פורום כירורגיית ילדים

3619 הודעות
3461 תשובות מומחה

מנהל פורום כירורגיית ילדים

21/04/2002 | 21:59 | מאת: גלי

לבני בן השבועיים יש לשון תפוסה הדבר מפריע לו בהנקה. המליצו לנו לחתוך מה דעתך?ואיך זה נעשה?

שלום רב לך גלי לשון תפוסה אכן יכולה לגרום להפרעת הנקה. כאשר אין בעיית הנקה, אין סיבה למהר ואפשר בהחלט להמתין עד לגיל שבו ילדים מתחילים לדבר, אך במצב של בנך רצוי לבצע את ההפרדה של הלשון בזמן הקרוב כדי להקל על תהליך ההניקה. ה"חיתוך" , לדעתי רצוי שיעשה בהרדמה למרות שאני יודע שישנם המבצעים אותו גם ללא הרדמה , אך אני בהחלט מתנגד להכאיב לילדים גם אם הם תינוקות קטנים וחלשים שלא יכולים להתנגד. כאשר מרימים את הלשון ניתן להבחין ב"גשר עורי" עדין המחבר את חלקה התחתון לחך התחתון, את הגשר הזה חותכים עד למוצאו בבסיס הלשון וכך משחררים אותה מהאחיזה. זוהי פעולה קצרה למדי וגם ההרדמה הנחוצה לביצועה היא "קלה" והתינוק מתעורר כעבור זמן קצר מאד. בהחלט ממליץ לבצע ולא לדחות בברכה,

20/04/2002 | 14:09 | מאת: פרץ שני

שלום אני ילדה בכיתה ז מחפשת מידע בנושא לצורך כתיבת עבודה

שלום שני בעיות רגליים ומדרסים הן יותר בתחום של רופא אורטופד. לדעתי את מרבית החומר תוכלי למצוא באינציקלופדיה רפואית ושאלות ספציפיות, שלא תמצאי שם, הייתי ממליץ לך להפנות לאורטופד. מצטער שלא ממש יכולתי לעזור לך ומאחל בהצלחה בעבודה. בברכה,

20/04/2002 | 14:07 | מאת: פרץ שני

שלום שני , אנא ראי את תשובתי לשאלתך הראשונה בברכה,

17/04/2002 | 09:25 | מאת: רונית

בני נולד פג בשבוע 33 במשקל 1669 כיום בן 3.5 חודשים והרופא במכון להתפתחות הילד אמר כי יש חשש לבקע. הבנתי כי בקע זהו דבר מולד ולא יכול להווצר כתוצאה מהתעמלות או משחק עם הילד. האם לאחר כל הבדיקות שעבר - חודש בפגיה - ובדיקות רופאים שונות מאז שבהן לא עלה החשש הזה יכול להיות פתאם שהתגלה הבקע ומה ניתן לעשות/לעקוב. האם כדאי לפנות לרופא לחוות דעת ולאיזה? תודה

18/04/2002 | 03:10 | מאת: ד"ר דני ירדני

שלום רב רונית בקע מפשעתי בילדים הוא אכן במרבית המקרים מולד ולמרות זאת מתגלה בגילאים שונים. בהחלט יתכן שילדך נבדק בפגיה והבקע לא אובחן, כיוון שהיה עדיין סגור. הופעה של הבקע בגיל הזה, קשורה בעלייה של הלחץ התוך בטני, כפי שקורה לדוגמא בעת בכי. כיוון שעלה חשד לבקע, יש לאמתו או לדחותו ולכן אני מאד ממליץ שבנך יבדק ע"י כירורג ילדים. והיה ואכן מדובר בבקע, יהיה צורך לתקן אותו בנתוח. בברכה,

16/04/2002 | 10:22 | מאת: דבורה

שלום לדוקטור אחייני בן ה10 הובהל בשבת לבית חולים ובבדיקת סי טי אובחן אפנדציט שהתפוצץ, מובן שנותח מיידית, שוכב עם זונדה באף+ צינורות ניקוז המוגלה. האם סיכויי ההחלמה טובים? בזמנו שמעתי שאפנדציט מפוצץ בבטן יכול לגרום לא עלינו לתוצאות חמורות מאוד. האם בשל היותו ילד, סיכויי ההחלמה והחזרה למצב נורמאלי טובים יותר? אני מודאגת, כי ראיתי מה מתנקז מהחתך לתוך השקית, וזה לא מרנין במיוחד. אנא ,הסבר לי., ברצוני להיות רגועה יותר. לילד כואב, אסור לו לאכול, וזה עצוב לראות שתיל נבול. תודה הדודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך הדודה דבורה למרות שדלקת תוספתן היא אחת המלות הכירורגיות העתיקות ביותר, הטיפול בה עדיין לא נקבע וינן דרכים שונות המקובלות לטיפול. ישנם הנוהגים לטפל בתוספתן שהתפוצץ דווקא באנטיביוטיקה ומנתחים רק כעבור מספר שבועות, ישנם המנתחים באופן פתוח ואילו אחרים מעדיפים לנתח בלאפרוסקופיה וכו. למרות שישנן כאמור דרכים שונות לטפל במחלה, סיכויי ההחלמה הם טובים מאד גם כאשר מדובר בשלב של התנקבות התוספתן. מרבית הילדים יכולים כעבור זמן קצר כבר להסתדר ללא הזונדה ובהמשך יכולים להתחיל בהדרגה לאכול. ההפרשה מהחתך יכולה להמשך מעט יותר אך גם היא לרוב חולפת כעבור מספר ימים. הטיפול האנטיביוטי בד"כ נמשך לפחות כ 10 ימים. ברגע שניתן יהיה לשחררו מהזונדה, ההרגשה שלו מאד תשתפר ו"השתיל הנבול" יתחיל לאט לאט לפרוח מחדש. למרות שהסיבוכים של תוספתן מפוצץ הם לא נעימים כפי שאת רואה, הרי שכמעט כל הילדים מחלימים מהמחלה וחוזרים תוך שבועות בודדים לפעילות מלאה ולא סובלים מכל הפרעה תיפקודית. מקווה שקצת עזרתי, שתפי אותנו אם יהיו לך עוד שאלות בהמשך בברכה,

18/04/2002 | 22:14 | מאת: דבורה

ערב טוב לך אכן -יש הטבה יפה. הזונדה הוסרה, לאט לאט נכנס משהו גם לפה.... סה"כ האחיין חלש, אבל כבר יורד מהמיטה ומתקלח. נראה לי שצדקת- הוא מחלים. המון תודה על מילות ההרגעה. כל טוב דבורה

14/04/2002 | 09:11 | מאת: שיר

לבני בן ה- חמישה וחצי חדשים יש נפיחות בעור של איבר המין, באיזור התחתון הסמוך לשק האשכים גם במצב רפוי וגם כשאבר המין זקור. הבחנתי בזאת לאחר ההגלדה מהברית (יכול להיות שכך היה מלידתו - אינני יודעת וזוכרת). בבדיקה אצל רופא הילדים נאמר לי שהכל תקין. אולם, משהו נראה לי מוזר במבנה איבר המין - העור נפוח ואינו מתוח. האם יתכן שהברית לא בוצעה נכון? עם מי כדאי להתייעץ? חשבתי שזה יעבור עם הזמן , אך זה לא עובר- מה לעשות?

שלום רב שיר כיוון שאת מודאגת גם לאחר בדיקת רופא הילדים , הייתי מייעץ לך להבדק ע"י כירורג ילדים הבעיה שאת מציגה לא ניתנת לפתרון מבלי לבדוק את בנך ולמרות שלא נראה לי שהנפיחות קשורה לברית, לא אוכל לקבוע מתאורך בלבד. בברכה,

15/04/2002 | 08:44 | מאת: שיר

האם פניה לכירורג ילדים ( של קופ"ח מכבי) מחייבת הפניה מרופא ילדים?

