פורום קרדיולוגיה התערבותית (צינתורים)

פורום קרדיולוגיה התערבותית הינו פורום אשר נועד לתת תשובות בנושאים שקשורים לפעולות פולשניות בקרדיולוגיה כגון: צינתורים לבביים, צינתורים לכליות, צינתורים לעורקי הצוואר, צינתורים למומים לבביים והחלפת מסתמים בצינתור.

למעבר לפורום לחצו כאן.
393 הודעות
387 תשובות מומחה

מנהל פורום קרדיולוגיה התערבותית (צינתורים)

15/12/2013 | 10:59 | מאת: שושי

חבר עבר ארוע לבבי לפני כחודשיים. עבר צינתור עם סטנט. מרגיש טוב. רוצה להתחיל להתאמן. מה צריך להיות דופק המטרה וכמה זמן להתאמן? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, שיקום לב הוכח כמוריד תמותה. כדי שהוא יהיה יעיל, אנו מתאימים את סוג ועוצמת האימון למטופל. לכן, בתחילת השיקום, מבצעים אימון כדי להעריך את מידת הכושר של מטופל ואז קובעים תוכנית בהתאם לגיל, כושר, נזק לשריר הלב ומצב כושר בסיסי בהצלחה ד"ר ירון ארבל

14/12/2013 | 12:33 | מאת: גבי

שלום לפני כשנה גילו לי אי ספיקת לב וקצב לב מואץ הושתל לי דפיברילטור ולאחר מספר חודשים היה לי שוק שהובחן על ידי הקוצב אך לא הרגשתי כלום הרופא אוסיף לי כדור פרוקור כל יום למניעת VT נוסף אך חודשיים לאחר מכן היה ל י VT שלא התגלה על ידי הקוצב והופסק באופן פיתומי הרופא היציע לי לעבור אבלציה שאלתי היא יש 2 שיטות של אבלציה VT מהיא השיטה הבטוחה יותר והכי יעילה ומה הסיכונים של שתי השיטות אשמח לקבל התייחסות בברכה גבי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, אבלציה היא צינתור לבבי שמחפש מקור של הפרעות קצב ומטפל בהם בשיטות שונות. כאשר מדובר על VT, מחפשים את המקום שבו הפרעהת הקצב מתחילה ומנסים לפגוע במקום כדי למנוע חזרה של הפרעות הקצב. הסיכון, סיכוי הצלחה וכו' תלוים במיקום המקור של הפרעת הקצב , סוג ההפרעה בנוסף כמובן למצבך הרפואי. כדי לקבל הערכה מדויקת יותר, מומלץ לפנות עם כל הפרטים למומחה להפרעות קצב. בהצלחה ד"ר ירון ארבל

11/12/2013 | 20:20 | מאת: אסנת

שלום, אני לאחר התקף לב (חודש) +צינתור,האם שטף דם ביד ,לאחר נפילה מטוסטוס החלקה על הכביש מסוכן ,צריך לראות רופא? הכלל האם שטפי דם על הגוף צריכים להדליק נורה אדומה?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לאחר אירוע לבבי , מטופלים נוטלים 2 תרופות לדילול הדם: אספירין ותרופה נוספת. תרופות אלו מורידות את הסיכון לאירוע חוזר. מאידך, הן מעלות את הסיכון לדמם. אירועי דמם מהעור לא מסוכנים בד"כ ומצריכים מעקב רפואי רק אם הם נרחבים, נלווים לחסר עור וכו'. בהצלחה ד"ר ירון ארבל

11/12/2013 | 13:40 | מאת: פ.

היי, בן 76 שנה. ללא מחלות רקע, מלבד לחצד"ג שמאוזן ע"י אמלודופין. באקו לב התגלה שיש לי היצרות קשה של המסתם אאורטלי עם מפל לחצים מוגבר בlvot', לחץ ריאתי סיסטולי מוגבר במידה קלה, נוזל פריקרדיאלי בכמות קטנה מאד. אין לי תופעות גופניות מגבילות, אני פעיל לחלוטין. מלבד מעקב חצי שנתי , האם יש מקום להחליף את המסתם כעת ולא לחכות להחמרות מיותרות ? בתודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, זו בעיה יחסית נפוצה בעיקרון אם אתה מרגיש טוב וכל בדיקות העזר תקינות (יפורטו בהמשך) מומלץ על מעקב צמוד (כל 3-6 חודשים). כדי לבדוק שהכל בסדר, אנו ממליצים על מבחן מאמץ תחת פיקוח רפואי (בבי"ח). יש הטוענים שכדאי גם לבדוק בדיקות דם מתקדמות BNP . בנוסף , מומלץ לבצע אקו לב בבית חולים כדי לבדוק כל מיני משתנים אשר לא נבדקים באופן קבוע באקו הרגיל ויכולים לשכנע אותנו שכדאי כבר לגשת לניתוח. הדבר הכי חשוב הוא להיות במעקב קבוע אצל קרדיולוג ולבדוק כל הזמן אם יש תלונות בהצלחה ד"ר ארבל

07/12/2013 | 12:48 | מאת: נועה

אני בת 24 בריאה בדרך כלל.. מעשנת (בערך 5 סיגריות ביום ) ונוטלת גלולות. לפני כשבועיים הייתה לי הפרעת קצב בלב הדופק שלי הגיע כמעט ל200, ככה סתם בלי סיבה בלי מאמץ. הכניסו לי אדונזין דרך הוריד 6 מ"ג וכשזה לא עזר הוסיפו עוד 12 מ"ג והדופק התייצב. פעם ראשונה בחיים שזה קרה לי (לפעמים יש דופק מהיר במהלך היום אבל זה עובר תוך כמה שניות או דקות -אני לא כ"כ שמה לב). עשיתי אקו לב שיצא תקין. הקרדיולוג שלי המליץ לי לעשות אבלציה כמה שיותר מהר. האם אני צריכה חוות דעת נוספת? אולי זה היה משהו חד פעמי שלא יחזור? לכל מי שיש SVT פעם אחת הולך ועושה אבלציה? תודה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בעיקרון SVT ניתן לטפל על ידי אבלציה וזה פותר את הבעיה באחוזים כמעט מושלמים יש כאלו שממליצים לבצע את האבצליה לאחר הפעם הראשונה ויש אחרים שממליצים לראות אם זה חוזר ואז לשקול אבלציה. רוב הרופאים היו ממליצים לך על אבלציה כבר עכשיו אלא אם לפי האקג זו אבצליה קשה או מסוכנת. לשאלתך, תמיד כדאי דיעה נוספת בהצלחה

26/11/2013 | 18:48 | מאת: nicola

נהיסטוריה של pvd משנת 2001 , cabg משנת 2006 .היפרליפדמיה,טרשת עורקים,סכרת. תרופות:קרדילוק1.25 ,קרסטור 20 , קרטיה , לוסק 20 , מטפורמין,טריטייס 1.25 . מאוזןldl 72 . HBA1C 7.3. בימים האחרונים מרגיש לחץ בחזה ובראש ועיניים שורפות שאינו מרפה. עם כל תופעות הלוואי של התרופות וגם מחלת בכטרב (בינונית) שאני סובל , אני רגיל לכל סוגי הכאבים כבר שנים(שרירים,כאבי גב/חזה,דקירות באיזור החזה והגב,בעיקר בעונות מעבר. פיזית אני יכול לעמוד על הרגליים בלי בעייה של יציבות, אני לא מזיע ,אין לי חום ,אני מאוד עייף (אני לא יושן יותר מ-5 ,5.5 שעות בלילה) עשיתי לפני שלוש שבועות בדיקת אקו לב במאמץ שיצא תקין. נאמר לי פעם אחרי ניתוח המעקפים ע"י כירורג שהכאבים בעצם החזה מאוד אינדיבידואלייים . יש כאלה שהכאבים יעברו אחרי מספר חודשים, כאלה שאחרי שנה/שנתיים ויש כאלה שיסבלו כל החיים . יכול להיות שאני שייך לקטגוריה הזו ? אני ממש סובל מהכאבים , לא יודע מה לעשות . יש תרופות לזה או בדיקות לכאבים הללו ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תשובה רצינית למצב כמו שלך, דורש לעבור על הבדיקות שלך, בדיקה גופנית ולשוחח איתך. לצערי, זה מעבר ליכולות שלנו בפורום זה . מציע שתיפגש עם קרדיולוג בהצלחה

