פורום קרדיולוגיית ילדים

הפורום מיועד להתייעצויות בנושאים מגוונים בקרדיולוגיית ילדים: אוושה, פגמים מולדים (ASD ,VSD ועוד), הפרעות קצב, מחלות לב נרכשות בילדים - כולל אבחון אצל עוברים.

השירות לקרדיולוגיה ילדים בבי"ח אסף הרופא קיים מ-1998. המסגרת הוקמה כמרכז אזורי לאבחון וטיפול במומי לב מולדים בילודים ומבוגרים במכון הלב בבי"ח אסף הרופא.

במהלך השנים גדל השירות וכיום מתבצעות במסגרת זו מעל 1,500 בדיקות אקו לב ומאות ייעוצים ואבחונים, ביניהם אקו לב עובר, הולטר, מבחן מאמץ ועוד.

.
242 הודעות
235 תשובות מומחה

מנהלי פורום קרדיולוגיית ילדים

בתי בת ה-10 מתלוננת מזה כשנה וחצי על התכווצויות באזור החזה בתדירות לא גבוהה. היא חשה כאב חד שגורם לה לעצור נשימה למספר שניות. זה קורה לה מידי פעם לא בהכרח בקשר למאמץ גופני או גורם מסוים אחר. הילדה מאובחנת עם בעית ADHD, אך היא חיונית, פעילה וחייכנית, לא חרדתית וללא בעיות פסיכולוגיות. בדיקת ck יצאה עם תוצאה גבוהה וחריגה של 267, אך רופא הילדים אמר שתוצאה זו יחד עם תוצאות של בדיקות נוספות לא מעידה על בעיות בשריר הלב. לפני שנה וחצי התוצאה היתה 193. א.ק.ג.שנערך היה תקין. בהריון שלה נמצא בעוברית מוקד אקוגני (נקודה לבנה) . ביצעתי בדיקות גנטיות והסיכוי לבעיות היה מינימלי. הילדה נולדה ב"ה בריאה ובמועד. בנוסף הילדה נוטלת כבר מגיל 6 תרופות להפרעת קשב וריכוז, החלה בריטלין ובשנה האחרונה החלפנו לפוקלין 10 מ"ג. רציתי לדעת: א. האם יש סיכוי שהכדורים גורמים להתכווצויות? האם יש כדור אחר שיטפל בבעית הקשב וריכוז בלי תופעות אלו של התכווצויות?. ב. האם העובדה שנמצא מוקד אקוגני בזמן שהיתה עוברית, קשור לבעיה שיש לה היום? ג. האם אני צריכה להיות מודאגת? איזה בדיקות נוספות כדאי לערוך כדי להסיר חשש ולהבין ממה נובעות ההתכווצויות? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

ענת שלום, לגבי הנתונים ששיתפת כאן בנוגע לבתך בת ה-10 התכווצויות באזור החזה יכולות לנבוע ממספר מקורות הנפוץ שבהם הוא שרירים , רקמת שד מתפתחת או כאבים בחיבור עצמות הצלעות ועצם בית החזה , יחד עם זאת גם הפרעות קצה יכולות להוות מקור לתחשות אילו. עצירת הנשימה למספר שניות או ביצוע פעולה הקרוייה VALSALVA יכולה להחזיר את קצב הלב הסדיר ולכן התיאור שלה הגיוני באופן הזה.. בדיקת ck כפי שתארת אינה תומכת אך גם אינה שוללת אירועים אילו כמו גם א.ק.ג.שנערך כאשר אין תלונות (ישנם רמזים לפעמים) מוקד אקוגני בהריון לא נמצא כי קשור לנושא אם לא נמצא מום דנטי או לבבי בהמשך תרופות להפרעת קשב וריכוז בין אם ריטלין ובין אם אחרות יכולות גם כן להשפיע על קצב ומקצב הלב. אם הבעיה היא אכן התרופות ישנן תרופות מסוגים שונים שניתן לתת ותופעות הלוואי הן אינדיווידואליות כך שאפשר בהחלט להתייעץ עם הנוירולוג המטפל ולנסות להחליף טיפול לגבי השאלה האם את צריכה להיות מודאגת? אני מעריך שהכוונה היא האם יש סכנה בתסמינים הללו. התשובה היא שבמקרים הלא נפוצים יש סכנה ולכן חשוב לבצע בירור טוב ולהבדק על ידי מומחה להפרעות קצב בילדים הבדיקות שוודאי יומלצו לך הן אקו לב, אקג,הולטר, ארגומטריה ולפעמים גם חיבור לEVENT RECORDER היכול להקליט אירועים שאינם תכופים. בהצלחה ד"ר הדס

ד"ר הדס, תודה על תשובתך המפורטת והרצינית. אקבע פגישות אצל קרדיולוג ילדים כדי להרחיב את הבדיקה.

מצוין

12/11/2018 | 12:43 | מאת: כרמית

שלום, הבת שלי בת שנה וחודש.. במדידת לחץ דם נמצא לחץ דם גבוה 115/69 ובמדידה אחרת , יומיים אחרי, 101/65 ... חשוב לציין כל מדידה בוצעה בכל הגפיים ובוצעה מספר פעמים. הילדה היתה מאוד נינוחה במדידה. למה לחץ הדם גבוה? הרופא אמר שנמדוד שבוע הבא ואם לא ישתפר נתחיל בירור.מה המחלות שיבדקו? אני מאוד לחוצה מזה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כרמית שלום, יתר לחץ דם בילדים יכול לנבוע מסיבות רבות,בעיות לבביות ,בעיות בעורקים גדולים,כליות מחלותאנדוקריניות ועוד... לפני שהןפכים את כל העולם חשוב לוודא שאכן לחץ הדם גבוה, ולכן טוב עשה רופא הילדים. יחד עם זאת,אפשר לבקש מכששיר למדידת לחץ דם בכל היממה(הולטר לחץ דם) ולקבל מדידה יחסית יותר מדוייקת בברכה, ד"ר הדס

לאחר סקירה ראשונה התגלתה קשת כפולה כאשר קשת ימין הדומיננטית. היום אני בשבוע 16. נשלחנו לבדיקת ציפ גנטי ובדיקת קרדיולוג רציתי לדעת מה הסיכונים? האם הציפ הגנטי יכול להביא תמונה מלאה לתסמונות המשתייכות לממצא זה? עד מתי יש צורך להמשיך לעקוב אחר מומים נוספים? לאחר הניתוח לתיקון ... האם יהיו השלכות על חיי התינוק בצעירותו/בגרותו? האם ישנם הורים המעדיפים להגיע למצב של הפלה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קשת כפולה הוא ממצא לא שכיח מאד אבל בכל זאת רואים את זה במחוזותינו לא מעט. לפעמים הוא מגיע עם תסמונות גנטיות שונות, מבחינה לבבית,נפוץ יותר שהימנית (זו שאינה "רגילה" היא דווקא הדומיננטית. מבחינת מומי לב נוספים, בד,כ זהו ממצא בודד אולם אם קיימים מומי לב נוספים הנפוץ שבהם היא טטרולגיה על שם פאלו(TOF ) ולכן חשוב קודם כל לוודא שאין מום לבבי נוסף. לגבי גנטיקה בגלל הסתמנות גנטית המשייכת ממצא זה עם מומים גנטים נוספים יש חשיבות רבה בביצוע בדיקות גנטיות מקיפות. לגבי המצב לאחר הלידה, הממצב בו יש 2 קשתות הוא מצב שמצריך בחלק לא קטן מהמקרים התערבות כירורגית בשל סימפטומים נשימתיים או ושטיים אולם כיום במרכזים הטובים בארצנו מבוצעים תיקונים באחוזי הצלחה מאד גבוהים. המעקב ההדוק בד"כ הוא עד גיל שנה, ואם עד אז לא מתפתחים תסמינים, כנראה שלא יופיעו. יש הורים שפונים להפלה ויש כאלה שמתמודדים עם המצב ומספרים שהילד הנפלא אותו הם מגדלים היה שווה כל לילה של חוסרר שינה בהתחלת הדרך מאד חשוב לעשות בירור מלא כי המצב של פגיעה משולבת (במספר מערכות) שונה מפגיעה מבודדת. בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על תגובתך! בסקירת המערכות המוקדמת לא נמצא כל מום נוסף האם בסקירה המאוחרת יכול פתאום להופיע מום התפתחותי נוסף? באם בסקירה המאוחרת נמצא כי מלבד הממצא של קשת כפולה הכל תקין...האם לאחר מכן יכול להופיע מום התפתחותי נוסף? וכנ"ל לאחר הלידה? האם יש עוד בדיקות מומלצות מלבד מי שפיר- ציפ גנטי, בדיקת אקו לב עובר וסקירת מערכות מאוחרת?

