פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

שלום, יש לנו בת בגיל 6, כיתה א'. עד שנה שעברה היא רצתה לישון רק איתנו (ההורים) עד שבסופו של דבר הסכימה לישון יחד בחדר עם אחותה הגדולה. לערכתנו יש לה טראומה מהגן חובה בא שימו אותה דיי בפינה למרות שהיא ילדה סופר חברותית, וגם הבנים בגן לפעמים שחקו והורידו לה את את החצאית. לאחרונה, (לאחר חיסון כיתה א', לא יודע עד כמה קשור) ישנה תופעה אצלה שחוזרת ומדאיגה אותנו. היא אוספת כל מיני חפצים קטנים - השייכים לה -שאין להם קשר אחד עם השני (סיכות, סוכריות, שוקולדים, משחק קטן בצורת של דג, שמחק מאוורר לילדים בצבע ורוד, עוד משחק קטן, עוד צורה , וכוי) ושמה את כל החפצים הללו במין תיק קטן שהיא יצרה בחוג מסוים (שום שלה), והולכת בכל מקום עם אותו שיק חפצים. מסתובבת איתו בבית, אצל סבתה, בבית כנסת כשהיא בא.... עוד תופעה, היא תמיד רוצה לצאת ולבוא איתי בכל מקום (לבית מדרש, בית כנסת, כשאני יוצא למכולת, תמיד - ב"ה לא בעבודה היא מאוד נהנית בממ"ד תורני איפה היא נמצאת כיום. ילדה חברתית ולומדת יפה. רק כשאנחנו נמצאים אצל סבתא וסבא (לא משנה איזה צד) היא מתנהגת בצורה ממש פראית (שתהייה לנו בריאה - אמן). בבית , הרבה יותר טוב. התופעה של איסוף החפצים מאוד מדאיגה אותנו כי אני מכירים זוג שהבת שלהם גם יתנהג בצורה כזאת בגין 6-7 וכיום לאותה הילדה יש עיכוב בבגרות. אנו מקווים שלא מדובר שתופעה דומה כי בסה"כ הילדה שלנו מאוד מתפתחת וחכמה, אך אני ערים ומצב ונשמח לקבל דעתך בנושא. בברכה, תודה רבה.

זה עלול לפגוע בה גן אחר בדצמבר? מה המלצתך? השיקול להעביר הוא הגננת ! שנים שהיתה טובה ומסורה. אבל עוברת כרגע משבר אישי קשה (גירושין), שמשפיע על העבודה בגן!. היא פעילה בווטצאספ בכל שעות פעילות הגן!!! ובתדירות גבוהה מאוד... היא מנהלת שיחות פרטיות. ופחות זמינה. 2 ילדים כבר עזבו את הגן בגלל הווטצאפ. אבל הם היו רק חודשיים הבת שלי לא הביאה כלום מהגן שבועיים.. הגננת טוענת, שמדובר בשיחות דחופות שניתן לבצע רק בבוקר. עלי זה ממש לא מקובל. יש לה סייעת אחת והיא מדליקה להם מוזיקה וטלוויזיה לתעסוקה. דעתי האישית היא להעביר ומהר. בעלי חושש בפגיעה בבת. אשמח לתשובה מהירה.ואיך להיערך למעבר?

עלי לדעת איך אעזור לה להתמודד עם המעבר? היא בת 3 בחנוכה תהיה..היא עוברת לגן פרטי שאני מכירה את הגננת באופן אישי גננת 30 שנה מנוסה. סגרתי שעד מסיבת חנוכה היא תהיה בגן הקודם..מה אסביר לה? איך אדאג שלא יתפתח עיכוב. ושאלה סופר חשובה: למרות שהיא בת 3 בעוד מעט..היא עדין קשורה מאוד לשמיכי. בובה אהובה ומוצצי בגן תמיד הסתובבה איתם ורק בפעילות זה נלקח. אמורה לטפל בכך או לשחרר?

היום בתי הלכה לגן אחרי שהודעתי שהיא תסיים בסוף החודש. ראיתי בתמונות מהגן שבתי נחתכה מהם! ישבה בצד. ! הערתי לגננת.! שאלה אחרונה אם להמשיך לשלוח לגן אחרי הודעת סיום?? מעונינת שהמעבר יהיה לאט ולא לחתוך. חוששת ששזה יפגע בבת שלי..ישאיר בה צלקת ???

שלום, אנו זוג הורים בבית עם 4 ילדים כשהבכורה בת 13.5 והקטן בן 4.5. הבכורה מגלה מזה כשנתיים התנהגויות שמטרידות אותי, הסתגרויות ארוכות בחדר עם הסלולרי. אם יוצאת לכמה דקות אז זה יסתיים בצרחות על אחיותיה ולעתים אף תכה אותן, תשפיל אותן (בהמות, שמנות, כמה אתן אוכלות? וכד׳). האחיות בכיתה ב ו-ד׳ יפהפיות, ומאוד אוהבות אותה ובעבר הבת השניה אחריה מאוד חיפשה את הקירבה אליה וכל פניה לבכורה הסתיימה בצרחה, טריקת דלת או אף במכות נמרצות עד כדי כך שאני צריכה לרוץ ולהפריד. מכות ממש מסוכנות. היו כמה התקפי בכי והשתוללויות על הרצפה, רקיעות ברגליים, צרחות עד כדי חוסר יכולת לתקשר איתה. הפעם הראשונה היתה לפני כשנתיים כששאלתי אותה אם התאמנה במחשב למבחן לצורך מעבר בית ספר (שילמתי על ערכה) התגובה היתה התקף גרוע, צרחות אימים עד כדי שיצאתי מהבית עד שנרגעה. אתמול, היתה עצובה כל היום ואז יצאה מהחדר. ישבה בסלון ליד אחותה, חיכתה לטריגר, ואיך שהבת השניה נגעה בה לא בכוונה, תוך כדי שכיבה בספה וצפיה בטבלט, הבכורה החלה לצרוח ולהכות את השניה שהשיבה בעיטות. התגובה לתגובה היתה שוב התקף של צרחות שלא הולמות את הגיל אלא גיל שנתיים. בבית הספר היא מתמידה גם בהתיצבות וגם בלימודים, שואפת לציונים גבוהים, מצליחה, אהובה על המורים ועל התלמידים, ילדה יפה, גבוהה, מעט עודף משקל שמאוד מטריד אותה. כתבה פעם לעצמה שהיא שמנה וכו׳ תולה בזה חוסר הצלחה עם בנים. בקיצור אני לא יודעת מה לעשות. לא יודעת מה קשור לגיל ומה להפרעות נפשיות ככל שמתפתחות. אודה לכל עזרה...

