פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

"גן העדן של ילדות" הוא מושג שטבעו המבוגרים, מתוך התרפקות על ימים רחוקים חסרי דאגה ומכאוב. אלא שמנקודת מבטו של הילד הקטן, החיים נראים לא פעם כזירת התמודדות עם משימות ואתגרים, הגובים מחיר רגשי לא מבוטל. כמבוגרים, אנו נדרשים לסייע לילדינו להתאים עצמם בהדרגה לתביעותיו של עולם משתנה, הפכפך, הנע ללא הרף, מחליף פנים ואופנות בקצב מהיר. פורום זה נולד מתוך הצורך לתת מענה לשאלות ולבטים סביב גידולם של ילדים בתווך הגדול הזה שבין ינקות לבגרות. חלק מההתמודדויות בחייהם של ילדים קשור למשברים התפתחותיים נורמטיביים (גמילה, לידת אח, כניסה לגן או לביה"ס, וכיו"ב), וחלק לנסיבות לא צפויות או לא רצויות במשפחה, בסביבה הקרובה או הרחוקה (מגבלה גופנית, מחלות, גירושין, תאונות, איום בטחוני, וכד'). הנכם מוזמנים להפנות לכאן כל שאלה או דילמה בנושא בריאותו הנפשית של הילד והמתבגר, ולהתייעץ על דרכי התערבות אפשריות, במסגרת הבית והמשפחה או בסיועם של גורמים מן החוץ. בשמחות!
8496 הודעות
8181 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

15/05/2022 | 10:35 | מאת: אירית

בתי לאחרונה סובלת מחלומות רעים מבקשת לישון יחד עם אחותה חלק מפחד קשור לילד שהציק לה והיא רואה אותו בבית הספר ( לא באותה הכיתה) האם יש צורך בטיפול פסיכולוגי? מה לעשות?

הי, האם את יודעת ומעורבת מספיק באשר למה שהיא עוברת בבית הספר? אני מציעה שתגבירי את מעורבותך ותבחני כיצד את יכולה לתמוך או לעזור לה שם. החלומות הם בסה"כ איזו השתקפות של הטרדות הפחדים והעיסוקים שלנו במהלך היום.חשוב יותר לראות כיצד את יכולה לעזור לה בחייה ולכן כדאי להתייחס לחלומות הרעים כאל איתות מצוקה. לפני טיפול פסיכולוגי - מעורבות מוגברת שלכם ההורים שם היא נדרשת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

08/06/2022 | 18:29 | מאת: אירית

בשיחה איתה עלה פחד ממכשפה (דמות שהיא ראתה בתוכנית טלויזיה) . הסברתי לה שאין מכשפות. היא לא מאמינה לי....

24/04/2022 | 21:36 | מאת: ליאן

שלום אני אמא למקסימה בת שנה ,תינוקת מתפתחת מדהים ,תקשורתית ,סקרנית בת בכוכה שלנו וכרגע אני בהריון נוסף התינוקת לא במסגרת כרגע בגידול ביתי רוב שעות היום נמצאת איתי בבית ,בגינה בסידורי יום יום וכפעם פעמיים בשבוע משחקיה או גימבורי וגן עם אמא מסביבות גיל 5 חודשים התחלתי להבחין אצלה בפחד מאנשים זרים שמנסים ליצור איתה אינטראקציה להתקרב אליה להרים אותה לגעת בה הפחד הנ"ל מתבטא בבכי מול האדם הזר והיצמדות אליי ומבקשת להיות על הידיים אני כמובן מאפשרת לה את מה שהיא צריכה לא מאיצה בה כאשר הזרים ניגשים בצורה עדינה ולא מתקרבים קרוב מידי או מנסים להרימה היא מאוד מחייכת ונראה שנהנית ושמחה בקשר איתם הבעיה היא בקרוב בעיקר באינטראקציה עם פעוטות בגילה או עד גיל שנתיים אפילו זה אותו דבר היא פוחדת שמתקרבים אליה אם ילד רץ מהר מתקרב מנסה לשחק איתה מנגד אם ילד יותר רך ועדין היא נענית בשמחה ומשחקת אבל קרוב אליי יש גם קושי ניכר בסביבה רועשת והמולה לוקח לה זמן להתקרב ולהיפתח ולהתחמם עד אז היא צמודה אליי יחד עם זאת מסתכלת סביב כאילו בוחנת ובודקת את הסביבה ,סקרנית לקורה מסביב מתעניינת ושמחה ממה שרואה ,אבל אם היא חווה בן אדם כדמות מפחידה או מאיימת היא בוכה ונצמדת אליי התייעצתי בנושא עם מספר גורמים אמרו לי הגיוני תקין שתפחד הכל בסדר מרגיש לי שמשהו לא בסדר מאחר ורואה הבדל ניכר בינה לפעוטות אחרים שמתרחקים מההורים יודעת שכל ילד הוא שונה ואני מקבלת את מי שהיא נותנת את כל הביטחון שיכולה לתת לה לא הודפת אותה כשנצמדת בטח לא דוחה אותה נותנת לה להתחמם בקצב שלה שתהיה מוכנה האם אני פועלת נכון ? האם יש צורך בטיפול יותר מעמיק לילדה פסיכולוג התפתחותי או משהו בסגנון לציין שגם בבית מחפשת את קרבתי וקרבת בעלי מעדיפה את האינטראקציה איתנו מאשר משחקים וצעצועים ,אם כי משחקת לבד לידנו כשאנחנו יושבים איתה תודה ,ליאן

הי ליאן, אני שומעת שסביבתך מאותתת לך שהכל בסדר ותקין,ונראה לי שאיפשהו גם את יודעת את זה. ביתך הקטנה מגיבה בצורה מאוד הגיונית לכל דבר..בודקת, נזהרת, מעדיפה גישה עדינה ורגישה, נבהלת מפעוטות שרצים אליה במהירות :) זה גם נשמע שאת נותנת לה את כל מה שהיא זקוקה לו ממך ולכן כל שנותר לך הוא להתמודד עם הפחדים והחששות שמשהו לא בסדר..ולהתרכז בלהנות איתה ובה ולהמשיך לתת לה את המענה האוהב הרגיש והמותאם שלך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום דוקטור ירדן אז ככה אני בן 16 מגיל קטן חשבתי שהמספר 3-5 מביאים מזל רע.. אני גם לא רוצה לפגוע באנשים לפעמים לוקח לי זמן להתלבט מה אני רוצה.. למשל חולצה שחורה או לבנה בסוף אני אבחר באחת .. אני גם לפעמים ממצמם( מיוזמתי..) או דופק על עץ נגד מזל רע ככה אמרו לי פעם.. לפעמים אני מפחד שיקרה משהו למישהו שאני מכיר..(במיוחד עכשיו שיש מלחמה בין רוסיה לאוקראינה ויש לי שם משפחה..) אני שולט בזה ומודע שכנראה זה לא יעזור אבל עדיין עושה בשביל רוגע כי סבתא שלי אמרה שלדפוק על עץ זה נגד משהו רע .. ולהתפלל זה גם טוב.. אני מתפלל שלא יקרה כלום לאף אחד שם והם יזכו לחיים ארוכים שלווים ואני חוזר על זה כמה פעמים.. זה אומר שיש לי ocd? איך זה נוצר? זה עובר? יש טיפול?

הי, חרדה ונטייה לטקסים וחזרתיות מאפיינים את המחלה,אבל כדי לקבל אבחנה, אתה צריך לגשת לפסיכיאטר. אתה מוזמן להקליד את המילה OCD פה במפתח, ויעלה הרבה מידע בנושא. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

18/04/2022 | 23:12 | מאת: גלה

שלום :) אז ככה אני בת 15 לפעמים אני מוצאת את עצמי עושה פעולות חוזרות.. או מיצמום שלא יקרה משהו רע..(זה הרוב קורה או שיש מלחמה,משהו רע..)זה מגיל קטן אני חושבת.. ולפעמים אני מדמיינת על הקריירה הייתי רוצה להיות או זמרת או רופאה.. ואיך אני מופיעה ואנשים אוהבים את זה.. או לוחמת (סבא שלי היה בגלל זה..) ואיך אני נלחמת זה לא נורמלי? תודה רבה!

היי, לא הבנתי את החלק הראשון של השאלה. תחזרי בבקשה, אבל לגבי הדימיון והפנטזיות לעתיד - זה לגמרי טבעי ונורמאלי :) לפנטז לחלום ולדמיין. זה אפילו סימן לבריאות נפשית. ירדן

18/04/2022 | 17:49 | מאת: אמא

שלום יש חי בת 3 וחצי התפתחות תקינה משתפת פעולה מדברת הכול חכמה אבא שלה צופה כל יום חמישי בסדרת טלוייזיה מוזרה קצת יש בתוכה הרבה מריבות וגם דמויות עם לבוש לא רגיל כאשר התחיל לצפות בה הייתה היא משחקת ליגו והיא פחדה ואמרה שהיא לא רוצה לצפות בזה ושזה מפחיד והתחילה לבכות מאז כל פעם שהוא רוצה לצפות בסדרה הזו אני לוקחת אותה לחדר אחר ומשחקות אבל היום היא הייתה צופה בטלוויזיה ובקשתי ממנה לשים סדרה אני התככונתי לסדרת בישול והיא חשבה שזו נסדרה שאבא צופה בה אז התחילה לבכות ולהגיד לי לא אמא אני מפחדת מהסדרה הזו ואתמול שמעה קולות בטלוייזיה היא שואלת אותי אבא צופה בסדרה? אז מה לעשות ואיך לתקן את החוויה השלילית שניא עברה אגב היא לא צפתה בה רק קצת ראתה דומיות שלה לא ראתה במשך זמן אני קצת לחוצה אשמח לכיוון חוץ מזה זה לא מפריע לה באיכות החיים היא מאוד חכמה ופעילה אשמח לעזרה

