הסטטיסטיקה הקיימת בספרות המקצועית - 12%. חומרת המחלה אצל ההורה אינה מנבאת, למיטב ידיעתי את הסיכוי של הילד לחלות. טיפול פסיכיאטרי קבוע אצל האב אינו יוצר סיכון לתחלואה כלשהי אצל ילדיו. אין אבחון טרום לידתי לסכיזופרניה ואנחנו יודעים שגורמים סביבתיים כמו אירועים טראומטיים משפיעים גם הם השפעה גדולה על הסיכון לחלות בהפרעות פסיכוטיות ובינהן סכיזופרניה.

16/09/2013 | 14:21 | מאת: נגה

שלום רב, בני (בן 36) נוטל באופן קבוע ויאפקס כבר קרוב לשנתיים (תחילה במינון גבוה ובשנה האחרונה הוקטן המינון). לאחרונה הופיע אצלו פריחה אדומה על החזה שנריאת קצת כמו אלרגיה. קראתי שוויאפקס עלול לגרום לפריחה ורציתי לדעת האם יכול להיות שתופעת הלוואי הזו הופיעה לאחר שנתיים של שימוש קבוע ללא פריחה ומבלי שהיה שינוי במינונים.

17/09/2013 | 20:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נגה, כמו שציינת, זה לא שכיח שאלרגיה מופיעה לראשונה לאחר שנתים של שימוש ולאחר שמינון התרופה הורד. לפני שמחליטים אם להפסיק או להמשיך את הטיפול כדאי להראות את הפריחה לרופא עור.

16/09/2013 | 12:19 | מאת: יעל

בני בן 6, עם ADHD וכנראה גם PDD-NOS. לעיתים קרובות הוא עסוק בקילוף עור מכפות הרגליים או מהשפה העליונה, או בגירוד ריגעי של איברים בגוף כך שהגוף מתעוות מצד לצד, או במעין צביטות של הישבן (כאילו מנסה לשלוף תחתונים שנכנסו פנימה). יש תקופות שזה גובר עד כדי שזה ממש נראה מוזר ומרחיק ממנו ילדים מהכיתה (וגם מבוגרים). האם זה OCD? או משהו אחר? לאיזה רופא עלי לפנות? ולאיזה תת התמחות? האם יש לדבר כזה טיפול?

17/09/2013 | 19:07 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יעל, אינני מומחה בפסיכיאטריה של הילד, אבל ההתנהגויות שאת מתארת דומות מאד למה שנקרא טיקים מוטוריים. אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר ילדים. אם אכן מדובר בטיקים יש בהחלט אפשרות לטיפול.

בכפייה אני חולה משנת 86 ורק ב-2009 בעקבות האשפוז בכפייה אישרו לי לקבל טיפול במרפאה גם מרפאה נוספת סירבה לתת לי טיפול וגם בבית חולים במחלקה הפסיכיאטרית סירבו לטפל בי ב-2005 פסיכיאטר של קופת חולים המציא לי מחלת נפש בגלל ששמע במה אני עובד ואמר שאף אחד לא ירצה אותי ולכן צריך לסדר את המחשבות גם בבית החולים המציאו לי מחלת נפש בגלל פריצת דיסק שנמשכה 3 חודשים ועוד שני רופאים בבית חולים אמרו שאני צריך פסיכיאטר עוד רופאה פסיכיאטרית המציאה לי מחלת נפש כי אמרה שאני מוזר או משוגע 3 חודשים לפני שהתפרצה המחלה ידעתי שאני חולה וגם השכנים ידעו ביקשתי מאחותי את מספר הטלפון של הפסיכיאטר אבל היא סירבה לתת לי בכל מקרה הכדורים לא עזרו בהעלמת המחשבה הלא נכונה ואפילו הופיעה מחשבה לא נכונה למרות הטיפול בכדורים איך אני יכול לדעת שהכדורים עוזרים למנוע מצב פסיכוטי אם המצב תקין בלי קשר לכדורים וכמה זמן אפשר להשאר בלי כדורים עד שמופיעה בעיה אם בכלל מופיעה תודה

16/09/2013 | 20:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אני לא יודע, תומר, מצטער.

16/09/2013 | 05:46 | מאת: תומר

האם דיכאון עמוק שלא מטופל גורם לפריצת מחלת נפש כי יום אחרי שהדיכאון חלף הוא התחלף בהרגשה מוזרה מעין היי ובערב התפרצה המחלה מה גורם למחשבה לא נכונה להופיע במוח לא המחשבה מסוכנת אלא האמונה בה מפעילה את המחלה התהליך ארך חצי שנה עד התפרצות המחלה האם מצב גופני יכול לגרום למחלת נפש האם תקיפה חבלנית גורמת למחלת נפש האם התעללות רגשית או פיזית גורמת להתפרצות המחלה תודה

16/09/2013 | 20:02 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום תומר, אינני בטוח בדיוק מה היא מחלת נפש. או אפילו מה היא בדיוק נפש. אנשים שונים מתכוונים לדברים שונים בביטויים האלה. אני מעדיף את המונח מחלה פסיכיאטרית. התעללות רגשית ופיסית יכולה לגרום או לתרום לגרימתן של כמה מחלות פסיכיאטריות.

16/09/2013 | 05:35 | מאת: ירדו

לפי מה שאני קוראת אומרים שיש הבדל בן הציפרלקס לאסטו אחרי תקופה ארוכה של אסטו והפסקה של חמישה חודשים חזרתי יומים לחצי כדור אסטו ואז החלטתי לקחת ציפרלקס האם זה מהווה בעיה.?

16/09/2013 | 19:13 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לפי ניסיוני אין בדרך כלל בעיות במעבר מציפרלקס לאסטו ולהיפך.

16/09/2013 | 05:11 | מאת: יושי

לפני כ-8 חודשים התחלתי שימוש בציפרלקס, בסה"כ התרופה היטיבה עימי אך לא יכולתי לסבול את העובדה שעליתי בעיקבותיה 5 ק"ג היות וכל חיי אני בדיאטות ונלחמת על כל גרם. אי לכך החליפה לי הרופאה הפסיכיאטרית המטפלת לאדרונקס. אני נוטלת את הכדור כבר 6 ימים, תחילה במקביל לציפרלקס במינון נמוך יותר ולאט לאט הפסקתי את הציפרלקס ומשתמשת רק באדרונקס, אך לצערי כבר מהיום הראשון שאני נוטלת אותו אני סובלת מעצירות חריפה... ביום יום אוכלת המון ירקות, 2 פירות ובשר. מה ניתן לעשות? והאם התופעה מוכרת/עוברת?

16/09/2013 | 18:28 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, עצירות היא תופעת לוואי ידועה ומוכרת של אדרונקס. לרוב היא חולפת אך לעיתים לא וצריך להוריד מינון או אפילו להפסיק את התרופה לגמרי.

15/09/2013 | 23:05 | מאת: אלי

שלום אני בן 23 עברתי התקפי חרדה ומחשבות טורדניות לפני 7 חודשים אני מטופל בריספירידאל וציפרלקס אצל פסיכיאטרית היום אני סובל מהתנתקויות מהמציאות וחוסר ריכוז וחשיבה קיצוניות זה מתבטא בחוסר יכולת לדבר, לחשוב, להקשיב. ושאני מסתכל על בני אדם הם נראים לי מוזרים. וזה קורה כל הזמן למעט שעה שעתיים ביום ולפעמים אני עובר יומיים שלושה שהם נטולים מהבעיות האלה. זאת הרגשה שאני לא חיי ושיש 10 % מציאות שאני נאחז בהם בכל הכוח כדי לעבור את הימים האלה בין אם זה בעבודה או בחברת אנשים. אני עובר את הבעיות האלה כבר כמה חודשים והפסיכיאטרית מעלה ומורידה במינון פה ושם ולא עוזר לאיזה בעיה נפשית קשורים הסימפטומים האלה ? האם יש טיפול תרופתי מתאים ? כי הפסיכיאטרית שלי לא ממש נותנת תשובות לשאלות האלה

16/09/2013 | 18:27 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, אינני יודע, אבל התיאור שנתת, אף שהוא מדוייק וברור, משאיר שאלה גדולה- מה המצב הפסיכיאטרי שגורם אותו. אני יכול לדמיין לעצמי, לפי התיאור שנתת שהפסיכיאטרית המטפלת, למרות הכרותה איתך לא בטוחה לגמרי מה האבחנה. כדאי שתדון איתה על זה באופן פתוח ותשקלו כיצד להתקדם לקראת אבחנה וטיפול יעילים.

