פורום קרדיולוגיית ילדים

הפורום מיועד להתייעצויות בנושאים מגוונים בקרדיולוגיית ילדים: אוושה, פגמים מולדים (ASD ,VSD ועוד), הפרעות קצב, מחלות לב נרכשות בילדים - כולל אבחון אצל עוברים.

השירות לקרדיולוגיה ילדים בבי"ח אסף הרופא קיים מ-1998. המסגרת הוקמה כמרכז אזורי לאבחון וטיפול במומי לב מולדים בילודים ומבוגרים במכון הלב בבי"ח אסף הרופא.

במהלך השנים גדל השירות וכיום מתבצעות במסגרת זו מעל 1,500 בדיקות אקו לב ומאות ייעוצים ואבחונים, ביניהם אקו לב עובר, הולטר, מבחן מאמץ ועוד.

.
223 הודעות
218 תשובות מומחה

מנהלי פורום קרדיולוגיית ילדים

שלום, אני בת 31, הריון ראשון, שבוע 23, סקירה מוקדמת ומאוחרת - תקינות. בצעתי בדיקת אקו לב עוברי עקב נטילת התרופה למיקטל. בבדיקה הרופא ראה דליפה קלה במסתם הטריקוספידלי. אבקש לדעת מה המשמעות? האם הדליפה יכולה להיפתר לאחר הלידה? מה הפרוגנוזה השכיחה לממצא מסוג זה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי אינה ממצא נדיר וקיימת בערך באחד מכל 13 עוברים.במקרה ש TR מלווה במומים נוספים או בשינוי גנטי יש לכך משמעות רבה אולם כאשר הדליפה היא קלה ואינה מלווה בממצאים לבבים נוספים,בדרך כלל אין הרבה משמעות לממצא וסביר להניח שהממצא לא ישפיע על הילוד.. בברכה ד,ר הדס

תודה על המענה ד"ר. אבקש לדעת האם מדובר בתופעה שיכולה להסתדר מעצמה לאחר הלידה?

כפי שכתבתי קודם, התופעה יכולה לחלוף מעצמה אולם זה תלוי ברמת הדליפה, במומים הנלווים אם קיימים ובגנטיקה בהצלחה ד,ר הדס

18/06/2018 | 22:04 | מאת: שיראן

שלום, הריון תאומים שבוע 19 אחרי ivf. בסקירה ו א.ס נוסף אותר מום לב מורכב av-canal וחשד להטרוטקסיה. גם הרופא אמר שהכבד והכיבה נמצאים הפוכים, הכבד במקום הכיבה והכיבה במקום הכבד. מה זה אומר?? האם זאת בעיה קשה?? הרופא אמר שיש סיכוי שהעובר לא ישרוד בבטן או לא ישרוד בחיים כי זה יעבור הרבה ניתוחים. כשהייתי בשבוע 12 עשיתי צילום שיניים האם יכול שזה השפיע על העובר??? אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, ומה שיותר קשה שהם תאומים, האם יש סיכוי שהפלה או אם העובר לא שרד בבטן ישפיע על השני?? מקווה שתסביר לי הכל. בשבוע הזה יש לי אקו לב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירן, AV CANAL או בשמו העדכני ATRIOVENTRICULAR SEPTAL DEFECT הינו פגם הכולל את המחיצה בין העליות ובד"כ גם את המחיצה בין החדרים, יש בו רמות שונות והמום עצמו יכול להיות קל בינוני או קשה בתלוי גודל הפגם ומעורבות המסתמים. הביחה הנוספת היא שמום זה מתלווה בד"כ לתסמוונות גנטיות הפוגעות במערכות שונות. לגבי הטרוטקסיה גם כאן הסיפור מורכב שכן מאד תלוי מה גודל ומצב החדרים ולא רק צורת החיבור בינהן. פרט לכך הטרוטקסיה מערבת גם היא מערכות שונות. שורה תחתונה, רק לאחר יעוץ מלא עם קרדיולוג ילדים המומחה באקו לב עובר ניתן לדון על הסיכונים והסיכויים לעובר עד הלידה ולאחריה בהצלחה ד"ר הדס

08/06/2018 | 01:38 | מאת: טל

בתי בת 5, חולה בסוכרת נעורים מזה כשנה וחצי. בבדיקות דם נמצא כי הכולסטרול הוא 220 והכולסטרול הטוב הוא 76. אני מודאגת מהתוצאה. האם בצדק? האם להעמיק את הברור?

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, אם בבדיקת הכולסטרול הכוונה שלך היא שה LDL הוא 220, זהו ממצא בהחלט לא תקין ועונה חלקית על קריטריונים של היפרכולסטרולמיה משפחתית(יחד עם היסטוריה משפחתית חיובית ותשובה כזו בבדיקות חוזרות למרות טיפול בדיאטה). בגיל 5 לא נהוג עדיין להתחיל טיפול תרופתי אולם בהחלט אפשר לדבר על תזונה נכונה. אנא פני עם הממצאים לרופא הילדים שיפנה אתכם למסלול התזונתי וימשיך בירור בכוון המטבולי. בהצלחה ד"ר הדס

27/04/2018 | 00:57 | מאת: חופית

הייי הייתי בסקירה מוקדמת וברוך השם הכל תקין חוץ מי שהרופא המסקר אמר לי שיש לעובר נוזל פריקדיאלי במכמות קטנה ושלח אותי לעשות אקו לב עוברי האם אפשר הסבר מה זה אומר והאם חלילה זה מסכן את העובר

לקריאה נוספת והעמקה

ופית שלום, נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות .וכך יוכל גם הוא ובעיקר גם אתם לישון בשקט. בברכה ד"ר הדס

שלום רב, בני בן 4 עם מחלת חומר לבן ללא כותרת. בעבר היה חשד לבעיה לבבית נעשה אקו לב שהיה תקין (בגיל שנתיים). לפני 4 חוד' פעם ראשונה שנתקלנו בבעיה הילד היה באשפוז עקב החמרה בתסמינים נוירולוגים במהלך האשפוז ניתרו אותו עקב חום גבוה וחשד שיתפתח אירוע נוירולוגי (חשד למחלה מיטוכונדריאלית), בזמן הניתור הילד קפץ משינה התלונן על כאבי חזה כאשר הדופק נע ביו 178 - 200 וירידה בסטורציה נשלל אירוע לב. בשבוע האחרון כמעט כל יום מספר פעמים ביום הילד מקפיץ דופק לאזור ה 150 פעם אחת קפץ ל 178 (נמדד במכשיר סטורציה) מרבית המקרים היו במנוחה או בפעילות קלה בלבד. שאלותי הן: 1. מה יכול ליצור את התנודות האלו? 2. מה ניתן לעשות כדי למנוע אותם? 3. האם יתכן שהמקור הוא למעשה נוירולוגי ולא לבבי?

לקריאה נוספת והעמקה

נחמה שלום, אנסה לעשות קצת סדר בבלגאן. 1. לפני ששמים כותרת של הפרעות קצב ומחפשים מחלות המקשרות בין לב למח צריך קודם להבין האם באמת יש הפרעות קצב לב היות ותנודות דופק סביב ה150 הן נורמאליות בילדים בני 4 אשר מסוגלים במהלך התרגשות גם ללא פעילות גופנית להגיע לדופק של 200. יש צורך לבצע בירור לבבי שכולל אקג אקו לב והולטר עם יומן אירועים ככה שבזמן תיעוד של דופק מוגבר נוכל להבין מה היה מצב הילד וגם נוכל לראות האם יש מקור לא תקין לדופק זה. 2. במקרה שתמצא הפרעת קצב ניתן לטפל בחלק מאד גדול מהן בין אם בתרופות או יותר מאוחר בצינתור אלקטרופיזיולוגי 3. לגבי מקור התופעה, זה בעיה מורכבת יותר היות ישנן תעלות אשלגן הקיימות הן במח והן בלב ויכולות לעשות הפרעות קצב וגם פגיעה מוחיתת. אולם למח ישנה אפשרות של שליטה על קצב הלב גם ללא בעיה לבבית ולכן לא בטוח שיהיה קל למצוא מקור בודד למצב ולכן: אני ממליץ לעשות בירור לבבי בהתייעצות עם מומחה להפרעות קצב לב ילדים ולאט לאט לפתור את הבעיה המורכבת. וחשוב לזכור שמבחינת הלב בד"כ יש פתרון בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התגובה המהירב

בהצלחה

26/02/2018 | 20:53 | מאת: רותם

?????