13/04/2002 | 14:54 | מאת: ענבל

בתי בת ארבע. מגיל שנתיים יש לנו את בעיית איחוי השפתיים (בפות) בשנתיים האחרונות לא עזרו המשחות והשפתיים חזרו ונסגרו. הילדה כבר פתחה התייחסות טראומטית לבדיקות ולמריחת המשחות. אני גם חוששת בגלל ההורמונים שיש במשחות האלה. בשנה האחרונה לא עשינו שום טיפול והשפתיים סגורות. שאלותי הן : מה גורם לתופעה? האם זה יכול לעבור בעצמו? האם נגרם נזק בזה שהשפתיים סגורות. ולבסוף אם לא ניתן לחכות שזה יעבור , מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום עינבל איחוי שפתיים יכול להופיע באחת משתי צורות. בצורה הקלה יחסית, מדובר בממברנה המקשרת בין השפתיים הקטנות, בצורה השניה החיבור הוא של העור עצמו. הסיבה לאיחוי הזה למיטב ידעתי אינה ברורה אך יש מספר עבודות שהצביע על רמות נמוכות של אסתרוגן כסיבה אפשרית. הטיפול הוא בהתאם לסוג, בעוד שאת החיבור הממברנוטי ניתן לפתוח לאחר טיפול במשחה ע"י פתיחה ידנית, החיבור העורי מחייב פתיחה תחת הרדמה. באשר לסכנות הנובעות מהאיחוי, החשש העיקרי הוא מהפרעה במעבר השתן, הפרעה שיכולה לגרום לזיהום בדרכי השתן. בגיל מבוגר יותר זה כמובן יכול להפריע בקיום יחסי מין. ולשאלה מה מומלץ לעשות, ? ככלל התופעה אינה חולפת מעצמה ולכן יש לטפל בה. בגיל של ביתך, ובמיוחד לאור הנסיון הלא נעים שעבר עליה, לדעתי יהיה נכון יותר לבצע את הפתיחה של המחיצה תחת הרדמה מלאה. זה יאפשר טיפול יעיל יותר וימנע את החוויה הלא נעימה והמכאיבה מביתך. מקווה שעזרתי, בברכה,

08/04/2002 | 12:48 | מאת: ניצה

אני מבקשת לדעת איפה מטפלים בציפורן חודרנית בלייזר תודה

שלום ניצה האמת שאיני יודע, יתכן שרק במכון פרטי אך נסי לברר בתל השומר. בברכה,

07/04/2002 | 22:20 | מאת: שרית אקסלרוד כהן

בני בן ארבעה וחצי חודשים, עבר בגיל שלושה חודשים ניתוח בהרדמה כללית לניקוז ANAL ABSES ותיקון הקריפטה. כיום חודש וחצי לאחר הניתוח שוב הופיעה הבעיה ושוב רוצים לנתח. אני רואה זו בחומרה שתינוק כה צעיר צריך לעבור ניתוח במקום כ"כ רגיש בתכיפות ובהרדמה כללית. הרופאים טוענים שזו תופעה שעלולה לחזור על עצמה. האם יש פתרון מעבר לניתוח? אולי מניעתית אפילו ברפואה משלימה? אנו נוקטים בכל אמצעי ההיגיינה האפשריים. מה יהיה? מאמא מודאגת.

שלום שרית הדאגה שלך מאד מאד מובנת. לצערי, מורסות באזור פי הטבעת אכן יכולות לחזור ואני לא מכיר טיפול אלטרנטיבי יעיל. לפעמים ניתן למנוע את הצורך בניתוח, אם מטפלים מייד כשמופיעים הסימנים, באמבטיות ואנטיביוטיקה, אך זה יעיל רק בחלק מן המקרים. והיה ויש מורסה, רצוי מאד לנקזה ולדעתי עדיף לעשות זאת בהרדמה כיוון שזו פעולה שיכולה מאד להכאיב. למרות שאני מאד מבין את הדאגה שלך, אין לי רעיון טוב יותר לטיפול בברכה,

07/04/2002 | 15:14 | מאת: רפוש

שלום לרופאה יש לי ילד בן שנה ויש לו מחלה בשם "קווסאקי" אני לא יודעת איך להסתדר עם המצב הזה. ואיזה טיפול אני יכולה לקבל בשביל הילד הוא כל הזמן בוכה ויש לו חום גבוה אבקש את טיפולך

לקריאה נוספת והעמקה

כותבת יקרה, מחלת קוואסקי היא מחלה שמתבטאת בחום ופגיעה בכלי דם. ישנם סימנים אופיניים שבעזרתם מתבצעת האבחנה : חייב להיות חום מעל 5 ימים. 4 מתוך החמישה הנ"ל : דלקת בשתי העיניים מחלה בפה - פצעים, לשון תות, חתכים בלשון. שינויים עוריים בגפיים - אודם, קילוף עור באצבעות, נפיחות. פריחה. בלוטות לימפה מוגדלות בצואר. לא ניתן להסביר את המחלה על ידי כל גורם אחר. יש לעקוב אחר מצבו של הילד. הסכנה במחלה הוא ערוב לבבי ואז לרוב הילדים מאושפזים ומטופלים. המחלה החריפה נמשכת כעשרה ימים. אך הילד יכול להמשיך ולהיות חולה גם 21 יום, ולעיתים ישארו סימנים כמו למשל דלקת עיניים אפילו חודשיים. באם מאושפזים מטפלים בגמא גלובולין או באספירין. ההבראה לרוב מלאה (באם אין מעורבות לבבית). בברכה,

07/04/2002 | 09:50 | מאת: שושי

לבני בן ה-3 טיירו גלוסל ציסט. מאז שתגלה הדבר, לפני כשנה, גדל מאד. כיום ניתן לראות מעין בליטה קטנה בצווארו מתחת העור. האם חייבים לנתח, ומתי. במידה וכן - האם יש צורך באשפוז לילה (או יום בלבד). מי מבצע - א.א.ג או כירו' ילדים. בתודה

שלום רב שושי ציסטה טירוגלוסיאלית נובעת מהצטברות של נוזל בתעלה המקשרת בין בסיס הלשון לבלוטת הטירואיד הנימצאת בקידמת הצוואר.תעלה זו מתהוה לאורך מסלול הנדידה של בלוטת הטירואיד הנוצרת בשבוע הרביעי להריון בבסיס הלשון ונודדת למקומה עד גמר השבוע השמיני להריון. לרוב, התעלה מתנוונת עם סיום הנדידה, אך כאשר קטע ממנה נשאר פתוח, הוא מתמלא נוזל ומופיע כציסטה תת עורית במרכז הצוואר. רצוי מאד להוציא את הציסטה בניתוח כיוון שבהיותה קשורה לבסיס הלשון,שהיא נוטה להזדהם ולאחר תהליך זיהומי, קשה יותר להוציאה בשלמות ושיעורי ההישנות גבוהים יותר. סיבה נוספת להוצאתן היא הנטייה לעבור שינויים ממאירים, נטייה שרואים לרוב בעשור הרביעי והחמישי לחיים באותם מקרים שהציסטה לא הוצאה. את הניתוח מבצעים גם כירורגים ילדים וגם רופאי אאג, בד"כ הניתח מחייב אישפוז קצר אך לא הייתי מתחייב מראש שהילד יילך באותו היום הביתה מאחר וקצב ההתאוששות הוא אישי ושונה מילד לילד וכמובן חשוב גם באיזו שעה הניתוח מבוצע. בכבוד רב,

20/02/2007 | 09:04 | מאת: אני

לבתי בת ה-3 גילו טיירו גלוסל ציסט לפני כחודשיים, אני חוקרת ובודקת לדעת מי מהרופאים אכן מומלץ לעשות זאת על מנת שלא יהיו חזרות של הציסטה. אשמח לקבל המלצה לרופאים שמתמחים בדבר אצל ילדים. היה לנו כבר תור לניתוח אך ביטלנו נכון לעכשיו, כי הרגשנו שאנחנו צריכים לבדוק יותר לעומק את הרופא המבצע. אשמח לתשובה דחופה תודה מראש.

20/02/2007 | 13:29 | מאת: אני..

לבתי בת השלוש גילו לפני כחודשיים טיירו גלוסל ציסט, היינו צריכים לעבור השבוע את הניתוח, אך נכון לעכשיו ביטלנו את התור, כי הרגשנו שעלינו לבדוק טוב יותר.על מנת שהרופא המבצע את הניתוח, יהיה הרופא הטוב ביותר כדי שלא יהיו חזרות של הציסטה. אשמח להמלצה בהקדם על רופאים שמתמחים בעניין. תודה מראש

04/04/2002 | 14:25 | מאת: עפרה

בני בן 3, מתלונן בשנה האחרונה (מאז שהוא מביע את עצמו..) על כאב בפי הטבעת. לעיתים מדובר בתולעים - שמטופלות בהתאם. כרגע הוא מטופל שבוע שני (בגלל שנמצאו כאלה אצל אחיו אך לא אצלו) בתכשיר נגד תולעים, ובכל זאת מתלונן על כאבים. לעיתים אדמומיות מסויימת אם כי לא חריגה - שאף היא מטופלת. בכל הזדמנות אצל רופא ילדים אני מבקשת שיבדוק את המקום, חיצונית, אך טוען שאין שום דבר. הילד גמול מחיתולים מגיל שנתיים, גם בלילה. הכאבים מופיעים לעיתים מספר שעות לאחר עשיית הצרכים. עד גיל שנתיים (בערך) הוא הרבה ביציאות (לא עצירות), שגם עניין זה נבדק ע"י מומחה גסטרו ולא נמצאה בעיה... הוא אינו סובל מעצירות , מבקר פעם ביום בשרותים, ואנו מנגבים לו בעדינות בממחטות לחות. האם יתכן שהוא סובל מטחורים פנימיים...? לפני כ- 4 שנים עברתי בעצמי נתוח טחורים, מהם סבלתי עוד מגיל 17 -18.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב עפרה טחורים, המהווים סיבה שכיחה למדי לכאב באיזור פי הטבעת במבוגרים, הינם נדירים ביותר בתקופת הילדות. תולעים בהחלט יכולים לגרום לגירוי מקומי וכאב באיזור פי הטבעת, העובדה שלא נראו אצל בנך, אינה שוללת את המצאותם וטוב שהוא מטופל כנגדן. פיסורה - חתכים עדינים בפי הטבעת, יכולים בהחלט לגרום לכאב ואפילו דימום. המקור לפיסורה במקרה של בנך, יכל להיות מהגרוי שגורם לגרוד שגורם לחתך העדין. בכל מקרה חשוב לדעתי שבנך ייבדק גם ע"י כירורג ילדים שיוכל לאבחן ולטפל בבעיה שממנה סובל ילדך. בברכה,