האם יש אפשרות לנזק מוחי ומצד שני אין מצב פסיכוטי למרות הפסקת התרופות שאלה נוספת האם מחלה שנגרמת בגלל מחשבה לא נכונה והמחלה הופכת להיות פעילה בגלל האמונה במחשבה זאת ניתנת לריפוי בניגוד למחלות אחרות אם התרופות אמורות למנוע התקף פסיכוטי והחמרת המחלה מדוע אחרי שנה נגרם נזק מוחי ולסיום הייתה מחשבה לא נכונה והתרופות כלל לא השפיעו רק המציאות העלימה את המחשבה הזאת מה זה אומר תודה

16/09/2013 | 18:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, אני מצטער אבל אינני יודע מה התשובה לשאלתך. כל טוב.

15/09/2013 | 19:33 | מאת: ניקול

האם העלאה במינון יכול לגרום לתופעות לוואי? אני כבר כמה שנים משתמשת בסרוקסט 20 מ ג בזמן האחרון החרדות חזרו ורופאת המשפחה המליצה לי לעלות מינון בעוד חצי כדור לתקופה קצרה של שלושה חודשים ואז לחזור למינון הרגיל

16/09/2013 | 18:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ניקול, העלאת מינון יכולה לגרום תופעות לוואי, בדומה להתחלת טיפול, אך בעוצמה פחותה.

16/09/2013 | 21:11 | מאת: ניקול

אולי אני יעלה בהדרגה, קודם רבע כדור ואחרי כמה ימים חצי? כי בתחילת הטיפול היו לי תופעות לוואי של הגברת החרדה ואני לא רוצה שזה יקרה שוב

17/09/2013 | 20:34 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

התכנית שלך בהחלט סבירה. כדאי שתתייעצי על זה עם הפסיכיאטר המטפל.

15/09/2013 | 17:23 | מאת: ר'

שלום בן 78 מטופל בואבן עקב חרדה ומח רב מזה כשבוע. הרופא רשם ו ציפרלקס 10 מג. שאלותיי: 1. אפשר לקחת את הואבן והציפרלקס יחד עד שתתחיל להתבטא השפעת הציפרלקס. נוטל כיום חצי כדור ואבן שלוש פעמים ביום - יוכל להמשיך בזאת לפחות בחודש שייקח עד להשפע הציפרלקס?. 2. הוא סובל מתופעות לוואי של הרבה כדורים ללחץ דם ועוד - מה הדרך הבטוחה ביותר להתחיל ציפרלקס, אפשר רבע כדור פעם ביום לשבוע ואז חצי לשבוע ואז שלם?

16/09/2013 | 18:20 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: 1. אפשר לקחת את הואבן והציפרלקס יחד עד שתתחיל להתבטא השפעת הציפרלקס. נוטל כיום חצי כדור ואבן שלוש פעמים ביום - יוכל להמשיך בזאת לפחות בחודש שייקח עד להשפע הציפרלקס? בהחלט. זה צירוף מקובל. צריך להיות זהירים בתחילת הטיפול בציפרלקס. ייתכן שיהיה צריך להפחית את מינון הואבן כאשר הוא מתחיל ציפרלקס כי הציפרלקס מגביר את השפעת הואבן. 2. הוא סובל מתופעות לוואי של הרבה כדורים ללחץ דם ועוד - מה הדרך הבטוחה ביותר להתחיל ציפרלקס, אפשר רבע כדור פעם ביום לשבוע ואז חצי לשבוע ואז שלם? זו נשמעת תוכנית נכונה. כדאי להיות בקשר עם הפסיכיאטר המטפל.

15/09/2013 | 17:12 | מאת: אתי

שלום! אחי סובל מדיכאון עמיד מעל לשנה. תרופות, מגנטים ונזעי חשמל לא הועילו.הוא בן 37. הרופא המליץ להחליף את הנורטילין בסימבלטה. נוסף הוא מקבל ליתיום וזיפרסקה. מה מאפיין את הסימבלטה ואיך היא אמורה להועיל? בברכה אתי

15/09/2013 | 23:43 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אתי, אני מצטער לשמוע שמצבו של אחיך עדיין ללא שינוי. סימבאלתה (שם החומר הפעיל dulosxetine) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה- SNRI. התרופות במשפחה זו פועלות על חיבורים עצביים במוח שחומר ההולכה העצבי שלהם נקרא סרוטונין וגם על חיבורים עצביים במוח שחומר ההולכה העצבי שלהם נקרא נוראדרנלין. יש הגורסים שהפעולה הכפולה הזו הופכת את התרופות במשפחה זו ליעילות יותר מאחרות לטיפול בדיכאון קשה. התרופה סימבאלתה, בשונה מהתרופות האחרות במשפחה זו אושרה גם לשימוש במצב של כאב כרוני.

16/09/2013 | 10:12 | מאת: רותם

קודם כל אני מחזק אותך על התמיכה שלך בו, זה חשוב ואני יודע כאחד שהיה שם. במצבים של דיכאון שלא חולף למרות הכדורים כדאי לחפש עוד טיפולים, אני יודע שזה לא פשוט אבל יש את פרופסור לבקוביץ' שהוא מוכר ומנוסה והבנתי שעכשיו הוא גם פתח מרפאה משלו... ממליץ לבדוק

15/09/2013 | 16:22 | מאת: אורית

בגלל התקפי חרדה + דיכאון קיבלתי ציפרלקס. בהוראת הרופא התחלתי לקחת ציפרלקס כך: שבועיים 5 מ"ג ולאחר מכן 5 שבועות 10 מ"ג. עד שלשום היו לי שלושה שבועות נפלאים, חזרתי לעצמי, נעלמו התקפי החרדה והדיכאון. אתמול התחלתי להרגיש לא טוב והבוקר היה התקף חרדה חזק מאוד, מה שכמובן הפחיד אותי מאוד. הרופא המליץ להעלות מינון ל-15 מ"ג אחת ליומיים (יום 10 מ"ג, יום 15). מה דעתך? הייתכן שהציפרלקס חדל להשפיע?

15/09/2013 | 23:38 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אורית, התקף חרדה אחד עדיין לא מבשר את חזרת המצב לקדמותו. כדאי לדעתי להמתין עוד מספר שבועות עם המינון החדש ולראות מה קורה.

16/09/2013 | 07:12 | מאת: אורית

כלומר לא להגדיל מינון בינתיים ולהמשיך ב-10 מ"ג? תודה!

15/09/2013 | 12:57 | מאת: יגאל

אני סובל מהזיות שמיעה(משפילות,מבקרות ושמשוחחות איתי) אבל אני כנראה לא במצב פסיכוטי ולא קבלתי משוב שלילי מהסביבה על התנהגותי אני מפחד ללכת לפסיכיאטר שעלול לאשפז אותי מהן הסיבות להזיות ומה ניתן לעשות כדי להיפטר מהן?

15/09/2013 | 13:36 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יגאל, תופעה מעניינת. אם ההזיות מפריעות לך, תשקול ללכת לפסיכיאטר. אשפוז כפוי בא בחשבון רק אם יש סכנה שתפגע בעצמך או באחרים. אם אין סכנה כזו, אין לך מה לחשוש ואם יש סכנה כזו, ממילא עדיף שתראה פסיכיאטר כמה שיותר מהר. צריך לאבחן את ההזיות האלה ולפי זה אפשר לנסות להבין ממה הן נובעות ולהתאים טיפול. בשביל לאבחן צריך שתפגוש פסיכיאטר...