הי, מה שצריך לעשות הוא שני דברים. 1. לתת תוקף לחוויה שלה 2. הבטחה שזה לא יקרה יותר ושאת אחראית לזה. תוקף לחוויה שלה אומר לומר לה שהיא צודקת, שזה באמת לא נעים, ומפחיד ומבהיל וכיוב'. ולחזור על זה בכל פעם שמתעוררת בהלה או פחד. 2. מיד לאחר נתינת התוקף חשוב להבטיח לה שהיא לא תיראה יותר את התכנית הזו כי היא צודקת - היא מפחידה ולא מתאימה,ושאת מבטיחה לה שהיא לא תיחשף אליה יותר.מה שחשוב להדגיש לה הוא שאת אחראית על זה ושאת תשמרי עליה - ושימוש במילים האלה הוא חשוב. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

ילד בן 3 חכם שהולך לגן בבית לאחרונה מתנגד יותרכמו לשטוף את הידיים לא רוצה להתלבש רחצה לא צאת לא מקשיב שמדברים איתו זה יוצר הרבה קושי בשיתוף פעולה זה דורש הרבה שכנועים שלא תמיד עוזר מה אפשר לעשות כדאי ליצור שיתוף פעולה הקשבה תודה

הי זה בסה"כ נשמע אופייני לגיל 3. אני מציעה להכניס את הדברים הקריטיים למסגרת של כלילים שמחייבים את כל בני הבית - ולהקפיד עליהם באופן הזה - כלומר להזכיר כשזה לא נעשה או לפני שצריך לנהוג כך ולשבח כשכן (סידור משחקים בסוף היום, צחצוח שיניים, שטיפת ידיים לפני אוכל וכיוב'). למשל - "כולנו שוטפים ידיים לפני האוכל" ולהראות לו איך כולם נוהגים כך. כאשר משתף פעולה אז יש לשבח אותו ובאופן הזה לחזק את ההתנהגות הרצויה. לא הייתי נכנסת לשכנועים גדולים מידי - אלא מזכירה שאי אפשר לאכול לפני ששוטפים ידיים. אי אפשר להוציא עוד משחק לפני שמכניסים חזרה משחק אחר.. שימו לב שהתנהלות כזו שמכניסה סדר וארגון לתוך הבית, מחייבת גם אתכם ההורים להתארגנות אחרת ובעיקר עקבית. אבל אם מתמידים בזה, זה מאוד משתלם ומופנם בצורה טובה ומהירה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

היי הבת שלי בת 4.5 נמצאת בגן עירייה שנה שניה. מסרבת להיכנס לגן כשהגננת הקבועה איננה ויש במקומה גננת מחליפה( יש 3 גננות מחליפות). היא בוכה ונשארת מחובקת בזרועותיי למשך 2_3 דקות, נכנסת לגן לאחר חיבוק חזק עידוד שיהיה לה טוב בגן ושתהנה עם חבריה וכדו' בעיני הסייעות בגן לא מנוסות מספיק להתמודד עם מצבים כאלה. הם תמיד מעירות שקשה לה להיפרד ממני. אבל זה לא נכון בימים בהם הגננת הקבועה נמצאת היא נותנת לי חיבוק וביי אמא .נכנסת ממש בכיף. הגננת הקבועה יודעת להכיל אותה.רואה אותה וזה מה שגורם לה להרגיש בטוחה בקרבתה. אשמח לעצות ממך איך עליי להתנהג כדי לגרום לה להיכנס לגן בבטחה . גם שהגננת קבועה איננה תודה

התשובה מתחת

04/04/2022 | 09:58 | מאת: מיכל

היי הבת שלי בת 4.5 נמצאת בגן עירייה שנה שניה. מסרבת להיכנס לגן כשהגננת הקבועה איננה ויש במקומה גננת מחליפה( יש 3 גננות מחליפות). היא בוכה ונשארת מחובקת בזרועותיי למשך 2_3 דקות, נכנסת לגן לאחר חיבוק חזק עידוד שיהיה לה טוב בגן ושתהנה עם חבריה וכדו בעיני הסייעות בגן לא מנוסות מספיק להתמודד עם מצבים כאלה. הם תמיד מעירות שקשה לה להיפרד ממני. אבל זה לא נכון בימים בהם הגננת הקבועה נמצאת היא נותנת לי חיבוק וביי אמא .נכנסת ממש בכיף. הגננת הקבועה יודעת להכיל אותה.רואה אותה וזה מה שגורם לה להרגיש בטוחה בקרבתה. אשמח לעצות ממך איך עליי להתנהג כדי לגרום לה להיכנס לגן בבטחה . גם שהגננת קבועה איננה תודה

הי מיכל, זה נשמע שביתך יודעת היטב מה טוב לה ומתי מרגיש לה בטוח- ומתי פחות. זה בסה"כ דבר טוב. אני חושבת שכדאי לך לשוחח עם הגננת המובילה ולבקש ממנה סיוע בנושא הזה. הסיבה שאני מפנה אותך אליה היא כי לדעתי גם יתר הגננות צריכות להבין קצת יותר טוב את הצרכים של ביתך וכיצד להיות איתה באופן שירגיש לה בטוח ומותאם. כחלק משיתוף הפעולה תוכלי גם את לקבל כלים לסייע לביתך- בהתאם למה שיקבע בתכנית. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

02/04/2022 | 00:48 | מאת: מיכל

מחפשת עבור בני טיפול רגשי באזור רמת גן. כולל הדרכת הורים

את מוזמנת לכתוב כאן את המייל שלך ותוכלי לקבל המלצות לשם ישירות מגולשים.

01/04/2022 | 23:10 | מאת: שיר

שלום דוקטור.. פשוט אין לי למי לפנות.. אני שיר בת 15 אז ככה עד גיל 7 גדלתי עם אבא אבל הוא לא התעסק איתנו.. ותמיד שהוא הגיע הרגיש כמו משטר.. אמא שלי גם גדלה ללא אבא ועם אמא שלא כזה התייחסה אליה וגם הייתה מתוסכלת כנראה מהמצב עם אבא שלי (אני ככה חושבת)בקיצור אמא שלי גם לא התייחסה אליי לשני אחיי הגדולים היא התייחסה הם היו עם ציונים טוביםוכו.. ואני הכבשה השחורה "המכוערת ,הטיפשה, שמה שיצא ממני זה מקלפת תפוחי אדמה,ושאף אחד לא ירצה אותי,שאני לא יודעת להתלבש".... אבא שלי בגד באמא שלי (לא שזה מגיע לה..היא עשתה הכול בשבילו..והוא לא למה) עכשיו המצב אחר הוריי התגרשו..אמא שלי התחילה להתייחס אליי יותר יפה אבל בכול זאת לא משהו.. פעם שמעתי אותה מדברת עם חברה שלה והיא אמרה שהיא מרגישה יותר קרובה לאחיי הגדולים מאשר אליי.. ושאני לא יודעת לעשות כלום בקיצור ירדה עלי מאחורי הגב ולא בפנים כמו פעם.... ומתי שמתחילות בעיות כלכליות אני מתחילה להיות לא טובה ושאם אני רוצה ללכת לפנימייה..? היא קונה לי דברים אבל פעם היא אמרה לי שהיא קונה לי דברים רק בגלל שלה פעם לא קנו.. למה היא לא רגישה קרובה אליי? איך אפשר לדעת אם היא אוהבת אותי? איך אפשר לשנות? אין לי אחיות. ולצאת עם חברות לא מרשים לי ובגלל זה הקשר איתן הולך ומתפרק.. יש לי רק אחים זה לפעמים מעצבן כי אין לי למי לפנות,מישהו שיבין אותי רק בנים.. ולגבי אבא שלי אני לא יכולה לבטוח באף אחד אני מפחדת שזה יקרה גם לי.. מה לעשות? יש גברים שלא בוגדים? אני רוצה ללמוד ולהקים משפחה אבל באמת משפחה,אני פשוט מפחדת שהיא תתפרק או שמישהו יבגוד בי.. מה אפשר לעשות? תודה רבה!

הי שיר, האם פנית לגורם מקצועי לטיפול \יעוץ והכוונה? היועצת בבית הספר?פסיכולוגית?עטובדת סוציאלית? יש לך שאלות חשובות, כאבים ממשיים וצורך אמיתי בקשר עם אדם מבוגר אחד שיראה אותך כדי שיוכל לעבור איתך ביחד דרך כל אותם דברים שחווית כאבת ושתהית ועדיין.. מחכה לתשובה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/04/2022 | 16:56 | מאת: שיר

תודה על התשובה)פעם דיברתי עם היועצת עכשיו לא.. החליפו לנו אותה..

אני מציעה לך לגשת ליועצת החדשה ולומר לה שאת מעונינת בטיפול פסיכולוגי ושאת מבקשת ממנה עזרה להשיג את זה עבור עצמך. אני מניחה ומקווה שהיא תיצור קשר עם אימך ותסביר לה את הקשיים ואת הצורך הרב בטיפול, ואני מקווה שאפשר יהיה למצוא עבורך מרחב טיפולי בו תוכלי להעזר. אני מאוד מאוד מעודדת אותך לפעול כדי להשיג לעצמך את המרחב הזה, אני בטוחה שזה מאוד יועיל לך ויקל עלייך.

13/04/2022 | 17:53 | מאת: שיר

אוקיי תודה רבה! אנסה:) אבל אפשר להתקדם בחיים גם עם זה נכון?

