פורום קרדיולוגיית ילדים

הפורום מיועד להתייעצויות בנושאים מגוונים בקרדיולוגיית ילדים: אוושה, פגמים מולדים (ASD ,VSD ועוד), הפרעות קצב, מחלות לב נרכשות בילדים - כולל אבחון אצל עוברים.

השירות לקרדיולוגיה ילדים בבי"ח אסף הרופא קיים מ-1998. המסגרת הוקמה כמרכז אזורי לאבחון וטיפול במומי לב מולדים בילודים ומבוגרים במכון הלב בבי"ח אסף הרופא.

במהלך השנים גדל השירות וכיום מתבצעות במסגרת זו מעל 1,500 בדיקות אקו לב ומאות ייעוצים ואבחונים, ביניהם אקו לב עובר, הולטר, מבחן מאמץ ועוד.

.
242 הודעות
235 תשובות מומחה

מנהלי פורום קרדיולוגיית ילדים

29/03/2019 | 13:24 | מאת: חנן

שלום האם כדורים מסוג ציפרלקס קלונקס וכול סוגי הכדורים האלו מהמשפחה הזאת יכולים לפגוע בלב ? בקצב הלב? להשפיע עליו במידה כזו או אחרת ?

לקריאה נוספת והעמקה

חנן שלום, ציפרלקס וקלונקס אמנם מטפלים שניהם בחרדות ובדיכאון אולם הן משפחות שונות של חומרים. שניהם יכולים לגרום לפגיעה בשריר הלב או האטה במערכת ההולכה. יש להתייעץ עם הרופא שרם את התרופות בכדי להחליט לגבי יתרונות מול חסרונות התרופות בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

30/03/2019 | 19:12 | מאת: חנן

שלום אז איך זה שרושמים בקלות תתרופות האלו? ואוו לא ידעתי שהם יכולות לפגוע.. אף פעם לא לקחתי תתרופות האלו.. בגלל חרדה וכאלו חשבתי לקחת.... עשרות אלפים של אנשים לוקחים את זה ולא מודעים ??..... לעניין הלבבי...

נכון ולכן חשוב לזכור שכל דבר היכול לרפא יכול גם להזיק. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל בכל מקרה לגופו בברכה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

29/03/2019 | 12:26 | מאת: יונתן

שלום דוקטור אני בן 31 הרבה אקג שעשיתי לאחרונה והיו תקינים סינוס טכיקרדיה בדיקות דם טרופונין צילום חזה ועוד בדיקות תקינות פה אני לא יכול לשלוח אקג בגלל קובץ אבל שלחתי בפורום אחר קרדיולוג ראה תאקג אמר שהקצב סינוס תקין קצת מהיר ואמר ומעלה חשד לעיבוי של שריר הלב שיכל להגרם על ידי לחץ דם גבוה למשל מה זה אומר הממצא הזה ? מעלה חשד אומר שזה עיבוי ? ומה זה עיבוי? כי שהייתי בבית חולים שיחררו אותי אם האקג הזה אמרו שהוא תקין לא אמרו כלום בנושא מה עוד שטרופונין צילום חזה היו תקינים ...

לקריאה נוספת והעמקה
29/03/2019 | 13:25 | מאת: יונתן

שוב שלום עוד שאלה מה הבדיקה הכי טובה לדעת אם יש עיבוי שריר הלב? אקו? ארגומטריה? מיפוי ?... מה...

יונתן שלום, ישנם קריטריונין במבוגרים החשידים לעיבוי שריר הלב ( אחד מהם למשל נקרא הקריריון על שם סוקולוב) אילו קריטריונים של אקג. הבדיקה הראושנית הטובה ביותר לביצוע הינה אקו לב (במנוחה) הבדיקה הסופית הטובה ביותר הנחשבת ל GOLD STANDARD בנושט הינה MRI לבבי. בהצחלה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ספורט

.

30/03/2019 | 19:06 | מאת: יונתן

שוב שלום דוקטור פה משום מה אני לא מצליח לשלוח אקג בגלל הקובץ ..אני יסביר לך למה שלחתי לך על עיבוי שריר הלב עשיתי בדיקות אני בן 31 כי חשתי לא הכי טוב טרופונין היה תקין צילום חזה תקין ואקג תקין שהאקג ראו שלושה רופאים במיון, באחד הפורומים האחרים שלחתי למישהו תאקג שבמיון ראו ושיחררו אותי ונאמר לי על ידי קרדיולוג של הפורום שהקצב לב תקין קצת מהיר היה 100 פעימות אם חשד לעיבוי שריר הלב, הוא הסביר לי שחשד לעיבוי באקג ברוב המקרים לא מדייק אלא יכול ליהות גם שלא, אני תוהה איך זה שערכתי תבדיקות במיון לא אמרו לי כלום על זה... האם אני גם יכול לבצע פעילות גופנית לאור מה שכתבתי לך כאן? בדיקות דם תריסיות ועוד בדיקות היו תקינות ובחודשים האחרונים עשיתי עוד אקג שהיו קצב סינוס אבל טכיקרדים וששלחתי לקרדיולוג את אותם תרשימים לא היה מצויין חשד לעיבוי שריר הלב כמו התרשים האחרון נאמר לי סינוס טכיקרדי וקצת מהיר....הכוונה קצב תקין...

30/03/2019 | 19:10 | מאת: יונתן

שוב שלום יכול ליהות שבמיון ובמקומות כאלו זה רופאים כללים פנימים שלא מתמחים בקרדיולוגיה למרות שלפי מה שאני יודע אקג זה דבר שכול רופא צריך לדעת זה דבר בסיסי אולי בגלל זה במיון לא ראו לנכון להשים לדגש ולהגיד חשד לעיבוי וכאלו שהראתי לקרדיולוג הוא כבר ראה דברים אחרים.... עד כמה זה מסוכן חשד לעיבוי שריר הלב? באקג... אם כול הנתונים שהבאתי לך עד כה.....

קשה לתת תשובות ספציפיות בלי לראות את התשובות הספציפיות ובעיקר בלי לבדוק את המטופל. במיון בד"כ הרופאים אינם קרדיולוגים אם כי הידע שלהם בנושאי רפואה דחופה מצויין. אני ממליץ לך לגשת לקרדיולוג בהצלחה ד"ר הדס

28/03/2019 | 22:05 | מאת: ינון

שלום אני בן 26 מה התסמינים לאוטם שריר הלב התקף לב המובהקים ??? הרבה פעמים בזמן האחרון היה לי לחץ בחזה דופק מהיר סחרחורות ועוד.. במספר פעמים בחודשים האחרונים אקג תקין סינוס טכיקרדיה טרופונין תקין צילום חזה תקין, בדיקות דם כלליות +כימיה + הורמונים tsh קטכולאמינים ועוד ועוד בדיקות ארגומטריה+הולטר+אקו תקין מלפני שנתיים שאלתי אליך מה הם התסמינים המובהקים לאוטם התקף? נניח: הזעה ? קוצר נשימה ? זה התסמינים של ממש? כי בכול התקופה הזאת שלכול הבדיקות ומה שחשתי לא היה לי הזעה,קוצר נשימה, בלבול. כן היה דופק מהיר לחץ בחזה שכאמור הכול נשלל. אשמח לפירוט מה הם התסמינים המובהקים. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

ינון שלום, אין "תסמינים מובההקים" להתקף לב! יש סימנים המרמזים יותר בכוון זה כמו כאב החזה המקרין לכתף או זרוע שמאל, מלווה בחולשה,בחילות ,הקאות, הזעה וללא כאבים במישוש בית החזה . המצבים אילו לוקחים בדיקות נוספות חלקן מעבדתיות וחלקן הדמיתיות. באם עדיין החשש מאירוע לבבי גבוה מבוצע צינתור לבבי. להבדיל מאירועים אילו, אירועים של אריתמיה כלומר הפרעות קצב יכולים להיות פחות מדוייקים, ולכן הבדיקות אורכות יותר זמן ונהוג גם לחזור על מספר בדיקות . כשהכל נשלל הסבירות לפגיעה לבבית כגורם לסימפטומים...נמוך ויש לחפש גם מקורות אחרים בהצלחה ד"ר דן הדס, קרדיולוג ילדים

28/03/2019 | 17:36 | מאת: מושיקו

שלום עשיתי את בדיקת טרופונין התוצאה :0.01 הערכי ייחוס 0.059 האם זה בסדר ?

לקריאה נוספת והעמקה

כן. כי הוא קטן מערכי הייחוס בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

27/03/2019 | 14:50 | מאת: רונן

שלום דוקטור מה זה דום לב שהלב נעצר וזהו ? בהתקף לב הלב ממשיך לפעום לעומתו ? מה הההבדל בין שניהם ? איך מונעים את שתי הדברים ? כי לפעמים גם אנשים אם נתונים בריאים חוטפים התקף או דום לב ..... אשמח להסבר מלומד תודה גדולה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

דום לב (באנגלית CARDIAC ARREST ) הינו השלב בו עוצר הלב מלפעום, זה יכול להיות בעקבות בעיה לבבית כמו לאחר הפרעת קצב,או מכה באיזור הלב ויכול להיות מסיבות אחרות שאינן דווקא לבביות כמו זיהומים קשים,דימומים,הרעלות וכדומה. התקף לב (באנגלית MYOCARDIAL INFARCTION ) הינה פגיעה בתפקוד הלב הנגרמת בשל פגיעה באספקת הדם אל הלב דרך העורקים הכליליים, בד,כ בעקבות טרשת עורקים הגורמת להצרות כלי דם אילו. במצב זה חלק מתאי הלב נפגע אולם הלב ממשיך לפעום. מניעת התקפי לב מתבצעת במספר מישורים חלקם תרופתיים וחלקם התנהגותיים, על ידי הורדת רמת הכולסטרול, שיפור תפקוד הלב בפעילות גופנים והורדת כמות השומן בגוף. מניעת דום לב הרבה יותר מסובכת ובעיקר נשענת על בדיקות לבביות (אקג,אקו לב,מבחן מאמץ,MRI )וגנטיות לאיתור מחלות או מומים ספציפים היכולים לגרום לכך . בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים קרדיולוג ספורט

28/03/2019 | 10:31 | מאת: רונן

שלום זה מה שקרדיולוג אחר אמר לי על השאלה יש בזה משהו לדעתך ישים- בנוגע לדום לב מדובר בהפרעת קצב קטלנית שגורמת ללב לעצור יש סיבות רבות שיכולות לגרום לזה הסיבה השכיחה ביותר היא התקף לב לכן טיפול בגורמי סיכון הגורמים להתקף לב ימנעו את רוב מקרי הדום לב

נכון אולם הגורמים לדום לב שונים ותלויים בגורמים רבים

27/03/2019 | 14:46 | מאת: יעל

שלום, השאלה דחופה משום שבני אמור לעבור ניתוח היפוספדיאס שבוע הבא (באורך של שעה וחצי) והרופא בטיפת חלב שמע אוושה דרגה 1, אחכ רופאת הילדים שללה ולא הפנתה לאקו לב. לא הודענו למנתח, אבל האם כדאי לגשת לקרדיולוג טרם הניתוח? אלו הנחיות מיוחדות יש באם קיימת אוושה? נודה לכם על תגובה מהירה, תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/03/2019 | 14:50 | מאת: יעל

