פורום קרדיולוגיית ילדים

הפורום מיועד להתייעצויות בנושאים מגוונים בקרדיולוגיית ילדים: אוושה, פגמים מולדים (ASD ,VSD ועוד), הפרעות קצב, מחלות לב נרכשות בילדים - כולל אבחון אצל עוברים.

השירות לקרדיולוגיה ילדים בבי"ח אסף הרופא קיים מ-1998. המסגרת הוקמה כמרכז אזורי לאבחון וטיפול במומי לב מולדים בילודים ומבוגרים במכון הלב בבי"ח אסף הרופא.

במהלך השנים גדל השירות וכיום מתבצעות במסגרת זו מעל 1,500 בדיקות אקו לב ומאות ייעוצים ואבחונים, ביניהם אקו לב עובר, הולטר, מבחן מאמץ ועוד.

.
214 הודעות
209 תשובות מומחה

מנהלי פורום קרדיולוגיית ילדים

26/02/2018 | 17:07 | מאת: יואב

מה הפירוש להיצרות מסתמים בפענוח תוצאות אקו? בברכה

יואב שלום, למסתמי הלב יכולת פתיחה מסויימת, כאשר היכולת הזו נפגעת מסיבות שונות אנחנו מדברים על הצרות מסתמית. להיצרות במסתמים שונים ישנן השלכות שונות על התפקוד הלבבי ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:58 | מאת: רותם

כתבתי שאלה ב12.2 שלא נענתה עד היום

שלום רותם, אנא כתבי את שאלתך ואשמח לענות בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:44 | מאת: רותם

כתבתי פה שאלה ב 12.2 שלא נענתה

רותם שלום, ב12.2 לא מופיעה שאלה בפורום,אשמח לענות ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:37 | מאת: שיר

אבל ההפרשי לחצים יכולים לגרום שזה ייסגר גם בגיל שנה?כי ממה שהבנתי זה בדרכ קורה בגיל שנה .. זה לא קשור לגדילה של הילד שעם הזמן זה פשוט נסגר?

שיר שלום, נכון שבד,כ עד גיל שנה הוא נסגר, וגם נכון שהפרשי הלחצים יכולים לסגור אותו בגיל שנה ולרב אפילו בחודש הראשון לחיים. אולם ישנם מצבים שלוקח לו יותר זמן להסגר. ואז השינויים המתמשכים בהפרשי התנגודות יעזרו לנושא הזה. זה לא קשור בד"כ לגדילה של הילד ,בניגוד לASD שהוא פגם במחיצה שכאשר הוא נסגר זה כחלק מגדילה של המחיצה כחלק מגדילת הילד מקווה שעשיתי קצת סדר בבלאגאן ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:33 | מאת: דניאל

האם ישנה בדיקה ספציפית לאבי העורקים?

לקריאה נוספת והעמקה

יש מספר בדיקות לאבי העורקים. תלוי מה השאלה לגביו והמיקום של הבעיה, בכל אופן אקו לב הוא בדיקה טובה, CTA וכמובן MRA בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 17:13 | מאת: דניאל

תודה על התשובה

.

26/02/2018 | 15:25 | מאת: שיר

שלום רב רציתי לשאול מה גורם ל pfo להיסגר? ומדוע לוקחות לכך שנתיים שלוש להיסגר?

שיר שלום, ההסבר הוא קצת מורכב אבל אם ננסה לפשט את העניין, PFO אינו פתח רגיל כי אם מאין מדף (FLAP) שנע כחלק מזרימת הדם דרכו .בשל הפרשי הלחצים המשתנים ושינויי התנגודת בין מערכת הדם מצד ימין לצד שמאל מדף זה מתנפנף ,נפתח ונסגר עד אשר הפרשי הלחצים מגיעים לרמתם במבוגר (בערך בגיל 3 שנים) ואז אם ישנה אפשרות שייסגר זה יקרה. ואם לא הוא לא יסגר ולהיפך,עם כל עשור יגדל מעט בברכה ד"ר הדס

25/02/2018 | 13:44 | מאת: אמה

אני בת 16 עוד חודש וב3 שבועות האחרונות סובלת מכאבי בטן כאשר אני לא אוכלת יש לי גם דופק לפעמים 126 ולפעמים נמוך בסביבות 69 חום 35.8 ומאוד קר לי מה זה יכול להיות ??

לקריאה נוספת והעמקה

אמה שלום רב, כאבי בטן יכלים להגיע ממקור לבבי אולם לא כל כך בתסמינים שאת מתארת. דופק 69 הוא נורמאלי במנוחה ודופק 126 הוא תקין כאשר מתבצע מאמץ כלשהוא. חום סביב 35.8 אינו תקין אולם גם זה תלוי בהרבה מאד גורמים. מבחינה לבבית אני לא רואה בסימפטומים שתיארת מקור לבבי מיידי אולם ניתן להרחיב את הבירור על ידי פניה לקרדיולוג וביצוע מספר בבדיקות כמו הולטר,אקג ואקו לב בהצלחה ד"ר הדס

25/02/2018 | 19:26 | מאת: אמה

הדופק 126 היה במנוחה

דופק 126 במנוחה מלאה אינו תקין. יחד עם זאת אם היתה סיבה לעליית הדופק כמו כאב , אחרי ארוחה, שינוי תנוחה משכיבה לעמידה, מתח נפשי כל אלה יכולות להעלות דופק. אם היה במנוחה לחלוטין- לכי לקרדיולוג להבדק

18/02/2018 | 18:42 | מאת: עדי

עשיתי היום אקו לב עובר לאחר שבסקירה המורחבת הרופא לא הדגים את הקשת הדוקטלית והאאורטלית. גם באקו לב עובר ההדגמה שלהם לא היתה מספקת והוא אמר לי לחזור עוד 3 שבועות. מה זה אומר? איזה חלק חסר להם? מה הם לא רואים והאם זה נחשב מום שבגינו צריך לבצע הפלה?

לקריאה נוספת והעמקה

הקשת האאורטאלית הינה חלק מאבי העורקים(המקום ממנו יוצאים עורקי הצוואר והעורקים לכוון הגפיים. הקשת הדוקטאלית הינו חיבור כלי דם בשם DUCTUS ARTERIOSUS אל אבי העורקים. הדוקטוס הוא כלי דם שמחבר בין עורק הריאה ואבי העורקים. 2 עורקים אלה חשובים ביותר להתפתחות העובר ובד"כ אם יש פגיעה בהם נראה גם פגיעות שונות במערכת הלב והדם. בחלק לא קטן מהמקרים קשה מאד לראות פגיעות בכלי הדם ומה שקורה זה ש"לא רואים" . לגבי הפלה...אין דבר כזה "צריך לבצע" ההחלטה תמיד היא בידי ההורים, הרופא המטפל מייעץ לגבי הסיכונים והפתרונות יחד עם זה יש לא מעט מצבים שבגלל מנח העובר, גודלו, ויכולת החדירות של האולטראסאונד דרך בטן האם יהיה קשה להדגים את המערכת הזו למרות שאין כל בעיה. לחכות 3 שבועות זה לא קל, לפעמים בסוגיות כאילו כדאי להתייעץ עם בעל מקצטע נוסף בהצלחה ד"ר הדס

10/02/2018 | 09:11 | מאת: אמא

ילדה בת שנתיים עם PS מפל עד 30 האם זה יכול להיעלם? האם יש מקרים שהמפל יורד לגמרי? תודה

שלום רב, מפל של 30 על פני מסתם ריאתי מוצר מוגדר קל מאד בעיקר אם אינו מלווה במומים נוספים. בגיל שנתיים הוא עדיין ממשיך לרדת ויכול להמשיך לרדת עד סיום העשור השני לחיים. האם יעלם לחלוטין....לא סביר , אולם יכול עוד לרדת וככל הנראה לא יפריע לה במהלך החיים ,לא לפעילות ספורטיבית,לא ללידה ולא בסיכון יתר להפרעות קצב . בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:52 | מאת: דניאל

באיזה ביח אפשר לעשות אקו לב עוברי?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, אקו לב עובר ניתן לעשות ברב בתי החולים. אצלנו באסף הרופא המומחים בנושא זה הם ד"ר גורדין וד"ר ברעם בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:35 | מאת: בר

היי דר מחכה לתשובתך קצת בלחץ

לקריאה נוספת והעמקה

אסביר שוב, אין סיבה ללחץ.גם אם ישאר לכל החיים PFO אינו מחלה, אינו מום לבבי אלא צורה אחרת של אנטומיה תקינה. בגיל המדובר קיים סיכוי של כ 75% שיסגר, זה יכול לקרות עכשיו יכול בעוד חודש יכול בעוד שנה ויכול גם סביב גיל 3-4 שנים. אם לא נסגר עד גיל 4 שנים כנראה לא יסגר. ושוב,אין שום סיבה להיות בלחץ סביר להניח שיקח קצת זמן והוא ייסגר וגם אם לא זה אינו מום לבבי שבת שלום ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:54 | מאת: בר

ממש ממש מודה לך הצלחת להרגיע סתם חרדה מיותרת

אני שמח בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 13:11 | מאת: בר

סליחה שוב על השאלה הנוספת אמרת בגדלים אלה לא תמיד רואים..מה הכוונה?את ה 1ממ הקרדיולוג כן ראה

03/02/2018 | 13:22 | מאת: בר

התכוונת שבשל העבודה שזה ככ קטן קשה לראות את ההדרגתיות של הסגירה ?אבל היא בכל זה קיימת?

.

