פורום קרדיולוגיית ילדים

הפורום מיועד להתייעצויות בנושאים מגוונים בקרדיולוגיית ילדים: אוושה, פגמים מולדים (ASD ,VSD ועוד), הפרעות קצב, מחלות לב נרכשות בילדים - כולל אבחון אצל עוברים.

השירות לקרדיולוגיה ילדים בבי"ח אסף הרופא קיים מ-1998. המסגרת הוקמה כמרכז אזורי לאבחון וטיפול במומי לב מולדים בילודים ומבוגרים במכון הלב בבי"ח אסף הרופא.

במהלך השנים גדל השירות וכיום מתבצעות במסגרת זו מעל 1,500 בדיקות אקו לב ומאות ייעוצים ואבחונים, ביניהם אקו לב עובר, הולטר, מבחן מאמץ ועוד.

.
214 הודעות
209 תשובות מומחה

מנהלי פורום קרדיולוגיית ילדים

03/02/2019 | 08:44 | מאת: טל

שלום, בהמשך לשאלתי הקודמת קובץ לא עולה. בדירה קרדיולוגית ליילוד מחיצה בין כלייתית עדות לחלום סגלגל פתוח עם דלף משמאל לימין PFO VSD מחיצה בין חדרים מעט שטוחה עם עדות לפגמים שריריים קטנטנים ( 2 ) ודחף משמאל לימין. 1. מה המשמעות של מחיצה שטוחה? 2. מה הסיכוי שיסגר בסוף עם חורים מסוג זה? 3. האם העובדה שמדובר ב 2 חורים שונים לא מעלה את כמות הדליפה בצורה משמעותית ובכך הופכת את הדליפה לדליפה כמו של חור בינוני? ביקשו שנגיע בעוד 4 חודשים למעקב. תודה טל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, בהמשך לשאלתך הקודמת מחיצה בין כלייתית- אני מעריך שהכוונה למחיצה בין עליתית. PFO- זה פתח קטן במחיצה, קיים בכל עובר ואמור להסגר עד גיל שנתיים מחיצה בין חדרים מעט שטוחה- הרבה פעמים זה בגלל תנגודת ריאתית שעדיין מוגברת בילוד אולם דורש מעקב (בתנאי שתנגודת אינה מוערכת כחריגה לגיל הילוד)בהמשך לפגמים שריריים קטנטנים : הכוונה לפגם במחיצה הבין חדרית, בחלק השריררי. פגמים כאלה על פי רב נסגרים לבד עד גיל שנתיים לערך ודחף משמאל לימין- כנראה הבוונה לדלף משמאל לימין כלומר זרימת דם מחדר שמאל לחדר ימין (שמראה שהתנגודת שבצד ימין אינה גבוהה מזו שבשמאל). העובדה שמדובר ב 2 פגמים שונים לא מעלה את כמות הדליפה בצורה משמעותית היות והם קטנים אולם ישנם מצבים ( לפי גודל הפגם) ששילוב של מספר פגמים קטנים יתנהג כמו פגם בינוני מבחינת הדלף מעקב לאחר 4 חודשים נשמע הגיוני בתנאים אילו אולם תלוי ספציפית בגודל הפגמים החדריים ובירידת התנגודת הריאתית. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

02/02/2019 | 14:31 | מאת: טל

שלום, נולד לי בן עם vsd 2 חורים. הבנתי שיש כמה סוגי vsd כאלה שיש יותר סיכוי שיסגרו וכאלה שפחות. אשמח לדעת באיזה סוג מדובר ומה סיכויי הסגירה. אם לא יסגר מה המשמעות בדרכ לחיים. מצב קובץ של בדיקה קרדיולוגית בבית חולים. תודה טל

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, לא העלית את הקובץ. נסה להעתיק ולהדביק כדי שוכל להתייחס לכתוב בברכה, ד"ר דן הדס קרדילוג ילדים

27/01/2019 | 17:24 | מאת: דנה

האם כדאי לבצע בדיקת א.ק.ג לבני בן ה 4 לפני בדיקת מעקב קרדיולוגית אצל רופא?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, אין צורך לחשוש מבדיקת אקג. בדיקת אקג בודקת את ההולכה החשמלית בלב, היא אינה מסוכנת ויכולה להתבצע בילדים עם לב "רגיל" ולב "שאינו רגיל". יתרה מכך להבנת המערכת החשמלית זו היא הבדיקה הלא פולשנית הטובה ביותר הקיימת כרגע בישראל. ממליץ לבצע לפני הפגישה עם הקרדיולוג כדי שאם תהיה שם בעיה יוכל להתייחס אליה. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה בהפרעות קצב בילדים

05/02/2019 | 20:30 | מאת: דנה

תודה רבה

תודה על תשובתך לגבי קשת ימנית alsa קומרל. נאמר לי לבדוק אם להגיע עם תוצאות בדיקת א.ק.ג לפני שאני מגיעה לבדיקת מעקב אצל קרדיולוג. אני קצת חוששת לבצע בדיקה זו לפני שקרדיולוג בודק אותו. להזכירך בני בן 4 ללא סימפטומים. יש גם אבחנה נוספת מבדיקת בריום..של לחץ אחורי קל על הושט.. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

אין צורך לחשוש מבדיקת אקג. בדיקת אקג בודקת את ההולכה החשמלית בלב, היא אינה מסוכנת ויכולה להתבצע בילדים עם לב "רגיל" ולב "שאינו רגיל". יתרה מכך להבנת המערכת החשמלית זו היא הבדיקה הלא פולשנית הטובה ביותר הקיימת כרגע בישראל. ממליץ לבצע לפני הפגישה עם הקרדיולוג כדי שאם תהיה שם בעיה יוכל להתייחס אליה. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה בהפרעות קצב בילדים

18/01/2019 | 22:58 | מאת: דנה

שלום ד"ר דן הדס, בהמשך לשאלה הקודמת; תוכל בבקשה להסביר בשפה פשוטה יחסית מה זה קומרל? האם בהכרח זה יחייב ניתוח בגיל מבוגר יותר עקב הזדקנות? (נניח גיל 40, 50)?

לקריאה נוספת והעמקה

הדיברטיקולום על שם קומרל הינה "טעות " בספיגה של שאריות הקשת הרביעית הקיימת בעובר ואמורה להעלם עד הלידה,לפיכך נשארת בליטה במקרים הקלים או צינור מפותל במקרים הסבוכים יותר. בשל מיקומו, ישנם מקרים בהם הוא (יחד עם מבנים נוספים באיזור) יוצר מאין טבעת סביב הושט וקנה הנשימה. הדבר מתבטא בד"כ בינקות בקשיי נשימה או האכלה. בחלק לא מבוטל של המקרים אין תסמינים כלל , בד,כ אין בעיה בהמשך החיים גם לא בגיל מבוגר אולם ישנה אפשרות שבה התסמינים יופיעו (אם יופיעו) בהמשך החיים. במקרים אילו לעיתים יש צורך בהתערבות. הגיוני לבצע מעקב פעם בשנה שנתיים גם אם הכל תקין אולם אין הנחייה חד משמעית, ובמקרה של סימפטומים תמיד אפשר לחזור ולהיוועץ לגבי ספורט, בגיל 4 שנים אם אין החמרה נשימתית בזמן פעילות ספורטיבית אין מניעה מכל ספורט. לגבי ספורט תחרותי בגיל יותר מאוחר, זה כבר תלוי במצב הספורטאי ודורש בדיקות יותר מקיפות מאשר אקו בלבד. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

18/01/2019 | 22:46 | מאת: דנה

שלום ד"ר דן הדס, בני בן ה 4 מאובחן עם קשת אאורטה ימנית alsa וקומרל ואין לו סימפטומים. 1. אני מעוניינת לרשום אותו לחוגי ספורט, שמתי לב שכאשר הוא משחק כדורגל עם ילדים הןא מתעייף יחסית יותר מהר. קצת חוששת מההשלכות. מה דעתך? 2. היינו במעקב קרדיולוגי ושוחררנו לפני כשלוש שנים. האם כדאי לקבוע אצל קרדיולוג ילדים לבדיקה כללית למעקב? אודה לך להנחיות

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, הדיברטיקולום על שם קומרל הינה "טעות " בספיגה של שאריות הקשת הרביעית הקיימת בעובר ואמורה להעלם עד הלידה,לפיכך נשארת בליטה במקרים הקלים או צינור מפותל במקרים הסבוכים יותר. בשל מיקומו, ישנם מקרים בהם הוא (יחד עם מבנים נוספים באיזור) יוצר מאין טבעת סביב הושט וקנה הנשימה. הדבר מתבטא בד"כ בינקות בקשיי נשימה או האכלה. בחלק לא מבוטל של המקרים אין תסמינים כלל , בד,כ אין בעיה בהמשך החיים גם לא בגיל מבוגר אולם ישנה אפשרות שבה התסמינים יופיעו (אם יופיעו) בהמשך החיים. במקרים אילו לעיתים יש צורך בהתערבות. הגיוני לבצע מעקב פעם בשנה שנתיים גם אם הכל תקין אולם אין הנחייה חד משמעית, ובמקרה של סימפטומים תמיד אפשר לחזור ולהיוועץ לגבי ספורט, בגיל 4 שנים אם אין החמרה נשימתית בזמן פעילות ספורטיבית אין מניעה מכל ספורט. לגבי ספורט תחרותי בגיל יותר מאוחר, זה כבר תלוי במצב הספורטאי ודורש בדיקות יותר מקיפות מאשר אקו בלבד. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

הבן שלי בן שנה וארבע חודשים בדרך כלל בריא. לפני כחודש עמד ליד מיטה נמוכה, החליק, והתעלף..עצר את הנשימה.עשינו לו הנשמה , הפכנו אותו שיהיה זרימת דם ...אחרי שתי דקות התאושש. לפני כחצי שנה היה משהו דומה פחות דרמתי...אנחנו מאד לחוצים...האם זה משהו רפואי? האם צריך מעקב קרדיולוג, נוירולוג למי צריך לפנות כדי לשלול דברים .אודה על תשובתך.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עינב שלום, איבוד הכרה בילדים קטנים הוא אירוע הדורש בירור! אירוע כמו שאת מתארת יכול להיות אירוע של BREATH HOLDING SPELL כלומר עצירת נשימה הנגרמת בד"כ בשל חבלה מינורית או חוסר שביעות רצון של הילד ומתבטאת באיבוד הכרה לזמן קצר. יש חשיבות רבה ללכת לרופא הילדים ולהתחיל בירור כולל בדיקה גופנית מלאה,בדיקם דם לשלילת אנמיה וכן בדיקה של מאגרי הברזל, בדיקות עזר כגון אקג ככלי ראשוני , בהמשך במקרה הצורך ניתן להרחיב את הבירור. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילידם

13/01/2019 | 23:22 | מאת: מאור

שלום ד"ר, קודם כל רוצה להודות לך מקרב לב על התשובה המהירה והמפורטת. מתוך עניין אני קורא הרבה והתשובה שלך עזרה לי מאוד. כמו שאמרתי בחודשים האחרונים, במקביל לבירור גסטרו לשלילת קרוהן (כנראה מדובר רק במעי רגיש), הופיע לי חלבון גבוה בדם (9.2 בפעם האחרונה כשהנורמה 8.2, עם אלבומין 5.7), ובSPEP חריגות כנראה לא משמעותיות בגלובולין גמא מעט גבוה וגלובולין אלפא1 מעט גבוה. בחודש אוגוסט, הופיע לראשונה חולשה שנמשכה כמה ימים ביום שבו הייתי במאמץ במשך כל היום (במסגרת הצבא), עם עייפות וסחרחורת, ולאחר מכן התקף דומה הופיע יומיים אחרי אימון שעשיתי, ובפעם אחרת יום אחרי וגם נמשך כמה ימים. הייתי אצל פנימאי שלא היה לו כיוון, אך שלח אותי לצילום חזה ולאקו לב. בזמן האחרון ובמיוחד מאז השבוע שעבר אני גם סובל מכאב באזור עצם הבריח כתף, ייתכן בעצם או ברקמות הרכות. אבין אם זה לא תחום התמחותך, אבל אם יש לך רעיונות מה כדאי לבדוק, או מה יכולה להיות הסיבה, זה יעזור מאוד. וספציפית - האם ממליץ על ביצוע מבחן מאמץ? אני מעוניין לחזור לכושר אך לאור כאבי החזה שהיו בעבר וכל העניינים מעט חושש. שוב תודה רבה! אין לי ספק כי אתה רופא מצוין!