לגבי ההבדלים בין סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת , התשובה היא דיכולים להופיע ממצאים חדשים שקודם היה קשה או שלא היה ניתן לזהותם, ויש גם מומים שלא ניתן לראות כלל בסקירות(חרשות.עוורון וכדומה). הבדיקות שפרטת הן הבדיקות הנחוצות ,אולם חשוב מאד להיוועץ עם גנטיקאי בהצלחה ד,רהדס

23/10/2018 | 13:04 | מאת: אור

שלום רב דוקטור הדס, עשיתי עם בתי אקו לב- מעקב ראשון לאחר האבחנה שנעשתה לאחר הלידה. בתי בת חודש. להלן הסיכום: Situs solitus חיבורים תקינים. מדורי לב בגודל ותפקוד תקינים. מסתמים אטריוונטריקולריים וסמילונרים תקינים. קיימת דליפה טריקסופידאלית קלה ודליפה פולמונרית קלה שתיהן בתדר נמוך, עדות ללחץ ריאתי תקין. נראה פגם זעיר במחיצה הבין עלייתית. נראה פגם פריממבורנטי במחיצה הבין חדרית עם זרימה משמאל לימין ומפל של 100 ממ"כ על פניו. מוצא החדרים עם זרימה תקינה. מוצא עורקים הכללים תקין קשת אאורטה שמאלית תקינה ללא עדות ל- pda או קוארציה. לסיכום: Primembramous ventricular septal defect: small Pressure restrictive with normal patent formen ovale: tinny communication מעקב נוסף בעוד חצי שנה. הקרדיולוגית הייתה מאוד אופטימית ואמרה שסיכוי גבוה שיסגר לבד וגם אם לא זה לא חור שלדעתה יעשה בעיות בהמשך(החור נראה באיזור ה2 מ"מ אולי קצת פחות). אשמח לשמוע את חוות דעתך לאור סיכום האקו לב הנ"ל. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

בנתונים האלה, אני מסכים לחלוטין. הפגם בין החדרים קטן ובמיקום שבו בד"כ הם נסגרים לבד בשנתיים הראשונות לחיים. המפל הגבוהה מעיד על כך שאין השפעה על הלחץ הריאתי (וטוב שכך). הפגם בין עלייתי קטן ואניו מוגדר כמום לבבי אלא כ וריאנט אנטומי ולכן בעל משמעות קטנה בלבד. את בדרך הנכונה בהצלחה

24/10/2018 | 08:21 | מאת: אור

תודה רבה לך! אין לי מילים להסביר כמה הפורום הזה עזר לי

נפלא

22/10/2018 | 20:52 | מאת: אריאלה

מה אומר Giant t waves in v4,5 אצל ילד בן 4 תשובה מתוך פענוח אקג

לקריאה נוספת והעמקה

גלי T גבוהים מופיעים במספר רב של מצבים, בשינויי מלחים, בהגדלה של המדורים במחלות מולדותובהולכה של סיב אבראנטי , וגם בלי שום סיבה שלילית ידועה. ולכן חשוב לפענח את כל האקג ולא רק את גלי הT. אין באמת אפשרות להתייחס לנתון אחד בלבד אין מנוס מללהראות את האקג לקרדיולוג ילדים בהצלחה

שלום רב תודה על הפורום. בני בן ה3 נבדק ע"י קרדיולוג והוא אמר שיש לו מום בלב וצריך צנטור אנחנו לא בדיוק הבנו מה .כתוב בקצרה ככה :נצפה VSD פרי ממברנוטי מתון ובזרימתו משמאל לימין cWדופלר של 40 ממ"כ כ"כ נצפהsecundUm Asdאשר מפתחו 10 ממ ×11 ממ לא נצפה תפליט פריקרדאלי. וגודל צנוע בשורש האוארטה 13 ממ ופרוזדור שמאל מורחב 26 ממ .קשת האוארטה צנועה.הצרות קלה מאד במסתם הריאתי עם מפל cwדןפלר של 17 ממ"כ. הלחץ הריאתי תקין ומוצא תקין לעורקים הכללים. אשמח מאד מאד לתשובה . תודה רבה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

מטל שלום, VSD פריממבנוטי הוא פתח בין חדר שמאל וחדר ימין שבלב וכאשר המפל על פניו רק כ-40 ממ"כ(מילימטר כספית) אז יש סיכוי שהוא יגרם לפגיעה ברקמת הריאה.(לא לגמרי מסתדר עם הנתון שאומר שהלחץ הריאתי תקין) הרחבה של פרוזדור שמאל מכוונת לכך שאכן הפגם הזה גורם לזרימה מוגברת של דם אל הריאות ומהריאות אל העליה השמאלית. ASD SECCUNDUM הוא פגם במחיצה שבין העליות. אני מעריך שהקרדיולוג תכנן צינתור אבחנתי בכדי לענות על מספר שאלות ולראות אן ניתן לסגור את הפגמים ללא פגיעה בתפקוד הלב. אבל כרגיל כאן בפורום, אני מאד ממליץ לשוחח עם הקרדיולוג שנתן את התשובה בכדי להבין במדוייק למה התכוון בהצלחה, ד"ר הדס

09/10/2018 | 13:48 | מאת: אור

היי, נאמר לי כי לבתי שנולדה יש vsd והסבירו לי כי למעשה קיים חור בלב. במכתב סיכום לפני תיאור ה- vsd וסוגו כתוב pfo/ asd. האם זה אומר שיש עוד בעיות חוץ מה vsd? כי לא הוסבר לי על כך כלום.. אם אכן זו בעיה נוספת אשמח להסבר.

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, ASD/PFO פירושו שיש פתח בין העליות . הפתח הוא קטן ווכל הנראה אינו משמעותי וסיכוייו להסגר בגיל שנתיים גבוהים מאד. פתח באיזור זה קיים אצל כל עובר והוא אחראי לחלק לא מבוטל של זרימה תקינה בתקופה העוברית. אין קשר בינו ובין ה VSD

08/10/2018 | 22:45 | מאת: בת שבע

שלום ולילה טוב אני בת 27 בהריון ראשון עם תאומים לא זהים. אצל אחד העוברים-הזכר נמצא 2 ממצאים ארגונים בחדר שמאל של הלב עם חשד ל vsd קטן נאמר לי שיש סיכוי מעט לבעיות כרומוזומליות במקרה כזה( תסמונת דאון) מה הוא באמת הסיכון הקיים? אם יש סיבה לדאגה? עשיתי את הבדיקה nipt

לקריאה נוספת והעמקה

בת שבע שלום רב. NIPT-NON INVASIVE PRENATAL TESTING הבדיקה שהומצאה ב1997 בה מצליחים לדגום DNA עוברי בדם האם הכה אמנם פופולארית לבדיקת תסמונת דאון אולם אין היא מכסה את כל השינויים הכרומוזומאלים הקיימים ובלי לדבר על ההבדלים הסטטיסטים בין בדיקת סקר של הריון תקין לבדיקת ספציפיות בהריון שאינו תקין עם סיכוי טעות העומד על 12-23 אחוזים לפי מחקרים אחרונים. הסיכוי ש VSD קיים תלוי בגודלו במקומו בשבוע בו בוצעה הבדיקה וביכולת הסוקר לאבחן ולכן לא באמת אפשר לתת אחוזים . אצל קרדיולוג טוב המומחה באקו לב עובר, בבדיקה שבוצעה סביב שבוע 20, וממצא של VSD שרירי קטן- הרי אז רב הסיכויים (כ60-80 אחוז) שהממצא ללא כל משמעות מעבר לזה אי אפשר בנתונים האילו לתת מידע יותר ספציפי הכי חשוב לדבר עם הרופא שביצע את הסקירה ולדון עימו בשאלה הזו. לגבי הסיבה לדאגה.....יש שיומרו שסיכוי של 0.1 אחוז הוא סיבה לדאגה... בהצלחה בהמשך ההריון ד"ר דן הדס

02/10/2018 | 19:46 | מאת: נויה

הבת שלי בת 3 הייתה חולה שבוע והייתה במיון עשו צילום חזה והתקשרו אחרי כמה ימים שהצילום לא טוב ונראה שיש צל לב מוגדל. וביקשו שאעשה צילום נוסף. מתלבטת אם לעשות שוב רטנגן או אקו לב במה יש פחות קרינה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

באקו לב אין קרינה, וגם תקבלי תשובה טובה יותר על מצבו של הלב ד"ר דן הדס

26/09/2018 | 19:04 | מאת: אור

Vsd פריממברונטי שחלקו מתנקז לחדר ימין וחלקו לכיוון עליה ימנית. האם בסוג זה של vsd אחוזים גבוהים שיסגר לבד? או שדווקא האבחנה הזו מראה מצב יותר מורכב? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, גם סוג זה של VSD תלוי בגודלו, אבל בד"כ זהו מצב קצת יותר מסובך בעיקר אם אין ממברנה שמתחילה לעטוף אותו

27/09/2018 | 20:05 | מאת: אור

האם הנתון כאן הוא שאין ממברנה? אז מה הפתרון במצב כזה אם הוא יותר מורכב? אני ממש בלחץ

לא כתוב שיש ממברנה אז כנראה שאין. אין צורך להכנס ללחץ, אבל מאד כדאי להתייעץ עם הקרדיולוג שמטפל בכם בכדי להבין את דרך הפעולה העתידית

27/09/2018 | 22:13 | מאת: אור

במידה ואין ממברנה, האם זהו נתון בעייתי גם במידה ויש לבצע ניתוח? אנסח את זה יותר ברור- האם יכול להשפיע לרעה על תוצאות ניתוח?