שלום אני בשבוע 33 הקורדיולג אמר שיש התעבות קלה בין המחציה בין החדרים וסינוס קורוארי רחב ורופא הנשים שלי אמר שאקו לב תקין וגדול הלב תקין יחסית לבית החזה אני מודאגת אני עשיתי מי שפיר תקין והסכרת תיקן אני מוסיפה עותק מהכתבים אני מבקשת עזרתכם ומה הטיפול אחרי הלידה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הרחבה של סינוס קורונארי כמו גם התעבות קלה של המחיצה הינם שינויים שיכולים להיות מחד ללא כל משמעות ומאידך לבוא בשילוב עם מומי לב נוספים. ולכן החשיבות הרבה בביצוע בדיקות נלוות. הטיפול לאחר הלידה תלוי בשינויים העוברים על הלב במהלך הזמן עד הלידה וגם לאחריה. אם אין מומים נלווים,וכאשר במחיצה בעלת התעבות קלה בלבד בד"כ מדובר במעקב בלבד. לכבי הגדלת הסינוס הקורונארי חשוב לשים לב שאין כלי דם נוסף המנקז אליו. אני לא יודע מתי בוצעו הבדיקות אולם אם יש ספיקות ניתן לחזור על הבדיקה על ידי מומחה לאקו לב עובר. ישנם לא מעט כאלה באיזורים שונים בארץ.כמו למשל אצלנו במרכז הרפואי אסף הרופא כחלק מהמערך של גניקולוגיה/יולדות. בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התשובה אני עשיתי את הבדיקות בחודש שעבר שהייתי בשבוע 28 האם מה שכתוב במכתב מהקו רדיולוג אומר שיש מומ לב והאם זה משפיע על חיי העובר אחרי הלידה אני שאלתי אותו אבל הוא מאוד אדיש ורצוה שתעזור לי להבין את המצב תודה

מהא שלום, התעבות המחיצה בשבוע 28 אינה דבר תקין וגם הרחבה של סינוס קורונארי מצריכה הסבר.אם אני יוצא מנקודת ההנחה שכל מה שניתן לצפות בשבוע 28 אכן ניצפה ואין לעוברך כל מום נוסף אז יכולות להיות 2 אפשרויות: 1. שהממצאים יעלמו עד הלידה 2. שלא יעלמו וידרשו מעקב או טיפול אי אפשר באמת לדעת אם זה לכאן או לכאן אולם היות והלידה צפויה רק בעוד שחודש וחצי ואין הסכמה בין בקרדיולוג לגניקולוג אני חושב שיש הגיון ביעוץ נוסף אצל מומחה לאקו לב עובר. יש רבים וטובים כאלה שגם יסבירו לך בפרטי פרטים. בהצלחה

02/02/2018 | 19:04 | מאת: בר

תודה לך על תשובותיך... ממה שקראתי הבנתי שגודל של 3 ממ לוקח לו יותר זמן להיסגר מאשר גודל של 1 ממ אין הדבר נכון? האם הפתח נסגר בהדרגה או שבפתאומיות? תודה לך..

ברב המקרים הפתח נסגר בהדרגה נביחנת ציר האורך אולם בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה, בכל אופן בשלב מסויים הפתח הקטנטן שנשאר "נדבק" למקום. לפעמים הוא עדיין זז קצת אבל בלי זרימת דם.

03/02/2018 | 13:13 | מאת: בר

לא הבנתי את המשפט בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה?

.

02/02/2018 | 16:23 | מאת: בר

תושה על תשובתך אבל בכל זאת גודל של 1 ממ לא אמור להיסגר יותר מהם מגדלים אחרים? עד גיל שנה ש סיכוי שיסגר?

זה לא ממש משנה אם הוא 1 או 2 או 3 מ"מ ולכן צריך רק להתעזר בסבלנות, לפעמים נסגר תוך שנה ולפעמים שנתיים ולפעמים גם יותר ד"ר הדס

02/02/2018 | 14:25 | מאת: בר

לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז? לא הופיעה התשובה שלך..

בר שלום, PFO הוא פתח קטן בין העליות , הוא דבר נורמאלי לחלוטין בעוברים ואמור להסגר עד גיל שנתיים. כמעט ב 25% מהמקרים הוא לעולם אינו נסגר וכפי הידוע היום, חיים איתו בנחת.יחד עם זאת הרבה פעמים אנחנו מייעצים לבוא לביקורת בגיל חצי שנה כי יש לא מעט פעמים שבהם הוא נסגר מוקדם וכך יורד הנטל מכתפי ההורים. אולם העובדה שהוא עדיין לא נסגר אין משמעותה ששהתנהלות היא לא כבדרך כלל . שורה תחתונה...לחכות לגיל שנתיים ולפעמים אפילו שלוש. וגם אם לא...זה לא באמת סיבה לדאגה בהצלחה ד"ר הדדס

02/02/2018 | 16:01 | מאת: בר

תודה על תשובתך רבל בכל זאת גודל של 1 ממ זה לא משהו שאמור להיסגר יחסית מהר הרי התינוק גדל...

האם יש סיכוי טוב שיסגר בגיל שנה?

.

דר הדס שלום לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז

היי אני לא רואה את תשובתך בנושא

בטעות רשמתי גדול 1 ממ הכוונה שנשאר בגיל חצי שנה אותו גודל של 1 ממ

ראה תשובה

08/01/2018 | 22:50 | מאת: רעיה

תודה

.

שלום, בעקבות תלונותיו של בני בן ה- 10 על כאבים בחזה ,נעשתה לו בדיקת הולטר לב. התוצאה מדאיגה אותי מאוד. נקבע תור לרופא לעוד 3 שבועות .אשמח אם תסבירו מה משמעות התוצאה ועד כמה היא מדאיגה. להלן התוצאה: בשעות הערב נצפו קטעי סינוס טכיקרדיה במהירות של עד 167 פעימות לדקה.קצב סינוס סדיר.מהירות ממוצאת 68 פעימות לדקה.מהירות מינימלית עד 51 פעימות לדקה עם קטעי סינוס אריטמיה מרווח r-r עד 1.3 שניות.

לקריאה נוספת והעמקה

רעיה שלום, השאלה הראשונה היא האם בזמן שביצע את ההולטר חש את דפיקות הלב המוכרות והאם זה מתאים לקטע מסויים בהולטר. אם לא חש בתלונות הרי שסביר שההולטר הינו חסר משמעות.... בעיקר השאלה האם קצב הלב מתאים לסיטואציה שהרי לכולנו דופק מהיר יותר בפעילות גופנית ודופק איטי יותר במנוחה מלאה. ויחד עם זאת, בכדי לתרגם משפה רפואית לעברית... סינוס טכיקרדיה הינו קצב לב מהיר שהוא דבר נורמאלי בפעילות גופנית, כלומר אם בשעות הערב הנער עלה וירד במדרגות אז דופק 167 הוא תקין לחלוטין. המונח סינוס מתאר את מסלול ההולכה התקין שבלב. דופק ממוצע של 68 תקין לחלוטין לילד בן 10 וכנ"ל דופק מינימאלי של 51 בתנאי ששניהם ללא סימפטומים ובשניהם הקומפלקסים תקינים. סינוס אריתמיה הוא תופעה נורמאלית לחלוטין, מופיעה יותר בילדים ומתבגרים ובעצם מתארת את שינוי הדופק בזמן הנשימה. מקווה שאת קצת פחות מודאגת עכשיו בברכה ד"ר הדס

29/11/2017 | 09:30 | מאת: יהודית

נכדי בן 3 עם אפילפסיה ומקבל תרופות אך עדין לא מאוזן נשלח לאקג ואלה התוצאות: ecg whithin normak limits negativ T wave in right precordial lead-juvenile pattern אשמח לשמוע חוות דעתכם

לקריאה נוספת והעמקה

יהודית שלום רב, תיאור האק"ג הינו תקין לחלוטין. (WITHIN NORMAL LIMITS ) בילדים לפני גיל ההתבגרות(JUVENILE) יש ממצאים כמו היפוך גלי T בחיבורים הימניים(RIGHT PRECORDIAL LEADS ) ולכן כאשר המערכת מפענחת את האקג נרשם המשפט הנ"ל מאחל בריאות שלמה, בברכה, ד"ר הדס

30/11/2017 | 04:42 | מאת: יהודית

תודה רבה

בבקשה

21/11/2017 | 15:01 | מאת: לימור

שלום, הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים. מצרפת את סיכום הביקור האחרון שביצענו ביוני. הביקורת הבאה נקבעה לשמונה חודשים לאחר ביקור זה (פברואר שנה הבאה) בינתיים הילדה צריכה לעבור ניתוח פזילה (שכולל הרדמה מלאה) ביוני נאמר שאין מניעה לעבור ניתוח, אולם מאז עברו כמה חודשים ואנחנו יותר קרובים למועד המעקב מאשר למועד הבדיקה. אני לא יודעת מה לעשות, האם לדחות את הניתוח? האם יש לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

לימור שלום, לא צרפת את הבדיקה ד"ר הדס

21/11/2017 | 19:38 | מאת: לימור

מנסה שוב לצרף את הקובץ

21/11/2017 | 19:46 | מאת: לימור

מעתיקה את סיכום המעקב האחרון: באקו לאחר הלידה הודגם PFO נמצא בנוסף PS א.ק.ג - קצב סינוס 130 לדקה עם RSR בV1 מקטע PR QTC תקינים אקו לב - מנח וחיבורים תקינים, גודל ותפקוד תקינים המחיצות שלמות, לא הודגם PFO המחיצה הבין חדרית נראית שלמה, חדר ימין אינו מעובה, הודגם TR קל בלבד לא ניתן למדידה, המסתם הראתי עושה תנועת כיפה מפל מכסימלי על פניו 40-45 ממ"כ ללא PI זרימה טובה לעורקי הראה, חדר שמאל תקין במבנהו ובתפקודו זרימה תקינה ובמצוא החדר השמאלי בקשת האאורטה ובאאורטה הביטנית קולטרל זעיר מהאאורטה היורדת. הודגמו העורקים הקרונריים במוצאם תקינים, החזר ורידי תקין ללב.

שלום לימור, לפי מה שמתואר מדובר על מסתם ריאתי מוצר ו"כיפתי" כלומר נפתח ככיפה ולא עד הסוף. מדידת המפל על פניו מגדירה אותו כ קל עד בינוני (קל זה עד 40, בינוני 40-60) . ישנו כנראה גם חיבור קטן נוסף בין אבי העורקים לעורק הריאה (סביר להניח שהוא שארית עוברית שלא משנה דבר) אם אין דברים נוספים במערכות אחרות סביר להניח שאין מניעה לביצוע הרדמה תוך ניטור כמקובל. אולם יש צורך לשאול את המרדים האם הוא רוצה אישור ספציפי מהקרדיולוג(כי בד"כ הם רוצים אחד כזה) בהצלחה ד"ר הדס

21/11/2017 | 20:01 | מאת: לימור

תודה רבה על המענה המהיר! הקרדיולוג נתן אישור ביוני. אבל הבנתי שיכולים להיות שינויים מבחינת הצרות המסתם. האם כדאי לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח?