לקריאה נוספת והעמקה

מאור שלום, אכן גאסטרו זה ממש לא תחום ההתמחות שלי, יחד עם זאת בירור בשל חולשה + חשד למעי רגיז או קרוהן יחד עם רמות מעט מוגברות של חלבונים הולך יחד עם מחלות אוטואימוניות/ראומטולוגיות. הבירור צריך להתחיל עם בדיקות דם מקיפות, שקיעת דם סמנים למחלות ראומטיות ותפקודי כבד ותריס.... יחד עם זאת לפעמים פשוט מדובר במחלה ויראלית שדוגרת קצת יותר מהרגיל. בהצלחה בבירור ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

12/01/2019 | 20:07 | מאת: מאור

שלום. אני חייל בן 19. עקב חלבון גבוה בדם, כאבי חזה שמופיעים לפעמים במאמץ ותופעה של חולשה המופיעה יום יומיים אחרי אימון ונמשכת יום יומיים, הופניתי לאקו לב. הכל היה בסדר, חוץ מ trace regurgitation במסתם המיטרלי minimal regurgitation במסתם הטריקוספידלי. הבנתי שזה לא משמעותי, אך רציתי לדעת מדוע בכל זאת זה מופיע בגילי, והאם זה מסביר את התסמינים. אציין שלפני כמה שנים גם עברתי בירור של מבחן מאמץ שיצא תקין ואקו לב עקב כאבי חזה במאמץ. האקו אז היה בסדר חוץ מאוושה סיסטולית פונקציונלית. למה היא נעלמה? בנוסף, האם החולשה יכולה להיות בגלל הפרעת קצב? האם דרוש לכך הולטר לב? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
12/01/2019 | 20:09 | מאת: מאור

לחץ דם ריאתי נורמלי, אבל הרופא ציין שהוא 24. האם גם זה מדאיג?

לא מדאיג- תקין! בברכה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

אור שלום, דליפות מינימאלית ממסתמי הלב הן דבר שכיח שאינו מהווה בעיה, לפעמים רואים את הדליפות,לפעמים לא. יש רופאים שמציינים גם דברים תקינים ויש כאלה שלא. העובדה שהתייחסו אל דליפות אלה אינה אומרת שהן לא היו קודם ולא אומרת שהן לא תקינות, להיפך הן מתעדות מצב תקין כדי שאם משהו יראה אותן בסיטואציה אחרת הוא לא יחשוב שזה ממצא חדש. לדבי אוושה פונקציונאלית, הינה רחש המגיע מאיזור הלב אולם אינו מעיד על בעיה אלא מופיע ב-80 מהאנשים בשלב כלשהו כתלות בפעולת הלב בדיוק באותה סיטואציה. כמו שהיא באה ככה היא נעלמת ולכן כשמה כן היא- פונקציונאלית. חולשות לאחר אימון בד,כ אין מקורן בהפרעות קצב בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

שלום רב, בני בן 3.9 לאחר שנולד הפנו אותנו למעקב קרדיולוג ילדים תחילה בשל איוושה וכעת במעקב בשל חשד ל- abnormal aortic valve. רשום במסמכים שאסימפטומטי ואין מגבלה מבחינה קרדיאלית. התפתחותו תקינה ואפילו מתפתח באופן משמעותי מהר יותר מבחינה מוטורית ושפתית מבני גילו. עד גיל שנתיים וחצי לא היה חולה כלל. מגיל שנתיים וחצי חולה המון במחלות חום ושנה שעברה אף אושפז שבוע לאחר פרכוס חום מורכב. נעשו מאז ועד היום כל מיני בדיקות שיצאו תקינות. בכל אופן מאז האשפוז אנחנו גם במעקב של אאג. והומלץ לנו ע" י כמה רופאי אאג לעשות ניתוח להסרת שקד שלישי וכפתורים מאחר ויש ירידה בשמיעה, נוחר חזק, ישן עם פה פתוח, מנוזל תמיד, יש נוזלים באוזניים. כעת לאחר המתנה של כשנה קיבלנו הזמנה לניתוח . כמובן שקבענו תור להתייעצות לאישור לקרדיולוג הילדים שבדק אותו בקופה בעבר. התורים ארוכים מאד אז בנתיים שאלותיי הן: 1. עם אבחנה כזו של בעיה במסתם זה לא מסוכן לעבור ניתוח? בגלל ההרדמה וכו'? 2. אנחנו מתלבטים האם לנתח בביהח פרטי ( יש אפשרות לבחור מנתח) לבין ביהח ציבורי ( שיביאו קרדיולוג או כל רופא אחר אם חלילה יצטרכו). תוכל לייעץ לי בבקשה 3. שאלה כללית האם זה נחשב למום לב מולד? 4. האם ניתן לקבל המלצה לקרדיולוג ילדים לחוות דעת שניה עדיף באזור הצפון אבל מוכנים גם במרכז. סליחה על המגילה ותודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום,מסתם אאורטאלי, המסתם של אבי העורקים יכול להיות לא תקין בצורות שונות לפעמים זה בגלל חיבור לא תקין של העלים לפעמים הצרות מקומית או הרחבה ולעמים עיבוי לא תקין מסיבות מולדות או נרכשות,בתיאור אבנורמאלי אין הסבר מספיק לממצא....ולשאלותייך: 1. עם אבחנה כזו של בעיה במסתם זה לא מסוכן לעבור ניתוח? האבחנה לא ברורה אבל בכל מקרה כל פגיעה במסתם האאורטאלי מעלה את הסיכון בהרדמה לניתוח ובסיכוי לזיהומים אחריו. 2. אנחנו מתלבטים האם לנתח בביהח פרטי ( יש אפשרות לבחור מנתח) לבין ביהח ציבורי ( שיביאו קרדיולוג או כל רופא אחר אם חלילה יצטרכו). הרפואה הציבורית לילדים בבתי החולים בארץ ברב גדול של המקומות מאד טובה ואין חתרון מול הרפואה הפרטית אולם יחד עם זה אם יש מנתח שאתם סומכים עליו יותר וגם מרדים שסומכים עליו אז עדיף ללכת אל הצוות הזה מאשר למקומות בהם אתם לא מרגישים כך. 3. שאלה כללית האם זה נחשב למום לב מולד? כמו שכתבתי קודם , תלוי במהות האבנורמאליות....בד"כ בגיל הצעיר מדובר על מום מולד 4. האם ניתן לקבל המלצה לקרדיולוג ילדים לחוות דעת שניה עדיף באזור הצפון אבל מוכנים גם במרכז. בקרדיולוגיית ילדים יש מספר מאד קטן של מומחים (בערך 40-50) בכל הארץ ואצל כל אחד מהם/מאיתנו תקבלו יעוץ טוב. אני שמח לומר שבכל מקרה ללכת ליעוץ נוסף של קרדיולוג ילדים זה דבר טוב. היתרון של הרפואה הפרטית הוא בד"כ בזמינות. בהצלחה, ובריאות שלימה ד"ר דן הדס, קרדיולוג ילידם, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

1.תודה רבה דוקטור על התשובה המהירה. בקשר לאבחנה אני בעצמי לא כ"כ הבנתי. בתחילת המעקב כשנולד היה רשום קיימת האצה בזרימה מעל הקשת ללא מפל. בהמשך המעקבים היה רשום חשד למסתם אאורטלי דו עלי ובפעמיים האחרונות מסתם אאורטלי נראה בעל מפתח אבנורמלי כנראה לא דו עלי ללא הפרעה בזרימה. האם זה משנה משהו ביחס לשאלה שלי לגבי ניתוח? 2.עוד שאלה לא קשורה. קראתי שאתה מומחה בהפרעות קצב. אני סובלת svt-avnrt ו גם אטריאל טכיקרדיה. זה נחשב מום לב? הבעיה התחילה בתחילת שנות ה-20 שלי לפני כעשור. מה הסיבה שאצל כל אחד זה מתפרץ בגיל שונה חלק מאובחנים בתור עוברים בבטן חלק תינוקות ויש אנשים שמאובחנים בגיל מבוגר. 3. קראתי שאחד מתוך כל 4 אנשים נולד עם מסלול נוסף אבל רובם לא מפתחים התקפים וומסתובבים ככה כל חייהם. אם כך, כיצד ייתכן שהגיעו למסקנה הזאת? אם האנשים לא מאובחנים בכלל. ולמה חלק מפתחים התקפים וחלק לא? שוב תודה מראש

30/12/2018 | 10:00 | מאת: אמא מודאגת

שלום נולדה לי תינוקת לפני שלושה חודשים נשמע אוושה בבית חולים באקו לב נמצא היצרות במסתם ראיתי שהלך וגדל בגיל 12 יום התערבות ברמבם בצינותר .. עשינו בהתחלה מעקב כל שבועיים ואתמול חזרנו אנחנו אחרי הצינתור שלטשה חודשיים הייצרות היא 25 יש לציין לפני חודש הייתה 30 כלומר ירדה ל 25 ושאר הממצאים בלב תקינים רק היצרות במסתם 25 הרופא מואד שמח לתוצאה ואמר לנו לחזור עוד ארבעה חודשים גם יש לי בת נוספת בת 8 גילנו אצל אוודה בגיל 3 ועשינו בירור נמצא אותה בעיה היצרות במבתם אבל עד עכשוי אנחנו במעקב חמש שנים אותו דבר היצרות 26 ולא משתנה ולא עברה צינותר הולכים לבירור פעם בשנה הרופא ביקש לעשות לי לאמא גם אקו לב אחרי שילדתי בשבועיים נצמא דליפה קלה במסתם אורטלי ומינטלי הרופא אמר לי שזה לא משמעותי ואולי זה מצב אחרי לידה או זה מולד ולחזור על הבדיקה אחרי ששה חודשים ושאני יכולה לחיוץ עם זה בלי שום בטיה שאר הממצאים תקינים אפילו אני לא מרגישה כלום עשה לי הבדיקה בגלל ממצא של שתי הבנות האם הבנות שלי במצב יציב ויכולות לחיות עם זה בלי הגבלות אני תמיד יש לי חששות וקורא באינטרנט הרבה על המום הזה מלחיץ אותי וחושבת על לב פתוח ודברים רעים וגם הממצא שלי האם באמת חסר משמעות ואפשר לחיות עם זה אני תמיד לחוצה וחושבת הרבה אשמח לדעת שלך

