פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

24/03/2015 | 09:39 | מאת: אניטה

שלום רב. אני לא יודעת אם זה המקום לשאול או מה בדיוק לשאול. אני נמצאת במערכת יחסים לא טובה כבר 5 שנים. אני לא מצליחה לעזוב מצד אחד. מצד שני אני הורסת לעצמי את החיים ואת הסיכוי למשפחה. אני בת 34. אני מבינה טוב מאוד מה צריך לעשות, אל מבחינה רגשית לא מצליחה לעשות כלום. ישנם הגבה ימים בהם אני רק בוכה ונכנסת למין סחרור רגשי. בכל פעם שאני עוזבת אני נתקפת רגשות חרדה מהלבד ועל כך שלעולם לא אקים משפחה. ידוע לי שגם בקשר הנוכחי אין סיכוי כזה אל אייני מצליחה לשכנע את עצמי. כדי להתמודד, בעיקר אוכלת ומשמימה, ישנה המון או בוכה. מתפקדת מינימלי בעבודה למי כדאי לפנות לעזרה? איך מאחדים בין הרציונל שלי שמבין הכל לבין מה שאני מרגישה וחרדה תודה

25/03/2015 | 12:23 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

מצטער לשמוע, ממליץ לך לגשת ליעוץ מקצועי אצל פסיכולוג. מאמין שזה עשוי לסייע לך למצוא דרך להתמודד עם המצב ולהתקדם בכיוון חיובי. בהצלחה, ד"ר קרסנושטיין.

24/03/2015 | 09:03 | מאת: ויקי

שלום רב אני משתמש בתרופת ציפרלקס כבר כ 10 שנים 10 מ"ג ביום. האם שימוש לאורך שנים יש נזק למוח? או למשהו אחר בגוף.? תודה

25/03/2015 | 12:22 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

התרופות מסוג SSRI נחשבות בטוחות מספיק לשימוש אם כי עדיין מטופל שעדיין לוקח צריך להיות במעקב כולל תפקודי כבד ורמת מלחים בדם. יחד עם זאת, אם כן מתפתחות תופעות לוואי שמקשות על המשך הטיפול דע כי יש טיפול חדיש שנקרא גרייה מגנטית עמוקה ללא תופעות לוואי לטווח ארוך. לפרטים נוספים על הטיפול : http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Pages/brain-Magnetic-stimulation.aspx

24/03/2015 | 08:57 | מאת: מירה

לוקחת ציפרלקס 10 מ"ג כאשר הרופאה העלתה לי ל20 מ"ג הרגשתי עייפות ונימנום יומיומי, ביקשתי שתחליף לי כדור, אבל לכדור שלא פותח את התאבון , היא החליפה לי אך אני פוחדת לקחת את הכדור החדש, חוששת שאולי יעשה לי גרוע יותר, ובינתיים ירדתי לציפרלקס 10 שאפילו לא מדגדג לי, מה דעתכם, מה עלי לעשות, כל השינויים נעשו ע"י 4רופאת המשפחה. אשמח לתגובתכם.

25/03/2015 | 12:19 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

אכן כן, לצערנו המקרים שהתרופות גורמות לתופעות לוואי הם לא נדירים וזה גורם לקושי בטיפול בדיכאון. אחת מהאופציות הקיימות לטיפול בדיכאון זה טיפול בגריה מגנטית שאנחנו מציעים במרפאתנו. שאינה גורמת לתופעות לוואי כלליות. את מוזמנת לקרוא באתר שלנו פרטים נוספים: http://www.tasmc.org.il/Rehabilitation-Hospital/Psychiatry/Pages/brain-Magnetic-stimulation.aspx

24/03/2015 | 08:37 | מאת: גולד

לאחר אובדן הריון בשבוע 23 ולאחר קבלת מתנה מבורא עולם ילד מקסים בן חצי שנה בעלי ואני לא מצליחים לחזור למסלול הצחוק מזוייף, חיי המין כמעט ואין חשק , בריחה לשינה איך לחזור לחיי זוגיות נורמלית? איך חוזרים לחייך ? הבעל לא מרים אותי אלה גורר אותי למטה לא רוצה לפרק את החבילה בבקשה עזרה

25/03/2015 | 12:17 | מאת: נ

מצטער מאוד לשמוע. בהחלט עברת אירוע קשה ותגובת אבל היא טבעית במצבים האלה, אבל נראה שאת כן זקוקה לעזרה נפשית מקצועית, את מוזמנת לפנות למערך הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב- 03-6974707

24/03/2015 | 08:33 | מאת: בטי

הי,אני ארבעה חודשים אחרי לידה ומרגישה עייפות וחוסר מצב רוח לעיתים קרובות או שינו במצבי הרוח. האם כדאי לקחת לי ציפרלקס,האם זה לא מסוכן (הנקה), והאם זה יכול להיות כטריגר למשהו אחר. תודה

25/03/2015 | 12:14 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

ראשית, חשוב מאוד לא לקחת שום תרופה ללא התיעצות עם מומחה. באשר לציפרלקס והנקה- זה לא שילוב מוצלח במיוחד. כדאי לבדוק חלופות כמו טיפול בדיכאון לנשים שלא יכולות לקחת תרופות- DTMS (טיפול בגריה מגנטית), את מוזמנת לפנות למרפאה לDTMS באיכילוב לבירור הפרטים, כמו כן בבמחלקה לפסיכיאטריה בבית החולים קיימת יחידה לבריאות האישה תוכלי לפנות גם לשם להתייעצות. בהצלחה.

24/03/2015 | 08:21 | מאת: נערה בת 18

לפני שלושה שבועות בדיוק החבר הכי טוב שלי צלל למוות, איך אני יכולה להימנע מלהיכנס לדיכאון?

25/03/2015 | 12:10 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

מצטער לשמוע. במצבים כאלה מומלץ להיצמד לחיים שגרתיים, להמשיך בפעילויות הרגילות כולל מפגשים חברתיים, בעבודה וחיי משפחה. אם את מרגישה שלא מצליחה להתגבר על העצב מעל לחודשיים, או שהוא פוגע לך בפעילות השגרתית מומלץ להתיעץ עם אנשי מקצוע.

24/03/2015 | 08:09 | מאת: מגי

מה המיוחד בשיטת EMDR ? האם היא באמת פותרת בעית חרדת טיסות ונסיעות ?

25/03/2015 | 12:09 | מאת: ד"ר מיכאל קרסנושטיין

מדובר בשיטת טיפול שמיועדת בעיקר לטיפול בטראומה וחרדה. לגבי שיעורי הצלחה- נחשב כטיפול יעיל.