שלום הילדה שלי נולדה עם גמישות יתר והיפוטוניה התחילה לזחול בשנה ו3 וללכת בגיל שנה ו9 אחרי פיזותרפיה והכל התפתחה יפה , יודעת כמה מילים באנגלית, את כל הצבעים באנגלית , ילדה חכמה מאוד וטובה, אך עקשנית ויודעת בידיוק מה היא רוצה ואיך, הגננת החדשה של בתי מגיל 3 ו3.4 לא מפסיקה להתלןנן עליה, זה התחיל בזה שהיא רוצה להחליט בגדים מסויימים שהיא רוצה ללבוש שזה גם בבית אבל בבית יש יותר מבחר, זה עבר בגן ועכשיו היא מתלוננת שיש חלק מהדברים שהיא לא מבינה למרות שרוב הדברים היא מאוד מבינה מה רוצים ממנה חוץ ממתי שהיא עצבנית או בוכה נורא קשה לה לפעמים להבין מה רוצים ממנה והיא יודעת את כל הסיפורים של החגים ולספור עד 14 ואת כל הצבעים והצורות היא יודעת ממזמן ובקיצור ילדה נבונה לאחרונה היא מתלוננת עליה שהיא לא ישנה צהריים ושהיא דורכת על ילדים ומעירה וצועקת, אחרי שבוע היא אמרה לי שהיא מרביצה בגן והדבר הזה שונה שנות אור מבבית, בבית היא ישנה עדיין צהריים והולכת יפה למיטה (בגן אצלינו בקיבוץ עדיען ישנים שנצ( בבית היא מממממש לא מרביצה , היא פעם אחת רק הביאה לי מכה קטנה עם היד שאנרתי לה לא על משהו , אבל חוץ מזה לא היה כלןפ והיא משחקת כל יןם עם החברים שלה בגן משחקים ועם אחיינים שלי אחד בגיל שלה ואחת בת 7 היינו סופש ושיחקה איתם יפה, למה קורה הסיטואציה הזאת? ומה ניתן לעשות יש להדגיש שכמה שהיא עקשנית היא ילדה מאוד טובה, ולאחרונה שכחתי לרשום התחילה לנגיד שכואב לה הרגל ופעם אחת בחזה ושהיא לא רוצה ללכת לגן שהיא צריכה ללכת לנוח במיטה שלה (כי אני הרבה פעמים אומרת לה שאם כואב לה משהו שתלך לישון ןזה יעבור לנ( ועוד לפני זה שהיא התחילה להגיד שכואב לה היא אמרה כל יום שהיא לא רוצה ללכת לגן לתקופה של חודש בערך אך זה עבר וכבר שבוע היא הולכת יפה לגן ושאני שואלת כל יום איך היא הייתה והם אומרים לי שלא הרביצה אבל היא מעירה ילדים אחרים וצעקה והמנהלת של הגן אצלינו באה להרגיע אותה והבנתי שהיא חיבקה אותה והיא הצליחה . הסייעת אמרה כי היא ראתה פרצוף אחר כנראה וששאלתי אותה לאחרונה אם היא אוהבת את ה2 סייעות שלה היא אומרת פתאום שלא ואת הגננת הילדה שלי מאוד אוהבת חעשות שטויות והרבה מהחברים שלה הם בנים אבל היא ילדה מאוד טובה עם כל זה שהיא גם עקשנית, איך אני מורידה לה קצת את ההעקשנות וגורמת לה לישון בגן כי זה שהיא לא ישנה בגן לדעתי עושה את כל הבעיות, לא יודעת למה היא כבר לאישנה שם לא קרה כמעט שהיא לא ישנה ובבית היא תמיד ישנה צהריים אני מרגישה גם שהיא צריכה את זה פעם אחרונה היא בכתה מאוד והיא אמרה שמשעמם לה וברור שמשעמם לה מעייפות אשמח לעצות מה לעשות הגננת שבועול לא אמרה לי מילה והיא אומרת שהיא צריכה שהפסיכולוגית של הגן צריכה אותה, אני חושבת היא מגזימה אני יותר מרגישה שהם לא מסוגלים להתמודד עם ילדה שהיא עקשנית ואוהבת להשתובב אולי הילדים בגן נהיו יותר שובבים ואז זה גרם גם לה לעלות בדרגה

הי סיון, תודה על הפירוט. להתרשמותי כל מה שצריך זה גננת אחת טובה, עם גישה טובה, והבנה טובה של הילדה שלך והכל יהיה בסדר. אני מאוד ממליצה על שיתוף פעולה בינכם ההורים עם הגננת והפסיכולוגית של הגן, שתוכל לתת הנחיות והכוונה מדויקת יותר לגננת באשר לצרכים הרגשיים של ביתך על מנת שתוכל להיות עבורה באופן מיטיב יותר. ביתך בסה"כ נשמעת לי כמו ילדה בריאה -מתוקה חיונית ושובבה -כמו כל ילד בגילה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

תןדה לך על תשובתך, מסכימה איתך ב100 האחוז , תשובתך פגעה בול בהרגשתי ואימי שמכירה אותה מאוד טוב והיא הייתה גננת בעצמה עם תארים לגילאי 5 פלוס, גם מאז שרשמתי לך הופיעו דברים כמו סייעת שדיברה בטון מזלזל לבת שלי והתעלמה ממנה כשהיא בכתה בזמן שלא נרדמה, ואני הרגשתי כמו תיאורך שיש פה גננת עם ניסיון של 14 שנה אך עם חוסר מוחלט של התמודדות בסיטואציות נורמטיביות שקורות בגן, שאם יש לה בגן ילדה קצת מעבר היא פשוט הולכת לאבוד ואז ישר פנינו למנהל החינוך כי כל הדברים האלה ממש הציפו אותנו ויום למחרת כבר הרגשתי בילדה שלי שמשהו בה שונה פתאום היה לה מילים חדשות באוצר המילים, פתאום הולכת וחוזרת לגן בשמחה, פתאום קצת יותר קשובה ועוד יותר שמחה ממה שאני מכירה אותה

מה שכן רציתי לשאול אותך שזה מה שמטריד אותי בשנה האחרונה שזה החמיר שכל מקום שאנחנו הולכים ממנו היא ישר צורחת ולא רוצה ללכת ממנו (מקומות שכמובן כיף לה בהם אני מניחה, אם אני סתם ילך איתה למרכול בקיבוץ היא תקנה ותלך מהגן היא גם לא הייתה רוצה ללכת תקופה אבל עבר לה) זה הגיוני שמכל מקום קשה ללכת ואם היא רוצה ללכת למקום כלשהו ואני לא מסכימה היא גם מתעצבנת בגדול על הרבה דברים שאני לא מסכימה היא ישר תתחיל לצרוח אבל כמובן בגבול מסויים היא לא תאבד את עצמה או תשכב על הרצפה ולא תרביץ אבל ישר מתעצבנת בוכה/מרימה את הכל זה הגיוני ההתנהגות הזאת? ומה ניתן לעשות עם זה?

??

12/03/2022 | 14:59 | מאת: התילדות

הנכדה שלי בת 13 וחצי אביה בנ המאומץ נפטר כשהיתה בגיל 6 שונאת את בית הספר חלשה מאוד בלימודים היתה ילדה מקסימה עם פוטנציאל שלא ממומש ,, בזמן האחרון יש לי הרגשה של התיילדות ואתמול מראה לי בובה שאמא שלה קנתה לה.. האמא טובה אבל פרימיטיבית בגיל 50 היום , מדברת במקומה ומפריעה לה להתפתח לא במודע ממש סכנה לעתיד ההתפתחות הנפשית

שלום לך, אני שומעת ממך המון דאגה, ביקורת ופחד... את יכולה בבקשה לנסח בבירור מה שאלתך, הן עבורי ואולי גם עבור עצמך. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

01/03/2022 | 16:16 | מאת: גלעד

הי יש לי ילד בן 6 האם להתקלח איתו יחד לפני השינה זה משהו שעלול לפגוע בו או בהתפתחות שלו באיזושהיא צורה?

הי, התשובה לשאלה הזו מבחינתי לפחות,תלויה בהרבה גורמים, אישיים וסביבתיים. יש ילדים שהפעולה הזו יכולה לבלבל אותם, לעורר באופן לא רצוי ויש ילדים שיחוו את זה באופן טבעי בדיוק כפי שאני בטוחה שכוונתך לכך במקור. אולי אפשר להתקלח יחד עם בגדי ים? תוך אמירה שלכל אחד אברים פרטיים וחשוב לכבד את הפרטיות זה של זו? מין פיתרון ביניים, מה דעתך? בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

03/03/2022 | 11:19 | מאת: גלעד

הי תודה על התשובה אני אנסה לפרט אנחנו גרושים. אמו של הילד טענה כי מקלחת עם הילד גורמת לו נזק רב לטעמי זה חלק מהכיף שלו לפני השינה כמובן שאין לי שום רצון לפגוע בו, ההפך הוא הנכון ולכן פניתי אלייך כדי לדעת האם משהו במקלחת איתו עלול לפגוע בו

26/02/2022 | 17:55 | מאת: מרינה

ילד בן 4 חורק שיניים בזמן משחק כאשר יותר מדי נרגש . התחיל לפני גיל 3. פניתי לרופא שיניים להתפתחות הילד לא קיבלתי תשובה. זה בלתי נסבל. האם זה בעיה פסיכולוגית/ פסיכיאטרית ? האם יש מה לעשות ? התפתחות הילד תקינה . תודה

הי מרינה, זה נשמע שהילד חורק שיניים במצבי מתח. כנראה שקיים אצלו מתח עודף שצריך לעזור לו לפרק. חישבי כיצד את פועלת בכיוון הזה. אני ממליצה לגשת לצורך כך לשיחת יעוץ אחת או שתיים עם פסיכולוג/ית ילדים, להבין יחד מהם גורמי המתח בחייו וכיצד ניתן לפעול כדי להקל עליו. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

18/02/2022 | 21:09 | מאת: עדן

היי.. יש לי ילדה בת 3 עם עיכוב שפתי שנמצאת בגן עירייה רגיל בגן הגננת טוענת שהיא לא חברותית לא מתקשרת עם ילדים רק מסתכלת עליהם מהצד או מתובדדת שהיא רוצה משו מהגננת היא לרןב בוכה או משתמשת בגסטות ולא מדברת בגן אולי מילה פה ושם הדבר המלחיץ זה הקטע החברתי היא לא יוזמת וגם אם מתווכים לה היא נמנעת מלשחק עם ילדים מה מומלץ לעשות היינו לפני שנה באיבחון ששלל כרגע אוטיזם כי יש לה אח אוטיסט לא ידעת אם לאבחן שוב בגלל הקטע החברתי אשמח לעצה תודה רבה..