אוסיף ואציין שיש לו כנראה קרישיות יתר גנטית (משום שלי יש מוטציה הומוזיגוטית לפקטור 2), אך בדיקות תפקודי קרישה תקינות (טסיות היו מעט גבוהות). האם כדאי לגשת לקרדיולוג שיאבחן בצורה ברורה אם יש או אין אוושה? שוב תודה

יעל שלום, אוושה הינה רחש הנשמע מאיזור הלב.עוצמתו מתוארת בדירוג ש 1-6 כאשר 1 הינו רחש קל מאד אותו שומעים רק חלק מהמומחים ו-6 הינו רחש חזק הנשמע גם ללא מכשירי עזר. האוושה לכשעצמה אינה מהווה בעיה אולם יכולה לרמז על בעיה לבבית מולדת אותה יכול קרדיולוג ילדים לאבחן. חשוב עם זאת לזכור שבכ-80 אחוז מהילדים ניתו לשמוע אוושה ברגע מסויים וברובם המכריע של המקרים האוושה הינה תמימה כלומר אינה מהווה תסמין לבעיה לבבית כלשהי. ניתוח היפוספדיאס אינו ניתוח עם סיכון לבבי גדול מהרגיל ולכן איןסכנה ספציפית הקשורה לסוג ניתוח זה. בכל מקרה בכדי לאבחן וקצת להרגיע ניתן להגיע לכל קרדיולוג ילדים ולהשקיט את התחושה המלחיצה טרום ניתוח. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

.

26/03/2019 | 22:17 | מאת: רום

שלום דוקטור ידוע שפעילות גופנית ככל שתיהיה היא פנטסטית לגוף זה מה שאומרים, אבל אני תוהה האם במהלך ריצה שמישהו עוסק בפעילות גופנית לא מסוכן נניח שבזמן ריצה הדופק נשאר גבוה ? הרי ככול שרצים בעצימות נמוכה בינונית גבוה הדופק עובד מהר בכול מצב.. זה לא מסוכן ? כי אומרים שפעילות גופנית עושה טוב ללב ולגוף ומצד שני הלב פועם מהר, דופק בפעילות גופנית יכול ליהות 150-170 ואפילו יותר אז איך בידיוק היא טובה? אם הלב עובד במהירות..... הייתי שמח להסבר

לקריאה נוספת והעמקה

רום שלום, פעילות גופנית גם בעצימות גבוהה אין מדובר בפעילות של 24 שעות ביממה. פעילות גופנית הגורמת לכל המערכות בגוף להגיע לתפוקתם המלאה מאפשרת למנגנונים אילו לשפר את היכולת גם במנוחה וגם במאמץ דופק גבוה בזמן פעילות מאיץ את זרימת הדם לכל הגוף ,משפר את איכות תנועת הדם בעורקים ויתרה מזו גורם להתפתחות יכולת הלב להתמודד עם מצבים אילו וכך, כאשר הלב נדרש לעבוד במצבים שקשה בד,כ להתמודד איתם, תהיה לו יכולת טובה יותר לעשות את הנ"ל.- זו התאוריה המחקרים מוכיחים כי אנשים העוסקים בפעילות גופנית קבועה מורידים את התחלואה במערכותשונות וכך משפרים את איכות החיים ואת אורך החיים. כמובן....הכל במידה... בברכה, ד,ר דן הדס קרדיולוג ספורט

שוב שלום אבל לא מסוכן ? לב פועם מהר במאמץ! לזה התכוונתי בנוגע לשאלתי הוא פועם ממש מהר .. הוא יכול להאיץ ל 150 160 ויותר... מה אתה אומר ? אני מתכוון נטו לזה שהדופק מואץ בזמן פעילות גופנית..

שלום שוב לא יכול לקרות משהו בזמן הפעילות אחרי הפעילות ללב או לגוף מזה שהלב פועם ומאיץ ממש מהר ?

במצבים של לב תקין אין שום בעיה בהאצה לדפקים כאלה

26/03/2019 | 13:50 | מאת: אמא מודאגת

הבת שלי בת 8 הופיע לה מאחורי האוזן בלוטה נפוחה וכאב מאחורי האוזן הרופא וחא היה לה חום הבחין דלקת בלוטה לימפה נתן לה מוקספין מינון 10 פעמיים ביום והתחיל המצב להשתפר הרופא לקח לה משחט גרון והתוצאה הייתה Strep.pyog.gr.A אמר לי שיש לה חיידק ולהמשיך בתרופה הבת שלי התגלה אצל היצרות במסתם ראיתי בגיל 3 לפני חמשה שנים היצרות קלה לא היה התערבות וכלום רק מעקב כאשר קראתי בגוגל על החיידק הופיע שיכול לפגוע במסתמי הלב אני נלחצתי ופחדתי אולי פגע אצלה יש לציין שהיא התלוננה יום שיש לקחתי אותו ביום רשאון לרופא והתחילה בטיפול הרופא אמר לי שלא קרה פגיעה ולא כלום בגלל שהיא התחילה כבר בטיפול האם חס וחלילה יכול להיות שהחיידק פגע לה הבת מנתהגת כרגיל אין לה חום מתפקדת טוב לחוצה מאוד והתקשרתי גם רופא הלב המטפל אמר לי שאת לא צריכה לדאוג היא לקחת טיפול אבל אני קצת פחדנית

לקריאה נוספת והעמקה
26/03/2019 | 13:51 | מאת: אמא מודאגת

לא היה לה חום בכלל

לאם המודאגת שלום רב, STREP A אכן גורם שכיח בדלקות גרון חיידקיות ונכון שגם יכול לגרום לפגיעה במסתמי הלב אולם אם הוחל טיפול עד היום ה-9 מתחילת המחלה הסיכוי להווצרות פגיעה מאד מאד קטן ולכן אין סיבה לדאגה. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

אגב, אם לא היה חום, יכול להיות שהיא פשוט נשאית של החיידק מה שמוריד עוד יותר את הסיכוי לפגיעה במסתמים

26/03/2019 | 13:15 | מאת: איתן

שלום עד כמה הבדיקה אמינה ? עד כמה היא שוללת אירוע לב מסויים? כי תמיד עושים תבדיקה הזאת ככלי עזר לאבחנה ראשונה שיש תלונות של כאבים בחזה ועוד....

לקריאה נוספת והעמקה

טרופנין בדיקה מאד טובה לפגיעה בתאי הלב אולם רמת הטרופונין בגוף יכולה לעלות גם במצבים אחרים כמו מחלת ריאות קשה,זיהומים שונים וגיל הינקות

20/03/2019 | 22:53 | מאת: חזי

דוקטור שלום פעילות גופנית ככול שתיהיה: ריצה,הליכה,שחייה וכו' במה היא תורמת לבריאות הגוף ? ללב ? לדם ? מה זה עושה לגוף ? ואיך זה בידיוק עוזר לגוף האדם ליהות בריא יותר? כי בהרבה מקומות שאני שומע אומרים שהיא תורמת לגוף האדם ללב, תודה מראש על התשובה

לקריאה נוספת והעמקה

חזי שלום, פעיות גופנית משפרת בצורה משמעותית א תוכלת החיים, בין אם פעילות קלה או עצימה, מחקרים רבים בנושא מראים שעיסוק בפעילות גופנית חשוב יותר אפילו ממשקל גוף תקין בהורדת סיכוני תחלואה לבביים. בנוסף הפעילות משפרת יכולות גופניות ומנטאליות רבות בברכה ד:ר דן הדס קרדיולוג ילדים

20/03/2019 | 14:31 | מאת: תומר

שלום עשיתי מספר אקג לאחרונה שהתגלו כסינוס טכיקרדיה זה אומר שהלב תקין ? כי הדופק היה מעל 100 ואני יודע שמעל 100 זה לא נחשב תקין. לא נמצאה סיבה למה הדופק מהיר נשלל אנמיה תריסיות ושאר הדברים הידועים בבדיקות שעשיתי. מה שכן אני אם עודף משקל קצת.. מה זה אומר אם נכתב לי סינוס טכיקרדיה מה זה מלמד על הלב מהאקג ?????

לקריאה נוספת והעמקה

תומר שלום, לא רשמת בן כמה אתה וזה עקרוני לגבי התשובה, אבל אצא מנוקדת הנחה שאתה מעל גיל 12 ולכן טכיקרדיה קבועה אינה דבר תקין. האפשרות היחידה להבדיל בין טכיקרדיה בגלל מתח/לחץ וטכיקרדיה בשל בעיה חשמלית הינה בהולטר. במשך 24 שעות תבדוק את הדופק, נוכל לדעת מה הדופק הממוצע בערות ובשינה ובכך להקיש באם יש בעיה אמיתית או לא. בהצלחה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

שלום אני יודע שזה קרדיולוגיה ילדים אני בן 31 חייב את תשובתך תודה על המענה.. בעבר לפני שלוש שנים עשיתי הולטר שהיה תקין ל24 שעות כמו גם אקו וארגומטריה שהיו תקינים, בעבר עד לפני חצי שנה עשיתי הרבה ספורט ריצות הפסקתי, כרגע אני אם 15 ק"ג עודף משקל לא יודע אם זה קשור. 1.70 משקל 86 קצב הלב אני מודד הממוצע הוא 84-88 כול האקג האחרונים שעשיתי היו בזמן הקצב המהיר זה נקבע כטכיקרדיה. נמצא לי קורטיזול מוגבר בשתן 1100 שדוכא על ידי מבחן דקסטמזון בדם בתוצאה 23 נשלל קושינג נמצא גם פרולקטין גבוה בדם 1100 אני צריך לחזור על הבדיקה, כימיה בדם ספירה בדם בלוטת תריס הכול תקין זה גם הייתי אצל קרדיולוג שבדק אותי אם סטטוסקופ ועבר על תרשימי האקג שעשיתי שהיו טכיקרדיה וקבע שאני בסדר זה רופא של הקופה שאני שייך אליה סוכר תקין כולסטרול אצלי טיפ טיפה גבוה אשמח לדעתך לאור הנתונים...

שלום מוסיף שגם כמה צילומי חזה יצאו תקינים

שלום שוב פשוט שחכתי להוסיף 6 אקג" במהלך ה3 חודש האלו היו טכיקרדיה אבל ממקור סינוס ! הכוונה קצב תקין..