09/11/2013 | 17:04 | מאת: יואב

שלום, מילדות אני סובל מבעיה שלדעתי היא נפשית. יש לי צורך בלתי מוסבר לאחל משהו רע למישהו. בגלל שזה אסור. מן דחף כזה שאני לא יכול לעצור. מדובר באמירה בלב ולא בקול רם. לכן איני חושב שזה טורט. בזמנו חשבתי שזה סוג של אוסידי, ומן דחף כזה שככל שאני מנסה לעצור אותו כך הוא גדל. קראתי קצת, וראיתי שאני דווקא צריך לתת למחשבות ולאמירות להיות שם ואז זה יחלש כי הם יאבדו מהמשמעות שלהן. לצערי ניסיתי וזה לא עובד. אתה לא יכול לא לייחס משמעות והשפעה לאיחול כזה. כמו כן, אם אתה משחרר את עצמך ולא בולם לעצמך את המחשבות או את הדיבור בלב, יש כמה ימים של הקלה, ואתה גם עושה את זה פחות. אבל אז הדחף חוזר. אם כבר אפשר להגיד, אז יש דחף להגיד כל הזמן כי מותר. ואז אתה שוב מתחיל לבלום. ומעבר לזה, בפועל, אתה לא יכול להמנע מלבלום את עצמך מלאחל דברים רעים, כשאתה נמצא ליד בנאדם חולה, או קשיש או בן משפחה. אני יודע שצריך ייעוץ מקצועי, ופה זה לא תחליף, אבל מה לדעתך הבעיה, למה זה קורה לי. ומה אפשר לעשות. האם יש תרופות שעוזרות נגד זה? אני מרגיש נורא. אני לא יכול לבלום את עצמי כל הזמן כי זה מפריע לי לתפקד, אבל אם אני לא, אני מרגיש שאני מרשה לעצמי לפגוע באנשים הכי קרובים אלי.

09/11/2013 | 18:08 | מאת: יואב

שנו דבר נוסף שלא תיארתי. רוב חיי חייתי כאילו בתוך משחק, כלומר הרגשתי רגשות ותחושות אבל הכל נראה לי כמו סרט כזה, מעטים היו המקרים שהרגשתי שהדברים ממש אמיתיים. כאילו אני הרגשות שאני חווה - אהבה, פחד, אימה, שמחה - הם אמיתיים אבל אין חיבור רגשי מלא. כאילו אני בתוך סרט. אני מגיב למה שאני רואה וחווה, אבל אני לא מרגיש עד הסוף שזה אמיתי. פעם לא הייתי מודע לזה ולכן זה לא הפריע לי, לייצר קשרים חברתיים או לתפקד. שמתי לב לזה רק בשנים האחרונות. וככל שהאינטלגנציה הרגשית שלי משתפרת עם הגיל, כך אני "מרגיש" את העולם יותר. אבל עדין יש לי תופעה ממש מוזרה - כל רצון שלי לעשות משהו הוא ממש חזק, ברמה כזו שזה מן דחף עז, והחשיבות של דברים אחרים או המשמעות שלהם וכו' מתגמדת מול זה. זה מרגיש מאני כזה. למרות שיש לי חבר עם מאניה דיפרסיה ואני לא חווה שום דבר שהוא חווה. אין לי מצבי רוח, או תקופות של על גג העולם ותקופות של דכאון. פשוט כשאני רוצה משהו, אני מרגיש שכל העולם סבבה ואין שום בעיות מסביב ואני יכול להתמקד בזה. אני מסוגל לגמרי להדחיק דברים אמיתיים ולשכנע את עצמי שהם לא קיימים. רק כשאני מסיים או עוזב את מה שעשיתי לתקופה - התחושות וההקשרים והרגשות חוזרים אלי. בכלל אני שם לב, שאני הכי נורמלי כשאני מתעורר בבוקר. ככל שהיום עובר, אני כאילו נהיה יותר פעיל, ויותר מתקשה להתחבר לרגשות. כאילו משהו עוטף את היכולת הרגשית שלי וגם כשאני מתאמץ ממש זה חסום לי. הרבה פעמים אני מבין שמשהו טוב או רע בראש, אבל לא חווה את זה בבטן. לא מספיק מרגיש את המשמעות, או הסכנה או החשיבות. כאילו שככל שעובר הזמן במשך היום אני נהיה יותר קהה רגשית. מה שמוציא אותי מהמצב זה, זה או שזה עובר לבד, כמו שריר תפוס שפתאום השתחרר ואני מרגיש ממש חופשי פתאום, או שקורא משהו מאוד מלחיץ שכאילו מוציא אותי מהמצב הזה.. כאמור, אני יודע שבפורום אני לא אקבל את כל התשובות אבל מה זה יכול להיות? למה זה קורה?

07/11/2013 | 03:01 | מאת: נתי

0508492379 צור קשר

07/11/2013 | 11:50 | מאת: רחל

שלום ויום טוב הבן שלי בן 17 סובל מחרדה וחרדה חברתית ומטופל בוויפאקס לוחץ עלינו מאוד לצאת למסע לפולין. אנו מאוד חוששים שהמסע יכול להחמיר לו את החרדות הוא בטוח שלא תהיינה השלכות והדאגה מיותרת מה דעתכם האם ללכת עם תחושותינו או להכנע ללחציו ולאפשר לו להשתתף במסע ? תודה מראש ויום טוב

07/11/2013 | 21:17 | מאת: שרונה

היי, אני בת 23 ומזה כ-8 שנים סובלת מחרדות. כאשר הייתי בתיכון נרשמתי למסע לפולין אך שבועיים לפני המסע היה לי התקף אשר גרם להורים שלי לבטל לי את המסע. אומנם הרגשתי פספוס שלא יצאתי עם חבריי ובעיקר כי אני נכדה לניצולי שואה. אבל ידעתי שיהיו עוד הזדמנויות בחיים, והנה שנה שעברה יצאתי למסע לפולין עם המכללה, כאשר הרגשתי מוכנה. לכן אני לא רופאה, אבל הייתי ממליצה לך לא לשלוח אותו כרגע.

06/11/2013 | 21:51 | מאת: רפי

1. מהו מנגנון הפעולה של מרוניל (Maronil SR ) ? והאם מרוניל חוסמת את ה reuptake לסרטונין יותר חזק מאשר ה SSRI וה SNRI ? 2. מהו השימוש של הלמיקטל בפסיכיאטריה חוץ מהיותו מייצב מצב רוח במחלה בי-פולרית (מאניה דפרסיה) ? והאם השימוש בלמיקטל בפסיכיאטריה דומה לשימוש בדפלפט וטגרטול וליתיום וטופאמאקס ?

06/11/2013 | 17:14 | מאת: מ

שלום, מחפשת פסיכאטר/ית טובים בבאר שבע. יש למישהו המלצות?

05/11/2013 | 03:07 | מאת: שושנה

שלום, השאלה שלי האם אחרי שקיבלתי מרשם ולהלכתי לבית מרקחת לקבל תרופה האם הרופא שלי יודע על כך? מדובר ממרשם פרטי של פסיכיאטר האם אחרי שקיבלתי את התרופות מודיעים לרופא על לקיחת המרשם? תודה לעוזרים

05/11/2013 | 01:10 | מאת: שושית

שלום דוקטור. מזה זמן שלא כתבתי כאן. אשמח אם תוכל כהרגלך האדיב לייעץ לי. אני נוטלת ציפרלקס בערך כ-3 חודשים ואפשר לומר: די מרוצה ממצבי. (זה אולי יישמע סותר...) אני מרגישה שהכדור גורם לי אובר ביטחון ואף חוסר "טקט". אני מרגישה שהכל "קטן" עליי ויכולה להתמודד עם כל בעיה שנקרית בדרכי בחיים. הפכתי להיות מצחיקה, אני משתובבת לי ואנשים מסביבי אמנם נהנים מזה וצוחקים אבל מסתכלים עליי בעין כזאת שאומרת: "היא לא נורמלית..." אני חייבת לציין שזה לא חד משמעי ואני רצינית גם כשצריך. אני רואה את זה כשמחת חיים ושינוי משמעותי בהתנהגותי (שכן הייתי אדם דכאוני וממורמר) אשמח לקרוא את דעתך.