אין קשר בד"כ בין הממברנה לתוצאות הניתוחיות

01/10/2018 | 12:47 | מאת: אור

היי דוקטור, תודה על המענה. בעקבות מה שכתבת לי שלחתי מייל לרופא שביצע את האקו לב. הוא אמר לי שקשה להעריך את הגודל ישר שהם נולדים אך קרוב לוודאי שהגודל הוא בינוני. בנוסף, ציין שיש ממברנה. הרופא אמר לי שיש סיכויים טובים שהחור יסגר לבד אך ממה שקראתי לא כך הדבר וזה מעלה בי המון סימני שאלה. האם העובדה שיש ממברנה מעלה את הסיכוי שהחור יסגר לבד בעזרתה? מה הסיכוי באחוזים שחור מסוג זה יסגר בהדרגה בהנחה וזהו הפגם היחיד?

אור שלום, קשה לתת אינפורמציה מדוייקת על אקו שניתן רק לתאר אותו באופן לא ספציפי אבל אני מבין את מצבך ולכן אסביר באופן יותר מפורט. פגם במחיצה הבין חדרית (VENTRICULAR SEPTAL DEFECT ) או בקיצור VSD הינו מום יחסית שכיח נהוג היה לומר כי הוא מהווה כ 20-30% ממומי הלב המולדים כלומר בערך אחת לכל 300 לידות אולם עם התקדמות היכולית של מכשירי האקו אנו עדים כעת למציאת VSD בשכיחות גבוהה הרבה יותר ועד כ-20% מהלידות 45% מהם נסגרים לבד בשנה הראשונה ו-22% נוספים בזמן הילדות ישנם מקרים מסויימים הנקראים POSTERIOR MALALIGNMENT בו יש חסר או פגיעה חלקית במסתם הטריקוספידאלי (המחבר בין עליה וחדר ימין) ואז גם ניצפה מעבר בין חדר ימין לעליה שמאלית. לעיתים המעבר הזה הוא בשל מחסור חלקי קטן ברמה במחיצה הבין עליתית( פגם על שם GERBODE ) ההחלטה לגבי גודל הפגם (קטן בינוני או גדול) היא בהשוואה לרוחב אבי העורקים במוצא החדר השמאלי כאשר פגם בינוני מוגדר פגם בין33% ועד 50% מרוחב אבי העורקים הפגמים הפרי-ממברנוטים הקטנים נסגרים בכ-80% מהמצבים לבד לגבי הפגמים הבינוניים- נהוג לומר ש 1/3 יסגרו לבד, 1/3 יזדקקו לניתוח בכדי למנוע החמרה בעתיד ו- 1/3 יזדקקו למעקב בלבד. כלומר הסיכוי של פגם ספציפי להסגר תלוי במיקום שלו, תלוי בגודלו, תלוי במצב המבנים הנלווים ובעיקר.....לא תלוי בנו ההורים או המטפלים. הכי חשוב הוא המעקב, עם קרדיולוג שאת סומכת עליו, שנותן לך את התשובות ומראה לך את האור שבקצה המנהרה. כי כמעט בכל מצב בילוד עם VSD כמום יחיד ניתן להגיע בסוף לילד בריא שגדל ומתפתח היטב בהצלחה ד"ר הדס

01/10/2018 | 19:55 | מאת: אור

תודה רבה על תשובה מפורטת. יש אנשים כמוך שעושים את העבודה שלהם מהלב ורואים שתחושת השליחות מובילה אותם. אני אמא טרייה אחרי לידה ותשובותיך נתנו לי תקווה ומידע חשוב! אני מודה לך מכל הלב.

תודה על המילים החמות, שמחתי לעזור ד"ר דן הדס

26/09/2018 | 08:19 | מאת: אור

שלום רב, ילדתי לפני כמה ימים את בתי. בבדיקת סטטוסקופ נשמעה אוושה והפנו אותנו לאקו לב. בסיכום כתוב שיש VSD האם לפי הסיכום יש גם ASD? אני לא כל כך מבינה בנושא, לא יודעת למה לצפות. אשמח לשמוע האם מהסיכום ניתן להבין מה המצב ומה בדרך כלל הטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, VSD הינו פגם במחיצה בין החדר הימני והשמאלי. אם הוא מאד קטן יש סיכוי טוב שייסגר לבד.בכל מקרה מדובר על פגם נפוץ מאד .ישנם הבדלים משמעותיים בהתנהגות הפתח שתלויה בגודלו ובמיקומו ובשינויי בתנגודת הריאתית. לפי נתונים אילו ניתן יהיה להעריך האם יסגר לבד, יזדק לטיפול תרופתי או במקרים הפחות שכיחים יזדקק לתיקון. לגבי ASD, זהו פגם במחיצה בין העליות ולפעמים מגיע יחד עם VSD ולפעמים לא. בכל מקרה הייתי ממליץ לדבר הקרדיולוג שביצע את הבדיקה כדי לקבל את הפרטים המדוייקים ועל פיהם להבין טוב יותר פרטנית במקרה שלך. בהצלחה ד"ר הדס

26/09/2018 | 13:13 | מאת: אור

Vsd פריממברונטי שחלקו מתנקז לחדר ימין וחלקו לכיוון עליה ימנית. האם בסוג זה של vsd אחוזים גבוהים שיסגר לבד? או שדווקא האבחנה הזו מראה מצב יותר מורכב? תודה רבה!

גם סוג זה תלוי בגודל, אבל כללית הוא קצת יותר מסובך

שלום רב, אןדה לתשובתכם, בבדיקת אקו לב עוברי התגלה כי קיים "רושם לעיבוי קל גבול העליון של הנורמה) של המחיצה הבין חדרית, האם בשל התוצאה נחוץ לעשות בדיקת מי שפיר, השאלה האם אפשר לגלות משהו נוסף ? כל הבדיקות עד יצאו תקינות (סקירה ראשונה, חלבון עוברי, ושקיפות עורפית)

לקריאה נוספת והעמקה

ויקי שלום, עיבוי קל של המחיצה יכול להיות אחד הסממנים הראשונים של מחלות לב שונות וכן של מחלות מולדות שמקורן אינן בלב ( מחלות מיטוכונדריאליות, מחלות מטבוליות ,סיננדרומים גנטים וכדו) יחד עם זאת ברב המקרים של עיבוי קל של המחיצה אין לכך כל משמעות ולכן , בכדי לנסות להפריד בין שתי הקיצוניות האילו מומלץ לבצע גם בדיקת מי שפיר ולפעמים גם צ'יפ גנטי תלוי בממצא הספציפי ובהחלטת היועץ הגנטי בברכה ד"ר הדס

14/09/2018 | 13:41 | מאת: לי

ילד בן 8 הדופק לו יחסית לאחיו למשל במאמץ גבןה יותר והוא גם מתנשף קלות למשל בריצה.במנוחה של שינה גם יחסית מורגש כמהיר.ובמחלה ויראלית כשהוא ישן גם מהיר..מה הערכים התקינים שצריכים להיות במצבים שתארתי?