תומר שלום, בגיל 31 הדופק הרגיל לאדם שאינו ספורטאי מסתובב סביב ה-80 בבמוצע. טכיקרדיה בהגדרתה אינה אומרת כלום, ואם יש מספר בדיקות כמו שתיארת יש כמה אפשרויות: הראשונה- הפרשה של קטכולאמינים, ולכם בדיקת קורטיזול ופרולקטין אינן מספיקות. אפשר למצוא את זה על ידי איסוף קטכולאמינים בשתן השניה - עליית דופק כתוצאה מלחץ או מאמץ לפני הבדיקה. הסיכוי שמדבור בהפרעת קצב כשכל הבדיקות שתיארת תקינות, בהתייחסות שפורשו נכון...פחות סבירה בהצלחה בהמשך הבירור ד,רר דן הדס קרדיולוג ילדים, מומחה להפרעות קצב

שלום תודה גם קטכולאמינים וכול הבדיקות שהיא מכילה של השתן היו תקינות

.

19/03/2019 | 17:29 | מאת: דנה

שלום רב, בני בן 15. ילד בריא בד"כ. לאחרונה מתלונן שמרגיש שדפיקות הלב מואצות ותחושת עלפון. הוא נלחץ מזה ונכנס לחרדות. אל מי עלינו לפנות והאם זו תופעה שכיחה בקרב נערים?

לקריאה נוספת והעמקה

אמנם זה קורה לא מעט בילדים אולם יחד עם זה מצריך בירור, גשי לרופא המשפחה שיפנה אתכם לקרדיולוג ילדים בהצלחה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

דוקטור לגביי מכשיר הסטטוסקופ מה נותן לכם קרדיולוגים בפרט ורופאים בכלל המכשיר הזה כי תמיד שיצא לי ליהות בבדיקות יש תקטע שהם רושמים בסיכום בדיקה גופנית תסיכום שלהם אחרי שהם בודקים אם המכשיר הזה תחת נושא בדיקה גופנית, מה אפשר ללמוד על הלב ולקבוע דרך המכשיר הזה על הלב ? מה אפשר להסיק מזה ? (איזה תמונת מצב? מעבר לבדיקות האחרות אני מתכוון של הלב...), מה הסטטוסקופ נותן איזה מידע? והאם דרך שמיעה אפשר להסיק שהלב בסדר ?

לקריאה נוספת והעמקה

סטטוסקופ הינו כלי עזר, הנותן אפשרות להתרשם מפעלות הלב, אין בו יתרון ספציפי על הדמייה+ אקג לדוגמא. מצד שני הוא כלי מאד יעיל בכדי לזהות מחלות מסוימות בעיקר על פני המסתמים או שינויים בקצב הלב ולכוון לבירור ספציפי בברכה ד,ר דן הדס

שלום האם בן אדם יכול לחטוף לקבל לחוות - אירוע לבבי מסויים אוטם או איזשהי בעיה בלב וליהות איתה לאורך זמן רב כלל בי להרגיש ? קיים דבר כזה ?

לקריאה נוספת והעמקה

בהחלט! אירוע לבבי ללא סימפטומים הוא דבר ידוע הניתן לפעמים להיות מזוהה תקופה ארוכה לאחר האירוע בבדיקת אקג או אקו מסיבות אחרות. אפילו הפרעות קצב שונות יכולות שלא לתת תסמינים ולהיות מזוהות באופן אקראי בלבד בבדיקה שגרתית. מכאן חשיבות הבדיקה התקופתית בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

18/03/2019 | 12:46 | מאת: איתן

שלום דוקטור אני יודע שיש הרבה בדיקות שאפשר לעשות ללב, אבל הבדיקה הידועה והראשונה שעושים זה אק"ג,אני יודע שהבדיקה קצרה, עד כמה הבדיקה נותנת תמונת מצב ללב ? , מה אפשר להסיק ממנה ? מה היא מאתרת ?

לקריאה נוספת והעמקה

איתן שלום, אקג הינה בדיקה המזהה את התנדות החשמליות בתוך הלב, יש לה יכולת מאד גבוהה בזיהוי הפרעות בקצב הלב ויכולת לא מועטה בזיהוי עקיף של פגמים מובנים. בברכה ד,ר דן הדס

17/03/2019 | 21:25 | מאת: טטרלוגיה של פלאוט

שלום למומחים. אחותי ילדה לפני שבוע תינוק במשקל 2400 בשבוע 40 אובחן יום אחרי עם טטרולגיה פלוט שבמהלך ההריון לא ראו כלום...חשוב לי לציין... מפה לשם אנסה לקצר הילד הועבר לשניידר ואמור לעבור ניתוח לב פתוח בגיל שבועיים שלו. הילד מוקדם ומונשם יומיים אחרי הלידה מכיוון שלא יכל לנשום לבד הסיטורציה ירדה... הניתוח מאד מלחיץ אותנו עקב המשקל והגיל מבקשת לדעת את ההשלכות.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ניתוחים לתיקון TOF ניתנים לביצוע גם בגיל צעיר מאד של מספר ימים ובהחלט ידי המנתחים הישראלים בשניידר ובמספר מקומות נוספים בארץ נחשבות טובות מאד ברמה עולמית. יחד עם זאת ישנם לא מעט סיבוכים חלקם כחלק מכל ניתוח לבבי ,חלקן בשל המום הספציפי וחלקן בשל ההתערבות המוקדמת. קצת קשה לכמת את האחוזים בלי לדעת את כל הפרטים אולם בכלליות אחוז ההצלחות גבוה מעל 90% במקרים של TOF פשוט גם בגיל צעיר, חשוב לשים לב בהמשך לדליפות שיהיו מן המוצא הימני כמו גם הפרעות קצב. בהצלחה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

17/03/2019 | 10:25 | מאת: מורן שביט

אשמח לקבל מידע על אנומליית אבשטיין ועל הניתוח שנעשה אחרי הלידה. כל מה שתוכלו להגיד.

לקריאה נוספת והעמקה

מורן שלום, האנומאליה על שם אבשטיין היו תיאור של מום לב מולד בו ישנו חיבור נמוך מהנורמאלי של המסתם הטריקוספידאלי ( המסתם התלת עלי המחבר בין עליה ימין וחדר ימין) דבר הגורם להקטנת החדר הימני, ובו זמנית להגדלת הפרוזדור הימני(קוראים לזה אטריאליזציה של חדר ימין כלומר הפיכת חלק ממנו לחלק מהעלייה. 2 הבעיות העיקריות הנובעות מכך הן א. אם המסתם דולף- ואז הסימפטומים קשורים ברמת הדליפה ב. עד כמה צנוח המסתם כלומר אם צנוח מאד- הפגיעה היא בחדר ימין ההופך קטן מאד שתי בעיות אילו ככל שיותר חמורות מביעות לחומרה בתסמינים הנלווים. בנוסף אליהן ישנה שכיחות מוגבת של הפרעות קצב בילדים אילו הטיפול במקרים הקשים יותר היא ניתוחית עם הצלחה יחסית יפה ותיקון של המום בכל מקרה המצב בילד יכול להיות מרמה קלה ביותר שבו אין הבדל בתפקוד בינו לבין כל ילד אחר ונזקק רק למעקב,ובין מצבים קשים הדורשים התערבות בגיל מאד מאד צעיר. מקווה ששפכתי מעט אור בנושא, בכל מקרה פנו לקרדיולוג ילדים וקבלו את כל ההסברים בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה

19/03/2019 | 02:50 | מאת: אבשטיין אנומלי

שלום אני חי עם המום הזה שנים (בן33) ללא בעיות אפשר לשרוד עם המום עד גיל מבוגר הכל תלוי בחומרת הפתלוגייה.

09/03/2019 | 21:12 | מאת: דנה

מהו דופק תקין לילד בן 13 וחצי ילדה בת שש וארבעה חודשים ילד בן 4 וחצי תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

הגדרת דופק תקין תלויה במצב בו בוצעה הבדיקה כלומר שינה,עירות,מאמץ,מחלה וכו. בעיקרון דופק מקסימאלי בילדים אינו צריך לעבור את החישוב של 220 פחות גיל כלומר לילד בן ה13 דופק עד 207 במאמץ הוא תקין. אולם יש המון נתונים שאינם ניתנים להסבר כאן היות וגם הפרעות קצב יכולות להיות סדירות ובדפקים שאינם גבןהים מהמקסימום לגיל... בהצלחה ד"ר דן הדס מומחה בהפרעות קצב בילדים

ד"ר הדס שלום רב, 1. בן שנתיים בריא ללא מחלות ברקע. ילד חיוני והתפתחות תקינה לחלוטין. 2. בתקופה האחרונה צינון קל. 3. במהלך הלילה שהילד בכה, ביצעתי בדיקת חום (לא היה חום) ולאחר שנרדם ביצעתי בדיקת דופק רדיאלי והורגש דופק לא סדיר לראשונה. 4. נאמר לי שבגילאים הללו במהלך השינה דופק לא סדיר זה נורמאלי ומושפע מהנשימה ו/או מחום ואף מגורמים נוספים אחרים. 5. בדקתי שוב דופק רדיאלי במהלך היום כשהיה ער והדופק היה סדיר. 6. האם יש מקום לבצע א.ק.ג. ובדיקת קרדיולוג ? 7. לתשובתך אקדים תודה. בברכה, יחיאל

לקריאה נוספת והעמקה

יחיאל שלום, תודה על פנייתך והקדמת התודה לגבי בן השנתיים בדיקת דופק רדיאלי בה הורגש דופק לא סדיריכולה אכן להיות דבר שפיר ונורמאלי לחלוטין הנקרא סינוס אריתמיה ,לפעמים נחוש בה ולפעמים לא ולכן אין משמעות לינה או ערות אולם היא יכולה גם להיות חלק מהפרעות קצב יותר משמעותיות ולכן אקג ואם צריך גם הולטר יפתרו ממך את הצורך לחיות עם סימן שאלה... הבדיקות פשוטות ויחסית זמינות גם בקופת החולים בהפניית רופא מטפל. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

05/03/2019 | 22:46 | מאת: דן

שלום דר דן הדס, בבדיקה אצל קרדיולוג "אין סיגנל TR מספק להערכת לחץ בחדר ימין". תוכל להסביר בבקשה מה זה אומר?