אמא שלי בת 58, מטופלת בנורמיטן 25, לוסק 20, אספירין 100, טריטס 1.25. ב-2011 – TGA לכ-10 שעות. ב-2001 – אובחן NVP אך אבחנה זאת בהמשך בוטלה ע"י קרדיולוג אחר. 6.11.2013 - אירוע בעבודה שגרם להגברת מתח נפשי. 7.11.2013 – חולשה חזקה מאד+ דפיקות לב+ שריפה בחזה+ הקאה. בפניה למיון – אקג + אנזימים תקינים. מאז מרגישה שקשה לחזור לעבודה, התלונות: 1. שורף בחזה – קשור למתח נפשי – כל 1 – 2 שעות, לא היה לפני 7.11.2013. 2. דפיקות לב במנוחה – בסמוך לשינה , קשור לשכיבה על הבטן + כפעמיים ביום בלי קשר למתח נפשי + כפעמיים ביום קשור למתח נפשי 3. דפיקות לב במאמץ – קשור למאמץ ולא למתח נפשי, היה גם בשנים אחרונות אך אחרי 7.11 – המאמץ שגורם לדפיקות לב נהיה בערך פי 2 יותר קטן. 4. קוצר נשימה אחרי מאמץ – קשור למאמץ ולא למתח נפשי, היה גם בשנים אחרונות אך אחרי 7.11 – המאמץ שגורם לקוצר נשימה נהיה בערך פי 2 יותר קטן. בדיקות: אקג, מבחן מאמץ, אקו לב תקינים. הולטר לב מ-7.2013 תקין למעט "נצפו 15 קטעי APC'S". האם יש עוד בדיקות שכדאי לבדוק או שע"ס הבדיקות היא בריאה וצריכה לקבל טיפול תרופתי להרגעה? בנוסף היא מרגישה שבעבודה תהיה כל הזמן במתח ולחץ ולכן אירועים מסוג 1 ו-2 יתגברו מאד וגם שמאמץ גופני קטן שהיא עושה בעבודה חלק מהזמן יכול להגביר אירועים מסוג 3 ו-4. האם מומלץ שתחזור לעבודה? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי, לאור ריבוי השאלות ותלונות המטופלת, ממליץ על בדיקה אצל קרדיולוג שלא ראה אותה כדי להתרשם אם יש צורך בבירור נוסף . בהצלחה ד"ר ארבל

11/11/2013 | 18:07 | מאת: לאה

קיימת בעיה להכנס לבריכות של חמת גדר לבעלי קוצב לב? (או כל אתר דומה עם בריכות גופרית, כמובן)

לקריאה נוספת והעמקה

אם הקוצב ישן (מעל חודש), לא אמורה להיות בעיה. חשוב לזכור שבריכות כאלו מורידות לחץ דם (ללא קשר לקוצב) ולכן אם הוא מרגיש לא טוב, כדאי לא להיכנס או לצאת.

04/11/2013 | 16:17 | מאת: איבון

ד"ר ירון שלום רב, אימי בת 64, חולת לופוס, רנו, סקלרודרמה, יתר לחץ דם ריאתי 55 סובלת מטרומבוזות ברגלים, כאבי פרקים ועוד... (לשמחתנו אין סוכר) נוטלת: קומודין, קרטיה, אימוראן, טרקליר - הופסק, אסטו, אלטרוקסין, לוסק, פוסיד וקרדילוק - לפי הצורך. ביצעה אקו לב עם דגש להפרעה דיאסטולית - יצא הפרעה בדרגה 2 ביצעה מיפוי לב - אין מחלה כלילית. ביצעה בדיקת מאמץ לב ריאה - יצא יחסית תקין. לאור כל הממצעים, החליטו לבצע צנתור ימני דרך הצוואר. השאלות שלי הן: 1. האם דרך הצוואר השיטה טובה יותר ? 2. מה קורה אם יש פרפור פרוזדורים בזמן הצנתור ? האם אפשר להשתלט עליו ? 3. האם בצנתור כזה יכול להגרם כריש דם ? 4. האם המצונתר מרגיש בזמן הצנתור את החדריה לחלל הלב ? והאם זה לא מסוכן ? 5. כמה זמן לוקח צנתור כזה ? אודה לתשובתך בנדון בת דואגת....:(

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, מטרת צינתור ימני היא להעריך את לחץ דם בריאות. בעזרת מדידות שונות, ניתן לשקול צורך בטיפולים נוספים לשיפור ההרגשה והתפקוד של אמך. הצינתור עצמו לא נחשב מסוכן. הוא מבוצע מהצוואר או מפשעה לפי שיקולים טכניים של המצנתר. החלק שכואב הוא הדקירה של העור ולכן נותנים הרדמה מקומית. זה צינתור שלוקח כחצי שעה לביצוע מקווה שעניתי על כל שאלותיך בהצלחה ד"ר ארבל

23/10/2013 | 15:22 | מאת: ניקולא

כלומר , אקו לב במאמץ עדיף על מיפוי לב עקב ההזרקה הרדיואקטיבית? האם בעצם זו לא אותה בדיקה ? מבחינה רפואית איזו בדיקה עדיפה ?

לקריאה נוספת והעמקה

אין העדפה. אנחנו בוחרים את הבדיקה לפי החולה, זמינות הבדיקה ומה הבעיה הצפויה.

23/10/2013 | 14:53 | מאת: ניקולא

עשיתי בדיקת אקו לב במאמץ והסיכום הוא : הודגם שיפור גלובלי ואזורי בתפקוד החדר השמאלי, שינוי האקג נמשכו כ-9 דקות בהחלמה. אבחנות: no evidence for echocardiographic signs of inducible myocardial ischemia . הבדיקה תקינה ? כמו כן מה ההבדל בין מיפוי לב לאקו לב במאמץ ?