03/04/2002 | 21:47 | מאת: אלכס

שלום לבני בן השנתיים וארבעה חודשים הופיעה בליטה בצוואר מתחת לסנתר, שאובחנה כנ"ל ונאמר לי שיש צורך בניתוח להוצאתה, שכולל הוצאת כל שאריות תעלת בלוטת התריס ועצם HYOID בבסיס הלשון. זה ניתוח לא פשוט, עם סיכויים לחזרת התופעה באם לא מבוצע נכון, לכן רציתי לבקש ייעוץ לגבי המקום הכי טוב לביצוע וכן מי הכי מתאים ומנוסה מבין המנתחים בישראל. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלכס כפי שציינת, הטיפול בציסטה טירוגלוסיאלית כולל בנוסף להוצאת הציסטה עצמה, גם הוצאה של התעלה המקשרת בינה לבסיס הלשון ואשר חוצה לרוב דרך עצם ההיואיד. בעת הניתוח נדרש שיתוף פעולה בין הכירורג למרדים, הניתוח עצמו אינו נדיר והוא מבוצע היטב במחלקות המוכרות לכירורגית ילדים בארץ. הייתי ממליץ לך להתייעץ עם מנהל אחת המחלקות הקרובות לאזור מגוריך. במידה וברצונך לדעת פרטים נוספים אשמח לעזור לך ואתה מוזמן לכתוב אלי לאימל האישי. בברכה,

07/04/2002 | 08:33 | מאת: אלכס

ד"ר ירדני שלום אנא ציין את המייל האישי שלך בברכה ותודה אלכס

30/03/2002 | 11:38 | מאת: יוסי

שלום אני בן בגיל 14 וחצי ולאחרונה נהייתה לי "ג'ולה" בשד מאחורי הפיטמה. זה לא כואב ולא נודד. זה כואב מעט רק כשנוגעים בזה. וגם הגודל נשאר אותו דבר - לפעמים זה נראה כאילו זה קצת קטן. יתכן שזה נהיה זמן קצר לאחר שחטפתי מכה מהחגורה באוטו אבל אינני יודע אם יש קשר? אמרו לי שיתכן שזה בגלל הורמונים של גיל ההתבגרות. אבל רציתי לשמוע דעה נוספת.

30/03/2002 | 21:21 | מאת: יוסי

תיקון: זה לא כואב כשנוגעים בזה...

שלום יוסי בגילך, בליטה תחת הפיטמה מהסוג שאתה מתאר, אכן קשורה לרוב לשינויים הורמונליים. בליטה כזו לרוב נסוגה עם הזמן ויכולה גם להופיעה בצד השני בפרק זמן של שבועות ואף חודשים ספורים. הבליטה אינה אמורה לכאוב ואינה אמורה להפריש. באשר לאפשרות שהיא קשורה לחבלה, זו בהחלט אפשרות סבירה וגם במקרה זה הבלוטה אמורה להספג מעצמה. למרות שאיני חושב שמדובר בגוש גידולי, הייתי ממליץ לך להבדק גם ע"י כירורג כדי לשלול אפשרות כזו ביתר וודאות. בברכה,

28/03/2002 | 21:41 | מאת: גלי

כשביתי נולדה, בדקה אותה רופאה של טיפת חלב ואמרה שהשפתיים הפנימיות שלה (בפות) סגורות ונתנה משחה. המשחה עזרה אבל השפתיים נסגרו שוב. לקחתי אותה לרופא הילדים שלה והוא, בפעולה מהירה פתח את השפתיים. הן נשארו מאז פתוחות, אבל השאלה היא אם ביצוע פעולה כזאת לא יזיק בעתיד... (הוא לא כירורג ואינני יודעת להגיד דבר על טיב הניתוחון שהוא ביצע).

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גלי "חיבור" השפתיים היא תופעה לא נדירה, הטיפול הוא אכן בעזרת משחה או פתיחה מכנית של השפתיים כאשר המשחה לא מביאה לתוצאה הרצוייה. אין כל סיבה לחשוש מתיפקוד לא תקין של השפתיים בעתיד והבעייה היא רק לשמור עליהן פתוחות עד שההחלמה מסתיימת. במידה ויש לך ספק באשר לתקינותן של השפתיים, הייתי מאד ממליץ להבדק גם ע"י כירורג ילדים. בברכה,

26/03/2002 | 19:18 | מאת: סיגל

26/03/2002 | 19:30 | מאת: סיגל

הבן שלי בן 11 חודשים הוא לא עולה יפה במשקל ובבית התינוקות המטפלות אומרות שהוא כל הזמן בוכה לא מפינוק נראה מהרגשה לא טובה, בעקבות פניה לרופא טיפת חלב נשלחנו לבדיקות דם מקיפות בבדיקות נמצא יתר תפקוד בכבד הרופאה המטפלת אמרה לי שיכול להיות שיתר הפעילות נוצרה כניראה מוירוס היא רוצה שנעשה בדיקות דם לבדיקת וירוסים בדם מה הפרוש יתר תפקוד כבד? והאם יש מקום לדאגה? אם וירוס גרם לתופעה כמה זמן יעבור עד שהכבד יחזור לנורמלי?

סיגל יקרה, ישנם וירוסים רבים שגורמים לעלייה באנזימי הכבד. למשל - צהבת זיהומית, EBV, CMV ועוד. יש לבדוק האם מדובר בזיהום חריף או זיהום מולד. חשוב לדעת ממתי בנך אינו עולה יפה במשקל, האם זה משהו חדש, או שיש בעיות מהלידה. כל אלו פרטים חשובים על מנת להבין האם מדובר במשהו ממושך, או חולי עכשוי. ברוב המקרים העליה באנזימי הכבד חולפת עם ההחלמה. חסרים לי פרטים נוספים על מצבו של בנך וממתי זה החל ועל איזה ערכים של אנזימי כבד מדובר. האם בנוסף יש הקאות, שלשול, חום, צהבת וכדומה. בברכה,

14/03/2005 | 15:28 | מאת: אורן

הבן שלי בן2 חודשים הוא לא עולה יפה במשקל ובבית התינוקות המטפלות אומרות שהוא כל הזמן בוכה לא מפינוק נראה מהרגשה לא טובה, בעקבות פניה לרופא טיפת חלב נשלחנו לבדיקות דם מקיפות בבדיקות נמצא יתר תפקוד בכבד הרופאה המטפלת אמרה לי שיכול להיות שיתר הפעילות נוצרה כניראה מוירוס היא רוצה שנעשה בדיקות דם לבדיקת וירוסים בדם מה הפרוש יתר תפקוד כבד? והאם יש מקום לדאגה? אם וירוס גרם לתופעה כמה זמן יעבור עד שהכבד יחזור לנורמלי?

25/03/2002 | 23:50 | מאת: שמואל

תודה

תודה לך שמואל

04/04/2002 | 13:08 | מאת: ד"ר דני ירדני

שלום שמואל סליחה על האיחור בהענות, אנא העבר לי את שאלתך שנית ואשתדל מאד להשיב לך בברכה,

12/03/2002 | 09:29 | מאת: סיגל

בני בן הכמעט שלוש יעבור ניתוח של בקע מפסעתי בעוד שבוע. האם יש צורך להכין אותו נפשית לכך? איך עושים זאת? לציין שהוא ילד נבון ומדבר שוטף.