.

הרופא פה עונה לכולם בזמן

תודה רבה

26/02/2018 | 18:33 | מאת: רותם

האם הפורום פה פעיל כי לי לא עונים אולי יש אצלי תקלה

רותם שלום, הפורום פעיל, , אשמח לענות על שאלתך בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 18:04 | מאת: רותם

מדוע רק לי אינך עונה

רותם שלום, אנא שלחי את שאלתך כדי שאוכל לענות בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 17:07 | מאת: יואב

מה הפירוש להיצרות מסתמים בפענוח תוצאות אקו? בברכה

יואב שלום, למסתמי הלב יכולת פתיחה מסויימת, כאשר היכולת הזו נפגעת מסיבות שונות אנחנו מדברים על הצרות מסתמית. להיצרות במסתמים שונים ישנן השלכות שונות על התפקוד הלבבי ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:58 | מאת: רותם

כתבתי שאלה ב12.2 שלא נענתה עד היום

שלום רותם, אנא כתבי את שאלתך ואשמח לענות בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:44 | מאת: רותם

כתבתי פה שאלה ב 12.2 שלא נענתה

רותם שלום, ב12.2 לא מופיעה שאלה בפורום,אשמח לענות ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:37 | מאת: שיר

אבל ההפרשי לחצים יכולים לגרום שזה ייסגר גם בגיל שנה?כי ממה שהבנתי זה בדרכ קורה בגיל שנה .. זה לא קשור לגדילה של הילד שעם הזמן זה פשוט נסגר?

שיר שלום, נכון שבד,כ עד גיל שנה הוא נסגר, וגם נכון שהפרשי הלחצים יכולים לסגור אותו בגיל שנה ולרב אפילו בחודש הראשון לחיים. אולם ישנם מצבים שלוקח לו יותר זמן להסגר. ואז השינויים המתמשכים בהפרשי התנגודות יעזרו לנושא הזה. זה לא קשור בד"כ לגדילה של הילד ,בניגוד לASD שהוא פגם במחיצה שכאשר הוא נסגר זה כחלק מגדילה של המחיצה כחלק מגדילת הילד מקווה שעשיתי קצת סדר בבלאגאן ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:33 | מאת: דניאל

האם ישנה בדיקה ספציפית לאבי העורקים?

לקריאה נוספת והעמקה

יש מספר בדיקות לאבי העורקים. תלוי מה השאלה לגביו והמיקום של הבעיה, בכל אופן אקו לב הוא בדיקה טובה, CTA וכמובן MRA בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 17:13 | מאת: דניאל

תודה על התשובה

.

26/02/2018 | 15:25 | מאת: שיר

שלום רב רציתי לשאול מה גורם ל pfo להיסגר? ומדוע לוקחות לכך שנתיים שלוש להיסגר?

שיר שלום, ההסבר הוא קצת מורכב אבל אם ננסה לפשט את העניין, PFO אינו פתח רגיל כי אם מאין מדף (FLAP) שנע כחלק מזרימת הדם דרכו .בשל הפרשי הלחצים המשתנים ושינויי התנגודת בין מערכת הדם מצד ימין לצד שמאל מדף זה מתנפנף ,נפתח ונסגר עד אשר הפרשי הלחצים מגיעים לרמתם במבוגר (בערך בגיל 3 שנים) ואז אם ישנה אפשרות שייסגר זה יקרה. ואם לא הוא לא יסגר ולהיפך,עם כל עשור יגדל מעט בברכה ד"ר הדס

25/02/2018 | 13:44 | מאת: אמה

אני בת 16 עוד חודש וב3 שבועות האחרונות סובלת מכאבי בטן כאשר אני לא אוכלת יש לי גם דופק לפעמים 126 ולפעמים נמוך בסביבות 69 חום 35.8 ומאוד קר לי מה זה יכול להיות ??

לקריאה נוספת והעמקה

אמה שלום רב, כאבי בטן יכלים להגיע ממקור לבבי אולם לא כל כך בתסמינים שאת מתארת. דופק 69 הוא נורמאלי במנוחה ודופק 126 הוא תקין כאשר מתבצע מאמץ כלשהוא. חום סביב 35.8 אינו תקין אולם גם זה תלוי בהרבה מאד גורמים. מבחינה לבבית אני לא רואה בסימפטומים שתיארת מקור לבבי מיידי אולם ניתן להרחיב את הבירור על ידי פניה לקרדיולוג וביצוע מספר בבדיקות כמו הולטר,אקג ואקו לב בהצלחה ד"ר הדס

25/02/2018 | 19:26 | מאת: אמה

הדופק 126 היה במנוחה

דופק 126 במנוחה מלאה אינו תקין. יחד עם זאת אם היתה סיבה לעליית הדופק כמו כאב , אחרי ארוחה, שינוי תנוחה משכיבה לעמידה, מתח נפשי כל אלה יכולות להעלות דופק. אם היה במנוחה לחלוטין- לכי לקרדיולוג להבדק

18/02/2018 | 18:42 | מאת: עדי

עשיתי היום אקו לב עובר לאחר שבסקירה המורחבת הרופא לא הדגים את הקשת הדוקטלית והאאורטלית. גם באקו לב עובר ההדגמה שלהם לא היתה מספקת והוא אמר לי לחזור עוד 3 שבועות. מה זה אומר? איזה חלק חסר להם? מה הם לא רואים והאם זה נחשב מום שבגינו צריך לבצע הפלה?

לקריאה נוספת והעמקה

הקשת האאורטאלית הינה חלק מאבי העורקים(המקום ממנו יוצאים עורקי הצוואר והעורקים לכוון הגפיים. הקשת הדוקטאלית הינו חיבור כלי דם בשם DUCTUS ARTERIOSUS אל אבי העורקים. הדוקטוס הוא כלי דם שמחבר בין עורק הריאה ואבי העורקים. 2 עורקים אלה חשובים ביותר להתפתחות העובר ובד"כ אם יש פגיעה בהם נראה גם פגיעות שונות במערכת הלב והדם. בחלק לא קטן מהמקרים קשה מאד לראות פגיעות בכלי הדם ומה שקורה זה ש"לא רואים" . לגבי הפלה...אין דבר כזה "צריך לבצע" ההחלטה תמיד היא בידי ההורים, הרופא המטפל מייעץ לגבי הסיכונים והפתרונות יחד עם זה יש לא מעט מצבים שבגלל מנח העובר, גודלו, ויכולת החדירות של האולטראסאונד דרך בטן האם יהיה קשה להדגים את המערכת הזו למרות שאין כל בעיה. לחכות 3 שבועות זה לא קל, לפעמים בסוגיות כאילו כדאי להתייעץ עם בעל מקצטע נוסף בהצלחה ד"ר הדס

10/02/2018 | 09:11 | מאת: אמא

ילדה בת שנתיים עם PS מפל עד 30 האם זה יכול להיעלם? האם יש מקרים שהמפל יורד לגמרי? תודה

שלום רב, מפל של 30 על פני מסתם ריאתי מוצר מוגדר קל מאד בעיקר אם אינו מלווה במומים נוספים. בגיל שנתיים הוא עדיין ממשיך לרדת ויכול להמשיך לרדת עד סיום העשור השני לחיים. האם יעלם לחלוטין....לא סביר , אולם יכול עוד לרדת וככל הנראה לא יפריע לה במהלך החיים ,לא לפעילות ספורטיבית,לא ללידה ולא בסיכון יתר להפרעות קצב . בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:52 | מאת: דניאל

באיזה ביח אפשר לעשות אקו לב עוברי?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, אקו לב עובר ניתן לעשות ברב בתי החולים. אצלנו באסף הרופא המומחים בנושא זה הם ד"ר גורדין וד"ר ברעם בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:35 | מאת: בר

היי דר מחכה לתשובתך קצת בלחץ

לקריאה נוספת והעמקה

אסביר שוב, אין סיבה ללחץ.גם אם ישאר לכל החיים PFO אינו מחלה, אינו מום לבבי אלא צורה אחרת של אנטומיה תקינה. בגיל המדובר קיים סיכוי של כ 75% שיסגר, זה יכול לקרות עכשיו יכול בעוד חודש יכול בעוד שנה ויכול גם סביב גיל 3-4 שנים. אם לא נסגר עד גיל 4 שנים כנראה לא יסגר. ושוב,אין שום סיבה להיות בלחץ סביר להניח שיקח קצת זמן והוא ייסגר וגם אם לא זה אינו מום לבבי שבת שלום ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:54 | מאת: בר

ממש ממש מודה לך הצלחת להרגיע סתם חרדה מיותרת

אני שמח בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 13:11 | מאת: בר

סליחה שוב על השאלה הנוספת אמרת בגדלים אלה לא תמיד רואים..מה הכוונה?את ה 1ממ הקרדיולוג כן ראה

03/02/2018 | 13:22 | מאת: בר

התכוונת שבשל העבודה שזה ככ קטן קשה לראות את ההדרגתיות של הסגירה ?אבל היא בכל זה קיימת?