תודה רבה על התשובה. דווקא אהבתי את התשובה, אנו בהחלט מציבים גבולות אך אולי לא גבולות אמפטמיים אלא הגדרנו לה מותר ואסור מבחינתנו במורה תקיפה ומתואמת בינינו. ברמוני לתת דוגמא, בחודש האחרון היא נוהגת לא לשוב הביתה לאחר בית הספר והולכת למרכז העיר. אנו נותנים לה דמי כיס והיא קונה הרבה בגדים. אני ממש דואגת כשהיא לא בבית, היא חוסמת אותי בטלפון, ועונה לבעלי, לעתים להיפך ככל הנראה לצורך תיעתוע והשגת תחושה של שליטה. חשבתי אולי בשעת סיום הלימודים ללכת ולהמתין לה בבית הספר. האם מעשה זה מבחינתי ייחשב כגבול אמפטי או הכרזת מלחמה? לציין כי זו ילדה מוצלחת בלימודים שאנו משקיעים בה המון. מסיעים אותה לחוג קצת מרחוחק מהבית פעמיים בשבוע. תודה רבה

אנחנו הורים לבן 3 שהותרתי אותו השנה בגן פרטי בן בכור ויחיד. הבעיה בעלי חזר בתשובה, אני לא. חיים בכבוד זה לזה עד שזה מגיע לבן... בעלי מתעקש רק גן ממלכתי דתי תורני..לי אין בעיה אישית עם זה, למעט האוכלוסיה . בגן הזה ישנם ילדים מבית חרדי לאומי שמתנשאים, ומונעים בכל דרך שילדיהם יהיו בקשר עם ילדים מבית חילוני, וגם הבן שלי נכלל כי לא מאמינים שכשר אצלנו.לא רוצה שהסבל הזה ירבוץ על הבן שלי ...ממש קשה לי למרות שבנע מסתדר מצוין חברתית. בעל ביטחון עצמי . חייבת לציין שאולי אני משליכה מטראומה שחוויתי.. הורי הכניסו אותי לבית ספר קרוב לבית שהיה דתי מאוד ואנחנו חילונים עבר עלי טראומה קשה. לכן כל דיון על כך מוציא ממני אמוציות קשות .. אין מילים בכלל לתאר את הסבל שהיה מנת חלקי בגלל טעות הורית . זקוקה לעצתך בנידון

שלום רב, פעמים רבות שמעתי שילד שמתפרע בגן ,כדאי להושיב אותו ליד הגננת מרגיע אותו . אבל מנקודת מבטי זה בעצם כמו לתת לו פרס ,אז למה ששאר הילדים שלא הפריעו יראו שילד שמפריע מקבל את הזכות לשבת ליד הגננת? האם זו פעולה שגוייה? תודה

מוטרדת ומודאגת יש לי חשש שייתכן והגננת או הסייעות נותנים לילד האנרגטי שלי משהו מרדים ..בימים האחרונים הוא חוזר ממש עייף ונרדם 4 שעות מיד ולאחר מכן עוד .. מבינה שהוא ילד פעיל וזה עלול להתיש הייתכן שזה יקרה. ? מהיום שנולד לא ישן כל כך הרבה . בשאלות לגננת היא מתגוננת שהוא מוציא מלא אנרגיה , ואולי הוא מפתח משהו .. האם ניתן לדעת אם ניתן לו משהו מרדים ? האם זו שינה מתוך התשה ? לפחות הגננת יודעת עכשיו שאנחנו חוששים... כך שאם שמה משהו זה ייפסק בימים הקרובים ? מה מומלץ לעשות ? יש לציין שהוא היה בגנים אחרים ולא היה עייף ככה מעולם . האם זה סיבה מוצדקת לחשד?

שלום בתי בת 9.5 תלמידת כיתה ד׳. תלמידה מצטיינת במיוחד בתחום מתמטיקה ומדעים אף אותרה ע״י משרד החינוך ומשתתפת ונהנית מאד מהפעילויות שהוצעו לה עקב האיתור. לאחרונה היא מספרת על קושי בכיתה לעקוב אחרי המורה, טוענת שאינה מבינה את הנאמר אינה מבינה שאלות במבחנים, בעצמה אומרת שהיא יודעת את התשובה הנכונה אך רושמת תשובה שגויה, נראה גם ביטוי לכך גם במבחנים טעויות שטותיות וירידה משמעותית בציונים. אומרת שבית הספר כבר אין מעניין או כייף וחוץ מהחברות אינו שווה. מעבר לכך היא ילדה מתוקה, חברותית מאד, זקוקה לעיצה בדחיפות מודאגת מאד. תודה

לאחר צפייה אתמול בחדשות נגלו בפנייי תמונות קשות של התעללות. ומאז אני חרד אני אב חד הורי. ברצוני לדעת איזה סימנים אמורים להדליק לי נורה אדומה של התעללות בגן< תודה

חש אחריות כבדה ורוצה להבטיח את שלומו בבקשה אם תוכלי להאיר עיניי

מעריך ומודה לך

היי, בני בן ה 11, לומד בכיתה ו, רוב המורות מתלוננות שהוא לא מפסיק לפטפט בשיעור , הוא תלמיד נבון וחכם אך לא מפסיק לפטפט, כשאנחנו משוחחים איתו (וגם המורות משוחחות איתו), הוא טוען שהוא לא מצליח לא לפטפט, ושזה לא בשליטתו. אין לי מושג כיצד ניתן לעזור לו, נראה שזה מאוד מפריע לו אך אינו יודע כיצד להתמודד עם זה. הוא עולה שנה הבאה לחט"ב, ונורא חבל שבגלל הפטפוטים שלו , הלימודים יפגעו. תודה רבה

כאשר יש מפגש ילדים בגן ילדים בני 3-4,נוצר מצב פעמים רבות של ילד אחד או שניים שמתחילים להתפרע ולהשתולל בכל רחבי הגן. הם נמרחים על הרצפה זוחלים מתחת לשולחנות ,רצים מהשירותים ובחזרה לגן. כגננת שצריכה להיות במפגש עם שאר הילדים מה עלי לעשות ואיך עלי להשקיט ולהרגיע את הילדים המשתוללים? איומים של לא לצאת לחצר לא עוזרים,גם לא להתקשר להורים,ולהשתתף בפעילות אינם רוצים כלל. קראתי שיש עצות באינטרנט לקחת בעצמי את הילד למקום ישיבה על כסא,אבל מנסיון זה נותן גושפנקא להורי הילד לטעון שהכאבתי לו ולהעליל עלילה שהשארתי סימנים על הילד,לא משנה כמה בפועל לקיחת הילד למקום שקט הייתה עדינה,כך שלגעת בילד היא אינה אופציה כלל. איך כן אפשר להשליט רוגע וחוסר התפרעות אצל הילדים שלפתע מתחילים להשתולל ומפריעים לי כגננת ולשאר הילדים. עצות פרקטיות בבקשה תודה

אינני נמצאת באותו הגן כל הזמן,כך שכל פעם שאני מגיעה לגן חדש ואילו ילדים אחרים שמתפרעים. אני מצליחה להשקיטם אך זה דורש תשומת לב מיוחדת לאותם הילדים שלרוב אין לי את הפריבילגיה הזו,וזה גם רק כאשר אני מושיבה אותם על כסא מה שאיננו אופיציה יותר מטענות (בדויות) של ההורים שנגעתי בילדם,ופעמים אחרות פשוט יש התעלמות מאותם הילדים המשתוללים,אך עדיין הייתי רוצה להגיע למצב שבו יש שקט מוחלט וסדר אבסולוטי בגן,מבלי "להחליק" התנהגות לא נאותה. תודה כאמור אשמח לעצות פרקטיות ברגע ההשתוללות