לקריאה נוספת והעמקה

הבדיקה תקינה מיפוי לב - מזריקים חומר רדיואקטיבי לגוף ורואים אם יש איזורים בלב אשר לא סופגים את החומר בזמן מאמץ ומנוחה. בדיקה זו מרמזת על בעיה בהספקת הדם של הלב. אקו לב- מבצעים מאמץ ותוך כדי מסתכלים על תפקוד הלב עם אולטרא סאונד. בעיה זו מדגימה גם בעיות בהספקת הדם ללב וגם בעיות נוספות כגון בעיות בשסתומים

בגיל 62 ,mi קל מאוד ב,2000 mi נוסף קל ב2010 ,הפעם עם נזק קל ללב, כתוצאה מהmi השני קצב הלב במנוחה עלה מנמוך כל חיי 45 ל58, מקטע פליטה במנוחה ירד מעט (אני בכושר)ל55% ובעומס 65% בגלל שהסטטינים פוגעים לי בשרירים ,אני לוקח ליפיטור 10 מג בלבד והldl הוא כ95 hdl כ45 טוטל 165 לחץ דם שהיה נמוך כל חיי 60/90 עלה בעקבות הmi השני ל120/80 ,עדיין בנורמה אך עלייה של עשרות אחוזים בדומה לקצב הלב. מ2005 ידוע על דליפה קלה במסתמי לב, שעדיין מוגדרת קלה. ב2011 לאור המשך תלונות מלאחר הmi השני(2010)ביצע הקרדיולוד שלי צינטור איבחוני שלא מצא הצרות חסימתית המחייבת טיפול,אך משום מה לאחר הצינטור המיחושים נעלמו, ב2013 חזרו מיחושים קלים כגון קצת מחפש אוויר בבוקר ןקצת חוסר נוחות בנשימה בשכיבה, הקרדיולוג שלי אמר להתעלם, ב4/20013 בעקבות כאב בחזה פיענוח אקג במכבי הצביע על שינויים קלים המעידים בגברים על אפשרות לאיסכמיה,בבית חולים ,אמרו שהשינויים מאוד קטנים ואני אולי בתעוקה לא יציבה קלה,בשיחה עם הקרדיולוג שלי השתחררתי ,כעבור מספר ימים עברתי לבקשת הקרדיולוג מיפוי לב שהצביע על איסכמיה מאוד קטנה באזור של הסטנס בדיאגונל מ2000,(מיפוי זהה למיפוי לפני הצינטור האיבחוני ב2011, הקרדיולוג אמר לי פשוט להתעלם מהכאבים והתעוקותושהלב בסדר, במשך חודשיים עברתי לדיאטה "תזונה כירורגית"שהיתה בעיקר שייקים ירוקים ואכן התסמינים לאט פסקו,עם הפסקת התסמינים חזרתי לדיאטה הרבה יותר ליברלית עם קצת נפילות עם מאפים, השבוע חזר לי התעוררות עם הרגשה שעבדתי קשה בשביל לנשום וקצת חוסר אוויר שחולף כעבור זמן וכאב קל באזור הלב ,הייתי במיון ,האקג לטענתם בסדר,אך יש גודש קל מאוד בעורקי הצואר, התסמינים נכון להיום ,מזה מספר חודשים שאני די עייף כל הזמן,(היתה לי תאונת אופניים לפני כשנה שניטרלה אותי מעשיית כושר למשך כמה חודשים,נדמה לי שאני כיום עם החזרה לאימוני כושר מתעייף ומפסיק הרבה קודם מהעבר,תופעות קלות מאוד של חיפוש אוויר גם במשך היום, אני מאוד מעוניין לבצע בירור ,נראה לי שרופאת המשפחה והקרדיולוג מאז הצינטור ההטיפולי ב2011 קצת חושבים שאני היפוכונדר , אני רוצה לברר האם לא מתפתחת לי אי ספיקת לב קלה בראשיתה. יש לי ביטוח משלים היקר של מכבי שמעולם לא השתמשתי בו אולי הגיע הזמן ,מחכה להמלצות להמשך הבירור

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, לאור הסיפור שלך, כדאי לשקול ביצוע את הבירורים הבאים: מבחן לב ריאה- כדי לראות מה הכושר שלך ומה יוצר אצלך הגבלה. ניתן לשלב אותו עם אקו במאמץ כדי לראות את פעילות הלב במאמץ בנוסף, הכולסטרול שלך לא מאוזן מספיק טוב. מומלץ לפנות למומחה לליפידים לצורך בדיקת אפשרויות נוספות להורדת הLDL שלך מתחת ל70 כפי שמומלץ בספרות המקצועית. בנוסף, מומלץ להירשם לתוכנית של שיקום לבבי. היא תעזור לך בפיתרון הוליסטי (כושר, פסיכולוג, תזונה וכו') בהצלחה

18/10/2013 | 12:00 | מאת: benarroch ruben

1-לפני כ-10 שנים עברתי צינתור IHD עם שני סטנדים.שאלה: אזה בדיקות ומכשירים היום נמצאים ברשות הקרדיולוגים כדי לראות בדיוק מצב עכשווי של הלב ? 2-תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יש הרבה אפשריות: אקו לב MRI CT מבחן מאמץ מיפוי לב בדיקות דם וכו' זה הכל תלוי מה מנסים לבדוק ומה המטרה מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג מטפל

10/10/2013 | 10:12 | מאת: ניקולא

היסטוריה של pvd משנת 2001 , cabg משנת 2006 .היפרליפדמיה,טרשת עורקים,סכרת. תרופות:קרדילוק1.25 ,קרסטור 20 , קרטיה , לוסק 20 , מטפורמין,טריטייס 1.25 . מאוזןldl 72 . HBA1C 6.8 . בימים האחרונים מרגיש לחץ קל בחזה ובראש ועיניים שורפות שאינו מרפה. עם כל תופעות הלוואי של התרופות וגם מחלת בכטרב (בינונית) שאני סובל , אני רגיל לכל סוגי הכאבים כבר שנים(שרירים,כאבי גב/חזה,דקירות באיזור החזה והגב,בעיקר בעונות מעבר. משום מה יש לי תחושות שונות עם הכאבים הפעם . פיזית אני יכול לעמוד על הרגליים בלי בעייה של יציבות, אני לא מזיע ,אין לי חום ,עייפות (אני לא יושן יותר מ-5 ,5.5 שעות בלילה) יכול להיות שזה התחלה של בעיה איסכמית בעורקים? או שאמורים להיות סימפטומים אחרים?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, אתה מציג תלונות אשר מצריכות בדיקת רופא. לצערי, זה לא מתאים לפורום אינטרנטי בהצלחה

01/10/2013 | 01:41 | מאת: דוד

אבא שלי חולה אי-ספיקת לב (נוטל פוסיד, טריטייס, אלדקטון, ואזודיפ) ועושה אקו כל שנה במכון פנימי של קופת חולים כללית. משום מה באף תוצאה של האקו שלו מעולם לא חושב הנתון של %LVEF למרות שלפי מהספרות זהו הנתון המרכזי המשמש להערכת מצב התפקוד הלבבי. בהנחיות של איגוד מומחי האקו האמריקאי נדרש חישוב של %LVEF (טבלה 5): http://www.asecho.org/wp-content/uploads/2013/05/Quality-Echo-Lab-Operations.pdf וגם בהנחיות העדכניות של איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA) נכתב שחשוב לחשב %LVEF בקרב חולי אי-ספיקת לב והם חוזרים על זה 3 פעמים: Echocardiographic evaluation should address whether LVEF is reduced, LV structure is abnormal, and other structural abnormalities are present that could account for the clinical presentation. This information should be quantified, including numerical estimates of EF measurement, ventricular dimensions, wall thickness, calculations of ventricular volumes, and evaluation of chamber geometry and regional wall motion. Documentation of LVEF is an HF quality-of-care performance measure (297). השאלה אם לאור זאת אתה חושב שעלי לדרוש בתוקף מהרופאים והטכנאים לוודא שמעתה ואילך יחושב ה-%LVEF (באחת מהטכניקות המקובלות של Teichholz, Simpson או הערכה ויזואלית) בכל אקו שהוא עושה? לחלופין, האם אתה חושב שהאיגודים האמריקאים טועים ושאין חשיבות רבה בחישוב הנתון של %LVEF בקרב חולי HF, ואם כן מדוע אתה חושב כך?