לקריאה נוספת והעמקה

לאמא המודאגתשלום רב, אני יוצא מנקודת הנחה שהמספרים שאת מציינת הם המפלים על פני המסתם ביחידות של מילימטר כספית ועל פי זה מתייחס לתשובה. אם לא כך הדבר אשמח לקבל נתונים אחרים. מפל על פני מסתם ריאתי של 25-30 ממ"כ נחשב כהצרות קלה ודורש מעקב בלבד. לגבי התינוקת בת ה-3 חדשים. אני לא מעריך שזה היה המצב לקראת הצינתור שכן אחרת סביר שלא היו מצנתרים, הגיוני שאם זה המצב לאחר הצינתור הרי שהצינתור עבר בהצלחה ומכאן שמחת ההרופא המטפל. לגבי הילדה בת 8 השנים: כפי שאמרתי קודם הגיוני שמפל על פני מסתם של 25-30 ממ"כ מעיד על הצרות קלה בלבד ודורש רק מעקב לגבייך, למרות שאנני קרדיולוג מבוגרים כי אם קרדיולוג ילדים אני מעריך שהדליפה מהמסתם האאורטאלי והמיטראלי הן דליפות קלות, חלקן יכולות לנבוע ממצב ש "עודף נוזלים" כמו בזמן הריון וסביר שישתפרו בהמשך. יחד עם זאת הגיוני להמשיך מעקב בכדי לראות שאין שינוי בממצא. שורה תחתונה, הצרות של המסתם הריאתי הינו מום יחסית שכיח מבין מומי הלב המולדים, הוא יכול להיות בכל הספקטרום בין קל מא ועד קשה מאד, לפי הנתונים שהצגת המצב אצלכם בילדה הגדולה הוא קל מלכתחילה ובילדה הקטנה הוא קל כעת בזכות עבודה מצויינת של הקרדיולוגים שטיפלו בך ברמב"ם. אני לא רואה סיבה לדאגה, אבל חשוב להמשיך במעקב. בברכה, ד"ר דן הדס, קרדילוג ילדים, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

31/12/2018 | 10:09 | מאת: אמא מודאגת

תודה באמת לך את ממש מתייחס מתוך אהבה לעבודה שלך רואים ומרגישים בתגובות שאלה אחרונה הבנות שלי יכולות לחיות עם זה אם זה נשאר כך רק במעקב בלי שום תנאים וגם אני אותו מצב אפשר לחיות עם זה רק במעקב

תודה רבה , גבי בנותייך: לחיות עם הצרות קלה של מסתם ריאתי אפשר,אין מחקרים המתארים ירידה לא באיכות החיים ולא באורך החיים. לגבייך- אם הממצאים ישארו ללא שינוי גם אצלך המצב מאפשר חיים באיכות חיים ואורך חיים טובה מאד. בברכה, ד"ר דן הדס, קרדיולוג ילדים, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

20/12/2018 | 19:54 | מאת: TGA בעובר

אני בחודש השמיני להריון, העובר אובחן עם tga. בשל התקצרות צוואר הרחם וצירים מוקדמים רופא הנשים שלי נתן לי מרשם לפרסולאט לעצירת הצירים. בעלון לצרכן כתוב שאסור למי שסובל מבעיות לבביות ליטול את התרופה, האם התרופה עלולה לפגוע בעובר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פסולאט או בשמו הגנרי NEIFEDIPINE הינו תרופה החוסמת את קולטני הסידן. מוגדר בקטגוריה C בהריון כלומר יש לשקול את יתרונות התרופה על פני חסרונותיה. יחד עם זאת התרופה די בטוחה בהריון כלומר שלא ידוע על מומים לבבים שהיא גורמת לעובר אדם אולם כן ידועים מומים שנגרמו בחיות אחרות. הוולדות תינוק עם TGA כשבנוסף סובל גם מפגות מורידה את היכולת לטפל בו ובכך מחמירה את הסכון לפגיעה נוספת. אין כאן החלטה קלה ולכן על הרופא המטפל מוטלת האחריות בכדי לקבל את ההחלטה שתפגע בעובר בצורה הכי מועטה. יחד עם זאת יש הרבה נסיון בספרות במתן פרסולאט עם תוצאות חיוביות . בהצלחה ד"ר דן הדס

בתי בת השנתיים פחות חודש אמורה להשתחרר מבית החולים שם קבלה טיפול נגד מחלת קווסקי. היא קבלה מנה אחת של אימונוגלובולינים ואספירין להשלמת התהליך. לפני מתן טיפול לא היו לבתי שום שינויים לבביים כתשובה לאקו לב שבוצע לה. השאלה שלי היא האם תוכל לחזור לגן ותוך כמה זמן? הגן הוא גן רגיל המונה 23 ילדים בגילאים שונים. אני מתלבטת האם להחזיר אותה לגן ואם כן מתי.

לקריאה נוספת והעמקה

אין מניעה מחזרה לגן לאחר קוואסאקי . הטיפול שבו היא מטופלת (אספירין) אינו חושף אותה בסיכון יתר למחלות זיהומיות. תני לה יום יומיים בבית, רק כדי לוודא שלא חוזר החום . ואז אפשר לחזור לגן בברכה ד"ר דן הדס

11/12/2018 | 00:32 | מאת: ילנה

שלום. רוצה בבקשה הסבר לבדיקת אקג לילד בן 15. Icrbbb Rsr in v1 בבדיקות קודמות היה הכל תקין

לקריאה נוספת והעמקה

ילנה שלום, במערכת ההולכה ישנו סיב המוליך לחדר ימין הוא נקרא RIGHT BUNDLE BRANCH . כאשר הוא חסום זה נקרא RIGHT BUNDLE BRANCH CLOCK . אם יש האטה בהולכה זה נקרא INCOMPLETE RIGHT BUNDLE BRANCH CLOCK או בקיצור ICRBBB . התבנית באקג מתוארת rsr' ב חיבור V1 ( הראשון בחיבורי החזה) וזה נראה כמו M . ממצא כנ"ל שכיח מאד בילדים בגיל הזה ובדרך כלל אינו דורש המשך בירור. יחד עם זאת בחלק מהמצבים השינוי נגרם בשל הגדלה של העליה הימנית בלב ולכן ניתן לבצע אקו לב בברכה ד"ר דן הדס

03/12/2018 | 17:20 | מאת: הילה

שלום רציתי להבין מה אומר הממצא הבא- קשת אוארטה ימנית עם סובקלויאן אברנטי שמאלי. האם זה אומר שיש מום נוסף מלבד הקשת הימנית? מה ההשלכות של זה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום , סאבקלאוויאן אבראנטי שמאלי (ALSA ) הוא ממצא יחסית שכיח בקשת ימנית אולם זהו ממצא נוסף האוממר שחוץ מהיות הקשת ימנית ולא שמאלית, אחד העורקים אינו יוצא במקומו הרגיל אלא יוצא בחלק יותר תחתון של אבי העורקים. שילוב זה יכול ליצור בקונסטלציה מסויימת טבעת סביב הטרכיאה ו/או הוושט ולכן עלול ליצור סימטומים של בעיות בליעה או קשיי נשימה. במקרים אילו יש חשיבות רבה למעקב לאחר הלידה. בברכה ד"ר הדס

05/12/2018 | 04:53 | מאת: הילה

תודה על המענה עד איזה גיל יכולה להיווצר הטבעת? האם גם אחרי גיל 4? מאיזה סיבה ה alsa הופיע פתאום?הייתכן שהיה קיים שם מהלידה ולא ראו פשוט? עד היום הייתה רק קשת ימנית *הילד בן 4.3 תודה

05/12/2018 | 04:57 | מאת: הילה

עד איזה גיל יכולה להיווצר טבעת? האם alsa היה קיים שם תמיד ולא ראו כי עד היום אמרו לי בכל הבדיקות שיש רק קשת ימנית . הילד בן 4 תודה

ALSA אם קיים, היה קיים תמיד. זה מבנה העורקים המולד שלו. באקו לב לא ממש רואים את זה ,רואים יותר טוב באקו לב עובר. ולגבי סימפטומים...לא נפוץ שמופיע אחרי גיל חצי שנה אולם יש מקרים של ילדים מבוגרים בהרבה שמגלים את הממצא ,היות ומחלות של דרכי האוויר הליונות מאד נפוצות בגיל צעיר והסימפטוים הם מאד לא ספציפים ד"ר הדס

ראי תגובה קודמת

06/12/2018 | 12:49 | מאת: הילה

תודה על כל המענה המהיר והסבלנות אמא מודאגת האם שילוב של קשת ימנית ו alsa אומר בוודאות שתהיה גם טבעת ווסקולרית? האם יש מניעה לילד עם קשת ימנית ו alsa להשתולל ולעסוק בספורט ? תודה !

אין חובה שבשילוב בין השניים תווצר טבעת (גם ככה הטבעת העלולה להווצר אינה מלאה) ולכן אם הוא א-סימפטומטי,גגם המנוחה וגם במאמצים אין מניעה מכל ספורט תחרותי בהצלחה ד"ר דן הדס

02/12/2018 | 20:04 | מאת: אמא

שלום דר' בגיל שמונה חודשים ביתי עברה צינתור לסגירת pda .כאשר הגענו לביקורת לאחר 3 חודשים ממועד הצינתור הרופא ערך בדיקת אקו לב ואקג ואמר לי שהכל תקין ולהגיע לביקורת נוספת בעוד שנה .כמו כן הוא כתב בסיכום הביקור(אך לא אמר או הסביר) כי יש לתת לילדה במשך חצי שנה טיפול אנטיביוטי מניעתי.ברצוני לשאול האם זה הליך מוכר לאחר צינתור?מדוע יש לתת טיפוח מניעתי? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אנטיביוטיקה מניעתית לאחר סגירת PDA אינה דבר שגרתי. בעבר היה נהוג לתת אנטיביוטיקה בזמן טיפולי שיניים או טיפולים התערבותיים אחרים בכדי למנוע זיהום על פני מסתמי הלב (SBE) וישנם רופאים הממשיכים ביעוץ זה (ויש בזה לא מעט הגיון) שכן מערכת הדם השמאלית יכולה לגרום לזיהומים ל"התלבש" על המסתמים וליצור פגיעה קשה בהם. בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב הבן שלי בן 4 כבר בהריון אובחנה קשת ימנית הציפורים היה תקין בשנה האחרונה הוא סובל מהתקפים קשים של שיעול נבחני בהתקף הכי ארוך היה חודש לפני שבוע עשינו אקו לב והרופאה אשמה כי המבנה מתאים לטבעת ווסקולרית וכי יש עורק היוצא שמאלה מבקשת ימנית אלו ממצאים שלא נצפו בעבר אנחנו מחכים לסיטי לבדוק אם ישנו לחץ על הקנה בנתיים הייתי אצל רופא ריאות שאומר שהשיעול נובע מאלרגיות ושאני סתם ככה מטרת את הילד לסיטי עם הרדמה המלאה הוא טוען שאם היה לחץ על הקנה היה שיעול תמידי ולא שיעול שבא והולך ובנוסף אומר שהילד היה מחרחר בלילות ודווקא בלילות הוא ישן מעולה! בקיצור הרופא ריאות רשם אין אינדיקציה לביצוע סיטי הקרדיאולוגית רשמה יש להשלים את הברור על ידי סיטי אנגיו חזה ראשית האם הרופא ריאות לגבי התסמינים של טבעת ווסקולרית???, האם והאם אין דרך אחרת לבדוק אם יש לחץ בלבד הרדמה מלאה? רוצה הכוונה והאם הגיוני שפתאום בגיל 4 הופיע טבעת ווסקולרית ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סליחה על שגיאות הכתיב הציפ הגנטי היה תקין

