מתמודדת אהובה ויקרה לי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

29/04/2019 | 19:09 | מאת: חטוליתוש

צריכה עכשיו לחכות לרבעון חדש לגשת לאורטופד אחר שפעם עבד עם הקופת חולים שלנו ועכשין מקבל רק באופן פרטי. . בנתיים גם אין תורים אליו ויש לי משהי בקרבת משפחה שתודיע לי אם...ומתי מתפנה תור לרופא.. בחיי שזה מתיש אותי כל הריצות האלה .. ועדיין מחכה לתשובות של שאר הבדיקות לגבי מרפאת כאב יש לפחות 3 חודשים לחכות.. אז מחכה..

29/04/2019 | 23:55 | מאת: מתמודדת

חטוליתוש, כמה כוח צריך.. כמה סבלנות.. ונניח תהיה לנו הסבלנות.. הכאב הבלתי פוסק מתיש.. מתסכל.. צר לי לשמוע שלוקח כל דבר זמן המתנה ארוך ויקר.. מקווה שלא כל הזמן הזה תסבלי ויהיו הפוגות או שיעלם כליל. שמחה לשמוע שיש מישהי מהמשפחה שתוכל לעדכן אותך ברגע הנכון.. איך היה האירגון עם הבן? לילה טוב נשמה טובה מתמודדת

30/04/2019 | 00:47 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי הארגון היה די מהיר כי אני כבר סידרתי אתמול ...מיינתי את כל הכלים..שהיו המון..מטבח שלם מקצה לקצה כל מה שרק עולה בדעתך שצריך... המטבח שלי מחולק ל-3... חלבי..בשרי..פרווה.. לכל דבר יש את הכלים שלו והסירים שלו בנפרד אז החלוקה יחסית די קלה... אממה..?? בכל אחד מהם ישנם המון חלקים...המיון היה קל ..האריזה היתה מפרכת... אבל עמדנו בזה אצלי בחדר שינה יש בוידם מאולתר שלשם עוברים כל הכלים.. כשהכל כבר ארוז העלעת הדברים היתה ענין של כמה דקות וגם זה כבר מאחורי.. אפילו עשיתי 3 מכונות כביסה ולמחר נשארו רק עוד 4 להערכתי או 5 מקסימום.. ושוב אני כאן בסלון בזולה שלי יושבת וכותבת כי לא מצליחה לישון... ליל מנוחה יפה שלי חטולית

30/04/2019 | 01:01 | מאת: חטוליתוש

עונה לך כאן לגבי הזיכרון שלי שנפגע..אז הפגיעה היא בטווח הקצר.. וכן בהחלט שזכרתי אותך ..אפילו חיפשתי אותך הפורום..עד שנגעתי למט ה למטה ושוב קראתי ... אייך אפשר לשכוח משהו שאוהבים.?? גם השארתי לך הודעה שתיכנסי אבל לא נכנסת... וחיכיתי.. ברוכה השבה השווה.. מתוקה נהדרת שאת חיבוק עד אלייך חטולית

30/04/2019 | 21:08 | מאת: מתמודדת

כל הכבוד!! כן.. מכירה את הפרוצדורה מקרוב.. אצלי בבית לא היה מאוד הרבה כי בחגים התארחתי רק בחוהמ נשארתי בבית כך שלא היה מאוד קשה שמחה בשבילך שזה מאחורייך.. וכביסות.. חח לא נגמרות אף פעם.. במיוחד אחרי חג כזה ארוך בו לא מכבסים... הערימות מצטברות... מקווה שבסוף כן נרדמת.. ונהנית מהשינה שנותרה.. לפחות. שלך מתמודדת

30/04/2019 | 21:22 | מאת: מתמודדת

מאמי שלי את!! כאמור.. עברתי סערה ככ קשה שלא היה לי פניות נפשית להיכנס.. ואולי חבל.. כי הייתי מקבלת כוח במקום להתפרק... אך לא היה לי כוח לכתוב.. בקושי לפקוח עיניים.. התנתקתי לחלוטין כמו פיתחתי דמות שלא זוכר. את הקושי כי יש עבודה.. בית.. ילדים.. אך כיום העבודה נגמר.. הבית נקי ומסודר.. הילדים במיטות.. מגיע הקושי הגדול.. ואז.. מכיוון שלא יכולתי להכיל.. שוב התפרקתי לעוד "דמות" שבמקום להתמודד.. (לצערי) הוספתי לעצמי התמודדות.. אך באותם רגעים זה לא מורגש אלא רק הצורך להתנתק.. לברוח.. להשתולל... לבעוט...... התרגשתי לקרא שאני בליבך.. מרגישה זאת גם!!! מקווה שלא איכזבתי בהיעדרות.. וכשלא קיבלת איתות כשרשמת לי הודעה.. ושמחה שחיכית. כי אני הייתי מתאכזבת אם לא הייתי פוגשת בך! ....... לגבי הזיכרון.. צר לי לשמוע!! איך את מתמודדת מולו? האם זה כמו שריר שניתן לחזק על ידי תרגולים? שוב קיבלתי באהבה את החיבוק. ועוטפת אותך בחום בחזרה.. מתמודדת

01/05/2019 | 14:30 | מאת: חטוליתוש

זה לא ענין שהתאכזבתי תארתי לעצמי שאם את לא נכנסת יש מגבלות...ילדים ..בית...וכל השאר ...לא חסר נכון...אז נשארתי וחיכיתי ליום שכן תוכלי ...ואין שמחה ממני שאת כאן... לגבי הזכרון אין שום דבר שאפשר לתקן כי תאים שמתים במוח לא מתחלפים הם נשארים פגועים .... אני לא מוותרת לעצמי ומשתדלת כל פעם למצוא משהו שיכול לעזור לחיזוק הזיכרון על תאים חדשים ככך אמרו לי בבית החולים אז מורידה לי המון משחקים שעובדים על הזכרון כדי שהמוח לא יתעצלן...חחח כמו למשל למצוא את ההבדלים ...המוח צריך להגיב. ולמצןא כדי לעבור שלב..אם מצליח אומר שהזיהוי היה טוב וככה ממשיכה... או פזלים...לא של תמונות אלה חלקים שונים שמצריכים אסטרטגיה של חשיבה או משחקי מחשבה...קשה אבל לא מרימה ידיים.. ככה מעסיקה את המוח שיעבוד בכוח גם הכתיבה קשה לי כותבת מוחקת כל הזמן כי כתיבה עם שגיעות לא מובנת... גם זה אימון חשוב כמו קריאה חיבוק עוטף מתוקה אהובה חטוליצ

03/05/2019 | 09:47 | מאת: מתמודדת

חטולית יקרה שלי!!! ראשית תודה ששיתפת.. מצדיעה לך שכך את עובדת על הזיכרון.. כמה זה מצריך התעסקות.. ואנו לפעמים מקבלים פעולואלו כמובן מאליו... עכשיו מבינה כמה זה לא פשוט לך אפילו לכתוב.. ואת תמיד מגיבה מהלב והאורך כלל לא משנה לך.. כמה מעריכה זאת!! האם את מצליחה או האם יש לך אפשרות להפוך את הצורך הזה של אימון הזיכרון למשהו חוויתי עם סובביך? כלומר הרכבת פאזלים... יחד..? או שזה פחות יוצא? אוהבת אותך מתמודדת