12/03/2002 | 23:35 | מאת: adi

סיגל היי, ראשית, בכל בית חולים ציבורי יש תוכניות הכנה של ילדים לקראת ניתוח. כדאי להשתתף בהן. שנית, אם אין אפשרות כזו, צריך לספר לו על מה שהוא עתיד לעבור. הכי טוב, לקחת דובי או בובה, ולבנות את סיפור הניתוח. לתת לו להיות ה"רופא" שבודק את הבובה. שלישית, נסי את להיות רגועה כי את צריכה להיות חומת המגן שלו, ואם הוא רואה את החששות שלך, הוא יותר חושש. בכל מקרה: א. אל תשקרי אותו (כלומר, אל תגידי לו שדקירת המחט לעירוי אינה כואבת. להיפך!!!! היא מאוד כואבת. במקום זה, אפשר לקנות מדבקות עם חומר מאלחש(. ב. אל תאיימי עליו (כלומר, אל תגידי לו "אם תהיה ילד רע, תקבל זריקה!!!" במקום זה, אפשר להגיד: "הרופא רואה שכואב לך, אז הוא ייתן לך משהו נגד הכאבים"(. ג. אפשר גם להגיד: "אתה יודע, לרופא יש ילדים בגילך." ד. כל הזמן תגידי לו: "אנחנו איתך!!!!" עדי

אני גרה באירלנד, בחודש הבא בני צפוי לעבור נתוח להחדרת כפתורים לאזניים. גם ככה אני מרגישה באפילה לגבי כל מה שיהיה. אני יודעת רק שאני זאת שירדים אותו. מה הוא יבין אם בכלל. ושאלה אחרת היא האם אחרי ההרדמה מחדירים אייר-ווי לגרון ? (ניתוח של עד 15 דקות)

שלום סיגל הכנה לניתוח היא לדעתי חלק חשוב מאד התורם תהליך להיות חוויה לא טראומטית ואפילו נעימה. ההכנה צריכה להיות בהתאם לגיל וליכולת ההבנה של הילד. במרבית המחלקות לכירורגית ילדים פועלות עובדות סוציאליות המתמחות בהכנה ולדעתי מאד מומלץ להעזר בשרותן. לצורך כך הייתי ממליץ לך ליצור קשר עם המחלקה הקרובה לאיזור מגורייך ולקבל את הכתובת ותכנית ההכנה שלהם. בברכה ובהצלחה,

09/03/2002 | 23:27 | מאת: ירדנה

שלום רב לבני בן החודשיים השוקל 4 ק"ג התגלה בקע מפסעתי הגורם לו כרגע לאי שקט ובכי רב.כירורג ילדים המליץ לנו לעשות ניתוח מיידי בהרדמה כללית אודה לך אם תוכל לתת לי הסבר על: 1. אופי הניתוח 2. למה עלי להתכונן לאחר הניתוח 3. כל מידע אחר. בנוסף האם לדעתך אפשר לפתור את הבעיה ללא ניתוח נוסף על כך אני מקופת חולים מאוחדת בחיפה אשמח אם תוכל להמליץ לי על מנתח .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ירדנה בקע מפסעתי יש לנתח מרגע שאובחן וזה נכון בכל גיל. במידה והבקע אינו "כלוא", הניתוח אינו דחוף אך לא רצוי לדחותו יותר מידי מחשש שכליאה אכן תתרחש. המשמעות של "כליאה" היא שתוכן מחלל הבטן חודר לתוך הבקע ואינו מצליח לחזור לחלל הבטן. התוכן הוא לרוב לולאת מעי או שחלה בבנות וכאשר הוא כלוא, אספקת הדם אליו ניפגעת עד כדי סכנת הווצרות נמק. איני מכיר דרך אחרת מלבד ניתוח לטיפול בבקע מפסעתי. בילדים בריאים, הניתוח מבוצע בהרדמה כללית. הניתוח נחשב לפשוט ומבוצע דרך חתך מפסעתי קטן המאפשר סגירה של הבקע. העור לרוב נסגר בדבק ביולוגי או תפר נמס וכעבור שעות ספורות , מרבית הילדים חוזרים לתיפקודם הרגיל. ניתוחים אלה מבוצעים כשיגרה בכל המחלקות לכירורגית ילדים. בחיפה, הם מבוצעים בשלושת בתי החולים, אך אין בסמכותי להמליץ על כירורג מסויים מעל דפי האתר. מאחל לכם בהצלחה בברכה,

04/03/2002 | 23:52 | מאת: לי

ד"ר ירדני שלום , קראתי בעיון את תשובתך למעין על הכבד השומני , לבני בן ה 13 גילו באולטרסאונד כבד שומני ומוגדל , הילד שמן וגדול בגוף , חוץ מזה בדיקות הדם תקינות ביותר , שום תופעה חריגה , האולטרסאונד נעשה עקב תלונות על כאבי בטן , ולא נמצאה סיבה פיזית חוץ מנפשית אולי ? ! לפי הרופאים שפניתי אליהם יש סיבה לדאגה , והוא נדרש לעשות דיאטה דלת שומן רצינית , האם לאור הנאמר יש סיבה מיוחדת לדאגה , וכן מה עוד ניתן לעשות , הילד עושה הרבה ספורט משחק כדורסל כל יום , טניס פעמים בשבוע , לפעמים שחיה , מזה שלושה שבועות עומד באמת בדיאטה דלת שומן ( הוא מאוד נבהל מהרופאה ) ובכל זאת לא ירד במשקל , להתיחסותך אודה . לי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לי השמנת יתר היא אחת הסיבות השכיחות להופעת כבד שומני. תופעה זו לרוב אינה גורמת להפרעה בתיפקוד אך כאשר הגורם ידוע, רצוי בהחלט לטפל בו. נראה לי שדיאטה דלת שומן ועשירת חלבון תוכל לעזור לבנך והייתי ממליץ לך להמשיך בה בהדרגה ומבלי לצפות לשינויים מאד מהירים. בברכה,

04/03/2002 | 23:10 | מאת: שאול

שלום אני בן 17 וחצי רציתי לברר לגבי חזה יונה. מה הם הדרכים לטיפןל(כל הדרכים)? אשמח אם תתן לי פרוט בתודה שאול

שלום שאול השאלה ב"חזה יונה" היא האם יש צורך לנתח ואם כן מתי ואיזה סוג ניתוח. אני לא מכיר צורות אחרות של טיפול. בגילך, הדפורמציה כבר לרוב נמצאת בשיאה למרות שיכולה להחמיר עד גמר תהליך הצמיחה. ככלל, חשוב להפריד בין המומים שגורמים להפרעה תיפקודית שיכולה להתבטא בתיפקודי ריאה ולב, לבין אלה שבעייתם היא קוסמטית בלבד. הגישות בספרות נעות בין אלה שממליצים על התערבות ניתוחית כמעט בכל מקרה מחשש להפרעה בתיפקודי ריאה , לבין אלה שלא ממליצים על ניתוח אלא אם כן יש הוכחה ברורה להפרעה תיפקודית. באשר לסיבה הקוסמטית, גם כאן הגישות יכולות להיות שונות אך אין ספק שזו כשלעצמה יכולה להיות סיבה לניתוח. מה שהייתי ממליץ לך, זה לעבור בירור ראשוני של תיפקודי ריאה ולב ולאור התוצאות של הבדיקות האלה, לפנות לייעוץ של כירוג המבצע ניתוחים אלה - לרוב כירוג חזה או כירוג ילדים, ולהגיע להחלטה משותפת. בברכה,

04/03/2002 | 21:15 | מאת: ירדנה

כפי שציינתי לבני בן החודשיים התגלה שבר בבטן שאלתי היא באם צריך לעשות ניתוח באיזה גיל עדיף לעשות , האם כמה שיותר מהר או שעדיף לחכות שהילד יהיה בן שנה .עלי לציין כי משקלו של בני הוא 3.800 .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ירדנה אנא ראי תשובתי הקודמת ואשמח להשיב לך לאחר שאדע את סוג השבר ממנו סובל בנך בברכה,

04/03/2002 | 21:04 | מאת: ירדנה

שלום לילדי בן החודשיים התגלתה נפיחות בבטן לאחר בדיקה אצל רופא נאמר לי שזהו שבר שאלותי הם: מה זה שבר בבטן , כתוצאה ממה זה נובע ( האם זה מולד או כתוצאה מבכי) והאם אפשר לטפל על ידי החתלה ולא על ידי ניתוח בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ירדנה על מנת שאוכל להשיב על שאלתך , עלי לדעת על איזה סוג של שבר מדובר. מרבית השברים בגילו של בנך הם מפשעתיים או טבוריים והינם מולדים ולכן לא מושפעם מבכי. הטיפול שונה בהתאם לסוג ואשמח לענות לך על כך לאחר שתצייני את סוג השבר של בנך. בברכה,

23/02/2002 | 11:24 | מאת: אני

ד"ר ירדני מאז הצעתך הקודמת כבר הספקנו לעבור את הניתוח בשיטת הלפארוסקופיה - שמחה לבשר כי פרופ' וינוגרד ביצוע הכל על הצד הטוב ביותר ואנו כבר בבית... שוב תודה על עצתך שבהחלט עזרה לי מאד בתהליך קבלת ההחלטה הלא קלה. בברכה.