.

שלום אני בשבוע 33 הקורדיולג אמר שיש התעבות קלה בין המחציה בין החדרים וסינוס קורוארי רחב ורופא הנשים שלי אמר שאקו לב תקין וגדול הלב תקין יחסית לבית החזה אני מודאגת אני עשיתי מי שפיר תקין והסכרת תיקן אני מוסיפה עותק מהכתבים אני מבקשת עזרתכם ומה הטיפול אחרי הלידה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הרחבה של סינוס קורונארי כמו גם התעבות קלה של המחיצה הינם שינויים שיכולים להיות מחד ללא כל משמעות ומאידך לבוא בשילוב עם מומי לב נוספים. ולכן החשיבות הרבה בביצוע בדיקות נלוות. הטיפול לאחר הלידה תלוי בשינויים העוברים על הלב במהלך הזמן עד הלידה וגם לאחריה. אם אין מומים נלווים,וכאשר במחיצה בעלת התעבות קלה בלבד בד"כ מדובר במעקב בלבד. לכבי הגדלת הסינוס הקורונארי חשוב לשים לב שאין כלי דם נוסף המנקז אליו. אני לא יודע מתי בוצעו הבדיקות אולם אם יש ספיקות ניתן לחזור על הבדיקה על ידי מומחה לאקו לב עובר. ישנם לא מעט כאלה באיזורים שונים בארץ.כמו למשל אצלנו במרכז הרפואי אסף הרופא כחלק מהמערך של גניקולוגיה/יולדות. בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התשובה אני עשיתי את הבדיקות בחודש שעבר שהייתי בשבוע 28 האם מה שכתוב במכתב מהקו רדיולוג אומר שיש מומ לב והאם זה משפיע על חיי העובר אחרי הלידה אני שאלתי אותו אבל הוא מאוד אדיש ורצוה שתעזור לי להבין את המצב תודה

מהא שלום, התעבות המחיצה בשבוע 28 אינה דבר תקין וגם הרחבה של סינוס קורונארי מצריכה הסבר.אם אני יוצא מנקודת ההנחה שכל מה שניתן לצפות בשבוע 28 אכן ניצפה ואין לעוברך כל מום נוסף אז יכולות להיות 2 אפשרויות: 1. שהממצאים יעלמו עד הלידה 2. שלא יעלמו וידרשו מעקב או טיפול אי אפשר באמת לדעת אם זה לכאן או לכאן אולם היות והלידה צפויה רק בעוד שחודש וחצי ואין הסכמה בין בקרדיולוג לגניקולוג אני חושב שיש הגיון ביעוץ נוסף אצל מומחה לאקו לב עובר. יש רבים וטובים כאלה שגם יסבירו לך בפרטי פרטים. בהצלחה

02/02/2018 | 19:04 | מאת: בר

תודה לך על תשובותיך... ממה שקראתי הבנתי שגודל של 3 ממ לוקח לו יותר זמן להיסגר מאשר גודל של 1 ממ אין הדבר נכון? האם הפתח נסגר בהדרגה או שבפתאומיות? תודה לך..

ברב המקרים הפתח נסגר בהדרגה נביחנת ציר האורך אולם בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה, בכל אופן בשלב מסויים הפתח הקטנטן שנשאר "נדבק" למקום. לפעמים הוא עדיין זז קצת אבל בלי זרימת דם.

03/02/2018 | 13:13 | מאת: בר

לא הבנתי את המשפט בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה?

.

02/02/2018 | 16:23 | מאת: בר

תושה על תשובתך אבל בכל זאת גודל של 1 ממ לא אמור להיסגר יותר מהם מגדלים אחרים? עד גיל שנה ש סיכוי שיסגר?

זה לא ממש משנה אם הוא 1 או 2 או 3 מ"מ ולכן צריך רק להתעזר בסבלנות, לפעמים נסגר תוך שנה ולפעמים שנתיים ולפעמים גם יותר ד"ר הדס

02/02/2018 | 14:25 | מאת: בר

לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז? לא הופיעה התשובה שלך..

בר שלום, PFO הוא פתח קטן בין העליות , הוא דבר נורמאלי לחלוטין בעוברים ואמור להסגר עד גיל שנתיים. כמעט ב 25% מהמקרים הוא לעולם אינו נסגר וכפי הידוע היום, חיים איתו בנחת.יחד עם זאת הרבה פעמים אנחנו מייעצים לבוא לביקורת בגיל חצי שנה כי יש לא מעט פעמים שבהם הוא נסגר מוקדם וכך יורד הנטל מכתפי ההורים. אולם העובדה שהוא עדיין לא נסגר אין משמעותה ששהתנהלות היא לא כבדרך כלל . שורה תחתונה...לחכות לגיל שנתיים ולפעמים אפילו שלוש. וגם אם לא...זה לא באמת סיבה לדאגה בהצלחה ד"ר הדדס

02/02/2018 | 16:01 | מאת: בר

תודה על תשובתך רבל בכל זאת גודל של 1 ממ זה לא משהו שאמור להיסגר יחסית מהר הרי התינוק גדל...

האם יש סיכוי טוב שיסגר בגיל שנה?

.

דר הדס שלום לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז

היי אני לא רואה את תשובתך בנושא

בטעות רשמתי גדול 1 ממ הכוונה שנשאר בגיל חצי שנה אותו גודל של 1 ממ

ראה תשובה

08/01/2018 | 22:50 | מאת: רעיה

תודה

.

שלום, בעקבות תלונותיו של בני בן ה- 10 על כאבים בחזה ,נעשתה לו בדיקת הולטר לב. התוצאה מדאיגה אותי מאוד. נקבע תור לרופא לעוד 3 שבועות .אשמח אם תסבירו מה משמעות התוצאה ועד כמה היא מדאיגה. להלן התוצאה: בשעות הערב נצפו קטעי סינוס טכיקרדיה במהירות של עד 167 פעימות לדקה.קצב סינוס סדיר.מהירות ממוצאת 68 פעימות לדקה.מהירות מינימלית עד 51 פעימות לדקה עם קטעי סינוס אריטמיה מרווח r-r עד 1.3 שניות.

לקריאה נוספת והעמקה

רעיה שלום, השאלה הראשונה היא האם בזמן שביצע את ההולטר חש את דפיקות הלב המוכרות והאם זה מתאים לקטע מסויים בהולטר. אם לא חש בתלונות הרי שסביר שההולטר הינו חסר משמעות.... בעיקר השאלה האם קצב הלב מתאים לסיטואציה שהרי לכולנו דופק מהיר יותר בפעילות גופנית ודופק איטי יותר במנוחה מלאה. ויחד עם זאת, בכדי לתרגם משפה רפואית לעברית... סינוס טכיקרדיה הינו קצב לב מהיר שהוא דבר נורמאלי בפעילות גופנית, כלומר אם בשעות הערב הנער עלה וירד במדרגות אז דופק 167 הוא תקין לחלוטין. המונח סינוס מתאר את מסלול ההולכה התקין שבלב. דופק ממוצע של 68 תקין לחלוטין לילד בן 10 וכנ"ל דופק מינימאלי של 51 בתנאי ששניהם ללא סימפטומים ובשניהם הקומפלקסים תקינים. סינוס אריתמיה הוא תופעה נורמאלית לחלוטין, מופיעה יותר בילדים ומתבגרים ובעצם מתארת את שינוי הדופק בזמן הנשימה. מקווה שאת קצת פחות מודאגת עכשיו בברכה ד"ר הדס