לקריאה נוספת והעמקה

הי, בהחלט חשוב לקבל מספר. זה נתון מקובל ושימושי. ממליץ בחום לבקש את התשובה ד"ר ארבל

26/09/2013 | 22:29 | מאת: ליאור

שלום. רציתי לשאול האם הוכח כי תרופות ממשפחת הססטינים גורמים לעליית הסוכר בדם . כיצד ניתן לברר האם עליית הסוכר היא כתוצאה מהתרופות כגון : ליפיטור , קריסטור . אני לוקח תרופות ממשפחת הססטינים משנת 1995 ולאחרונה רמת הסוכר שלי עלתה ל-130 ואני חושב שיש קשר לתרופות . מה ההמלצה . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי זהו נושא חם מהשנים האחרונות. הדגימו במחקרים שאנשים שנוטלים סטטינים במינון גבוה 40-80, הסיכון לסוכרת אכן מוגדל אצלם. למרות זאת, הוכח כי אנשים אלו חיים יותר והמסקנה היא שהתרופות מעלות בקצת את הסיכון לסוכרת אבל מורידות בהרבה את הסיכון לשבת מוחי, אירוע לבבי ומוות ולכן אנחנו ממליצים לכולם להמשיך. אם רמות הסוכר שלך עלו, מומלץ לשקול טיפול לאיזון רמות הסוכר בהצלחה

25/09/2013 | 16:59 | מאת: ליאור

שלום. אני בן 60 ובעברי אוטם שריר הלב עם פגיעה קלה מאוד בשריר הלב , עובד רגיל , מבצע פעילות גופנית כמעט כל יום , בדיקות אקו לב וארגומטריה לא השתנו מאז האוטם . בשנה האחרונה שמתי לב שמייד לאחר ארוחת צהרים אני רדום מאוד ונרדם למשך רבע עד כחצי שעה כאילו כל הדם זורם לקיבה ולכן אני עייף ונרדם . האם התופעה מוכרת , האם העיפות קשורה לאוטם שעברתי ואם לא מה זה יכול להיות . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תופעה של עייפות היא תופעה שכיחה. לצערי, יש לה המון סיבות אפשריות ולכן קשה לי לנחש מה הסיבה. גורמים אפשריים: אנמיה, מתח נפשי, בעיה לבבית, ירידת סוכר וכו' ממליץ לפנות לרופא משפחה לצורך בירור

16/09/2013 | 08:23 | מאת: אורית

שלום, בעלי אמור לעבור השתלה, האם אפשר לקבל המלצה לרופאים שעורכים ניתוח מסוג זה. מה מידת הסיכון של הניתוח? תודה

כפי שמובן לך, אנחנו מנועים מלהמליץ בפורום זה. מומלץ לפנות לקרדיולוג מטפל

11/09/2013 | 20:31 | מאת: יאנה

לאחר צנתור (לפני כחודש) מקבלת אספירין ופלויקס. הופיעו כתמים ברגליים ובידיים. בוצעו בדיקות דם והממצאים: pt-inr 0.93 pt-sec 10.8 pt% 100 . רופאת המשפחה אמרה כי זה תקין וכל שעלי לקחת הוא ויטמין סי. קרדיולוג יראה אותי רק בעוד כ-3 שבועות. אני מודאגת משטפי הדם וכן מהתוצאה החריגה של 10.8 . האם אין סכנה לשטפי דם משמעותיים? מה עלי לעשות?????

לקריאה נוספת והעמקה

לאחר צינתור, אנחנו ממליצים נטילת תרופות לדילול הדם. תרופות אלו מונעות אירועי לב חוזרים אבל מעלות את הסיכון לדמם . דימומים על העור הם יחסית שכיחים אך לא מסוכנים ולכן אנחנו ממליצים לאנשים להמשיך במצב זה. זה לא מעיד על חסר ויטמינים . כמובן שמומלץ להיבדק ע"י רופא/ה כדי לראות שהכל תקין

06/09/2013 | 19:37 | מאת: גבע

שלום ושנה טובה ובריאה . אבקש לשאול מה ההבדל בין 2 אבחנות: 1. התקף לב . 2. אוטם שריר הלב עם הרחבה ותומך בעורק . האם באבחנה ראשונה של התקף לב שלא נגרם כתוצאה מעצרות בעורק חובה לתת לחולה תרופות ממשפחת הססטינים . האם באבחנה השניה נדרש ומתחייב בגלל ההרחבה והתומך שהוכנס לעורק לתת לחולה תרופות ממשפחת הססטינים להורדת שומנים בדם . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

זו אותה אבחנה עם שמות נרדפים. הטיפול זהה

הגליל מתכת הקפיצי הזה, ששומר את העורק ללא חסימה?? וזה נשאר קבוע? 2. האם מחלות לב הינן תורשתיות, כך שאם אבא עבר 2 צינתורים, גם אני חשופה לזה, או שמא אורח חיים (או גם וגם).? 3. איך אני יודעת שאני לא צריכה צינתור, או עתידה לעבור תוך שנה התקף? כי חוויתי כיומיים מעין לחצים, לא תכופים, באזור החזה, ומעולם לא בדקתי אזור זה, מלבד א.ק.ג. לפני כחצי שנה (כנוהל שיגרתי שדרש אסותא ivf). גיל 45. האם יש לגשת סתם לקרדיולוג, על כל לחצים בחזה? בברכה,

לקריאה נוספת והעמקה

1. הגליל הקפיצי נשאר לכל החיים 2. למחלות לב יש מרכיב גנטי אצל בערך 50% מהאנשים. אנחנו ממליצים לבני משפחה של אנשים שחוו אירוע לבבי לפני גיל 45 בגברים ו55 בנשים להיות במעקב 3. מומלץ על כל אירוע להיבדק אצל רופא. הוא יחליט אם יש צורך בבדיקות נוספות בהצלחה

27/08/2013 | 16:29 | מאת: שלומי

לפני כ- 3 שנים עברתי ארוע לב שבמהלכו עברתי צינתור.אני היום בן 53 . אני מטופל בין היתר בתרופה בשם אקספורג'(2 כדורים 80 מ"ג ליום). לאחרונה אני חש עייפות בדקתי לחץ דם ולתדהמתי לחץ הדם שלי נמוך מאוד 90/60.(חזרתי על הבדיקה במשך מספר ימים והתוצאות דומות)... ל"ד שלי בדרך כלל היה סביב 120/80. יצויין כי בחצי שנה האחרונה אני מקפיד על דיאטה (הורדתי כ- 15 ק"ג) ועוסק בפעילות גופנית.(הליכה 15-20 ק"מ בשבוע)האם עלי להוריד מינון? תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בעיקרון, אנו מעוניינים להוריד לחץ דם לאיזור 120/80. לאור תחושת חולשה ולחץ דם נמוך, ממליץ להתייעץ עם הקרדיולוג שלך לגבי הורדת מינון תרופות בהצלחה

22/08/2013 | 15:18 | מאת: לילי

שלום ד"ר, אחותי בת 66 סובלת מזה 5 שנים מפירפור פרוזדורים. לפני 3 שנים הציעו לה לעשות אבלציה, אבל פחדה. המשיכה עם התרופות והיא סובלת מחולשה כל הזמן. רופא באיכילוב הציע לה לשים קוצב ולעשות אבלציה קלה. הוא אמר מאוחר לרק אבלציה כי היא הרבה זמן עם פירפורים. האם כדאי שתעבור רק אבלציה ואם זה לא מצליח להוסיף קוצב - כפי שהציע הפרופסור לפני 3 שנים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי, זו שאלה שהתשובה אליה מאוד תלוי במי החולה, תוצאות הבדיקות וכו לכן, לא אוכל לתת תשובה ישירה בהצלחה