בטח שאשמח גם לנקודת המבט שלך תודה

מדוע זה לא ניתן לתת עצות פרקטיות במצב כזה? תודה

לצערי לא קיבלתי בתשובתך שום עזרה. לקחת הפסקה זה לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח,זו הסיבה שתחילה גם ביקשתי עצות פרקטיות כדי שאוכל לדעת איך להתמודד עם המצב מכאן והלאה. אם יש כאלו אשמח

הי, בני בן 5.5 היה גמול לחלוטין ולאחר תקופה מסויימת התחיל לעשות את יציאותיו בתחתונים. במהלך השנתיים וחצי האחרונים ניסינו כל כך הרבה טיפולים - מהבטחת פרסים להתעלמות לחלוטין למעקב פסיכולוגית של הגן ולבסוף טיפול אצל פסיכולוגית קלינית - ושום דבר לא עוזר! במהלך הזמן הזה היו גם תקופות שגם פיפי היה בורח לו בתחתונים מידי פעם ובמהלך החצי שנה האחרונה גם בורח לו פיפי באופן קבוע בלילה. עברנו תקופות שונות עם הקקי - בחלקן היה אומר כשברח, בחלקן היה פשוט נשאר עם זה בתחתונים עד שהיינו מריחים. לעיתים היה מסכים ישר להחליף ולעיתים זה היה ממש במאבקים. לפעמים הייתה יוצאת כמות קטנה של קקי ולעיתים כמעט כל הקקי היה נעשה בתחתונים. אנחנו דואגים שישב 3 פעמים ביום בשירותים - לפעמים זה מצליח ויוצא לו ולפעמים לא. בכל מקרה, זה לא מונע את הבריחה גם לאחר הישיבה בשירותים. בקיצור - עברנו הכל מהכל, הוצאנו כספים רבים בטיפול ואנחנו כבר ממש מיואשים! אני קוראת הרבה בפורומים ורואה הרבה דיונים על הנושא אבל מרגישה שכבר ביצענו את כל מה שנרשם ועדיין.... אשמח לדעת אם קיים איזהשהוא טיפול שטרם ניסינו או אם ישנה פונקציה מקצועית שמתמחה בנושא בצפון. תודה!

מעונינת לבצע דרך רפואה משלימה שיהיה טיפול אמין. האם טיפול כזה מומלץ ויעיל לבעיות בויסות הרגשי וקשיי התארגנות ?

שלום רב, בני בן השנתיים עבר תקופה עמוסת שינויים: מעבר דירה, אחות שנולדה וכניסה בפעם הראשונה לגן. ניסינו להקל עליו עד כמה שניתן אך ההסתגלות לגן מאוד קשה לו. הוא נכנס באוקטובר- שבועיים ראשונים חצי יום ולאחר מכן החל לישון בגן(כעת התחיל את השבוע השלישי). הגננות משתפות בקושי הרב שיש לו בגן. יש לציין כי מדובר בילד מאוד ורבלי ומפותח לגילו. ההסתגלות מאוד קשה לו: - בכי בלתי פוסק - בקרים קשים מאוד מלווים בתחנונים שלא ניקח אותו לגן ושהוא רוצה להישאר בבית כי לא טוב לו בגן וקשה לו והוא לא אוהב את הגן. - לא מוכן להיפרד ממני(גם בתוך הבית-כניסה למקלחת וכו) ולבלות עם אנשים שהוא אוהב. - נמנע ממשחקים עם ילדים בגן ' לא מסוגל לדבר על הגן מבלי לבכות - אומר בכל הזדמנות שהוא לא אוהב את הגננות ואת הילדים - מידי פעם צועק מתוך שינה שלא ניקח אותו לגן. מילד כל כך שמח שהיה נפרד ממני בקלות שהייתי צריכה ללכת, הוא הפך לילד שבוכה המון, לא צפיק הנאה מהדברים שהוא הכי אוהב מהחשש שאני לא אהיה לצידו. אני אובדת עצות.. מה עליי לעשות?

הוא החל לישון בשבוע השלישי וגעת התחיל את השבוע הרביעי בגן. יש לציין כי הגננת התעקשה על כך שהוא ישן כמה שיותר מהר למרות רצוני למשוך את זה יותר זמן. ההסתגלות הייתה כך: יום ראשון של הגן הייתי איתו שעה יום שני הייתי חצי שעה והוא נשאר עד עשר וחצי יום שלישי עד 12 בשבוע הראשון הגננת רצתה שהוא כבר ישן בגן ואכן ביום הרביעי הוא ישן(באותו היום היה קושי רב בבית ואמרתי לגננת שלא נכון היה להשאיר אותו לישון כה מוקדם). יש לציין שכיוון שאני בחופשת לידה ויש לי עזרה מההורים אני באמת נכונה לעשות את ההסתגלות בדרך שמתאימה לילד וגם הבהרתי זאת- אני זמינה להגיע, לאסוף מוקדם וכל מה שיקל עליו. מניחה שכעת שקפצנו למים זה פחות רלוונטי אך אולי הגן הזה לא מתאים לו. מחכה לשמוע מה דעתך המקצועית

הבן שלה בן שנתיים היה בגן בו נחשפה התעללות וביום ראשון הקרוב הם יועמדו לדין . מדובר בהתעללות קשה כמו דריכה על פעוט , איך מונעים מילד לפתח טראומות ? מה הטיפול הנכון לגיל שנתיים ?

מעוניין לדעת כיצד לטפל בבת 5.5 דרמטית ובעלת תגובת יתר. זו עובדה ברורה שגם הגננת וכל מי שבא במגע עם בתי אומר זאת ... יכולה לפרוץ בבכי מר על דבר פעוט . אין ספק שקיבלה את חוש הדרמה מגרושתי שהינה דרמטית בכירה . מעונין לעזור לבתי בעניין מה מומלץ ? בהתחשב בגילה 5.5 ?

ש לי ילד מקסים ורגיש בן 5 שסובל מבעיות שפה, היגוי בפרט, וקשיים מוטוריים מסויימים. הוא מטופל ע"י קלינאית תקשורת כשנתיים ומרפאה בעיסוק. הוא הולך לגן רגיל ומאוד טוב לו שם מבחינה חברתית. הבעיה העיקרית שלו כרגע היא האות ר שאותה הוא לא מצליח להגות. למרבה האירוניה זו אות שנמצאת בשם שלו ולכן הוא נמנע מלומר את שמו והיות שיש לו שם קצת פחות קונבנציונלי אז אנשים לא מצליחים להבין אותו. על רקע זה הוא מבקש מאיתנו להחליף לו שם. הוא בחר שם חדש ומבקש ספציפית אותו בעקביות. אנחנו אומרים לו שאנחנו בטוחים שהוא יצליח להגות את שמו כי הוא עובד ומשקיע וגם שאנחנו מאוד אוהבים את השם שלו ושבחרנו אותו במיוחד. חשוב לי שהוא ידע שמקשיבים לו ושומעים אותו ונותנים מקום אמיתי לבעיות שהוא מציג. אז.... האם להוסיף לו שם? האם להחליף? אשמח להכוונה.