בגיל הזה ובמצב המסתםהמתואר לא צפוייים שינויים מהותיים, המפל יכול קצת לעלות וקצת לרדת אבל לא צפוי לעבור כל כך מהר מקל-בינוני ל-קשה ולכן אני לא חושב שצריך הערכה חדשה....אבל כמובן...מי שמחליט זה המרדים ולכן כדאי לשאול אותו כדי לא להגיע למצב של יום לפני הניתוח ופתאום צריך הערכה נוספת ד"ר הדס

05/11/2017 | 04:48 | מאת: יעל

בזמן האחרון יש לי מעין פעימת לב חזקה כזאת ולפעמים חולשה קלה לכמה שניות ואז זה עובר. היה לי את זה לפני כמה שנים וכל הבדיקות שעשינו היו תקינות הפעימות לב לא קשורות לפעילות גופנית ומופיעות גם בזמן מנוחה בת 18 גובה 174 משקל 63

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעל, פעימה מוקדמת בין אם היא ממקור חדרי ובין אם היא ממקור עלייתי, בדרך כלל אינה מלווה בסימפטומים.יחד עם זאת יש אנשים שכן חשים בה. בכדי להבדיל בין בעייתי ולא בעייתי יש צורך בבירור על ידי קרדיולוג ( עדיף מומחה לקצב לב) שכולל בהתחלה אקג,אקו לב,הולטר ומבחן מאמץ. מאד חשוב לתעד מתי בדיוק קיימת התחושה הבפציפית המדוברת, כדי שיהיה אפשר להשוות בין התחושה שלך לתרשים האקג וכך לתת לך הסבר בברכה ד"ר הדס

29/10/2017 | 14:34 | מאת: גל

שלום רב, הריני בהריון שבוע 31 עם סכרת הריון. בעקבות אקו לב עוברי נמצא הממצאים הבאים: מחיצה הין עליתית PFO גדול מהרגיל ומחיצה בין חדרית VSD מוסקולרי אפיקלי אשמח לדעת מה ההשלכות של הממצאים שהתגלו? ובמידה ו VSD לא נסגר וכן גם ה- PFO מהן ההשלכות? והמשך טיפול? האם ממצאים אלו יכולים לנבוע כתוצאה מסכרת ההריון?

לקריאה נוספת והעמקה

גל שלום, PFO הינו פתח טבעי בעין העליה הימנית והשמאלית, ולעומתו VSD הינו פגם במחיצה בין החדר הימני והשמאלי. כלומר...PFO הוא דבר טבעי, וקצת קשה לאמר למה התכוון הסוקר כשאמר "גדול מהרגיל" אבל בכל מקרה, אם אינו מפריע לזרימת הדם במהלך ההריון בד"כ אינו בעייתי, וברב הילדים נסגר עד גיל שנתיים, יחד עם זאת בכ-25 אחוז מהמקרים הוא נשאר פתוח לכל החייםואז ההחלטה מה לעשות איתו תלויה בהרבה משתנים ולא ניתן לחזות אותה כעת. לגבי ה VSD , המיקום הרירי אפיקאלי הוא מיקום נפוץ ואם הוא מאד קטן יש סיכוי טוב שייסגר לבד. האם ייסגר עד הלידה או לאחריה...גם את זה קשה לנבא כרגע, אולם ההשלכות לגביו תלויות בגודלו, במיקום המדוייק שלו ובתנגודת הריאתית שתהיה לאחר הלידה. לפי נתונים אילו ניתן יהיה להעריך האם יסגר לבד, יזדק לטיפול תרופתי או במקרים הפחות שכיחים יזדקק לתיקון. VSD ככלל הוא אחד ממומי הלב המולדים הנפוצים יותר באמהות עם סוכרת. בכל מקרה הייתי ממליץ לדבר עם הסוקר שביצע את הבדיקה כדי לקבל את הפרטים המדוייקים ועל פיהם להבין טוב יותר פרטנית במקרה שלך. בהצלחה ד"ר הדס

01/10/2017 | 18:56 | מאת: סאן

שלום רב, בבדיקת אקו לב עובר שנעשתה כתוצאה מחשד לVSD ניכר כי הבדיקה תקינה. אך משהו שכתב הד"ר תפס את עיני ורציתי לדעת מה היתה כוונתו. "יש לציין במבט AP פגם מילוי אחורי במסתמי AV, אולם במבט הצג הודגמה מחיצה שלמה הן באזור פריממבנוטי והן באזור מסתמי הAV" אשמח לדעת מה המשמעות והאם יש ממה לחשוש? תודה מראש וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קצת קשה לדעת בדיוק למה התכוון המשורר, והכי טוב זה פשוט לשאול את הרופא שבדק,אני משוכנע שישמח לתת תשובה, אולם יכול להיות שהכוונה היא לממצא שנקרא CLEFT MITRAL VALVE שהוא פגם באחד העלים של המסתם במיטראלי (בין עליה וחדר שמאל) ממצא זה מגיע ברב המקרים יחד עם פגם במחיצה בין החדרים אולם קיים גם כממצא עצמאי ואז בחלק מהמקרים ישנה שכיחות גבוהה יותר של ממצאים לבבים אחרים...אולם גם זה לא תמיד. קצת קשה לי לומר לך האם לחשוש או לא, הכי טוב באמת לשאול את הרופא שבדק למה התכוון. בהצלחה ד"ר הדס

01/10/2017 | 22:53 | מאת: סאן

בבדיקה היה נראה שהוא מרוצה מאוד ושהכל נראה תקין לחלוטין וכשקראנו את האבחנה קצת הפריע לנו המשפט. השאלה אם כשכתב "אולם הודגמה מחיצה שלמה הן באזור פריממברנוטי והן באזור מסתמי ה AV " הוא לא הפריך את קיום הפגם שראה במסתמי AV דרך מבט AP? מה ההבדל בין 2 הצגים? סליחה על השאלה החוזרת פשוט לא אפשרי להשיג את הרופא הבדיקה היתה בוולפסון ואנחנו מהצפון.

שוב שלום, כדי לקבוע שפגם אכן קיים ואינו פשוט ארטיפקט של המערכת (היות והאקו היא מערכת מוגבלת וישנם פגמים היכולים להראות תקינים ולהיפך) יש צורך להדגים אותו לפחות ב-2 מנחים שונים. ככל הנראה הבודק לא הצליח להראות אותו בשני מנחים ולכן כתב את מה שכתב. אולם שוב...זו השערה לגבי מה שכתב...טלפון קצר יפתור לכם את החששות בהצלחה ד"ר הדס

02/10/2017 | 07:08 | מאת: סאן

הבנתי..תודה על המענה המהיר והמפורט. חג שמח

חג שמח

28/09/2017 | 10:50 | מאת: אבי

לפני חצי שנה קיבלתי מכה באזור החזה בדיוק איפה שהצלעות מעל הבטן, מאז ועד היום יש לי שם כאב רדום כזה, כאילו האזור תפוס, ולפעמים גם מגרד כזה עם זרם חלש שמגרד, הלכתי לכל הרופאים שיש, נורולוג של עצבים, רופא משפחה, כירורג, ואז עוד פעם רופא משפחה והוא שלח אותי לבדיקת מיפוי עצמות והכל בסדר, ואז שלחו אותי לרופא בטן גסטרו, והוא עשה לי בדיקת גסטרוקופי ומצא דלקת, הוא נתן לי תרופה שנקראת אומפרדקס, וגם אחרי 30 יום שלקחתי אותה הכאב לא חלף, מה זה יכול להיות הכאב התפוס הרדום הזה?, זה פחות כאב זה יותר כאילו יש לי שם משהו רדום תפוס כזה, אשמח לעזרה

לקריאה נוספת והעמקה

אבי שלום, חסר הרבה פרטים בתיאור שלך וקצת קשה להתייחס פרטנית, אולם בעיקרון כאבים כמו שאתה מתאר פחות מתאימים לגסטריטיס, יכולל להיות שנפגע חלק מהעצבוב באיזור כתוצאה מהמכה. בכל אופן אני לא קורא בתיאור שלך משהו שמכוון לבעיה לבבית בהצלחה ד"ר הדס

29/09/2017 | 02:05 | מאת: אבי

אז למה זה כן מתאים, בתשובה שלך רשמת למה זה לא מתאים, אז למה זה כן מתאים? ואם חסר מידע תרשום לי מה חסר? לאיזה רופא כן ללכת? מה התשובה? כי נוירולוג שקשור לעצבים אמר שהכל בסדר, אז לאיזה רופא כן ללכת?