לקריאה נוספת והעמקה

דופק מינימאלי מעל 52 במנוחה בילד בן 8 מוגדר תקין. דופק מקסימאלי בשיא מאמץ הוא כ-210 אם את חוששת שהדופק מהיר מידי ואינו מתאים למצב הילד פני לקרדיולוג שיבצע הולטר ויכול לתת תשובה מדיוקת יותר בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, בני עבר בגיל תשעה חודשים ניתוח לב פתוח לתיקון מום טטראלוגי אוף פאלו.בניתוח השאירו את המסתם ויש עדיין היצרות קלה ואנחנו במעקב אחת לחצי שנה. המנתח אמר שצריך לעקוב במשך השנים לראות שהמסתם גדל ומתפתח עם הילד ואולי יצטרך צינתור בעתיד וגם לא בטוח. כיום בני בן שנתיים רציתי לדעת אם יש השלכות בעתיד על חיי היום יום אם יוכל לעשות ספורט כמו כולם להיות בחוגים כמו שחייה כדורגל וכו'.. ואיך איכות החיים של אנשים שעברו ניתוח כזה, האם כשמתבגרים קיימים סיכונים כלשהם ? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, במשך השנים בוצעוו הרבה מחקרים על איכות החיים של ילדים עם TOF כאשר כיום יש כבר מחקרים על 40 שנה קדימה שמדברים על תמותה כוללת של כ-14% אבל המנעד בין המקרים הפשוטים יותר שמנותחים מאוחר(סביב גיל 9 חודשים) בלי לפגוע כמעט במסתם הריאתי וכמעט לא מפתחים אריתמיות חדריות שונה מאד מהמקרים המסובכים יותר. ככל הנראה ישנה תמותה ותחלואה מוגברת יותר בילדים עם TOF גם אם התיקון אופטימאלי וכנראה שאנחנו עדיין לא מבינים את כל ההיבטים של מום לבבי זה. ישנו סיכוי מוגבר ל SUDDEN CARDIAC DEATH במשך כל החיים, סיכון שעולה משנה לשנה (מדובר על כ0.8% בשנה ) בעיקר כ-20-25 שנה לאחר הניתוח. יחד עם זאת, רב הילדים הללו ממשיכים את החייהם באיכות חיים גבוהה הדומה לבני גילם. לגבי ספורט, יש צורך בבירור מקיף לפני תחילת פעילות ספורטיבית הכולל אקו לב, אקג,מבחן מאמץ ואם הכל תקין ישנה אפשרות לאשר פעילות ספורטיבית תחרותית בעצימות בינונית עד גבוהה בריאות שלימה ד"ר הדס

04/09/2018 | 14:23 | מאת: שני

שלום. יש לי MVP ואני לוקחת קרדילוק עקב פעימות מוקדמות. אני כרגע בהריון והקרדיולוג שלי אמר שכנראה יצטרכו לעשות לתינוקת בדיקות לאחר הלידה בגלל שאני לוקחת קרדילוק, אבל הוא לא היה כ"כ בטוח בעצמו ולא ידע להגיד אילו בדיקות יידרשו. האם אכן נדרשות בדיקות לי או לתינוקת לאחר הלידה עקב הMVP או הקרדילוק? ואם כן, אילו בדיקות? תודה, שני

לקריאה נוספת והעמקה

שני שלום רב, לגבי קרדילוק: בד,כ אין בעיה בהריון . יחד עם זאת לאחרונה ישנם דיווחים על האטה בצמיחה בעוברים לאם שנטלה את התרופה ולכן כדאי לבצע מעקב הריוני אולם אין עדות למומי לב כתוצאה מתרופה זו ככל הידוע לי. מבחינת ה MVP: ישנם מספר גנים הקשורים לתורשה של MVP גם כחלק מתסמונת כוללת כמו מרפאן וגם ללא. מומלץ בילדות לבצע אקו לב בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, מעט רקע מדובר בילד בן 4.5 לפני כשנה אובחן כסובל מקורטיקל היפומיאלניזציה עדיין בתהליך אבחון טרם נשללה מחלה מיטוכונדריאלית. לפני שנה וחצי אובחן כאסמטי. באחד האשפוזים בגין מצבו הנוירולוגי הילד העלה לדופק 200 ובוצעו בדיקות לשלול אירוע לבבי שאכן נשלל מאז מעת לעת הילד סובל מדופק מהיר 140 - 175 עם תלונות של חולשה. הדופק הינו קיים אף במנוחה. בוצע אקו לב לפני 5 חוד' שממצאיו היחידים היו מסתם טריקוספידלי עם דליפה טריוויאלית על פניו ובמדידות סומן מדד LVIDD/S 3.5/2.1 לילד הוצמד לופ ריקורדר שאכן הראה דופק מהיר אך ללא הפרעות קצב. היום נעשה אקג שעליו נכתב incomleter rt bbb, short pr interval, rsr in lead v1/v2 consistent with right ventricular conduction delay. הרופא אמר לחכות שנתיים ולחזור על אקג וסירב להתייחס לממצאים או לתת הסבר לגביהם והאם יש משמעות של ממצאים אלו אל מול החשד למחלה מיטוכונדריאלית. (הנוירולוגים היו אלו שהפנו מראש לקרדיולוגים בשל הדופק המואץ). מה עוד שבמספר צילומי רנטגן ריאה ישנה הגדלה מתמשכת של המדיאסטינום. יש לי מספר שאלות : האם יש מקום לבירור נוסף במיוחד לאור הרקע של בני? האם הממצאים ברנטגן מתחברים לממצאים באקג? האם בטוח להמתין שנתיים עד לביקורת נוספת או מומלץ לגשת לחוות דעת שניה? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

נחמה שלום רב, המקרה אינו פשוט וקצת קשה לענות בלי לראות פיזית את הממצאים באקג ובהולטר אבל אפשר להגיד כמה דברים: 1. בילד בן 4.5 שנים ישנם הרבה אירועים של דופק מהיר מסיבות שונות , מאמץ, מצוקה, תרופות ,רעב ,בכי וכדומה. ולכן אירוע של דופק 200 אינו מוגדר על פניו כהפרעת קצב ברורה (בניגוד למצב של דופק 300 לדוגמא) בגיל הזה הדופק במנוחה אמור להיות עד 136 ולכן אם הדופק הממוצע שלו הוא מעל 140 זה לא תקין . דופק במנוחה של 140-175 עם תלונות של חולשה גם הוא אינו תקין...אבל יש לשים לב האם באמת היה במנוחה או שלא . עיקר העניין הוא האם הדופק מתאים למצב בו הילד נתון (APPROPRIATE ) או שאינו מתאים ׁ ( INAPPROPRIATE ) ואת זה אפשר לדעת רק בהתאמה של הדופק והאקג למצב נתון ספציפית.ומכטן לשאלתך , האם יש מקום לבירור נוסף במיוחד לאור הרקע של בני? התשובה היא שהבירור שנעשה הוא טוב ויחד עם זה התשובות אינן מספקות ולכן יש הגיון בבירור חוזר ומדוייק יותר . לגבי השאלה אם האם הממצאים ברנטגן מתחברים לממצאים באקג?. ישנם הרבה מאד הפרעות מבניות מוחיות הקשורות גנטיות לשינויים בתפקוד הלבבי מחלות מיטוכונדריאליות הן שק גדול מאד של מחלות היכולות להשפיע על הלב ,אבל אינן מצריכות הדמייה נוספת מעבר לאקו לב טוב על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. לגבי שאלתך האם בטוח להמתין שנתיים עד לביקורת נוספת או מומלץ לגשת לחוות דעת שניה? אני חושב שהתשובה בגוף השאלה כלומר....אם את לא רגועה אם התשובה שקיבלת מהקרדיולוג, הגיוני לבקש חוות דעת נוספת. יכול להיות שהתשובה תהיה אותה תשובה אולם חשוב שתרגישי בטוחה עם התנהלות המערכת הרפואית מול מצוקתך בהצלחה ד"ר הדס

28/08/2018 | 00:20 | מאת: נחמה

תןדה רבה ד"ר הדס על התייחסותך הוא מגיע לדפקים גבוהים גם בשינה ובמנוחה כגון צפיה בטלוויזיה, באחד האשפוזים העביר יומיים של דפקים גבוהים 140 - 180 כשכל מה שעשה היה לנוח היות והיה מחובר למוניטורים ופעם אחת ל 200. הוא מתאר את התחושה כלב שבור. האם אוכל להגיע אליך לבדיקה וחוות דעת? תודה מראש על תשובתך

דפקים מהירים צריכים להיות עם סיבה. יכול להיות שצפייה בטלוויזיה תגרום להתרגשות כזאת . יחד עם זאת צריך להתאים בין התלונה והמצב הגופני הספציפי לאקג בהולטר באותו הזמן כדי לקבל החלטות. ניתן להגיע אליי ליעוץ , חשוב לבוא עם כל הנתונים הקיימים בהצלחה ד"ר הדס

17/08/2018 | 18:40 | מאת: אור

שלום רב דוקטור ! ארשום לך מה רשום : עובר יחיד דופק 136 סדיר מבנה מנח ותפקוד תקין של חדרי הלב TR קל + הודגם vsd שרירי גבוהה קשת אודטה נראתה תקינה לסיכום : suspect high muscular vsd -ventricular septal defect במספר חתכים מודגם vsd שרירי גבוהה גדול. מה דעתך? יש תקווה? מצטערת אני פשוט מודאגת נורא ולא קיבלתי שום דעה מהרופא...