בתי חגגה יום הולדת 17 לפני שעות ספורות..יום הולדת ...העצוב ביותר בחיי ואסביר מדוע: בתי נמצאת בקשר עם בחור ממשפחה לא טובה בלשון המעטה. משפחה שהיא חמולה בפני עצמה..הרבה אחים וכולם כפופים לאמא שתלטנית ביקורתית. הבעיה שבתי מאוהבת בבחור ולא מוכנה לשמוע דבר. היא החליטה להזמין ליום ההולדת את משפחתו...אולי כדי שאכיר אותם. אנחנו משפחה מסורתית, וכך נוהגים. הבעיה הגדולה שהמשפחה הגיעה שוב בחמולה אחת. ישבו כולם במרפסת הדירה ופשוט התעלמו מכל ההשקעה של בתי באירוע. זה היה כאב בלתי נתפס לראות, עמלנו כל כך על האירוע... והם באו ופשוט החלו לשוחח בקול רם שיחות בניהם ושכחו לאן הגיעו..כולל בן זוגה שלגמרי התעלם ליד אימו. אפילו את הזמן לחתוך את העוגה לא היה לה היא לא הצליחה לקבל את תשומת לב הנדרשת. לבסוף חתכה לכולם..עצוב עצוב. ומפחיד אותי שהיא מתקשרת למשפחה כזו נוראית...חסרת רגישות. ומדוע הבת שלי כה מרצה?? איך יפה כמוה ומוצלחת חסרת ביטחון?? אחרי האירוע אמרה לי "אמא זה לא מזיז לי למה שזה יזיז לך???? לא מצליחה לעצום עין. יש לי קשר טוב עם הבת שלי, אך איני יודעת איך להציל אותה<?תרתי משמע. היא כל כך רוצה להתחבב עליהם והם כל כך זילזלו..בבקשה ממתינה לתשובתך כיצד אסביר לה לאיזה בור נפלה? ושמגיע לה יחס הולם?

שלום בתי עוד חודשיים בת 18 יש בעיה בקשר לחבר שלה וגם לאביה שהוא נתש אותה אחרי שחזר כביכול היא עצמה מבקשת ממני לקבוע לה פגישה לפסיכולוגית אני חוששת שלפני צבא (מתגייסת הקייץ2019),זה לא מומלץ כי היא מתכוונת למיון לתפקיד מודיעיני מורכב...... האם זה נכון שקו'ח עלולה למסור את פרטי הפניה? אין לי אפשרות לפנות למגזר פרטי

שלום ירדן, מתלבטת אם להגיע לייעוץ פסיכולוגי עם הבן שלי . שמה לב כי חל בו שינוי מזיק, הוא החל לגלוש דרך הסמארטפון שלו לכל מיני אתרים שוליים כגון רכילות. סתם פשוט גולש בכפייתיות אפילו מבלי לקרוא .. נראה שדבר מה מטריד את מנוחתו, והגלישה הכפייתית מרגיעה אותו . אני קוראת לזה ״כפייתית״ כי הוא חוזר וגולש לאותו אתר ללא טעם . ראיתי אותו במו עיני נכנס ויוצא סתם לאתרי חדשות. זה ממש מלחיץ אותי הבזבוז זמן הזה יש לו כך כף הרבה מטלות, והתחייבויות.! ובעיקר הוא בעצמו חש יותר ברע אחר הגלישה הכפייתית הזו הוא מתעייף ונכנס לישון בשעות ערב מוקדמות... חוץ מזה לא נראה שהוא סובל מדיכאון. אין לי יכולת לשוחח איתו על כך, הוא דוחה כל נסיון. שאלתי אותנו פעם אחת בזמן ארוחת ערב למה הוא גולש בזמן הארוחה ? ענה ...משעמם איך אצליח לשכנע אותו לטיפול ? או לעזור לו לחזור לתלם? איך אפשר להפסיק את ההרגל המזיק הזה ?

שלום ירדן תודה על התשובה, חד משמעית הילד שלי מבטא מצוקה. הגלישה הזו שלו היא לא לשם הנאה. בעבר הוא גלש בהנאה השתתף בדיונים בפייסבוק בווטצאפ, היום לא..הוא כמעט לא נכנס לשם...בדקתי את ההיסטוריה של הגלישה וזה תמיד לאותם אתרים זניחים. שהקריאה בהן ללא תועלת. אני יודעת שיחסיו עם חברתו מזה שנים עלו על שרטון, הם רבים כל הזמן וכעס גדול שורר בניהם. עדין ממשיכים ללמוד יחד אני חוששת שהוא ידרדר לדיכאון, מהאי עשייה הזאת שגזר על עצמו...הוא גם במתח רוב הזמן.רואים את זה בתגובות בבקשה ידי כבולות, לא יכולה להכריח אותו לטיפול. האם אפשר להפתיע אותו בבית עם פסיכולוג או פסיכיאטר? האם בגיל הזה סכנת ההתאבדות יותר גבוהה? לא חוששת שהוא שם..חוששת מהידרדרות. משהו בקשרההוא הרס אותו..לגבי הלימודים ישנה ירידה אבל לא משמעותית, התפקוד שלו סביר מינוס. חברתית הוא עם 3 חברים שמאוד אוהבים אותו וזה קשרים טובים עבורו. איך אצליח לעזור לו שלא נותן לי להתקרב אליו? איך אעצור את הצער שנגרם לו מהקשר שבעבר היה קשר טוב?

רוצה להודות לך על התשובה. ניתחת את המצב נכון מאוד. עזרת לי ועל כך אני מודה לך אכן אני מרחוק עוקבת הגיע הזמן לשפר את המצב ביני לבינו ואיני יכולה לעשות לבד.. תודה שהארת את עיניי ועזרת לי להירגע

האם שווה להחליף גן לילד כי הוא לא מתחבר שם ...הוא כן חברותי ויוצר קשרים נהדרים.

כתבתי לך בעבר באתר הזה, אני אבא חד הורי לבן 4 מופנם. ואת הדגשת, שחשוב לתת מענה לצרכים הריגשיים של הילד . זה לא כל כך ברור לי מהם הצרכים הריגשיים של ילד בגיל הזה . האם זה חיבוק? הוא למשל מבקש ממני לשחק איתו בכדור זה קשור לצורך הרגשי? מעונין להחכים. הילד לא במצוקה ממש לא אבל כן הייתי רוצה שיהיה עם יותר ביטחון משוחרר זורם חברותי יותר תודה מליאור

מה אני אמור לעשות שהבן שלי דווקא הולך לגדולים בגינה וחוטף מהם י הם משחקים חזק . הוא מתעקש רק איתם בקרוסלה ופעם אחרונה יצא עם כאב . מסביר לי שזה לא בגילו אין לי כבר חשק לקחת אותו ככה איך להתנהג ?