21/08/2013 | 18:55 | מאת: איציק

שלום. עברתי אוטם שבמהלכו הוכנס תומך לעורק לאחר פתיחתו . הבנתי שכתוצאה מפתיחת הסתימה והכנסת התומך נוצרה דלקת בעורק . שאלתי : איזו תרופה מכל התרופות שרשמתי פותרת את בעיית הדלקת והאם אצטרך לקחת אותה כל חיי . חוסמי ACE חוסמי ביטא אספרין חוסם ADF ססטינים תוודה

לקריאה נוספת והעמקה

את כל התרופות שציינת פרט לחוסם ADP תצטרך לקחת לכל החיים. מצטער :) חוסם ADP אנחנו בד"כ מפסיקים לאחר שנה (כמובן לאחר התייעצות עם הקרדיולוג שלך)

13/08/2013 | 10:17 | מאת: יאנה

עברתי לפני שבוע צנתור כפול באותו יום ברגל שמאל וביד שמאל . בנסיונות הליכה ברחוב או בעליה במדרגות הכאב בשוק הרגל השמאלית חזק ואני נאלצת להעצר לאחר 50 מ' להפסקה ארוכה. רופא כלי דם ביצע בדיקה וממצאיה: דפקים נמושו. לחץ קרסול זרוע שמאל 0.8=100/120 ומימין 1.02=120/120 ובדופלר אין הפרעה המודינמית משמעותית בעורקי הרגליים וכן אין לראות דלף במפשעות ובעורק רדיאלי שמאלי. הרופא הקרדיולוג אינו יכול לקבל אותי עכשיו אך המליץ לי לפנות למצנטר. המצנטר כעס וטען כי אם בוצעו בדיקות אלו עלי לקחת כדור נגד כאבים. האם עלי לחיות עם כאבים בהליכה או שישנה דרך נוספת לבדיקה לתופעה זו. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

נשמע שעברת בירור יסודי ורציני. לצערנו, לאחר צינתורים, ישנם מטופלים שסובלים מכאבים אשר נמשכים כשבועיים אך חולפים בסופו של דבר. אני ממליץ לך לפנות לקרדיולוג שלך לביצוע ביקורת חוזרת בעוד שבוע אם הכאבים יימשכו. בכל מקרה, רפואה שלמה

08/08/2013 | 09:36 | מאת: דורית

שלום רב, 1. היכן מפורסמת הסטטיסטיקה לגבי אחוז האנשים שנשאר בחיים 10 שנים (או פחות) לאחר נתוח מעקפים שבוצע לפני שנה והיום צנתור טיפולי נוסף.

לקריאה נוספת והעמקה

אני לא מכיר אתר כזה בארץ

07/08/2013 | 09:02 | מאת: טניה

שלום רב. בת 32. ביצעתי מיפוי לב טליום עקב כאבים חוזרים בחזה עם הקרנה ליד שמאל שבאים והולכים כמה פעמים בשבוע. להלן תוצאות הדביקה: דופק מנוחה 60. קצב: סינוס בשיא המאמץ: ל"ד 130/80 דופק 160 ( 85% מהמטרה). משך 10:30 דקות שינויים באקג במאמץ: ללא דינמיקה משמעותית ממצעי המיפוי: פגם מילוי קבוע קדמי בזלי ואמצעי ללא הפרעה אזורית - אקטפקט קרוב לוודאי. lvef מאמץ 62 % lvef מנוחה 45% ללא הרחבה של חדר שמאל במאמץ אשמח מאוד לפיענוח והסברים בסיכום רשום:אין עדות לאיסכמיה מיוקרדיאלית משמעותית במאמץ - הכוונה היא שאין איסכמיה או אין איסכמיה משמעותית?

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקרון הבדיקה לא מדגימה איסכמיה . זה אומר שכנראה אין סתימות בעורקי הלב. צריך לברר למה יש 45% במנוחה. זה מספר לא תקין. מומלץ לפנות לקרדיולוג לצורך בירור ממצא זה

27/07/2013 | 01:21 | מאת: גלית בן זקן

אבי עבר צנתור בלב אתמול ,בעורק הימני. האם יוכל לטוס עמנו לחופשה באילת בעוד כשבועיים? תודה. גלית.

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקרון ההחלטה תלויה בסיבה לצינתור ומצבו הרפואי הכללי. ההחלטה ניתנת ע"י הקרדיולוג שטיפל באבא שלך בהצלחה

20/07/2013 | 07:51 | מאת: מני

שלום. עברתי אוטם שהוכר כתאונת עבודה . האוטם הוכר לא בגלל שומנים בדם . לא היו לי לפני האוטם שומנים בדם . כשיצאתי מבית החולים קיבלתי תרופה נגד שומנים כטיפול מונע בשומנים . כששאלתי את הרופא בית חולים מדוע נתן לי גם את הכדור הזה הרי אין לי שומנים גבוהים בדם טען "שלכדור יש אפקט נוסף מלבד ורדת כולסטרול שנקרא "אפקטים פלאוטרופיים" שמשפיעים ישר על תהליך הדלקת בעורק , השפעה על האנדותל ועוד " . היום קופת חולים מסרבת לכסות את הכדור הזה בטענה שהכדור לא קשור לפגיעה בעבודה והוא ניתן למניעה בלבד . אני מבקש לציין שבעקבות הפגיעה התחלתי לקבל מספר כדורים כולל את הכדור שקו"ח מסרבת לכסות ולפני הפגיעה לא קיבלתי את הכדורים האלה . האם לדעתך קו"ח צודקת ואם לא מה ניתן לעשות ? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אם בית החולים הגדיר את האירוע שלך כהתקף לב, אתה נדרש לפחות ל5 תרופות לשנה הראשונה ו4 תרופות בהמשך. המלצות אלו לא נתונות למשא ומתן. לכן, אם אכן הוגדרת כ"התקף לב" יש לדרוש מקופת החולים לעמוד בדרישות אלו. אם לא היה התקף לב, המצב יותר נזיל וזה דורש התעמקות ספציפית של הקרדיולוג שלך לצורך החלטה על אלו תרופות אתה נדרש אליהן בהצלחה

20/07/2013 | 19:42 | מאת: מני

תודה . אנא תרחיב בקשה : מה זה התקף לב , איך הוא מוגדר ? מהם 5 התרופות לשנה הראשונה ? מהם 4 התרופות בהמשך ? תודה

18/07/2013 | 20:37 | מאת: זאובר סוניה

אודה לך ד"ר האם תוכל להיתמקד ספציפית לתוצאות המחקר שציינתי במייל הקודם זה מאוד חשוב. מאחר שהרופאים לא מסרו לנו בשום שלב שקיים קשר ולו הקטן ביותר בין החלפת מפרק ברך להתקפף לב אח"כ. רופאת המשפחה + הרופא שקיבל את בעלי בבית החולים לצורך ניתוח החלפת מפרק הברק לא התייחסו כלל ועיקר לא.ק.ג. שהביא עימו שם ניראו שינויים כלשהם. לכן לדעתי היה צורך לעשות ברור מעמיק לפני ביצוע החלפת מפרק הברך כדי לשלול כל אפשרות לסיבוך בעיקר לחולה עם חשד לשינויים בלתי מוסברים גם אם הם מינורים. הלא כן ???