לקריאה נוספת והעמקה
17/08/2018 | 18:47 | מאת: אור

וזה ברוך השם החשד לממצא היחיד

כמו שאמרתי קודם,יש אבל גדול....הרופא שלך לא בטוח שהפגם קיים כי ככל הנראה היה מאד קשה להדגים את הלב בעובר שלך אם הפגם אכן קיים אזיי הפגם הוא גדול, כנראה לא יסגר וגם כנראה ידרוש התערבות בהמשך. אני בהחלט חושב שכבר כדאי לקבוע תור לגנטיקאי ולשקול אפשרות למי שפיר עם צ'יפ גנטי. במקביל לבצע איבחון חוזר...ואם תקין...מה טוב, אם לא הלמשיך בבירור בהצלחה ד,ר הדס

ראה תשובה

/

17/08/2018 | 09:08 | מאת: אור

שלום רב דוקטור, עשינו אתמול אקו לב אחרי סקירה מורחבת ששלחו אותנו כי בכלל התקשו לראות כלי דם, ולפי דבריו של הקרדיולוג במספר חתכים מודגם vsd שרירי גבוהה גדול. בסקירה המוקדמת הכל היה תקין ברוך השם. אני נורא מודאגת , הרופא לא הסביר כלום כי לא היה בטוח. אמר לחזור לאקו עוד כשלושה שבועות לראות אם ייסגר או בכלל אין את זה. מה הסיכוי שזה יסגר לבד? האם זה מחייב תסמונות כלשהו? אני בת 21 שבוע 21. לאחותי יש חור קטן בלב ולבעלי היה רשרוש בלב

לקריאה נוספת והעמקה

VSD שרירי גבוה הוא פגם מולד בחלק העליון של המיחצה בין החדר השמאלי והימני. אם הפגם הוא גדול, כנראה לא יסגר וגם כנראה ידרוש התערבות בהמשך. האם הוא יכול להיות חלק מתסמונת גנטית- שוב התשובה היא כן ולכן מומלץ במקרים כאילו להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול אפשרות למי שפיר עם צ'יפ גנטי. אבל....וכאן יש אבל גדול....הרופא שלך לא בטוח שהוא קיים כי ככל הנראה היה מאד קשה להדגים את הלב בעובר שלך. קשה להמתין....אני יודע....אבל כנראה שזו התשובה הטובה ביותר. בנוסף אפשר לבקש יעוץ נוסף על ידי קרדיולוג ילדים המתמחה בסקירות לב עוברים. בהצלחה ד"ר הדס

17/08/2018 | 11:55 | מאת: אור

תודה רבה על תשובתך המהירה דוקטור. האם האחוזים לתסמונת כלשהו במקרים כאלו גבוהים? האם האחוזים גבוהים גם במקרה שחלילה זה vds בלי תסמונת וילד בריא? בדעתך המקצועית במקרה הזה, האם יש לי תקווה? תודה רבה שוב

שלום אור, כדי להתחיל ולדבר עך אחוזים, סיכויים,סיכונים ותוחלת חיים צריך קודם כל להבין מה האבחנה הספציפית. האם מדובר ב VSD גדול ,בינוני או קטן, מה המיקום המדוייק שלו (שרירי גבוה או נמוך, ממברנוטי, קדמי אחורי וכו...) בלי קשר ישנו הקשר בין מומי לב לתסמונות גנטיות (שוב, קשה לתת פרטים מדוייקים בלי אבחנה מדוייקת). יחד עם זאת ברב הפעמים שיש VSD הממצא הוא בודד והילד פרט לכך נולד בריא! תקווה תמיד יש, גם במקרים הקשים יותר, ובטח שבמקרים הפשוטים יותר. אני מאד ממליץ להיוועץ עם גנטיקאי במקרה שמאוששים את אבחנת ה VSD . ד"ר הדס

31/07/2018 | 15:07 | מאת: קרן אלימלך

ביתי בת 15, במעקב מגיל שנתיים וחצי עקב vsd, אנו במעקב אחת ל4-5 שנים לפי הנחיית הקרדיולוג..vsd קטן מאוד ללא שום משמעות מבחינה תפקודית של הילדה.צריכים להתחיל טיפול בקונצרטה 27 מג..רופא הילדים ערך לה א.ק.ג שיצא תקין וביקש שנתייעץ עם קרדיולוג אם יש איזושהן המלצות לבדיקות נוספות לפני תחילת השימוש בקונצרטה. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קרן, אין מניעה לקחת קונצרטה לילדים עם VSD קטן בהצלחה ד"ר הדס

שלום, אני בת 31, הריון ראשון, שבוע 23, סקירה מוקדמת ומאוחרת - תקינות. בצעתי בדיקת אקו לב עוברי עקב נטילת התרופה למיקטל. בבדיקה הרופא ראה דליפה קלה במסתם הטריקוספידלי. אבקש לדעת מה המשמעות? האם הדליפה יכולה להיפתר לאחר הלידה? מה הפרוגנוזה השכיחה לממצא מסוג זה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי אינה ממצא נדיר וקיימת בערך באחד מכל 13 עוברים.במקרה ש TR מלווה במומים נוספים או בשינוי גנטי יש לכך משמעות רבה אולם כאשר הדליפה היא קלה ואינה מלווה בממצאים לבבים נוספים,בדרך כלל אין הרבה משמעות לממצא וסביר להניח שהממצא לא ישפיע על הילוד.. בברכה ד,ר הדס

26/07/2018 | 06:29 | מאת: Guy

תודה על המענה ד"ר. אבקש לדעת האם מדובר בתופעה שיכולה להסתדר מעצמה לאחר הלידה?

כפי שכתבתי קודם, התופעה יכולה לחלוף מעצמה אולם זה תלוי ברמת הדליפה, במומים הנלווים אם קיימים ובגנטיקה בהצלחה ד,ר הדס

18/06/2018 | 22:04 | מאת: שיראן

שלום, הריון תאומים שבוע 19 אחרי ivf. בסקירה ו א.ס נוסף אותר מום לב מורכב av-canal וחשד להטרוטקסיה. גם הרופא אמר שהכבד והכיבה נמצאים הפוכים, הכבד במקום הכיבה והכיבה במקום הכבד. מה זה אומר?? האם זאת בעיה קשה?? הרופא אמר שיש סיכוי שהעובר לא ישרוד בבטן או לא ישרוד בחיים כי זה יעבור הרבה ניתוחים. כשהייתי בשבוע 12 עשיתי צילום שיניים האם יכול שזה השפיע על העובר??? אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, ומה שיותר קשה שהם תאומים, האם יש סיכוי שהפלה או אם העובר לא שרד בבטן ישפיע על השני?? מקווה שתסביר לי הכל. בשבוע הזה יש לי אקו לב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירן, AV CANAL או בשמו העדכני ATRIOVENTRICULAR SEPTAL DEFECT הינו פגם הכולל את המחיצה בין העליות ובד"כ גם את המחיצה בין החדרים, יש בו רמות שונות והמום עצמו יכול להיות קל בינוני או קשה בתלוי גודל הפגם ומעורבות המסתמים. הביחה הנוספת היא שמום זה מתלווה בד"כ לתסמוונות גנטיות הפוגעות במערכות שונות. לגבי הטרוטקסיה גם כאן הסיפור מורכב שכן מאד תלוי מה גודל ומצב החדרים ולא רק צורת החיבור בינהן. פרט לכך הטרוטקסיה מערבת גם היא מערכות שונות. שורה תחתונה, רק לאחר יעוץ מלא עם קרדיולוג ילדים המומחה באקו לב עובר ניתן לדון על הסיכונים והסיכויים לעובר עד הלידה ולאחריה בהצלחה ד"ר הדס

08/06/2018 | 01:38 | מאת: טל

בתי בת 5, חולה בסוכרת נעורים מזה כשנה וחצי. בבדיקות דם נמצא כי הכולסטרול הוא 220 והכולסטרול הטוב הוא 76. אני מודאגת מהתוצאה. האם בצדק? האם להעמיק את הברור?