לקריאה נוספת והעמקה

TR הינו דליפה קלה מהמסתם הטריקוספידאלי, המסתם המקשר בין עליה וחדר ימין. כאשר יש דליפה(שזה ממצא שכיח מאד) ניתן לבדוק את מהירותה וכך בנוסחא מתמטית לחשב את הפרש הלחצים בין עליה ימין וחדר ימין ומכאן להסיק על הלחץ בריאות. כשאין דליפה (שזה דבר תקין לחלוטין)פשוט לא ניתן להשתמש בנתון זה. בברכה, ד"ר דן הדס מומחה בקרדיולוגיית ילדים

05/03/2019 | 07:30 | מאת: עדן

בת 30 יש לי שתי בנות ובן שתי הבנות עם היצרות קלה במסתם ראיתי אחד מהן עברה צינתור כאשר גילו את זה אחרי לידה והשניה רק מעקב כבר 6 שנים ללא התערבות מעקב פעם בשנה גילנו את זה בגיל 3 היום היא בת 9 שתי הבנות גילו את זה כאשר שמעו אוושה בלב יש לי בן 11 ואף פעם אף רופא לא שמע אוושה ולא עשינו לו אף פעם אקו לב הוא ספרטאי האם כדאי לבצע לו אקו לב בגלל האחיות שלו ומה הסכוי שנמצא דבר באקו? האם אולי יש לו גין מסוים חסר במשפחה מה אפשר לעשות תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עדן שלום, לגבי ספורטאים ואקו לב.....אני לא כל כך אובייקטיבי....לדעתי כל ספורטאי צריך פעם בחיים לעשות אקו. אבל אם נדון במקרים ברמה אקדמית נטו, ישנה עלייה בשכיחות מומי לב בתוך משפחות ולכן יד הגיון באקו לב אצלו אולם הצרויות של המסתם הריאתי בד"כ מייצרות אוושה ולכן הסיכוי שיש שם בעיה המריכה התייחסות ולא נשמעה אוושה.....הרבה פחות סביר. בהצלחה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה

04/03/2019 | 21:03 | מאת: אמא מודאגת

בת שלי בת 8. כבר 5 שנים מעקב התחלנו כל שש חודשים ואחר כך פעם בשנה היום היה אקו לב למעקב תוצאות חדר שמאל תקין חדר ימין גבולי עליום תפקוד תקינים מסתם ראיתי מעובה עם דליפה קלה פלוס. היצרות קלה מפך עד 30 ממכ. מסתם תלת צניפי תקין נידגם pfo עם שנט קטן משמאל לימין. ניקוז ורידי הראיה תקין.אין נוזל כפורתי תמט תקין של IVc הרופא מומחה מנהל מחלקה אמר לנו שאין סיבה להילחץ ולחזור בעוד שנה להדיקה נוספת ואמר לנו ש pfo יש הרבה אנשים שלא נסגר בכלל . ואין הגבלות לפעילות ולחזור בעוד שנה אפשר חוות דעת שלך מאז שחזרנו מהבדעקה ואני מחפשת בגוגל וקראת שוב את התוצאות.

לקריאה נוספת והעמקה

מסתם ראיתי מעובה עם דליפה קלה פלוס. היצרות קלה מפל עד 30 ממכ. של מסתם ריאתי מוגדר הצרות קלה וכך גם העיבוי הקל שלו- זהו אינו ממצא מדאיג, להיפך מתאר בעיה שאינה מסוכנת ואם תשאר כך ללא שינוי לא תגביל בפעילות ספורטיבית כולל ספורט תחרותי ברמב בינלאומית לגבי pfo עם שנט קטן משמאל לימין- זה הוא פתח בין העליות הקיים בצורה עוברית ןאינו נסגר כמעט ב -25 אחוז מהאוכלוסיה. הוא אינו מהווה בעיה בד"כ אולם מונע צלילה לעומק(הכוונה לא בבריכה אלא בים, עם בלונים וכו) וישנם מקרים מאד מאד ספציפים (שלא כאן המרום לפרטם) שכדאי ואפשר לסגור אותו. שורה תחתונה, ממצאים קלים יחסית הדורשים מעקב חד שנתי בלבד. בהצלחה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

27/02/2019 | 10:56 | מאת: דניאל

שלום, התינוק שלי (7 חודשים) סובל מיזה כחודש מקוצר נשימה, שיעול, נזלת מפעם לפעם וכמויות גדולות של ליחה ללא הפסקה. התסמינים מתחזקים במיוחד בלילות. שלשום מומחה ריאות הפנה אותנו לבדיקת קרדיולוג מאחר ויש לתינוק ארסה. האם יתכן כי הארסה בנוסף לקוצר הנשימה, גורמת להופעת שיעול, נזלת וליחה? עד שיגיע התור לקרדיולוג אנחנו מטפלים באינהלציות ובינתיים לא נראה שהן משפיעות.

לקריאה נוספת והעמקה

ARSA- aberrant right subclavian artery מום לא נדיר בעורקים היוצאים מאבי העורקים ( אאורטה) שמתאר מצב בו העורק המספק דם ליד הימנית מתחיל ממקום לא נכון ובעצם ויצא מאבי העורקים עצמו ולא מאחד מסעיפיו. בשל השכיחות המוגברת של מצב זה עם תסמונת דאון נבדקים עוברים שנמצא להם ממצא זה ביתר דקדקנות. השילוב של ARSA עם שינויים נוספים במבנה אבי העורקים יכול להביא לידי טבעת העוטפת את קנה הנשימה ו/או הושט. במצבים אילו יופיעו תסמינים נשימתיים כגון קוצר נשימה,שיעול ,צרידות וכדו או קשיים בהאכלה. במקרה שאת מציגה בו יש ARSA כדאי לבדוק על ידי קרדיולוג ילדים האם יש שילובים נוספים כמו PDA (חיבור מהתקופה העוברית בין אבי העורקים לעורק הריאה) שיחד עם הARSA ייצרו סימפטומים, אולם מקרים אילו אינם נפוצים בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

13/04/2019 | 13:32 | מאת: חגית

2.האם עשיתם בדיקת אקו לב- באיזה שבוע? 3. הרופא שלי גילה בסקירה מאוחרת "חשד לARSA" , האם לדעתכם יש מה לעשות בזמן ההריון והאם יש חשיבות לבצוע בדיקת אקו לב בזמן ההריון לאור נסיונכם? תודה רבה :)

14/04/2019 | 07:49 | מאת: דניאל

1. בסקירה המוקדמת 2. עשינו אקו לב כשלושה שבועות לאחר הסקירה המוקדמת אם אני זוכר נכון 3. מאחר וARSA יכול להעיד על סיכוי מוגבר לקיומן של שלל תסמונות הייתי ממליץ על בדיקת מי שפיר אם עדיין לא מאוחר (עד שבוע 24). כמו כן כדאי לבדוק אם הARSA מוגדר כממצא יחיד או שבסקירה\אקו לב אובחנו מומים נוספים (מה שיכול להעלות בהרבה את הסבירות לקיומן של תסמונות) המון בראיות ושקט נפשי :)

15/02/2019 | 10:05 | מאת: שרית

שלום רב. בני עבר אתמול בדיקת צילום חזה לאחר כחודש של שיעול טורדני שלא משתפר תחת טיפול באנהלציות כולל בודיקורט ואנטיביוטיקה. בפענוח נרשם: צל הלב בגבול העליון של הנורמה ציר שמאלי. עיבוי פריברונכיאלי דו"צ ללא עדות לתסנין או תפליט. אני מודאגת מאוד ממהמצא של צל הלב. האם יש קשר לעודף משקל קל ממנו סובל? בעבר היינו במעקב קרדיולוג ילדים עקב איוושה וביצענו אקו לב שפורש כתקין. אודה לך על התייחסות מהירה. שרית

לקריאה נוספת והעמקה

שרית שלום, צילום חזה המפוענח כמפורט אינו מגדיר בעיה לבבית, אולם בהחלט כדאי להמשיך את הביקור.שכן גם מחלות פשוטות לכאורה יכולות להשפיע על הלב. שיעול בלבד אינו סימפטום הדורש יעוץ דחוף מבחינה לבבית, ועוד עם זאת...אקו לב יפתור את השאלה. ההצלחה, ד''ר דן הדס קרדיולוג ילדים

17/02/2019 | 15:21 | מאת: שרית

תודה רבה לך על המענה המהיר

.

09/02/2019 | 20:27 | מאת: משה

הופניתי עם בתי לקרדיולוג ילדים בשל אוושה בלב האם יש רופא ספציפי מומלץ?

לקריאה נוספת והעמקה

משה שלום רב, קהילת קרדיולוגיית ילדים בישראל מכילה מספר מועט יחסית של רופאים מומחים. כאשר מדובר באוושה, הכי חשוב זה פשוט להגיע לאחד הקרדיולוגים , לפעמים יבוצע אקו , אולם לא תמיד . בילדים אוושה הינה ממצא נפוץ ורובן הן "אוושות תמימות" אולם יש חשיבות להבדק. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

05/02/2019 | 13:48 | מאת: מנשה פוסטולסקי

שלום רב, בני מתאמן פעיל בטריאתלון, בבדיקות לצבא נמצאה אוושה, האם יכול להמשיך להתאמן?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב מנשה, אוושה הינו רחש הנשמע באיזור החזה ומקורו בלב או בעורקים היוצאים ממנו. לכ- 80% מהילדים שומעים אוושה בזמן כלשהוא במהלך החיים. בהחלט כדאי לבדוק את העניין אולם האוושה לכשעצמה אינה מונעת פעילות ספורטיבי. יחד עם זאת חשוב לבדוק במדוייק מה כתב הרופא הצבאי בכדי לא לפספס בעיה יותר מורכבת היכולה להיות מסוכנת בזמן פעילות. אנא פנה בהקדם לקרדיולוג, ובעדיפות קרדילוג ספורט בכדי לברר את העניין. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

05/02/2019 | 09:34 | מאת: טל

שלום דר, תודה על המענה. רשום מסתם טריקוספידלי תקין ללא דליפה משמעותית על פניו וללא עדות ליל״ד ראתי. זרימה תקינה בעורקי הריאה. קורונים תקינים במוצא ומהלך. האם יש חשד לבעיה בריאה אם ראו מחיצה בין חדרית שטוחה? מדובר בילד בן 10 ימים ואני לא רוצה לפספס משהו. ביקשו ביקורת בגיל 4 חודשים ולא לפני. השאלה אם לבקש להקדים, היא אמרה שמשהו בריאה גבוה שזה טוב ואומר שאין הרבה דליפה. תודה על המענה . אשמח לקבל את המייל שלך לשלוח לך את המכתב שחרור כיוון שלא נותן לי להעלות את הקובץ. טל

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, רשום ספציפית שאין עדות ליל״ד ראתי. וגם הזרימה תקינה בעורקי הריאה- תקינה ולכן סביר להניח כי ההשטחה מקורה בתנגודת המוגברת בגיל הילוד והיא תשתפר בהמשך. 4 חודשים זה זמן סביר בנתונים האילו. בכל מקרה המייל האישי שלי הוא: SPORTCARDIOLOGY@GMAIL.COM בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

03/02/2019 | 18:43 | מאת: מלי

ד"ר נכבד שלום רב, מדובר בילד בן 8. בביקור אצל קרדיולוג בשל מעקב של סיפור משפחתי במשפחה המורחבת ואוושה שנשמעה אצל הילד בעבר, התגלה asd קטן, הרופא מסר שאין הגבלות ומצריך מעקב בעוד כשנתיים. כשאני מסתכלת על סיכום ביקור מרופא אחר מלפני כשנה + אני רואה שכתב בפירוש בין כל מה שכתב שאין "אין asd". האם asd הוא לא מולד? האם יכול להיות שאחד מהרופאים טעה? האם דרוש בירור נוסף? בתודה רבה מראש על תשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

ASD אכן פגם מולד. ישנם מצבים שמקשים על זיהוי הפגם ולכן ניתן "לפספס" אחד כזה. אולם ASD קטן (שאינו מלווה במומים נוספים) לכשעצמו לא דורש בירור נוסף אלא רק מעקב. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