שלום, כרגע אני לוקח לפי צורך(כשאני צריך ללמוד) מחשש ששימוש של ריטלין באופן קבוע יגרום לאדפטציה של הגוף לחומר ויגרור צריכה של מינון גבוה יותר - האם זה נכון? או שמה עדיף לצרוך באופן קבוע לאפקטיביות גבוהה יותר? מינון הריטלין נקבע ע"פ מה? בעבר קראתי שהוא נקבע ע"פ כמות התאים באזור האורביטופרונטלי, כיצד אם כך אני בודק האם המינון הוא מספיק? מה עליי להרגיש? באופן כללי אני לוקח 20 מג של SR ומתחיל לקבל איזשהו פידבק פיזיולוגי לאחר שעתיים בצורה של פה\גרון יבש, קצת קלות ראש וכו. מבחינה ביצועית אין לי דרך לבדוק האם המינון אפקטיבי או לא. איזה סממנים יכולים להעיד שהמינון הוא נכון? שאלה שלישית היא האם ישנו הבדל בין SR לLA מלבד העובדה שLA עולה פי 10 יותר? למי מתאים LA ולמי מתאים SR? תודה רבה על התשובות

15/09/2013 | 13:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מקסים, לשאלותיך: כרגע אני לוקח לפי צורך(כשאני צריך ללמוד) מחשש ששימוש של ריטלין באופן קבוע יגרום לאדפטציה של הגוף לחומר ויגרור צריכה של מינון גבוה יותר - האם זה נכון? או שמה עדיף לצרוך באופן קבוע לאפקטיביות גבוהה יותר? אין סכנה של תלות עם ריטלין, אם נוטלים אותו בכדורים כמקובל. אפשר ליטול אותו באופן קבוע, אבל לעיתים רחוקות באמת צריך. למשל, גם אתה לומד כל יום, אתה יכול לתת לריטלין לנוח בסוף שבוע או בחג. מינון הריטלין נקבע ע"פ מה? בעבר קראתי שהוא נקבע ע"פ כמות התאים באזור האורביטופרונטלי, כיצד אם כך אני בודק האם המינון הוא מספיק? מה עליי להרגיש? באופן כללי אני לוקח 20 מג של SR ומתחיל לקבל איזשהו פידבק פיזיולוגי לאחר שעתיים בצורה של פה\גרון יבש, קצת קלות ראש וכו. מבחינה ביצועית אין לי דרך לבדוק האם המינון אפקטיבי או לא. איזה סממנים יכולים להעיד שהמינון הוא נכון? קביעת המינון היא לפי ההשפעה ולפי תופעות לוואי. צריך ליטול את המינון הנמוך ביותר שמשיג השפעה בלי תופעות לוואי בלתי נסבלות או מסוכנות. לרוב אפשר לבחון את השפעת הריטלין על הביצועים ואם מסיבה כלשהי אי אפשר, אזי אפשר להשתמש במבחן TOVA, שנועד למטרה זו בדיוק. שאלה שלישית היא האם ישנו הבדל בין SR לLA מלבד העובדה שLA עולה פי 10 יותר? למי מתאים LA ולמי מתאים SR? LA עובד ל- 8-10 שעות ו- SR עובד ל- 4 שעות, לא הרבה יותר מהתכשיר המהיר. LA מתאים למי שצריך השפעה ממושכת והפרוטה מצויה בכיסו.

14/09/2013 | 16:12 | מאת: רותם

שאלה קצת מוזרה-אך האם מערכת יחסים "לא בריאה"-תקשורת לקוייה-חוסר תקשורת, העדר אהבה והבנה-יכולים להיות טריגר לדיכאון ולחרדות-או שצריך בסיס ביולוגי לכך?לתשובתך אודה

14/09/2013 | 21:56 | מאת: אבוטבול

שלום רותם, דיכאון הוא תופעה נפשית, אין כל הוכחה למרכיב ביולוגי, ואי אפשר לאבחן דיכאון באמצעות בדיקות גופניות.

15/09/2013 | 13:27 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רותם, מערכת יחסים "לא בריאה"-תקשורת לקוייה-חוסר תקשורת, העדר אהבה והבנה יכולים להיות טריגר לדיכאון. גורמי הדחק האלה הם דברים רציניים שיכולים להימשך זמן רב ואז גם להשפיע על המוח והם מהווים בסיס ביולוגי לגמרי לדיכאון.

14/09/2013 | 13:27 | מאת: ירדן

דר שלום אני בת 39 לפני כשנתיים התחלתי לקחת ציפרלקס 10 מג במשך שנה ואחר כך שלושה חודשים חצי כדור והפסקתי עקב חלב בשד לראות אם זה גורם תרופתי. החלב בשד לא הופסק וברצוני שוב לקחת חצי כדור אציין שלקחתי אסטו ולא ציפרלקס והפסיכאטר אמר שתמיד עדיף לקחת את המקור. האם ניתן לחצות את האסטו ואת הציפרלקס למשך תקופה ארוכה ללא בעיה? ולמה מומלץ לי לחזור לאסטו או לציפרלקס?

15/09/2013 | 13:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ירדן, לשאלותייך: האם ניתן לחצות את האסטו ואת הציפרלקס למשך תקופה ארוכה ללא בעיה? כן. ולמה מומלץ לי לחזור לאסטו או לציפרלקס? זה אותו דבר, תכל'ס.