אני יקרה, שמחתי לשמוע שהניתוח עבר בהצלחה ושאתם כבר בבית ויכולים לחזור לשגרה. מקווה שכעת הכל יהיה טוב. בברכה,

21/02/2002 | 12:49 | מאת: ברוך

שלום רב , אשמח לקבל מידע על ניתוח לניתוק כלי דם הלוחץ של הוושט אצל תינוק בכן חודשיים, ואשר ישנו חשש כי איבוד הכרה שאירע אצלו לפני כשבוע נבע כתוצאה מכך. מדובר על כלי דם הלוחץ על הוושט כ - 1 ס"מ מעל הקארינה.כלי הדם המדובר יוצא מהעורק התת בריחי הימני. הרופאים מתלבטים האם לבצע את הניתוח הנ"ל. אשמח לדעת: א.אלו כלי דם תחליפיים יספקו את הדם ליד במקרה זה. המדובר הוא בכלי דם היוצא מהעורק התת בריחי הימני. ב. מהו מהלך הניתוח (אם ניתן לקבל גם כתובת של אתר בו ישנה הרחבה, וצילום של הניתוח הנ"ל נשמח גם כן).

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב ברוך טבעת ואסקולרית יכולה להופיע במספר צורות, ולגרום ללחץ על הוושט או קנה הנשימה. הסימנים האופייניים הם הפרעות האכלה או קשיי נשימה וסטרידור המוחמרים בעת האכלה. אני מבין מדבריך שישנם ספקות לגבי ה"אחריות" של הטבעת לבעיה של הפסקת הנשימה, זו אכן לא התלונה השכיחה ביותר, ורצוי בהחלט שתתייעצו על כך עם הרופאים שאיבחנו את הבעיה. הצורה שבה הכלי המעורב הוא העורק התת בריחי הימני האברנטי, נחשבת לקלה יותר לטיפול ולרוב ניתן לנתק את העורק מבלי לגרום להפרעה בהספקת הדם לזרוע. הספקת הדם נשמרת דרך העורק "הנורמלי" ובעת הניתוח, ניתן לאשר זאת ע"י חסימה זמנית של העורק האברנטי לפני חיתוכו. את הניתוחים האלה מבצעים לרוב מנתחי לב והגישה כמעט תמיד היא מבית החזה השמאלי. ישנם הרבה אתרים ואיני מעוניין להמליץ דווקא על אחד מהם, נסה להכנס בסריקה ל VASCULR RING ותבחר את המתאים לך. בברכה,

22/02/2002 | 11:10 | מאת: ברוך

ד"ר ירדני שלום רב. ראשית תודה על תשובתך לשאלתי. לגבי הצעתך למצוא מידע נוסף דרך חיפוש הערך vascular ring ניסיתי את הדבר במספר פורטלים לרפואה והדבר לא עלה בידי. אודה לך אם יש לך כתובת ספציפית יותר. (חיפשתי מלבד בפורטלים הרפואיים בארץ גם באתרים אמריקאיים אליהם הם היפנו וכאמור לא מצאתי. תודה רבה

18/02/2002 | 11:24 | מאת: מעין

אני ממש דואגת. אני בת 32, לפני חודשיים הסירו לי את כיס המרה עקב אבנים+דלקת. בינתיים, עשיתי בדיקת אולטראסאונד לפני כשבוע ואמרו לי שיש לי כבד שומני. הטכנאי אמר שהיה לי את זה גם לפני הניתוח של כיס המרה. לפי בדיקת דם (שעשיתי לפני כשבוע) - כולסטרול - 153 וטריגלצירידם - 76. אני מקבלת המון תשובות סותרות לגבי ממצא זה, וזה ממש מדאיג אותי. האם זה מצב בשכיח? מסוכן? על מה זה מעיד? מה ניתן לעשות? מי יסנן את השומנים אם אין לי כיס מרה? אשמח מאוד לשמוע את התייחסותך. תודה...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך מעיין הסיבות להסננה שומנית של הכבד הן רבות ומגוונות: השמנת יתר , אנורקסיה , סכרת והיפרליפידמיות הן בין הסיבות השכיחות ובנוסף ניתן למנות דלקות כרוניות, אלכהול ועוד. ככלל, כיס המרה אינו מסנן את השומנים ופעולה זו לא ניפגעת כלל בהעדר כיס מרה. הטיפול בהסננה שומנית כולל דיאטה דלת שומנים ועשירת חלבון בנוסף לטיפול בגורם שבמקרה שלך אינו ידוע. לדעתי, טוב תעשי אם יחד עם הרופא שלך, תעברו על רשימת הסיבות האפשריות להסננה שומנית ותבצעי את הבדיקות הנחוצות במטרה למצוא את הגורם. במידה ויימצא הגורם, ניתן יהיה לטפל בהתאם. בברכה,

19/02/2002 | 22:47 | מאת: מעין

אני מודה לך ד"ר על תשובתך, אך לא ברור לי דבר אחד. מדוע רופא אחד שהתייעצתי עימו אמר לי כי כבד שומני זהו רק מבנה, ולא צריך לעשות עם זה שום דבר ושזה בסדר. זה נשמע לי מאוד מוזר וגם לא מובן. האם זה נכון? ושנית, מהו, אם כן, תפקידו של כיס מרה אם אינו מסנן שומנים. תודה על עזרתך.

17/02/2002 | 13:34 | מאת: מירי

שלום, אבקש לקבל את כל הפרטים האפשריים בנושא (כולל פרטים לגבי ההרדמה, קטטר אם צריך וכו,). ביתי בת 3 ו - 8 חודשים ועומדת לעבור ניתוח כזה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

מירי יקרה, ככירורג ילדים אינני מנתח נתוחי לב. צר לי אך את שאלתך כדאי לך להפנות למנתח הלב שלכם. בברכה,

17/02/2002 | 08:00 | מאת: גיל

לביתי בת 10 חודשים יש בליטה מאחורי אוזן שמאל. הבליטה על הראש ונראה כי זוהי עצם שבולטת. עם מי כדאי להתיעץ והאם יש צורך בצילומים? תודה גיל.

לקריאה נוספת והעמקה

גיל יקר, בליטה מאחורי האוזן בגיל הנ"ליכולה להיות אכן גרמית, אך יתכנו גם סיבות נוספות כמו בלוטת לימפה, ציסטה דרמואידית ועוד. רצוי להבדק על ידי כירורג ילדים. בחלק גדול מהמקרים ניתן להגיע לאבחנה גם ללא צילום. הרופא שיבדוק יחליט אם יש צורך בצילום, או בבירור נוסף. בברכה,

16/02/2002 | 23:00 | מאת: נועה

אני מאד מקוה שהגעתי לפורום הנכון. שאלתי היא לגבי ילדה בת 14. העור מסביב לאצבע הגדולה ברגל התנפח מעט וכואב. ביום יומיים האחרונים הנפיחות ירדה לחלק התחתון של הצפורן ויש סימן לבן על העור הקרוב לצפורן. ממה זה?? האם יש טיפול או שמא יש להוציא את הצפורן או אולי יחלוף לאחר מס' ימים?? אם יש להוציא את הצפורן אשמח לדעת איך עושים זאת האם כואב, תקופת החלמה וכו. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה זו בהחלט שאלה מתאימה לפורום, מהתאור שלך, נראה לי שמדובר בציפורן חודרנית, אם כי חשוב כמובן להבדק ולשלול אפשרויות נוספות. זהו מצב שבו מופיע זיהום של העור סביב הציפורן. לרוב, הבוהן היא הניפגעת וזה נובע מחתך של של תעלת הציפורן, ע"י חדירת שולי הציפורן לעור. הטיפול השמרני כולל אמבטיות של מי סבון כמה שיותר פעמים ביום, חבישה עם משחה אנטיביוטית (סינטומיצין) ובעיקר מניעה של כל לחץ על גבי הציפורן - להמנע מנעל לוחצת ואם ניתן, רצוי לנעול סנדלים. במידה והציפורן עדיין חודרת לעור, יש להרימה בעזרת פתיל, זו פעולה פשוטה אך יכולה להכאיב וחשוב מאד לראות פעם מישהו מנוסה מבצע אותה. לדעתי, בעזרת הטיפול הזה ניתן להביא לריפוי כמעט בכל המקרים של ציפורן חודרנית וחשוב כמובן לזכור שהסכנה לחדירת הציפורן תמיד קיימת ויש לכן צורך להמשיך להמנע מלחץ עליה. במידה והטיפול לא מספיק, יש מקום לשקול הוצאת הציפורן, זו פעולה שמבוצעת בהרדמה מקומית ואינה אמורה להכאיב מלבד הזריקה עצמה. ההחלמה היא מהירה ולרוב ניתן לחזור לפעילות חלקית כבר למחרת ולפעילות מלאה כעבור מספר ימים. צריך לזכור שכאשר ציפורן חדשה גדלה, הסיכון להיותה חודרנית עדיין קיים. רוצה רק להדגיש שחשוב שהנערה תיבדק ע"י רופא כדי להיות בטוחים שזו אכן האבחנה המדוייקת. בברכה,