29/11/2017 | 09:30 | מאת: יהודית

נכדי בן 3 עם אפילפסיה ומקבל תרופות אך עדין לא מאוזן נשלח לאקג ואלה התוצאות: ecg whithin normak limits negativ T wave in right precordial lead-juvenile pattern אשמח לשמוע חוות דעתכם

לקריאה נוספת והעמקה

יהודית שלום רב, תיאור האק"ג הינו תקין לחלוטין. (WITHIN NORMAL LIMITS ) בילדים לפני גיל ההתבגרות(JUVENILE) יש ממצאים כמו היפוך גלי T בחיבורים הימניים(RIGHT PRECORDIAL LEADS ) ולכן כאשר המערכת מפענחת את האקג נרשם המשפט הנ"ל מאחל בריאות שלמה, בברכה, ד"ר הדס

30/11/2017 | 04:42 | מאת: יהודית

תודה רבה

בבקשה

21/11/2017 | 15:01 | מאת: לימור

שלום, הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים. מצרפת את סיכום הביקור האחרון שביצענו ביוני. הביקורת הבאה נקבעה לשמונה חודשים לאחר ביקור זה (פברואר שנה הבאה) בינתיים הילדה צריכה לעבור ניתוח פזילה (שכולל הרדמה מלאה) ביוני נאמר שאין מניעה לעבור ניתוח, אולם מאז עברו כמה חודשים ואנחנו יותר קרובים למועד המעקב מאשר למועד הבדיקה. אני לא יודעת מה לעשות, האם לדחות את הניתוח? האם יש לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

לימור שלום, לא צרפת את הבדיקה ד"ר הדס

21/11/2017 | 19:38 | מאת: לימור

מנסה שוב לצרף את הקובץ

21/11/2017 | 19:46 | מאת: לימור

מעתיקה את סיכום המעקב האחרון: באקו לאחר הלידה הודגם PFO נמצא בנוסף PS א.ק.ג - קצב סינוס 130 לדקה עם RSR בV1 מקטע PR QTC תקינים אקו לב - מנח וחיבורים תקינים, גודל ותפקוד תקינים המחיצות שלמות, לא הודגם PFO המחיצה הבין חדרית נראית שלמה, חדר ימין אינו מעובה, הודגם TR קל בלבד לא ניתן למדידה, המסתם הראתי עושה תנועת כיפה מפל מכסימלי על פניו 40-45 ממ"כ ללא PI זרימה טובה לעורקי הראה, חדר שמאל תקין במבנהו ובתפקודו זרימה תקינה ובמצוא החדר השמאלי בקשת האאורטה ובאאורטה הביטנית קולטרל זעיר מהאאורטה היורדת. הודגמו העורקים הקרונריים במוצאם תקינים, החזר ורידי תקין ללב.

שלום לימור, לפי מה שמתואר מדובר על מסתם ריאתי מוצר ו"כיפתי" כלומר נפתח ככיפה ולא עד הסוף. מדידת המפל על פניו מגדירה אותו כ קל עד בינוני (קל זה עד 40, בינוני 40-60) . ישנו כנראה גם חיבור קטן נוסף בין אבי העורקים לעורק הריאה (סביר להניח שהוא שארית עוברית שלא משנה דבר) אם אין דברים נוספים במערכות אחרות סביר להניח שאין מניעה לביצוע הרדמה תוך ניטור כמקובל. אולם יש צורך לשאול את המרדים האם הוא רוצה אישור ספציפי מהקרדיולוג(כי בד"כ הם רוצים אחד כזה) בהצלחה ד"ר הדס

21/11/2017 | 20:01 | מאת: לימור

תודה רבה על המענה המהיר! הקרדיולוג נתן אישור ביוני. אבל הבנתי שיכולים להיות שינויים מבחינת הצרות המסתם. האם כדאי לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח?

בגיל הזה ובמצב המסתםהמתואר לא צפוייים שינויים מהותיים, המפל יכול קצת לעלות וקצת לרדת אבל לא צפוי לעבור כל כך מהר מקל-בינוני ל-קשה ולכן אני לא חושב שצריך הערכה חדשה....אבל כמובן...מי שמחליט זה המרדים ולכן כדאי לשאול אותו כדי לא להגיע למצב של יום לפני הניתוח ופתאום צריך הערכה נוספת ד"ר הדס

05/11/2017 | 04:48 | מאת: יעל

בזמן האחרון יש לי מעין פעימת לב חזקה כזאת ולפעמים חולשה קלה לכמה שניות ואז זה עובר. היה לי את זה לפני כמה שנים וכל הבדיקות שעשינו היו תקינות הפעימות לב לא קשורות לפעילות גופנית ומופיעות גם בזמן מנוחה בת 18 גובה 174 משקל 63

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעל, פעימה מוקדמת בין אם היא ממקור חדרי ובין אם היא ממקור עלייתי, בדרך כלל אינה מלווה בסימפטומים.יחד עם זאת יש אנשים שכן חשים בה. בכדי להבדיל בין בעייתי ולא בעייתי יש צורך בבירור על ידי קרדיולוג ( עדיף מומחה לקצב לב) שכולל בהתחלה אקג,אקו לב,הולטר ומבחן מאמץ. מאד חשוב לתעד מתי בדיוק קיימת התחושה הבפציפית המדוברת, כדי שיהיה אפשר להשוות בין התחושה שלך לתרשים האקג וכך לתת לך הסבר בברכה ד"ר הדס

29/10/2017 | 14:34 | מאת: גל

שלום רב, הריני בהריון שבוע 31 עם סכרת הריון. בעקבות אקו לב עוברי נמצא הממצאים הבאים: מחיצה הין עליתית PFO גדול מהרגיל ומחיצה בין חדרית VSD מוסקולרי אפיקלי אשמח לדעת מה ההשלכות של הממצאים שהתגלו? ובמידה ו VSD לא נסגר וכן גם ה- PFO מהן ההשלכות? והמשך טיפול? האם ממצאים אלו יכולים לנבוע כתוצאה מסכרת ההריון?

לקריאה נוספת והעמקה

גל שלום, PFO הינו פתח טבעי בעין העליה הימנית והשמאלית, ולעומתו VSD הינו פגם במחיצה בין החדר הימני והשמאלי. כלומר...PFO הוא דבר טבעי, וקצת קשה לאמר למה התכוון הסוקר כשאמר "גדול מהרגיל" אבל בכל מקרה, אם אינו מפריע לזרימת הדם במהלך ההריון בד"כ אינו בעייתי, וברב הילדים נסגר עד גיל שנתיים, יחד עם זאת בכ-25 אחוז מהמקרים הוא נשאר פתוח לכל החייםואז ההחלטה מה לעשות איתו תלויה בהרבה משתנים ולא ניתן לחזות אותה כעת. לגבי ה VSD , המיקום הרירי אפיקאלי הוא מיקום נפוץ ואם הוא מאד קטן יש סיכוי טוב שייסגר לבד. האם ייסגר עד הלידה או לאחריה...גם את זה קשה לנבא כרגע, אולם ההשלכות לגביו תלויות בגודלו, במיקום המדוייק שלו ובתנגודת הריאתית שתהיה לאחר הלידה. לפי נתונים אילו ניתן יהיה להעריך האם יסגר לבד, יזדק לטיפול תרופתי או במקרים הפחות שכיחים יזדקק לתיקון. VSD ככלל הוא אחד ממומי הלב המולדים הנפוצים יותר באמהות עם סוכרת. בכל מקרה הייתי ממליץ לדבר עם הסוקר שביצע את הבדיקה כדי לקבל את הפרטים המדוייקים ועל פיהם להבין טוב יותר פרטנית במקרה שלך. בהצלחה ד"ר הדס