תהילה שלום, קשת אאורטה ימני הוינו ממצא לא נדיר בבדיקות אקו לב בהריון כמו גם בבדיקות שגרתיות, כאשר ממצא זה אינו מלווה במומים אחרים (גם לבביים וגם אחרים) אנו מתייחסים אל זה כממצא מבודד, כלומר שההתייחסות הכוללת הינה רק לקשת אאורטה. כממצ א מבודד, הקשת הימנית בד"כ הינה ממצא שפיר שברב המקרים אינו יוצר בעיה אולם ישנם מצבים בהם מיקום הקשת הימנית בשילוב של דוקטוס שלא נסגר או מלפורמציה עורקית אחרת(דיברטיקולום) יוצר קשת סביב האאורטה(אבי העורקים)והוושט, הדבר בא לידי ביטוי בד"כ בתינוקות בנשימה רעשנית ,סטרידור,שיעול,דלקות ריאה וכדומה. בילדים יותר גדולים בד"כ בבעיות בליעה למינהן. שיעול לסרוגין אינו ממצא נפוץ במצב של טבעת הנגרמת מקשת ימנית. יחד עם זאת הבירור של עורקים הממוקמים בצורה לא תקינה באבי העורקים אינו יכול להתבצע רק באקו לב ולכן דורש בירור יותר מקיף. שורה תחתונה: האם יכול להיות שהופיעו סימטומים הקשורים רק לנשימה ובגיל יחסית מאוחר....פחות סביר. האם יש אפשרות לדעת בצורה אחרת מאשר הדמייה הכרוכה בהרדמה....לא. ולכן השאלה היא היחס בין הסימפטוים לדחיפות המצב. אם לא גחוף , אפשר להתחיל בכוון ל רופא הריאות. אם לא, ללכת לכוון הקרדיולוג. בהצלחה ד"ר הדס

30/11/2018 | 14:05 | מאת: אילנה

היי, הילדה שלי בת 17 בריאה בדרך כלל מתלוננת מינואר על דפיקות לב חזקות וכאבים בחזה. בוצע בינואר הולטר לב אשר התוצאות שלו היו Dropped beats בודדים (5) כביטוי לסינוס אריתמיה. לאחר מכן בחודש אוקטובר בוצע שוב הולטר לב ויצא תקין,דופק ממוצע 85. הקרדיולוג הפנה אותנו לבדיקת מאמץ ואלו התוצאות: לחץ דם בשיא המאמץ: 110/60 מ"מ כספית סיבות הפסקת מאמץ: דופק מטרה-כן כאבים בחזה-לא תלונות אחרות-סחרחורת קלה סיכום ומסקנות: ללא שינויים משמעותיים באק"ג מאמץ תגובה נורמוטנסיבית למאמץ תגובה קלינית לא ספציפית למאמץ לא נצפו הפרעות קצב בזמן המאמץ. אשמח להסבר מה אומר הסיכום של הבדיקת מאמץ בבקשה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אילנה שלום, מבין המאמץ מתואר כנראה כתקין....אבל....לחץ דם מקסימאלי של 110 סיסטולי הוא קצת נמוך, אלא אם כן מסתובבת סביבב לחץ דם של 90 ביום יום...שווה לבדוק את זה חוצמזה, אולי כדאי לשקול לתת לה EVENT RECORDER שזה מכשיר קטן שיכול להקליט את הדופק כשיש תלונות . דברי עם הקרדיולוג שלך כי צריך הפניה ממנו לשם אישור מחיר דרך הקופה בהצלחה ד"ר הדס

28/11/2018 | 15:55 | מאת: נינה

אני בשבוע 32. ביצעתי בדיקת הערכת משקל והתגלה נוזל פריקרדיאלי בלב העובר של 3.9. מלבד זה הבדיקה היתה תקינה יש לציין כל הסקירה הראשונה והשנייה היו תקינות לחלוטין הרופא הפנה אותי לאקו לב עוברי. מה משמעות הנוזל ומהן הסכנות? ממה זה נובע? האם הוא יכול להיספג?

לקריאה נוספת והעמקה

נינה שלום נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ(ואצלך להבנתי יש 3.9) ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות . ישנה סבירות גבוהה שנוזל זה ייספג אולם חשוב לבצע את הבדיקות והמעקבים . בברכה ד"ר הדס

29/11/2018 | 06:42 | מאת: נינה

תודה רבה על התשובה המפורטת

.

25/11/2018 | 17:38 | מאת: שני

דוקטור שלום רב, אני בת 30 בשבוע 32 להריוני בשלישי, בסקירת מערכות מאוחרת אשר בוצעה בשבוע 24 נמצאה הרחבה קלה 6.5 מ"מ באגן כליה ימין. מאז כמובן אני במעקב והיום ביצעתי סקירה מכוונת שנייה וההרחבה עומדת עכשיו על 10 מ"מ. בנוסף בבדיקה של היום להבדיל מהבדיקות הקודמות נמצא נוזל פריקרדאלי מועט באזור האפקס. הופנתי כמובן לאקו לב עובר ובנוסף לבדיקת מי שפיר (בהתחלה הומלץ עקב ההרחבה באגן כליה ועכשיו גם בגלל הנוזל). אני לחוצה ממש לא יודעת לקראת מה אני הולכת ולא מסוגלת להמתין בחוסר ידיעה כזה עד בדיקת האקו לב יום ראשון הבא. אודה אם תוכלו לשפוך מעט אור על המצב ומה משמעות הדבר מבחינת העוברית שלי. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שני שלום רב, נוזל פריקרדיאלי בעובר, בחלק גדול של המקרים הינו תגובתי לממצאים אחרים במערכות שונות. בכל מקרה אם הוא מועט ( כלומר פחות מ-2 מ"מ ) ןאינו מלווה במום לבבי, ישנו סיכוי רב כי לא ישפיע על העובר בהצלחה ד"ר הדס

האק"ג הזה תקין? נעשה עקב תלונות על כאבים בחזה שמתפשטים ליד שמאל

לקריאה נוספת והעמקה

לא צורף האקג, וחסר הרבה מאד פרטים כדי לנתח אותו...

שלום ד"ר, בני בן 4.8 שנים, בריא וללא סימפטומים הקשורים ללב. לפני כשבוע בבדיקה אקראית של רופא משפחה נשמעה לראשונה איוושה סיסטולית 2/6 בגבול השמאלי של עצם החזה. הופנינו לבדיקת קרדיולוג ובאותה בדיקת קרדיולוג נערך גם אקו לב. לאחר הבדיקה ובסיכומה רשם הקרדיולוג כי יש לחזור לבדיקה בגיל 9 שנים לבחינת ההולכה התוך חדרית ואז תישקל בדיקת מבחן מאמץ או לפי המלצת רופא מטפל. בסיכום הבדיקה נרשם כי נצפתה רגוריטציה מזערית-פיזיולוגית במסתם הטריקוספידלי ובמסתם הריאתי. מפל הלחצים הסיסטולי במסתם הטריקוספידלי הינו 16 ממ"כ. עוד נרשם טרבקולציה עדינה פיזיולוגית בחוד החדר השמאלי. אני לא כותב כאן את כל המלל של סיכום הבדיקה, רק את מה שנראה לי, הדיוט שכמותי, כמשהו חריג המצריך את אותה ביקורת בעוד מספר שנים. אני ואשתי מאוד מודאגים, נשמח לקבל את התייחסותך ולקוות שבכך תוכל להרגיע מעט.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, בדיקת מפלי הלחצים תקינה לגבי הטרבקולציה בחדר השמאלי, יכול להיות שחשש הקרדיולוג בהתחלה של קרדיומיופטיה של שריר הלב שיכולה להתבטא בטרבקולציות בחדר השמאלי ונטוה להחמיר בד,כ רק סביב גיל ההתבגרות ,אולם זה רק השערה גסה כי הבדיקה שתארת אין את כל הנתנים האלו. אני לא רואה סביה להלחץ...בטח לא עכשיו...אבל מאד ממליץ לחזור לקרדיולוג שבדק ולשאול בדיוק למה התכוון המשורר בהצלחה ד"ר הדס

ומהי בעצם קרדיומיפטיה, אם אכן זאת האנמנזה? ומה בדיוק ההשלכות ודרכי הטיפול?

קרדיומיופתיה היא פגיעה במבנה התאים של שריר הלב, ישנם מספר סוגים שונים של קרדיומיופתיה וההסתמנות הקלינית שונה בין הסוגים השונים וכך גם הטיפול. ישנן קרדיומיופתיות שמטופלות בתרופות ,ישנן כאלה המצריכות תנתור ישנן כאלה שמצריכות קוצב הכל תליו בהסתמנות הקלינית במהלך השנים כאשר בדרך כלל ההסתמנות מתחילה באיזור גיל ההתבגרות ויכולה להשאר קבועה או להחמיר עם השנים

בתי בת ה-10 מתלוננת מזה כשנה וחצי על התכווצויות באזור החזה בתדירות לא גבוהה. היא חשה כאב חד שגורם לה לעצור נשימה למספר שניות. זה קורה לה מידי פעם לא בהכרח בקשר למאמץ גופני או גורם מסוים אחר. הילדה מאובחנת עם בעית ADHD, אך היא חיונית, פעילה וחייכנית, לא חרדתית וללא בעיות פסיכולוגיות. בדיקת ck יצאה עם תוצאה גבוהה וחריגה של 267, אך רופא הילדים אמר שתוצאה זו יחד עם תוצאות של בדיקות נוספות לא מעידה על בעיות בשריר הלב. לפני שנה וחצי התוצאה היתה 193. א.ק.ג.שנערך היה תקין. בהריון שלה נמצא בעוברית מוקד אקוגני (נקודה לבנה) . ביצעתי בדיקות גנטיות והסיכוי לבעיות היה מינימלי. הילדה נולדה ב"ה בריאה ובמועד. בנוסף הילדה נוטלת כבר מגיל 6 תרופות להפרעת קשב וריכוז, החלה בריטלין ובשנה האחרונה החלפנו לפוקלין 10 מ"ג. רציתי לדעת: א. האם יש סיכוי שהכדורים גורמים להתכווצויות? האם יש כדור אחר שיטפל בבעית הקשב וריכוז בלי תופעות אלו של התכווצויות?. ב. האם העובדה שנמצא מוקד אקוגני בזמן שהיתה עוברית, קשור לבעיה שיש לה היום? ג. האם אני צריכה להיות מודאגת? איזה בדיקות נוספות כדאי לערוך כדי להסיר חשש ולהבין ממה נובעות ההתכווצויות? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