היי, אני נוטל כדורי וויפאקס כמשך שנה פלוס, במהלך השנה האחרונה התחלתי לעלות במשקל והגעתי למצב שאנשים מעירים לי על כך, האם יש תרופה חלופית שאין בה תופעות לוואי של השמנה ואם יש האם היא נכללת בסל התרופות?

זה רק בראשששש אוליי קצת עושה תיאבון לא מעבר חבל זאת תרופה מצויינת

04/11/2013 | 18:57 | מאת: אייל

שלום רב, סבלתי שנים רבות מחרדות ולפני כשנתיים וחצי בערך לקחתי ציפרלקס/אסטו 10 מג ליום, הרגשתי השתפרה מאוד והחלטתי להוריד מינון בהדרגה עד הפסקה מוחלטת, כבר כארבעה חודשים ללא כדורים וכחודשיים אחרי ההפסקה התחילו להתפס לי שרירים בגב חוזרות ונשנות, האם ייתכן ויש קשר בין זה לזה? תודה רבה

04/11/2013 | 12:45 | מאת: ליהי

שלום, קיבלתי תרופה שעוד לא התנסתי בה (לוריוון 1 מג) כדי לקחת פעם ביום. רציתי לשאול האם זה משנה מתי אני נוטלת אותה, בוקר או לילה ? והאם אני יכולה ליטול אותה רק במידת הצורך? יומיים כן שלושה לא וכדומה. תודה מראש

04/11/2013 | 09:27 | מאת: גילי

שלום רב, הנני סטודנטית לתואר שני בעבודה סוציאלית באונ' ת"א. מחפשת פסיכאטר וירבאלי שיסכים להתראיין לצורך עבודת סיום בקורס מסוים. האם יש המלצה כאן למישהו שניתן ליצור עמו קשר? תודה גילי.

03/11/2013 | 17:21 | מאת: דני

שלום רב, אני מבקש לדעת, האם יש מניעה לפנות באופן פרטי לפסיכיאטר, עבור מטופל, כשאותו פסיכיאטר היה האחראי על האחראי של המטפל הישיר, בגבר שאושפז. ואם יש מניעה כזאת, לאיזה פרק זמן היא מתאריך האישפוז. דני

02/11/2013 | 16:10 | מאת: הילה

שלום אני סובלת מחרדות ומיד פעם בא לי התקף אני לוקחת ציפרלנס וואבן.. וכנראה זה כבר לא עוזר לי. החליפו לי ללורין האם זה עוזר???

01/11/2013 | 11:20 | מאת: אבי

שלום ד"ר גבריאל.. אני בן 31.אובחנתי לפני 7 שנים בocd ונרשם לי ציפרלקס 2 ביום. בהתחלת הטיפול לקחתי את המינון הזה והיה לי טוב אבל גרם לי להרבה תופעות לוואי בלתי נסבלות כגון השמנה נוראית,איבוד זיכרון,בתפקוד המיני ועוד..התחלתי להוריד את המינון לאט לאט עד שהגעתי לחצי כדור ביום שהיה הכי נסבל משאר המינונים ונשארתי איתו רוב הזמן,אבל גם במינון הזה היו תופעות בלתי נסבלות וירדתי לרבע ובמקביל התחלתי לעשות ספורט כגון ריצה והליכה למשך שעה ביום כל יום..המצב רוח ישתפר פלאים אבל נאלצתי להפסיק לאחר שנתיים עקב כאבים בכפות הרגליים..הייתי אצל פסיכיאטר שרוצה שאני החליף את הכדור בסימבלטה בגלל התופעות שרשמתי עם הציפרלקס וגם בגלל שכנראה יש לי adhd..האם יכול להיות שהocd שלי נובע בכלל מקשב וריכוז?לפי מה שאני זוכר את עצמי תמיד היו לי הפרעות קשב וריכוז וזה היה ההפרעה הראשונית והאם כדאי לשלב לציפרלקס ריטלין או קונצרטה?אני מפחד לעבור לסימבלטה כי היו לי כבר נסיונות החלפת כדור שעלו לי בהרבה מצבים נפשיים לא טובים.. תודה וסליחה על החפירה (-;

01/11/2013 | 09:30 | מאת: עידית מנור

שלום.נטלתי במשך כחמש שנים ציפרלקס (קושי בהתמודדות עם מות אימי ועוד..),לפני כשבועיים הפסקתי לקחת בהדרגה ,אך כנראה לא מספיק בהדרגה.אני סובלת מתחושת סחרור בראש ,הראש כבד אפילו יש משהו ביכולת להתפקס בראייה ,בקיצור לא פשוט .מתי כל זה יחלוף והאם יחלוף?

31/10/2013 | 19:16 | מאת: גליגל

שלום רב, אני 3 שבועות עם חצי כדור ציפרלקס שיפור אדיר מבחינת חרדות ודיכדוך אך...האורגזמה נפגעה קשות-חלשה מאוד ולוקח המון זמן עד שבכלל מגיעה-מה עושים? מפסיקים? ממשיכים לעלות במינון? אמורה לעבור התופעה המעיקה?? בברכת תודה!

31/10/2013 | 03:56 | מאת: בן

אני סובל מזה שנתיים מתחושות ורטיגו בכל שעות היום.דבר זה מגביל אותי מאוד ביומיום.עשיתי עשיתי כל בדיקה אפשרית אצל רופאים מומחים וכנראה שזה נגרם מבעיה באוזן שאין דרך לטפל בה. כל הכדורים נוגדי הורטיגו לא משפיעים. עקב תחושות אלו קשה לי לתפקד ביומיום והתחלתי לקחת קלונקס לפני כשלושה חודשים כאשר אני מרגיש שממש קשה לי ללכת בגלל הסחרחורות. מינון של 0.5 מ"ג. התרופה עוזרת לי ממש ומאפשרת לי לחיות בקלות יותר ומנקה לי את הראש. ביש ימים שאני לוקח כדור כל יום אולם לעולם לא הרגשתי בצורך לעלות את המינון או שההשפעה נפחתת. האם עלי לפנות לקבלת טיפול של תרופות על ממכרות כמו ssri או שמינון שמינון זה לא מסוכן ואפשרי לחיות עימו? תודה,