01/10/2017 | 18:56 | מאת: סאן

שלום רב, בבדיקת אקו לב עובר שנעשתה כתוצאה מחשד לVSD ניכר כי הבדיקה תקינה. אך משהו שכתב הד"ר תפס את עיני ורציתי לדעת מה היתה כוונתו. "יש לציין במבט AP פגם מילוי אחורי במסתמי AV, אולם במבט הצג הודגמה מחיצה שלמה הן באזור פריממבנוטי והן באזור מסתמי הAV" אשמח לדעת מה המשמעות והאם יש ממה לחשוש? תודה מראש וחג שמח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קצת קשה לדעת בדיוק למה התכוון המשורר, והכי טוב זה פשוט לשאול את הרופא שבדק,אני משוכנע שישמח לתת תשובה, אולם יכול להיות שהכוונה היא לממצא שנקרא CLEFT MITRAL VALVE שהוא פגם באחד העלים של המסתם במיטראלי (בין עליה וחדר שמאל) ממצא זה מגיע ברב המקרים יחד עם פגם במחיצה בין החדרים אולם קיים גם כממצא עצמאי ואז בחלק מהמקרים ישנה שכיחות גבוהה יותר של ממצאים לבבים אחרים...אולם גם זה לא תמיד. קצת קשה לי לומר לך האם לחשוש או לא, הכי טוב באמת לשאול את הרופא שבדק למה התכוון. בהצלחה ד"ר הדס

01/10/2017 | 22:53 | מאת: סאן

בבדיקה היה נראה שהוא מרוצה מאוד ושהכל נראה תקין לחלוטין וכשקראנו את האבחנה קצת הפריע לנו המשפט. השאלה אם כשכתב "אולם הודגמה מחיצה שלמה הן באזור פריממברנוטי והן באזור מסתמי ה AV " הוא לא הפריך את קיום הפגם שראה במסתמי AV דרך מבט AP? מה ההבדל בין 2 הצגים? סליחה על השאלה החוזרת פשוט לא אפשרי להשיג את הרופא הבדיקה היתה בוולפסון ואנחנו מהצפון.

שוב שלום, כדי לקבוע שפגם אכן קיים ואינו פשוט ארטיפקט של המערכת (היות והאקו היא מערכת מוגבלת וישנם פגמים היכולים להראות תקינים ולהיפך) יש צורך להדגים אותו לפחות ב-2 מנחים שונים. ככל הנראה הבודק לא הצליח להראות אותו בשני מנחים ולכן כתב את מה שכתב. אולם שוב...זו השערה לגבי מה שכתב...טלפון קצר יפתור לכם את החששות בהצלחה ד"ר הדס

02/10/2017 | 07:08 | מאת: סאן

הבנתי..תודה על המענה המהיר והמפורט. חג שמח

חג שמח

28/09/2017 | 10:50 | מאת: אבי

לפני חצי שנה קיבלתי מכה באזור החזה בדיוק איפה שהצלעות מעל הבטן, מאז ועד היום יש לי שם כאב רדום כזה, כאילו האזור תפוס, ולפעמים גם מגרד כזה עם זרם חלש שמגרד, הלכתי לכל הרופאים שיש, נורולוג של עצבים, רופא משפחה, כירורג, ואז עוד פעם רופא משפחה והוא שלח אותי לבדיקת מיפוי עצמות והכל בסדר, ואז שלחו אותי לרופא בטן גסטרו, והוא עשה לי בדיקת גסטרוקופי ומצא דלקת, הוא נתן לי תרופה שנקראת אומפרדקס, וגם אחרי 30 יום שלקחתי אותה הכאב לא חלף, מה זה יכול להיות הכאב התפוס הרדום הזה?, זה פחות כאב זה יותר כאילו יש לי שם משהו רדום תפוס כזה, אשמח לעזרה

לקריאה נוספת והעמקה

אבי שלום, חסר הרבה פרטים בתיאור שלך וקצת קשה להתייחס פרטנית, אולם בעיקרון כאבים כמו שאתה מתאר פחות מתאימים לגסטריטיס, יכולל להיות שנפגע חלק מהעצבוב באיזור כתוצאה מהמכה. בכל אופן אני לא קורא בתיאור שלך משהו שמכוון לבעיה לבבית בהצלחה ד"ר הדס

29/09/2017 | 02:05 | מאת: אבי

אז למה זה כן מתאים, בתשובה שלך רשמת למה זה לא מתאים, אז למה זה כן מתאים? ואם חסר מידע תרשום לי מה חסר? לאיזה רופא כן ללכת? מה התשובה? כי נוירולוג שקשור לעצבים אמר שהכל בסדר, אז לאיזה רופא כן ללכת?

אבי שלום, כדי לקבל החלטות רפואיות צריך די הרבה פרטים,אחכ בדיקה גופנית ,אח"כ בדיקות מעבדה שמכוונות לבעיה שהרופא חושב שיש או בכדי לשלול את הבעיות שאין,אח"כ התייעצות עם מומחים ספציפים כל אחד לפי תחום התמחותו שחושב אולי על דברים נוספים שהרופא הראשון לא חשב עליהם.... מה חסר לי: בן כמה אתה? כי מחלות של ילדים ונערים שונות ממחלות של בוגרים ומבוגרים. האם אתה בריא בד"כ או סובל מאיזושהי מחלה כרונית. האם אתה נוטל איזה שהן תרופות או תוספי מזון ישכולים להשפיע על האיזור(כולל משחות ,ותרופות הומאופטיות) האם אתה עובד או נמצא באיזור שבו אתה חשוף מחלות מסוימות (אסבסט,עשן,דלקים,צבעים וכו האם בעבר היית חולה במחלה שמתאימה לתחושות באיזור? באיזה צד של הגוף איזור הצלעות מעל הבטן אתה מתכוון, משמאל נמצאת הקיבה מימין נמצא הכבד האם הכאב מוגבר או מוחלש כתוצאה מאכילה? מפעילות גופנית? מתנועה מסויימת? בלילה? ביום? בשינויי תנוחה? כתוצאה מאכילה או שתיה של דבר מה? האם יש כאבים נוספים או תחושות נוספות במקומות אחרים בגוף האם תרופות נגד כאבים עזרו או לא. אם כן אילו? האם יש איזשהו ממצא בבדיקה גופנית שהרופא שם לב אליו? פריחה? נפיחות? גוון העור? מרקם העור באיזור? איזה בדיקות דם בוצעו(אני רגיל שאומרים "הכל" אבל זה כנראה לא הכל ....) האם בוצע צילום חזה או אולטראסאונד, אם כן האם היו ממצאים האם בדיקת השתן תקינה (כי גם מחלות כליות יכולות לגרום לתחושות כאלה) מה ראו במיפוי העצמות בשלב הראשון לעומת השלב השני והשלישי ויש לי עוד הרבה שאלות רלוונטיות לפני שאעבור לשלב הבא שבו צריך לבדוק בדיקה גופנית מקיפה לאחר תוצאותת הבדיקות הנ"ל כיהיו את הפרטים האלה אוכל להמשיך ולהפנות אותך לבדיקות שאולי יכוונו יותר לתשובה הרצויה וליעוץ של רופאים מומחים נוספים כמו אורטופדים, מומחי ריאות או כירורג חזה. וגם אם עדיין לא תהיה תשובה בהמשך ישנה אפשרות גם להמשיך ולהעזר ברפואה המשלימה, דיקור,שיאצו וכדו. אבל.... הפורום הזה מיועד לקרדיולוגיית ילדים, והתיאור הראשוני שלך פחות מתאים לבעיות לבביות(שזה תחום ההתמחות הספציפי שלי) וזאת היתה הכוונה. בדרך כלל הדרך לפיענוח סימפטומים שאנחנו קוראים להם "לא ספציפים" היא ארוכה ומתישה. אל תתיאש, תמשיך את הדרך שהתווה רופא המשפחה בהצלחה ד"ר הדס

25/09/2017 | 09:41 | מאת: מיקי

שלום, בתי סובלת מהפרעת אכילה מזה 4 חודשים , במהלכם אף היתה מאושפזת במחלקת ילדים למשך מספר שבועות בשל דופק נמוך מאוד. הדופק בלילה 40-45 ובמהלך היום 45-50. בדיקת האקו לב יצאה תקינה וכך גם בדיקת א.ק.ג הרופאים טוענים שהדופק נמוך רק בשל האכילה המועטה. שאלתי היא - האם יתכן שהדופק של בתי היה תמיד סביבות 50 ולא 60-80 כמו הממוצע באוכלוסייה ולכן הדפקים הנמוכים אינם כל כך נמוכים ביחס לעצמה או שמא הרופאים צודקים. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