ענת שלום, לגבי הנתונים ששיתפת כאן בנוגע לבתך בת ה-10 התכווצויות באזור החזה יכולות לנבוע ממספר מקורות הנפוץ שבהם הוא שרירים , רקמת שד מתפתחת או כאבים בחיבור עצמות הצלעות ועצם בית החזה , יחד עם זאת גם הפרעות קצה יכולות להוות מקור לתחשות אילו. עצירת הנשימה למספר שניות או ביצוע פעולה הקרוייה VALSALVA יכולה להחזיר את קצב הלב הסדיר ולכן התיאור שלה הגיוני באופן הזה.. בדיקת ck כפי שתארת אינה תומכת אך גם אינה שוללת אירועים אילו כמו גם א.ק.ג.שנערך כאשר אין תלונות (ישנם רמזים לפעמים) מוקד אקוגני בהריון לא נמצא כי קשור לנושא אם לא נמצא מום דנטי או לבבי בהמשך תרופות להפרעת קשב וריכוז בין אם ריטלין ובין אם אחרות יכולות גם כן להשפיע על קצב ומקצב הלב. אם הבעיה היא אכן התרופות ישנן תרופות מסוגים שונים שניתן לתת ותופעות הלוואי הן אינדיווידואליות כך שאפשר בהחלט להתייעץ עם הנוירולוג המטפל ולנסות להחליף טיפול לגבי השאלה האם את צריכה להיות מודאגת? אני מעריך שהכוונה היא האם יש סכנה בתסמינים הללו. התשובה היא שבמקרים הלא נפוצים יש סכנה ולכן חשוב לבצע בירור טוב ולהבדק על ידי מומחה להפרעות קצב בילדים הבדיקות שוודאי יומלצו לך הן אקו לב, אקג,הולטר, ארגומטריה ולפעמים גם חיבור לEVENT RECORDER היכול להקליט אירועים שאינם תכופים. בהצלחה ד"ר הדס

ד"ר הדס, תודה על תשובתך המפורטת והרצינית. אקבע פגישות אצל קרדיולוג ילדים כדי להרחיב את הבדיקה.

מצוין

12/11/2018 | 12:43 | מאת: כרמית

שלום, הבת שלי בת שנה וחודש.. במדידת לחץ דם נמצא לחץ דם גבוה 115/69 ובמדידה אחרת , יומיים אחרי, 101/65 ... חשוב לציין כל מדידה בוצעה בכל הגפיים ובוצעה מספר פעמים. הילדה היתה מאוד נינוחה במדידה. למה לחץ הדם גבוה? הרופא אמר שנמדוד שבוע הבא ואם לא ישתפר נתחיל בירור.מה המחלות שיבדקו? אני מאוד לחוצה מזה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

כרמית שלום, יתר לחץ דם בילדים יכול לנבוע מסיבות רבות,בעיות לבביות ,בעיות בעורקים גדולים,כליות מחלותאנדוקריניות ועוד... לפני שהןפכים את כל העולם חשוב לוודא שאכן לחץ הדם גבוה, ולכן טוב עשה רופא הילדים. יחד עם זאת,אפשר לבקש מכששיר למדידת לחץ דם בכל היממה(הולטר לחץ דם) ולקבל מדידה יחסית יותר מדוייקת בברכה, ד"ר הדס

לאחר סקירה ראשונה התגלתה קשת כפולה כאשר קשת ימין הדומיננטית. היום אני בשבוע 16. נשלחנו לבדיקת ציפ גנטי ובדיקת קרדיולוג רציתי לדעת מה הסיכונים? האם הציפ הגנטי יכול להביא תמונה מלאה לתסמונות המשתייכות לממצא זה? עד מתי יש צורך להמשיך לעקוב אחר מומים נוספים? לאחר הניתוח לתיקון ... האם יהיו השלכות על חיי התינוק בצעירותו/בגרותו? האם ישנם הורים המעדיפים להגיע למצב של הפלה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, קשת כפולה הוא ממצא לא שכיח מאד אבל בכל זאת רואים את זה במחוזותינו לא מעט. לפעמים הוא מגיע עם תסמונות גנטיות שונות, מבחינה לבבית,נפוץ יותר שהימנית (זו שאינה "רגילה" היא דווקא הדומיננטית. מבחינת מומי לב נוספים, בד,כ זהו ממצא בודד אולם אם קיימים מומי לב נוספים הנפוץ שבהם היא טטרולגיה על שם פאלו(TOF ) ולכן חשוב קודם כל לוודא שאין מום לבבי נוסף. לגבי גנטיקה בגלל הסתמנות גנטית המשייכת ממצא זה עם מומים גנטים נוספים יש חשיבות רבה בביצוע בדיקות גנטיות מקיפות. לגבי המצב לאחר הלידה, הממצב בו יש 2 קשתות הוא מצב שמצריך בחלק לא קטן מהמקרים התערבות כירורגית בשל סימפטומים נשימתיים או ושטיים אולם כיום במרכזים הטובים בארצנו מבוצעים תיקונים באחוזי הצלחה מאד גבוהים. המעקב ההדוק בד"כ הוא עד גיל שנה, ואם עד אז לא מתפתחים תסמינים, כנראה שלא יופיעו. יש הורים שפונים להפלה ויש כאלה שמתמודדים עם המצב ומספרים שהילד הנפלא אותו הם מגדלים היה שווה כל לילה של חוסרר שינה בהתחלת הדרך מאד חשוב לעשות בירור מלא כי המצב של פגיעה משולבת (במספר מערכות) שונה מפגיעה מבודדת. בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על תגובתך! בסקירת המערכות המוקדמת לא נמצא כל מום נוסף האם בסקירה המאוחרת יכול פתאום להופיע מום התפתחותי נוסף? באם בסקירה המאוחרת נמצא כי מלבד הממצא של קשת כפולה הכל תקין...האם לאחר מכן יכול להופיע מום התפתחותי נוסף? וכנ"ל לאחר הלידה? האם יש עוד בדיקות מומלצות מלבד מי שפיר- ציפ גנטי, בדיקת אקו לב עובר וסקירת מערכות מאוחרת?

לגבי ההבדלים בין סקירת מערכות מוקדמת ומאוחרת , התשובה היא דיכולים להופיע ממצאים חדשים שקודם היה קשה או שלא היה ניתן לזהותם, ויש גם מומים שלא ניתן לראות כלל בסקירות(חרשות.עוורון וכדומה). הבדיקות שפרטת הן הבדיקות הנחוצות ,אולם חשוב מאד להיוועץ עם גנטיקאי בהצלחה ד,רהדס

23/10/2018 | 13:04 | מאת: אור

שלום רב דוקטור הדס, עשיתי עם בתי אקו לב- מעקב ראשון לאחר האבחנה שנעשתה לאחר הלידה. בתי בת חודש. להלן הסיכום: Situs solitus חיבורים תקינים. מדורי לב בגודל ותפקוד תקינים. מסתמים אטריוונטריקולריים וסמילונרים תקינים. קיימת דליפה טריקסופידאלית קלה ודליפה פולמונרית קלה שתיהן בתדר נמוך, עדות ללחץ ריאתי תקין. נראה פגם זעיר במחיצה הבין עלייתית. נראה פגם פריממבורנטי במחיצה הבין חדרית עם זרימה משמאל לימין ומפל של 100 ממ"כ על פניו. מוצא החדרים עם זרימה תקינה. מוצא עורקים הכללים תקין קשת אאורטה שמאלית תקינה ללא עדות ל- pda או קוארציה. לסיכום: Primembramous ventricular septal defect: small Pressure restrictive with normal patent formen ovale: tinny communication מעקב נוסף בעוד חצי שנה. הקרדיולוגית הייתה מאוד אופטימית ואמרה שסיכוי גבוה שיסגר לבד וגם אם לא זה לא חור שלדעתה יעשה בעיות בהמשך(החור נראה באיזור ה2 מ"מ אולי קצת פחות). אשמח לשמוע את חוות דעתך לאור סיכום האקו לב הנ"ל. תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

בנתונים האלה, אני מסכים לחלוטין. הפגם בין החדרים קטן ובמיקום שבו בד"כ הם נסגרים לבד בשנתיים הראשונות לחיים. המפל הגבוהה מעיד על כך שאין השפעה על הלחץ הריאתי (וטוב שכך). הפגם בין עלייתי קטן ואניו מוגדר כמום לבבי אלא כ וריאנט אנטומי ולכן בעל משמעות קטנה בלבד. את בדרך הנכונה בהצלחה

תודה רבה לך! אין לי מילים להסביר כמה הפורום הזה עזר לי

נפלא

22/10/2018 | 20:52 | מאת: אריאלה

מה אומר Giant t waves in v4,5 אצל ילד בן 4 תשובה מתוך פענוח אקג

לקריאה נוספת והעמקה

גלי T גבוהים מופיעים במספר רב של מצבים, בשינויי מלחים, בהגדלה של המדורים במחלות מולדותובהולכה של סיב אבראנטי , וגם בלי שום סיבה שלילית ידועה. ולכן חשוב לפענח את כל האקג ולא רק את גלי הT. אין באמת אפשרות להתייחס לנתון אחד בלבד אין מנוס מללהראות את האקג לקרדיולוג ילדים בהצלחה

שלום רב תודה על הפורום. בני בן ה3 נבדק ע"י קרדיולוג והוא אמר שיש לו מום בלב וצריך צנטור אנחנו לא בדיוק הבנו מה .כתוב בקצרה ככה :נצפה VSD פרי ממברנוטי מתון ובזרימתו משמאל לימין cWדופלר של 40 ממ"כ כ"כ נצפהsecundUm Asdאשר מפתחו 10 ממ ×11 ממ לא נצפה תפליט פריקרדאלי. וגודל צנוע בשורש האוארטה 13 ממ ופרוזדור שמאל מורחב 26 ממ .קשת האוארטה צנועה.הצרות קלה מאד במסתם הריאתי עם מפל cwדןפלר של 17 ממ"כ. הלחץ הריאתי תקין ומוצא תקין לעורקים הכללים. אשמח מאד מאד לתשובה . תודה רבה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

מטל שלום, VSD פריממבנוטי הוא פתח בין חדר שמאל וחדר ימין שבלב וכאשר המפל על פניו רק כ-40 ממ"כ(מילימטר כספית) אז יש סיכוי שהוא יגרם לפגיעה ברקמת הריאה.(לא לגמרי מסתדר עם הנתון שאומר שהלחץ הריאתי תקין) הרחבה של פרוזדור שמאל מכוונת לכך שאכן הפגם הזה גורם לזרימה מוגברת של דם אל הריאות ומהריאות אל העליה השמאלית. ASD SECCUNDUM הוא פגם במחיצה שבין העליות. אני מעריך שהקרדיולוג תכנן צינתור אבחנתי בכדי לענות על מספר שאלות ולראות אן ניתן לסגור את הפגמים ללא פגיעה בתפקוד הלב. אבל כרגיל כאן בפורום, אני מאד ממליץ לשוחח עם הקרדיולוג שנתן את התשובה בכדי להבין במדוייק למה התכוון בהצלחה, ד"ר הדס

09/10/2018 | 13:48 | מאת: אור

היי, נאמר לי כי לבתי שנולדה יש vsd והסבירו לי כי למעשה קיים חור בלב. במכתב סיכום לפני תיאור ה- vsd וסוגו כתוב pfo/ asd. האם זה אומר שיש עוד בעיות חוץ מה vsd? כי לא הוסבר לי על כך כלום.. אם אכן זו בעיה נוספת אשמח להסבר.