30/10/2013 | 23:26 | מאת: צחי

שלום, בשנה וחצי האחרונות אני מטופל אצל פסיכיאטר בעקבות תחושת חוסר אנרגיה, חולשה שנמשכים כבר זמן רב מאד. עד כה לקחתי מספר תרופות בניהם צפרילקס, סרנדה, וולבוטרין, אדרונקס. חלקם אף במינונים גבוהים (וולבוטרין 450מג). לצערי אני לא מרגיש תחושת שיפור בהיבט שהכי מפריע לי שזה החולשה וחוסר האנרגיה. אני כן מרגיש את השפעת התרופות שמעוררות אותי מנטלית אך הגוף עדיין תשוש, עייף,כבד ויש רצון כל הזמן לנוח במיטה - כל פעולה פיזית קשה אף על פי שיש רצון ומוטיבציה רק שהגוף "בוגד". במימד הרפואי ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות בכדי לשלול בעיה רפואית אחרת לבעייתי. אם כי תמיד ישנה את תסמונת התשישות הכרונית הבלתי מוסברת. אני מבצע ספורט באופן קבוע, שומר על אכילה נכונה. בפגישה האחרונה עם הפסיכיאטר הוא אמר שאינו יודע לאן להמשיך וכי עלי להשלים עם המצב כפי שהוא (שאיני יכול! זה מתכון לחוסר הנאה מהחיים) או ללכת לפסיכיאטר נוסף. אני די מיואש, על גבול החסר תקוה. לא יודע לאן להתקדם, חשבתי לבקש פה עצה. ביקשתי מהפסיכאטר אולי לנסות טיפול ברטלין לדכאון (קראתי שלעיתים זה עוזר) או במודפיניל אך נתקלתי בסירוב שכן זה לא בהתוויה של התרופה. אנא עזרו לי. תודה!

06/11/2013 | 18:58 | מאת: עדי

תישמע יש המון תרופות מעוררות כפי שאתה בעצמך ציינת מה שיכול ליהיות הוא שאתה עם נרקולפסיה זאת הפרעה של עייפות ותשישות תנסה להיתגבר ותישאל את הרופא מה עושים זה לא פייר שתמשיך כל הזמן ליהיות עייף וחסר אנרגיה תרגיש טוב ובהצלחה

30/10/2013 | 23:03 | מאת: אור

שלום ד"ר, לאבי קיימות מחשבות טורדניות העוסקות בבגידת אמי בו עם גברים ספציפיים. פסיכאטר שטיפל בו נתן לו ריספרידל שהשפיע עליו רע מאוד. הוא הפסיק לקחת את הכדור ולא רוצה לשמוע על פסיכיאטר אחר. אמי סובלת מאוד מהתנהגותו והאשמותיו שאין בהם שחר. האם תוכל לייעץ מה ניתן לעשות? והאם יש תרופה יעילה יותר ללא תופעות לוואי חמורות?

30/10/2013 | 21:06 | מאת: לירון

שלום לכולם נטלתי אפקסור75 במשך 3 חודשים, הרגשתי נפלא. כעת אני רוצה להיכנס להריון ולכן בעצת הרופא אני עוברת לפרוזק. בכל שבוע הורדתי רבע תרופה וכעת אני יומיים עם רבע פרוזק, ללא אפקסור. אני מרגישה רע מאוד, קצרים חשמליים במוח,בקטע מטורף,כאבי ראש, חולשה, סמרטוטיות,לא הגעתי לעבודה היום וגם מחר... מתקשה לטפל ככה בבן שלי.. הרופא אמר לי שאני יכולה לקחת חצי לוריוון ארבע פעמים ביום להקל... בנתיים זה לא שיפר באופן יוצא דופן... מתי זה אמור לעבור לי? ??? אני משתגעת!! תודה!!

30/10/2013 | 17:07 | מאת: רון

אני שותה עכשיו ABILIFY 10 מ"ג,איך אני עובר מABILIFY ל SEROQUEL(300 מ"ג)?

29/10/2013 | 22:05 | מאת: מנשה

שלום, אמא של אשתי מספרת לה בכל הזדמנות שאני מאזין לה לשיחות טלפון , פורץ לאחיות שלה למיילים, מנסה להרעיל את אשתי ושלל סיפורים אחרים... כמו כן היא מספרת לה שאני מדבר איתה לאחר ההאזנות על דברים שהיא אמרה בשיחות. יש לציין שבמשך מעל כשנה לא החלפתי איתה מילה , מלבד "שלום" בשל כל ההאשמות המטורפות האלו. האשמות דומות מופנות גם נגד אנשים אחרים אחרים, רובם משפחה (אבל לא מהצד שלה). מבחינתה - כל אדם שבקשר איתה או עם הבנות שלה - יש לו אינטרס כלשהו והוא מעוניין לפגוע בה ובהן. האם ניראה שהיא סובלת מסכיזופרניה או הפרעה כלשהי דומה ? האם דבר כזה הוא גנטי ויכול לעבור לדורות הבאים ולהתפרץ בגיל מאוחר יותר ? מקרה כזה עלול להחמיר ולסכן אותי ואת ה"מטרות" האחרות להאשמות האלה ולהתבטא במעשים פיזיים ? תודה

29/10/2013 | 15:11 | מאת: רפי

יש לי שאלות לגבי התרופה Maronil S.R. (Clomipramine) : 1. האם מרוניל היא תרופה לטיפול בדיכאון מז'ורי , ומה המינון הנדרש לכך , וכמה זמן נדרש להרגיש שיפור או הטבה או השפעת התרופה החיובית לטיפול בדיכאון ? 2. האם מרוניל היא תרופה לטיפול בחרדות ופוביות , ומה המינון הנדרש לכך וכמה זמן צריך כדי להרגיש את ההשפעה החיובית ? 3. האם מרוניל יותר יעילה מתרופות ה SSRI וה SNRI ? 4. מה יש עוד התוויות של מרוניל ? 5. האם מרוניל עובדת כמו SNRI אבל בצורה לא נקייה (לא סיליקטיבית) ? 6.האם מרוניל היא תרופה לטיפול ב OCD ומה המינון הנדרש לכך , וכמה זמן צריך כדי להרגיש את ההשפעה החיובית ?

06/11/2013 | 18:37 | מאת: רפי

איפה נעלם הרופא

29/10/2013 | 02:53 | מאת: Dana

שלום רב.. יש לי שאלה, אם רסיטל היא תרופה שמיועדת גם לחולי פיברומאלגיה וגם לדכאון וגם להפרעה דו קוטבית מסוג שני, ואני סובלת רק מדיכאון, לקיחת הכדור לא עלול ליצור אצלי הפרעה נפשית אחרת??? ואיך ניתן לרדת מהכדור בצורה נכונה כי הוא גורם לי לסחרחורות ובחילות כל יום ויום , לוקחת 20 מג חמש שנים ..

30/10/2013 | 19:37 | מאת: דרור

אני אישית לוקח רסיטל 20 ס"ג אבל לא מרגיש בחילות בכלל , מרגיש עייפות ותשישות , חוסר עירנות. את לוקחת את התרופה עם אחרי אוכל ? כי אני כן ואולי זה קשור.

28/10/2013 | 16:25 | מאת: איציק

שלום דוקטור אני בן 23 מלפני חודש התחלתי לעשן נייס גאי ביחד עם התרופות אני מעשן כבר איזה חודש בריציף וממשיך ליטול את התרופות כרגיל האם השילוב הזה מאוד מסוכן עד כמה הוא מסוכן? האם עדיף להיגמל מהרסיטל ולשתמש רק בנייס גאי כתחליף? אני חושב שהנייס עוזר לי בהרבה מהרסיטל. מה עלי לעשות במצב שלי הרסיטל שיחק לי בראש פעם אני בעליה פעם אני בירדה הרסיטל גרם לי לחסר רגשות מה זה זה וואלה אני בטוח במאה אחוז שהתרופות הרסו לי תחיים .