הי, אני מציעה שתיגשי איתה בקדם לאבחון אצל קלינאית תקשורת (שמכירה גם את התחום של אוטיזם, יש כאלה שמתמחות בזה), ותמשיכי משם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/02/2022 | 21:33 | מאת: אן

בני בן 3 וחצי, מאז ומתמיד מדבר על עצמו בגוף שלישי. מדי פעם יכול להגיד "אחותי" במקום אחות של איתי, אבל זה נדיר מאוד. עד לפני מספר חודשים מעולם לא תיקנו אותו. חשבנו שזה יחלוף לבד ולא רצינו להציק. אבל זה לא חולף. האם עלינו לפנות לאבחון?

הי אן, אם זה רק העניין, אז זו שאלה מצוינת להפנות לקלינאית תקשורת ולדעתי היא גם תוכל לתת לכם הנחיה קטנה שתשנה את זה תוך זמן מאוד קצר - ממש כמו קסם. אז פשוט תתיעצו, אולי אפילו טלפונית יספיק,בטח פגישה אחת שלכם ההורים. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

05/02/2022 | 00:18 | מאת: בר

שלום רב , אני לא יודעת אם זה הפורום הנכון לייעוץ אבל אני אכתוב פה . דוד שלי בן 60 וכבר תקופה של כמעט שנה סובל מדיבור בשינה ותנועתיות , המלצנו לו ללכת לבדוק את זה והוא לא משוכנע והוא לא הולך לבדוק .אנחנו שנמצאים מסביבו מרגישים שהמצב שלו מדרדר הוא הגיע למצב להרים אבן כבדה שהייתה על השולחן ליד המיטה ולזרוק אותה לקיר.אתמול זה הייה ממש מפחיד , הוא הייה ישן על הספה התחיל לדבר מתוך שינה ופתאום הוא קם מהספה ורצה להעיף את השולחן ( כל זה בעודו ישן )עד שאמרנו את שמו כמה פעמים והוא התעורר . הוא ממש מסרב להיבדק ואנחנו לא יודעים מה לעשות , אנחנו מפחדים שחלילה יגיע למצב לפגוע בעצמו או באנשים סביבו . תודה מראש

הי בר, אני מציעה לכם להתייעץ עם רופא המשפחה שלו, לדבר איתו ולהסביר לו את מה שקורה ולקבל ממנו הנחיות ברורות של מה ואיך צריך לפעול במצב כזה כדי שאתם תדעו מה הפעולות שיש לנקוט בהן(לאן בדיוק צריך לפנות, איפה יש להיבדק וכיוב'). כדאי גם לבקש מהרופא להרים לו טלפון ולשוחח איתו או אפילו שמישהו מכם יגש איתו לרופא המשפחה רק כדי לדבר על העניין. כיתבי לי איך זה הולך ונמשיך משם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

03/02/2022 | 08:07 | מאת: רינה

היי הילד שלי בן 9 וכל הזמן נגעל מהקקי שלו הוא רוצה שאנחנו ננגב לו הוא כבר גדל וזה מציק לנו. הוא טוען שהוא נגעל ומרגיש רוצה להקיא. לפעמים אני מכריחה אותו וזה עובד אבל שוב פעם זה חוזר על עצמו ומתעקש שננגב לו. איך פותרים את הבעיה הזאת?

הי רינה, לצערי תיאור המצב הנקודתי הזה לא מספיק בשביל שאוכל לייעץ. לא ברור אם זה קרה פתאום או אם בעבר כן ניגב את צרכיו. האם קיימים קשיים התנהגותיים נוספים? חרדות? מציעה שתיגשו ליעוץ מקצועי. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

25/01/2022 | 22:48 | מאת: נויה

הבן שלי בן 2.6, התחיל לגמגם באופן פתאומי. כל יום מחמיר עוד יותר ומתווספים עוד מילים שבהם ״נתקע״ א א א אדם, י י י ינשוף, אאא אמא וכ׳ו. אלה הם מילים שעד שבוע שעבר היה אומר באופן מלא ותקין. הוא כעת מגמגם ברמה שכל הסביבה שמה לב. כל יום נהיה יותר גרוע באופן מורגש. הוא בעצמו מתחיל להיות מתוסכל ועבר רק שבוע מאז שהתחיל עם הגמגום. סיפרנו סיפור שהוא מכיר כבר ולא הצליח להגיד ״צפרדע״ כמו כל הפעמים שבהם אמר את המילה ותפס את הפה שלו אמר אאא והעביר דף. לציין שהוא מתאמץ וממצמץ בעיניים בזמן גמגום. סבא שלו מגמגם. אחותו הגדולה מדברת שוטף בלי בעיה. מה יכולה להיות הסיבה לגמגום הפתאומי הזה? קבעתי תור לקלינאית תקשורת אבל בנתיים אני מודאגת . אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולהכוונה.

הי, מניסיוני גמגום מתחיל כאשר ילדים הם יותר מתוחים, לחוצים, כשקרה או קורה משהו שהקשה או מקשה עליהם ביום יום. לפעמים זה אפילו יכול להיות אירוע בודד מלחיץ או מפחיד במיוחד שמעורר את זה. מכיוון שאת מתארת תמונת מצב מאוד מצומצמת אני מציעה לך לבחון היטב את גורמי המתח האפשריים בחייו ולפעול בהתאם כדי להקל עליו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

25/01/2022 | 13:23 | מאת: לי

הבן שלי בן 14 בכור מבין שני בנים ,סובל מתסמונת טורט קשב וריכוז ו אוסידי ,בנוסף לכל הלקויות האלו מתאפיין בחוסר בגרות נפשית בולט מאוד יחסית לחבריו ,הילד מתנהג כמו ילד בן 10 לדעתי ,אבל עם חברים הוא יחסית מתאים את עצמו ,אבל בהית ובסיטואציות יום יומיות ממש ילדותי ,חברים שלו כבר חצי בחורים והוא ממש ילדותי וגם חזותית נראה קטן מהם מה אומר הפסיכולוגיה על התפתחות הבגרות הנפשית?אני די דורגת גם בפן הזה ..תודה

הי, נשמע שחייו של בנך מאוד לא קלים. גם חיי נער נורמטיבי אינם קלים..על הצורך להיות מותאם, להתאים, לגבש זהות, להיות מקובל, לפתח קשרים עם בנות ולמצוא קבוצת שייכות ועוד ועוד - ועל אחת כמה וכמה כשסובלים מכ"כ הרבה בעיות שיכולות להפריע בדיוק במשימות ההתפתחויתיות העומדות בפני בני נוער. יתכן שזו הסיבה שבבית הוא מרשה לעצמו להפגין יותר רגש גולמי, להיות יותר ילדי ולפרוק...בחוץ הוא מתארגן ומנסה להיות מאופק ומוחזק ובבית זה מתפרץ. נסי להיות סבלנית ולהכיל את זה, וכדאי מאוד שיוכל להיות מטופל כדי להתמודד עם כל מה שעומד בפניו ברמה היום יומי. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום, אני התגרשתי לפניי כשנתים . ילד בן 8 ילדה בת 6 וילד בן שלוש. כיום נמצאת בזוגיות פרק ב' וכך גם אב ילדיי. אני המשמורנית כך שילדיי ובן זוגי ואנוכי מבלים הרבה יחד. שאלתי, לבת שלי בת 6 מפריע שבן זוגי מגיע ושאנו אומרים שלום בחיבוק או אפילו סתם מתחבקים ומחזיקים יד. היא נכנסת בנינו. אמרה לי שלא אוהבת שאנו עושים זאת. מה עליי לעשות ?

הי, אני אענה לך קונקרטית ולאחר מכן מהותית. לדעתי יש להתחשב בה ולא להפגין חיבה יתירה כזו מולה - עד אשר - וכאן מגיע החלק המהותי, תצליחי להבין ממנה מה באמת מפריע לה. האם היא בקשר הולם עם אביה? האם עדיין מקווה וחולמת שתחזרו? האם הקשר שלה עם בן זוגך החדש חיובי? האם הקשר שלה איתך מספיק קרוב וחם? צריך לבדוק מה האקט הזה בינכם "מגרה" אצלה, ולפעול כדי לעזור לה ברמה המהותית. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

23/01/2022 | 02:29 | מאת: סבתיקה

מה לעשות במקרה שנכדתי בת ה10 מסרבת לשוב לביה״ס, סבה נפטר מהמחלה לאחרונה, מסכימה ללכת לבלט יום יום כי שם הקבוצה קטנה ונבדקים יום יום.. האם להכריח? למרות בכי ומתחים אפשריים?