14/09/2013 | 09:13 | מאת: אסנת

יש קצר בתקשורת ביני לבין גורמים רפואיים בבריאות הנפש. הרופאים טוענים שהאבחנה הרפואית שלי היא "חשד לסכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית". ואני טוענת שזה לא נכון. אין לי שום בעיה נפשית ובעצם המקום שאני נמצאת בו היום קשור לכל הטיפולים והאבחנות המיותרים והלא נכונים שנעשו לי. משום שאני לא מגדירה את עצמי כמו מה שהם מציינים, אז אף אחד לא מוכן לעזור לי בסיבוך הזה מבחינת מוסדות, עמותות, ארגונים פרטיים וממשלתיים ועוד. ומנגד אני נאלצת להתמודד עם סטיגמה, אפליה וניצול קשים ובלתי אפשריים במקומות עבודה, והתמודדות בלתי אפשרית גם כן, עם בעלי דירות, בדירות שאני נאלצת לגור בהן בשכירות. בכל מקום אני עוברת גהינום של יחס בוטה ומתנגח כלפי. לא נכון ולא מתאים למי שאני באמת. מתייחסים למה שכתוב עלי ולא אלי. ובגלל שמה שכתוב עלי הוא לא נכון אז הפגיעה המילולית והמעשית של אותם מקומות ואנשים כלפי היא נוראית. אני יודעת שלבריאות הנפש קשה להודות בטעויות, אבל מדובר פה על החיים שלי. אני אדם שרוצה לחיות אבל נתקל בקשיים בלתי אפשריים מצד הסביבה שלא מאפשרים לי ללכת ולו צעד אחד קדימה. אני נמצאת בתוך "לופ", מן סוג של מערבולת או מעגל כזה שאי אפשר להחלץ ממנו. אני יודעת שכל הסיבוך הוא שאני נפלתי בין הכיסאות ואני לא שייכת לא לבריאות הנפש כי אני לא חושבת ולא מרגישה שמה שהם אומרים עלי הוא אמיתי, אבל אני גם לא שייכת ל"עולם החופשי" וזה משום שאני מוגדרת "כנכה" בביטוח הלאומי. ועוד נכה נפשית שזה הכי גרוע מבחינה חברתית ותעסוקתית. אני יודעת שאין לי את מה שהם אומרים ואני לא רוצה שכל החיים שלי אני אאלץ לחיות בצורה כזאת נוראית. העומס עלי הוא עצום, אבל העומס לא פוגע בי נפשית, אלא פוגע באיכות החיים שלי וגם עלול להביא אותי למצב של חוסר כל. ההכרח להתמודד עם כל המצב המסובך הזה גורם לי לעיתים לחששות וללחץ שאני מבטאת אותם מול המוסדות ולכן הם טוענים ל"הפרעה שלי". ככה שזה "לופ". אני אדם שיש לו מיוחדות וכשרון כמו כולם, אך אני נאלצת לחיות בהדחקה של הכישורים האלו (החברתיים, המשפחתיים והתעסוקתיים) שלי ובחוסר מימוש עצמי טוטאלי מינוס. אני 15 שנים בלי תרופות וזה מכיוון שאני מאמינה שלא הייתי נזקקת לתרופות אף פעם. כשהפסקתי את התרופות לא ידעתי לאן זה ייקח אותי, אלא פשוט ידעתי שלא נזקקתי להן אי פעם ולכן גם לא באותה תקופה שבה הפסקתי אותן. למרבה הפתעתי לאחר כמה שנים הרגשתי שאני פורחת וצומחת במעלה הבריאות הנפשית, הגופנית והכי הרבה זה שלמדתי מי אני, גם מבחינה נפשית - ולכן אני יודעת היום בהוכחה שאני היום יודעת מי אני - שהם טועים. הייתי עם תרופות מגיל 17 עד גיל 32, ולכן המסע הזה להכרות עצמי היה ועודנו כל כך חשוב,משמעותי, מלמד ומהנה עבורי. כל הסיפור הזה עם בריאות הנפש התחיל מזה שאשפזו אותי במחלקת נוער בגין אבחנה לאנורקסיה. גם אנורקסיה לא הייתה לי אלא רציתי לעצמי דרך חיים מתאימה יותר עבורי בתזונה, בהתחלה זה היה דיאטה, אך במהרה זה הפך לסגנון חיים שבחרתי לעצמי ושפסיכולוגית שהייתי אצלה באותה תקופה לא קיבלה אותו ולא באמת ראתה מה קורה איתי ולכן לא הקשיבה לי, אלא רק לעצמה וחשבה שמדובר על הרס עצמי כשבעצם זה היה הפוך לגמרי. באותה רוח זה גם היום. אני רוצה לטובתי, כי אני יודעת מי אני ומה טוב לי, והם רוצים לכפות עלי שוב טיפול ללא צורך וכזה שכבר הוכח בעבר כגורם לי לסבל ומזיק לי. לא מספיק שהתרופות שנתנו לי כאנורקסית סיבכו לי את עצמי עם עצמי באותה תקופה, אלא גם כל הרופאים כותבים עלי דברים שהם בכלל לא נכונים מאז ועד היום ובעצם אף פעם לא אמרו עלי משהו נכון ומתאים ובעצם אני מופקרת עם המערכת הזאת ועל ידיה באבחונים וטיפולים לא נכונים ואף מזיקים והכי חשוב - בגישה לא נכונה, תוקפנית, כפייתית ודורסנית כלפי כבר שנים רבות, שלא מאפשרת לי להתקדם. בקיצור הם טוענים שיש לי ואני טוענת שאין לי והכל "תקוע" בחיים שלי ועם החיים שלי ואיתם. אי אפשר כל החיים להשאיר אותי "בין הכיסאות". המערכת יודעת את זה ושותקת. הם מחכים שאני "אחזור" ואשתף פעולה עם טיפול, אך זה לא יקרה, כי מה שהם טוענים שיש לי אין לי. אני לא אקח טיפול על משהו שאין לי. אם הם טוענים "שיש לי" משהו אז למה הם לא מצליחים באמת להוכיח את זה? כשיש לך סמכות כרופא לרשום לאדם דברים בתיק הרפואי שלו אז יש לך "כח" לעשות עם זה כל דבר. מה שאתה רוצה. אף אחד אחר לא יכול להגיד לפסיכיאטר שזה לא נכון וכולם אומרים "אמן" וזה כי אף אחד לא מבין בזה. אני צריכה מישהו שיעזור לי לצאת מתוך ה"לופ" הזה. אני לא יכולה להמשיך את כל החיים שלי ככה. זה לא חיים. עם התרופות היה הרבה יותר גרוע. עכשיו יותר טוב אבל הרופאים לא מקבלים את זה. הם רוצים הכל בכפייה. איך הם לא מבינים כמה שהטעות הזאת היא טעות? ועוד כל כך איומה? למה כופים עלי להיות מה ומי שאני לא? אני מבקשת ממך עזרה. ראיתי שאתה מבין בהפרעה מה שהם טוענים שיש לי. האם אתה יכול אולי לפגוש אותי כדי לראות אם מה שהם אמרו הוא נכון או לא נכון לדעתך? האם אתה יכול לעזור לי לצאת מתוך ה"לופ" הזה ללא תרופות? למצוא דרך להביא את הכל למקום שלו הנכון. היום - הפספוס של גישת מערכת בריאות הנפש כלפי היא במרחק עצום ממה שבעצם יכול לעזור לי. אולי אתה תוכל להבין אותי ולעזור לי? אני אדע לבחור אם מה שאתה מציע לי הוא מתאים לי או לא.

15/09/2013 | 13:23 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אסנת, נשמע לי שמה שאת מבקשת זה הערכה מחדש של השאלה האם יש לך אבחנה פסיכיאטרית ואם כן מה היא. צריך שתיפגשי עם פסיכיאטר שתוכלי לספר לו את כל הפרטים מההתחלה ולהראות לו את כל המסמכים שבודאי יש לך בנוגע לאבחונים, אשפוזים וטיפולים שעברת בעבר. הפורום הוא לא מסגרת מתאימה לתהליך כזה ואני מצטער שלא אוכל לפגוש אותך. את יכולה לפנות לפסיכיאטר במסגרת קופת החולים או במרפאה הפסיכיאטרית הקרובה למקום מגורייך. בהצלחה.

15/09/2013 | 16:18 | מאת: אסנת

14/09/2013 | 08:47 | מאת: טליה

טליה מהשאלה הקודמת.... שמתי לב לאחרונה שגם רופאי משפחה וגם נירולוגים ממליצים ומאשרים תרופות פסיכיאטריות. האם העניין מקובל? מוסכם? נכון??

14/09/2013 | 10:02 | מאת: שמעון

לדעתי זה ממש אסון שכל רופא יכול לרשום כדורים פסיכיאטריים. אלו כדורים חזקים שמשפיעים על המוח, עם תופעות לוואי קשות, אך מחלקים אותן כמו סוכריות. אפילו לילדים (ריטלין, קונצרטה...)

15/09/2013 | 13:05 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טליה, שאלה מעניינת. ראשית לכל רופא מותר לרשום (כמעט) כל תרופה בילקוט התרופות. לי כפסיכיאטר מותר לרשום תרופות כמותרפיות לסרטן ולאונקולוגים מותר לרשום תרופות פסיכיאטריות. ההגבלה אינה חוקית אלא עניינית. אם רופא מרגיש בטוח לגבי האבחנה, מכיר היטב את התרופה, את תופעות הלוואי וצורת המתן שלה ומרגיש בטוח לרשום אותה, אין שום מניעה שיעשה זאת. אם נוירולוג או רופא משפחה רושמים לך תרופות פסיכיאטריות זכותך ואף חובתך לוודא שהם אכן בטוחים בעצמם לגבי כל ההבטים של הטיפול שהזכרתי לעיל ואם כן- זה בסדר גמור.