אבי שלום, כדי לקבל החלטות רפואיות צריך די הרבה פרטים,אחכ בדיקה גופנית ,אח"כ בדיקות מעבדה שמכוונות לבעיה שהרופא חושב שיש או בכדי לשלול את הבעיות שאין,אח"כ התייעצות עם מומחים ספציפים כל אחד לפי תחום התמחותו שחושב אולי על דברים נוספים שהרופא הראשון לא חשב עליהם.... מה חסר לי: בן כמה אתה? כי מחלות של ילדים ונערים שונות ממחלות של בוגרים ומבוגרים. האם אתה בריא בד"כ או סובל מאיזושהי מחלה כרונית. האם אתה נוטל איזה שהן תרופות או תוספי מזון ישכולים להשפיע על האיזור(כולל משחות ,ותרופות הומאופטיות) האם אתה עובד או נמצא באיזור שבו אתה חשוף מחלות מסוימות (אסבסט,עשן,דלקים,צבעים וכו האם בעבר היית חולה במחלה שמתאימה לתחושות באיזור? באיזה צד של הגוף איזור הצלעות מעל הבטן אתה מתכוון, משמאל נמצאת הקיבה מימין נמצא הכבד האם הכאב מוגבר או מוחלש כתוצאה מאכילה? מפעילות גופנית? מתנועה מסויימת? בלילה? ביום? בשינויי תנוחה? כתוצאה מאכילה או שתיה של דבר מה? האם יש כאבים נוספים או תחושות נוספות במקומות אחרים בגוף האם תרופות נגד כאבים עזרו או לא. אם כן אילו? האם יש איזשהו ממצא בבדיקה גופנית שהרופא שם לב אליו? פריחה? נפיחות? גוון העור? מרקם העור באיזור? איזה בדיקות דם בוצעו(אני רגיל שאומרים "הכל" אבל זה כנראה לא הכל ....) האם בוצע צילום חזה או אולטראסאונד, אם כן האם היו ממצאים האם בדיקת השתן תקינה (כי גם מחלות כליות יכולות לגרום לתחושות כאלה) מה ראו במיפוי העצמות בשלב הראשון לעומת השלב השני והשלישי ויש לי עוד הרבה שאלות רלוונטיות לפני שאעבור לשלב הבא שבו צריך לבדוק בדיקה גופנית מקיפה לאחר תוצאותת הבדיקות הנ"ל כיהיו את הפרטים האלה אוכל להמשיך ולהפנות אותך לבדיקות שאולי יכוונו יותר לתשובה הרצויה וליעוץ של רופאים מומחים נוספים כמו אורטופדים, מומחי ריאות או כירורג חזה. וגם אם עדיין לא תהיה תשובה בהמשך ישנה אפשרות גם להמשיך ולהעזר ברפואה המשלימה, דיקור,שיאצו וכדו. אבל.... הפורום הזה מיועד לקרדיולוגיית ילדים, והתיאור הראשוני שלך פחות מתאים לבעיות לבביות(שזה תחום ההתמחות הספציפי שלי) וזאת היתה הכוונה. בדרך כלל הדרך לפיענוח סימפטומים שאנחנו קוראים להם "לא ספציפים" היא ארוכה ומתישה. אל תתיאש, תמשיך את הדרך שהתווה רופא המשפחה בהצלחה ד"ר הדס

25/09/2017 | 09:41 | מאת: מיקי

שלום, בתי סובלת מהפרעת אכילה מזה 4 חודשים , במהלכם אף היתה מאושפזת במחלקת ילדים למשך מספר שבועות בשל דופק נמוך מאוד. הדופק בלילה 40-45 ובמהלך היום 45-50. בדיקת האקו לב יצאה תקינה וכך גם בדיקת א.ק.ג הרופאים טוענים שהדופק נמוך רק בשל האכילה המועטה. שאלתי היא - האם יתכן שהדופק של בתי היה תמיד סביבות 50 ולא 60-80 כמו הממוצע באוכלוסייה ולכן הדפקים הנמוכים אינם כל כך נמוכים ביחס לעצמה או שמא הרופאים צודקים. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

מיקי שלום רב, דופק נמוך הוא תופעה נפוצה בגיל ההתבגרות וסביבתו ולכן יכול להיות שהדופק הנמוך של בתך בבסיסו הוא סביב 50, יחד עם זאת באנורקסיה הדופק גם כן נמוך. הנתון הנוסף הוא ששני המצבים נגרמים מאותה סיבה והיא גירוי וגאלי מוגבר ( שאגב קורה גם לספורטאי עילית בזמן מנוחה) דופק נמוך סביב 45-50 לכשעצמו אינו סיבה לאישפוז אלא אם כן מגיע עם תסמינים נוספים. אנורקסיה לעומת זאת היא מחלה מסוכנת עם אחוזי תמותה לא מועטים ולכן ההתנהלות בכובד ראש בהצלחה בטיפול ד"ר הדס

10/09/2017 | 12:51 | מאת: לימורבד

התגלה לאחרונה איווה בלב ובקרוב צריך לעבר ניתוח כיצד להתכונן? האם יש סיבה לדחות את הניתוח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אוושה הינו רחש הנשמע בסטטוסקופ ומכוון ללב, אולם אין זה הפגם שאותו מנתחים כי אם אחד הסמנים להמצאות הפגם. יש צורך ביותר נתונים בכדי לענות בברכה ד"ר הדס

18/08/2017 | 09:37 | מאת: עומר

שלום שמי עומר ואני בן 16 ואני מתלונן על דופק נמוך מדי במנוחה(46-59) וכל הזמן אני מרגיש עייפות לחץ קל בחזה ואולי גם סחרחורת והייתי במיון 3 פעמים ופעם אחת אושפזתי וביקרתי אצל מלא רופאים ועשו לי בדיקות: אקו לב-תקין אקג-תקין(חוץ מהפעם ההיא באשפוז שיצא לי דופק 49 באקג אבל לא התייחסו לזה בכלל) הולטר-תקין צילום חזה-תקין בדיקת דם-תקינה ואני כבר לא יודע מה לעשות אני אובד אצות במקומות רפואה ובבתי חולים אף פעם לא מזהים את הדופק הנמוך שלי בגלל שכל הזמן אני בלחץ במקומות רפואה ובגלל זה אף פעם לא קולטים את זה אבל בבית במנוחה שאני בודק התוצאות נמוכות מדי ובמיוחד שאני קם משינה אני בטוח שהתוצאות נמוכות מדי אבל אני מפחד לבדוק את זה ואף אחד לא מאמין לי! כל הזמן אני מרגיש שאני עומד להתעלף אבל אני לא יכול ללכת למיון כי ישחררו אותי ישר ויגידו לי ללכת לפסיכיאטר ואני כבר לא יודע מה לעשות נמאס לי כבר אני לא יודע איך לגרום להם להאמין לי ואין עוד בדיקות לעשות לי ואני לא יכול ללכת לרופאים כי אף אחד לא יאמין לי! בבקשה מה אני אמור לעשות כי אני לא יכול להישאר במצב הזה יותר ואיך אני אגרום להם להאמין לי שאני צודק כי אני רק סובל ולאף אחד לא אכפת

לקריאה נוספת והעמקה

עומר שלום, דופק 46-59 שעולה היטב כאשר אתה מגיע לבדיקה סביר מאד להניח שהוא תקין , זהו דופק נורמאלי בנערים בגילך ובספורטאים. יחד עם זאת ,אם בזמן דופק נמוך אתה חש שלא בטוב זה יכול להיות בשל ירידה בלחץ הדם ולאו דווקא הדופק. שתייה מרובה, מאכלים מלוחים ושינויי תנוחה איטיים עוזרים לנושא זה. בכל אופן, ציינת שבוצע הולטר והוא תקין....אפשר לעשות הולטר נוסף בכדי למצוא אירוע של דופק נמוך ותחושה לא טובה שמצטלבים ואז אפשר יהיה להבין בוודאות מה מקור התחושה. יש רופאים לא מועטים(ואפילו כאלה שמצויינים למעלה לידי) שישמחו לבדוק אותך ולמצוא פתרון לבעייתך או לפחות להרגיע אותך שאין בעיה קרדילית הגורמת לתחושותיך. פנה לקרדיולוג ילדים בהצלחה ד"ר הדס

ויש רק עוד דבר שמדאיג אותי וזה שאני אלך לישון ולא אקום ושאקבל דום לב ואמות בגלל הדופק

ותמיד שבדקו לי לחץ דם הוא לא היה נמוך ואני שותה הרבה והדופק עולה בגלל הלחץ והחרדה שלי מרופאים

עומר שלום, כשהדופק עולה בגלל לחץ או חרדה או בשל פעילות גופנית זה דבר שהוא תקין מבחינה לבבית. אין בממצאים שתארת משהו שמכוון לסיכון יתר ל"דום לב" אולם כדי לקבל החלטה טובה ומושכלת מאד חשוב להציג את כל הממצאים בפני קרדיולוג ילדים. לדעתי זה גם עשוי להוריד קצת את מפלס החרדה בהצלחה ד"ר הדס

עדיין אני די בטוח שכל התסמינים האלה נגרמים בגלל הדופק כי לדוגמה מתי שהדופק שלי גבוה בגלל לחץ וכל זה אני פחות מרגיש עייפות קיצונית וסחרחורת אבל ברגע שהדופק נמוך וממשיך לרדת התסמינים האלה מחמירים עוד יותר קשה לי לתפקד ככה ויש לי תור לקרדיולוג ביום שלישי ואני לא בטוח שאחזיק מעמד עד זה במיוחד מהמחשבה שאני אלך לישון ולא אקום ומה זאת אומרת שאין בממצאים שתיארתי משהו שמכוון לסיכון יתר לדום לב?

עומר שלום, הכוונה שאין סיכון יתר ל דום לב מיתר האוכלוסיה, כלומר הסיכוי שלך ללכת לישון ולא לקום הוא כמו הסיכוי של כל אחד אחר באוכלוסיה. תור ביום שלישי לקריולוג זה מצוין בהצלחה

הייתי אצל הקרדיולוג והוא שלח אותי להולטר לחץ דם הולטר אק"ג 48 שעות ובהמשך לבדיקת מאמץ ובתוצאות של ההולטר לחץ דם ראו שהדופק שלי ביקיצה הוא 46-49 וזה מראה בבירור שאני צודק אפילו שבתוצאות שהסתכלתי יש רגעים בשינה שהדופק שלי היה 50 ומשו ואני לא יודע איך ביקיצה זה נמוך יותר ואני אף פעם לא התעלפתי יש לי סיכוי לקבל דום לב או למות בגלל המצב הזה? כי מדאיג אותי שדבר כזה יקרה בגלל כל הקטע של הדופק והתסמינים האלה

עומר שלום, אין בממצאים שתארת משהו שמכוון לסיכון יתר ל"דום לב" אולם כדי לקבל החלטה טובה ומושכלת מאד חשוב להציג את כל הממצאים בפני קרדיולוג ילדים. לדעתי זה גם עשוי להוריד קצת את מפלס החרדה, שב ושוחח עם הרופא ששלח אותך לבדיקות , אני בטוח שהוא ישמח להרגיע את החרדה שנוצרה בברכה ד"ר הדס