שלום סבתא, צריך לעזור לה לחזור לפעילויות ולמשימות ההתפתחותיות שלה אשר ללא ספר כוללות הליכה לבית הספר.איך עושים את זה? אולי כדאי שההורים יעזרו במספר שיחות עם פסיכולוג/ית קלינית של ילדים כדי לעזור לה. לא להכריח...לעזור דרך הבנה מעמיקה יותר של מה מפריע לה ולמה היא זקוקה כרגע. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

עד כמה השפעתי על המקום הבטוח שלו האם בשל כך הוא עשוי להיות ילד מרצה?

אנא הקפץ שאלתך הקודמת, לא ברור לי למה אתה מתכוון. תודה

17/01/2022 | 11:51 | מאת: דני

יובל הוא ילד חיובי ושמח בן שנתיים. כשהוא נמצא אצלנו כנכד או אצל הוריו . הדרישה לשחק איתו או להתיחס אליו לא מפסיקה לרגע .הוא ממש דורש תשומי . ואנחנו כרגע מספקים את הדרישה (גם רוצים ואוהבים). אנחנו משחקים איתו מדברים איתו מספרים סיפורים . אבל הבעיה שזה מתיש ונראה קצת מוגזם. הייתי מצפה שידע גם להעסיק את עצמו לבד לפחות לפרק זמן כלשהו.אפילו 10 דקות. מה עושים איך מתנהלים נכון ? הרבה תודה דני הסבא

17/01/2022 | 14:24 | מאת: דני

רציתי להוסיף , שאם מדברים לא אליו או עושים משהו שאינו איתו אז הוא מתחיל לזרוק חפצים למשוך תשומי. או ניגש אליך ומחבק חזק או קורא לך סבא סבא וכדומה. זה קורה גם עם ההורים

הי סבא, אולי שכחת אבל ילדים בגיל הזה לא ממש מעסיקים את עצמם לזמן ממושך מידי. יכול להיות שכדאי שתפגשו אותו לפרקי זמן קצרים יותר שיאפשרו לכם באמת להנות מהצורך שלו בתשומת ליבכם ומהזמן איתו. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

12/01/2022 | 10:42 | מאת: הדס

שלום, ילדה בכיתה א' חכמה, חברותית ונעימה עם טיקים המחנכת מעבירה את הילדה כמעט כל שבועיים עקב פיטפוט בשיעור ומצד שני, המעברים לא עושים לה טוב :( התלמידים ישובים בשולחנות עגולים, בקבוצות. אתמול המורה העבירה אותה לשבת ליד בן בשולחן אחד ( זוג) ז"א שכולם בקבוצות והילדה לא! אני רואה את זה כפוגע ולא מחנך להפך, המעבר ליד בן לא מפריע אלא שכולם בתוך קבוצה והיא לא:( האם כדאי לי לשוחח על כך עם המורה? לאחרונה התגברו לה טיקים קוליים ולדעתי היא מנסה לשוחח עם מי שיושב לידה על מנת להסתיר את הקולות מה לדעתך אני צריכה לעשות? אמא אוהבת ודואגת💗

שלום רב, בואי נעבור מהעיקר לתפל יותר...למרות שאמא אוהבת ודואגת לפעמים חווה הכל כמשמעותי באותה המידה, וזה בעצם לא המצב.. א. האם הילדה מטופלת עקב הטיקים? הטיקים יכולים להעיד על התגברות קשיים רגשיים, אולי מתח ולחץ והכי חשוב שהיא תוכל להיות מטופלת. ב. האם המורה ערה למצבה? אם לא,אני מציעה לך בחום לדבר עם המורה ולהסביר לה את מצבה של ביתך. להסביר אולי את הניסיונות שלה להסתיר את הטיקים על ידי דיבור ואולי ביחד עם היועצת, להגיע ביחד לפיתרון שיסייע לביתך ברמה העמוקה יותר בתוך המרחב הכיתתי. ג. האם שאלת את ביתך אם מפריע לה לשבת בזוג? אולי זה בכלל לא מפריע לה, אולי אפילו מיטיב איתה, לכי תדעי..אז בררי זאת והיי מוכנה לשמוע את תשובתה שלה ולא את זו שאת בטוחה בה. את מוזמנת לכתוב שוב. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

10/01/2022 | 09:41 | מאת: אמא למתבגרת

שלון, אני אמא לילדה בת 17 שהתחילה לפני שנה ןחצי טיפול פרטי פעם בשבוע עקב ובמטרה להפסיק הפרעת אכילה יחסית קלה, פעם בחודש חודשיים הייתה מקיאה. לאחר כחודשיים הפסיקה גם את זה וכבר שנה פלוס ללא הפרעת אכילה . אך הפסיכולוגית שלה לא מאפשרת לנו להפסיק לה את הטיפולים או אפילו להוריד תדירות כי לדבריה הילדה חרדתית ויש על מה לעבוד. הילדה אכן חרדתית מלידה וזה לא הולך להשתנות וכמובן יש תמיד על מה לעבוד בגיל הנתבגרות במיוחד. אבל כל פעם שעולה נושא להוריד תדירות המפגשים היא טוענת שנעשה נזק לילדה . מה עלינו לעשות?

שלום לך, את שואלת שאלה לכאורה פשוטה אבל היא מאוד מורכבת בעצם ואת התשובה תוכלי למצוא רק לאחר בירור וחקירה עם עצמך, עם ביתך וגם כמובן עם המטפלת. אז ברשותך אני אשאל אותך מספר שאלות ואחרי שתעני, אנסה לשקף לך מה אני שומעת ואולי את דעתי. להלן השאלות.. מדוע את רוצה לסיים את הטיפול- אנאפרטי ומני את סיבותייך. האם ביתך מעונינת להמשיך בטיפול. האם את סומכת על התרשמות המטפלת שלה בעניין המשך טיפול ובכלל.... האם קיים קושי ממשי קונקרטי להמשיך את הטיפול. מה הסיבות בעד להמשיך ומה הסיבות נגד. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

21/01/2022 | 10:27 | מאת: אמא למתבגרת

תודה על המענה. הבת התנתקה מאיתנו ההורים יותר ויותר מאז הטיפול וכבר לא משתפת אותנו בכלום. הפסיכולוגית גם לא מעדכנת אותנו.ואפילו שיחה טלפונית איתה כמעט לא ניתן לקבוע . כעת התעקשתי להגיע אליה לעדכון במקום המפגש עם הבת שלי פעם שנייה בשנה. כל מפגש עולה לנו 400₪ שמקשה עלינו כלכלית. הבת לדבריה זקוקה כעת למפגשים האלה מאוד ויותר מהרגיל. אבל כאמור לא ברורה לי הסיבה. הבת הפכה יותר חרדתית או יותר מבטאה את החרדות שלה מבעבר. משהו שם לא נראה לי ואני ככה לא יכולה לסמוך על הפסיכולוגית. אנחנו ההורים באפילה מוחלטת. ופשוט מזרימים כסף.

ומה עמדת ביתך? כיצה היא חשה ביחס לטיפול, למטפלת, לתועלתו? האם היתה רוצה להמשיך? מה עמדתה ביחס למעורבות כלשהי שלכם בתוך הטיפול. חשוב שיתנהל שיח גם מול ביתך בנושא.

שלום הבן שלי עם הפרעת כשב וריכוז חוץ מה אין לו כלום ילד חכם מדבר יפה ובוגר הילד בן 5 עוד מעט הוא מרביץ לעצמו ואני ממש דואגת זה לא נראה טוב אני לא יודעת אם זה צומי כי יש לו אחות קטנה שנולדה

הי ורד, אם הוא מכה את עצמו זה כנראה אומר שהוא מתוסכל, במצוקה ולא מצליח לקבל מבחוץ וממך את העזרה והתמיכה לה הוא זקוק. אני מציעה לך כבר עכשיו, כשמספיק מוקדם, לגשת לתהליך של הדרכה הורית קבועה. אם הבן שלך באמת סובל מקשיי קשב וריכוז, ונולדה לו אחות חדשה ,אירוע שבוודאי בהרגשתו משנה את עולמו מן הקצה לקצה, הוא יצטרך תמיכה ספציפית מתמשכת וייחודית. לצערי על גבי הפורום הזה לא אוכל באמת לתת לך את שאת זקוקה לו. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

30/12/2021 | 09:04 | מאת: גילה

שלום, בת בת 1.4 הקטנה מבין 4 אחים(אחיה הגדולים מתבגרים), מקבלת ונותנת המון אהבה. מאז ומתמיד אין לה בעיה עם זרים, ובחודשים האחרונים נגשת לזרים ומחבקת אותם. הורים של ילדים בגן, אנשים בקופ"ח, שכנים וכו'. כיצד ניתן להסביר בגיל כזה שחיבוקים נותנים רק לאנשים שמכירים?