היי יש לנו ילדה בת 7. אתמול קמה באמצע הלילה ונכנסה לחדר שלנו(ההורים) בלי ששמנו לב( הדלת הייתה פתוחה למחצה) היא הייתה עדה לאקט מיני (אוראלי)שלנו. השאלה היא: האם אנחנו אמורים לדבר איתי עלזה? אם כן, אז איך? מה לומר לה? או פשוט להתעלם מהעיניין? דבר שני- מה זה יכול לגרום לה פסיכולוגית? נודה לתשובה בהקדם מה זה יכול לגרום לה פסיכולוגית?

שלום. אנחנו תושבים חוזרים לישראל. הגענו לישראל, ובתנו בת 2 אמורה להתחיל גן בנובמבר.האם ייתכנו קשיים בשל כך? כניסה לאחר שילדי הגן כבר השתלבו ? מה עלי לעשות, על מנת להקל עליה השתלבות? תודה

שואלת כי אני לא שלמה עם זה. אם יחידנית לבן 3 שבוחר בכוונה לגעת במה שאסור כמו תקע חשמל או לנסות לטפס לחלון או לקפוץ מעצ השולחן , מסבירה לו שהוא עומר לקבל עונש .. ואז לוקחת אותו אמבטיה וסוגרת את הדלת לא נועלת. ברגע שמתחיל לבכות מוציאה מיד אחר דקה , וזה גרם לו להפסיק לעשות אבל לי כאב הלב .. יש לי את כל הסבלנות אליו החום ואהבה. אבל מה ניתן לעשות במקרים כאלו ? איזה עונש כן ניתן ? האם אפשרי בלי עונשים כלל ???

אני אמא גרושה בני בן 10 עם בעיות התנהגות קשות מטופל בריספרידקס 1 מג בלילה ובפוקלין xr כדור בבוקר . הואלומד בכיתה רגילה לאחרונה יש לו התפרצויות זעם קשות עם מבט מפחיד עם העיניים אם אני לא מסכימה למשהו שהוא רוצה הוא מרביץ מקלל צורח ואף חוזר ואומר את אמא מכשפה אני ארצח אותך משעים אותו מביהס בגלל שהוא מרביץ ומקלל כמו כן משעות הלילה הוא לא מפסיק לאכול הוא לא מניח לי לישון צובט אותי צועק שרוצה שאני אקום ואכין לו לאכול הוא עלה מאוד במשקל אני דורשת מביהס שידאגו לו לטיפול פסיכולוגי אבל לא מוכנים לתת מה עליי לעשות ???? אנא עזרתכם בעיניין

שלום אני אמא ל4 ילדים הגדול בן 9 ובזמן האחרון יש לי נוצרים לנו ויכוחים היחסים שלי איתו היו יחסים מעולים , היה מספר לי הכל גם דברים שהיה עושה שהם לא טובים היתה לנו תקשורת טובה . התחילה השנה והסברתי לו שמגיעים הביתה זה צהרים שיעורים מערכת ואחכ שיעשה מה שבא לו.. כמובן האקסבוקס נהפך לחלק עקרי מהחיים שלו , הוויכוחים התחילו סביב המחויבות שלו(שיעורים , מערכת ).הוא לא עמד בזה ואז התחיל אזהרות מצדי שאם הוא לא יעמוד במה שנקבע לא יהיה אקסבוקס..חודש וחצי של ויכוחים וצאנס נתתי עד שלקחתי לו . הראתי לו שניהיה לו זמן להכל ועדיין הוא בוחר לא לעחשות שיעורים מערכת . והגיע לשלב שהוא משקר . שמבחינתי זה כשל ביחסים .והדבר רק מחמיר. בלימודים הוא תלמיד חכם שצריך גבולות .

שאלתי לגבי בת 4 שאי אפשר לשבת עימה במסעדה או במקום ציבורי משעמם ... . אם אין אייפון שמעסיק אותה היא הופכת לבלתי נעימה בעליל , גורמת לי מבוכה רבה שגרמה לי אפילו לעזוב את השולחן שהזמנו ביום הולדתי עם משפחתי .בלתי ניתן לתאר כמה זה מטריד ומכביד ולא נעים. האם ייתכן שסובלת מהפרעת קשב ? ידוע לי שיש בעיה ואיני מצליחה להבין מהי?

היי ביתי בת 7, בכיתה ב׳. ילדה בכורה יש עוד אח קטן. מאוד חכמה, מצחיקה, המורות מספרות שהיא ילדה מאוד חברותית, עוזרת, תורמת. יש לי בערך 5 חברים טובים מהם שני בנים ושלוש בנות. כולם מהגן איתה. מאז שהיא קטנה היא לא אוהבת ללכת לחברים לבד. היא אוהבת שאנחנו הולכים איתה. אחרי עבודה רבה שלנו ושלה יש 3 חברים בלד שאליהם היא מוכנה ללכת לבד. מצד שני היא מוכנה שכל יום כל היום יבואו אלינו. לי אין בעיה פשוט הייתי שמחה שהיא תלך גם לחברות וחברות רוצות שהיא תבוא. כשאני שואלת למה היא לא רוצה ללכת היא תמיד עונה בכנות שהיא מפחדת שיהיו כלב או חתול כי היא לא אוהבת, אני תמיד מבטיחה לבדוק וחוץ מזה יש לה יותר בטיחון כשאנחנו איתה. השנה התעוררה בעיה שהיא לא רוצה ללכת לימי הולדת אחרי צהרים גם אם אנחנו באים איתה. מתייחסים אליהם כשיכבה כך שלפעמים יש ימי הולדת שהם של הכיתה השניה. היא אומרת שזה משעמם אותה, שההפעלות לא מדברות אליה וחוזרות על עצמן. שיש ילדים שהיא לא מכירה או לא אוהבת והיא לא מבינה למה צריך ללכת. הסברתי לה על קטע חברתי, על לכבד בללכת, על זה שאולי לא יבואו אליה.... כלום לא עוזר. היא אומרת ״אני אלך רק לאן שאני רוצה מכירה ואוהבת״. אני מבחינתי בטח לא ללחוץ. מסבירה שוב לפני כל יום הולדת על החשיבות. בינתיים היו חמישה ימי הולדת והיא לא רצתה. האם זה תקינן״ להניח לה כמו שמרגיש לי נכון לעשות? זה חמור? תודה מראש