17/08/2017 | 19:40 | מאת: רונית

שלום. ביצענו לבני בן חצי שנה אקג וסיכום האבחנות היה: Sinus tachycardia Early repolarization Negetive t wave in right precordial lead-juvenile pattern פעימות לדקה -123 מה המשמעות?האם תקין או לא? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום, האבחנות הנל יכולות להיות תקינות לחלוטין , אולם תלוי במצב הילד, האם ער או ישן, מדוע בוצע האקג. כמו כן חסרים נתונים רבים שניתן לבדוק באקג ולכן אנא פנו לרופא ששלח אתכם לביצוע הבדיקה בברכה ד"ר הדס

שלום. ביצענו אקג לבני בן חצי שנה בסיכום אבחנות רשום: Sinus tachycardia Early repolarization Negative t wave in right precordial lead-juvenile pattern פעימות לדקה-123 מה משמעות התוצאות? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

כל האבחנות הרשומות יכולות להיות תקינות, מאש תלוי מתי בוצע האקג, למה בוצע ומה מצבו הקליני. אנא פנו לרופא המטפל ששלח אתכם לביצוע האקג בברכה ד,ר הדס

10/08/2017 | 22:35 | מאת: עומר

אם כבר 5 ימים(יום שבת בלילה 05.08.2017) התחילו לי לחץ וכאבים ברמות עוצמה שונות וגם בחילה(כנראה צרבת) וכל הלחץ והכאב מתגבר לרוב במאמץ(להתכופף וכנראה גם בריצה אבל נראה לי שלא תמיד זה ככה) ושאני יושב או שוכב בלי תזוזה זה נחלש ובקושי מורגש לרוב והייתי במיון פעמיים(פעם אחת ב8 באוגוסט ופעם אחת ב9 באוגוסט) ועשו לי כל מיני בדיקות כמו צילום חזה ואק"ג פעמיים ואקו לב וכולם אמרו לי שהכאבים לא ממקור לבבי ושהם שוללים שזה מהלב או מהריאות אבל גם שום תרופה להקלת הכאב או הבחילות לא עוזרת לי לא משנה מה אז יכול להיות שזה התקף לב או משהו מסוכן? ומה הסיכויים שזה באמת זה(אני בן 16 עוד חודש) לרוב אני לא מרגיש החמרות או שינוים בתסמינים שלי והרופא משפחה עצמו גם אומר שהוא לא יודע מה זה והוא שלח אותי לבדיקת דם ועוד בדיקה נוספת בשביל לנסות להבין מה המקור של כל התסמינים

לקריאה נוספת והעמקה

עומר שלום רב, כאבים בחזה יכולים לנבוע מהמון סיבות. בנערים בגילך ,לרב זה אינו מסיבה לבבית אלא מסיבות אחרות כמו כאבים בשרירים,בסחוחסים שבין הצלעות, הגדלת רקמת השד ועוד סיבות רבות אחרות לפעמים המקור הינו בעלית החומציות מהקיבה אל הוושט בכל מקרה אם ישנו חשד כי הכאבים מוגברים במאמץ גופני(ריצה לדוגמא) חשוב לבצע גם הולטר ומבחן מאמץ טוב עשה רופא המשפחה ששלח לבדיקות נוספות. לגביי הסיכוי להתקף לב הנובע מהצרות העורקים הכליליים.... הסיכוי לכך קטן מאד בגילך בברכה ד"ר הדס

18/07/2017 | 08:58 | מאת: גיא

שלום רב, בני בן 3, בריא, ללא מחלות ו/או טיפול בתרופות. לפני כשנה, שמנו לב כי יש לו דופק "מהיר" (140-160 בערות, 100-120 בשינה). ביקרנו אצל רופא המשפחה אשר הפנה אותנו לקרדיולוג. הקרדיולוג, ד"ר שאול ברעם, ביצע לבני אקו לב שיצא תקין לחלוטין אך ציין כי - למען הסר ספק - נעשה הולטר 24. ביום א' הקרוב קבענו תור להולטר. שאלתי: איך להתנהג בזמן ההלוטר? האם לתת לו להשתולל ולהתרוצץ או לעשות "יום בית" כדי שלא ישתולל מדי? האם יש יתרון כי יתרוצץ לו ובכך הדופק יעלה ואולי - בגלל זה - יהיה סיכוי לקבל תמונה יותר נכונה בתוצאות ההולטר (אולי במאמץ יתגלו דברים שלא יראו בזמן מנוחה). האם זה נכון? אודה לתשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

גיא שלום רב, בזמן ההולטר הכי טוב זה להתנהג כרגיל. בנוסף כדאי בחצי שעה או שעה אחרונה לעשות פעילות מאומצת וכך אנחנו מצליחים לדמות חלקית מבחן מאמץ, מאד מאדד חשוב לכתוב את זה ביומן כדי שגם הרופא וגם הטכנאי ידעו שהדופק המהיר בזמן זה הוא חלק מפעיללות מכוונת(תשמרו העתק של דף היומן כי לפעמים הם "נוטים" להעלם...) בהצלחה ד"ר הדס

18/07/2017 | 08:50 | מאת: nicola

X רקע רפואי:בן 57 , pvd מ-2001 עם סתימה עורקית של רגל שמאל . Cabg 3 , מ-08/2006 , סובל מסכרת , טרשת עורקים , כולסטרול ,לחץ דם , atrial flutter ablation (12/15 +08/16 ) . בדיקות הולטר תקופתיות , תקינות .מאוזן , במצב יציב שנים רבות . בדיקת אקו לב במאמץ מלפני שנה ,– תקינה . בדיקות עיקריות של השנים האחרונות : hba1c 6.5 -7.0, ldl 55-75 . תרופות: קרטיה, טריטייס קומפ 2.50 מ"ג , איזיטרול 10 ,סטטור 5, גלוקומין(3 פעמים ביום) קרדילוק 1.25 ולפעמים קולוטל עקב תסמונת המעי הרגיז . שאלתי היא : ישנה אי הסכמה בין שני רופאים שלי ברפואת הלב בנושא שבנדון . מה עדיף לי , עם הרקע הרפואי והמשפחתי שלי (מצד ההורים) איזה תרופה עדיף לי לקחת . מה דעתך ?

לקריאה נוספת והעמקה

ניקולה שלום, אולי כדאי להפנות את השששאלה שלך לפורום קרדיולוגיית מבוגרים? בהצלחה ד,ר הדס

17/07/2017 | 10:05 | מאת: סטודנט

האם בדיקת דופק בגפיים התחתונות היא חלק אינטגרלי מהבדיקה הגופנית הקרדיולוגית?

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת הדופק הפמוראלי בהחלט כן

12/07/2017 | 14:23 | מאת: אוראל

שלום,בן 19  לפני כ9 חודשים נבדקתי אצל קרדיולוג בעקבות תחושות של דופק מהיר והחסרת פעימה מפחידה מידי פעם אקו לב- תקין אקג- תקין בדיקת מאמץ- תקין הולטר 48 שעות- תקין למעט פעימות מוקדמות בודדות מאז נעלמו התחושות ולפני חודש התחילו לחזור  בערך פעמיים או שלוש בשבוע ללא שום התראה מוקדמת אני מרגיש שהלב "נופל" או שהלב פתאום מחסיר פעימה שאחריה מלא פעימןת מהירות תחושה מפחידה לאין שיעור ! ממצב של חוסר מודעות מוחלט לדופק פתאום אתה מרגיש את הדופק כאילו עוצר או כאילו הלב נופל כיום אני חייל ולפנות לקרדיולוג זה משהו יותר מסובך.. אבל בהתחשב בכך שנבדקתי בכול הבדיקות הנל לפני 9 חודשים והם יצאו תקינות לגמרי האם יש סיבה לדאגה ? או צורך לרוץ ולנסות לקבוע לקרדיולוג? חשוב לציין שגם בזמנו שנבדקתי התחושות היו קיימות אך נעלמו לכמה חודשים וכעט חזרו תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

אוראל שלום, אתה מתאר בדיקות תקינות ,אולם החלק העיקרי בבדיקו של הפריות קצב הוא להתאים את התחושה לממצא בבדיקה. ולכן אם הבדיקות בוצעו בזמן שלא חשת דבר אין להן משמעות רבה. חשוב לגשת לרופא היחידה לתאר לו את הממצאים ואחרי בדיקה גופנית הוא יחליט עד כמה דחוף המקרה וישלח אותך להמשך בירור. עוד אפשרות היא לגשת ל טרם/מוקד/ מיון/רופא קצין העיר בזמן חופשה ולהתיחל שם את הבירור. בכל אופן תחושת "החסררת פעימה" הינה בד"כ בעקבות פעימה מוקדמת עליתית או חדרית וברוב המקרים אינה דבר מסוכן. ולכן עצתי, גש לרופא היחידה ותאר לו את המקרה בהצלחה ד"ר הדס

12/07/2017 | 23:14 | מאת: אוראל

אז זהו.שאני כן הרגשתי בזמנו את התופעות. לכן בוצעו הבדיקות! פשוט,בערך שבוע לאחר הבדיקות התופעות *נעלמו* וחזרו בחודש האחרון שוב. בערך פעמיים שלוש בשבוע. האופציןת שלי הן לקבוע תור לקרדיולוג מנ שיקח בערך 3 חודשים,או לפנות למיון/ביקור רופא. השאלה אם אתה חושב שיש בכך צורך או שזה מיותר ואפשר להמתין את ה3 חודשים לבדיקה מקצועית

שלום אריאל, כפי שכתבתי צריך תיעוד של אירוע שבו אתה מרגיש את התופעה בזמן שיש עליך הולטר ואז משווים את ההאקג שבהולטר בזמן האירוע לתחושה שלך ואפשר להבין מה מקור התחושה. אני לא חושב שנכון לקבל החלטות רפואיות על בסיס מידע חלקי גש לרופא שלך והתייעץ עמו ד"ר הדס

ניתן לבצע בישראל בדיקות גנטיות לחולי HCM?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי שלום, ניתן לבצע בדיקות גנטיות בישראל למוטציות השכיחות של HCM וגם לחלק מהמוטציות הפחות שכיחות , הענף מתפתח במהירות וישנן מעבדות גם בבתי החולים וגם מעבדות פרטיות המתעסקות בנושא, שני הגנים השכיחים ביותר הם(MYH7 (Myosin-7 (MYBPC3 (Myosin-binding protein C, cardiac type אולם אם ידוע לך על הגן הספציפי במשפחתך יהיה לך הרבבה יותר קל. בכל אופן הייתי ממליץ את הדרך להתחיל אצל הגנטיקאים בהצלחה