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, ASD/PFO פירושו שיש פתח בין העליות . הפתח הוא קטן ווכל הנראה אינו משמעותי וסיכוייו להסגר בגיל שנתיים גבוהים מאד. פתח באיזור זה קיים אצל כל עובר והוא אחראי לחלק לא מבוטל של זרימה תקינה בתקופה העוברית. אין קשר בינו ובין ה VSD

08/10/2018 | 22:45 | מאת: בת שבע

שלום ולילה טוב אני בת 27 בהריון ראשון עם תאומים לא זהים. אצל אחד העוברים-הזכר נמצא 2 ממצאים ארגונים בחדר שמאל של הלב עם חשד ל vsd קטן נאמר לי שיש סיכוי מעט לבעיות כרומוזומליות במקרה כזה( תסמונת דאון) מה הוא באמת הסיכון הקיים? אם יש סיבה לדאגה? עשיתי את הבדיקה nipt

לקריאה נוספת והעמקה

בת שבע שלום רב. NIPT-NON INVASIVE PRENATAL TESTING הבדיקה שהומצאה ב1997 בה מצליחים לדגום DNA עוברי בדם האם הכה אמנם פופולארית לבדיקת תסמונת דאון אולם אין היא מכסה את כל השינויים הכרומוזומאלים הקיימים ובלי לדבר על ההבדלים הסטטיסטים בין בדיקת סקר של הריון תקין לבדיקת ספציפיות בהריון שאינו תקין עם סיכוי טעות העומד על 12-23 אחוזים לפי מחקרים אחרונים. הסיכוי ש VSD קיים תלוי בגודלו במקומו בשבוע בו בוצעה הבדיקה וביכולת הסוקר לאבחן ולכן לא באמת אפשר לתת אחוזים . אצל קרדיולוג טוב המומחה באקו לב עובר, בבדיקה שבוצעה סביב שבוע 20, וממצא של VSD שרירי קטן- הרי אז רב הסיכויים (כ60-80 אחוז) שהממצא ללא כל משמעות מעבר לזה אי אפשר בנתונים האילו לתת מידע יותר ספציפי הכי חשוב לדבר עם הרופא שביצע את הסקירה ולדון עימו בשאלה הזו. לגבי הסיבה לדאגה.....יש שיומרו שסיכוי של 0.1 אחוז הוא סיבה לדאגה... בהצלחה בהמשך ההריון ד"ר דן הדס

02/10/2018 | 19:46 | מאת: נויה

הבת שלי בת 3 הייתה חולה שבוע והייתה במיון עשו צילום חזה והתקשרו אחרי כמה ימים שהצילום לא טוב ונראה שיש צל לב מוגדל. וביקשו שאעשה צילום נוסף. מתלבטת אם לעשות שוב רטנגן או אקו לב במה יש פחות קרינה? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

באקו לב אין קרינה, וגם תקבלי תשובה טובה יותר על מצבו של הלב ד"ר דן הדס

26/09/2018 | 19:04 | מאת: אור

Vsd פריממברונטי שחלקו מתנקז לחדר ימין וחלקו לכיוון עליה ימנית. האם בסוג זה של vsd אחוזים גבוהים שיסגר לבד? או שדווקא האבחנה הזו מראה מצב יותר מורכב? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, גם סוג זה של VSD תלוי בגודלו, אבל בד"כ זהו מצב קצת יותר מסובך בעיקר אם אין ממברנה שמתחילה לעטוף אותו

27/09/2018 | 20:05 | מאת: אור

האם הנתון כאן הוא שאין ממברנה? אז מה הפתרון במצב כזה אם הוא יותר מורכב? אני ממש בלחץ

לא כתוב שיש ממברנה אז כנראה שאין. אין צורך להכנס ללחץ, אבל מאד כדאי להתייעץ עם הקרדיולוג שמטפל בכם בכדי להבין את דרך הפעולה העתידית

27/09/2018 | 22:13 | מאת: אור

במידה ואין ממברנה, האם זהו נתון בעייתי גם במידה ויש לבצע ניתוח? אנסח את זה יותר ברור- האם יכול להשפיע לרעה על תוצאות ניתוח?

אין קשר בד"כ בין הממברנה לתוצאות הניתוחיות

01/10/2018 | 12:47 | מאת: אור

היי דוקטור, תודה על המענה. בעקבות מה שכתבת לי שלחתי מייל לרופא שביצע את האקו לב. הוא אמר לי שקשה להעריך את הגודל ישר שהם נולדים אך קרוב לוודאי שהגודל הוא בינוני. בנוסף, ציין שיש ממברנה. הרופא אמר לי שיש סיכויים טובים שהחור יסגר לבד אך ממה שקראתי לא כך הדבר וזה מעלה בי המון סימני שאלה. האם העובדה שיש ממברנה מעלה את הסיכוי שהחור יסגר לבד בעזרתה? מה הסיכוי באחוזים שחור מסוג זה יסגר בהדרגה בהנחה וזהו הפגם היחיד?

אור שלום, קשה לתת אינפורמציה מדוייקת על אקו שניתן רק לתאר אותו באופן לא ספציפי אבל אני מבין את מצבך ולכן אסביר באופן יותר מפורט. פגם במחיצה הבין חדרית (VENTRICULAR SEPTAL DEFECT ) או בקיצור VSD הינו מום יחסית שכיח נהוג היה לומר כי הוא מהווה כ 20-30% ממומי הלב המולדים כלומר בערך אחת לכל 300 לידות אולם עם התקדמות היכולית של מכשירי האקו אנו עדים כעת למציאת VSD בשכיחות גבוהה הרבה יותר ועד כ-20% מהלידות 45% מהם נסגרים לבד בשנה הראשונה ו-22% נוספים בזמן הילדות ישנם מקרים מסויימים הנקראים POSTERIOR MALALIGNMENT בו יש חסר או פגיעה חלקית במסתם הטריקוספידאלי (המחבר בין עליה וחדר ימין) ואז גם ניצפה מעבר בין חדר ימין לעליה שמאלית. לעיתים המעבר הזה הוא בשל מחסור חלקי קטן ברמה במחיצה הבין עליתית( פגם על שם GERBODE ) ההחלטה לגבי גודל הפגם (קטן בינוני או גדול) היא בהשוואה לרוחב אבי העורקים במוצא החדר השמאלי כאשר פגם בינוני מוגדר פגם בין33% ועד 50% מרוחב אבי העורקים הפגמים הפרי-ממברנוטים הקטנים נסגרים בכ-80% מהמצבים לבד לגבי הפגמים הבינוניים- נהוג לומר ש 1/3 יסגרו לבד, 1/3 יזדקקו לניתוח בכדי למנוע החמרה בעתיד ו- 1/3 יזדקקו למעקב בלבד. כלומר הסיכוי של פגם ספציפי להסגר תלוי במיקום שלו, תלוי בגודלו, תלוי במצב המבנים הנלווים ובעיקר.....לא תלוי בנו ההורים או המטפלים. הכי חשוב הוא המעקב, עם קרדיולוג שאת סומכת עליו, שנותן לך את התשובות ומראה לך את האור שבקצה המנהרה. כי כמעט בכל מצב בילוד עם VSD כמום יחיד ניתן להגיע בסוף לילד בריא שגדל ומתפתח היטב בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על תשובה מפורטת. יש אנשים כמוך שעושים את העבודה שלהם מהלב ורואים שתחושת השליחות מובילה אותם. אני אמא טרייה אחרי לידה ותשובותיך נתנו לי תקווה ומידע חשוב! אני מודה לך מכל הלב.

תודה על המילים החמות, שמחתי לעזור ד"ר דן הדס

26/09/2018 | 08:19 | מאת: אור

שלום רב, ילדתי לפני כמה ימים את בתי. בבדיקת סטטוסקופ נשמעה אוושה והפנו אותנו לאקו לב. בסיכום כתוב שיש VSD האם לפי הסיכום יש גם ASD? אני לא כל כך מבינה בנושא, לא יודעת למה לצפות. אשמח לשמוע האם מהסיכום ניתן להבין מה המצב ומה בדרך כלל הטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, VSD הינו פגם במחיצה בין החדר הימני והשמאלי. אם הוא מאד קטן יש סיכוי טוב שייסגר לבד.בכל מקרה מדובר על פגם נפוץ מאד .ישנם הבדלים משמעותיים בהתנהגות הפתח שתלויה בגודלו ובמיקומו ובשינויי בתנגודת הריאתית. לפי נתונים אילו ניתן יהיה להעריך האם יסגר לבד, יזדק לטיפול תרופתי או במקרים הפחות שכיחים יזדקק לתיקון. לגבי ASD, זהו פגם במחיצה בין העליות ולפעמים מגיע יחד עם VSD ולפעמים לא. בכל מקרה הייתי ממליץ לדבר הקרדיולוג שביצע את הבדיקה כדי לקבל את הפרטים המדוייקים ועל פיהם להבין טוב יותר פרטנית במקרה שלך. בהצלחה ד"ר הדס

26/09/2018 | 13:13 | מאת: אור

Vsd פריממברונטי שחלקו מתנקז לחדר ימין וחלקו לכיוון עליה ימנית. האם בסוג זה של vsd אחוזים גבוהים שיסגר לבד? או שדווקא האבחנה הזו מראה מצב יותר מורכב? תודה רבה!

גם סוג זה תלוי בגודל, אבל כללית הוא קצת יותר מסובך

שלום רב, אןדה לתשובתכם, בבדיקת אקו לב עוברי התגלה כי קיים "רושם לעיבוי קל גבול העליון של הנורמה) של המחיצה הבין חדרית, האם בשל התוצאה נחוץ לעשות בדיקת מי שפיר, השאלה האם אפשר לגלות משהו נוסף ? כל הבדיקות עד יצאו תקינות (סקירה ראשונה, חלבון עוברי, ושקיפות עורפית)

לקריאה נוספת והעמקה

ויקי שלום, עיבוי קל של המחיצה יכול להיות אחד הסממנים הראשונים של מחלות לב שונות וכן של מחלות מולדות שמקורן אינן בלב ( מחלות מיטוכונדריאליות, מחלות מטבוליות ,סיננדרומים גנטים וכדו) יחד עם זאת ברב המקרים של עיבוי קל של המחיצה אין לכך כל משמעות ולכן , בכדי לנסות להפריד בין שתי הקיצוניות האילו מומלץ לבצע גם בדיקת מי שפיר ולפעמים גם צ'יפ גנטי תלוי בממצא הספציפי ובהחלטת היועץ הגנטי בברכה ד"ר הדס

14/09/2018 | 13:41 | מאת: לי

ילד בן 8 הדופק לו יחסית לאחיו למשל במאמץ גבןה יותר והוא גם מתנשף קלות למשל בריצה.במנוחה של שינה גם יחסית מורגש כמהיר.ובמחלה ויראלית כשהוא ישן גם מהיר..מה הערכים התקינים שצריכים להיות במצבים שתארתי?