לקריאה נוספת והעמקה

מכיוון שאני לא ראיתי את האק"ג, לא אוכל לתת לך תשובה סופית. חשוב לציין שאנו לא מבצעים בדיקות מקיפות בד"כ על סמך שינויים מינורים באקג לאדם שמרגיש טוב ומועמד להחלפת ברך. הסיבה היא, שאין מחקר שהדגים שבירור וטיפול מונע את התקפי הלב שאת מציינת. מאידך, חשוב לאזן את כל גורמי הסיכון של המטופל (יל"ד, כולסטרול וכו') . לסיכום, כל אדם לפני ניתוח הוא בסיכון מוגבר בשל הניתוח. אין לנו הוכחות שבירור וטיפול , מונע אירועים אלו ולכן יש אינדיקציות מתי לברר. המרדים הוא זה שמחליט. בהצלחה!!

18/07/2013 | 16:31 | מאת: זאובר סוניה

קראתי כתבה באינטרנט על מחקר שנעשה בקרב 95,000 איש בדנמרק שעבר ניתוח להחלפת מפרק ברך. תוצאות המחקר נרשמו בכתב העט הרפואי Archives of Internal Medicine והחוקרים הישוו כל מטופל עם 3 רנשים באותו מין וגיל שלא עברו החלפת מפרק ברך בין השנים 1998-2007 וגילו כי ניתוח להחלפת מפרק ברך או ירך סיכון גבוע עד פי 31 להתקף לב בשבועיים שלאחר הניתוח.במהלך 6 השבועות שלאחר הניתוח שלהם כל אחד מ- 500 מטופלים שעברו ניתוח להחלפת מפרק ברך עברו התקף לב וזאת בהשוואה לאנשים שלא עברו ניתוח זה.הם אף ציינו שהיתוך העצמות עלול לעודד היווצרות קרישי דם. האם הרופאים הקרדיולוגים והאורתופדים בארץ מודעים/מכירים מחקר/טיעון שכזה ואיך מתייחסים לזה ? האם פציאנט בן 58 המגיע לניתוח מפרק ברך עם שינויים כלשהם בא.ק.ג. שלפני הניתוח לא מחייב בדיקה יסודית אם ישנם בעיות לב סמויות שלא ניתגלו בבדיקה רגילה/פשוטה ?? אודה על תשובתך הדחופה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, רופאים בהחלט מודעים לסיכון הניתוחי למטופלים אשר עוברים ניתוחים. לכן, לפני כל ניתוח, מרדים בודק את החולה ולפעמים דורש אישור של קרדיולוג לקראת הניתוח. לעתים קרובות, אנו דוחים ניתוחים לא דחופים לצורך בירור או טיפול לפני הניתוח מקווה שעזרתי ד"ר ארבל

23/06/2013 | 19:06 | מאת: חוסין

עברתי שני התקפי לב עם חמש סנטורים0 אחרי ההתקפ השני אני מתעלפ הרבה עם ובלי מאמץ עשיתי כל הבדיקות הנדרשות כמו הולטר שהעיד על הפרעות קצב הרופא החליט על נטילת תרופה בשם אמיודקור אבל לא ממש עזרה נכון מספר ההתעלפיות ירד אך לא הפסיק לגמרי עשיתי לאחרונה בדיקת תילת באכלוב התשובה היתה שהכל מראה תקין מצבי הנפשי התכיל להתדרדר אני נזהר לצאת מהבית

לקריאה נוספת והעמקה

אתה מציג מצב מסובך אשר יכול להיגרם ממגוון סיבות. ממליץ לך לפנות לקרדיולוג נוסף לצורך המשך בירור בהצלחה

06/06/2013 | 08:51 | מאת: שגיא

שלום. נמצא אצלי בביצוע CT וירטואלי עורק קטן עם היצרות של 50% בחלקו האמצעי של RCA . האם לדעתך היצרות כזו יכולה לגרום ללחצים ולכאבים בחזה ללא קשר למאמץ והוא מופיע באופן אקראי . תודה

זו שאלה שלא ניתן לענות עליה בלי לראות את הסרט. מומלץ להתייעץ עם מצנתר שיסתכל על הסרט

03/06/2013 | 10:32 | מאת: nate

שלום. אני לוקח קריסטור 10 מ"ג מספר שנים ולאחרונה התגברו כאבי השרירים ברגלים אצלי . האם יש דרך להקטין את כאבי השרירים מלבד להחליף לסוג אחר של כדור כי את רובם כבר ניסיתי עם הקריסטור הכאב הוא הנסבל ביותר . האם מומלץ לקחת Q10 להקלת כאבי השרירים ? אם כן על איזה סוג מומלץ כי יש הרבה סוגים בשוק . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, זו בעיה נפוצה שאין לה פתרון קל. מומלץ לפנות למומחה בתחום. בגדול, אנו מנסים לשנות את המינון ולנסות יום כן/יום לא. לפעמים מגנזיום עוזר. לפעמים q10 עוזר בהצלחה

24/05/2013 | 09:48 | מאת: אושרית

בוקר טוב ד"ר יקר אתמול בצהרים הרגשתי ק וצר נשימה מן חסימה דופק מהיר וחוסר תחושה בצד ימין של הפנים ויד ימין התסמינים היו מלווים במן הרגשה של שקיעה וחולשה עד כדי כמעט עילפון חשוב לציין שאני סובלת מתת פעילות של בלוטת התריסPTH גבוה. לפני כשנתיים עברתי כריתה חלקית של תירואיד ולפני עברתי ניתוח של כריתת אונה ימנית של פארתירואיד .... בנוסף יש לי לחץ על חוט השדרה בעמוד שדרה צווארי הומלצתי על ניתוח אשמח לתשובה בהקדם המקרה התרחש במקום העבודה חזרתי הביתה למנוחה ולא פניתי לרופא נא תגובתך בבקשה

לקריאה נוספת והעמקה

לפנות לבדיקת רופא בהקדם כדי להבין מה קורה בהצלחה

13/05/2013 | 20:59 | מאת: חיים

שלום רב, אני כ שנה וחצי לאחר צנתור ב LAD ורציתי לדעת כמה זמן לאחר הצנתור מומלץ לקחת את המדלל PLAVIX , אני מניח שאת המיקרופירין אני אמשיך ... ברצוני לציין שאני מרגיש טוב ובכושר טוב... תודה מראש על התשובה חיים

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בעיקרון אנחנו ממליצים על טיפול בשנה. יש מקרים שאנו ממליצים לזמן יותר ממושך. מומלץ לפנות לקרדיולוג שלך כדי לדעת עוד כמה זמן אתה צריך ליטול פלוויקס ד"ר ארבל

13/05/2013 | 21:44 | מאת: חיים

ראשית , תודה על התגובה המהירה. שנית , ביקרתי אצל קרדיולוג שנתן לי להבין שההחלטה נתונה לי מאחר ולא ברור מה עדיף להמשיך עוד קצת או להפסיק... ברצוני לציין שאני עוסק בפעילות ספורטיבית ומעוניין לחזור לפעילות מוטורית (אופנוע) וחושש מדימומים חלילה אם יקרו... ומוכן לדחות סיפוקים אם זה נחוץ אך לא קיבלתי תשובה ממנו, לא יודע מה לעשות ? שוב תודה חיים