שלום רב בתי בת 5 וחצי חודשים הופנץה לקרדיולוג לאחר שנשמעה איוושה סיסטולית 1/6 נאמר לנו שאין צורך בטיפול אלא רק במעקב רציתי לדעת האם במצב הזה הדם מתערבב בין הצדדים וזה מסוכן? האם יש מגבלות כלשהן? והאם זה יכול להיסגר בעצמו? אשמח לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

שקד שלום רב, PFO הוא פתח נורמאלי בין עליה ימין ושמאל שקיים בתקופה העוברית ואמור להתחיל להסגר לאחר הלידה. עד גיל שנתיים שלוש יסגרו רובם אולם לפעמים לוקח קצת יותר זמן. יחד עם זאת לכ-25% מהאוכלוסיה יש PFO ולכן זה אינו מוגדר כמום לבבי אלא וריאנט אנטומי. הדם העובר בו הוא מועט ובד"כ משמאל לימין ולכן לרב אין שום משמעות . במקרים קיצוניים יכול לעבור דם מימין לשמאל ולכן קיימת הגבלה בצלילה מעבר ל-20 מטר ילדתך בריאה לחלוטין עם וריאנט אנטומי שמצריך בדיקה חוזרת סביב גיל שנתיים-שלוש יום טוב ד"ר הדס

27/05/2017 | 15:55 | מאת: רונית

בתי בת 18 גילו לה לפני 7 חודשים הפרעות קצב.טכיקרדיה עלייתית עם התעלפויות.סחרחורות.דיפקות לב מהירות וחולשה רבה.הרוב היא במיטה. ניסו 5 סוגים שח כדורים להפרעות קצב אך הל לא עזרו בכלל.אושפזה בבית חולים עקב ברדיקרדיה של 38 ו ניסו לבצע הליך של אבלציה.אך נכנסו הרעידו את הלב עם תרופות ולא ביצעו את האבלציה מכיוון שלא ידעו מהיכן יוצאות ההפרעות קצב שלה אמרו שכנראהה תצטרך קוצב לב .אך מכיוון שהיא צעירה הרופא לא מעדיף להשתיל קוצב לב. הרופא החזיר אותה לקרדילוק.רק לניסיון למרות שאופזה בגלל הכדור שגרם לברדיקרדיה. מה עושים במצב זה

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום, הפרעות קצב עליתיות אינן נפוצות בגיל הצעיר (אולם בהחלט אינן נדירות) ישנם הרבה סוגים שונים של הפרעות קצב כאילו ה"משפחה" של הפרעות אילו נקראית SVT והטיפול ממוקד לפי סוג ההפרעה הספציפי והמוקד , התעלפויות אינן נפוצות ובטח לא במיטה. אבל אם נתמקד באופציות הטיפוליות: 1. יש הרבה יותר מ-5 סוגים שונים של תרופות לטיפולים השונים וגם שילובים ומינונים שונים, לפעמים צריך הרבה סבלנות ומקצועיות כדי להגיע לשילוב האופטימאלי. 2. יש גם הרבה טכניקות שונות של זיהוי מוקד עלייתי וצריבתו, צריבה בחום, צריבות בקור מיפוי על ידי מערכות ממוחשבות וכו...ולפעמים לוקח מספר שעות עד שמגיעים אל המוקד הבעייתי והאמת היא...שלפעמים הסכנה בצריבה גדולה מהערך הטיפולי ולכן בסוף מחליטים לא לצרוב אולם לפני שמתיאשים כדאי לנסות צורות שונות, לפעמים מורידים שונים 3.דעה שניה היא לא מילה גסה ברפואה, ובמקום שמומחה אחד לא הצליח אולי אחר יצליח יותר, ולפעמים אין לנו הסבר טוב למה,אולי סתם כי "משנה מקום משנה מזל" 4. דופק של 38 תחת טיפול בקרדילוק אינו סיבה להכנסת קוצב, צריך עוד סיבות 5. אם בסוף מחליטים על קוצב....גם בזה חלה התקדמות נפלאה בשנים האחרונות המאפשרת איכות חיים טובה מאד ולכן עצתי היא לא להתיאש, להעזר בסבלנות במשך סוגי הטיפול השונים, אם לא הולך להתייעץ עם מומחה נוסף. בהצלחה ד"ר הדס

16/05/2017 | 09:11 | מאת: מודאגת

דר בוקר טוב, עברתי אקו לב לעובר אתמול באסותא הרופא אמר שהלב של העובר נראה בסדר. בתוצאות רשומים 2 דברים PDA רחב PFO רחב מה המשמעות של דברים אלה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, PFO הינו פתח קטן בין העליות שבלב, זהו פתח נורמאלי שאמור להיות פתוח בתקופה העוברית, כאשר הוא רחב מידי זה עלול להיות מלווה בבעיות נוספות אולם אני מעריך שהכוונה רחב הינה שאינו צר PDA הוא צינור המחבר בין אבי העורקים לעורק הריאה, גם הוא דבר נורמאלי בעובר,חשוב מאד לוודא שאינו צר או מפותל בכל מקרה הייתי ממליץ לשאול את הרופא שביצע את הבדיקה למה כוונת המשורר היות ואני יכול רק לשער בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, PFO הינו פתח קטן בין העליות שבלב, זהו פתח נורמאלי שאמור להיות פתוח בתקופה העוברית, כאשר הוא רחב מידי זה עלול להיות מלווה בבעיות נוספות אולם אני מעריך שהכוונה רחב הינה שאינו צר PDA הוא צינור המחבר בין אבי העורקים לעורק הריאה, גם הוא דבר נורמאלי בעובר,חשוב מאד לוודא שאינו צר או מפותל בכל מקרה הייתי ממליץ לשאול את הרופא שביצע את הבדיקה למה כוונת המשורר היות ואני יכול רק לשער בהצלחה ד"ר הדס

09/05/2017 | 20:35 | מאת: מור

שלום ד"ר, קראתי שרקע משפחתי של התקפי לב יכול להוות סיכון כאשר מישהו מבני המשפחה נפטר מהתקף לב בגיל צעיר. אז אם אבא של מישהו נפטר מהתקף לב בגיל שאינו נחשב צעיר (בין 60-65) זה כשלעצמו לא מהווה סיכון של "רקע משפחתי" ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מור, הרפואה מוצאת עם הזמן סיבות גנטיות לא מעטות להתקפי לב, לכן היסטוריה של התקף לב במשפחה מעלה את הסיכון האישי גם אם נגרם בגיל שאינו מוגדר צעיר. מוות פתאומי בגיל צעיר הוא אירוע מכונן ולכן יש מקומות ספציפים המתרכזים בנושא זה

06/05/2017 | 21:01 | מאת: HAG

שלום ד"ר, סבא רבא שלי נפטר בגיל 49 מהתקף לב . האם זה יכול להשפיע עלי ?

שלום רב, יש הרבה פעמים סיבה משפחתית למוות בגיל צעיר ממחלות לב ולכן התשובה כן, יכול להשפיע עליך, פנה אל הרופא המטפל ועדכן אותו

מזה כשנה בהפרשים זמן גדולים ובעיקר כאשר בני חולה במחלת חום ארוכה ומשמעותית בני חווה דופק מהיר ודפיקות לב (אני יכולה להרגיש בחזה) הוא מתחיל לצעוק ונבהל מאוד, בדרכ' מרגיש גם בידיים משהו ודורש נשיקות בכפות הידיים, פעם גם הרגיש בראש. הוא צועק מבוהל כאילו כואב לא אבל אומר שזה לא כאב או דקירות ומתקשה לתאר. ההתקפים האלה מתחילים בדרכ' בזמן שכיבה/שינה. היום במהלך תהליך אסטמטי לא אקוטי הוא שוב קם בצעקות. אחרי ששטפנו את ידיו הוא אמר שאצבעות הידיים מרגישות דקות. גם זה קרה לפני כחודש בתום מחלת חום משמעותית. אחרי כדקה שתיים הכל חולף. האם נשמע לבבי? איך ניתן לבדוק כאשר לא יודעים מתי יקרה התקף? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

רחל שלום, התיאור שאת מתארת אינו ספציפי דווקא למחלות לב, עליית דופק ושינו בזרימת הדם מאד נפוצים במחלות חום. יחד עם זאת , ישנם סינדרומים ( מאד לא נפוצים. בגיל הזה) שכן יכולים לקשר בין התסמינים. אחד מהם הוא תסמונת הנקראת ברוגאדה. וכדי לזהות ,כדאי לבצע אקג בזמן חום. אולם הייתי מתחיל תמיד בשיחה עם רופא הילדים כדי שיקבל את כל הפרטים המדוייקים ובדיקה גופנית מלאה ,אחריה אקג במצב "רגיל" ומשם להמשיך, אם יש צורך לקרדיולוג. ישנם מכשירים המסוגלים למדוד דופק ולשדר אקג גם כשהילד בבית ואם הסימפטומים מופיעים רק פעם בכמה שבועות עדיין אפשר כך לאבחן.... אבל זה כמובן השלבים הבאים בתהליך. בהצלחה ד'ר הדס

26/04/2017 | 14:58 | מאת: לי

אבקש לדעת מה הדופק שצריך להיות לילד בן 7 בערנות במצב רגיעה ובשינה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

דופק נורמאלי לילד בן 7 שמנוחה הוא60-95 פעימות בדקה ובמאמץ מקסימאלי עד 213 בדקה אבל....הכי חשוב לראות שהדוםק תואם למצב...כלומר ילד שעושה פעילות גופנית מאומצת והדופק שלו 70....זה לא תקין בברכה ד"ר הדס