03/02/2019 | 08:44 | מאת: טל

שלום, בהמשך לשאלתי הקודמת קובץ לא עולה. בדירה קרדיולוגית ליילוד מחיצה בין כלייתית עדות לחלום סגלגל פתוח עם דלף משמאל לימין PFO VSD מחיצה בין חדרים מעט שטוחה עם עדות לפגמים שריריים קטנטנים ( 2 ) ודחף משמאל לימין. 1. מה המשמעות של מחיצה שטוחה? 2. מה הסיכוי שיסגר בסוף עם חורים מסוג זה? 3. האם העובדה שמדובר ב 2 חורים שונים לא מעלה את כמות הדליפה בצורה משמעותית ובכך הופכת את הדליפה לדליפה כמו של חור בינוני? ביקשו שנגיע בעוד 4 חודשים למעקב. תודה טל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, בהמשך לשאלתך הקודמת מחיצה בין כלייתית- אני מעריך שהכוונה למחיצה בין עליתית. PFO- זה פתח קטן במחיצה, קיים בכל עובר ואמור להסגר עד גיל שנתיים מחיצה בין חדרים מעט שטוחה- הרבה פעמים זה בגלל תנגודת ריאתית שעדיין מוגברת בילוד אולם דורש מעקב (בתנאי שתנגודת אינה מוערכת כחריגה לגיל הילוד)בהמשך לפגמים שריריים קטנטנים : הכוונה לפגם במחיצה הבין חדרית, בחלק השריררי. פגמים כאלה על פי רב נסגרים לבד עד גיל שנתיים לערך ודחף משמאל לימין- כנראה הבוונה לדלף משמאל לימין כלומר זרימת דם מחדר שמאל לחדר ימין (שמראה שהתנגודת שבצד ימין אינה גבוהה מזו שבשמאל). העובדה שמדובר ב 2 פגמים שונים לא מעלה את כמות הדליפה בצורה משמעותית היות והם קטנים אולם ישנם מצבים ( לפי גודל הפגם) ששילוב של מספר פגמים קטנים יתנהג כמו פגם בינוני מבחינת הדלף מעקב לאחר 4 חודשים נשמע הגיוני בתנאים אילו אולם תלוי ספציפית בגודל הפגמים החדריים ובירידת התנגודת הריאתית. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

02/02/2019 | 14:31 | מאת: טל

שלום, נולד לי בן עם vsd 2 חורים. הבנתי שיש כמה סוגי vsd כאלה שיש יותר סיכוי שיסגרו וכאלה שפחות. אשמח לדעת באיזה סוג מדובר ומה סיכויי הסגירה. אם לא יסגר מה המשמעות בדרכ לחיים. מצב קובץ של בדיקה קרדיולוגית בבית חולים. תודה טל

לקריאה נוספת והעמקה

טל שלום, לא העלית את הקובץ. נסה להעתיק ולהדביק כדי שוכל להתייחס לכתוב בברכה, ד"ר דן הדס קרדילוג ילדים

27/01/2019 | 17:24 | מאת: דנה

האם כדאי לבצע בדיקת א.ק.ג לבני בן ה 4 לפני בדיקת מעקב קרדיולוגית אצל רופא?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, אין צורך לחשוש מבדיקת אקג. בדיקת אקג בודקת את ההולכה החשמלית בלב, היא אינה מסוכנת ויכולה להתבצע בילדים עם לב "רגיל" ולב "שאינו רגיל". יתרה מכך להבנת המערכת החשמלית זו היא הבדיקה הלא פולשנית הטובה ביותר הקיימת כרגע בישראל. ממליץ לבצע לפני הפגישה עם הקרדיולוג כדי שאם תהיה שם בעיה יוכל להתייחס אליה. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה בהפרעות קצב בילדים

05/02/2019 | 20:30 | מאת: דנה

תודה רבה

27/01/2019 | 13:19 | מאת: דנה

תודה על תשובתך לגבי קשת ימנית alsa קומרל. נאמר לי לבדוק אם להגיע עם תוצאות בדיקת א.ק.ג לפני שאני מגיעה לבדיקת מעקב אצל קרדיולוג. אני קצת חוששת לבצע בדיקה זו לפני שקרדיולוג בודק אותו. להזכירך בני בן 4 ללא סימפטומים. יש גם אבחנה נוספת מבדיקת בריום..של לחץ אחורי קל על הושט.. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

אין צורך לחשוש מבדיקת אקג. בדיקת אקג בודקת את ההולכה החשמלית בלב, היא אינה מסוכנת ויכולה להתבצע בילדים עם לב "רגיל" ולב "שאינו רגיל". יתרה מכך להבנת המערכת החשמלית זו היא הבדיקה הלא פולשנית הטובה ביותר הקיימת כרגע בישראל. ממליץ לבצע לפני הפגישה עם הקרדיולוג כדי שאם תהיה שם בעיה יוכל להתייחס אליה. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים מומחה בהפרעות קצב בילדים

18/01/2019 | 22:58 | מאת: דנה

שלום ד"ר דן הדס, בהמשך לשאלה הקודמת; תוכל בבקשה להסביר בשפה פשוטה יחסית מה זה קומרל? האם בהכרח זה יחייב ניתוח בגיל מבוגר יותר עקב הזדקנות? (נניח גיל 40, 50)?

לקריאה נוספת והעמקה

הדיברטיקולום על שם קומרל הינה "טעות " בספיגה של שאריות הקשת הרביעית הקיימת בעובר ואמורה להעלם עד הלידה,לפיכך נשארת בליטה במקרים הקלים או צינור מפותל במקרים הסבוכים יותר. בשל מיקומו, ישנם מקרים בהם הוא (יחד עם מבנים נוספים באיזור) יוצר מאין טבעת סביב הושט וקנה הנשימה. הדבר מתבטא בד"כ בינקות בקשיי נשימה או האכלה. בחלק לא מבוטל של המקרים אין תסמינים כלל , בד,כ אין בעיה בהמשך החיים גם לא בגיל מבוגר אולם ישנה אפשרות שבה התסמינים יופיעו (אם יופיעו) בהמשך החיים. במקרים אילו לעיתים יש צורך בהתערבות. הגיוני לבצע מעקב פעם בשנה שנתיים גם אם הכל תקין אולם אין הנחייה חד משמעית, ובמקרה של סימפטומים תמיד אפשר לחזור ולהיוועץ לגבי ספורט, בגיל 4 שנים אם אין החמרה נשימתית בזמן פעילות ספורטיבית אין מניעה מכל ספורט. לגבי ספורט תחרותי בגיל יותר מאוחר, זה כבר תלוי במצב הספורטאי ודורש בדיקות יותר מקיפות מאשר אקו בלבד. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

18/01/2019 | 22:46 | מאת: דנה

שלום ד"ר דן הדס, בני בן ה 4 מאובחן עם קשת אאורטה ימנית alsa וקומרל ואין לו סימפטומים. 1. אני מעוניינת לרשום אותו לחוגי ספורט, שמתי לב שכאשר הוא משחק כדורגל עם ילדים הןא מתעייף יחסית יותר מהר. קצת חוששת מההשלכות. מה דעתך? 2. היינו במעקב קרדיולוגי ושוחררנו לפני כשלוש שנים. האם כדאי לקבוע אצל קרדיולוג ילדים לבדיקה כללית למעקב? אודה לך להנחיות

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, הדיברטיקולום על שם קומרל הינה "טעות " בספיגה של שאריות הקשת הרביעית הקיימת בעובר ואמורה להעלם עד הלידה,לפיכך נשארת בליטה במקרים הקלים או צינור מפותל במקרים הסבוכים יותר. בשל מיקומו, ישנם מקרים בהם הוא (יחד עם מבנים נוספים באיזור) יוצר מאין טבעת סביב הושט וקנה הנשימה. הדבר מתבטא בד"כ בינקות בקשיי נשימה או האכלה. בחלק לא מבוטל של המקרים אין תסמינים כלל , בד,כ אין בעיה בהמשך החיים גם לא בגיל מבוגר אולם ישנה אפשרות שבה התסמינים יופיעו (אם יופיעו) בהמשך החיים. במקרים אילו לעיתים יש צורך בהתערבות. הגיוני לבצע מעקב פעם בשנה שנתיים גם אם הכל תקין אולם אין הנחייה חד משמעית, ובמקרה של סימפטומים תמיד אפשר לחזור ולהיוועץ לגבי ספורט, בגיל 4 שנים אם אין החמרה נשימתית בזמן פעילות ספורטיבית אין מניעה מכל ספורט. לגבי ספורט תחרותי בגיל יותר מאוחר, זה כבר תלוי במצב הספורטאי ודורש בדיקות יותר מקיפות מאשר אקו בלבד. בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

הבן שלי בן שנה וארבע חודשים בדרך כלל בריא. לפני כחודש עמד ליד מיטה נמוכה, החליק, והתעלף..עצר את הנשימה.עשינו לו הנשמה , הפכנו אותו שיהיה זרימת דם ...אחרי שתי דקות התאושש. לפני כחצי שנה היה משהו דומה פחות דרמתי...אנחנו מאד לחוצים...האם זה משהו רפואי? האם צריך מעקב קרדיולוג, נוירולוג למי צריך לפנות כדי לשלול דברים .אודה על תשובתך.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

עינב שלום, איבוד הכרה בילדים קטנים הוא אירוע הדורש בירור! אירוע כמו שאת מתארת יכול להיות אירוע של BREATH HOLDING SPELL כלומר עצירת נשימה הנגרמת בד"כ בשל חבלה מינורית או חוסר שביעות רצון של הילד ומתבטאת באיבוד הכרה לזמן קצר. יש חשיבות רבה ללכת לרופא הילדים ולהתחיל בירור כולל בדיקה גופנית מלאה,בדיקם דם לשלילת אנמיה וכן בדיקה של מאגרי הברזל, בדיקות עזר כגון אקג ככלי ראשוני , בהמשך במקרה הצורך ניתן להרחיב את הבירור. בברכה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילידם

13/01/2019 | 23:22 | מאת: מאור

שלום ד"ר, קודם כל רוצה להודות לך מקרב לב על התשובה המהירה והמפורטת. מתוך עניין אני קורא הרבה והתשובה שלך עזרה לי מאוד. כמו שאמרתי בחודשים האחרונים, במקביל לבירור גסטרו לשלילת קרוהן (כנראה מדובר רק במעי רגיש), הופיע לי חלבון גבוה בדם (9.2 בפעם האחרונה כשהנורמה 8.2, עם אלבומין 5.7), ובSPEP חריגות כנראה לא משמעותיות בגלובולין גמא מעט גבוה וגלובולין אלפא1 מעט גבוה. בחודש אוגוסט, הופיע לראשונה חולשה שנמשכה כמה ימים ביום שבו הייתי במאמץ במשך כל היום (במסגרת הצבא), עם עייפות וסחרחורת, ולאחר מכן התקף דומה הופיע יומיים אחרי אימון שעשיתי, ובפעם אחרת יום אחרי וגם נמשך כמה ימים. הייתי אצל פנימאי שלא היה לו כיוון, אך שלח אותי לצילום חזה ולאקו לב. בזמן האחרון ובמיוחד מאז השבוע שעבר אני גם סובל מכאב באזור עצם הבריח כתף, ייתכן בעצם או ברקמות הרכות. אבין אם זה לא תחום התמחותך, אבל אם יש לך רעיונות מה כדאי לבדוק, או מה יכולה להיות הסיבה, זה יעזור מאוד. וספציפית - האם ממליץ על ביצוע מבחן מאמץ? אני מעוניין לחזור לכושר אך לאור כאבי החזה שהיו בעבר וכל העניינים מעט חושש. שוב תודה רבה! אין לי ספק כי אתה רופא מצוין!