28/04/2013 | 13:16 | מאת: אורית

שלום, רציתי לדעת מס' פרטים על הצינתור הנ"ל לתיקון PFO. 1) האם לאחר ניתוח כזה ניתן לשוב לפעילות גופנית תקינה לחלוטין בדיוק כמו לפניי הניתוח, או שתהיינה איזה שהן מגבלות עתידיות בפעילות גופנית מאומצת? (אני רצה מס' פעמים בשבוע מסלול של כ12 קמ' כל פעם) 2)מה הסיבוכים האופציונלים בניתוח זה? 3)אם אפשרי לא לקחת שום כדור לאחר הניתוח הנ"ל? תודה רבה :)

לקריאה נוספת והעמקה

בעיקרון אם הפעולה מצליחה, אין הגבלות מבחינהת פעילות גופנית סיבוכים- כדאי לדבר עם המצנתר המטפל. בעיות שכיחות: בעיות של צינתור ובנוסף, סיכוי לבעיות דימום. הפעולה די בטוחה וברוב המקרים עוברת בשלום לגבי תרופות, זה תלוי במחלות רקע שלך ומצריך שיחה רצינית עם הרופא שלך בהצלחה

14/03/2013 | 14:21 | מאת: מנדי

שלום אני בן 60 שנה , בעבר היו לי 2 אוטמים . במסגרת עבודתי אני נוסע הרבה בטיסות ארוכות של כרוב ל-12 שעות טיסה . שמתי לב שלאחר טיסה ארוכה מתנפחות לי כפות הרגלים . האם יש קשר לתופעה לבעיה לבבית ? האם מומץ בגלל התופעה לא להמשיך לטוס טיסות ארוכות מדוע זה קורה והאם זה מסכן אותי ומה ניתן עשות . עברתי אקו (לא נמצא אי ספיקת לב) ובדיקת ארגומטריה לאחרונה והכול בסדר . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, ישנן סיבות מרובות לבצקות כמו שאתה מציין. ראשית, בטיסות ארוכות אנו נוטים לשבת בכסא ולכן נוצרות אצל הרבה אנשים בצקות ואף קרישי דם. לכן, מומלץ תמיד להתהלך בזמן הטיסה. אם הבעיה ממשיכה, מומלץ לפנות לרופא כלי דם לשלילת בעיה בזרימת דם ברגליים. כמו כן, אפשר לשקול שימוש בגרביים אלסטיות בהצלחה

12/03/2013 | 14:30 | מאת: אבי

בעבר לקחתי ריאלין 30 מיליגראם LA אני חי בקמבודיה ואין פה רפואה.האם מותר לי ליטול RETALIN LA אחרי צינתור?

לקריאה נוספת והעמקה
12/03/2013 | 14:33 | מאת: אבי

את הצינתור עברתי בעקבות 2 אירועי לב קשים תוך 24 שעות.השתילו לי 2 סטנטים

לא ברורה לי השאלה. אנא פרט יותר

אני חי בקמבודיה ופה עברתי את הצינתור ואת אירועי הלב ואין לי עם מי להתייעץ

12/03/2013 | 14:53 | מאת: אבי

את הצינתור עברתי בעקבות 2 אירועי לב קשים תוך 24 שעות.השתילו לי 2 סטנטים

והחדרת סטנט? אם כן איזו סוג?

09/03/2013 | 13:04 | מאת: מיכל

שלום רב, אבא שלי, בן 66, עבר לפני 4 חודשים צנטור, שבמהלכו היה צורך לשים 2 סטדנים. בכלליות מרגיש טוב, נמצא במעקב של מכון הלב. כעת מעוניין לטוס לבולגריה לנופשון. ברצוני לדעת האם יש איזשהו סיכון או בגבלה בטיסה או נסיעה מסוג זה. (פרט לנושא ביטוחי שאותו אבדוק בנפקד) בברכה, מיכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הסיכון תלוי במגוון גורמים אשר מומלץ לברר עם הקרדיולוג המטפל: היקף ההמחלה הכלילית האם יש נזק לשריר הלב? התפקוד ביום יום לסיכום, מומלץ לפנות לקרדיולוג לצורך קבלת אישור וכנ"ל לחברת הביטוח

28/02/2013 | 01:42 | מאת: יוסי

בן 50 . הומלץ לי לבצע CARDIAC C.T ללא חומר ניגוד לבדיקת SCORING CALCIUM בשאלה של הסתיידויות. האם יכול להיות מצב שיש פלקים טרשתיים משמעותיים אך הם אינם מסויידים ולכן הבדיקה תראה שהכל בסדר אך למעשה אין זה כך? מה הסבירות לכך? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

כל בדיקה רפואית היא לא 100% מדויקת. יחד עם זאת, סיטי לב להערכת כמות הסידן היא בטיחה בטוחה עם מעט קרינה אשר נחשבת מאוד מדויקת בהצלחה

23/02/2013 | 08:53 | מאת: יאיר

שלום. עברתי 2 אוטמים בגיל צעיר יחסית ובמסגרת הבדיקות עברתי מספר בדיקות קרישה . בדיקה אחת ששמה clotting factor VIII התקבלה עם תוצאות גבוהות של 226 כאשר הגבול העליון הוא 150 . כל יתר בדיקות הקרישה היו תקינות . האם לדעתך יש קשר בין האוטמים לתוצאה גבוהה כזו והאם ניתן להוריד את הרמה . אני לוקח תרופות כגון : אספרין 100 מ"ג , קריסטור ואיזיטרול . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, להפרעות קרישה מולדות, לעתים יש קשר להופעה של מחלות בגיל מוקדם. סוג ההפרעה חשובה ובנוסף, להבין האם יש גורמי סיכון נוספים. מומלץ לפנות למומחה לקרישה לצורך הבנת המשמעות בהצלחה

22/02/2013 | 07:07 | מאת: אבי

כמעט בן 50 עם לחץ דם טיפה גבוה ורמת LDL של 112. יש לי סיפור משפחתי קשה של מוות בגיל צעיר עקב מחלת לב איסכמית אצל קרובי משפחה בדרגה ראשונה. יש שאלה אם לתת לי טיפול בסטטינים ואולי אפילו גם בתרופות להורדת לחץ דם והומלץ לי לבצע קרדיאק סי-טי בלי חומר ניגוד לבדיקת קלציום סקורינג. האם הבדיקה אכן מתאימה לי? מה יתרונותיה ומה חסרונותיה לגביי? תודה רבה לך!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בדיקת סיטי להערכת כמות הסידן היא בדיקה בהחלט מומלצת לאנשים כמוך. לפי בדיקה כזו, אנו נחליט כמה ואיך לטפל בכך. לחילופין, ניתן לבצע גם דופלר (אולטראסאונד) של עורקי הצוואר. אם באחת הבדיקות, נראה עדות לטרשת עורקים, נטפל בכך עם תרופות כדי להוריד את הסיכון למחלת לב בהצלחה

22/02/2013 | 12:36 | מאת: אבי

האם מתאים/עדיף לבצע בדיקה עם או ללא חומר ניגוד? תודה לך!!!