מיקי שלום רב, דופק נמוך הוא תופעה נפוצה בגיל ההתבגרות וסביבתו ולכן יכול להיות שהדופק הנמוך של בתך בבסיסו הוא סביב 50, יחד עם זאת באנורקסיה הדופק גם כן נמוך. הנתון הנוסף הוא ששני המצבים נגרמים מאותה סיבה והיא גירוי וגאלי מוגבר ( שאגב קורה גם לספורטאי עילית בזמן מנוחה) דופק נמוך סביב 45-50 לכשעצמו אינו סיבה לאישפוז אלא אם כן מגיע עם תסמינים נוספים. אנורקסיה לעומת זאת היא מחלה מסוכנת עם אחוזי תמותה לא מועטים ולכן ההתנהלות בכובד ראש בהצלחה בטיפול ד"ר הדס

10/09/2017 | 12:51 | מאת: לימורבד

התגלה לאחרונה איווה בלב ובקרוב צריך לעבר ניתוח כיצד להתכונן? האם יש סיבה לדחות את הניתוח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אוושה הינו רחש הנשמע בסטטוסקופ ומכוון ללב, אולם אין זה הפגם שאותו מנתחים כי אם אחד הסמנים להמצאות הפגם. יש צורך ביותר נתונים בכדי לענות בברכה ד"ר הדס

18/08/2017 | 09:37 | מאת: עומר

שלום שמי עומר ואני בן 16 ואני מתלונן על דופק נמוך מדי במנוחה(46-59) וכל הזמן אני מרגיש עייפות לחץ קל בחזה ואולי גם סחרחורת והייתי במיון 3 פעמים ופעם אחת אושפזתי וביקרתי אצל מלא רופאים ועשו לי בדיקות: אקו לב-תקין אקג-תקין(חוץ מהפעם ההיא באשפוז שיצא לי דופק 49 באקג אבל לא התייחסו לזה בכלל) הולטר-תקין צילום חזה-תקין בדיקת דם-תקינה ואני כבר לא יודע מה לעשות אני אובד אצות במקומות רפואה ובבתי חולים אף פעם לא מזהים את הדופק הנמוך שלי בגלל שכל הזמן אני בלחץ במקומות רפואה ובגלל זה אף פעם לא קולטים את זה אבל בבית במנוחה שאני בודק התוצאות נמוכות מדי ובמיוחד שאני קם משינה אני בטוח שהתוצאות נמוכות מדי אבל אני מפחד לבדוק את זה ואף אחד לא מאמין לי! כל הזמן אני מרגיש שאני עומד להתעלף אבל אני לא יכול ללכת למיון כי ישחררו אותי ישר ויגידו לי ללכת לפסיכיאטר ואני כבר לא יודע מה לעשות נמאס לי כבר אני לא יודע איך לגרום להם להאמין לי ואין עוד בדיקות לעשות לי ואני לא יכול ללכת לרופאים כי אף אחד לא יאמין לי! בבקשה מה אני אמור לעשות כי אני לא יכול להישאר במצב הזה יותר ואיך אני אגרום להם להאמין לי שאני צודק כי אני רק סובל ולאף אחד לא אכפת

לקריאה נוספת והעמקה

עומר שלום, דופק 46-59 שעולה היטב כאשר אתה מגיע לבדיקה סביר מאד להניח שהוא תקין , זהו דופק נורמאלי בנערים בגילך ובספורטאים. יחד עם זאת ,אם בזמן דופק נמוך אתה חש שלא בטוב זה יכול להיות בשל ירידה בלחץ הדם ולאו דווקא הדופק. שתייה מרובה, מאכלים מלוחים ושינויי תנוחה איטיים עוזרים לנושא זה. בכל אופן, ציינת שבוצע הולטר והוא תקין....אפשר לעשות הולטר נוסף בכדי למצוא אירוע של דופק נמוך ותחושה לא טובה שמצטלבים ואז אפשר יהיה להבין בוודאות מה מקור התחושה. יש רופאים לא מועטים(ואפילו כאלה שמצויינים למעלה לידי) שישמחו לבדוק אותך ולמצוא פתרון לבעייתך או לפחות להרגיע אותך שאין בעיה קרדילית הגורמת לתחושותיך. פנה לקרדיולוג ילדים בהצלחה ד"ר הדס

ויש רק עוד דבר שמדאיג אותי וזה שאני אלך לישון ולא אקום ושאקבל דום לב ואמות בגלל הדופק

ותמיד שבדקו לי לחץ דם הוא לא היה נמוך ואני שותה הרבה והדופק עולה בגלל הלחץ והחרדה שלי מרופאים

עומר שלום, כשהדופק עולה בגלל לחץ או חרדה או בשל פעילות גופנית זה דבר שהוא תקין מבחינה לבבית. אין בממצאים שתארת משהו שמכוון לסיכון יתר ל"דום לב" אולם כדי לקבל החלטה טובה ומושכלת מאד חשוב להציג את כל הממצאים בפני קרדיולוג ילדים. לדעתי זה גם עשוי להוריד קצת את מפלס החרדה בהצלחה ד"ר הדס

עדיין אני די בטוח שכל התסמינים האלה נגרמים בגלל הדופק כי לדוגמה מתי שהדופק שלי גבוה בגלל לחץ וכל זה אני פחות מרגיש עייפות קיצונית וסחרחורת אבל ברגע שהדופק נמוך וממשיך לרדת התסמינים האלה מחמירים עוד יותר קשה לי לתפקד ככה ויש לי תור לקרדיולוג ביום שלישי ואני לא בטוח שאחזיק מעמד עד זה במיוחד מהמחשבה שאני אלך לישון ולא אקום ומה זאת אומרת שאין בממצאים שתיארתי משהו שמכוון לסיכון יתר לדום לב?

עומר שלום, הכוונה שאין סיכון יתר ל דום לב מיתר האוכלוסיה, כלומר הסיכוי שלך ללכת לישון ולא לקום הוא כמו הסיכוי של כל אחד אחר באוכלוסיה. תור ביום שלישי לקריולוג זה מצוין בהצלחה

הייתי אצל הקרדיולוג והוא שלח אותי להולטר לחץ דם הולטר אק"ג 48 שעות ובהמשך לבדיקת מאמץ ובתוצאות של ההולטר לחץ דם ראו שהדופק שלי ביקיצה הוא 46-49 וזה מראה בבירור שאני צודק אפילו שבתוצאות שהסתכלתי יש רגעים בשינה שהדופק שלי היה 50 ומשו ואני לא יודע איך ביקיצה זה נמוך יותר ואני אף פעם לא התעלפתי יש לי סיכוי לקבל דום לב או למות בגלל המצב הזה? כי מדאיג אותי שדבר כזה יקרה בגלל כל הקטע של הדופק והתסמינים האלה

עומר שלום, אין בממצאים שתארת משהו שמכוון לסיכון יתר ל"דום לב" אולם כדי לקבל החלטה טובה ומושכלת מאד חשוב להציג את כל הממצאים בפני קרדיולוג ילדים. לדעתי זה גם עשוי להוריד קצת את מפלס החרדה, שב ושוחח עם הרופא ששלח אותך לבדיקות , אני בטוח שהוא ישמח להרגיע את החרדה שנוצרה בברכה ד"ר הדס

17/08/2017 | 19:40 | מאת: רונית

שלום. ביצענו לבני בן חצי שנה אקג וסיכום האבחנות היה: Sinus tachycardia Early repolarization Negetive t wave in right precordial lead-juvenile pattern פעימות לדקה -123 מה המשמעות?האם תקין או לא? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום, האבחנות הנל יכולות להיות תקינות לחלוטין , אולם תלוי במצב הילד, האם ער או ישן, מדוע בוצע האקג. כמו כן חסרים נתונים רבים שניתן לבדוק באקג ולכן אנא פנו לרופא ששלח אתכם לביצוע הבדיקה בברכה ד"ר הדס

שלום. ביצענו אקג לבני בן חצי שנה בסיכום אבחנות רשום: Sinus tachycardia Early repolarization Negative t wave in right precordial lead-juvenile pattern פעימות לדקה-123 מה משמעות התוצאות? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

כל האבחנות הרשומות יכולות להיות תקינות, מאש תלוי מתי בוצע האקג, למה בוצע ומה מצבו הקליני. אנא פנו לרופא המטפל ששלח אתכם לביצוע האקג בברכה ד,ר הדס