14/09/2013 | 08:40 | מאת: טליה

שלום רב ד"ר ברקאי, שנים רבות אני סובלת מדידכוך קל טריכוטילומניה קלה(בילדותי היתה קשה מאוד!!!) וחרדות. צורכת 8-9 כדורי אימטרקס למיגרנות בחודש באישור נירולוג. לאחרונה כ4 שבועות עשיתי שימו ב5 -2.5 מ"ג אלטרולט(יודעת שזה נחשב מינון הומאופטי ) והאלטרולט גרם לי הפרעות בשינה ועייפות להפחתה ניכרת של החרדות ניכרת!! ומצב רוח מיוצב-אחרי 4 שבועות נאלצתי להפסיק כי תופעת הטנטון ממנה אני סובלת שנים התגברה באופן נוראי!!! ובאמת שבוע אחרי ההפסקה של רבע כדור-הטינטון לא נעלם אך חזר למצב הכמעט נסבל שהיה לפני ויחד עם זאת אני מותקפת!!!חרדות, מתוך שינה בערות מצב נוראי!! חזרתי ל"שחק" בשיער קצת יותר מצב רוח "קרבי" אי אפשר להיות לידי-ומה עשיתי הפסקתי בסך הכל רבע כדור...בקרתי אצל הנירולוג השבוע-רופא בעל שם שהמליץ על ציפרלקס ואמר שאין חשש עם האימטרקס(שמזמן הופרחה השמועה על סרטונין סינדרום). מספר שאלות: מה קורה לי?? מתי כדי להתחיל עם הציפרלקס-הפסקתי לפני שבוע את האלטרולט. האם ציפרלקס יכול גם להגביר את הטינטון כפי שקרה לי-הרגשתי שאני משתגעת אזעקה מטורפת בתוך הראש... האם ציפרלקס טיפול יעיל בחרדות, עצבות, שינויים במצבי הרוח? כיצד מפחדים מתופעות הלוואי-תחושה של איבוד אמון בתרופות... (ניסיתי בעבר סימבלטה שהייתה לי מצויינת למצב הרוח אך גרמה להתקפי מיגרנה רבים ועלייה בתפקודי כבד...)-התחושה שכל מה שעוזר הגוף כאילו מתנגד ומח תופעות לוואי...(או שזו אינטרפטציה שלי...המתובלת בחרדה... גמר חתימה טובה, לתשובתך אודה

15/09/2013 | 12:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טליה, לשאלותייך: מה קורה לי?? ממה שקראתי, נראה לי שמצבך מורכב וקרה לך לא פעם שתרופות שהועילו, עשו זאת לצד תופעות לוואי בלתי נסבלות. לכן אינני בטוח שיש לי הרבה מה לעזור, בודאי לא מעבר למה שמומחה רציני כבר אמר: מתי כדי להתחיל עם הציפרלקס-הפסקתי לפני שבוע את האלטרולט? היום. לא צריך לחכות יותר. המינון של האלטרולט היה "הומאופתי" כהגדרתך. האם ציפרלקס יכול גם להגביר את הטינטון כפי שקרה לי-הרגשתי שאני משתגעת אזעקה מטורפת בתוך הראש... כעיקרון לא, אבל גם אלטרולט לא. למעשה אלטרול הוא טיפול לטנטון במקרים רבים. לאור התגובה הלא צפויה לאלטרול, קשה לנבא מה יעשה הציפרלקס. האם ציפרלקס טיפול יעיל בחרדות, עצבות, שינויים במצבי הרוח? כן.

לקריאה נוספת והעמקה
13/09/2013 | 22:05 | מאת: ADI

שלום, אימי בת ה 70 עברה לפני 3 שנים שני אירועים וחיים שהותירו אותה בין היתר (חוסר שיווי משקל, ירידה קוגנטיבית, דמנציה ווסקולרית)עם דיכאון. היא מטופלת באנאפרניל 75מג' (כדור אחד בבוקר ושניים בצהריים) ואימוג'ין 100מג' (כדור אחד בבוקר ובערב) כבר למעלה משנה. הבעיה היא שבאופן רציף ומחזורי היא חווה דיכאון למשך חודשיים ולאחר מכן נמצאת כחודש בהיי וחוזר חלילה.נורא קשה לראות אותה עוברת טלטלות רגשיות באופן קבוע. האם זהו מצב נורמאלי? האם יש מה לעשות? בעבר ניסתה מירו, פלאוויקס, ציפרלקס לתקופות קצרות שלא הועילו.

15/09/2013 | 12:42 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אני לא יודע מה זה אימוג'ין. תוכל בבקשה להעתיק את השם הלועזי מהקופסה?

13/09/2013 | 04:19 | מאת: מיכל

שלום רב, אני סובלת מדיכאון, חרדה, ocd ו- complex PTSD. למעשה, אני סבורה כי אני בעלת הפרעת אישיות גבולית. לפני כחודש החלטתי להפסיק להשתמש באפקסור כיוון שחשתי כי הוא אינו מסייע לי מצד אחד, אך גורם לתופעות לוואי שליליות מד שני המלצתה של הפסיכיאטרית שלי היתה כדלקמן: 1 להוריד את המינון של האפקסור מ-225 מג ל-150 מג למשך 5 ימים. 2. להוריד את המינון של האפקסור ל-75 מג ולהוסיף 30 מג סימבלטה למשך 5 ימים (בפועל עשיתי זאת במשך 3 ימים) 3. לעבור ל-60 מג סימבלטה. בשלב זה, התחלתי להרגיש שאני מאבדת את שפיות דעתי. התחלתי לחוות מעין קצרים חשמליים במוח באופן חוזר ונשנה, הפכתי להיפר אקטיבית, החרדות שלי התגברו עד אימה ואני חשה כסמרטוט. אני גם נופלת הרבה ומפילה ושופכת הרבה דברים. החלטתי באופן גורף שאיני רוצה ליטול עוד תרופות פסיכיאטריות באופן קבוע לעולם, למעט קסנקס. לפיכך, פשוט הפסקתי לקחת סימבלטה ואפקסור על דעת עצמי ( לא הצלחתי להשיג את הרופאה שלי במשך זמן רב) שאלתי היא, כיצד ניתן להקל את תסמיני הגמילה הללו וכמה זמן הם צפויים להימשך.

14/09/2013 | 06:16 | מאת: תומר

על איזה גמילה את מדברת אם האפקסור לא עוזר נסי כדור אחר שיעזור מפסיקים כדורים רק בהוראת רופא או אם יש שיפור דרמטי במצב שמצדיק הפסקת טיפול או אם יש אלטרנטיבה אחרת לטיפול הרי את מודה שמצבך החמיר קחי טיפול בהתאם להוראות הרופאה הרי היא הציעה לך טיפול חלופי במקום האפקסור שלא עוזר או הפחתה במינון האפקסור לוקחים טיפול בהתאם לבעיה שקיימת ולא מפסיקים טיפול ללא סיבה הגיונית ונותנים למצב להתדרדר בהצלחה תרגישי טוב

15/09/2013 | 12:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיכל, ראשית, אני צריך להגיד שהורדה הדרגתית של אפקסור אינה בדיוק גמילה כי אין עם אפקסור תסמונת תלות כמו שיש עם סמים (אני יכול לפרט מה ההבדלים, בשרשור אחר אם אשאל). יכולה להיות עם אפקסור תסמונת של הפסקת טיפול, דמויית "גמילה". התסמינים של הפסקת אפקסור יכולים בהחלט לכלול התגברות בתסמיני חרדה ותופעות של זרמים ו"קצרים חשמליים". אינני בטוח לגבי הנפילות והמגושמות שיש לך. חומרת התסמינים תלויה בסוג התרופה, המינון ממנו יורדים ומהירות הירידה. את נוטלת אמנם תרופה שאינה גורמת לתסמיני "גמילה" קשים במיוחד בדרך כלל אך הרופאה המליצה על מעבר די מהיר ואת אפילו זירזת אותו עוד יותר. לעיתים התחלת תרופה חדשה במקביל מונעת את התופעות, אך במקרה שלך זה לא עבד. ההקלה על תסמיני "הגמילה" היא פשוט על ידי חידוש התרופה ותכנון מחדש של ההורדה במינון ומעבר לתרופה החדשה, עם יותר הדרגתיות- כלומר יותר זמן בין שלב לשלב.