11/02/2002 | 15:49 | מאת: מירב

שלום ד"ר, אודה לך באם תוכל להפנות אותי למידע באינטרנט בנושא כדלקמן: תינוק בן חודש וחצי עם ציסטה בראש מתחת לארובת העין, הציסטה נמצאת בסמוך למוח אך לא בתוך הקרום על פי תוצאת CT . אודה לך אם תוכל להפנות אותי לבתי חולים בחו"ל המתמחים בתחום. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך מירב עדיין חסרים לי מספר פרטים באשר לבעיה שהביאה לביצוע הבירור, ובעיקר מהי האבחנה הרנטגנית של הממיצא. אודה לך אם תעזרי להבין טוב יותר את הבעיה של בנך ואשמח גם לסייע לך בבחירת מקום הטיפול אך אני מעדיף שהדיון יתנהל דרך האימל הפרטי (הנחת הסמן על שמי תביא אותך לאימל שאליו אני מחובר) בברכה,

11/02/2002 | 13:08 | מאת: אמא מודאגת

לד"ר ירדני שלום !! בני בן 8,ילד בריא ומתפתח יפה,אך יש דבר שמאד מטריד אותי והוא גודל הפין שלו.לדעתי הוא מאד קטן לגילו אך האמת שלא יודעת מה גודלו התקין אצל בנים בני 8.(הוא בני הראשון).הוא מאד ביישן וגם מסרב להיבדק ע"י רופא הילדים.איך נוכל לדעת האם גודל הפין תקין? ואם לא מה ניתן לעשות? אני מאד מוטרדת וחסרת אונים בנושא מכוון שהילד מסרב לחשוף את אברי המין אפילו לבעלי. בתודה מראש, אמא.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך אמא מודאגת בגיל של בנך איבר המין עדיין לא אמור לגדול. בילדים לפני תקופת ההתבגרות, במיוחד אם הם מעט שמנמנים, הפין יכול להראות קטן יחסית וזו אכן הבעיה ברוב רובם של המקרים. בכל מקרה הייתי ממליץ שילדך ייבדק אצל רופא הילדים, והוא יחליט אם יש מקום לבירור נוסף אצל אנדוקרינולוג (מומחה לבעיות הורמונליות) או לא . בברכה,

08/02/2002 | 21:05 | מאת: אני

שלום רב ילדתי בת 4 חודשים אובחנה אצלה מל רוטציה . אין כל סימנים /סימפטומים לכל סבל שהוא כתוצאה מכך ובכל זאת יחד עם הרופא הוחלט כי עדיף לנתח כבר ולא לחיות בסימן שאלה שחלילה יקרה משהו בלתי צפוי. ברצוני לשאל לגבי מה נהוג מבחינה רפואית לעשות, האם ממתינים שיקרה חלילה משהו, ממתינים לגיל יותר מבוגר וכו'. תודה רבה.

שלום רב מלרוטציה היא מצב שבו המעי מסודר באופן לא תקין בחלל הבטן. ה"סידור" של המעי (רוטציה) מתבצע בשבועות 4-12 להריון בעת שהמעי שהיה ברובו מחוץ לחלל הבטן, חוזר ומסתדר בתוך הבטן. בגמר התהליך הזה, המעי מקובע (פיקסציה) בצורה שמבטיחה אספקת דם טובה לכל חלקיו. הסכנה במלרוטציה היא שהמעי יעבור "תסביב" ועקב כך תחסם אספקת הדם לחלק המסובב. זה סיבוך נדיר יחסית, אך הסכנה בו רבה עד כדי אובדן כמות כזו של המעי שלא מאפשרת לחיות. כל מי שיש לו מלרוטציה, חשוף לסכנת התסביב ונכון שישנם גם מבוגרים שחיים עם מלרוטציה שנים ארוכות, אך לצערי ישנם גם לא מעט תינוקות שנפטרו בגלל תסביב של המעי ואנחנו לא יכולים לדעת מי יפתח תסביב ומי לא ובעיקר מתי זה יקרה. הדעה המקובלת היום בספרות הרפואית, שמלרוטציה יש לנתח מרגע שאובחנה אך לא כניתוח דחוף. למרות שבתך לא סבלה מכל בעיות, היא בכל זאת נזקקה לבירור שבמהלכו נמצאה המלרוטציה, וזה לא בירור שכל ילד בגילה עובר, האם יתכן שבכל זאת היו בעיות בגלל המלרוטציה?. בכל מקרה, בגלל הסכנה של תסביב המעי, הייתי ממליץ לבצע את הניתוח בהקדם. ברור לי שההחלטה לנתח תינוקת "בריאה" היא מאד לא קלה, אך דעתי היא , שהחלטה לא לנתח, משמעותה קשה הרבה יותר. מקווה שסייעתי לכם לקבל החלטה, אשמח לענות על כל שאלה נוספת שיש לכם בברכה,

09/02/2002 | 21:38 | מאת: אני

שלום וכמובן קודם כל תודה בהחלט הרגעת אותי. פרופ' וינוגרד הוא המנתח, נכון החלטה לא קלה ובכל זאת על מנת שנוכל לחיות בלב שקט אנו נבצע זאת בשיטת לאפרסקופיה בתקווה שהכל יעבור בשלום.... האם יש אתר ישראלי/אחר בו אוכל לעיין במקרים מסוג זה? בכל אופן שוב תודה רבה.

07/02/2002 | 22:30 | מאת: דנה

בני בן ה-10 חודשים עבר לפני שלושה ימים ניתוח להסרת אדנואידים+שקדים. הניתוח היה דחוף ונעשה בהתראה של שבוע. אנחנו אמורים לטוס לארה"ב לשבועיים בעוד 10 ימים,וזה יצא כשבועיים אחרי הניתוח. השאלה היא האם יש מניעה להטיס את התינוק מפאת אפשרות ללחץ בלתי סביר על האוזניים,או כל תופעה אחרת העלולה להסתבך בטיסה בעקבות הניתוח? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דנה, ככלל, שבועיים אחרי ניתוח אדנואידים ושקדים לא צריכה להיות מניעה מלטוס. בנך עבר את הניתוח בגיל צעיר יחסית ובאופן דחוף כפי שציינת, עובדות אלה מעוררות חשד לבעיות נוספות שיכולות להשפיע על מצבו. במידה וההחלמה מהניתוח היא מלאה ואין בעיות נוספות, ניתן לטוס בבטחה וחשוב להקפיד לתת לילד למצוץ בעת ההמראה והנחיתה. לפני יציאתכם, הייתי ממליץ שכמובן תבדקו ע"י הרופא המנתח ותבררו גם איתו את שאלת הטיסה , הוא יוכל להגיד לכם אם הצינוריות המחברות בין האוזן לחלל הפה פתוחות ואם ההחלמה אכן מלאה. מאחל לכם טיסה נעימה בברכה,

06/02/2002 | 19:04 | מאת: לילך

בשבוע ה- 10 + נמצא בבדיקת אולטראסאונד בליטה מוגזמת שהוגדרה כחשש לבקע טבורי, ברצוננו לשאול על הבקע הנ"ל: מהו? פיזיולוגי או כרומוזמלי? הטיפול במהלך ההריון? אם בכלל ניתן? הטיפול לאחר לידה? אם בכלל? נודה לאינפורמציה בהקדם בברכה לילך

לקריאה נוספת והעמקה
08/02/2002 | 11:55 | מאת: לילך

שלום רב, בשבוע ה- 10 + נמצא בבדיקת אולטראסאונד בליטה מוגזמת שהוגדרה כחשש לבקע טבורי, ברצוננו לשאול על הבקע הנ"ל: מהו? פיזיולוגי או כרומוזמלי? הטיפול במהלך ההריון? אם בכלל ניתן? הטיפול לאחר לידה? אם בכלל? נודה לאינפורמציה בהקדם, אם צריך אינפורמציה נוספת ו/או לשאול שאלות נוספות נשמח להוסיף ו/או לברר. בברכה לילך

שלום לילך בקע טבורי מוגדר כמום בדופן הקדמי של הבטן. זהו המום הקל ביותר מבין המומים של הדופן הקדמי והוא לרוב אינו מחייב כל טיפול, מאחר והבקע נוטה להסגר מעצמו. הנטייה של הבקע הטבורי להסגר, נמשכת עד גיל כ 5 שנים ואין לרוב סיבה להמליץ על ניתוח לפני גיל זה. והיה והבקע לא נסוג, מומלץ לתקנו בניתוח שהוא פשוט יחסית ומבוצע לרוב במסגרת של אישפוז יום. בשבוע 10 להריון, עדיין קשה להבדיל בין בקע טבורי למומים אחרים של דופן הבטן ולכן חשוב מאד להמשיך במעקב ע"י בדיקות אולטראסאונד נוספות. והיה ותעלנה שאלות נוספות, אשמח לענות כמיטב יכולתי בברכה,