18/04/2017 | 09:28 | מאת: לילך

שלום רב, מזה כחודשיים שבני בן ה-8 מתלונן על כאב קצר בין כמה שניות לדקה בצד שמאל של החזה. יש לציין שהוא ילד מאד אנרגטי אך הכאב מופיע לא במהלך או אחרי פעילות גופנית. אני מאד חוששת מהמצב ומעוניינת לדעת מה עליי לעשות ואילו בדיקות מומלץ שנעבור. תודה מראש, לילך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לילך, כאבים בחזה בילדים הם דבר נפוץ מאד מקור לבבי לכאב לעומת זאת,אינו נפוץ כלל. אולם היות וכולנו מכירים את סיפורי המבוגרים על כאבים בחזה ובעיות לב, נהוג לברר גם את המקור הלבבי. חשוב לשוחח עם רופא הילדים , לעבור בדיקה פיזיקלית מלאה ולשלול בין היתר בעיות בצלעות או בסחוס, הגדלת רקמת השד,מחלות ריאה וכו'. אבל הנפוץ ביותר הם כאבי שרירים. כדאי לעשות אקג, ואם רופא הילדים מתרשם שיש לברר גם את המקור הלבבי,אז כדאי גם אקו,הולטר ופגישה עם קרדיולוג ילדים בהצלחה ד"ר הדס

01/03/2017 | 12:21 | מאת: ילדה עם ASD

שלום בת שלי בת חמישה חודשים.ילדה בריאה ופעילה אובחנה עם ASD מסוג SPECTUM בגודל 9 ממ עם Large shunt וצד ימני מוגדל. אמרו לנו שהתערבות כירורגית נעשית רק בגיל שנתיים שלוש. האם יכולה להיות סיבה להתערבות יותר מוקדמת? חשוב לציין שילדה ללא סימפטומים מיוחדים ואין סימנים ללחץ ראייתי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אני מעריך שהתכוונת לSECCUNDUM ASD שהוא פגם שכיח במחיצה שבין בעליות בלב. פגם בגודל של 9 מ"מ אכן צריך להסגר, כאשר המועד המדויק תלוי בגודל הילדה,גודל הפגם ומידת ה"נזק "שגורם הSHUNT. ניתן לעשות את ההתערבויות האלה בגיל מאד צעיר אולם בד"כ מעדיפים להמתין עד כמה שאפשר. חשוב מאד לבדוק שאין מעבר לא תקין של ורידי הריאה, וכן לראות האם הפגם מתאים או לא לסגירה בצינתור ולאו דווקא בניתוח. בהצלחה ד"ר הדס

04/03/2017 | 22:48 | מאת: מירי

האם מעבר לא תקין של ורידי הראה ,הכוונה ליתר לחץ ראייתי?

שלום רב, אני מעריך שהתכוונת לSECCUNDUM ASD שהוא פגם שכיח במחיצה שבין בעליות בלב. פגם בגודל של 9 מ"מ אכן צריך להסגר, כאשר המועד המדויק תלוי בגודל הילדה,גודל הפגם ומידת ה"נזק "שגורם הSHUNT. ניתן לעשות את ההתערבויות האלה בגיל מאד צעיר אולם בד"כ מעדיפים להמתין עד כמה שאפשר. חשוב מאד לבדוק שאין מעבר לא תקין של ורידי הריאה, וכן לראות האם הפגם מתאים או לא לסגירה בצינתור ולאו דווקא בניתוח. בהצלחה ד"ר הדס

04/03/2017 | 21:26 | מאת: מירי

תודה רבה על התשובה. לפי מה מעריכים את מידת הנזק שגורם shunt? מה זה מעבר לא תקין של ורידי הריאה?

ממירי שלום, מעבר לא תקין של ורידי הריאה נקרא: ANOMALOUS LEFT PULMONARY VENOUS RETURN , באופן נורמאלי ישנם 4 ורידי ריאה שאמורים להכנס לעליה השמאלית, לפעמים אחד מהם נכנס בטעות לעליה הימנית ולכן חשוב לבדוק לפני שסוגרים את הפתח בין עליה ימין לשמאל שורידי הריאה נמצאים במקום. הנזק מה SHUNT נמדד בגודל העליה, גודל החדר הימני, הדליפה מהמסתם הטריקוספידאלי ומדידות הלחץ הריאתי ד"ר הדס

מה עושים אם יש מעבר לא תקין של ורידי הראה?

בניתוח מתקנים

רופא שעשה לנו אקו לב כתב שמבנה לב וכלי דם תקין.האם עדיין יכול להיות PAPVC?בנוסף עשינו את כל הסקירות בהריון ותמיד אמרו שהכל תקין.האם יכול להיות שיד מעבר לא תקין של עורקים ולא גילו עד עכשיו?

חשוב שיהיה כתוב שניקוז ורידי הריאה תקין, כי קשה לראות את כל הארבעה (ובאקו לב עובר עוד יותר קשה) ולכן זה יכול להתפספס, סביר להניח שהרופא שביצע את האקו הוא קרגדיולוג ילדים ובארץ יש בהחלט מודעות טובה לעניין ורידי הריאה, אולם לא מזיק לוודא לפני שהולכים לפרוצדורה התערבותית שוב בהצלחה ד"ר הדס

11/02/2017 | 19:13 | מאת: יואב

בן 20 85 קג 1.85 בריא בדרך כלל,אך מזה 4 חודשים סובל מתחושה של דופק חזק ומהיר מידי פעם במהלך היום ובעיקר תחןשה מפחידה של החסרת פעימה (שלאחריה דופק מהיר לכמה דק) עברתי את הבדיקות הבאןת מבחן מאמץ-תקין (מסקנות כושר נמןך) הולטר 48 שעות-תקין (למעט פעימות מוקדמות בודדות שלטענת הרופא תקינות לכול אדם) אקג-תקין אקו לב- תקין הקרדיולוג אמר שהתופעות לא ממקור לבבי עדיין מרגיש דופק מהיר,ומידי פעם (פעם ביןם-יומיים ) החסרת פעימה הכוונה שאני יושב ופתאום הלב שלי עוצר לרגע ואז דופק מהר או שנותן מלא דפיקות חזקות פתאום ברמה שאני מרגיש שהוא מתהפך הקרדיולוג טוען שאין מדובר במשהו לבבי אלא אולי חרדה אך קרןב משפחה שלי נפטר לא מזמן מדום לב וזה נורא מלחיץ אותי, מה הסיכויים בגילי לדבר כזה? והאם תוצאות הבדיקות התקינות יכולות להרגיע אותי ב100 אחוז שלא מדובר במשהו לבבי? והאם באמת הגיוני שפעימה מוקדמת מפחידה ככול שתיהיה לא מסוכנת במקרה שלי? תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ממה אתה מתאר, אם בזמן ההולטר לא חשת אירוע, עדיין לא נשללה לחלוטין האפשרות של הפרעת קצב ממקור עלייתי או חדרי (מתאים יותר לסוגים מסוימים של SVT . בכל אופן , ניתן להשתמש במכשיר בשם EVENT RECORDER והקליט אירוע כאשר הוא קורה ואז לדעת האם המקור הוא לבבי או לא. חשוב לזכור שגם מקור שאינו לבבי לא חייב להיות חרדה, יכול להיות הפרעות בבלוטת התריס, ביותרת הכליה או הפרשות לא תקינות של קטכולאמינים. בכל מקרה הייתי ממליץ לחזור לרופא המטפל ולהתייעץ עמו שוב יחד עם זאת צריך לזכור שהסיכוי לבעיה לבבית מסכנת חיים ביגלך כשהבדיקות שנעשו עד עתה תקינות ...הינו נמוך מאד בהצלחה ד"ר הדס

שכחתי לציין לאחר הקרדיולןג הלכתי גם לרופא משפחה בדקתי גם את בלוטות התריס ובדיקות דם רגילות ששני הדברים יצאו תקינים, הרופא משפחה טען שיכול להיןת שאני חש בהחסרת פעימה או בפעימה נוספת פעם ביום יומיים וזה לא משהו מסכן חיים אך האם באמת למרות כמה שזה מפחיד ההפרעות קצב האלה (שגם אתה תיארת שאפשריות) יכול להיות שאינן מסכנות חיים למרות הרגשתם המפחידה? אני פשוט מתקשה להאמין כי באותו רגע ההרגשה מפחידה בטירוף!

יואב שלום, אין אפשרות ברפואה לתת הבטחה ל 100% אנחנו רופאים....לא אלוהים... אני חושב שתה מספיק מוטרד מהאירועים שאתה מתאר בכדי להמשיך בירור בנידון ולכן גש אל רופא המשפחה ודבר איתו/איתה כי זאת הרפואה הנכונה. כמו שכתבתי קודם, אם לא חשת באירוע בזמן בדיקת ההולטר יש מקום לשקול EVENT RECORDER והתייעצות עם מומחה להפרעות קצב, ובמקביל לשלילת המקור הלבבי הגיוני לבדוק את שאר התחומים בהצלחה ד"ר הדס

05/02/2017 | 19:56 | מאת: רותי

שלום הבן שלי בן 15. נער מאוד גבוה מאז שנולד, אצבעותיו מאוד מאוד ארוכות ורזות. יש לו בעיות ראייה, מספר מאוד גבוה. הרופאה החליטה לשלוח אותנו לבדוק אם הוא לוקה בתסמונת מרפן. הוא סובל הרבה מאוד מכאבי ברכיים שמגיעים לו מדי פעם, וכאבים באזור הצד המיפרקים, לא כל הזמן. בנוסף הוא הולך על קצה האצבעות. אין לי מושג אם הכל קשור. כיצד מבררים אם הוא אכן לוקה בתסמונת.? הופנינו לקרדיולוג ילדים. אבקש לקבל את חוות דעתכם. תודה רותי

לקריאה נוספת והעמקה

רותי שלום רב, תסמונת מרפאן הינה תסמונת גנטית הגורמת לשינויים בררקמת החיבור בגוף, כתוצאה מכך קיימות די הרבה הסתמנויות, ילדים אילו בד"כ גבוהים, רזים, בעלי גמישות מפרקים גבוהה וכו בכדי לאבחן יש צורך במספר קריטריונים גופניים, בין היתר פגיעה עינית (ECTOPIA LENTIS ) ומעורבות לבבית (הרחבה של שורש האאורטה) ולכן טוב עשתה הרופאה שהפנתה אתכם לבדיקת עיניים ולקרדיולוג. הקרדיולוג יבצע אקו לב להערכת מבנה ורוחב אבי העורקים ומוצאו ולפי הגובה והמשל של בניכם יבדוק האם הוא עונה על הקריטריון הלבבי בהצלחה

07/02/2017 | 22:50 | מאת: רותי

תודה על התשובה רותי

בשמחה

03/02/2017 | 23:06 | מאת: דורית

בני בן 17 . טוען שדופק הלב לא בקצב סדיר.... ומרגיש לחץ מוזר באיזור החזה האם זה מצב נורמלי שדופק הלב מרגיש לא סדיר?