ממש ממש ממש תודה. תבורכי

בת שלי בת 12 באה לבקר אותי שבוע. באמסטרדם שם אני מטעמי עבודה . בבית יודעת אנגלית טוב מאוד וכאן היא לא מצליחה לדבר. מבינה טוב מה אומרים לא מצליחה לענות אפילו כמה הברות באנגלית. רק איתי מדברת ברוסית. ועוד דבר, היא בלחץ נפשי זה אם הפסדנו רכבת או חשמלית פורצת בבכי מגיבה בסטרס. בזמן האחרון גם המורה שלה אומרת יש לה סטרס יותר מדי. מה זה הסטרס בגיל 12איך לא מצליחה לדבר אנגלית בכלל כאן ויודעת בבית? היא אמרה מתגעגעת לאבא אבל שהיא פה נראה לא שמחה

הבן שלי בן 10, מפחד לישון לבד, הוא לעיתים מצליח להירדם אך מתעורר מספר פעמים ולא מצליח להירדם לבד. כמו כן, הוא מציין שכשהוא לא עסוק בדברים יש לו תחושה כאילו מישהו מסתכל עליו. אשמח לדעת האם זה משהו נורמאלי ואם כן כיצד מומלץ להגיב לזה. ואם לא למי מומלץ לגשת לבדוק העניין.תודה

שלום, בני בן ה3 וחודשיים, נגמל ממש יפה גם קקי וגם פיפי. לפני 3 חודשים התחיל לעשות קרי בתחתונים אין לו בעיה בחוץ, בבית בכל מקום, הוא גם אומר שהוא עושה ולא מוכן לשבת בשירותים פיפי עושה יפה מאוד. מה לא ניסיתי, התייעצתי אני כבר ממש מבולבלת

הי, בני בן ה 6 (כיתה א') ביקש חוג כדורגל. בני קטן מימדים ביחד לגילו. בקבוצה ילדים בכיתות א' ו ב'. ממה שהספקתי לצפות בשלושה מפגשים שהיו - הוא לא ממש מוכשר בתחום. בועט חלש, כשהיה שוער במשחק לא כל כך שם לב והבקיעו לו גולים....כשהוא משחק הוא כמעט לא מגיע לכדור רק מתרוצץ במגרש כששואלים אותו איך היה הוא אומר שכיף לו. כשהקבוצה שלו מנצחת הוא מאושר "כיסחנו אותם" הוא ילד חברותי מאד ויחד עם זאת רגיש מאד וכשהוא לא מצליח משהו זה יכול לתסכל אותו. הוא גם מבקש שנישאר איתו בכל זמן האימון במגרש. מצד אחד זו רק התחלה והוא גם נהנה לדבריו. מצד שני אני חוששת שמה זה לא נכון לטפח אצלו תחביב שהוא לא ממש מוכשר בו כדי לא לייצר אצלו תסכול וחוסר הצלחה (שכרגע ככל הנראה אני זאת שמרגישה תחושות אלו לגביו...) אשמח לשמוע חוו"ד

שלום בני בן ה-7 עם בטחון עצמי נמוך. הוא ילד מאד עדין ורגיש. מסוגל להתחבר אך מתקשה מאד במקומות חדשים. אם אנו הולכים ברחוב ורואים קבוצת ילדים מיד הוא נלחץ ורוצה לשנות כיוון העיקר שלא יראו אותו. ניסיתי לרשום אותו לחוג אך מיד כשהגענו והוא ראה קבוצת ילדים ממתינים בחוץ הוא התחרט והחליט שהוא לא רוצה חוג. הוא מונע מעצמו פעילויות בגלל החשש שלו שילדים יסתכלו או יצחקו עליו. מדובר בילד חכם וטוב כך שאני לא רואה סיבה אובייקטיבית לפחדים שלו. אני מתלבטת איך ניתן לעזור לו ? האם ללחוץ עליו ולנסות לשדל אותו להפתח או לעזוב אותו לנפשו?

בבקשה קשה לי המצב, הבת השמחה שלי בוכה מכל דבר. אני יודעת שזה קשור לתהליך הגירושין שלי. שמוציא מבעלי לשעבר רוע מחריד. הוא מקלל מנבל את הפה. ורק על אמא שלו הוא שומר שלא תיפגע חלילה. הוא מסרב לצאת מהבית. אני רק רוצה את הטוב ביותר לבת שלי..מה אוכל לעשות? אני נותנת לה אהבה בטוחה, יציבות, ואת כל מה שיכולהץ אך המתח הזה בבית מציק לה מה מומלץ?

אני אם חד הורית לילד בן כמעט 4 וצריכה לעבור קורס מהעבודה מסוף החודש ועד שלושה חודשים הבאים. אני אגיע בימי שלישי בערב וביום שישי שבת. אני ממש חרדה כי אני יודעת כמה אני משמעותית עבורו רק המילה החיוך ההכוונה שלי החינוך שלי הכל הוא צריך ממני.. בזמן הזה הוא יהיה אצל אמא שלי ואני לא יודעת איך להגיד לו את זה ואיך לעזור לו ...ממש שבורה מזה

בתי בת 3 וארבע חודשים גמולה מגיל שנה וקצת מאז הגמילה תמיד הייתה מתאפקת עד שבורח או מתייאשת תאחר שכנוע והולכת לשירותים לפני 7 חודשים ילדתי ומאז פשוט כל פיפי חצי בורח במכנסיים והחצי השני בשירותים במידה והיא לא ממשיכהה להתאפק את הבריחה הבאה. בשינה היא בכלל לא גמולה לא שנת צהריים ולא לילה שזה גם משהו שאני מנסה לעבוד איתה ללא הצלחה היא פשוט לא מתעוררת מלחץ הפיפי ומשחררת חופשי. אני ממש עובדת עצות היא כבר פיתחה לעצמה הליכה מיוחדת שלא יברח הפיפי ריקוד הכל רק לא לעשות ושכבר מתחיל לצאת היא אומרת שיש לה פיפי וזה גם לא תמיד היא יכולה להרטיב איפה שהיא נמצאת ופשוט להתעלם מזה שהעכ רטובה איך גורמים לה ללכת לעשות לבד בלי להרטיב?

איך מפסיקים זאת היא דווקא לא מוכנה לשבת על הכיסא וקניתי לה כסא שאהבה דומה לשירותים של גדולים. מתעקשת לעשות על הרצפה ואני כועסת

שלום גרוש +2 בנים בני 17 ו 13 התגרשתי עקב הפרעות חרדה קשות שלה. סחטנות ריגשית וקיבעון. הבעיה היא שהבן שלי בן 17 נדפק בגללה היא שולטת בחייו לא נותנת לו לפתוח חשבון בנק לא נותנת לו לצאת בערבים לא מוכנה שילך לצבא. מצד שני מסורה אליו ונותנת לו הרבה אך דואגת לסחוט אותו רגשית. הילד כנוע ומסתובב רוב היום עם אימו. הבן השני בן 13 מרדן היא לא מצליחה לשלוט בו הוא שם פס על החרדות שלה ובורח ממנה כמו אש. הגדול ממש נהרס בגללה וחא עוזר טיפול פסיכולוגי שעבר .היא מתעקשת לישון לידו מיטה ליד וטוענת שהיא זקוקה לה במקרה שתקבל חרדה בלילה. איך מצילים אותו??? אשמח לתובנות.