10/02/2002 | 08:37 | מאת: לילך

ד"ר דני ירדני שלום רב ראשית תודה על תשובתך. עקב בעיות גנטיות קודמות שנמצאו בשני הריונות קודמים, שכל אחת אינה קשורה לשנייה (XYY, וכרומוזום טבעתי) החלטנו לבצע בדיקת סיסי שילייה שתתבצע ממש היום. שאלתינו היא, האם ובלי קשר להמשך המעקב בבדיקות אולטראסאונד, ניתן לאבחן מומים אחרים של דופן הבטן (הקשורים אולי לבעיות כורמוזמים?), דרך בדיקת סיסי השילייה ? שאלות נוספת: 1. האם ההפרדה בין בעייה פזיולוגית לבין בעייות אחרות היא מוחלטת? כלומר אם נמצא שאין בעיות כרומוזומים האם ניתן לאמר שהבעייה היא פזיולוגית בלבד? 2. בבדיקת האולטראסאונד נמצא כי הבליטה גדולה למדי ויכול להיות שיש כליאה של אחד האברים הפנימיים, האם גם אז הבעייה היא יחסית קלה ולא מחייבת טיפול כבר עכשיו? נודה על תשובתך בהקדם, ואם תתעוררנה שאלות נוספות בהמשך נעביר להתייחסותך. בתודה לילך

03/02/2002 | 17:25 | מאת: רוני וציפי

דוקטור שלום, לביתי בת השנה יש דלקות ונוזלים באזניים כמעט מהיום שנולדה, ועברה את כל סוגי האנטיביוטיקה בתחום- מוקסיפן, זינט, אוגמנטין ואולי גם נוספים שכבר איננו זוכרים. לאחרונה מנסה הרופא (דר' נבות) חודש של מניעה עם פדיאזול במינון של 3.5 ליום (לאחר שגם ניתן לה לפני המניעה במינון 2.5 שלוש פעמים ביום למשך 10 ימים וללא הצלחה), אולם גם אחר שבועיים (של מניעה) הילדה עדיין לא רגועה ובבדיקה שעשה אין שיפור במראה האזניים. הרופא המליץ על המשך הנסיון המניעתי לשבועיים הנוספים שנותרו ובהעדר שיפור ולמרות גילה הקטן יחסית, ללכת על ניתוח כפתורים, בטענה שהילדה אכן ניראית סובלת וכנראה עם שמיעה מופחתת כתוצאה מהנוזלים. רקע נוסף לגבי הילדה, היא נולדה עם רפלוקס בוושט שעבר כפי הנראה בגיל 8 חודשים, כשהאינדיקציה היא, הפסקתן של הפליטות המרובות שהיו לה עד אז. שאלותנו: 1. האם כדאי להתייעץ עם רופא מומחה אחר לפני ההחלטה לנתח, אולי קיימת אלטרנטיבה אחרת? 2. מהם הסיכונים מול סיכויי ההצלחה, תוך רצון עז שלנו להקל על ייסורי ביתנו? 3. האם ההרדמה היא באמצעות חומר שנושמת או זריקה? 4. מה משך הניתוח, ימי האישפוז, ותקופת ההחלמה? 5. שמענו שיש צורך להגן ממים, האם מנסיונך ניתן לזכות לשיתוף פעולה מביתנו בגיל כזה לאטמים, בעת הרחצה? 6. מה קורה אם אכן יש חדירת מים? 7. האם ניתוח בגיל כה מוקדם מגדיל את הסיכויים לצורך בניתוח חוזר בעתיד? מקווים שלא העמסנו מדי בשאלות ונודה על תשובותיך. רוני וציפי

לקריאה נוספת והעמקה

רוני וציפי יקרים, ככירוג ילדים אינני עוסק בניתוחי כפתורים, זהו תחום של רופא א.א.גרון. אנא, פנו להתייעצות עם מומחה בתחום זה. בברכה,

07/02/2002 | 09:25 | מאת: ענת

ציפי שלום אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי שעברה לפני שנה בידיוק את הניתוח. גם אנחנו ניסינו ללא סוף את כל סוגי התרופות למינהם שממש לא עזרו. (במחשבה לאחור זה היה ממש חבל) גם אנחנו מאוד חששנו והיום אנו ממש מאושרים שעשינו את הניתוח סבלנו בדיוק כמוך. הניתוח הוא בהרדמה מלאה שנושמים. הניתוח עזר פלאים הילדה כבר לא סובלת כלל וכלל. הניתוח הוא ממש פשוט ענין של חצי שעה , ולאחר מנוחה של שעתיים פשוט הולכים הביתה היום הילדה שומעת נהדר. (דרך אגב יום לאחר הניתוח הילד כבר יכול לבקר בגן ) דרך אגב הניתוח בוצע באסותא בתל אביב, אצל ד"ר נעם פרט (רופא אוזנים מומחה בתחום שהוא בעצמו מנתח ) ממש קל לשמור ממים פשוט מאוד שמים בכול פעם שמתקלחים צמר גפן עם וזלין.

07/02/2002 | 09:55 | מאת: ציפי

ענת תודה רבה על תשובתך המפורטת, בהחלט עודדת אותנו!!! אנחנו אכן בכיוון של ניתוח וכרגע מחפשים רופא טוב. האם תוכלי לספר לי קצת יותר על המנתח שלכם, כגון כתובתו, טלפונים, האם ידוע לך אם עובד עם קופ"ח "מכבי" והאם הוא מנהל מחלקה? שוב תודה, רוני (בעלה של ציפי) ענת כתבה: > > ציפי שלום > > אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי שעברה לפני שנה בידיוק את הניתוח. > גם אנחנו ניסינו ללא סוף את כל סוגי התרופות למינהם שממש לא עזרו. > (במחשבה לאחור זה היה ממש חבל) > גם אנחנו מאוד חששנו והיום אנו ממש מאושרים שעשינו את הניתוח > סבלנו בדיוק כמוך. > הניתוח הוא בהרדמה מלאה שנושמים. > הניתוח עזר פלאים הילדה כבר לא סובלת כלל וכלל. > הניתוח הוא ממש פשוט ענין של חצי שעה , ולאחר מנוחה של שעתיים > פשוט הולכים הביתה > היום הילדה שומעת נהדר. > (דרך אגב יום לאחר הניתוח הילד כבר יכול לבקר בגן ) > דרך אגב הניתוח בוצע באסותא בתל אביב, אצל ד"ר נעם פרט (רופא > אוזנים מומחה בתחום > שהוא בעצמו מנתח ) > > ממש קל לשמור ממים פשוט מאוד שמים בכול פעם שמתקלחים צמר גפן עם > וזלין.

30/01/2002 | 19:07 | מאת: רפי

שלום רב האם ניתן לחשב את גובה הילד בשיא הצמיחה? האם יש נוסחת חישוב לכך? תודה רפי

31/01/2002 | 01:10 | מאת: adi

רפי, תנסה את האנדוקרינולוג: http://doctors.msn.co.il/forums/list.php?f=277 עדי

שלום רפי ישנן "עקומות גדילה" - אלו הם כרטיסים שעליהם מצויירות עקומות של אחוזוני הגובה והמשקל בכל גיל. כרטיסים כאלה מצויים במרבית המרפאות וטיפות החלב וע"י הצבת גובהו של הילד, על הגיל המתאים, ניתן לראות אם הוא מעל או מתחת לממוצע ובאיזו מידה. זה נשמע מעט מסובך, אך כשתראה את הכרטיסים תגלה שזה פשוט ומובן. מקווה שעניתי ואתה בהחלט מוזמן לנצל את הצעתה של עדי, ולשאול גם אנדוקרינולוג בברכה,

03/02/2003 | 20:43 | מאת: גד

האם יש תרופה שאפשר להיות נמוכים ממנה?

26/09/2002 | 13:48 | מאת: סיגל

רציתי לדעת לגבי הילדה שלי אם אינה נמוכה מידי ,היכן יש טבלאות עדכניות

25/01/2002 | 20:55 | מאת: משה ציגלר

האים אתה ורופאת הילדים הדס ירדני אח ואחות או גיס וגיסה?

משה יקר, ד"ר הדר ירדני, היא אשתי בברכה,

15/03/2002 | 14:54 | מאת: זיקו חדד

יש לי ילדה בת 16 , הבעיה אצלה היא:הזעת ייתר בכפות הידיים ,הרגליים בית השחי וכו. הדבר מאוד מפריע במיוחד בזמן כתיבה ,פשוט היא מרטיבה את הדפים!!! מה הפטרון למפגע זה .. תודה

22/01/2002 | 18:07 | מאת: gad

Hi, I don't have Hebrew on my computer but you can write your answer in Heb. My question: My 5 years old child has one testicle that is very big and the second one is normal. What can be the reason for that and how do we treat it ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גד ראשית, חשוב לקבוע האם אכן מדובר בהגדלה של האשך או בהצטברות נוזלים בשק האשכים שזהו מצב הרבה יותר שכיח. בשני המקרים, קרוב לוודאי שיהיה צורך בהתערבות ניתוחית ולכן אני ממליץ לך לקחת את בינך לבדיקה ע"י כירורג ילדים, בכבוד רב

23/01/2002 | 19:24 | מאת: פרופ' צבי צדיק, אנדוקרינולוג

ישנן מספר אפשרויות להגדלת אשך אחד לעומת השני: 1. נוזל סביב האשך 2. רקמה אחרת סביב האשך- נדיר - רקמה של בלוטת יותרת הכיליה - אינו מהוה בעיה מדאיגה 3. נדיר - גידול של האשך מכל הסיבות האלה יש צורך בבדיקה בהקדם. באפשרויות הניתוחיות - הכירורג מומחה באבחון הבעיות האחרות אנדוקרינולוג ילדים יכול יעץ.