27/10/2013 | 23:49 | מאת: דוד

שלום, לפני כמה ימים ביקרתי אצל נוירולוגית שאיבחנה אצלי חשד לadhd. היא המליצה לערוך אחת מהבדיקות הבאות, לפני ואחרי ריטלין: tova, moxo או brc. האם משנה איזו בדיקה עושים? האם יש איזו עדיפות לאחת מהן במצבי ובגילי (22)? האם כדאי להתייעץ עם פסיכולוג קוגניטיבי כדי שיוכל לייעץ לי בצורה מדוייקת יותר? תודה מראש..

28/10/2013 | 13:55 | מאת: כ'

איך הסתדרת עד היום? בעיות קשב וריכוז שמופיעות פתאום יכולות גם לנבוע מחרדות ודיכאון. שווה בדיקה.

27/10/2013 | 23:08 | מאת: ר'

כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי , התחלתי ליטול רסיטל , לפני 11 ימים כבר הגעתי למינון של כדור שלם 20 מ"ג (התחלתי באופן הדרגתי - שלושה ימים -רבע שלושה ימים - חצי). למרות שאני סובל מתופעות לוואי אני מעוניין להמשיך ליטול את התרופה לפחות עד ל3-4 שבועות. הבעיה העיקרית שלי היא שאני במסגרת של לימודים 3 פעמים בשבוע וצריך לקום ב- 7 , בגלל הכדורים (או שלא בגללם) אני לא מצליח להירדם עד 2-3 בלילה כתוצאה מכך אני גמור בלימודים ולא מצליח ללמוד ( הרגשה לא נעימה בעיקר כי הלימודים קלים מאוד). האם לדעתך כדאי לי לנסות כדורי שינה (לפחות עד שאני יגיע ל-3 שבועות עם הציפרמיל) לא חייב בהכרח כל לילה , אולי אפילו רק לילה אחד בשבוע שיתן לי הרגשה טובה.

27/10/2013 | 22:35 | מאת: דנה

שלום, קיבלתי מרופאה פסיכיאטרית רספידרל במינון של 50 מ"ג. רציתי לשאול אם יש בעיה לצלול עם הכדור הזה בים כמובן לאחר תקופת התסגלות לכדור

27/10/2013 | 20:05 | מאת: דניאל

אני לוקה בדיכאון וחרדה משולב עם הפרעת קשב וריכוז. לדיכאון ולחרדה אני מקבל סרוקסט 40 מ"ג עם לוריוון 1 מ"ג במקרה הצורך. הנירולוג רשם לי על סמך נתונים גופניים ונתוני מבחן הטובה ריטלין 30 אל איי. בשבוע הראשון הכול היה בסדר, בשבועיים האחרונים אני סובל מבחילות וכאב ראש טורדני מלווה בהתקפי חרדה (יכול להיות שכאב הראש והבחילות הם חלק מהתקפי החרדה?) ואני מוצא את עצמי בולע עד 5 כדורי לוריוון ליום (אני יודע שזה לא טוב). שאלתי היא: האם יש טיפול כנגד הפרעת קשב אשר אינו גורם להתקפי חרדה, שמעתי על סטרטרה האם יש בכך אמת?

27/10/2013 | 19:40 | מאת: איתמר

שלום רב הפסיכיאטר רשם לי טראזודיל במינון של 25 מ"ג ליום. אני חושש להתחיל בטיפול, עקב כך שקראתי שהכדור עלול לגרום לזיקפה קבועה של הפין. האם במינון כזה יכול להיווצר מצב שנקרא זיקפה קבועה של הפין (פריאפיזם)? שאלה נוספת ברשותי, האם מירו/ רמרון גם יכול לגרום לפריאפיזם? (אני שואל, היות ונטלתי מירו ובונסרין לפני שקיבלתי טראזודיל). תודה מראש

27/10/2013 | 14:42 | מאת: דנה

בעברי טופלתי רק במירו ובשל החמרה לאחר ניסיון להוריד במינון קיבלתי טיפול לפני כחודשיים תוספת זמנית של מודאל 50 מ"ג. ביום רביעי היה לי תור וקיבלתי במקום מודאל כדור וולבוטרין 150 מ"ג.. אתמול התחילו לי תופעות לוואי נוראיות של כאב בלב והיום נוסף לי מצב של קושי לנשום ודופק מואץ מאד עד כדי הפרעה לשינה ובאופן מטריד ממש. על כן החלטתי לא להמשיך לקחת, כי התופעות נחשבות לחמורות, הבעיה שאי אפשר להשיג היום את הפסיכיאטר אלא רק מחר. האם עשיתי טעות? האם עדיף להמשיך בטיפול על אף הסבל הנוראי ותחושה שממש הלב כאילו נתפס, דופק מהיר מאוד וקושי לנשום ולישון בגלל זה? זה נורמלי? אני בת 21 בריאה בדרך כלל

27/10/2013 | 14:09 | מאת: אלון שוורץ

שלום רב רציתי לשאול אני לפני 16 שנה לקחתי lsd ואני אדם בריא לחלוטין,אם במקרה אני לוקח פרפנאן 8 מג לשם חרדה או זיפרקסיה זה יכול לעורר פלאשבק של lsd ?,עוד שאלה: האם משקה אנרגיה כמו בלו או אקסל יכולים לעורר פלאשבק ?,עוד שאלה: אם הייתי לוקח פרפנאן 4 מ"ג למצב נגד חרדות והרופא החליף את זה בקלונקס האם הפסקת הפרפנאן יכולה להגיב במחשבות דמיוניות או מחשבות שווא ?,עוד שאלה: פרפנאן 4 מ"ג לא משמש לטיפול אנטיפסיכוטי זה נכון ?