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, אם בבדיקת הכולסטרול הכוונה שלך היא שה LDL הוא 220, זהו ממצא בהחלט לא תקין ועונה חלקית על קריטריונים של היפרכולסטרולמיה משפחתית(יחד עם היסטוריה משפחתית חיובית ותשובה כזו בבדיקות חוזרות למרות טיפול בדיאטה). בגיל 5 לא נהוג עדיין להתחיל טיפול תרופתי אולם בהחלט אפשר לדבר על תזונה נכונה. אנא פני עם הממצאים לרופא הילדים שיפנה אתכם למסלול התזונתי וימשיך בירור בכוון המטבולי. בהצלחה ד"ר הדס

27/04/2018 | 00:57 | מאת: חופית

הייי הייתי בסקירה מוקדמת וברוך השם הכל תקין חוץ מי שהרופא המסקר אמר לי שיש לעובר נוזל פריקדיאלי במכמות קטנה ושלח אותי לעשות אקו לב עוברי האם אפשר הסבר מה זה אומר והאם חלילה זה מסכן את העובר

לקריאה נוספת והעמקה

ופית שלום, נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות .וכך יוכל גם הוא ובעיקר גם אתם לישון בשקט. בברכה ד"ר הדס

שלום רב, בני בן 4 עם מחלת חומר לבן ללא כותרת. בעבר היה חשד לבעיה לבבית נעשה אקו לב שהיה תקין (בגיל שנתיים). לפני 4 חוד' פעם ראשונה שנתקלנו בבעיה הילד היה באשפוז עקב החמרה בתסמינים נוירולוגים במהלך האשפוז ניתרו אותו עקב חום גבוה וחשד שיתפתח אירוע נוירולוגי (חשד למחלה מיטוכונדריאלית), בזמן הניתור הילד קפץ משינה התלונן על כאבי חזה כאשר הדופק נע ביו 178 - 200 וירידה בסטורציה נשלל אירוע לב. בשבוע האחרון כמעט כל יום מספר פעמים ביום הילד מקפיץ דופק לאזור ה 150 פעם אחת קפץ ל 178 (נמדד במכשיר סטורציה) מרבית המקרים היו במנוחה או בפעילות קלה בלבד. שאלותי הן: 1. מה יכול ליצור את התנודות האלו? 2. מה ניתן לעשות כדי למנוע אותם? 3. האם יתכן שהמקור הוא למעשה נוירולוגי ולא לבבי?

לקריאה נוספת והעמקה

נחמה שלום, אנסה לעשות קצת סדר בבלגאן. 1. לפני ששמים כותרת של הפרעות קצב ומחפשים מחלות המקשרות בין לב למח צריך קודם להבין האם באמת יש הפרעות קצב לב היות ותנודות דופק סביב ה150 הן נורמאליות בילדים בני 4 אשר מסוגלים במהלך התרגשות גם ללא פעילות גופנית להגיע לדופק של 200. יש צורך לבצע בירור לבבי שכולל אקג אקו לב והולטר עם יומן אירועים ככה שבזמן תיעוד של דופק מוגבר נוכל להבין מה היה מצב הילד וגם נוכל לראות האם יש מקור לא תקין לדופק זה. 2. במקרה שתמצא הפרעת קצב ניתן לטפל בחלק מאד גדול מהן בין אם בתרופות או יותר מאוחר בצינתור אלקטרופיזיולוגי 3. לגבי מקור התופעה, זה בעיה מורכבת יותר היות ישנן תעלות אשלגן הקיימות הן במח והן בלב ויכולות לעשות הפרעות קצב וגם פגיעה מוחיתת. אולם למח ישנה אפשרות של שליטה על קצב הלב גם ללא בעיה לבבית ולכן לא בטוח שיהיה קל למצוא מקור בודד למצב ולכן: אני ממליץ לעשות בירור לבבי בהתייעצות עם מומחה להפרעות קצב לב ילדים ולאט לאט לפתור את הבעיה המורכבת. וחשוב לזכור שמבחינת הלב בד"כ יש פתרון בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התגובה המהירב

בהצלחה

26/02/2018 | 20:53 | מאת: רותם

?????

.

הרופא פה עונה לכולם בזמן

תודה רבה

26/02/2018 | 18:33 | מאת: רותם

האם הפורום פה פעיל כי לי לא עונים אולי יש אצלי תקלה

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום, הפורום פעיל, , אשמח לענות על שאלתך בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 18:04 | מאת: רותם

מדוע רק לי אינך עונה

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום, אנא שלחי את שאלתך כדי שאוכל לענות בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 17:07 | מאת: יואב

מה הפירוש להיצרות מסתמים בפענוח תוצאות אקו? בברכה

לקריאה נוספת והעמקה

יואב שלום, למסתמי הלב יכולת פתיחה מסויימת, כאשר היכולת הזו נפגעת מסיבות שונות אנחנו מדברים על הצרות מסתמית. להיצרות במסתמים שונים ישנן השלכות שונות על התפקוד הלבבי ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:58 | מאת: רותם

כתבתי שאלה ב12.2 שלא נענתה עד היום

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רותם, אנא כתבי את שאלתך ואשמח לענות בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:44 | מאת: רותם

כתבתי פה שאלה ב 12.2 שלא נענתה

לקריאה נוספת והעמקה

רותם שלום, ב12.2 לא מופיעה שאלה בפורום,אשמח לענות ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:37 | מאת: שיר

אבל ההפרשי לחצים יכולים לגרום שזה ייסגר גם בגיל שנה?כי ממה שהבנתי זה בדרכ קורה בגיל שנה .. זה לא קשור לגדילה של הילד שעם הזמן זה פשוט נסגר?

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום, נכון שבד,כ עד גיל שנה הוא נסגר, וגם נכון שהפרשי הלחצים יכולים לסגור אותו בגיל שנה ולרב אפילו בחודש הראשון לחיים. אולם ישנם מצבים שלוקח לו יותר זמן להסגר. ואז השינויים המתמשכים בהפרשי התנגודות יעזרו לנושא הזה. זה לא קשור בד"כ לגדילה של הילד ,בניגוד לASD שהוא פגם במחיצה שכאשר הוא נסגר זה כחלק מגדילה של המחיצה כחלק מגדילת הילד מקווה שעשיתי קצת סדר בבלאגאן ד"ר הדס

26/02/2018 | 16:33 | מאת: דניאל

האם ישנה בדיקה ספציפית לאבי העורקים?

לקריאה נוספת והעמקה

יש מספר בדיקות לאבי העורקים. תלוי מה השאלה לגביו והמיקום של הבעיה, בכל אופן אקו לב הוא בדיקה טובה, CTA וכמובן MRA בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 17:13 | מאת: דניאל

תודה על התשובה

.

26/02/2018 | 15:25 | מאת: שיר

שלום רב רציתי לשאול מה גורם ל pfo להיסגר? ומדוע לוקחות לכך שנתיים שלוש להיסגר?

לקריאה נוספת והעמקה

שיר שלום, ההסבר הוא קצת מורכב אבל אם ננסה לפשט את העניין, PFO אינו פתח רגיל כי אם מאין מדף (FLAP) שנע כחלק מזרימת הדם דרכו .בשל הפרשי הלחצים המשתנים ושינויי התנגודת בין מערכת הדם מצד ימין לצד שמאל מדף זה מתנפנף ,נפתח ונסגר עד אשר הפרשי הלחצים מגיעים לרמתם במבוגר (בערך בגיל 3 שנים) ואז אם ישנה אפשרות שייסגר זה יקרה. ואם לא הוא לא יסגר ולהיפך,עם כל עשור יגדל מעט בברכה ד"ר הדס

25/02/2018 | 13:44 | מאת: אמה

אני בת 16 עוד חודש וב3 שבועות האחרונות סובלת מכאבי בטן כאשר אני לא אוכלת יש לי גם דופק לפעמים 126 ולפעמים נמוך בסביבות 69 חום 35.8 ומאוד קר לי מה זה יכול להיות ??

לקריאה נוספת והעמקה

אמה שלום רב, כאבי בטן יכלים להגיע ממקור לבבי אולם לא כל כך בתסמינים שאת מתארת. דופק 69 הוא נורמאלי במנוחה ודופק 126 הוא תקין כאשר מתבצע מאמץ כלשהוא. חום סביב 35.8 אינו תקין אולם גם זה תלוי בהרבה מאד גורמים. מבחינה לבבית אני לא רואה בסימפטומים שתיארת מקור לבבי מיידי אולם ניתן להרחיב את הבירור על ידי פניה לקרדיולוג וביצוע מספר בבדיקות כמו הולטר,אקג ואקו לב בהצלחה ד"ר הדס

25/02/2018 | 19:26 | מאת: אמה

הדופק 126 היה במנוחה

דופק 126 במנוחה מלאה אינו תקין. יחד עם זאת אם היתה סיבה לעליית הדופק כמו כאב , אחרי ארוחה, שינוי תנוחה משכיבה לעמידה, מתח נפשי כל אלה יכולות להעלות דופק. אם היה במנוחה לחלוטין- לכי לקרדיולוג להבדק

18/02/2018 | 18:42 | מאת: עדי

עשיתי היום אקו לב עובר לאחר שבסקירה המורחבת הרופא לא הדגים את הקשת הדוקטלית והאאורטלית. גם באקו לב עובר ההדגמה שלהם לא היתה מספקת והוא אמר לי לחזור עוד 3 שבועות. מה זה אומר? איזה חלק חסר להם? מה הם לא רואים והאם זה נחשב מום שבגינו צריך לבצע הפלה?