שלום הבת שלי בת שנה ו9 חודשים יא בת אמצעית לאח בן 3 וחצי ואחות קטנה בת 4 חודשיים הבת שלי צורחת בלי הפסקה גם אם היא מקבלת מה שהיא רוצה וגם אם לא ובכי היסטרי ולא אפשר לעזור לה וזה יכול להגיע לשעה וחצי ושעתיים שאין בהם אפילו הפסקה של דקה אחת אין לי מילים לתאר את התסכול שלי גם אם אני מחבקת מרימה משעשעת נותנת מה שהיא רוצה וגם בעלי זה עדיין לא עוזר היא צורחת ובוכה בלי הפסקה רוקעצ ברגליים בידיים ממש עושה כל פעולה כדי לבטא את הרגש העז שלה אני באמת לא יודעת איך להרגיע ולמתן ואני מגיעה למצב שאני כבר מפחדת מהתגובות שלה בבקשה הינו אצל רוםאים שללנו כל בעיה רפואית בבקשה מה אפשר לעשות

שלום, ביתי בת שנה ותשעה חודשים היא ילדה מהממת, חייכנית, חברותית, קוראת לי ואומרת אמא בואי אמא לשחק לאכול, מים, גלידה, עוגה, בקבוק, נד נד (נדנדה), לישון ואפילו מבקשת ספר או מביאה בעצמה אומרת לי בדיוק מה היא רוצה.. היא משתתפת ברוב הפעילויות בגן אוהבת לצייר ולהדביק מדבקות שמתי לב שבזמן האחרון היא מסדרת חיות בשורה האם להיות מודאגת? אני מעדיפה לא לקרוא בגוגל כי זה נותן את החיפושים הכי קיצוניים ואני מאוד מוטרדת אשמח לתשובה כנה תודה רבה!!!

לאחר שראיתי אותה עושה את זה נזכרתי שראיתי על זה משהו שלילי בעבר, נכנסתי לגוגל וראיתי שזה אחד הסימנים לגילוי אוטיזם לכן העדפתי להפסיק לקרוא לבד והחלטתי לשאול שאלה בפורום הזה מצרפת צילום מסך, ראי סעיף 8

שלום, ביתי בת שנתיים ותשע וגמולה מפסח אבל, כבר כמה זמן שאחרי מקלחת וסיפור ושמכבים את האור לישון מחכה קצת ואז מתחליה אם "יש לי פיפי/יש לי קקי" רק כדי לצאת מהחדר. ילדתי לפני 3.5 חודשים ולפני כחודשיים היא התחילה גם לפספס במיטה/על הפוף בכוונה ...היום פספסה על הפוף ויותר מאוחר במיטה מה עלינו לעשות על מנת למנוע את פיפוסי הכוונה האלה?

הילד בן 9 פוחד לישון לבד ומחכה עד שירדימו אותו, וכבר שהוא קם בלילה לעשות פיפי בשירותים הוא מפריע לכולם בבקשות שירדימו אותו כי הוא פוחד, איך אפשר ליפתור כבר את זה? ובעיה שניה שהוא מרטיב יום יום, הוא עושה פיפי במיטה, הבאתי לו כדורים אך הפסקתי איתם, הוא אלרגי לאגוזים ומישפחתם, והאם אפשר לעזור לו בתחושת יותר בטחון? הוא ילד חכם, רגיש לחברים, אוהב וטוב

בתי בת שנתיים ו 7 מדברת כל הזמן אבל באמת כל הזמן . על מנת להשתיק אותה אני דוחפת לה סרטים באייפון זה הדבר היחיד שנותן לי מעט מנוחה. גם בגן קבלתי הערות על כמה היא חכמה. ומדברת המון ... אני יודעת שזו הפרעה ולא יודעת לאן לפנות . הבת שלי קיבלה ומקבלת המון אהבה זה לא חסר רגשי מה אעשה ? לאן אפנה ? אני נעלבת מההערות שהיא מקבלת בגינה כמו יכנע הדברנית הקשקשנית .. מותשת

שלום ירדן ותודה על התשובה לשאלתי לפני כמה שבועות "שאלה לגבי ילדה בת חמש" (כתבתי את שאלה זו כתגובה שם אבל הוספתי אותה גם כשאלה חדשה כדי שתוכלי לראות). אני כותבת אליך שוב מכיוון שבינתיים יש התפתחויות חדשות בהתנהגות ביתי שמדאיגות אותי. בשבועות האחרונים היא מרבה לשאול אותי ואת בעלי שאלות, שנדמה שמה שעומד מהן הוא חרדה. השאלות פעמים רבות לא רציונליות והיא חוזרת עליהן פעמים רבות, כאילו תשובתנו לא מספקת אותה והיא רוצה לשמוע שוב ושוב את התשובה (למשל: "נגעתי בלכלוך על הרצפה ואחר כך הכנסתי את היד לעין. זה בסדר?" או: "אני מפחדת שנדבקו לי המספרים למכנסיים כשישבתי על הרצפה" - למרות שאנחנו מראים לה שאין לה כלום על המכנסים. שואלת שוב ושוב.) לעתים דבר זה גורר התקף היסטרי ממש, בו משך דקות ארוכות היא בוכה בחוסר שליטה. מדובר באיבוד שליטה שמעולם לא ראיתי אצלה כמותו, והוא יכול להמשך זמן רב. ברקע, בזמן האחרון, כמה התפתחויות - אני ובעלי נסענו, כל אחד בנפרד, לכנס בחו"ל והיא נשארה עם אחד מאתנו למשך כמה זמן. (הפרידה ממני הייתה מאוד יוצאת דופן - זה לא קורה כמעט בכלל). שנית, עברה לגן חובה עם ילד אלים, שהיה איתה כמה ימים בקייטנה בחופש הגדול, ממנו פחדה מאוד. שלישית, אנחנו מנסים לגמול אותה משימוש במוצץ משך היום - וזה גורם למתח רב אצלה - רגילה הייתה "להירגע" עם המוצץ. כבר הבנתי שאינך אוהבת לענות בתשובות של "תקין" או "תואם גיל", אבל אני מודאגת מאוד, ומצד שני לא רוצה, אם אין באמת צורך, להתחיל בטיפול. האם הסיפור הזה דורש פנייה לעזרה מקצועית באופן מיידי, או שאפשר לחכות עוד כמה שבועות כדי לראות לאן נושבת הרוח? תודה

כותבת מכאב גדול, יש לי בן .3 מגירושיי שהפך להיות בעייתי וקשה.ומאוד מתגעגע לאבא שלו בימים שלי.. בעלי לשעבר בגד ועזב את הבית אחרי שרבנו מריבות ליד הילד שהיה בגיל שנה וחצי.התחתן עם המאהבת ונולדה לו בת היום היא בת שנה ! הוא לקח בחג האחרון את בני, ואחרי שעשה לו בעיות ולא רצה להיכנס לרכב שלו והשתולל הוא הרים אותו הסתכל לו בעיניים ואמר לו"אני לא אוהב אותך יותר שמעת !אני אוהב את שי לי(הבת שלו)היא לא עושה בעיות כמוך לה אני אקנה מתנות" !הבן שלי נרגע שתק ונכנס לאוטו..ואני הרוסה מזה. גם ככה הוא לא סובל את הבת שלו ורב איתה על כך צעצוע ו משחק.ולשמוע שהוא לא אוהב אותו ואוהב אותה. ..דיברתי עם הגרוש על זה והוא אמר שזה קרה ברגע של לחץ גדול מאוד ושהוא נתן לו המון תשומת לב, והסביר לו שהוא אוהב אותו. איך מתקנים נזק כזה אצל בן 3 חכם? מה ההשלכות של זה??