אחי בן 27 לפני שנתיים קיבל אפיסודה ראשונה של מניה בו הוא חשב שהוא המשיח. לא ישן בלילות. התנהג מאוד מוזר ולא נורמלי. כל ניסיונותנו לעזור לו ולאשפז אותו לא הצליחו. זה קרה בארה"ב ואמא טסה מהארץ במיוחד לשם שזה קרה לו. היא נתנה לו תרופות ללא ידיעתו כדי לגרום לו לישון. עם הזמן זה חלף והוא חזר לעצמו. לאחר כמה חודשים שדדו אותו וירו בו בעת השוד ונגרם לו נזק בבטן - עבר מספר ניתוחים - שניים ניתוח חירום. היום לאחר מניה - ששוב חשב שהוא יהיה מיליונר והוא יציל את העולם והוא יעזור לכולם, הוא במצב של דיפרסיה, הוא עכשיו מספר לנו שהוא חיפש שירו בו ושהוא יודע שאילו לא היה מתנגד זה היה מסתיים הם היו עוזבים אותו ולא יורים. אישפזנו אותו במצב של מניה בתל השומר כי היה אלים פתאום, זה היה בכפיה. לאחר האשפוז הראשון בפסיכיאטריה הוא קיבל זריקה של ZYPADHERA וכמובן תרופות שינה ולמקיטל לאיזון מצב רוח. לאחר שהשתחרר מהאשפוז הראשון (אחרי חודש) הגיע הדיפרסיה והוא הראה סימנים של רצון לא לחיות ולהתאבד. ההורים שוב אשפזו אותו במחלקה הסגורה והיה שם במשך 3 שבועות. יום למחרת השחרור הוא ניסה להתאבד - ממש חתך את הגרון שלו מספר פעמים וגם את הורידים ביד אחד - הרופאים היו בשוק מהנזק שגרם לעצמו. הצליחו להציל אותו והוא מאושפז כעת ומשתקם במחלקה א.א.ג. עם אבטחה צמודה 24 שעות, מיד לאחר מכן מעבירים אותו שוב לפסיכיאטריה. הוא כל הזמן אומר שהוא שומע קולות - והקולות הם שאמרו לו להרוג את עצמו. ושהוא לא הרגיש כאב. ושהוא לא רוצה לחיות ככה. שהוא לא רוצה לחיות עם המחלה הזאת וליטול כדורים כל החיים שלו. בקיצור לא נותן הזדמנות לכלום. המשפחה לא מפסיקה לעטוף אותו בחום ואהבה. אנחנו מרגישים מהרופאים כאילו המצב שלו קשה מאוד ואפילו נאמר לנו שמי שרוצה למות יעשה זאת גם במחלקה הסגורה. שלא נחשוב שהמחלקה הסגורה בטוחה 100%. מה שעוד יותר הלחיץ אותנו. מישהו עבר משהו דומה? האם יש כאן רופא שיכול לומר לי איך אפשר להוציא לו את הקולות האלה מהראש? מה אפשר לעשות? איך אפשר לעזור לו לצאת מזה? איך אפשר לגרום לו להתעורר על החיים ולא לרצות למות? האם אפשר לעזור לו..בבקשה אנחנו מוכנים לנסות הכול - ממש מפחדים שינסה ויצליח.

שלום לצוות הדוקטורים אני מאובחן כבעל אישיות גבולית ויש בעיה שמאוד מציקה לי אני לא יודע למה זה קורה בדיוק ואני אני יודע שיש קשר ישיר בין תרופות נוגדות פסיכוזה למצב שפיתחתי וזה מניסיון. אני חוויתי מצב פסיכוטי לפני מספר שנים קיבלתי טיפול הפסקתי אותו וחשתי דחף אלים לתקוף אנשים במיוחד כאלו שיש לי אליהם קשר רגשי הדוק ומאוד דומיננטים בחיי,כמו אימי פעם אחת קרה שתקפתי אותה פיזית כמה שזה נשמע גרוע על מנת להחזיר את הרגש שהטיפול הפסיכיאטרי שחק מממני כאילו הרגשתי שהטיפול הפסיכיאטרי גם בזמן הטיפול ולאחר כחודשים מאז הפסקתו הרגשתי שאני עדיין תחת האנרגיה ההיפנוטית של הכדורים ואני חייב לתקוף מישהו על מנת להשתחרר מן האנרגיה הזו כאילו אופף אותי מעין מעטפת של כותונת משוגעים כימית גם אחרי הפסקה מעין דמוי דריאליזציה מעין מיסוך כאילו הטיפול האנטיפסיכוטי למעשה עשה לי discongest בתפיסה וגם בהרגשה כאילו אני חי במעין בועה כמו אקווריום אולי קצת הגזמתי אבל ביחס לאובייקטים חיצוניים כלפי אובייקטים חיצוניים וגם כולל בני אדם אנשים כולל תווי פנים הרגשתי מעין ריחוק וכשתקפתי את אימי ואני בכיתי אחרי זה בצד בבית הרגשתי הקלה ושיחרור מן האנרגיות של הטיפול הפסיכיאטרי במיוחד הניורולפטי יש לציין שבנזודיאזפינים שגם צרכתי אחרי ז לא עשו לי דחף לתקוף שוב כמו ההלידול והקלופיקסל שקיבלתי עברו שנתיים חזר אצלי מצב פסיכוטי שבעקבותו אושפזתי ולאחר מכן שוחררתי ואניקבלתי שוב טיפול אנטיפסיכוטי ושוב כאילו כל העבודה שאני עשיתי הלכה לטמיון והדחף האלים כלפי אימי חזר כאילו איבדתי את הרגש כלפיה בעקבות הטיפול האנטיפסיכוטי ועל מנת שרגש זה יחזור וכדי להתנתק ממנה שוב אני צריך לתקוף אותה שוב יש לציין שמגיע לה קצת מכות בגלל שבגללה נכנסתי למערכת הפסיכיאטרית היא לא רצתה להכיר בעובדה שאני גיי ודו מיני ומשנודע לה על כך ניסתה לאשפז אותי היא מנסה לאשפז אותי מגיל צעיר ואפילו הפסיכיאטרית בבית חולים אמרה שמגיע לה קצת מכות בגלל שהיא תמיד מנסה לאשפז אותי בכפייה , היא אמרה אולי מגיע לה קצת מכות הוא נראה לי בן אדם טוב חוץ מזה אני בחיים לא פגעתי ולא העזתי לפגוע באנשים שלא פגעו לי בחיים. השאלה שלי היא למה זה קורה כתוצאה מטיפול אנטיפסיכוטי וכיצד אפשר להיתנתק מן המעגל הזה של האנרגיה ההיפנוטית של הכדורים אני כבר חודש בלי טיפול וההרגשה הזו איננה עברה לי יש לציין שאני יכול להשתלט על עצמי ולא לתקוף אבל אני מרגיש שאז ישאר אצלי איזה דפקט כתוצאה מן הטיפול האנטיפסיכוטי ואני מרגיש כאאוט לעומת שאר האוכלוסיה שמוגדרת כביכול כבריאה לא כאין בתוך התמונה של החיים. מה ניתן לעשות במצב זה על מנת לתקן את הנזק הדפקט שלאחר נטילת הטיפול האנטי פסיכוטי כי זה בוודאות הסיבה וזה מתוך ניסיון העבר תוקף עובר לוקח טיפול זה חוזר מפסיק עדיין זה קיים תוקף חולף בתודה דורון. האם יש סם נוגד שיכול לשחרר אותי מן האנרגייה ההיפנוטית. האם יש קשר בזה שמחלת סכיזופרניה היא בנדבך ע ל קשר אנטי פסיכוטי והטיפול בה גורם לאיזו נתקרגשי מן האם ואז אני חווה אותו מה עושים בנדון אני בפלונטר מעדיף שלא לנקוט בדרכים אלימות אבל זה יכול להתפרץ מתישהוא עוד שנה חצי שנה. אני עובד עצות אני מרגיש שנדפקתי ומן תחושה כזו שזה ילווה אותי לכל החיים עד שלא אתקוף את אימי בשנית . אודה לכם אם תפרטו בתשובתיכם ממה מצב כזה יכול לנבוע כי אני מטיל אצבע מאשימה רק כלפי המערכת הפסיכיאטרית שהכניסה אותי באמצעות החומרים שלה למצב סליחה על הביטוי למצב המחורבן הזה כי אילולא לא הייתי מקבל את הטיפול הפסיכיאטרי אולי הייתי תקופת מה עם דלוזיה פרנואידית אבל לא הייתי תוקף אף אחד איך הפסיכיאטרים הלו יכלו לעשות לי דבר כזה ולאשפז אותי בכפייה ולתת לי טיפול כזה שידפוק אותי לכל שארית חיי אומנם הדלוזיה חלפה אבל התחושה האינטרוויטית חלפה ואני לא מאמין לכל התיאוריות האלו ולכל הלוקשים שזה לא מהטיפול כי אני פעם שאלתי עובד סוציאלי שמתמחה בתחום והוא מבין פחות או יותר בכדורים והוא אמר לי וגם רוקח שהיה בתחום הזה שהטיפול משרה אנרגייה היפנוטית מסוימת גם לאחר הפסקה וגם אישיות אינטרויטית שנובעת מזה ואני יודע שבדרך כלל אף איש מקצוע מתחום המערכת הפסיכיאטרית לא יודה בזה אבל אני עם מעט אמונה ותקווה שתהיו כנים איתי ותענו לי את כל האמת בתודה דורון