היי זו השאלה הכי חמודה שנתקלתי בה אי פעם, שאלה מחבקת :) איך אומרים - זה יעבור לה....בגיל הזה לא הייתי טורחת בכלל להתעסק עם זה אלא מבינה את זה כביטוי של כל האהבה בתוכה גדלה ועטופה. הרי ממילא את שם איתה, שומרת ומשגיחה...לא יאונה לה כל רע, וזה מה שחשוב. אם את בכל זאת נבוכה מזה ורוצה לעשות התערבות - שחקי איתה עם בובות קטנות, פליימוביל אולי, ובעזרתם העבירי מסרים- את אבא אמא אח אחות מחבקים, לאנשים ברחוב אומרים "שלום מה שלומך"..וכיוב'. כלומר להעביר את המסר בצורה משחקית. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

26/12/2021 | 00:15 | מאת: מירה

הבן שלי הוא בן 3 שנים. עדיין בבית ולא הולך לגן השנה. בימים האחרונים התנהגות נוראית. הוא אומר "לא" על כל דבר, למשל בוא נצחצח שיניים- לאאא בוא לישון- לאאא מתרוצץ בבית וזורק למשל לחם על הריצפה, מעיף שקית אשפה ומפזר אותה, לוקח סכו"ם ושם על הריצפה...זורק מגבות נייר על הריצפה, והורח וצוחק על כל דבר כזה.. משכיבים אותו לישון והוא קם יחף ומתרוצץ בבית, מסרב להיכנס למיטה.. מדי פעם ניגש אלינו ומרביץ לנו...מושך בשערות... לציין שבחוץ הוא רגוע ומטייל כרגיל, כמו כולם...ורק בבית הוא ככה.. כמו כן זה לא כל הזמן....הוא משחק עם מכוניות, ואנחנו משחקים איתו משחקי חשיבה...והוא יכול להיות מרוכז, ואז פתאום הכל משצנה והוא הופך לילד שונה לגמרי... איך מתמודדים עם זה?

הי מירה, תשמעי, את מתארת מצב שיכול לנבוע מכ"כ הרבה גורמים - חלקם טבעיים התפתחותיים (גיל שמעורר יותר צורך להתמרד, לבחון גבולות ודרך זה להבין את העולם). גורמים אחרים אפשריים, גם יותר "נורמאליים" יכולים להיות שיעמום, צורך בגירוי שלא מצליח לקבל בבית, צורך בפריקת אנרגיה שאולי לא מתאפשרת לו בסביבתו, צרכים חברתיים לא מסופקים ועוד. לבסוף ייתכן שמדובר בגורמים שקשורים בקשר שלו איתכם ההורים-אולי קושי שלכם להכיל אותו,להציב גבולות תואמים. אולי מגיב למשהו שמתרחש בבית...אין ספור סיבות יכולות להיות :) וברגע שמבינים מה הסיבה אפשר גם לפעול באופן יותר מדויק ומותאם עבורו. מציעה לגשת למספר פגישות יעוץ והכוונה הורית עם פסיכולוג/ית קלינית של ילדים. תוכלו לחשוב יחד על ילדכם ומשפחתכם ולהבין איזה סוג של נוכחות הורית תיטיב עימו ומהם צרכיו הנוכחיים באופן יותר ברור. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

בני בן 7.5 אוהב לסתכל בסרטונים ביוטיוב ואתמול סיפר לי שהוא אוהב להסתכל בסרטונים עם בנות (הסרטונים אינם תוכן פורנוגרפי אבל אין ספק שהוא קטן עדיין בשבילם ) ומתגרה מזה (כמו שהוא אומר ״הבולבול שלי גודל ״) אז רציתי לשאול איך נכון לגשת לזה כדי שלא יסתגר האם בסדר שהוא כבר בגיל כו רך מתגרה מזה

שלום רב, יש לפעול ככל האפשר על מנת למנוע ממנו גישה לתכנים ה"לא פורנוגרפיים" ובהחלט לא תואמים הללו. אולי לאפשר לו צפייה ביוטיוב המיועד לילדים, התקנת תכנות סינון באינטרנט ובאופן כללי גישה למחשב כשאתם ההורים קרובים, משגיחים וערים למתרחש. חשיפה לתכנים לא תואמים עלול ליצור עוררות מינית שלא צריכה להתקיים באופן הזה בגיל זה ולכן מדובר במצב שאינו בריא עבורו. אין צורך להתייחס לעניין באופן מיוחד מעבר לכך מולו. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

10/12/2021 | 19:18 | מאת: בת חמש משתטחת על הרצפה

שלום, בת חמש שחוזרת מהגן או מחוג לדוגמה, ההורים מבקשים ממנה שתלך למקלחת לשטוף ידיים / להחליף בגדים, היא לא מקשיבה ומשתטחת על הרצפה, בהתייעצות עם פסיכולוגית לפשר התנהגות זו, נאמר לנו שהילדה מוצפת, ובגיל הזה אין לצפות ממנה שתעשה את הפעולות האלו לבד, אלא ההורים צריכים לעזור, האם בגיל חמש אכן הילדה צריכה שנעזור לה? שהיא רוצה, עושה את זה באופן עצמאי לבד. תודה

שלום רב, אני מציעה שאם כבר פניתם לפסיכולוג, הקדשתם מזמנכם לספר לו את כל ה"סיפור" שלכם ושילמתם ממיטב כספכם - שגם תנסו לקבל את ההנחייה וההכוונה שלו. לי זה נשמע מאוד מאוד נכון מה שהוא אמר. אני מצטרפת לדבריו ומעודדת אתכם בחום לסמוך עליו. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

07/12/2021 | 10:28 | מאת: אחת

בת שנה ו10 חודשים. איתי בבית לא הולכת למסגרת.בית חם ואוהב. יש לה אח בן 7. כל הזמן מתפשטת ומורידה בגדים. במיוחד חולצה. החלפתי לה ל100% כותנה כי חשבתי שאולי היא אלרגית כי אני בעצמי אלרגית ולא סובלת כל בגד ועדיין אותו דבר. משחקת בפופיק כל הזמן במיוחד אם היא עייפה גם מוצצת אצבע. עם האח שלה לא חוויתי כאלו דברים. אני לא מצליחה להבין למה היא מתפשטת. כל הזמן אני מחבקת ומכילה ומרדימה אתה בעצמי (לא נרדמת לבד). היא עדיין יונקת גם. חוץ מזה היא תינוקת מאושרת, חייכנת מאוד, חברתית ורגועה. אשמח להסבר ועזרה תודה רבה

הי, ייתכן וקיימת איזושהי רגישות חושית קטנה, אפשר להתייעץ עם מרפאה בעיסוק. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום בני בן ה7 אובחן עם odd ע"י פסיכאטרית, הוא כועס על כל דבר התקפי זעם קשים קשה מאוד בבית השאלה היא כזו, הפסיכיאטרית אמרה שלהתחיל עם פסיכולוג ואני חושבת שצריך תרופה האם אפשר לטפל בזה ללא תרופה?

שלום לך, אם זו האבחנה של הפסיכיאטרית אני מתארת לעצמי שקיימים קשיים משמעותיים בקבלת סמכות הורית, גבולות וביכולת שלכם ההורים להכיל את המצבים המנטאליים והרגשיים השונים של ילדכם. מניסיוני, השינויים העיקריים שצריכים להתרחש הם בבית ובהחזקה ההורית. לכן אני מצטרפת להמלצתה וממליצה לכם לפנות לפסיכולוג/ית קלינית של ילדים ולהצטרף בעצמכם להדרכה הורית אינטנסיבית. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

ממליץ על סדרת סרטונים שעזרה לנו עם הילד שלנו שסבל מodd מאובחן. יישמנו את כל מה שאלישבע הדריכה אותנו בסרטונים והכל עבר כלא היה . https://bkalut.co.il/odd/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA%20-%20ODD.php

27/11/2021 | 23:16 | מאת: נעמי

היי דוקטור שהייתי קטנה פחדתי מחושך הייתי פשוט קופאת בתנועה אחת ולא זזה ואם הייתי הולכת לשירותים הייתי מהר שופכת מים הולכת למיטה כיאילו מישהו רודף אחריי... בגיל 12-13 קצת הזנחתי את עצמי הייתי מדוכאת בגלל כול מיני דברים אבל ברוך ה' טפו טפו עבר קראתי על סכיזופרניה זה זה?

ממש לא...!

17/11/2021 | 10:11 | מאת: גל

היי דוקטור שמעתי את אמא שלי מדברת בטלפון עם אחותה היא אמרה עליי שאני מבולגת ולא תמיד מבשלת וואו והיום לפני שיצאתי מהבית היא אמרה לי למה את כזאת? קיללה אותי... היא לא ממש מרגישה טוב אולי בגלל זה? זו אשמתי? כי היא אף פעם לא הסבירה לי הראתה לי שהייתי קטנה מה לעשות? תודה על התיחסותיך 🙂

הי, כפי שאמרתי לך בעבר..טיפול טיפול טיפול :) מגיע לך.

15/11/2021 | 20:10 | מאת: דנה

היי, אשמח לייעוץ שלך. יש לי תינוק בן 4 חודשים. הוא ילד ראשון לכן לא יודעת איך לפרש את התופעה הזאת. מגיל חודשיים ועד היום הילד מכאיב לעצמו שזה מתבטא במשיכה של האוזניים והעיניים,צובט ושורט את עצמו ואותי. מושך לעצמו בשיער. האם זה מראה על ילד עצבני ולא רגוע? האם זה משהו חולף ואפייני לתינוקות. חסרת אונים ולעיתים אף דואגת. תודה רבה.