12/09/2013 | 06:47 | מאת: מתמודדת

אובחנתי כסכיזופרנית. ניתן לי טיפול של 800 מ"ג .המינון הגבוה מאוד גורם לי לעיפות ועלייה חדה במשקל(7 קילו בחודשיים!!!(אני מנותחת קיצור קיבה ,והעלייה במשקל גבוהה. מה עושים? בנוסף התרופה אינה בסל תרופות מכבי ,כך שהמחיר כרגע 1200 ¤ לכדורים לחודש!!

15/09/2013 | 04:42 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, סרוקואל ניתן במסגרת הסל לסכיזופרניה רק אם קיבלת קודם ריספרדל וזה לא עזר. אפשר לתת סרוקואל בתור תרופה ראשונה רק אם היו לך התנהגויות אלימות בגלל המחלה. סרוקואל בהחלט עלול לגרום את תופעות הלוואי שציינת (עייפות ועלייה במשקל). תרופות שאינן גורמות תופעות לוואי אלה כוללות בין השאר: התרופה Abilify (החומר הפעיל: aripiprzole), התרופה Solian (החומר הפעיל: amisulpride), התרופה Geodon (החומר הפעיל: ziprasidone). גם עם תרופות אלה יש הגבלות, כמו עם הסרוקואל, אבל אם עומדים בהן, אפשר לקבל אותן במסגרת הסל, לסכיזופרניה. כדאי שתראי את התשובה הזו לפסיכיאטר המטפל ותתייעצי איתו על הנושא.

16/09/2013 | 11:55 | מאת: מתמודדת

שלום לך, תודה על תשובתך. אכן ניסיתי רספרידאל וגיאודון. לא הצלחתי להסתגל .היו תופעות לוואי קשות. האן דיאטה תעזור? או שמא נגזר עליי להשמין מהתרופה?

נזקים חמורים ביותר -סבלתי 7 שנים מסיוטים בגלל התרופות שנטלתי עד שאירע מקרה מוות במשפחה שזעזע אותי וגם להפסקת הסיוטים האם ניתן לתבוע על הנזקים שנגרמו למרות שעברו מעל 7 שנים מהמקרה

14/09/2013 | 08:36 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

תומר, השאלות שאתה שואל הן שאלות משפעטיות ולא רפואיות. הפורום הזה אינו מתאים לשאלות האלה ואני לא מומחה בתחום. כדאי שתחפש פורום של ייעוץ משפטי. בהצלחה.

וללא מסוכנות וללא מצב שהאדם אינו יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים מה הסיכוי לזכות בתביעה מנקודת מבט של פסיכיאטר ולא של עורך דין דרך אגב כבר חודש ושבוע איני נוטל כדורים ומצבי מצוין והוא היה טוב יותר בעבר בזמן האשפוז בכפייה מכל הבחינות חוץ מזה שקיימת תרופה טבעית לטיפול במצבי אם בכלל יש במה לטפל תודה

14/09/2013 | 00:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום תומר, אני מצטער לשמוע על האשפוז הארוך. תביעה היא פעולה משפטית ולכן אין לי נקודת מבט של פסיכיאטר בקשר אליה. אינני יודע למה בדיוק אתה מתכוון בביטוי (השכיח והשגור) "תרופה טבעית". אני מכיר תרופות שהן חומרים שיש ראיות לכך שהם מועילים במשהו למשהו וחומרים שאינם תרופות, שאין ראיות לכך שהם מועילים. מכל ההסברים ששמעתי עד היום למונח "תרופה טבעית" התרשמתי שמדובר בספין שיווקי ותו לא. אשמח אם אתה או מישהו אחר יאיר את עיניי, אם אפשר באמצעות דוגמה ברורה ולא באמצעות לינקים לכל מיני אתרים הזויים.

11/09/2013 | 20:50 | מאת: בטיפול

אבחנתי היא סכיזופרניה. קופצת החולים שלי אינה מאשרת את התרופה. האם ידוע לכם מהי הסיבה לאי אישור תרופה שניתנה על סמך החלטת צוות טיפולי בבית חולים מוכר לבריאות הנפש? האם יש כאן מטופלים הנוטלים את התרופה?האם מישהו יודע על דרך הגיונית לרכוש את התרופה ולא בעלות 1200 ש,ח לחודש?

14/09/2013 | 00:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום, האם זו התרופה הראשונה שקיבלת? אם כן, יכול להיות שזו הבעיה, מכיוון שתרופה זו ניתנת במסגרת סל שירותי הבריאות כטיפול ראשון רק אם היו אצלך קווי התנהגות תוקפניים. במקרים אחרים, צריך לנסות קודם את התרופה risperidone ורק אם היא לא עובדת או גורמת תופעות לוואי, אפשר לקבל את ה- Seroquel במסגרת הסל.

11/09/2013 | 14:01 | מאת: קרן

סליחה ההודעה נשלחה לי באמצע הכתיבה אמשיך מאותו מקום ב7/9 יום ראשון הפסקתי לקחת תפאקסט 20 מג ובמקביל לקחתי מירו 15מג ומיום ראשון עד היום יש לי תופעות מוזרות שלא חולפות הרגשה של מכות חשמל בראש יותר נכון הרגשת זרם חשמל בראש ובידיים הגברת תחושת החרדה רציתי לדעת מה לעשות ומתי התופעות האלו יחלפו כי זה בלתי נסבל ולאף אחד אין תשובה בשבילי כגון הפסכיאטרית שלי ורופאת משפחה במקביל אני לוקחת גם לוריוון 1 מג פעמיים ביום שגם אותו הפחתתי לכדור 1 ביום . אשמח לתשובה במהרה כי המצב בלתי נסבל תודה מראש קרן

14/09/2013 | 00:02 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, הפסקת הטיפול בפאקסט יכולה לגרום תופעות של זרמים והתגברות של החרדה. זו הסיבה שעושים לרוב ירידה הדרגתית יותר של הטיפול ונוטלים לתקופה מסויימת מינון של 10 מ"ג ליום. ייתכן גם שהירידה בלוריוון היא הגורם לתופעות, או שהיא תורמת להגברתן. פחות סביר שמדובר בתופעות לוואי של המירו. כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטרית ועם רופאת המשפחה, לחזור לטיפול בפאקסט ולוריוון ולשקול תכנון מחדש של הירידה מתרופות אלה בצורה יותר הדרגתית.

10/09/2013 | 21:50 | מאת: הילה

שלום, האם הפרעת אישיות דיסוציאטיבית יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים באופן פוסט טראומתי? או רק אצל ילדים ובני נוער כתוצאה מהתעללות? תודה ולילה טוב

13/09/2013 | 23:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום הילה, מצטער, לא יודע מה זה הפרעת אישיות דיסוציאטיבית.

10/09/2013 | 19:10 | מאת: רונית

שלום, חמי בן 72 עבר החייאה מדום לב לפני חודש. היה מאושפז בטיפול נמרץ במשך שבועיים ומאז מאושפז במחלקה הגריאטרית בבי"ח לצורך "שקום לאחר אשפוז ממושך לאחר החייאיה".חשוב לציין כי ב – CT מח לא נמצא ממצא חריף אולם הוגדר "כנשאר עם פגיעה קוגניטיבית ניכרת והפרעות בבליעה ללא נזק מוטורי ברור". ההתרשמות של המשפחה היא כי הוא זוכר דברים לסירוגין, מתקשה עדיין ללכת וישנה שליטה מסוימת בצרכים. יחד עם זאת הוא מתלונן כי נמאס לו להיות בבי"ח והוא רוצה ללכת הביתה. בגלל התנהגותו בהתאם, הוא ידיו נקשרו ולאחרונה נתן סתירה לאח. ברצוני לציין שחמי הינו אדם דעתן ועקשן (אך לא אלים כלל). בעקבות התנהגות זאת, הרופאים מתארים אותו כתשוש נפש!. האם לא הגיוני לשע כי ההתנהגות שלו נובעת מהמצב הנפשי בו הוא שרוי וכן מהעובדה שהוא מטופל ב - seroquel ולא מפגיעה מוחית? חשוב לנו להעריך, במידת האפשר, מה טיב הפגיעה שלו. תודה רבה.