לקריאה נוספת והעמקה

הקשת האאורטאלית הינה חלק מאבי העורקים(המקום ממנו יוצאים עורקי הצוואר והעורקים לכוון הגפיים. הקשת הדוקטאלית הינו חיבור כלי דם בשם DUCTUS ARTERIOSUS אל אבי העורקים. הדוקטוס הוא כלי דם שמחבר בין עורק הריאה ואבי העורקים. 2 עורקים אלה חשובים ביותר להתפתחות העובר ובד"כ אם יש פגיעה בהם נראה גם פגיעות שונות במערכת הלב והדם. בחלק לא קטן מהמקרים קשה מאד לראות פגיעות בכלי הדם ומה שקורה זה ש"לא רואים" . לגבי הפלה...אין דבר כזה "צריך לבצע" ההחלטה תמיד היא בידי ההורים, הרופא המטפל מייעץ לגבי הסיכונים והפתרונות יחד עם זה יש לא מעט מצבים שבגלל מנח העובר, גודלו, ויכולת החדירות של האולטראסאונד דרך בטן האם יהיה קשה להדגים את המערכת הזו למרות שאין כל בעיה. לחכות 3 שבועות זה לא קל, לפעמים בסוגיות כאילו כדאי להתייעץ עם בעל מקצטע נוסף בהצלחה ד"ר הדס

10/02/2018 | 09:11 | מאת: אמא

ילדה בת שנתיים עם PS מפל עד 30 האם זה יכול להיעלם? האם יש מקרים שהמפל יורד לגמרי? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מפל של 30 על פני מסתם ריאתי מוצר מוגדר קל מאד בעיקר אם אינו מלווה במומים נוספים. בגיל שנתיים הוא עדיין ממשיך לרדת ויכול להמשיך לרדת עד סיום העשור השני לחיים. האם יעלם לחלוטין....לא סביר , אולם יכול עוד לרדת וככל הנראה לא יפריע לה במהלך החיים ,לא לפעילות ספורטיבית,לא ללידה ולא בסיכון יתר להפרעות קצב . בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:52 | מאת: דניאל

באיזה ביח אפשר לעשות אקו לב עוברי?

לקריאה נוספת והעמקה

דניאל שלום, אקו לב עובר ניתן לעשות ברב בתי החולים. אצלנו באסף הרופא המומחים בנושא זה הם ד"ר גורדין וד"ר ברעם בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:35 | מאת: בר

היי דר מחכה לתשובתך קצת בלחץ

לקריאה נוספת והעמקה

אסביר שוב, אין סיבה ללחץ.גם אם ישאר לכל החיים PFO אינו מחלה, אינו מום לבבי אלא צורה אחרת של אנטומיה תקינה. בגיל המדובר קיים סיכוי של כ 75% שיסגר, זה יכול לקרות עכשיו יכול בעוד חודש יכול בעוד שנה ויכול גם סביב גיל 3-4 שנים. אם לא נסגר עד גיל 4 שנים כנראה לא יסגר. ושוב,אין שום סיבה להיות בלחץ סביר להניח שיקח קצת זמן והוא ייסגר וגם אם לא זה אינו מום לבבי שבת שלום ד"ר הדס

03/02/2018 | 15:54 | מאת: בר

ממש ממש מודה לך הצלחת להרגיע סתם חרדה מיותרת

אני שמח בברכה ד"ר הדס

03/02/2018 | 13:11 | מאת: בר

סליחה שוב על השאלה הנוספת אמרת בגדלים אלה לא תמיד רואים..מה הכוונה?את ה 1ממ הקרדיולוג כן ראה

03/02/2018 | 13:22 | מאת: בר

התכוונת שבשל העבודה שזה ככ קטן קשה לראות את ההדרגתיות של הסגירה ?אבל היא בכל זה קיימת?

.

שלום אני בשבוע 33 הקורדיולג אמר שיש התעבות קלה בין המחציה בין החדרים וסינוס קורוארי רחב ורופא הנשים שלי אמר שאקו לב תקין וגדול הלב תקין יחסית לבית החזה אני מודאגת אני עשיתי מי שפיר תקין והסכרת תיקן אני מוסיפה עותק מהכתבים אני מבקשת עזרתכם ומה הטיפול אחרי הלידה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הרחבה של סינוס קורונארי כמו גם התעבות קלה של המחיצה הינם שינויים שיכולים להיות מחד ללא כל משמעות ומאידך לבוא בשילוב עם מומי לב נוספים. ולכן החשיבות הרבה בביצוע בדיקות נלוות. הטיפול לאחר הלידה תלוי בשינויים העוברים על הלב במהלך הזמן עד הלידה וגם לאחריה. אם אין מומים נלווים,וכאשר במחיצה בעלת התעבות קלה בלבד בד"כ מדובר במעקב בלבד. לכבי הגדלת הסינוס הקורונארי חשוב לשים לב שאין כלי דם נוסף המנקז אליו. אני לא יודע מתי בוצעו הבדיקות אולם אם יש ספיקות ניתן לחזור על הבדיקה על ידי מומחה לאקו לב עובר. ישנם לא מעט כאלה באיזורים שונים בארץ.כמו למשל אצלנו במרכז הרפואי אסף הרופא כחלק מהמערך של גניקולוגיה/יולדות. בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התשובה אני עשיתי את הבדיקות בחודש שעבר שהייתי בשבוע 28 האם מה שכתוב במכתב מהקו רדיולוג אומר שיש מומ לב והאם זה משפיע על חיי העובר אחרי הלידה אני שאלתי אותו אבל הוא מאוד אדיש ורצוה שתעזור לי להבין את המצב תודה

מהא שלום, התעבות המחיצה בשבוע 28 אינה דבר תקין וגם הרחבה של סינוס קורונארי מצריכה הסבר.אם אני יוצא מנקודת ההנחה שכל מה שניתן לצפות בשבוע 28 אכן ניצפה ואין לעוברך כל מום נוסף אז יכולות להיות 2 אפשרויות: 1. שהממצאים יעלמו עד הלידה 2. שלא יעלמו וידרשו מעקב או טיפול אי אפשר באמת לדעת אם זה לכאן או לכאן אולם היות והלידה צפויה רק בעוד שחודש וחצי ואין הסכמה בין בקרדיולוג לגניקולוג אני חושב שיש הגיון ביעוץ נוסף אצל מומחה לאקו לב עובר. יש רבים וטובים כאלה שגם יסבירו לך בפרטי פרטים. בהצלחה

02/02/2018 | 19:04 | מאת: בר

תודה לך על תשובותיך... ממה שקראתי הבנתי שגודל של 3 ממ לוקח לו יותר זמן להיסגר מאשר גודל של 1 ממ אין הדבר נכון? האם הפתח נסגר בהדרגה או שבפתאומיות? תודה לך..

ברב המקרים הפתח נסגר בהדרגה נביחנת ציר האורך אולם בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה, בכל אופן בשלב מסויים הפתח הקטנטן שנשאר "נדבק" למקום. לפעמים הוא עדיין זז קצת אבל בלי זרימת דם.

03/02/2018 | 13:13 | מאת: בר

לא הבנתי את המשפט בגדלים כאלה לא תמיד רואים את זה?

.

02/02/2018 | 16:23 | מאת: בר

תושה על תשובתך אבל בכל זאת גודל של 1 ממ לא אמור להיסגר יותר מהם מגדלים אחרים? עד גיל שנה ש סיכוי שיסגר?

לקריאה נוספת והעמקה

זה לא ממש משנה אם הוא 1 או 2 או 3 מ"מ ולכן צריך רק להתעזר בסבלנות, לפעמים נסגר תוך שנה ולפעמים שנתיים ולפעמים גם יותר ד"ר הדס

02/02/2018 | 14:25 | מאת: בר

לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז? לא הופיעה התשובה שלך..

בר שלום, PFO הוא פתח קטן בין העליות , הוא דבר נורמאלי לחלוטין בעוברים ואמור להסגר עד גיל שנתיים. כמעט ב 25% מהמקרים הוא לעולם אינו נסגר וכפי הידוע היום, חיים איתו בנחת.יחד עם זאת הרבה פעמים אנחנו מייעצים לבוא לביקורת בגיל חצי שנה כי יש לא מעט פעמים שבהם הוא נסגר מוקדם וכך יורד הנטל מכתפי ההורים. אולם העובדה שהוא עדיין לא נסגר אין משמעותה ששהתנהלות היא לא כבדרך כלל . שורה תחתונה...לחכות לגיל שנתיים ולפעמים אפילו שלוש. וגם אם לא...זה לא באמת סיבה לדאגה בהצלחה ד"ר הדדס

02/02/2018 | 16:01 | מאת: בר

תודה על תשובתך רבל בכל זאת גודל של 1 ממ זה לא משהו שאמור להיסגר יחסית מהר הרי התינוק גדל...