10/08/2017 | 22:35 | מאת: עומר

אם כבר 5 ימים(יום שבת בלילה 05.08.2017) התחילו לי לחץ וכאבים ברמות עוצמה שונות וגם בחילה(כנראה צרבת) וכל הלחץ והכאב מתגבר לרוב במאמץ(להתכופף וכנראה גם בריצה אבל נראה לי שלא תמיד זה ככה) ושאני יושב או שוכב בלי תזוזה זה נחלש ובקושי מורגש לרוב והייתי במיון פעמיים(פעם אחת ב8 באוגוסט ופעם אחת ב9 באוגוסט) ועשו לי כל מיני בדיקות כמו צילום חזה ואק"ג פעמיים ואקו לב וכולם אמרו לי שהכאבים לא ממקור לבבי ושהם שוללים שזה מהלב או מהריאות אבל גם שום תרופה להקלת הכאב או הבחילות לא עוזרת לי לא משנה מה אז יכול להיות שזה התקף לב או משהו מסוכן? ומה הסיכויים שזה באמת זה(אני בן 16 עוד חודש) לרוב אני לא מרגיש החמרות או שינוים בתסמינים שלי והרופא משפחה עצמו גם אומר שהוא לא יודע מה זה והוא שלח אותי לבדיקת דם ועוד בדיקה נוספת בשביל לנסות להבין מה המקור של כל התסמינים

לקריאה נוספת והעמקה

עומר שלום רב, כאבים בחזה יכולים לנבוע מהמון סיבות. בנערים בגילך ,לרב זה אינו מסיבה לבבית אלא מסיבות אחרות כמו כאבים בשרירים,בסחוחסים שבין הצלעות, הגדלת רקמת השד ועוד סיבות רבות אחרות לפעמים המקור הינו בעלית החומציות מהקיבה אל הוושט בכל מקרה אם ישנו חשד כי הכאבים מוגברים במאמץ גופני(ריצה לדוגמא) חשוב לבצע גם הולטר ומבחן מאמץ טוב עשה רופא המשפחה ששלח לבדיקות נוספות. לגביי הסיכוי להתקף לב הנובע מהצרות העורקים הכליליים.... הסיכוי לכך קטן מאד בגילך בברכה ד"ר הדס

18/07/2017 | 08:58 | מאת: גיא

שלום רב, בני בן 3, בריא, ללא מחלות ו/או טיפול בתרופות. לפני כשנה, שמנו לב כי יש לו דופק "מהיר" (140-160 בערות, 100-120 בשינה). ביקרנו אצל רופא המשפחה אשר הפנה אותנו לקרדיולוג. הקרדיולוג, ד"ר שאול ברעם, ביצע לבני אקו לב שיצא תקין לחלוטין אך ציין כי - למען הסר ספק - נעשה הולטר 24. ביום א' הקרוב קבענו תור להולטר. שאלתי: איך להתנהג בזמן ההלוטר? האם לתת לו להשתולל ולהתרוצץ או לעשות "יום בית" כדי שלא ישתולל מדי? האם יש יתרון כי יתרוצץ לו ובכך הדופק יעלה ואולי - בגלל זה - יהיה סיכוי לקבל תמונה יותר נכונה בתוצאות ההולטר (אולי במאמץ יתגלו דברים שלא יראו בזמן מנוחה). האם זה נכון? אודה לתשובתכם.

לקריאה נוספת והעמקה

גיא שלום רב, בזמן ההולטר הכי טוב זה להתנהג כרגיל. בנוסף כדאי בחצי שעה או שעה אחרונה לעשות פעילות מאומצת וכך אנחנו מצליחים לדמות חלקית מבחן מאמץ, מאד מאדד חשוב לכתוב את זה ביומן כדי שגם הרופא וגם הטכנאי ידעו שהדופק המהיר בזמן זה הוא חלק מפעיללות מכוונת(תשמרו העתק של דף היומן כי לפעמים הם "נוטים" להעלם...) בהצלחה ד"ר הדס

18/07/2017 | 08:50 | מאת: nicola

X רקע רפואי:בן 57 , pvd מ-2001 עם סתימה עורקית של רגל שמאל . Cabg 3 , מ-08/2006 , סובל מסכרת , טרשת עורקים , כולסטרול ,לחץ דם , atrial flutter ablation (12/15 +08/16 ) . בדיקות הולטר תקופתיות , תקינות .מאוזן , במצב יציב שנים רבות . בדיקת אקו לב במאמץ מלפני שנה ,– תקינה . בדיקות עיקריות של השנים האחרונות : hba1c 6.5 -7.0, ldl 55-75 . תרופות: קרטיה, טריטייס קומפ 2.50 מ"ג , איזיטרול 10 ,סטטור 5, גלוקומין(3 פעמים ביום) קרדילוק 1.25 ולפעמים קולוטל עקב תסמונת המעי הרגיז . שאלתי היא : ישנה אי הסכמה בין שני רופאים שלי ברפואת הלב בנושא שבנדון . מה עדיף לי , עם הרקע הרפואי והמשפחתי שלי (מצד ההורים) איזה תרופה עדיף לי לקחת . מה דעתך ?

לקריאה נוספת והעמקה

ניקולה שלום, אולי כדאי להפנות את השששאלה שלך לפורום קרדיולוגיית מבוגרים? בהצלחה ד,ר הדס

17/07/2017 | 10:05 | מאת: סטודנט

האם בדיקת דופק בגפיים התחתונות היא חלק אינטגרלי מהבדיקה הגופנית הקרדיולוגית?

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקת הדופק הפמוראלי בהחלט כן

12/07/2017 | 14:23 | מאת: אוראל

שלום,בן 19  לפני כ9 חודשים נבדקתי אצל קרדיולוג בעקבות תחושות של דופק מהיר והחסרת פעימה מפחידה מידי פעם אקו לב- תקין אקג- תקין בדיקת מאמץ- תקין הולטר 48 שעות- תקין למעט פעימות מוקדמות בודדות מאז נעלמו התחושות ולפני חודש התחילו לחזור  בערך פעמיים או שלוש בשבוע ללא שום התראה מוקדמת אני מרגיש שהלב "נופל" או שהלב פתאום מחסיר פעימה שאחריה מלא פעימןת מהירות תחושה מפחידה לאין שיעור ! ממצב של חוסר מודעות מוחלט לדופק פתאום אתה מרגיש את הדופק כאילו עוצר או כאילו הלב נופל כיום אני חייל ולפנות לקרדיולוג זה משהו יותר מסובך.. אבל בהתחשב בכך שנבדקתי בכול הבדיקות הנל לפני 9 חודשים והם יצאו תקינות לגמרי האם יש סיבה לדאגה ? או צורך לרוץ ולנסות לקבוע לקרדיולוג? חשוב לציין שגם בזמנו שנבדקתי התחושות היו קיימות אך נעלמו לכמה חודשים וכעט חזרו תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

אוראל שלום, אתה מתאר בדיקות תקינות ,אולם החלק העיקרי בבדיקו של הפריות קצב הוא להתאים את התחושה לממצא בבדיקה. ולכן אם הבדיקות בוצעו בזמן שלא חשת דבר אין להן משמעות רבה. חשוב לגשת לרופא היחידה לתאר לו את הממצאים ואחרי בדיקה גופנית הוא יחליט עד כמה דחוף המקרה וישלח אותך להמשך בירור. עוד אפשרות היא לגשת ל טרם/מוקד/ מיון/רופא קצין העיר בזמן חופשה ולהתיחל שם את הבירור. בכל אופן תחושת "החסררת פעימה" הינה בד"כ בעקבות פעימה מוקדמת עליתית או חדרית וברוב המקרים אינה דבר מסוכן. ולכן עצתי, גש לרופא היחידה ותאר לו את המקרה בהצלחה ד"ר הדס

12/07/2017 | 23:14 | מאת: אוראל

אז זהו.שאני כן הרגשתי בזמנו את התופעות. לכן בוצעו הבדיקות! פשוט,בערך שבוע לאחר הבדיקות התופעות *נעלמו* וחזרו בחודש האחרון שוב. בערך פעמיים שלוש בשבוע. האופציןת שלי הן לקבוע תור לקרדיולוג מנ שיקח בערך 3 חודשים,או לפנות למיון/ביקור רופא. השאלה אם אתה חושב שיש בכך צורך או שזה מיותר ואפשר להמתין את ה3 חודשים לבדיקה מקצועית

שלום אריאל, כפי שכתבתי צריך תיעוד של אירוע שבו אתה מרגיש את התופעה בזמן שיש עליך הולטר ואז משווים את ההאקג שבהולטר בזמן האירוע לתחושה שלך ואפשר להבין מה מקור התחושה. אני לא חושב שנכון לקבל החלטות רפואיות על בסיס מידע חלקי גש לרופא שלך והתייעץ עמו ד"ר הדס

ניתן לבצע בישראל בדיקות גנטיות לחולי HCM?