13/09/2013 | 23:52 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונית, אני מצטער לשמוע על חמיך. כמה הערות: 1. ייתכן שי לחמיך מצב של בלבול (delirium) שגורם לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של מוחו. יש כמה דברים שיכולים לגרום לבלבול אצל אדם במצבו של חמיך וחשוב מאד לבדוק אכן יש לו מצב כזה ואם כן- מדוע. דברים שיכולים לגרום לאדם להיות מבולבל, הם הרבה פעמים מצבים מסוכנים. מצד שני, אם אפשר לטפל בבלבול ואם הוא חולף, אזי צפוי שיפור בתפקוד הקוגינטיבי. 2. אם יש לאדם התנהגות אלימה צריך לטפל בה. ריסון גופני באמצעות קשירה הוא לפעמים הכרחי, אבל ככל שניתן חשוב מאד לנסות להשיג הרגעה גם באמצעים אחרים: תרופות מתאימות להפחתת אי שקט (Seroquel זו אפשרות אחת. יכולות להיות גם אחרות, אם התרופה לא עוזרת או מחמירה את המצב), טיפול מירבי לבעיות גופניות שגורמות למצוקה ואי שקט (כאבים, עצירות), נוכחות מתמדת ככל האפשר של בני משפחה מוכרים ליד המיטה, שיפור מירבי של החושים (לוודא שיהיו לו משקפים ועזרי שמיעה במצב תקין, אם הוא משתמש בהם בדרך כלל). 3. לרוב קשה להעריך בשלב כזה מוקדם מה תהיה מידתה הסופית של הפגיעה הקוגניטיבית, במיוחד אם יש מרכיב של בלבול. במקרה כזה, יש סיכוי שכאשר הוא יהיה פחות מבולבל, תפקודו הקוגנטיבי ישתפר. עם זאת, למרבה הצער נזקים בעקבות החייאה שנובעים מחסר ממושך של אספקת חמצן למוח הם הרבה פעמים לא הפיכים. נשמע לי שעלול מאד להיות שלחמיך תהיה בסופו של דבר פגיעה קוגניטיבית קבועה. קשה לדעת כמה.

14/09/2013 | 03:30 | מאת: רונית

תודה רבה ד"ר ברקאי על תגובתך. הייתי רוצה לשאול אותך בקשר למסגרת מתאימה. היות וכפי שאמרת, לא ניתן להעריך כרגע את טיב הפגיעה שלו ולא ניתן לשלול אפשרות כי מצבו הקוגניטיבי ישתפר במידת מה בהמשך, האם היית ממליץ לאשפזו בבית אבות סיעודי, בבית אבות לתשושי נפש או שמא כדאי להשקיע מאמץ ולהשאירו בבית יחד עם עזרה מסוימת של עובד זר. איפה היית ממליץ לנו שהוא ישהה? באיזה מהמקומות הוא יצליח למצות הכי טוב את הפוטנציאל השיקומי שלו? בנוסף, חמי וחמותי נשואים 45 שנה, בזוגיות קרובה כשהם מבלים את רוב זמנם לבדם האחד עם השני. חמותי בפנסיה, והיא מוכנה ורוצה לבלות איתו הרבה שעות ביום, בהן היא תאכילו או תבצע איתו תרגילים שיקומיים כמו הליכות... שוב תודה, רונית

10/09/2013 | 12:24 | מאת: שי

שלום רב,חברתי בשנתיים האחרונות סובלת מדיכאון קל שמתבטא בעיקר בלחץ וחרדות,היא עושה דברים בלחץ ומאוד מקפידה על סדר וניקיון,כמו כן בעבר ניסתה כמה פעמים להתאבד בעבר עקב תחושה של חוסר ערך והרגשה שהיא כמו עול על אחרים ,היא אומרת שהיא סובלת מאוסידי ויש לה טקסים שהיום היא יותר משתלטת עליהם אך אני דואג לה עדיין,היא גרה לבדה בדירה שכורה ברחובות אין לה כסף לפסיכולוג,אני אישית סובל מחרדה ולוקח פלוטין שזה עוזר לי והיא רוצה גם לקחת אך שמעתי שמתחת לגיל 24 זה יכול לעודד אובדנות (היא בת 23) האם יש פיתרון למצב כזה? מה עושים כשיש מצב כזה של דיכאון ואין יכולת כלכלית לפנות לאיש מקצוע? האם יש תרופה שכדאי לה לקחת עם פחות תופעות לוואי?

12/09/2013 | 20:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שי, לשאלותיך: שמעתי שמתחת לגיל 24 זה יכול לעודד אובדנות (היא בת 23) האם יש פיתרון למצב כזה? קיימת אזהרה של רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) שפריזמה (החומר הפעיל - fluoextine, אותו דבר כמו בפרוזאק) יכול לגרום התאבדויות. רבים חושבים וגם מחקרים מודרניים תומכים בכך שהאזהרה הזו אינה נכונה ופריזמה אינו גורם לאובדנות בבני נוער, צעירים או בני כל גיל אחר. מה עושים כשיש מצב כזה של דיכאון ואין יכולת כלכלית לפנות לאיש מקצוע? יש אפשרות לפנות למרפאות בריאות הנפש הממשלתיות אם יש אחת כזו באזור קרוב ויש אפשרות לפנות לפסיכיאטר במסגרת קופת חולים. האם יש תרופה שכדאי לה לקחת עם פחות תופעות לוואי? לכל תרופה יכולות להיות תופעות לוואי. בסופו של דבר זה עניין של התאמה אישית שמוצאים אותה בניסוי וטעייה.

10/09/2013 | 11:48 | מאת: רועי

שלום, אני מזה שנים סובל מדיכאון וחרדות קשים. ללא תגובה לטיפול תרופתי. לאחרונה הופיעו לי סחרחורת שאובחנו מסוג וורטיגו( BVVP) אם תנודות עיניים. הסחרחורות לא עוזבות אותי למרות טיפול תרופתי וטיפול פיזוטרפיה, הם הולכים וחוזרים. האם הוורטיגו יכול ונוצר כתוצאה מהבעיה שתוארה לעיל? אן כן, מה השכיחות לכך? תודה רבה ושנה טובה רועי

12/09/2013 | 19:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רועי מחלת ה- BPPV (benign positional paroxysmal vertigo) נובעת משינויים באיבר שיווי המשקל. היא מתבטאת בהתקפים של סחרחורת שמופיעים בשינוי תנוחה. מחלה זו יכולה לגרום לתגובת חרדה בגלל ההופעה הפתאומית של סחרחורת קשה שיכולה להיות מאד מפחידה, אף שאינה באמת מסוכנת. הטיפול ב- BPPV אינו בתחום הפסיכיאטריה ואינני יודע עליו מספיק. אם הסחרחורות ימשיכו גם לאחר שבבדיקה רפואית יימצא שכבר אין לך סימני BPPV, צריך יהיה לשקול טיפול פסיכיאטרי לסחרחורת בהנחה שהיא ביטוי לדיכאון או חרדה. אך עד אז- לא. תודה ושנה טובה גם לך.

10/09/2013 | 00:16 | מאת: גיא

שלום רב, אני מאובחן כסכיזואפקטיבי - הפרעה מזורית עם עוד הפרעות כמו דכאון וחרדה. בשנים האחרונות ניסיתי כמעט את כל מגוון התרופות הקיים בשוק ממשפחות שונות כאשר אף אחד לא מטיב עם מצבי ואף מחמיר את מצבי. התרופה היחידה שאני לוקח אך לא מספיקה להיטיב את מצבי וגם גורמת לתופעות כמו אקטיזיה , ופרולקטין פי 2 היא סוליאן. אשמח לייעוץ .

12/09/2013 | 20:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גיא כמה סוליאן אתה מקבל וכמה פרולקטין יש לך?