20/02/2013 | 16:14 | מאת: מאיר

שלום, אני יומיים אחרי צינתור והחדירו לי סטנד בעורק ראשי לאחר שהיה סתום, השאלה, בלילה או אחרי מאמץ אני מרגיש דפיקות בחזה ובלב וכאילו מרגיש עצם זר בליבי (או שלפחות נוח לי לחשוב כך), זה די מלחיץ וגורם לי להתעורר מספר פעמים במשך הלילה. האם הדבר נורמאלי לפרק הזמן שעבר מאז הצינתור? האם מדובר בתופעות סבירות, או שעלי לפנות למרפאה? והאם זה נובע מחרדות שלאחר האירוע? כמה נתונים: אני בן 45 בריא בדרך כלל, לא מעשן והגעתי לצינתור לאחר בדיקת מאמץ שגרתית אשר עלה בה חשש ויום לאחר הבדיקה הרגשתי את הכאבים בחזה שבעקובתם הגעתי לב"ח ותוך יומיים כבר עשו לי צינתור.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, תחושות של גוף זר לאחר צינתור הן שכיחות בימים הראשונים לאחר צינתור. יש לציין כי אם אתה חש כאבים, אי נוחות או כל דבר אחר אשר מפריע לך, מומלץ בחום לפנות לרופא לצורך בדיקה רק טוב, ד"ר ארבל

20/02/2013 | 07:22 | מאת: יוסי

הומלץ לי לבצע CARDIAC C.T ללא חומר ניגוד לבדיקת SCORING CALCIUM בשאלה של הסתיידויות. איך זה מתבצע? בהרדמה? זה הרבה מאוד קרינה? מה זה בודק? מה רמת הדיוק של הבדיקה? מה הסיכוי שהבדיקה מראה שהכל בסדר אך לא נכון? מה הסיכוי שהבדיקה מראה שיש בעיה אך הכל בסדר? מה הסיכוי שתהינה תוצאות לא ספציפיות שסתם יגרמו לבלבול?

לקריאה נוספת והעמקה

בדיקה זו מתבצעת כמו כל CT. אתה שוכב על מיטה והסורק מצלם אותך במשך כחצי דקה ללא הזרקת חומר ניגוד. הבדיקה כוללת מעט מאוד קרינה (הרבה פחות ממיפוי לשם השוואה( הבדיקה עצמה מאוד מדויקת ומתאימה למטופלים ללא מחלת רקע ידועה בסיכון בינוני. היא מאפשרת לזהות חולים אשר כדאי לטפל בהם באופן אגרסיבי יותר (להוריד יותר כולסטרול ולחץ דם). בעיקרון, בדיקה זו לא מומלצת אם יש לך כאבים בחזה או קוצר נשימה כי היא תשאיר אותך עם סימני שאלה. היא מיועדת לאנשים באיזור גיל 50 עם מעט גורמי סיכון.

15/02/2013 | 11:16 | מאת: אדי

שלום. האם כל הסוכרתיים חייבים ללקות בלבם. או האם כל חולי הלב חייב שיהיה להם סוכרת. אנה השיבו לי על שאלותיי.

לקריאה נוספת והעמקה

אדם שיש לו סוכרת, יש לו סיכון של פי 2 לפתח מחלת לב לעומת אדם ללא סוכרת. לרוב חולי הלב אין סוכרת. הסיבות למחלות לב הן מגוונות וכוללות: עישון, גיל, השמנה, סוכרת , יתר לחץ דם, כולסטרול וכו'

אבי (בן 83) (עבר 3 ארועים מוחים במהלך 5 שנים) במשך החודש האחרון נמצא בביתי חולים .גילו לו סכרת וגם עבר התקף לב בצקת ראות 3 פעמים וכל זאת בחודש ימים עבר לבלינסון להחלפת מסתם אורטלי בלב אבל שם סירבו לנתח או לצנטר אותו כי הוא חולה נייח , והוא לא עומד בקריטריונים מצבו של אבי גרוע מאוד מחפשת בדחיפות מומחה שיעזור אשמח להמלצות

לקריאה נוספת והעמקה

אנחנו מנועים מלהמליץ על רופא ספציפי. ממליץ בחום לפנות לקרדיולוג בקופ"ח כדי שיעזור לעשות סדר בבלאגן

04/02/2013 | 16:44 | מאת: יעל

שלום רב בעקבות בקשה לקבלת אישור לחדר כושר- הןפניתי לקרדיולוג וממנו לבדיקות אקג (תקין) הולטר(תקין) ואקו במאמץ. בת 50 עם עודף כולסטרול קל שמאוזן בערך 6 שנים על ידי פרבליפ 20 מ"ג במהלך אקו במאמץ נדרשתי להגיע לדופק מטרה של 170- כשהגעתי לדופק 162 לא הרגשתי טוב- מעין לחץ בחזה (אולי קוצר נשימה?) וביקשתי להפסיק מיד אחר כך התאוששתי. רק על סמך הנתון הזה- כאשר כל שאר ממצאי 1.הבדיקה היו תקינים הרופא ביקש שאעבור צינתור וירטואלי- האם זה מוצדק? בסך הכל בחיי יום יום אינני מרגישה כאבים-לחצים וכדומה וכן האקג והפרמטרים האלקטרוניים היו תקיניםץ האם אשה בת 50 אמורה לעבור דופק כל כך גבוה בלי להרגיש כלום? 2.יש לי חשש לאלרגיה ליוד ולכן קיבלתי הכנה של כדורים נגד אלרגיה האם זה לא מסוכן בכל מקרה למרות הכדורים בנושא היוד? הזרקת חומר ניגוד? בתודה מראש יעל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, בדרך כלל דופק המטרה הוא לפי גיל. דופק המטרה שלך הוא באיזור 170. אנשים רבים מרגישים לא טוב בדפקים גבוהים וברוב המקרים זה קשור לכושר ירוד ולא למחלת לב. ההחלטה על המשך בירור נקבעת לא רק על היכולת שלך. היא נקבעת גם על שינויים באקג, לחץ הדם ודופק בזמן הבדיקה ולאחריה בנוסף לאם יש או אין כאבים. כמו כן, ההחלטה לעתים היא לחומרה. בנוגע לאלרגיה ליוד, יש בהחלט עדיין סיכון למרות ההכנה. ההכנה אכן מורידה את הסיכון באופן משמעותי אך הסכנה עדיין קיימת ולכן מומלץ לבצע בדיקות עם יוד בבית חולים. בכל מקרה, לאור מורכבות המקרה, ממליץ בחום להתייעץ הקרדיולוג המטפל. אולי ניתן לשקול אקו דובוטמין

26/01/2013 | 12:34 | מאת: אוהד

שלום. אני בן 60 , עברתי אוטם לפני 10 שנים ומרגיש עייפות אדירה לאחר ארוחת צהרים או ארוחת ערב . שמתי לב שזה קורה לי גם בימי מנוחה ולא רק בימים בהם אני עובד. בימים שאני עובד אז אחרי ארוחת צהרים אני בצנועה אבל אם אני מתיישב אז אני מתחיל לנמנם וזה לא נעים כי כל פעם אחרי ארוחה הגוף שלי דורש נמנום קצר ואח"כ אני ער לחלוטין . אשמח לקבל הסבר לתופעה והאם עלי לעבור בדיקות כלשהן . לאחרונה עברתי אקו + ארגומטריה ונראה תקין . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אנשים רבים חשים עייפות לאחר ארוחות. ברוב המקרים זה קשור לעובדה שהם אוכלים יותר מידי אוכל ואז רוב הדם מתרכז בקיבה ומעיים. הפתרון בד"כ הוא לאכול ארוחות קטנות יותר ואם צריך, יותר ארוחות לאורך היום במקום ארוחות גדולות.

25/01/2013 | 17:21 | מאת: דודי

מתי יש טעם ב-CT אנגיוגרפיה של עורקים כליליים?

לקריאה נוספת והעמקה

יש על זה חילוקי דעות רוב ההאנשים ממליצים על בדיקה זו לאנשים עם אי נוחות בחזה ומעט גורמי סיכון. אין טעם לבצע אותה אם אתה מרגיש טוב