לקריאה נוספת והעמקה

יוסי שלום, ניתן לבצע בדיקות גנטיות בישראל למוטציות השכיחות של HCM וגם לחלק מהמוטציות הפחות שכיחות , הענף מתפתח במהירות וישנן מעבדות גם בבתי החולים וגם מעבדות פרטיות המתעסקות בנושא, שני הגנים השכיחים ביותר הם(MYH7 (Myosin-7 (MYBPC3 (Myosin-binding protein C, cardiac type אולם אם ידוע לך על הגן הספציפי במשפחתך יהיה לך הרבבה יותר קל. בכל אופן הייתי ממליץ את הדרך להתחיל אצל הגנטיקאים בהצלחה

שלום רב בתי בת 5 וחצי חודשים הופנץה לקרדיולוג לאחר שנשמעה איוושה סיסטולית 1/6 נאמר לנו שאין צורך בטיפול אלא רק במעקב רציתי לדעת האם במצב הזה הדם מתערבב בין הצדדים וזה מסוכן? האם יש מגבלות כלשהן? והאם זה יכול להיסגר בעצמו? אשמח לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

שקד שלום רב, PFO הוא פתח נורמאלי בין עליה ימין ושמאל שקיים בתקופה העוברית ואמור להתחיל להסגר לאחר הלידה. עד גיל שנתיים שלוש יסגרו רובם אולם לפעמים לוקח קצת יותר זמן. יחד עם זאת לכ-25% מהאוכלוסיה יש PFO ולכן זה אינו מוגדר כמום לבבי אלא וריאנט אנטומי. הדם העובר בו הוא מועט ובד"כ משמאל לימין ולכן לרב אין שום משמעות . במקרים קיצוניים יכול לעבור דם מימין לשמאל ולכן קיימת הגבלה בצלילה מעבר ל-20 מטר ילדתך בריאה לחלוטין עם וריאנט אנטומי שמצריך בדיקה חוזרת סביב גיל שנתיים-שלוש יום טוב ד"ר הדס

27/05/2017 | 15:55 | מאת: רונית

בתי בת 18 גילו לה לפני 7 חודשים הפרעות קצב.טכיקרדיה עלייתית עם התעלפויות.סחרחורות.דיפקות לב מהירות וחולשה רבה.הרוב היא במיטה. ניסו 5 סוגים שח כדורים להפרעות קצב אך הל לא עזרו בכלל.אושפזה בבית חולים עקב ברדיקרדיה של 38 ו ניסו לבצע הליך של אבלציה.אך נכנסו הרעידו את הלב עם תרופות ולא ביצעו את האבלציה מכיוון שלא ידעו מהיכן יוצאות ההפרעות קצב שלה אמרו שכנראהה תצטרך קוצב לב .אך מכיוון שהיא צעירה הרופא לא מעדיף להשתיל קוצב לב. הרופא החזיר אותה לקרדילוק.רק לניסיון למרות שאופזה בגלל הכדור שגרם לברדיקרדיה. מה עושים במצב זה

לקריאה נוספת והעמקה

רונית שלום, הפרעות קצב עליתיות אינן נפוצות בגיל הצעיר (אולם בהחלט אינן נדירות) ישנם הרבה סוגים שונים של הפרעות קצב כאילו ה"משפחה" של הפרעות אילו נקראית SVT והטיפול ממוקד לפי סוג ההפרעה הספציפי והמוקד , התעלפויות אינן נפוצות ובטח לא במיטה. אבל אם נתמקד באופציות הטיפוליות: 1. יש הרבה יותר מ-5 סוגים שונים של תרופות לטיפולים השונים וגם שילובים ומינונים שונים, לפעמים צריך הרבה סבלנות ומקצועיות כדי להגיע לשילוב האופטימאלי. 2. יש גם הרבה טכניקות שונות של זיהוי מוקד עלייתי וצריבתו, צריבה בחום, צריבות בקור מיפוי על ידי מערכות ממוחשבות וכו...ולפעמים לוקח מספר שעות עד שמגיעים אל המוקד הבעייתי והאמת היא...שלפעמים הסכנה בצריבה גדולה מהערך הטיפולי ולכן בסוף מחליטים לא לצרוב אולם לפני שמתיאשים כדאי לנסות צורות שונות, לפעמים מורידים שונים 3.דעה שניה היא לא מילה גסה ברפואה, ובמקום שמומחה אחד לא הצליח אולי אחר יצליח יותר, ולפעמים אין לנו הסבר טוב למה,אולי סתם כי "משנה מקום משנה מזל" 4. דופק של 38 תחת טיפול בקרדילוק אינו סיבה להכנסת קוצב, צריך עוד סיבות 5. אם בסוף מחליטים על קוצב....גם בזה חלה התקדמות נפלאה בשנים האחרונות המאפשרת איכות חיים טובה מאד ולכן עצתי היא לא להתיאש, להעזר בסבלנות במשך סוגי הטיפול השונים, אם לא הולך להתייעץ עם מומחה נוסף. בהצלחה ד"ר הדס

16/05/2017 | 09:11 | מאת: מודאגת

דר בוקר טוב, עברתי אקו לב לעובר אתמול באסותא הרופא אמר שהלב של העובר נראה בסדר. בתוצאות רשומים 2 דברים PDA רחב PFO רחב מה המשמעות של דברים אלה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, PFO הינו פתח קטן בין העליות שבלב, זהו פתח נורמאלי שאמור להיות פתוח בתקופה העוברית, כאשר הוא רחב מידי זה עלול להיות מלווה בבעיות נוספות אולם אני מעריך שהכוונה רחב הינה שאינו צר PDA הוא צינור המחבר בין אבי העורקים לעורק הריאה, גם הוא דבר נורמאלי בעובר,חשוב מאד לוודא שאינו צר או מפותל בכל מקרה הייתי ממליץ לשאול את הרופא שביצע את הבדיקה למה כוונת המשורר היות ואני יכול רק לשער בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, PFO הינו פתח קטן בין העליות שבלב, זהו פתח נורמאלי שאמור להיות פתוח בתקופה העוברית, כאשר הוא רחב מידי זה עלול להיות מלווה בבעיות נוספות אולם אני מעריך שהכוונה רחב הינה שאינו צר PDA הוא צינור המחבר בין אבי העורקים לעורק הריאה, גם הוא דבר נורמאלי בעובר,חשוב מאד לוודא שאינו צר או מפותל בכל מקרה הייתי ממליץ לשאול את הרופא שביצע את הבדיקה למה כוונת המשורר היות ואני יכול רק לשער בהצלחה ד"ר הדס

09/05/2017 | 20:35 | מאת: מור

שלום ד"ר, קראתי שרקע משפחתי של התקפי לב יכול להוות סיכון כאשר מישהו מבני המשפחה נפטר מהתקף לב בגיל צעיר. אז אם אבא של מישהו נפטר מהתקף לב בגיל שאינו נחשב צעיר (בין 60-65) זה כשלעצמו לא מהווה סיכון של "רקע משפחתי" ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מור, הרפואה מוצאת עם הזמן סיבות גנטיות לא מעטות להתקפי לב, לכן היסטוריה של התקף לב במשפחה מעלה את הסיכון האישי גם אם נגרם בגיל שאינו מוגדר צעיר. מוות פתאומי בגיל צעיר הוא אירוע מכונן ולכן יש מקומות ספציפים המתרכזים בנושא זה

06/05/2017 | 21:01 | מאת: HAG

שלום ד"ר, סבא רבא שלי נפטר בגיל 49 מהתקף לב . האם זה יכול להשפיע עלי ?

שלום רב, יש הרבה פעמים סיבה משפחתית למוות בגיל צעיר ממחלות לב ולכן התשובה כן, יכול להשפיע עליך, פנה אל הרופא המטפל ועדכן אותו