לקריאה נוספת והעמקה

מאור שלום, אכן גאסטרו זה ממש לא תחום ההתמחות שלי, יחד עם זאת בירור בשל חולשה + חשד למעי רגיז או קרוהן יחד עם רמות מעט מוגברות של חלבונים הולך יחד עם מחלות אוטואימוניות/ראומטולוגיות. הבירור צריך להתחיל עם בדיקות דם מקיפות, שקיעת דם סמנים למחלות ראומטיות ותפקודי כבד ותריס.... יחד עם זאת לפעמים פשוט מדובר במחלה ויראלית שדוגרת קצת יותר מהרגיל. בהצלחה בבירור ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

12/01/2019 | 20:07 | מאת: מאור

שלום. אני חייל בן 19. עקב חלבון גבוה בדם, כאבי חזה שמופיעים לפעמים במאמץ ותופעה של חולשה המופיעה יום יומיים אחרי אימון ונמשכת יום יומיים, הופניתי לאקו לב. הכל היה בסדר, חוץ מ trace regurgitation במסתם המיטרלי minimal regurgitation במסתם הטריקוספידלי. הבנתי שזה לא משמעותי, אך רציתי לדעת מדוע בכל זאת זה מופיע בגילי, והאם זה מסביר את התסמינים. אציין שלפני כמה שנים גם עברתי בירור של מבחן מאמץ שיצא תקין ואקו לב עקב כאבי חזה במאמץ. האקו אז היה בסדר חוץ מאוושה סיסטולית פונקציונלית. למה היא נעלמה? בנוסף, האם החולשה יכולה להיות בגלל הפרעת קצב? האם דרוש לכך הולטר לב? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
12/01/2019 | 20:09 | מאת: מאור

לחץ דם ריאתי נורמלי, אבל הרופא ציין שהוא 24. האם גם זה מדאיג?

לא מדאיג- תקין! בברכה ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

אור שלום, דליפות מינימאלית ממסתמי הלב הן דבר שכיח שאינו מהווה בעיה, לפעמים רואים את הדליפות,לפעמים לא. יש רופאים שמציינים גם דברים תקינים ויש כאלה שלא. העובדה שהתייחסו אל דליפות אלה אינה אומרת שהן לא היו קודם ולא אומרת שהן לא תקינות, להיפך הן מתעדות מצב תקין כדי שאם משהו יראה אותן בסיטואציה אחרת הוא לא יחשוב שזה ממצא חדש. לדבי אוושה פונקציונאלית, הינה רחש המגיע מאיזור הלב אולם אינו מעיד על בעיה אלא מופיע ב-80 מהאנשים בשלב כלשהו כתלות בפעולת הלב בדיוק באותה סיטואציה. כמו שהיא באה ככה היא נעלמת ולכן כשמה כן היא- פונקציונאלית. חולשות לאחר אימון בד,כ אין מקורן בהפרעות קצב בהצלחה, ד"ר דן הדס קרדיולוג ילדים

שלום רב, בני בן 3.9 לאחר שנולד הפנו אותנו למעקב קרדיולוג ילדים תחילה בשל איוושה וכעת במעקב בשל חשד ל- abnormal aortic valve. רשום במסמכים שאסימפטומטי ואין מגבלה מבחינה קרדיאלית. התפתחותו תקינה ואפילו מתפתח באופן משמעותי מהר יותר מבחינה מוטורית ושפתית מבני גילו. עד גיל שנתיים וחצי לא היה חולה כלל. מגיל שנתיים וחצי חולה המון במחלות חום ושנה שעברה אף אושפז שבוע לאחר פרכוס חום מורכב. נעשו מאז ועד היום כל מיני בדיקות שיצאו תקינות. בכל אופן מאז האשפוז אנחנו גם במעקב של אאג. והומלץ לנו ע" י כמה רופאי אאג לעשות ניתוח להסרת שקד שלישי וכפתורים מאחר ויש ירידה בשמיעה, נוחר חזק, ישן עם פה פתוח, מנוזל תמיד, יש נוזלים באוזניים. כעת לאחר המתנה של כשנה קיבלנו הזמנה לניתוח . כמובן שקבענו תור להתייעצות לאישור לקרדיולוג הילדים שבדק אותו בקופה בעבר. התורים ארוכים מאד אז בנתיים שאלותיי הן: 1. עם אבחנה כזו של בעיה במסתם זה לא מסוכן לעבור ניתוח? בגלל ההרדמה וכו'? 2. אנחנו מתלבטים האם לנתח בביהח פרטי ( יש אפשרות לבחור מנתח) לבין ביהח ציבורי ( שיביאו קרדיולוג או כל רופא אחר אם חלילה יצטרכו). תוכל לייעץ לי בבקשה 3. שאלה כללית האם זה נחשב למום לב מולד? 4. האם ניתן לקבל המלצה לקרדיולוג ילדים לחוות דעת שניה עדיף באזור הצפון אבל מוכנים גם במרכז. סליחה על המגילה ותודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום,מסתם אאורטאלי, המסתם של אבי העורקים יכול להיות לא תקין בצורות שונות לפעמים זה בגלל חיבור לא תקין של העלים לפעמים הצרות מקומית או הרחבה ולעמים עיבוי לא תקין מסיבות מולדות או נרכשות,בתיאור אבנורמאלי אין הסבר מספיק לממצא....ולשאלותייך: 1. עם אבחנה כזו של בעיה במסתם זה לא מסוכן לעבור ניתוח? האבחנה לא ברורה אבל בכל מקרה כל פגיעה במסתם האאורטאלי מעלה את הסיכון בהרדמה לניתוח ובסיכוי לזיהומים אחריו. 2. אנחנו מתלבטים האם לנתח בביהח פרטי ( יש אפשרות לבחור מנתח) לבין ביהח ציבורי ( שיביאו קרדיולוג או כל רופא אחר אם חלילה יצטרכו). הרפואה הציבורית לילדים בבתי החולים בארץ ברב גדול של המקומות מאד טובה ואין חתרון מול הרפואה הפרטית אולם יחד עם זה אם יש מנתח שאתם סומכים עליו יותר וגם מרדים שסומכים עליו אז עדיף ללכת אל הצוות הזה מאשר למקומות בהם אתם לא מרגישים כך. 3. שאלה כללית האם זה נחשב למום לב מולד? כמו שכתבתי קודם , תלוי במהות האבנורמאליות....בד"כ בגיל הצעיר מדובר על מום מולד 4. האם ניתן לקבל המלצה לקרדיולוג ילדים לחוות דעת שניה עדיף באזור הצפון אבל מוכנים גם במרכז. בקרדיולוגיית ילדים יש מספר מאד קטן של מומחים (בערך 40-50) בכל הארץ ואצל כל אחד מהם/מאיתנו תקבלו יעוץ טוב. אני שמח לומר שבכל מקרה ללכת ליעוץ נוסף של קרדיולוג ילדים זה דבר טוב. היתרון של הרפואה הפרטית הוא בד"כ בזמינות. בהצלחה, ובריאות שלימה ד"ר דן הדס, קרדיולוג ילידם, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

1.תודה רבה דוקטור על התשובה המהירה. בקשר לאבחנה אני בעצמי לא כ"כ הבנתי. בתחילת המעקב כשנולד היה רשום קיימת האצה בזרימה מעל הקשת ללא מפל. בהמשך המעקבים היה רשום חשד למסתם אאורטלי דו עלי ובפעמיים האחרונות מסתם אאורטלי נראה בעל מפתח אבנורמלי כנראה לא דו עלי ללא הפרעה בזרימה. האם זה משנה משהו ביחס לשאלה שלי לגבי ניתוח? 2.עוד שאלה לא קשורה. קראתי שאתה מומחה בהפרעות קצב. אני סובלת svt-avnrt ו גם אטריאל טכיקרדיה. זה נחשב מום לב? הבעיה התחילה בתחילת שנות ה-20 שלי לפני כעשור. מה הסיבה שאצל כל אחד זה מתפרץ בגיל שונה חלק מאובחנים בתור עוברים בבטן חלק תינוקות ויש אנשים שמאובחנים בגיל מבוגר. 3. קראתי שאחד מתוך כל 4 אנשים נולד עם מסלול נוסף אבל רובם לא מפתחים התקפים וומסתובבים ככה כל חייהם. אם כך, כיצד ייתכן שהגיעו למסקנה הזאת? אם האנשים לא מאובחנים בכלל. ולמה חלק מפתחים התקפים וחלק לא? שוב תודה מראש

30/12/2018 | 10:00 | מאת: אמא מודאגת

שלום נולדה לי תינוקת לפני שלושה חודשים נשמע אוושה בבית חולים באקו לב נמצא היצרות במסתם ראיתי שהלך וגדל בגיל 12 יום התערבות ברמבם בצינותר .. עשינו בהתחלה מעקב כל שבועיים ואתמול חזרנו אנחנו אחרי הצינתור שלטשה חודשיים הייצרות היא 25 יש לציין לפני חודש הייתה 30 כלומר ירדה ל 25 ושאר הממצאים בלב תקינים רק היצרות במסתם 25 הרופא מואד שמח לתוצאה ואמר לנו לחזור עוד ארבעה חודשים גם יש לי בת נוספת בת 8 גילנו אצל אוודה בגיל 3 ועשינו בירור נמצא אותה בעיה היצרות במבתם אבל עד עכשוי אנחנו במעקב חמש שנים אותו דבר היצרות 26 ולא משתנה ולא עברה צינותר הולכים לבירור פעם בשנה הרופא ביקש לעשות לי לאמא גם אקו לב אחרי שילדתי בשבועיים נצמא דליפה קלה במסתם אורטלי ומינטלי הרופא אמר לי שזה לא משמעותי ואולי זה מצב אחרי לידה או זה מולד ולחזור על הבדיקה אחרי ששה חודשים ושאני יכולה לחיוץ עם זה בלי שום בטיה שאר הממצאים תקינים אפילו אני לא מרגישה כלום עשה לי הבדיקה בגלל ממצא של שתי הבנות האם הבנות שלי במצב יציב ויכולות לחיות עם זה בלי הגבלות אני תמיד יש לי חששות וקורא באינטרנט הרבה על המום הזה מלחיץ אותי וחושבת על לב פתוח ודברים רעים וגם הממצא שלי האם באמת חסר משמעות ואפשר לחיות עם זה אני תמיד לחוצה וחושבת הרבה אשמח לדעת שלך