25/10/2013 | 06:06 | מאת: זיקית

שלום רב, הינני סובל מטארדיב דיסקינזיה. אני בטיפול תרופתי כבר שנתיים, אך מצבי רק החמיר. חלק מההחמרה נובעת מבעיות רגשיות. הטיפול שהינני מקבל הוא: לפונקס, אביליפיי במינון מאוד נמוך (המלצה של פרופסור ויצמן מגהה), בקלוסל, דקינט, קלונקס, קסנזין. הייתי בפגישת יעוץ אצל ד"ר פוליאקוב מאברבנאל, שהמליצה להעלות את המינון של הקסנזין והבקלוסל למקסימום האפשרי, ואם תוך חודש לא יחול שיפור, אצטרך לעבור טיפול בחשמל (ect). רציתי לדעת יותר פרטים על הטיפול, ובעיקר על תופעות הלוואי שלו (עד כמה הוא מסוכן והאם הוא יכול לעזור לבעיה שלי). בתודה רבה זיקית

24/10/2013 | 23:02 | מאת: אאא

שלום . יש לי חבר שהביעה שלו זה שהוא מתחיל להכנס לסיטואציה קצת מפחידה ... למשל הוא נכנס לתסביך מוויכוח שקרה לו בעבר והוא נכנס לזה לבדו ומתחיל להתווכח לבדו בצעקות בעצבים עד כדי כך שהוא רוצה לקום וללכת לאותו אחד ולהתעמת איתו פיזית . וזה לא המקרה היחיד הוא נכנס לזה כמה פעמים ביום ועם כל מיני אנשים שפגש במהלך חייב . מזה התופעה הזאת . ואיך אפשר לעזור לו ?

25/10/2013 | 09:01 | מאת: תגובה

לפי התיאור זה סימנים של סכיזופרניה בהתהוות הוא נכנס לעימותים במכוון עם אנשים ללא סיבה במטרה להתגרות בהם ולפגוע בהם או שאולי הוא סתם ערס שאוהב להפעיל אלימות נגד אנשים שונים ללא סיבה

25/10/2013 | 12:22 | מאת: aaaa

אני מתנצל כנראה לא הסברתי את עצמי נכון . הוא פשוט משחזר סיטואציות מהעבר ופשוט מתחיל להתווכח לבדו כאלו יש עוד אחד מולו הוא צועק על אותו אחד שלא נמצא מולו ואז שהוא מגיע לשיא הוא פשוט יוצא מהדלת לכיוון אותו אחד ואחרי כמה צעדים הוא עוצר ולא מבין למה הוא בכלל יצא מהדלת . אני חייב לעזור לו איך נקראת המחלה הזאת ואם יש בכלל טיפול לזה ?

24/10/2013 | 19:05 | מאת: נטלי

אני בת 38 וסובלת 10 שנים מפיברומיאלגיה. הראמטולוג המליץ לי ליטול קלונקס להרגעה ושינה טובה ואני נוטלת כ- 5 שנים את הרתופה. מאז אני מרגישה עצבנית ורגזנית, לא הנחתי שזה מהתרופה, רק לאחר שקראתי על תופעות הלוואי קישרתי את הדברים. ניסיתי להפסיק בהדרגה אך לא נרדמתי לילות. הרופא לא מעוניין שאני יפסיק. שאלתי- האם תרופה זו אכן גורמת לעצבנות ורוגז? האם ניתן להפסיק ולחזור לישון ללא התרופה?

27/10/2013 | 00:57 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נטלי, עצבנות ורגזנות אינן תופעות לוואי רגילות של קלונקס, אך אין לשלול זאת. יש רק דרך אחת לדעת אם קלונקס גורם לך לעצבנות ורגזנות וזה- להפסיק את הטיפול. לפני שעושים זאת כדאי שתעברי עם הפסיכיאטר המטפל טוב טוב על היסטוריית התרופות שלך- האם לקחת כבר בעבר תרופות כאלה (לפני 5 השנים האחרונות)? האם היו לך תופעות לוואי כאלה בעבר ומאיזה תרופות? והאם הפסקת טיפול בקלונקס או תרופה אחרת מאותה משפחה עזרה? קלונקס אינו טיפול מקובל לפיברומיאלגיה ולכן צריך לחשוב על תרופה אחרת. חוסר שינה בעת הפסקת קלונקס, במיוחד אם זו הייתה הסיבה לטיפול בקלונקס מלכתחילה, הוא דבר שכיח. אפשר לחדש את הקלונקס, או לנסות תרופת שינה אחרת.

הטוב-לב והעזרה שהד"ר מקדיש מזמנו לאחרים ללא כל תמורה.

27/10/2013 | 00:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

תודה לך.

24/10/2013 | 14:20 | מאת: po

פשוט הפסקתי מהר מדי ולא מספיק בהדרגה את ה snri ולכן הכנסתי את המוח שלי לסוג של ''טראומה'' כאשר היה לו מחסור בהורמונים של התרופה אבל הוא עדיין לא התרגל לייצר אותם בעצמו. לכן הדיכאון והחרדה המוגזמים. אולי הפתרון הוא לחזור למינון חלקי של התרופה והפעם לרדת בצורה הרבה יותר איטית והדרגתית. אך זה עדיין מעניין למה גם לאחר 3 חודשים המוח שלי עדין לא הצליח ''להתאושש'' ולייצר את ההורמונים האלו בעצמו

27/10/2013 | 00:23 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כדאי אולי שתבדוק עם הפסיכיאטר המטפל האם אפשר לחדש את הטיפול לזמן מה ואז שוב להפסיק, הפעם יותר בהדרגה.