שלום וברכה ותודה שאת כאן ביתי בת 11 צעקה עלי השבת שאני ימות ושירצחו אותי בגלל ששרתי שירי שבת על השולחן. אין זו הפעם הראשונה שהיא מתקוממת לשירי שבת... זאת מכיוון שאבי הוא חילוני ואמר לה כמה דברים שכנראה נתפסו אצלה וגרמו ככל הנראה בלי כוונה להסטה קיצונית נגד אורח חיי הדתיים. היא גם צעקה עלי שאני הורסת את כל העולם בגלל שאני דתייה ושאני הורסת לכולם ושאם אני ימות זה יהיה יותר טוב לכולם. אשמח לעצתך כיצד לדעתך יש לגשת לנושא? נכון לעכשיו הרפתי ממנה את כל הכללים אך כמובן שאין זה שייך להשאיר את המצב כמות שהוא. אציין שיש לה גם בעיה של תחושתי יתר וכן אני שוקלת אבחון קשב וריכוז עקב עיקשת לא מובנת לא ללמוד. זה בערך שנתיים וחצי של מריבות שיעורים פרטיים ועוד - בעוד שיש לה יכולות מדהימות ברוך השם של קליטה וחכמה לפתור לזכור ולהבין. אני חד הורית בת 32 גרושה כבר כ 10 שנים ומתמודדת לבד עם התנהגויות קשות מאד מצידה. של התנגדויות חוצפה ועוד כל מיני ... היתי בסדנת הורים וכן התייעצתי בשלבים שונים עם גורמים מקצועיים מגוונים. עם כל הכבוד לילדה אני חשה שחיי לא יכולים יותר לסוב מסביב לחוצפה ואי קבלה מצידה של סמכות הורית שמריה עליה אהבה בלי סוף מחד ומאידך - שמה לה כללים ברורים אותם היא מרשה לעצמה להפר במחי יד עקב אמירות של אבי ( דמות אהובה מאד על שתינו) כגון: "היא צריכה לעשות מה שהיא רוצה" "שזה קשור לדת אי אפשר לדבר עם אמא.. היא תמיד מקשרת הכל לתורה.. חבל על הזמן" . ועוד.. סליחה על האריכות אני אוהבת מאד את ביתי והיא יקרה לי. אודה מאד לתגובתך אם אפשר במייל הרבה תודות

שלום רב, בני מאובחן כHDAD והוא מטופל אצל עובדת סוציאלית קלינית זה כמה חודשים. העובדת הסוציאלית לא מתמחית בקשב וריכוז. לבני יש בעיות רגשיות שונות (כרגע החשד לאספרגר) - אני קובעת תור לפסיכיאטר לאבחון. העניין הוא שחלק מהבעיות הן ocd שמתבטאות בכל מיני דרכים. כאשר סיפר לה אחד מהדברים. אמר שהוא לא יכול להפסיק ואמרה לו שצריך למצוא פסיכולוג. כמטפלת האם יכולה להגיד את זה? האם לא היא הדמות שאמורה לטפל ולהרגיע? כמובן שיש רופאים ברגע כמו פסיכיאטר וניאורולוג כי נולד עם פציאליס - ניאורולוגית הבדיקות תקינות והיו תקינות, אך למעקב. אני מודאגת מתשובתה. זה לא משרה ביטחון לבני כאשר היא אומרת נמצא פסיכולוג...

שלום, הבן שלי בן 10 ויש לו פחד מחושך מאוד. באמצע הלילה אם הוא צריך ללכת לשירותים הוא מעיר אטתנו שנלך איתו ונחכה לו ליד הדלת, אותו דבר אם הוא צמא. שנלך איתו למטבח. בשעות הערב למרות שהבית מלא אנשים, אם הוא רעב הוא לא ילך למטבח לבד עד שמישהו לא יבוא איתו למרות שאנחנו אומרים לו תמיד הכל בסדר הבית נעול, כולנו בבית הוא מתעקש ולא ילך. שדיברתי איתו על זה ושאלתי ממה בדיוק הוא מפחד הוא אמר שהוא מפחד ומרגיש כאילו מישהו יבוא אליו דרך החלון או שמישהו מסתכל עליו. יש לציין שאנחנו גרים בקומה שלישית ואני מסבירה לו תמיד שאנחנו גרים גבוה אף אחד לא מסתכל ושזה דימיון. שמנו לו מנורת לילה שיהיה לו אוק אבל שום דבר. הפחד נשאר. ניסינו את כל השיטות שמצאתי כדי לעזור לו להתגבר על הפחד אבל זה לא עוזר ואני כבר מתוסכלת ולא יודעת איך לעזור לו ולגרום לו להתגבר על הפחד. אשמח לעזרה או משיהו שאפשר לפנות אליו שיוכל לעזור לו לטפל בפחדים. תודה רבה!

היי יש לי ילד בן 3 עם עיכוב שפתי וריגשי הוא לא מדבר והתקשורת שלו קצת נמוכה כן וודע לבקש מה שרוצה מבין אותנו לא ברמה של ילד בן 3 אבל יש הבנה נכנס בתחילת השנה לגן התפתחותי יש נושא שמאוד מפריע לי לפני מספר חודשים הוא הראה ממש התקדמות חיקה תנועות גוף משירים בטלויזיה רצה לשחק עם חבר מהגן מה שבדרך כלל היה לו קשה ממש רצה לתת לו יד התחבק איתו נהנה בחברתו עם אחיניות שלי שגדולות ממנו מאוד אהב לשחק ולהיות בחברתן שהיה רואה ילדים גדולים ממנו היה נהנה להצטרף אליהם היה רואה את הכלב של השכנים ומשחק איתו לאחרונה מזה כחודשיים הוא נסגר לא מעניינים אותו כלבים וחתולים פחות נהנה עם אחיניות שלי וכבר לא מתלהב להצטרף לילדים שגדולים ממנו מה שמטריד אותי שהוא כן עשה שינוי כן נפתח והראה התקדמות ופתאום נסגר ממה יכול להיות הקושי הזה האם זו בעיה רגישית שנובעת מחוסר יכולת לדבר?האם אלו יכולים להיות סימנים לבעיית תקשורת? בגן מספרים שהוא ממלא אחר הוראות ומשתדל לעשות מה שמבקשים אשמח לקבל הכוונה