לקריאה נוספת והעמקה

לאמא המודאגתשלום רב, אני יוצא מנקודת הנחה שהמספרים שאת מציינת הם המפלים על פני המסתם ביחידות של מילימטר כספית ועל פי זה מתייחס לתשובה. אם לא כך הדבר אשמח לקבל נתונים אחרים. מפל על פני מסתם ריאתי של 25-30 ממ"כ נחשב כהצרות קלה ודורש מעקב בלבד. לגבי התינוקת בת ה-3 חדשים. אני לא מעריך שזה היה המצב לקראת הצינתור שכן אחרת סביר שלא היו מצנתרים, הגיוני שאם זה המצב לאחר הצינתור הרי שהצינתור עבר בהצלחה ומכאן שמחת ההרופא המטפל. לגבי הילדה בת 8 השנים: כפי שאמרתי קודם הגיוני שמפל על פני מסתם של 25-30 ממ"כ מעיד על הצרות קלה בלבד ודורש רק מעקב לגבייך, למרות שאנני קרדיולוג מבוגרים כי אם קרדיולוג ילדים אני מעריך שהדליפה מהמסתם האאורטאלי והמיטראלי הן דליפות קלות, חלקן יכולות לנבוע ממצב ש "עודף נוזלים" כמו בזמן הריון וסביר שישתפרו בהמשך. יחד עם זאת הגיוני להמשיך מעקב בכדי לראות שאין שינוי בממצא. שורה תחתונה, הצרות של המסתם הריאתי הינו מום יחסית שכיח מבין מומי הלב המולדים, הוא יכול להיות בכל הספקטרום בין קל מא ועד קשה מאד, לפי הנתונים שהצגת המצב אצלכם בילדה הגדולה הוא קל מלכתחילה ובילדה הקטנה הוא קל כעת בזכות עבודה מצויינת של הקרדיולוגים שטיפלו בך ברמב"ם. אני לא רואה סיבה לדאגה, אבל חשוב להמשיך במעקב. בברכה, ד"ר דן הדס, קרדילוג ילדים, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

31/12/2018 | 10:09 | מאת: אמא מודאגת

תודה באמת לך את ממש מתייחס מתוך אהבה לעבודה שלך רואים ומרגישים בתגובות שאלה אחרונה הבנות שלי יכולות לחיות עם זה אם זה נשאר כך רק במעקב בלי שום תנאים וגם אני אותו מצב אפשר לחיות עם זה רק במעקב

תודה רבה , גבי בנותייך: לחיות עם הצרות קלה של מסתם ריאתי אפשר,אין מחקרים המתארים ירידה לא באיכות החיים ולא באורך החיים. לגבייך- אם הממצאים ישארו ללא שינוי גם אצלך המצב מאפשר חיים באיכות חיים ואורך חיים טובה מאד. בברכה, ד"ר דן הדס, קרדיולוג ילדים, מנהל קרדיולוגיית ילדים אסף הרופא

20/12/2018 | 19:54 | מאת: TGA בעובר

אני בחודש השמיני להריון, העובר אובחן עם tga. בשל התקצרות צוואר הרחם וצירים מוקדמים רופא הנשים שלי נתן לי מרשם לפרסולאט לעצירת הצירים. בעלון לצרכן כתוב שאסור למי שסובל מבעיות לבביות ליטול את התרופה, האם התרופה עלולה לפגוע בעובר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, פסולאט או בשמו הגנרי NEIFEDIPINE הינו תרופה החוסמת את קולטני הסידן. מוגדר בקטגוריה C בהריון כלומר יש לשקול את יתרונות התרופה על פני חסרונותיה. יחד עם זאת התרופה די בטוחה בהריון כלומר שלא ידוע על מומים לבבים שהיא גורמת לעובר אדם אולם כן ידועים מומים שנגרמו בחיות אחרות. הוולדות תינוק עם TGA כשבנוסף סובל גם מפגות מורידה את היכולת לטפל בו ובכך מחמירה את הסכון לפגיעה נוספת. אין כאן החלטה קלה ולכן על הרופא המטפל מוטלת האחריות בכדי לקבל את ההחלטה שתפגע בעובר בצורה הכי מועטה. יחד עם זאת יש הרבה נסיון בספרות במתן פרסולאט עם תוצאות חיוביות . בהצלחה ד"ר דן הדס

בתי בת השנתיים פחות חודש אמורה להשתחרר מבית החולים שם קבלה טיפול נגד מחלת קווסקי. היא קבלה מנה אחת של אימונוגלובולינים ואספירין להשלמת התהליך. לפני מתן טיפול לא היו לבתי שום שינויים לבביים כתשובה לאקו לב שבוצע לה. השאלה שלי היא האם תוכל לחזור לגן ותוך כמה זמן? הגן הוא גן רגיל המונה 23 ילדים בגילאים שונים. אני מתלבטת האם להחזיר אותה לגן ואם כן מתי.

לקריאה נוספת והעמקה

אין מניעה מחזרה לגן לאחר קוואסאקי . הטיפול שבו היא מטופלת (אספירין) אינו חושף אותה בסיכון יתר למחלות זיהומיות. תני לה יום יומיים בבית, רק כדי לוודא שלא חוזר החום . ואז אפשר לחזור לגן בברכה ד"ר דן הדס

11/12/2018 | 00:32 | מאת: ילנה

שלום. רוצה בבקשה הסבר לבדיקת אקג לילד בן 15. Icrbbb Rsr in v1 בבדיקות קודמות היה הכל תקין

לקריאה נוספת והעמקה

ילנה שלום, במערכת ההולכה ישנו סיב המוליך לחדר ימין הוא נקרא RIGHT BUNDLE BRANCH . כאשר הוא חסום זה נקרא RIGHT BUNDLE BRANCH CLOCK . אם יש האטה בהולכה זה נקרא INCOMPLETE RIGHT BUNDLE BRANCH CLOCK או בקיצור ICRBBB . התבנית באקג מתוארת rsr' ב חיבור V1 ( הראשון בחיבורי החזה) וזה נראה כמו M . ממצא כנ"ל שכיח מאד בילדים בגיל הזה ובדרך כלל אינו דורש המשך בירור. יחד עם זאת בחלק מהמצבים השינוי נגרם בשל הגדלה של העליה הימנית בלב ולכן ניתן לבצע אקו לב בברכה ד"ר דן הדס

03/12/2018 | 17:20 | מאת: הילה

שלום רציתי להבין מה אומר הממצא הבא- קשת אוארטה ימנית עם סובקלויאן אברנטי שמאלי. האם זה אומר שיש מום נוסף מלבד הקשת הימנית? מה ההשלכות של זה ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הילה שלום , סאבקלאוויאן אבראנטי שמאלי (ALSA ) הוא ממצא יחסית שכיח בקשת ימנית אולם זהו ממצא נוסף האוממר שחוץ מהיות הקשת ימנית ולא שמאלית, אחד העורקים אינו יוצא במקומו הרגיל אלא יוצא בחלק יותר תחתון של אבי העורקים. שילוב זה יכול ליצור בקונסטלציה מסויימת טבעת סביב הטרכיאה ו/או הוושט ולכן עלול ליצור סימטומים של בעיות בליעה או קשיי נשימה. במקרים אילו יש חשיבות רבה למעקב לאחר הלידה. בברכה ד"ר הדס

05/12/2018 | 04:53 | מאת: הילה

תודה על המענה עד איזה גיל יכולה להיווצר הטבעת? האם גם אחרי גיל 4? מאיזה סיבה ה alsa הופיע פתאום?הייתכן שהיה קיים שם מהלידה ולא ראו פשוט? עד היום הייתה רק קשת ימנית *הילד בן 4.3 תודה

05/12/2018 | 04:57 | מאת: הילה

עד איזה גיל יכולה להיווצר טבעת? האם alsa היה קיים שם תמיד ולא ראו כי עד היום אמרו לי בכל הבדיקות שיש רק קשת ימנית . הילד בן 4 תודה

ALSA אם קיים, היה קיים תמיד. זה מבנה העורקים המולד שלו. באקו לב לא ממש רואים את זה ,רואים יותר טוב באקו לב עובר. ולגבי סימפטומים...לא נפוץ שמופיע אחרי גיל חצי שנה אולם יש מקרים של ילדים מבוגרים בהרבה שמגלים את הממצא ,היות ומחלות של דרכי האוויר הליונות מאד נפוצות בגיל צעיר והסימפטוים הם מאד לא ספציפים ד"ר הדס

ראי תגובה קודמת

06/12/2018 | 12:49 | מאת: הילה

תודה על כל המענה המהיר והסבלנות אמא מודאגת האם שילוב של קשת ימנית ו alsa אומר בוודאות שתהיה גם טבעת ווסקולרית? האם יש מניעה לילד עם קשת ימנית ו alsa להשתולל ולעסוק בספורט ? תודה !

אין חובה שבשילוב בין השניים תווצר טבעת (גם ככה הטבעת העלולה להווצר אינה מלאה) ולכן אם הוא א-סימפטומטי,גגם המנוחה וגם במאמצים אין מניעה מכל ספורט תחרותי בהצלחה ד"ר דן הדס

02/12/2018 | 20:04 | מאת: אמא

שלום דר' בגיל שמונה חודשים ביתי עברה צינתור לסגירת pda .כאשר הגענו לביקורת לאחר 3 חודשים ממועד הצינתור הרופא ערך בדיקת אקו לב ואקג ואמר לי שהכל תקין ולהגיע לביקורת נוספת בעוד שנה .כמו כן הוא כתב בסיכום הביקור(אך לא אמר או הסביר) כי יש לתת לילדה במשך חצי שנה טיפול אנטיביוטי מניעתי.ברצוני לשאול האם זה הליך מוכר לאחר צינתור?מדוע יש לתת טיפוח מניעתי? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אנטיביוטיקה מניעתית לאחר סגירת PDA אינה דבר שגרתי. בעבר היה נהוג לתת אנטיביוטיקה בזמן טיפולי שיניים או טיפולים התערבותיים אחרים בכדי למנוע זיהום על פני מסתמי הלב (SBE) וישנם רופאים הממשיכים ביעוץ זה (ויש בזה לא מעט הגיון) שכן מערכת הדם השמאלית יכולה לגרום לזיהומים ל"התלבש" על המסתמים וליצור פגיעה קשה בהם. בהצלחה ד"ר הדס