לקריאה נוספת והעמקה

דורית שלום, דופק שאינו סדיר יכול להיות מממצא נורמאלי בילדים אולם אינו אמור להיות מלווה בכאב. אנא פני לרופא המטפל להערכת דחיפות , הייתי ממליץ גם עך אקג והולטר ובהמשך יעוץ עם קרדיולוג בברכה ד"ר הדס

04/12/2016 | 22:29 | מאת: אנונימי

שלום אני בן 17.5 לפני כחודשיים חטפתי התקף חרדה כתוצאה מעישון קנאביס באותו פעם נתנו לי וובן וכדור להורדת לחץ דם ומאז מידי פעם תוקפים אותי כאבים בחזה ממש כמו הסימפתומים של התקף לב וכשאני הגעתי למיון עשו אקג בדיקת דם צילום חזה ואקו לב אמרו לי שהבעיה לא ממקור לבבית אם כן אז ממה זה נובע תודה מראש .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קנאביס לסוגיו השונים ידוע כגורם להפרעות קצב שונות וגם יכול לעורר הפרעות קצב רדומות בנאשים המועדים לכך, יחד עם זאת יכול מאד להיות ששאתה חווה את התגובות הפסיכיאטריות הקשורות לשימוש בחומרים הנ"ל ויכולות לבוא גם הן לידי ביטוי בתסמינים דומים. מבחינה לבבית חשוב מאד לבצע אקג אקו לב בדיקות דם לטרופונין בזמן הסימפטומים בכדי לאבחן את אחד מהדברים שיכולים להגרם ללב מהשימוש בקנאביס , לעיתים גם צריך צינתור כדי לאבחן ביות ספציפיות, יש מצבים בהם תזדקק להולטר או EVENT RECORDER כדי לאבחן הפרעות קצב שונות לגבי בעיות שאינן קשורות ללב, הן רבות ומגוונות ומערבות מערכות שונות ורבות בגופינו, ולא ניתן להתייחס לכל אחת בנפרד אלא כמכלול, ולכן מומלץ לפנות לרופא המשפחה בכדי להתחיל בירור בהצלחה ד"ר הדס

09/12/2016 | 15:30 | מאת: אנונימי

שלום שלחתי לכם כבר הודעה אבל יש לי עוד שאלה יש לי כאבים לפעמים באמצע החזה לפעמים בחזה התחתון בצד שמאל ורוב הזמן בחזה העליון בצד שמאל ממש בסוף החזה ובגרון מה זה יכול להיות? תודה מראש

20/02/2017 | 14:44 | מאת: אנונימי

שלום לדר עשיתי בדיקת מאמץ והולטר שניהם יצאו תקינות ברוך ה אבל כשאני עושה ריצה אני מרגיש כאבים חדים בצד ימין של החזה בערך בגובה אמצע החזה וכשאני ממשיך לרוץ הוא נעלם ואחרי הריצה הוא קצת חוזר האם אתה יכול לתת לי השערות מה זה תודה מראש..

שלום רב, כמו שהסברתי כבר בתחילת התכתובת קנאביס לסוגיו השונים ידוע כגורם להפרעות קצב שונות וגם יכול לעורר הפרעות קצב רדומות בנאשים המועדים לכך, יחד עם זאת יכול מאד להיות ששאתה חווה את התגובות הפסיכיאטריות הקשורות לשימוש בחומרים הנ"ל ויכולות לבוא גם הן לידי ביטוי בתסמינים דומים. מבחינה לבבית חשוב מאד לבצע אקג אקו לב בדיקות דם לטרופונין בזמן הסימפטומים !!! כלומר החשיבות היא לבצע בדיקה בזמן התחושות הספציפיות אחרת אי אפשר לדעת באופו ודאי.... ואם תזכר גם אמרתי/ כתבתי שבכדי לאבחן את אחד מהדברים שיכולים להגרם ללב מהשימוש בקנאביס , לעיתים גם צריך צינתור כדי לאבחן בעיות ספציפיות או EVENT RECORDER . ולכן החשיבות של הבדיקות הביצוע שלהן והמעקב על ידי קרדיולוג .אני מבין שפנית לרופא המשפחה בכדי להתחיל בירור, אולם הבירור ככל הנראה לא הסתיים. כאבים בחזה במאמץ יכולים להגרם ממגוון מאד רחב של סיבות ואין תחליף לקריולוג טוב שיראה את התשובות, יבדוק אותך גופנית ויקבל החלטות יחד איתך לגבי המשך הבירור או הפסקתו בהצלחה

24/11/2016 | 02:12 | מאת: אחות חדשה מהניילון

שלום רב, אני אחות חדשה ועובדת במחלקת ילדים, אשמח למספר שאלות בנוגע לאופן מדידת לחץ דם נכונה אצל תינוקות וילדים מכיוון שלא מצאתי תשובות מספקות במקורות בהם חיפשתי. להלן השאלות: א. ידוע לי שכאשר מודדים בזרוע יש למקם את השרוולית הגובה הלב, האם הכוונה לשרוולית עצמה? או שמא הזרוע אמורה להיות בזווית מסויימת כלפי הלב? כלומר.. ב. במידה ומדובר בתינוק נהוג אצלנו במחלקה למדוד ברגל. האם זה מדוייק? והאם על מנת שיצא מדוייק עליו להיות במנח שכיבה (שוב.. גובה הלב?). כמו כן האם ישנה חשיבות לגובה בו התינוק שוכב (כלומר האם שוכב על מיטה גבוהה או על בתוך עגלה). ג. ידוע לי שבמעקב לחץ דם ההנחיות הן למדידה ביד ימין על מנת לאתר קאורקיטציה של האאורטה, אשמח להבהרה כיצד מדידה רק של יד ימין (ולא גם רגל כלשהיא) יעזרו לי לחשוד במשהו.. אודה מאוד להתייחסותכם לשאלותיי, בתור אחות חדשה אשמח לעבוד במקצועיות ומתוך ידע והבנה של פעולותיי.

לקריאה נוספת והעמקה

ברוכה הבאה למקצוע הכי יפה בעולם....לב ילדים,שאלת שאלות חשובות ולמרות שהתשובה ארוכה אני אנסה לנסח אותה בקצרה יחסית.... ולשאלותייך  א. מדידת ל'ד צריכים למדוד ב 4 גפיים, ובהנחיות הקליניות של רפואת הילדים גם ממליצים לבצע מדידה כבדיקת סקר בכל ילד מעל גיל 3 שנים, לפחות פעם אחת בכל תקופת סקר....אבל לכולנו ברור שהמרחק ליישום ההמלצות עוד רחוק... ולכן אנחנו מוותרים....אבל, כשכבר מודדים חשוב שהמדידה תהיה נכונה כלומר... ההגיון הוא שכל ערכי הנורמה של לחץ דם מתבססים על מדידות ידניות בעזרת שרוול מתנפח וסטטוסקופ המונח מעל לעורק הברכיאלי בקפל המרפק. הנחת הפעמון של הסטטוסקופ במקום הדיאפרגמה עשויה להניב קולות קורוטקוף הנשמעים טוב יותר. יחד עם זאת ובגלל העומס הרב, השימוש במכשירים האוטומטיים למינהם הוא בסדר. חשוב להכין את הילד למדידה: עליו לשבת בשקט למשך לפחות 5 דקות, עם תמיכה בגבו ואזור קפל המרפק בגובה הלב .כלומר, השרוול צריך להיות בגובה הלב ( גובה הכוונה מהרצפה) ובגובה של מכשיר המדידה. יש להשתמש בשרוולית מדידה המתאימה לגודל הזרוע. התאמת השרוולית היא מרכיב קריטי בקבלת ערך לחץ דם מייצג . עבור מתבגרים יש לדאוג לשרוול מבוגר סטנדרטי כמו גם לשרוול מדידה של מבוגר גדול ולשרוול של הירך. שרוול בגודל המתאים הוא כזה שאורך החלק המתנפח יהיה 100-80 אחוזים מהיקף הזרוע המרכזית ורוחב החלק המתנפח של לפחות 40 אחוזים מהיקף הזרוע. שרוול שהוא צר מדי עלול לגרום למדידות גבוהות כזובות של לחץ דם. לאור מורכבות הנושא ושונות רבה בגודל השרוולים על ידי יצרנים שונים, קיימות המלצות של גדלי שרוול סטנדרטיים לכל קבוצת גיל ב. לגבי תינוקות.... המדידה ברגל פחות מדוייקת שכן לחץ הדם הנורמאלי ברגליים מעט גבוה יותר מאשר בידיים, ולכן במקרה של ילד חולה כאשר הסיבה למדידה היא גם סיבוכים כמו לחץ דם נמוך....הבדיקה מטעה( יכולה להראות לחץ דם תקין כשהוא בעצם נמוך). אם כבר מודדים ברגל, עדיף שהתינוק יהיה בשכיבה. אין חשיבות לגובה שהוא נמצא . ג. לגבי יד ימין וקוארקטציה..... עדיף להשתמש ביד ימין, גם לצורך התמדה וגם לזיהוי יתר לחץ דם במצבי היצרות (קוארקטאציה) של הוותין (אאורטה), שעלול להוביל למדידות תקינות-כוזבות בזרוע שמאל. הסיבה לכך היא שרב הקוארקטציות נמצאות באזור האאורטה שאחרי הפיצול של הsubclavian הימני ולפני השמאלי ולכן לחץ הדם ביד ימין יהיה גבוה ובשמאל לא.... בהצלחה!!!

29/11/2016 | 11:49 | מאת: אחות מנויילנת

על התשובות המקיפות וההסברים המפורטים.