הי דנה, כמה חבל שאין ספר הפעלה לאימהות חדשות :) אני מציעה לך בחום להתייעץ ולהעזר בסביבתך כמה שיותר...לא צריך להיזאר לבד עם שאלות ותהיות וזו לא בושה לא לדעת...באמא, אחות, שכנה, חברה...לשמוע ולהעזר באימהות "ותיקות", זה תמיד מסייע. לגבי מה שאת מתארת, בגילאים האלה ההסתכלות שלך צריכה להיות דרך פריזמה אחת בלבד - לא מה זה אומר עליו, לא האם זה מוזר וכו', אלא מה הצורך של התינוק שלי. אז תתחילי לחקור כמו בלשית..האם הוא עושה את הדבר הזה כשעייף? - אז הצורך שלו הוא שינה/הרדמה . האם עושה זאת כשמתוסכל? אז הצורך הוא שתכילי ותרגיעי אותו. האם עושה זאת כשרעב? וכן הלאה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

בן שנתיים וחצי מדבר הולך לגן פרטי שנה שניה בגן משחק בחצר ולא חושש מהילדים בגן שעשועים שמכיר אותו חושש מהילדים גדולים ואפילו תינוקות מה ניתן לעשות כדאי שירגיש חופשי בגן ללא חשש תודה

הי עדי, קודם כל זה בסה"כ טבעי שירגיש בנוח ובטוח בסביבה מוכרת שזה בעיקר אומר ילדים שמכיר, לעומת סביבה שאינו מכיר. שנית, הייתי מציעה לך פשוט להיות יותר קרובה אליו בגן המשחקים (לא האמא שיושבת רחוק על הספסל, וכולנו חוטאות בזה). הביטחון שירגיש כתוצאה מקירבתך ולפעמים התיווך העדין(!) שלך במידת הצורך, יוכל להיות יותר מופנם אצלו ומוכלל לסיטואציה הזו בהמשך. פיתרון פשוט אבל מאוד עוצמתי. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

11/11/2021 | 08:53 | מאת: נועה

היי הכלבה שלי מתה ראיתי אותה איך היא גוססת וזה הזוי היא הייתה לפני כמה שעות הכול היה טוב ופתאום... מה אפשר לעשות? זה כואב

זה באמת כואב..את צודקת. איך אפשר להרגיש כאב בלי להרגיש שעומדים להתפרק? תחפשי את הנוכחות של מישהו שאיכפת לו/לה ממך, שאת מרגישה איתם ביטחון. גם אני שולחת חיבוק...

16/11/2021 | 20:24 | מאת: נועה

אוקיי תודה רבה⁦❤️⁩

09/11/2021 | 21:22 | מאת: נונהג

היי..בני בן ה5 תמיד הלך לישון בחושך.כך התרגלתי אותו.לאחרונה הוא אומר לי שהוא לא אוהב את הלילה, שיש רוחות רפאים., מרטיב במיטה ומתעורר מספר פעמים.האם לאחר שהיא גם לחושך להתחיל לשים לו אור? ואיך להתמודד עם זה? האם זה משהו נקודתי או חרדה ממש

שלום, מציעה לפעול כפי שמבקש, אם הוא רוצה אור תקופה, אז שיהיה אור..אפשר גם להציע מנורת לילה עם אור יותר עדין. לגבי שאלתך - תצטרכי לברר את הסוגיה האם זה נקודתי או חרדה ממש. מרחוק אין לי איך לדעת...התבונני בו, שימי לב אם יש שינויים נוספים בהתנהלותו, את יכולה לדבר עם הגננת, וגם להיות יותר קשובה למה עובר מבין השורות בשיחות איתו. מעבר לכך, בגיל 5 לא נדיר לפתח פחדים מהחושך, אפילו די שכיח, אבל לא הייתי מוותרת גם על הבירור הנוסף. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

07/11/2021 | 22:24 | מאת: אנסטסיה

שלום, אנשים אומרים לי שאני יפה אני לא תמיד מאמינה בזה.... יש לי כמו אובססיה שהכול צריך להיות מושלם ואני רואה יותר חסרונות אצלי... וגם חשוב לי שאהיה פופולרית אצל הבנים והבנות אני בת 16 אם זה משנה... אשמח לתשובה תודה)

היי, לא הבנתי את השאלה אנסטסטיה..אבל נחמד שאת משתפת בהרהורייך ..:) שהם אגב מאוד מובנים ומאפיינים את רוב בני גילך - מי אני, מה אני, כמה אני שווה, כמה אני מקובל..וכו' בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

17/11/2021 | 10:12 | מאת: אנסטסיה

את הביטחון העצמי?

05/11/2021 | 23:10 | מאת: גל

שלום דוקטור הייתי בת 12 שטויות של ילדים מישהו אהב אותי אני לא אותו אחר כך אמרתי כן ואז נפרדתי ממנו ואז אמרתי בוא נחזור הוא רצה ואחר כך הוא סיפר שהוא לא רצה... זה פגע בי זה קצת טיפשי אבל שנתיים חשבתי על זה מהבושה או לא יודעת... האם זה פתטי? זה ישאיר לי כתם של נואשת? או זה סתם משהו ילדותי ? כי כולם הכירו אותי בתור אחת שלא ידחו אותה זה שטויות מצד אחד כי בני 12 עכשיו כמעט אני מסיימת בית ספר יכול להיות שזה תוקע לי משהו בחיים? מה אפשר לעשות?! תודה!🙈🤔🙃😅

היי, את מתארת משהו שכל אחד חווה בשלב כזה או אחר. זה בפני עצמו חסר השפעה ממשית על המשך חייך. יתכן שדברים אחרים "תוקעים אותך" אבל זה בפני עצמו כאמור - לא. בברכה, רדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

30/10/2021 | 00:25 | מאת: האם זה

שלום רב מה זה תסביך אב/אם זה באמת משפיע על כולם? יש דרך להימנע?

היי, הכוונה היא בד"כ לכך שנשים או גברים מסוימים נוטים להימשך פעם אחר פעם ליחסים מורכבים עם דמות אב, בדרך כלל לגברים מבוגרים יותר, או בעלי השפעה וכוח חזקים יותר. אפשר לעבד את זה בתוך טיפול. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

30/10/2021 | 00:03 | מאת: נועם

היי האם שאני שומע מוזיקה ומתחיל לדמיין סיפור בראש זה נורמלי חחחח? תודה!

הי, אם אתה עושה את זה, זה כנראה נורמאלי :) ומי מגדיר מה זה נורמאלי? מציעה שהכיף וההנאה שלך יהיו המדד לפעולה הזו שלך. אז כיף לך..? כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

29/10/2021 | 23:58 | מאת: אגם

שלום דוקטור, אבא שלי לא אכפת לו מאיתנו מאמא שלי שהייתי קטנה לא קיבלתי הרבה חום עכשיו זה משתנה עכשיו טפו טפו יותר טוב... אני מפחדת שאני אגדל יותר תהיה לי בעיה נפשית(אומרים שילד שגדל ללא אבא,חום ,אהבה ,משפחתיות יהיה אבוד) לפעמים אני סתם מחייכת שיעזבו אותי מחשבות על העבר צצות לי אני מנסה בראש לתרץ למה זה ככה לפעמים אני מרוגזת בלי סיבה אני רוצה לחיות חיים נורמליים ללמוד,לעבוד,חברים, משפחה איך אוכל לעשות את זה? מה אני יכולה לעשות? אודה לך))

הי אגם, כפי שנדמה לי שעניתי לך בעבר, הדרך הכי טובה לעבד את הכאבים הללו, היא בתוך טיפול. המטפלים המומלים הם פסיכולוג/ית קליני, מטפל/ת באמנות מנוסה בעלת תואר שני בלבד או עובד סוציאלי קליני מנוסה. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

29/10/2021 | 22:35 | מאת: איתמר

היי דוקטור, אני בן 19(לפני גיוס) לפני בערך 4 חודשים חזרתי עם חבר מירושלים,ויש לנו משחק כזה שאנחנו מגיעים למנהרה(בנסיעה) אנחנו עוצרים את הנשימה עד שאנחנו עוברים את המנהרה, במנהרה היה קצת פקוק ולקח בסך הכל קצת יותר מדקה לעבור את המנהרה. לאחר שסיימנו חזרתי לנשום והתנשפתי קצת, החבר שלי שישב לידי אמר לי שזה לא בריא לעצור את הנשימה לכל כך הרבה זמן בגלל שזה יכול לפגוע במוח, לאחר שהוא אמר לי לקחתי כמה נשימות גדולות כדי ״להחזיר״ את האוויר לגוף, לאחר חצי שעה של נסיעה לאחר שהיינו במנהרה התחלתי להרגיש סחרחורת ותחושת חנק כזאת וקושי לסיים את המשפט, הגענו לבית של החבר והורדתי את החבר אבל עדיין הרגשתי תחושת מחנק וחוסר חמצן, דיברתי עם הרופא משפחה והוא הפנה אותי לבית חולים, בבית חולים עשו לי בדיקות וראו שהכל בסדר. התחושת מחנק עברה והרגשתי הכל בסדר חוץ מזה שהרגשתי שהאף שלי ממש סתום, חזרתי הביתה הלכתי לישון ולמחרת קרו הרבה פעמים שהרגשתי שאני חושב על הנשימה והופך אותה למודעת, כל פעם שחשבתי על הנשימה הרגשתי סחרחורת וכאבי ראש חשבתי שזה בגלל שהאף שלי סתום, התחלתי בירור רפואי והרופא נתן לי מרשמים לתרסיסים וכדורים שיפתחו לי את האף, גם אחרי שהשתמשתי בתרסיסים והכל הרגשתי את התחושת כאב ראש וסחרחורת כל פעם שהנשימה שלי התחילה להיות מודעת, הרופא המליץ לי ללכת לפסיכאטר(אני בלי קשר אצל פסיכולוג) הוא המליץ לי על ציפרלקס, ומאז התחלתי לקחת(לפני חודשיים) ואני כבר על 15 מ״ג. למרות זאת עדיין כל פעם שהנשימה שלי הופכת להיות מודעת אני מרגיש כאב ראש וסחרחורת וכל פעם אני מנסה לשנות שיטת נשימה בתקווה שזה יעבור פעם אחת נושם מהבטן פעם אחת נושם לאט לפעמים נושם מהר אבל כל פעם שאני חושב על הנשימה יש לי את התסמינים, חוץ משאני שותה אלכוהול. ככה זה כבר 4 חודשים על בסיס יומי, קראתי על זה היום קצת באינטרנט וראיתי שכנראה זה מין ocd מיוחד שמתרכזים בתהליכים בגוף, התחלתי ביופידבק עכשיו אולי זה יעזור אבל רציתי לדעת אם יש עוד איזשהו טיפול(אולי להחליף כדורים או משהו) שיכול לעזור לפתור את הבעיה אני באמת לא יודע אם זה פסיכולוגי הכאבי ראש או שבאמת מתי שאני מעביר את המודעות לנשימה אני פשוט לא נושם טוב אבל הייתי עושה הכל בשביל שזה יפסק, והייתי שמח אם יש לך טיפול להמליץ לי?