02/02/2018 | 16:04 | מאת: בר

האם יש סיכוי טוב שיסגר בגיל שנה?

.

דר הדס שלום לבני בן החודש גילו pfo 1 ממ משמאל לימין .לאחר ביקורת של גיל חצי שנה נשאר גדול 1 ממ . חשבתי שזה יסגר עד אז אך לצערי לא. בשל הגודל הקטן הפתח לא היה אמור להיסגר עד גיל חצי שנה?התינוק גדל מאז

היי אני לא רואה את תשובתך בנושא

בטעות רשמתי גדול 1 ממ הכוונה שנשאר בגיל חצי שנה אותו גודל של 1 ממ

ראה תשובה

08/01/2018 | 22:50 | מאת: רעיה

תודה

.

שלום, בעקבות תלונותיו של בני בן ה- 10 על כאבים בחזה ,נעשתה לו בדיקת הולטר לב. התוצאה מדאיגה אותי מאוד. נקבע תור לרופא לעוד 3 שבועות .אשמח אם תסבירו מה משמעות התוצאה ועד כמה היא מדאיגה. להלן התוצאה: בשעות הערב נצפו קטעי סינוס טכיקרדיה במהירות של עד 167 פעימות לדקה.קצב סינוס סדיר.מהירות ממוצאת 68 פעימות לדקה.מהירות מינימלית עד 51 פעימות לדקה עם קטעי סינוס אריטמיה מרווח r-r עד 1.3 שניות.

לקריאה נוספת והעמקה

רעיה שלום, השאלה הראשונה היא האם בזמן שביצע את ההולטר חש את דפיקות הלב המוכרות והאם זה מתאים לקטע מסויים בהולטר. אם לא חש בתלונות הרי שסביר שההולטר הינו חסר משמעות.... בעיקר השאלה האם קצב הלב מתאים לסיטואציה שהרי לכולנו דופק מהיר יותר בפעילות גופנית ודופק איטי יותר במנוחה מלאה. ויחד עם זאת, בכדי לתרגם משפה רפואית לעברית... סינוס טכיקרדיה הינו קצב לב מהיר שהוא דבר נורמאלי בפעילות גופנית, כלומר אם בשעות הערב הנער עלה וירד במדרגות אז דופק 167 הוא תקין לחלוטין. המונח סינוס מתאר את מסלול ההולכה התקין שבלב. דופק ממוצע של 68 תקין לחלוטין לילד בן 10 וכנ"ל דופק מינימאלי של 51 בתנאי ששניהם ללא סימפטומים ובשניהם הקומפלקסים תקינים. סינוס אריתמיה הוא תופעה נורמאלית לחלוטין, מופיעה יותר בילדים ומתבגרים ובעצם מתארת את שינוי הדופק בזמן הנשימה. מקווה שאת קצת פחות מודאגת עכשיו בברכה ד"ר הדס

29/11/2017 | 09:30 | מאת: יהודית

נכדי בן 3 עם אפילפסיה ומקבל תרופות אך עדין לא מאוזן נשלח לאקג ואלה התוצאות: ecg whithin normak limits negativ T wave in right precordial lead-juvenile pattern אשמח לשמוע חוות דעתכם

לקריאה נוספת והעמקה

יהודית שלום רב, תיאור האק"ג הינו תקין לחלוטין. (WITHIN NORMAL LIMITS ) בילדים לפני גיל ההתבגרות(JUVENILE) יש ממצאים כמו היפוך גלי T בחיבורים הימניים(RIGHT PRECORDIAL LEADS ) ולכן כאשר המערכת מפענחת את האקג נרשם המשפט הנ"ל מאחל בריאות שלמה, בברכה, ד"ר הדס

30/11/2017 | 04:42 | מאת: יהודית

תודה רבה

בבקשה

21/11/2017 | 15:01 | מאת: לימור

שלום, הבת שלי בת שנה ושלושה חודשים. מצרפת את סיכום הביקור האחרון שביצענו ביוני. הביקורת הבאה נקבעה לשמונה חודשים לאחר ביקור זה (פברואר שנה הבאה) בינתיים הילדה צריכה לעבור ניתוח פזילה (שכולל הרדמה מלאה) ביוני נאמר שאין מניעה לעבור ניתוח, אולם מאז עברו כמה חודשים ואנחנו יותר קרובים למועד המעקב מאשר למועד הבדיקה. אני לא יודעת מה לעשות, האם לדחות את הניתוח? האם יש לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

לימור שלום, לא צרפת את הבדיקה ד"ר הדס

21/11/2017 | 19:38 | מאת: לימור

מנסה שוב לצרף את הקובץ

21/11/2017 | 19:46 | מאת: לימור

מעתיקה את סיכום המעקב האחרון: באקו לאחר הלידה הודגם PFO נמצא בנוסף PS א.ק.ג - קצב סינוס 130 לדקה עם RSR בV1 מקטע PR QTC תקינים אקו לב - מנח וחיבורים תקינים, גודל ותפקוד תקינים המחיצות שלמות, לא הודגם PFO המחיצה הבין חדרית נראית שלמה, חדר ימין אינו מעובה, הודגם TR קל בלבד לא ניתן למדידה, המסתם הראתי עושה תנועת כיפה מפל מכסימלי על פניו 40-45 ממ"כ ללא PI זרימה טובה לעורקי הראה, חדר שמאל תקין במבנהו ובתפקודו זרימה תקינה ובמצוא החדר השמאלי בקשת האאורטה ובאאורטה הביטנית קולטרל זעיר מהאאורטה היורדת. הודגמו העורקים הקרונריים במוצאם תקינים, החזר ורידי תקין ללב.

שלום לימור, לפי מה שמתואר מדובר על מסתם ריאתי מוצר ו"כיפתי" כלומר נפתח ככיפה ולא עד הסוף. מדידת המפל על פניו מגדירה אותו כ קל עד בינוני (קל זה עד 40, בינוני 40-60) . ישנו כנראה גם חיבור קטן נוסף בין אבי העורקים לעורק הריאה (סביר להניח שהוא שארית עוברית שלא משנה דבר) אם אין דברים נוספים במערכות אחרות סביר להניח שאין מניעה לביצוע הרדמה תוך ניטור כמקובל. אולם יש צורך לשאול את המרדים האם הוא רוצה אישור ספציפי מהקרדיולוג(כי בד"כ הם רוצים אחד כזה) בהצלחה ד"ר הדס

21/11/2017 | 20:01 | מאת: לימור

תודה רבה על המענה המהיר! הקרדיולוג נתן אישור ביוני. אבל הבנתי שיכולים להיות שינויים מבחינת הצרות המסתם. האם כדאי לבצע בדיקה חוזרת טרם הניתוח?

בגיל הזה ובמצב המסתםהמתואר לא צפוייים שינויים מהותיים, המפל יכול קצת לעלות וקצת לרדת אבל לא צפוי לעבור כל כך מהר מקל-בינוני ל-קשה ולכן אני לא חושב שצריך הערכה חדשה....אבל כמובן...מי שמחליט זה המרדים ולכן כדאי לשאול אותו כדי לא להגיע למצב של יום לפני הניתוח ופתאום צריך הערכה נוספת ד"ר הדס

05/11/2017 | 04:48 | מאת: יעל

בזמן האחרון יש לי מעין פעימת לב חזקה כזאת ולפעמים חולשה קלה לכמה שניות ואז זה עובר. היה לי את זה לפני כמה שנים וכל הבדיקות שעשינו היו תקינות הפעימות לב לא קשורות לפעילות גופנית ומופיעות גם בזמן מנוחה בת 18 גובה 174 משקל 63

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יעל, פעימה מוקדמת בין אם היא ממקור חדרי ובין אם היא ממקור עלייתי, בדרך כלל אינה מלווה בסימפטומים.יחד עם זאת יש אנשים שכן חשים בה. בכדי להבדיל בין בעייתי ולא בעייתי יש צורך בבירור על ידי קרדיולוג ( עדיף מומחה לקצב לב) שכולל בהתחלה אקג,אקו לב,הולטר ומבחן מאמץ. מאד חשוב לתעד מתי בדיוק קיימת התחושה הבפציפית המדוברת, כדי שיהיה אפשר להשוות בין התחושה שלך לתרשים האקג וכך לתת לך הסבר בברכה ד"ר הדס