לקריאה נוספת והעמקה

דופק מינימאלי מעל 52 במנוחה בילד בן 8 מוגדר תקין. דופק מקסימאלי בשיא מאמץ הוא כ-210 אם את חוששת שהדופק מהיר מידי ואינו מתאים למצב הילד פני לקרדיולוג שיבצע הולטר ויכול לתת תשובה מדיוקת יותר בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, בני עבר בגיל תשעה חודשים ניתוח לב פתוח לתיקון מום טטראלוגי אוף פאלו.בניתוח השאירו את המסתם ויש עדיין היצרות קלה ואנחנו במעקב אחת לחצי שנה. המנתח אמר שצריך לעקוב במשך השנים לראות שהמסתם גדל ומתפתח עם הילד ואולי יצטרך צינתור בעתיד וגם לא בטוח. כיום בני בן שנתיים רציתי לדעת אם יש השלכות בעתיד על חיי היום יום אם יוכל לעשות ספורט כמו כולם להיות בחוגים כמו שחייה כדורגל וכו'.. ואיך איכות החיים של אנשים שעברו ניתוח כזה, האם כשמתבגרים קיימים סיכונים כלשהם ? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום, במשך השנים בוצעוו הרבה מחקרים על איכות החיים של ילדים עם TOF כאשר כיום יש כבר מחקרים על 40 שנה קדימה שמדברים על תמותה כוללת של כ-14% אבל המנעד בין המקרים הפשוטים יותר שמנותחים מאוחר(סביב גיל 9 חודשים) בלי לפגוע כמעט במסתם הריאתי וכמעט לא מפתחים אריתמיות חדריות שונה מאד מהמקרים המסובכים יותר. ככל הנראה ישנה תמותה ותחלואה מוגברת יותר בילדים עם TOF גם אם התיקון אופטימאלי וכנראה שאנחנו עדיין לא מבינים את כל ההיבטים של מום לבבי זה. ישנו סיכוי מוגבר ל SUDDEN CARDIAC DEATH במשך כל החיים, סיכון שעולה משנה לשנה (מדובר על כ0.8% בשנה ) בעיקר כ-20-25 שנה לאחר הניתוח. יחד עם זאת, רב הילדים הללו ממשיכים את החייהם באיכות חיים גבוהה הדומה לבני גילם. לגבי ספורט, יש צורך בבירור מקיף לפני תחילת פעילות ספורטיבית הכולל אקו לב, אקג,מבחן מאמץ ואם הכל תקין ישנה אפשרות לאשר פעילות ספורטיבית תחרותית בעצימות בינונית עד גבוהה בריאות שלימה ד"ר הדס

04/09/2018 | 14:23 | מאת: שני

שלום. יש לי MVP ואני לוקחת קרדילוק עקב פעימות מוקדמות. אני כרגע בהריון והקרדיולוג שלי אמר שכנראה יצטרכו לעשות לתינוקת בדיקות לאחר הלידה בגלל שאני לוקחת קרדילוק, אבל הוא לא היה כ"כ בטוח בעצמו ולא ידע להגיד אילו בדיקות יידרשו. האם אכן נדרשות בדיקות לי או לתינוקת לאחר הלידה עקב הMVP או הקרדילוק? ואם כן, אילו בדיקות? תודה, שני

לקריאה נוספת והעמקה

שני שלום רב, לגבי קרדילוק: בד,כ אין בעיה בהריון . יחד עם זאת לאחרונה ישנם דיווחים על האטה בצמיחה בעוברים לאם שנטלה את התרופה ולכן כדאי לבצע מעקב הריוני אולם אין עדות למומי לב כתוצאה מתרופה זו ככל הידוע לי. מבחינת ה MVP: ישנם מספר גנים הקשורים לתורשה של MVP גם כחלק מתסמונת כוללת כמו מרפאן וגם ללא. מומלץ בילדות לבצע אקו לב בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב, מעט רקע מדובר בילד בן 4.5 לפני כשנה אובחן כסובל מקורטיקל היפומיאלניזציה עדיין בתהליך אבחון טרם נשללה מחלה מיטוכונדריאלית. לפני שנה וחצי אובחן כאסמטי. באחד האשפוזים בגין מצבו הנוירולוגי הילד העלה לדופק 200 ובוצעו בדיקות לשלול אירוע לבבי שאכן נשלל מאז מעת לעת הילד סובל מדופק מהיר 140 - 175 עם תלונות של חולשה. הדופק הינו קיים אף במנוחה. בוצע אקו לב לפני 5 חוד' שממצאיו היחידים היו מסתם טריקוספידלי עם דליפה טריוויאלית על פניו ובמדידות סומן מדד LVIDD/S 3.5/2.1 לילד הוצמד לופ ריקורדר שאכן הראה דופק מהיר אך ללא הפרעות קצב. היום נעשה אקג שעליו נכתב incomleter rt bbb, short pr interval, rsr in lead v1/v2 consistent with right ventricular conduction delay. הרופא אמר לחכות שנתיים ולחזור על אקג וסירב להתייחס לממצאים או לתת הסבר לגביהם והאם יש משמעות של ממצאים אלו אל מול החשד למחלה מיטוכונדריאלית. (הנוירולוגים היו אלו שהפנו מראש לקרדיולוגים בשל הדופק המואץ). מה עוד שבמספר צילומי רנטגן ריאה ישנה הגדלה מתמשכת של המדיאסטינום. יש לי מספר שאלות : האם יש מקום לבירור נוסף במיוחד לאור הרקע של בני? האם הממצאים ברנטגן מתחברים לממצאים באקג? האם בטוח להמתין שנתיים עד לביקורת נוספת או מומלץ לגשת לחוות דעת שניה? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

נחמה שלום רב, המקרה אינו פשוט וקצת קשה לענות בלי לראות פיזית את הממצאים באקג ובהולטר אבל אפשר להגיד כמה דברים: 1. בילד בן 4.5 שנים ישנם הרבה אירועים של דופק מהיר מסיבות שונות , מאמץ, מצוקה, תרופות ,רעב ,בכי וכדומה. ולכן אירוע של דופק 200 אינו מוגדר על פניו כהפרעת קצב ברורה (בניגוד למצב של דופק 300 לדוגמא) בגיל הזה הדופק במנוחה אמור להיות עד 136 ולכן אם הדופק הממוצע שלו הוא מעל 140 זה לא תקין . דופק במנוחה של 140-175 עם תלונות של חולשה גם הוא אינו תקין...אבל יש לשים לב האם באמת היה במנוחה או שלא . עיקר העניין הוא האם הדופק מתאים למצב בו הילד נתון (APPROPRIATE ) או שאינו מתאים ׁ ( INAPPROPRIATE ) ואת זה אפשר לדעת רק בהתאמה של הדופק והאקג למצב נתון ספציפית.ומכטן לשאלתך , האם יש מקום לבירור נוסף במיוחד לאור הרקע של בני? התשובה היא שהבירור שנעשה הוא טוב ויחד עם זה התשובות אינן מספקות ולכן יש הגיון בבירור חוזר ומדוייק יותר . לגבי השאלה אם האם הממצאים ברנטגן מתחברים לממצאים באקג?. ישנם הרבה מאד הפרעות מבניות מוחיות הקשורות גנטיות לשינויים בתפקוד הלבבי מחלות מיטוכונדריאליות הן שק גדול מאד של מחלות היכולות להשפיע על הלב ,אבל אינן מצריכות הדמייה נוספת מעבר לאקו לב טוב על ידי קרדיולוג ילדים מומחה. לגבי שאלתך האם בטוח להמתין שנתיים עד לביקורת נוספת או מומלץ לגשת לחוות דעת שניה? אני חושב שהתשובה בגוף השאלה כלומר....אם את לא רגועה אם התשובה שקיבלת מהקרדיולוג, הגיוני לבקש חוות דעת נוספת. יכול להיות שהתשובה תהיה אותה תשובה אולם חשוב שתרגישי בטוחה עם התנהלות המערכת הרפואית מול מצוקתך בהצלחה ד"ר הדס

תןדה רבה ד"ר הדס על התייחסותך הוא מגיע לדפקים גבוהים גם בשינה ובמנוחה כגון צפיה בטלוויזיה, באחד האשפוזים העביר יומיים של דפקים גבוהים 140 - 180 כשכל מה שעשה היה לנוח היות והיה מחובר למוניטורים ופעם אחת ל 200. הוא מתאר את התחושה כלב שבור. האם אוכל להגיע אליך לבדיקה וחוות דעת? תודה מראש על תשובתך

דפקים מהירים צריכים להיות עם סיבה. יכול להיות שצפייה בטלוויזיה תגרום להתרגשות כזאת . יחד עם זאת צריך להתאים בין התלונה והמצב הגופני הספציפי לאקג בהולטר באותו הזמן כדי לקבל החלטות. ניתן להגיע אליי ליעוץ , חשוב לבוא עם כל הנתונים הקיימים בהצלחה ד"ר הדס

17/08/2018 | 18:40 | מאת: אור

שלום רב דוקטור ! ארשום לך מה רשום : עובר יחיד דופק 136 סדיר מבנה מנח ותפקוד תקין של חדרי הלב TR קל + הודגם vsd שרירי גבוהה קשת אודטה נראתה תקינה לסיכום : suspect high muscular vsd -ventricular septal defect במספר חתכים מודגם vsd שרירי גבוהה גדול. מה דעתך? יש תקווה? מצטערת אני פשוט מודאגת נורא ולא קיבלתי שום דעה מהרופא...