שלום, מציעה לך לחזור לפסיכיאטר ולומר לו שפיתחת אובססיה לנושא הנשימה שלך. יכול להיות שצריך להחליף לך את הטיפול התרופתי למשהו שמטפל בתסמינים כפיתיים ולא רק בחרדה ודיכאון. בנוסף, תמשיך בטיפול הנפשי. מאמינה שבקרוב תגיע הקלה. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

29/10/2021 | 13:41 | מאת: יוסי גל

שלום, יש לי נכד בן 4.5 שנים. הוא לא מדבר, לא שומע ואת צרכיו הוא עושה בחיתול. מה עלי לעשות? תודה.

שלום לך, הילד בגן? איזה סוג של גן? הורים מטפלים בנושא? זה נשמע כמו עיכוב התפתחותי. מחכה לתשובה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

31/10/2021 | 17:43 | מאת: יוסי גל

תודה על תשובתך. נאמר בלשון המעטה. אני לא שלם עם הטיפול ואני בטוח שניתן לעשות יותר. מה לדעתך ניתן לעשות.

אז אתה כנראה צריך לדבר עם הבן/בת שלך, ולהציע את עזרתך כדי שהם יהיו מעט יותר פנויים לתת לו את כל הטיפול הנדרש לו להתפתחות מקסימאלית.

01/11/2021 | 16:42 | מאת: יוסי גל

אני מצטער שאני מבלבל לך את הראש. אני פשוט לא יודע מה לעשות. בני וכלתי לא מודעים לבעיה. והנכד לא מקבל את הטיפול המירבי. מה עושים?

כל שאפשר לעשות הוא לדבר איתם ולספר להם מה אתה רואה, מה אתה חושב שעוד צריך ולהציע עזרתך.

27/10/2021 | 22:15 | מאת: אחת

שלום רב הבן המתוק שלי בן 4 ושמתי לב שאנחנו הולכים לפארק שעשועים הוא מתחיל לדבר עם זרים. אם רואה ילד בפארק בא ומתחיל לדבר איתו וגם עם אמא של הילד...פעם אחרונה התחיל לדבר עם אמא של ילד על תיק שיש לה...אני לא יודעת מה להגיד כי מצד אחד אני לא רוצה להטמיע בו חרדות ולהגיד שאסור לדבר עם זרים(גם לא מכיר את המונח הזה) מנגד נראה לי לא לעניין שהוא פונה ככה למרות שזה ברור שזה רצון חברתי שלו והוא מאוד מתוק שמדבר ככה כי הוא פשוט רוצה להתחבר...מה ממליצה לי לעשות? האם זה תקין שהוא מתנהג ככה?

שלום לך, אני ממליצה לך להביט מהצד ולהנות מכל רגע :) זו בהחלט התנהגות שיכולה לאפיין חלק מהילדים בגיל הזה. הביטחון בדיבור, בתנועה ובכל היכולות הגדלות, מניעה את הילדים החוצה לעולם וזו תנועה מבורכת. אין לך מה לחשוש מתגובות הסביבה, או להזהיר אותו מראש,אלא פשוט היי שם לתווך לו את מה שצריך לתווך, אם צריך. אני בטוחה שחלק לא יענו או יתעלמו, וזה בסדר...וכשיפנה אלייך בשאלה או כשתיראי שהוא מבולבל מזה, פשוט הסבירי בנועם "רצית לדבר איתו מאוד...והוא לא כ"כ ענה...אולי כי הוא לא מכיר אותך, אולי התבייש...". כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044 :

26/10/2021 | 16:06 | מאת: מירהלה

היי שמי מירהלה מהדרום ואני בת22 הבעיה שלי מביכה ממש אני סובלת מהתאפקות של ימים לעשות קקי ולבסוף עושה רק באמבטיה שהדלתות סגורות ואף אחד לא בבית זה מפריע לי מאד בתפקוד היומיומי ובקשר הזוגי ( חשוב לציין שהגעתי מבית קשה אם מערכת יחסים קשה שכללה אלימות פיזית נפשית ומינית ) קראתי על זה חומר וכתוב את התופעות רק על ילדים יש כזה דבר אצל מבוגרים?? שללתי כל בעיה רפואית ניסתי כל סוגי התזונה זה לא עזר אני מלכלכת תחתונים בקצב וזה ממש באסה אשמח לקראו חומר בנושא תודה רבה

הי מירלה, התופעה שאת מתארת היא סימפטום פוסטראומטי המצריך התיחסות וטיפול. אין לי חומר ספציפי להפנות אליו אבל זה ללא ספק תוצאה של ההתעללות והפגיעות שעברת. אני מציעה לך בחום לגשת לטיפול נפשי ויפה שעה אחת קודם. אל תחכי עם זה, מגיע לך טיפול אחרי כל הסבל שעברת. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

21/10/2021 | 11:03 | מאת: חסוי

הי, מה שלומך? (כתבתי כאן בעבר בנושא אחר ) פונה לגבי הבן שלי, ילד בגן חובה, בן 5 לפני שבוע הבן שלי ברח מהצהרון, הגיע הביתה בכוחות עצמו (ב"ה לא נפגע או נפצע), אחרי שבמשך כמה ימים בכה שלא רוצה צהרון . הוא בוכה המון בגן , גם בבוקר שמכניסים אותו ובמשך כל היום . אני ובעלי החלטנו להוציא אותו מהצהרון בתקווה שאולי עכשיו יהיה רגוע יותר, אך גם כעת בוכה בגן, מתפרע , זורק כיסאות ומכה את הגננות שמנסות להרגיעו. אני ובעלי עובדים ומתקשרים אלינו מהגן לדבר איתו טלפונית כדי שנרגיע אותו. לעיתים אני איתו על הקו במשך חצי שעה, והוא מתחנן שאבוא להוציא אותו. הסיטואציה קשה לי מאוד. כואב לי שהוא בוכה ללא הפסק. לא אוכל או משתתף, והדינמיקה בינו לגננות נהיית קשה. אני מרגישה שהילד שלי סובל. העניין הוא שזה התחיל בשבועיים האחרונים, ואני לא מוצאת הסבר מדוע. ואני גם לא חושבת שרע לו בגן, הוא מדבר בחיבה על הגננת, מספר שהיא מביאה לו הפתעות. ופרט לחוסר ניסיון שלה להתמודד עם הסיטואציה שאני מבינה אותו, כי היא אכן מאוד מאתגרת וקיצונית, אין לי טענה כלפיה . הוא נכנס פתאום למוד כזה של אנטי לגן, וזה מתפרץ בלי שום הסבר נראה לעין. וגם בבית אין שינוי. ביקשתי לדבר עם היועצת (הגן מסופח לבית ספר יסודי ונמצא בשטח המבנה הכולל שלו) , אבל מה עושים?

שלום לך, אני מציעה שתבקשי תצפית עליו בגן, עלידי היועצת או פסיכולוגית הגן, ולאחר מכן שבו כולכם, צוות הגן הורים ואיש מקצוע, ובנו תכנית שמותאמת לצרכיו של בנך. קשה לי לתת לך כלים מעשיים מרחוק, אבל ללא ספק בנך אינו בטוח ומוגן בגן (ברח מהגן הביתה???חמור ביותר) והדבר מעיד יותר על הצוות ויכולותיו מאשר על קשייו של בנך,בעיני לפחות. את מוזמנת לכתוב ולעדכן בהמשך. בהצלחה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

שלום, ילדה בת 6 שהיה לה חשד לטיקים בגיל שנה ( הזזת ראש) למשך פחות משבוע וסגרו את התיק הרפואי עברו 5 שנים ובתחילת הקורונה בסגר( התפרץ) למשך 3 ימים היו לה מצמוצי עיניים וקול כמו שיהוק שעברו ורופא משפחה בדק ואמר רגשי בדיקת עיניים ושמיעה תקינים לפני חודש עברנו לעיר אחרת וגם עלתה לכיתה א' מקום חדש בנוסף חלתה בקורונה חזר לה " טיק קולי" בחודש עשתה פעמיים בלבד ורשמנו אותה לחוגים שיעזרו לה. ילדה חכמה מאוד, חברותית בכיתה היא מקסימה אבל יש שינוי התנהגותי רק בבית נראה שהיא מאוד רגשית ולחוצה לפחות פעמיים ביום יש לה התקף זעם קל שמתבטא בזריקות חפצים אם אנחנו לא מספקים את רצונה למי פונים? פסיכולוגית? טיפול רגשי ? התנהגותי- חינוכי יש המון טיפולים שונים ומגוונים ברשת תודה

שלום לך, אני מציעה לך לגשת לפסיכולו/גית קליני/ית של ילדים ו/או למטפל/ת רגשי מוסמך (וכאן הכוונה למטפל מנוסה בעל תואר שני בטיפול באמנות או בעבודה סוציאלית בלבד!) ולהתחיל תהליך של ייעוץ עבורכם. לאחר שתוכלו להבין מה מקור הטיקים והאם קשור בסימפטומים נוספים (בד"כ כאלה הקשורים במתח) ניתן יהיה לחשוב האם גם טיפול פרטני ואיזה יהיה נכון עבור ביתכם. אבל כאמור, שלב ראשון - אתם ההורים. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 170