24/10/2013 | 00:16 | מאת: חן

שלום דר זה שוב חן אני לוקח 2 כדורים טרנקסל אחד בבוקר ואחד בערב , וגם כדור סרוק סט נגד חרדות ומחשבות טורדניות ואני לא מצליח להפסיק לחשוב על המצב שלי עקב זה שיש לי כאבים בגוף , והשאלה שלי שאני פוחד מהכדור טרנקסל קודם כל שמעתי שהורידו אותו מהמדפים לפני כמה שנים , וגם בעלון היה כתוב תופעות לוואי שטרנקסל עלול לעשות אפילפסיה , האם ואבן או לוריוואן לא יעשו את העבודה , כמו טרנקסל , מה עלי לעשות בבקשה תחזיר לי תשוהבה בתודה מראש חן

27/10/2013 | 00:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חן, ואבן, לוריוון וטרנקסל הם מאותה משפחת תרופות ופועלים על המוח בצורה דומה. כל התרופות האלה אינן גורמות אפילפסיה אלא מטפלות באפילפסיה. הבעיה היא שאם נוטלים מהן מינון גבוה, לאורך זמן, אז הפסקה חדה של הטיפול יכולה באמת לגרום להתקף אפילפסיה (לא מחלת אפיפלסיה לתמיד). גם זה נכון לכל 3 התרופות שציינת. לכן לדעתי, כדאי שתבחר מבין 3 התרופות את זו שאתה מרגיש איתה הכי טוב.

23/10/2013 | 23:32 | מאת: ameer

אני מטופל אצל פסיכיאטרית עקב פגיעה קשה שגרמה לי לחיות עמ מגבלה בתפקוד הפיזי ואף הפרעות נפשיימ בביקור האחרון הרופאה כתבה תכניימ דכאונימ על רקע גורמי דחק משמעותימ ומתמשכימ מצב לאחר תאונה אף ברקע קווימ נרקיסיסטימ והמליצה על המשך טיפול תרופתי וליווי פסיכולוגי מה זה אומר אף ברקע קווימ נרקיסיסטימ ואמ זה יעבור הרבה תודה מראש על התשובה

25/10/2013 | 10:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אמיר, ראשית, עליך לדעת שזכותך לקבל הסבר על האבחנה שהרופאה הגיעה אליה ואני מאד ממליץ שתפנה אליה ותשאל. סך הכל- היא מכירה אותך ויכולה לתת לך תשובה אישית ומפורטת יותר ממה שיכול פסיכיאטר שלא מכיר אותך, בפורום (כלומר אני). "קווים נרקסיסטיים" זה ביטוי בעגה המקצועית הפסיכיאטרית שמציין שהרופא התרשם שיש לנבדק תכונות אישיות של הפרעת אישיות נרקסיסטית, מבלי לקבוע שאכן קיימת אצל האדם האבחנה הזו במלואה. הפרעת אישיות נרקסיסטית (וזה כאמור דבר אחר מאשר קווים נרקסיסטיים) היא מצב קבוע שלרוב אינו חולף אלא עם טיפול. בקיצור של הקיצור- היא מתבטאת בדימוי עצמי גבוה מאד מצד אחד ופגיעות רבה לביקורת מצד שני, ביחד עם תחושה של האדם שהוא מיוחד ושונה ומוצלח יותר מרוב האנשים האחרים (קצת שחצן במילים פשוטות). הטיפול היחיד להפרעה זו הוא טיפול פסיכולוגי ולמיטב ידיעתי, שיטת הטיפול הפסיכולוגי היחידה שיש ראיות כלשהן ליעילותה בהפרעה זו היא טיפול מסוג Schema Therapy שהיא שיטה של טיפול קוגניטיבי. אני מדגיש שוב שאינני יודע כמה המידע הזה רלוונטי לך ועליך להתייעץ קודם כל עם הפסיכיאטרית.

23/10/2013 | 22:49 | מאת: אנונימי

לכבוד ד"ר גבריאל ברקאי, בזמן הקרוב אני אצטרך לתת מספר הרצאות בפני קהל ואני ממש מתקשה אפילו לחשוב על כך. רציתי לשאול האם יש כדורים שיכולים להקל במצבים כאלו? כדורים שלוקחים אותם ממש לפני כזה אירוע ומקלים על מתן ההרצאה.. (כדורים שאין בהם תופעות לוואי והתמכרות וניתן לקבל אותם על ידי רופא המשפחה?) אשמח למענה הנושא חשוב לי, ותודה רבה לך על פורום כזה אנונימי.

25/10/2013 | 10:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אפשר לנסות כדור הרגעה כמו Clonex (החומר הפעיל clonazepam) במינון של 1/2 מ"ג. זה כדור שיכול להיות ממכר, אבל אין שום סכנה כזו בנטילה חד פעמית. יש סכנה שהכדור לא רק ירגיע אלא גם יהיה מטשטש או מרדים. אפשר לנסות גם כדור של Deralin (החומר הפעיל propranolol) במינון של 10 מ"ג. תופעות הלוואי של כדור זה הן ירידה בדופק ובלחץ דם, מה שיכול לגרום לסחרחורת וכאב ראש. המינונים שכתבתי הם מינונים נמוכים ולכן אין סכנה לתופעות לוואי חמורות. בכל מקרה אם תכלית ליטות אחת מהן, או תרופה אחרת כלשהי, מומלץ לנסות פעם ראשונה כמה ימים קודם ולא לפני הרצאה, שלא יהיו הפתעות לא נעימות. אם צריך טיפול תרופתי יותר מאשר פעם אחת, צריך לחשוב על אפשרויות אחרות. אפשרויות נוספות, שלא שאלת עליהן, לטיפול בחרדה חברתית, הן: טיפול תרופתי קבוע, למשל בתרופות ממשפחת הפרוזאק (SSRI). טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע ולהביא להחלמה מלאה בשיעור דומה לטיפול תרופתי קבוע.

25/10/2013 | 10:48 | מאת: אנונימי

תודה רבה על התגובה! בנוגע לכדורים להרצאה, אם אני לפעמים סובל מסחרחורות ביום-יום זה אומר שכדאי לי להימנע מדרלין, נכון? במצב כזה עדיף לנסות את הקלונקס? כי יהיה לי פחות תופעות לוואי אני פשוט חושש מלהתעלף כתוצאה מהדרלין שוב תודה רבה

26/10/2013 | 00:17 | מאת: מיכל

מה שמאוד עוזר בנושא של פחד קהל זה פשוט ניסיון. חלק מהמקצוע שלי הוא להרצות ובהתחלה היו לי ממש התקפי חרדה לפני כל הרצאה. אבל עם הזמן הבנתי שהשד לא נורא כל כך והיום אין לי בעיה לעמוד מול קהל. מציעה לך לעשות "הרצאות ניסיון" מול קהל אוהד של בני משפחה וחברים, אפילו כל יום בשבוע שלפני שאתה צריך להרצות. כך תצבור ביטחון ויהיה לך הרבה יותר קל להרצות מול אנשים שאתה לא מכיר.

23/10/2013 | 22:46 | מאת: ערן

שלום ד"ר אני מקבל זריקה של im haloperidole decnoate 100mg פעם בחודש רציתי לדעת כמה זה שווה פומית בכדורים ליום בתודה ערן

25/10/2013 | 10:07 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ערן, החישוב הוא לפי יחס של 1:10 עד 1:15, כלומר המינון היומי השקול לזריקה חודשית של 100 מ"ג הוא בערך 7.5-10 מ"ג ליום.