לקריאה נוספת והעמקה
17/08/2018 | 18:47 | מאת: אור

וזה ברוך השם החשד לממצא היחיד

כמו שאמרתי קודם,יש אבל גדול....הרופא שלך לא בטוח שהפגם קיים כי ככל הנראה היה מאד קשה להדגים את הלב בעובר שלך אם הפגם אכן קיים אזיי הפגם הוא גדול, כנראה לא יסגר וגם כנראה ידרוש התערבות בהמשך. אני בהחלט חושב שכבר כדאי לקבוע תור לגנטיקאי ולשקול אפשרות למי שפיר עם צ'יפ גנטי. במקביל לבצע איבחון חוזר...ואם תקין...מה טוב, אם לא הלמשיך בבירור בהצלחה ד,ר הדס

ראה תשובה

/

17/08/2018 | 09:08 | מאת: אור

שלום רב דוקטור, עשינו אתמול אקו לב אחרי סקירה מורחבת ששלחו אותנו כי בכלל התקשו לראות כלי דם, ולפי דבריו של הקרדיולוג במספר חתכים מודגם vsd שרירי גבוהה גדול. בסקירה המוקדמת הכל היה תקין ברוך השם. אני נורא מודאגת , הרופא לא הסביר כלום כי לא היה בטוח. אמר לחזור לאקו עוד כשלושה שבועות לראות אם ייסגר או בכלל אין את זה. מה הסיכוי שזה יסגר לבד? האם זה מחייב תסמונות כלשהו? אני בת 21 שבוע 21. לאחותי יש חור קטן בלב ולבעלי היה רשרוש בלב

לקריאה נוספת והעמקה

VSD שרירי גבוה הוא פגם מולד בחלק העליון של המיחצה בין החדר השמאלי והימני. אם הפגם הוא גדול, כנראה לא יסגר וגם כנראה ידרוש התערבות בהמשך. האם הוא יכול להיות חלק מתסמונת גנטית- שוב התשובה היא כן ולכן מומלץ במקרים כאילו להתייעץ עם גנטיקאי ולשקול אפשרות למי שפיר עם צ'יפ גנטי. אבל....וכאן יש אבל גדול....הרופא שלך לא בטוח שהוא קיים כי ככל הנראה היה מאד קשה להדגים את הלב בעובר שלך. קשה להמתין....אני יודע....אבל כנראה שזו התשובה הטובה ביותר. בנוסף אפשר לבקש יעוץ נוסף על ידי קרדיולוג ילדים המתמחה בסקירות לב עוברים. בהצלחה ד"ר הדס

17/08/2018 | 11:55 | מאת: אור

תודה רבה על תשובתך המהירה דוקטור. האם האחוזים לתסמונת כלשהו במקרים כאלו גבוהים? האם האחוזים גבוהים גם במקרה שחלילה זה vds בלי תסמונת וילד בריא? בדעתך המקצועית במקרה הזה, האם יש לי תקווה? תודה רבה שוב

שלום אור, כדי להתחיל ולדבר עך אחוזים, סיכויים,סיכונים ותוחלת חיים צריך קודם כל להבין מה האבחנה הספציפית. האם מדובר ב VSD גדול ,בינוני או קטן, מה המיקום המדוייק שלו (שרירי גבוה או נמוך, ממברנוטי, קדמי אחורי וכו...) בלי קשר ישנו הקשר בין מומי לב לתסמונות גנטיות (שוב, קשה לתת פרטים מדוייקים בלי אבחנה מדוייקת). יחד עם זאת ברב הפעמים שיש VSD הממצא הוא בודד והילד פרט לכך נולד בריא! תקווה תמיד יש, גם במקרים הקשים יותר, ובטח שבמקרים הפשוטים יותר. אני מאד ממליץ להיוועץ עם גנטיקאי במקרה שמאוששים את אבחנת ה VSD . ד"ר הדס

31/07/2018 | 15:07 | מאת: קרן אלימלך

ביתי בת 15, במעקב מגיל שנתיים וחצי עקב vsd, אנו במעקב אחת ל4-5 שנים לפי הנחיית הקרדיולוג..vsd קטן מאוד ללא שום משמעות מבחינה תפקודית של הילדה.צריכים להתחיל טיפול בקונצרטה 27 מג..רופא הילדים ערך לה א.ק.ג שיצא תקין וביקש שנתייעץ עם קרדיולוג אם יש איזושהן המלצות לבדיקות נוספות לפני תחילת השימוש בקונצרטה. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קרן, אין מניעה לקחת קונצרטה לילדים עם VSD קטן בהצלחה ד"ר הדס

שלום, אני בת 31, הריון ראשון, שבוע 23, סקירה מוקדמת ומאוחרת - תקינות. בצעתי בדיקת אקו לב עוברי עקב נטילת התרופה למיקטל. בבדיקה הרופא ראה דליפה קלה במסתם הטריקוספידלי. אבקש לדעת מה המשמעות? האם הדליפה יכולה להיפתר לאחר הלידה? מה הפרוגנוזה השכיחה לממצא מסוג זה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי אינה ממצא נדיר וקיימת בערך באחד מכל 13 עוברים.במקרה ש TR מלווה במומים נוספים או בשינוי גנטי יש לכך משמעות רבה אולם כאשר הדליפה היא קלה ואינה מלווה בממצאים לבבים נוספים,בדרך כלל אין הרבה משמעות לממצא וסביר להניח שהממצא לא ישפיע על הילוד.. בברכה ד,ר הדס

תודה על המענה ד"ר. אבקש לדעת האם מדובר בתופעה שיכולה להסתדר מעצמה לאחר הלידה?

כפי שכתבתי קודם, התופעה יכולה לחלוף מעצמה אולם זה תלוי ברמת הדליפה, במומים הנלווים אם קיימים ובגנטיקה בהצלחה ד,ר הדס

18/06/2018 | 22:04 | מאת: שיראן

שלום, הריון תאומים שבוע 19 אחרי ivf. בסקירה ו א.ס נוסף אותר מום לב מורכב av-canal וחשד להטרוטקסיה. גם הרופא אמר שהכבד והכיבה נמצאים הפוכים, הכבד במקום הכיבה והכיבה במקום הכבד. מה זה אומר?? האם זאת בעיה קשה?? הרופא אמר שיש סיכוי שהעובר לא ישרוד בבטן או לא ישרוד בחיים כי זה יעבור הרבה ניתוחים. כשהייתי בשבוע 12 עשיתי צילום שיניים האם יכול שזה השפיע על העובר??? אני מאוד מבולבלת ולא יודעת מה לעשות, ומה שיותר קשה שהם תאומים, האם יש סיכוי שהפלה או אם העובר לא שרד בבטן ישפיע על השני?? מקווה שתסביר לי הכל. בשבוע הזה יש לי אקו לב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירן, AV CANAL או בשמו העדכני ATRIOVENTRICULAR SEPTAL DEFECT הינו פגם הכולל את המחיצה בין העליות ובד"כ גם את המחיצה בין החדרים, יש בו רמות שונות והמום עצמו יכול להיות קל בינוני או קשה בתלוי גודל הפגם ומעורבות המסתמים. הביחה הנוספת היא שמום זה מתלווה בד"כ לתסמוונות גנטיות הפוגעות במערכות שונות. לגבי הטרוטקסיה גם כאן הסיפור מורכב שכן מאד תלוי מה גודל ומצב החדרים ולא רק צורת החיבור בינהן. פרט לכך הטרוטקסיה מערבת גם היא מערכות שונות. שורה תחתונה, רק לאחר יעוץ מלא עם קרדיולוג ילדים המומחה באקו לב עובר ניתן לדון על הסיכונים והסיכויים לעובר עד הלידה ולאחריה בהצלחה ד"ר הדס

08/06/2018 | 01:38 | מאת: טל

בתי בת 5, חולה בסוכרת נעורים מזה כשנה וחצי. בבדיקות דם נמצא כי הכולסטרול הוא 220 והכולסטרול הטוב הוא 76. אני מודאגת מהתוצאה. האם בצדק? האם להעמיק את הברור?

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, אם בבדיקת הכולסטרול הכוונה שלך היא שה LDL הוא 220, זהו ממצא בהחלט לא תקין ועונה חלקית על קריטריונים של היפרכולסטרולמיה משפחתית(יחד עם היסטוריה משפחתית חיובית ותשובה כזו בבדיקות חוזרות למרות טיפול בדיאטה). בגיל 5 לא נהוג עדיין להתחיל טיפול תרופתי אולם בהחלט אפשר לדבר על תזונה נכונה. אנא פני עם הממצאים לרופא הילדים שיפנה אתכם למסלול התזונתי וימשיך בירור בכוון המטבולי. בהצלחה ד"ר הדס

27/04/2018 | 00:57 | מאת: חופית

הייי הייתי בסקירה מוקדמת וברוך השם הכל תקין חוץ מי שהרופא המסקר אמר לי שיש לעובר נוזל פריקדיאלי במכמות קטנה ושלח אותי לעשות אקו לב עוברי האם אפשר הסבר מה זה אומר והאם חלילה זה מסכן את העובר

לקריאה נוספת והעמקה

ופית שלום, נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות .וכך יוכל גם הוא ובעיקר גם אתם לישון בשקט. בברכה ד"ר הדס

שלום רב, בני בן 4 עם מחלת חומר לבן ללא כותרת. בעבר היה חשד לבעיה לבבית נעשה אקו לב שהיה תקין (בגיל שנתיים). לפני 4 חוד' פעם ראשונה שנתקלנו בבעיה הילד היה באשפוז עקב החמרה בתסמינים נוירולוגים במהלך האשפוז ניתרו אותו עקב חום גבוה וחשד שיתפתח אירוע נוירולוגי (חשד למחלה מיטוכונדריאלית), בזמן הניתור הילד קפץ משינה התלונן על כאבי חזה כאשר הדופק נע ביו 178 - 200 וירידה בסטורציה נשלל אירוע לב. בשבוע האחרון כמעט כל יום מספר פעמים ביום הילד מקפיץ דופק לאזור ה 150 פעם אחת קפץ ל 178 (נמדד במכשיר סטורציה) מרבית המקרים היו במנוחה או בפעילות קלה בלבד. שאלותי הן: 1. מה יכול ליצור את התנודות האלו? 2. מה ניתן לעשות כדי למנוע אותם? 3. האם יתכן שהמקור הוא למעשה נוירולוגי ולא לבבי?

לקריאה נוספת והעמקה

נחמה שלום, אנסה לעשות קצת סדר בבלגאן. 1. לפני ששמים כותרת של הפרעות קצב ומחפשים מחלות המקשרות בין לב למח צריך קודם להבין האם באמת יש הפרעות קצב לב היות ותנודות דופק סביב ה150 הן נורמאליות בילדים בני 4 אשר מסוגלים במהלך התרגשות גם ללא פעילות גופנית להגיע לדופק של 200. יש צורך לבצע בירור לבבי שכולל אקג אקו לב והולטר עם יומן אירועים ככה שבזמן תיעוד של דופק מוגבר נוכל להבין מה היה מצב הילד וגם נוכל לראות האם יש מקור לא תקין לדופק זה. 2. במקרה שתמצא הפרעת קצב ניתן לטפל בחלק מאד גדול מהן בין אם בתרופות או יותר מאוחר בצינתור אלקטרופיזיולוגי 3. לגבי מקור התופעה, זה בעיה מורכבת יותר היות ישנן תעלות אשלגן הקיימות הן במח והן בלב ויכולות לעשות הפרעות קצב וגם פגיעה מוחיתת. אולם למח ישנה אפשרות של שליטה על קצב הלב גם ללא בעיה לבבית ולכן לא בטוח שיהיה קל למצוא מקור בודד למצב ולכן: אני ממליץ לעשות בירור לבבי בהתייעצות עם מומחה להפרעות קצב לב ילדים ולאט לאט לפתור את הבעיה המורכבת. וחשוב לזכור שמבחינת הלב בד"כ יש פתרון בהצלחה ד"ר הדס

תודה רבה על התגובה המהירב

בהצלחה

26/02/2018 | 20:53 | מאת: רותם

?????

.

הרופא פה עונה לכולם בזמן

תודה רבה

26/02/2018 | 18:33 | מאת: רותם

האם הפורום פה פעיל כי לי לא עונים אולי יש אצלי תקלה

רותם שלום, הפורום פעיל, , אשמח לענות על שאלתך בברכה ד"ר הדס

26/02/2018 | 18:04 | מאת: רותם

מדוע רק לי אינך עונה

רותם שלום, אנא שלחי את שאלתך כדי שאוכל לענות בברכה ד"ר הדס