09/09/2013 | 17:00 | מאת: רחלי

שלום.בת 62.סוכרתית 45 שנים.בין השאר מקבלת גם כ-6 שנים סימבלתה 60 מ"ג נגד דיכאון ונימול קל בכפות הרגליים. מעונינת להפסיק את השימוש בתרופה. האם תוכל בבקשה להסביר לי את הדרך הנכונה להפסקת השימוש בסימבלתה? תודה מראש. רחלי.

12/09/2013 | 19:50 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רחלי, צריך להוריד את הסימבאלתה מאד לאט. קודם ל- 30 מ"ג ליום ואז לעקוב בעזרת פסיכיאטר במשך חודש לפחות, לראות שאין חזרה של תסמיני דיכאון, כאבים או נימול. לאחר מכן אפשר תוך מעקב להפסיק את התרופה. וכעת הרשי לי לשאול, למה בעצם את רוצה להפסיק את הסימבאלתה?

12/09/2013 | 22:04 | מאת: רחלי

אני רוצה להפסיק את הסימבלתה כי עליתי במשקל 10 ק"ג ולדעתי זה בגלל הכדור. "המחיר" גבוה מידי מבחינתי.

09/09/2013 | 10:53 | מאת: אני

לקחתי קלונקס במשך שבוע ושלוש ימים בערך רצוף כל יום פעם 1 מ"ג ופעם 0.5 עכשיו אני רוצה להפסיק אני יכולה פשוט לא לקחת וזהו? או שאני צריכה לעשות את זה בהדרגה ? היו לי הקאות שילשולים רעד בגוף חולשה וכאב ראש אני לא יודעת עם זה קשור לקלונקס או לפריזמה שאני לוקחת כבר תקופה ארוכה אבל החלטתי בגלל זה להפסיק את הקלונקס אני יכולה פשוט להפסיק אחרי תקופה כזאת של שימוש יום יומי ? תודה.

12/09/2013 | 19:42 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לאחר תקופה של כ- 10 ימים של נטילה לא צפויה תסמונת גמילה ואין מניעה שתפסיקי את הטיפול בבת אחת. למען הזהירות, תורידי למשך שבוע את המינון ל- 0.5 מ"ג ליום (כדור אחד כתום) למשך שבוע ואז תפסיקי.

09/09/2013 | 09:45 | מאת: אייל

הייתי מטופל בציפרלקס 10 מ"ג לפני שנתיים לאחר מכן הפסקתי את הטיפול בעצמי אחרי 4 חודשים. שנה שעברה בקיץ חזרו לי החרדות וחזרתי לטיפול במשך 3 חודשים ושוב הפסקתי על דעת עצמי. לאחרונה שוב חזרו החרדות והתחלתי טיפול בדיקור סיני וביופידבק,אני מרגיש שזה לא עוזר לי להירגע כמו הציפרלקס האם לחזור לטיפול? חשוב לציין את התסמינים שנובעים לי בזמן האחרון: מועקה בגרון,לחץ בחזה לפעמים,הזעה בכפות הידיים,מחשבות לא נעימות,דופק גבוה. תודה על המענה דוקטור.

09/09/2013 | 21:34 | מאת: דבורה

שלום אייל, אתה רואה שהציפרלקס לא פתר כלום, ככל שתיקח אותו יותר כך הוא פחות ישפיע, ותופעות הלוואי יחמירו. חפש בגוגל "ציפרלקס תופעות לוואי"

09/09/2013 | 22:38 | מאת: אייל

הציפרלקס כן עזר לי ועזר לי מאוד פשוט אחרי שהתופעות עברו הפסקתי אותו על דעת עצמי,השאלה שלי היא האם לחזור לקחת את הכדור? אני גם לפני חזרה לשירות צבאי אחרי שיצאתי ומאמין שעם המתח שיש בצבא יהיה יותר קשה בלי הכדור

11/09/2013 | 21:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אייל, גם התסמינים שיש לך כרגע, נשמעים לי כמו תסמיני חרדה. כמובן שאינני יכול לדעת כי לא בדקתי אותך וצריך שתיבדק על ידי פסיכיאטר. ציפרלקס הוא תרופה שצריך ליטול יותר מאשר 3-4 חודשים. לרוב נוטלים את התרופה 6-12 חודשים לאחר שמשיגים החלמה מלאה של התסמינים ורק אז ובהדרגה מפסיקים את הטיפול.

09/09/2013 | 08:09 | מאת: אני

היי:) רציתי לשאול: אני טרנסג'נדרית (מזכר לנקבה) האמורה להתחיל בעוד מספרחודשים טיפול הורמונלי (התורות למכון האנדו ארוכים...:) ). אחת הנקודות המפריעות לי נפשית בצורה קריטית ביותר - עד כדי דיכאון ממשי - היא המיניות והיצריות הגברית שיש בי לצערי (קרי: ריגוש וגירוי מיניים מוגברים ממראה נשי חשוף וכדו', ו"התמגנטות" אוטומטית של העיניים במראה כזה; בעצם "מבט של תאווה" כלפי נשים (כידוע גם, גברים מודדים נשים ונמשכים אליהן בעיקר לפי מראה חיצוני ולא לפי אישיות) או דחף "פריקה" (וחיבור אברי...) וכו' וכו' - וכן כל יתר תסמיני המיניות הגברית... לא אאריך כאן מדוע זה כ"כ מפריע לי, אוכל רק לומר בקיצור שאחת הסיבות לכך היא בעיית הזהות המגדרית. אם אני חשה אשה, ברור שיהיה לי קונפליקט עצום ביותר לנוכח דחפים ויצרים המבטאים את שיא הגבריות, והרחוקים כרחוק מזרח ממערב מנשיות. זה נותן לי תחושה שאני "כלאיים", וכאמור זה גורם לי לקושי נפשי עצום.. אציין גם שטיפול פסיכולוגי ממש לא עזר (כשם שלא עזר לעצם הקונפליקט המגדרי...) ובכן, אני מחפשת המלצות לתרופות (במידה וקיימות) שיכולות להביא למצב של מחיקת יצר מיני\תשוקה מינית - בכדי שאוכל לפנות לגורם המתאים במקביל לטיפול ההורמונלי. חשוב לי לציין שידוע לי שיש סבירות גבוהה שהטיפול ההורמונלי יסייע לכך בצורה מכרעת, אבל כיוון שלא ניתן לצפות זאת מראש (=נאמר לי שההשפעה אינדבדואליתוצריך לראות ולהמתין) אני מעוניינת לדעת מראש על רעיונות נוספים\משלימים, על מנת שאתייעץ על כך בפני הרופאה האנדוקרינית. אודה מאוד לתשובות!!:)

11/09/2013 | 21:44 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, יש כמה תרופות שיכולות לגרום שינויים הורמונליים שמדכאים את החשק המיני. התרופה Decapeptyl (החומר הפעיל triptorelin) משמשת לדיכוי חשק מיני בפדופיליה (וגם בטיפולי פוריות, טיפול לסוגי סרטן מסויימים והתוויות נוספות) ויכולה להועיל לך לדיכוי חשק מיני. אינני יכול להימנע מלהעלות שאלה: אם גופך מאותת לך שאת/ה נמשך גם לנשים, אז אולי לדחוף אותך לתוך "קופסה" של זהות מגדרית חד משמעית והחלטית, מבחינה פסיכולוגית וגופנית הוא מאולץ ולא טבעי, בין אם זו זהות "נשית" ובין אם זו זהות "גברית". אולי המצב של בלבול, קונפליקט וזהות לא ברורה הוא המצב הטבעי האמיתי שלך? אולי הסבל הוא לא בגלל הקונפליקט אלא בגלל הניסיון המאולץ לייצר זהות חד משמעית?

13/09/2013 | 14:21 | מאת: אני

בטיפול הורמונלי נותנים אנדרוקור. אז האם לתרופה שציינת יש עדיפות על פני אנדרוקור לשם המטרה שציינתי, או שזה היינו הך?