שלום רב הבן שלי בן 4 כבר בהריון אובחנה קשת ימנית הציפורים היה תקין בשנה האחרונה הוא סובל מהתקפים קשים של שיעול נבחני בהתקף הכי ארוך היה חודש לפני שבוע עשינו אקו לב והרופאה אשמה כי המבנה מתאים לטבעת ווסקולרית וכי יש עורק היוצא שמאלה מבקשת ימנית אלו ממצאים שלא נצפו בעבר אנחנו מחכים לסיטי לבדוק אם ישנו לחץ על הקנה בנתיים הייתי אצל רופא ריאות שאומר שהשיעול נובע מאלרגיות ושאני סתם ככה מטרת את הילד לסיטי עם הרדמה המלאה הוא טוען שאם היה לחץ על הקנה היה שיעול תמידי ולא שיעול שבא והולך ובנוסף אומר שהילד היה מחרחר בלילות ודווקא בלילות הוא ישן מעולה! בקיצור הרופא ריאות רשם אין אינדיקציה לביצוע סיטי הקרדיאולוגית רשמה יש להשלים את הברור על ידי סיטי אנגיו חזה ראשית האם הרופא ריאות לגבי התסמינים של טבעת ווסקולרית???, האם והאם אין דרך אחרת לבדוק אם יש לחץ בלבד הרדמה מלאה? רוצה הכוונה והאם הגיוני שפתאום בגיל 4 הופיע טבעת ווסקולרית ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

סליחה על שגיאות הכתיב הציפ הגנטי היה תקין

תהילה שלום, קשת אאורטה ימני הוינו ממצא לא נדיר בבדיקות אקו לב בהריון כמו גם בבדיקות שגרתיות, כאשר ממצא זה אינו מלווה במומים אחרים (גם לבביים וגם אחרים) אנו מתייחסים אל זה כממצא מבודד, כלומר שההתייחסות הכוללת הינה רק לקשת אאורטה. כממצ א מבודד, הקשת הימנית בד"כ הינה ממצא שפיר שברב המקרים אינו יוצר בעיה אולם ישנם מצבים בהם מיקום הקשת הימנית בשילוב של דוקטוס שלא נסגר או מלפורמציה עורקית אחרת(דיברטיקולום) יוצר קשת סביב האאורטה(אבי העורקים)והוושט, הדבר בא לידי ביטוי בד"כ בתינוקות בנשימה רעשנית ,סטרידור,שיעול,דלקות ריאה וכדומה. בילדים יותר גדולים בד"כ בבעיות בליעה למינהן. שיעול לסרוגין אינו ממצא נפוץ במצב של טבעת הנגרמת מקשת ימנית. יחד עם זאת הבירור של עורקים הממוקמים בצורה לא תקינה באבי העורקים אינו יכול להתבצע רק באקו לב ולכן דורש בירור יותר מקיף. שורה תחתונה: האם יכול להיות שהופיעו סימטומים הקשורים רק לנשימה ובגיל יחסית מאוחר....פחות סביר. האם יש אפשרות לדעת בצורה אחרת מאשר הדמייה הכרוכה בהרדמה....לא. ולכן השאלה היא היחס בין הסימפטוים לדחיפות המצב. אם לא גחוף , אפשר להתחיל בכוון ל רופא הריאות. אם לא, ללכת לכוון הקרדיולוג. בהצלחה ד"ר הדס

30/11/2018 | 14:05 | מאת: אילנה

היי, הילדה שלי בת 17 בריאה בדרך כלל מתלוננת מינואר על דפיקות לב חזקות וכאבים בחזה. בוצע בינואר הולטר לב אשר התוצאות שלו היו Dropped beats בודדים (5) כביטוי לסינוס אריתמיה. לאחר מכן בחודש אוקטובר בוצע שוב הולטר לב ויצא תקין,דופק ממוצע 85. הקרדיולוג הפנה אותנו לבדיקת מאמץ ואלו התוצאות: לחץ דם בשיא המאמץ: 110/60 מ"מ כספית סיבות הפסקת מאמץ: דופק מטרה-כן כאבים בחזה-לא תלונות אחרות-סחרחורת קלה סיכום ומסקנות: ללא שינויים משמעותיים באק"ג מאמץ תגובה נורמוטנסיבית למאמץ תגובה קלינית לא ספציפית למאמץ לא נצפו הפרעות קצב בזמן המאמץ. אשמח להסבר מה אומר הסיכום של הבדיקת מאמץ בבקשה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אילנה שלום, מבין המאמץ מתואר כנראה כתקין....אבל....לחץ דם מקסימאלי של 110 סיסטולי הוא קצת נמוך, אלא אם כן מסתובבת סביבב לחץ דם של 90 ביום יום...שווה לבדוק את זה חוצמזה, אולי כדאי לשקול לתת לה EVENT RECORDER שזה מכשיר קטן שיכול להקליט את הדופק כשיש תלונות . דברי עם הקרדיולוג שלך כי צריך הפניה ממנו לשם אישור מחיר דרך הקופה בהצלחה ד"ר הדס

28/11/2018 | 15:55 | מאת: נינה

אני בשבוע 32. ביצעתי בדיקת הערכת משקל והתגלה נוזל פריקרדיאלי בלב העובר של 3.9. מלבד זה הבדיקה היתה תקינה יש לציין כל הסקירה הראשונה והשנייה היו תקינות לחלוטין הרופא הפנה אותי לאקו לב עוברי. מה משמעות הנוזל ומהן הסכנות? ממה זה נובע? האם הוא יכול להיספג?

לקריאה נוספת והעמקה

נינה שלום נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה הוא נמצא נפוץ בסקירת מערכות ועוד יותר מזה באקו לב עובר. משמעות הממצא היא שיש קצת נוזל סביב הלב. המצאות של נוזל עד עובי של 2 מ''מ הוא ממצא בגבול הנורמלי ( כלומר תקין לחלוטין) אולם נוזל בכמות גדולה יותר מעלה את השכיחות של מום לבבי או פגיעה מערכתית אחרת . במאמרי סקירה גדולים המסקנות הן שאם יש נוזל אפילו עד 7 מ''מ(ואצלך להבנתי יש 3.9) ואינו מלווה במומים לבבים או אחרים אין הדבר מעיד על בעיה נוספת אולם גם יש מצבים גבוליים המתפתחים מול עיננו ( כמו במחלות ויראלית מסויימות) ואז מצריך הממצא המשך מעקב. שורה תחתונה, טוב עשה הסוקר שהפנה אותך לשלילת מום לבבי ( לאחר שהוא שלל מומים נוספים)וסביר סטטיסטית שתשובת הבדיקה תרגיע את המערכות . ישנה סבירות גבוהה שנוזל זה ייספג אולם חשוב לבצע את הבדיקות והמעקבים . בברכה ד"ר הדס

29/11/2018 | 06:42 | מאת: נינה

תודה רבה על התשובה המפורטת

.

25/11/2018 | 17:38 | מאת: שני

דוקטור שלום רב, אני בת 30 בשבוע 32 להריוני בשלישי, בסקירת מערכות מאוחרת אשר בוצעה בשבוע 24 נמצאה הרחבה קלה 6.5 מ"מ באגן כליה ימין. מאז כמובן אני במעקב והיום ביצעתי סקירה מכוונת שנייה וההרחבה עומדת עכשיו על 10 מ"מ. בנוסף בבדיקה של היום להבדיל מהבדיקות הקודמות נמצא נוזל פריקרדאלי מועט באזור האפקס. הופנתי כמובן לאקו לב עובר ובנוסף לבדיקת מי שפיר (בהתחלה הומלץ עקב ההרחבה באגן כליה ועכשיו גם בגלל הנוזל). אני לחוצה ממש לא יודעת לקראת מה אני הולכת ולא מסוגלת להמתין בחוסר ידיעה כזה עד בדיקת האקו לב יום ראשון הבא. אודה אם תוכלו לשפוך מעט אור על המצב ומה משמעות הדבר מבחינת העוברית שלי. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שני שלום רב, נוזל פריקרדיאלי בעובר, בחלק גדול של המקרים הינו תגובתי לממצאים אחרים במערכות שונות. בכל מקרה אם הוא מועט ( כלומר פחות מ-2 מ"מ ) ןאינו מלווה במום לבבי, ישנו סיכוי רב כי לא ישפיע על העובר בהצלחה ד"ר הדס

האק"ג הזה תקין? נעשה עקב תלונות על כאבים בחזה שמתפשטים ליד שמאל

לקריאה נוספת והעמקה

לא צורף האקג, וחסר הרבה מאד פרטים כדי לנתח אותו...

שלום ד"ר, בני בן 4.8 שנים, בריא וללא סימפטומים הקשורים ללב. לפני כשבוע בבדיקה אקראית של רופא משפחה נשמעה לראשונה איוושה סיסטולית 2/6 בגבול השמאלי של עצם החזה. הופנינו לבדיקת קרדיולוג ובאותה בדיקת קרדיולוג נערך גם אקו לב. לאחר הבדיקה ובסיכומה רשם הקרדיולוג כי יש לחזור לבדיקה בגיל 9 שנים לבחינת ההולכה התוך חדרית ואז תישקל בדיקת מבחן מאמץ או לפי המלצת רופא מטפל. בסיכום הבדיקה נרשם כי נצפתה רגוריטציה מזערית-פיזיולוגית במסתם הטריקוספידלי ובמסתם הריאתי. מפל הלחצים הסיסטולי במסתם הטריקוספידלי הינו 16 ממ"כ. עוד נרשם טרבקולציה עדינה פיזיולוגית בחוד החדר השמאלי. אני לא כותב כאן את כל המלל של סיכום הבדיקה, רק את מה שנראה לי, הדיוט שכמותי, כמשהו חריג המצריך את אותה ביקורת בעוד מספר שנים. אני ואשתי מאוד מודאגים, נשמח לקבל את התייחסותך ולקוות שבכך תוכל להרגיע מעט.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טל, בדיקת מפלי הלחצים תקינה לגבי הטרבקולציה בחדר השמאלי, יכול להיות שחשש הקרדיולוג בהתחלה של קרדיומיופטיה של שריר הלב שיכולה להתבטא בטרבקולציות בחדר השמאלי ונטוה להחמיר בד,כ רק סביב גיל ההתבגרות ,אולם זה רק השערה גסה כי הבדיקה שתארת אין את כל הנתנים האלו. אני לא רואה סביה להלחץ...בטח לא עכשיו...אבל מאד ממליץ לחזור לקרדיולוג שבדק ולשאול בדיוק למה התכוון המשורר בהצלחה ד"ר הדס

ומהי בעצם קרדיומיפטיה, אם אכן זאת האנמנזה? ומה בדיוק ההשלכות ודרכי הטיפול?

קרדיומיופתיה היא פגיעה במבנה התאים של שריר הלב, ישנם מספר סוגים שונים של קרדיומיופתיה וההסתמנות הקלינית שונה בין הסוגים השונים וכך גם הטיפול. ישנן קרדיומיופתיות שמטופלות בתרופות ,ישנן כאלה המצריכות תנתור ישנן כאלה שמצריכות קוצב הכל תליו בהסתמנות הקלינית במהלך השנים כאשר בדרך כלל ההסתמנות מתחילה באיזור גיל ההתבגרות ויכולה להשאר קבועה או להחמיר עם השנים