22/01/2002 | 07:18 | מאת: שירי

מאיזה גיל ניתן לבצע ניתוח של הרניה בטבור?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירי בקע טבורי שכיח למדי בילודים ובמרבית המקרים הולך ונסגר באופן עצמוני. תהליך הסגירה יכול להמשך עד גיל חמש שנים ולכן רצוי להמתין עד אז כיוון שאולי לא יהיה צורך בניתוח. גם באותם מקרים שמדובר בבקע גדול וניתן להעריך שלא יסגר עמונית, המלצתי היא לא לנתח מוקדם וודאי לא בגיל הינקות, מאחר וגם שיעורי ההצלחה של הניתוח וגם התוצאות הקוסמטיות, טובים יותר כשהניתוח מבוצע לאחר גיל 3-4 שנים. יוצאים מן הכלל, הם המקרים בהם מופיעים סימני כליאה (כאב, שינויי גודל וצבע, הקאות), במקרים אלה, יש לנתח בדחיפות, אך חשוב לזכור שכליאה של בקע טבורי, היא נדירה ביותר. בכבוד רב

20/01/2002 | 23:14 | מאת: עודד

בני בן שש ואובחן היום כסובל מבקע. האם הבקע קשור לפגם מולד או שיש אפשרות נוספות העלולות לגרום לבקע תודה

עודד יקר, אני מניח שמדובר בבקע מפשעתי שהוא השכיח ביותר. ככלל, נתן לחלק בקעים מפשעתיים למולדים ולנרכשים. בגיל של בינך, בקעים כאלה כמעט תמיד הם מולדים ונובעים מסגירה לא שלמה של התעלה המובילה מחלל הבטן לאורך כלי הדם וצינור הזרע עד לאשך. בקע נרכש נובע מחולשה של שרירי דופן הבטן והוא שכיח יותר במבוגרים וכאמור בילדים צעירים נדיר מאד. בכבוד רב

21/01/2002 | 08:38 | מאת: עודד

תודה רבה על התגובה המהירה. אכן לדברי הרופא מדובר בבקע מפשעתי. שאלתי היא, האם פגם מולד שכזה צץ לו לפתע לאחר שש שנים בהן לא התלונן על כאב באזור ולו פעם אחת הוא סביר? תודה עודד

20/01/2002 | 10:04 | מאת: אורון

לפני כשלוש שבועות נותחתי לכריתת חלק קטן מהמעי הדק כתוצאה ממחלת הקרוהן. לאחר כארבעה ימים הרגשתי כאבים עזים בכל הגוף ולא יכולתי לזוז, לקחו אותי לצילום חזה וראו הרבה אויר בכל הגוף. התברר שכתוצאה מבדיקת קולונוסקופיה שבה צרבו לי פוליפ שהיה לי במעי הגס נוצר חור שגרם לגזים לצאת החוצה לחלל הגוף... מיד באותו הרגע נותחתי פעם שניה בכדי לתפור את החור ולעשות "סטומה"... מהניתוח השני אחרי שתהעוררתי נעלם לי הקול (שנראה לי שהוא חוזר לאט לאט) ויש לי קשיים בנשימה ולחצים באזור הצוואר. לאחרונה החלו גם כאבי גב תחתון (אולי מזה שלא קמתי מהמיטה הרבה זמן.. נורא קשה לי ללכת עם התפרים (תפרי לחץ) ואני חייב לישון מכופף בכדי שזה לא יכאב. האם זה נורמלי כל הסיפור הזה??

לקריאה נוספת והעמקה

אורון יקר, ראשית, צר לי מאד על הסבל והכאבים שעוברים עליך בימים אלה ואני לאחל לך החלמה מלאה ומהירה. לכל נתוח יש רשימה של סיבוכים שיכולים לקרות ואותם לרוב מסבירים למטופל במסגרת הסיכונים הכרוכים בנתוח. מתאורך אני מבין שהמעי הגס התנקב בעיקבות כריתת פוליפ בקולונוסקופיה שקדמה לניתוח - זהו סיבוך נדיר אך מוכר והצורך בהתקנת סטומה תלוי במצבו הכללי של המטופל ובזמן החולף מעת ההתנקבות עד לאיבחון. באשר להעלמות הקול - כיוון שלא נותחת באיזור החזה והצוואר, נראה לי שהוא נובע מההרדמה וזה לרוב מלחץ של צינור ההנשמה. במידה וזו אכן הבעיה אז הקול אמור לחזור בימים הקרובים ולשוב ולהיות כשהיה. הכאבים השונים שאתה מתאר מקורם בחתכי הנתוח ואכן תפרי מתח רק מחמירים את הכאב ואילו הכאבים האחרים, כפי שציינת, נובעים משינויי התנוחה. בעוד שלהרבה דברים אין לרפואה עדיין טיפול מספיק טוב, למניעת כאב ישנם טיפולים טובים מאד ואין כל סיבה שתמשיך לסבול - אנא פנה עוד היום לרופא המטפל בך ובקש טיפול יותר יעיל כדי לא לסבול עוד כאב. באיחולי החלמה מהירה

15/01/2002 | 10:17 | מאת: טלי

בני בן ה-6 סובל מכאבי רגליים בעיקר בבוקר שהוא מתעורר. כשהוא מתלונן על כאבי רגליים הוא מוסיף שכואב לו הגרון האים יש קשר בין שני הדברים? לפני כשנתיים אושפז בבית חולים עקב זחילה כתוצאה מכאבי רגליים עזים. לאחר בירור מקיף ע"י מיפוי עצמות ואולטרא סאונד נמצא שיש לו כמות גדולה של נוזלים. דרכי הטיפול שניתן לו היה שני גבסים ברגליו ומתיחות עם אשכולות למיטה במשך 4 ימים, ללא ירידה מהמיטה. לאחר הטיפול היה לו הטבה ושיחררו אותנו הביתה. מעת לעת כמו שציינתי לעיל מתעורר בבוקר עם כאבים ברגלים והגרון יחד. האים תוכל לייעץ לי מה נכון לעשות?. בתודה מראש, טלי

טלי יקרה, כדאי מאד לפנות לרופא הילדים לבדיקה. יתכן קשר בין זיהום בגרון וכאבי רגליים. יתכנו גם סיבות אחרות לתלונות על כאב משולב שכזה. כמובן, כדאי גם לחזור לאורטופד לבקורת. בברכה,

17/01/2002 | 00:58 | מאת: אילן

ד"ר ירדני ראוי להזכיר גם כאבי גדילה.

14/01/2002 | 00:02 | מאת: גלי

לד"ר ירדני שלום רב, שמי גלי אם לתינוקת מקסימה בת 11 חודשים מזה 4 חודשים שביתי מתעוררת באופן קבוע מידי לילה בבכי , יש לי 2 ילדים נוספים כך שיש ביכולתי להבחין כי אין זו בעיה התנהגותית אלא כאב של ממש לאחר שהיא מתעוררת קשה לי מאד להרדים אותה שוב וגם לאחר שהיא נרדמת לאחר כחצי שעה לכל היותר היא מתעוררת שוב וחוזר חלילה בזמן שהיא מתעוררת היא מתכווצת וצורחת בדק אותה מספר פעמים רופא ילדים ואף בדקה אותה רופאת טיפת חלב - ללא שוב הבחנה מיוחדת ברצוני לציין שבמהלך היום היא ילדה פעילה ומלאת שמחת חיים בדק אותה גם רופא מטעם המוקד חירום באחד הלילות שהצעקות לא פסקו ונואשתי עד שהחלטתי להזמין רופא בזמן אמת, אך להפתעתי הוא החליט באופן נחרץ כי מדובר בכאבי שיניים ב-100% אגב עד היום טרם בקעה לה אף לא שן אחת אודה לך אם תענה לי על מכתב זה כי אני פשוט מיואשת וחסרת שינה גלי

לקריאה נוספת והעמקה

גלי יקרה, למרות רצוני לעזור לך, יש לי רושם שהגעת לפורום הלא נכון. אני כירורג ילדים ומטפל באותם ילדים הזקוקים לניתוח. נראה לי שזאת אינה בעייתכם. ישנן סיבות רבות להתעוררויות בילדים. המקום לפנות אליו הוא אכן רופא הילדים שלכם. לעיתים יתכנו כאבי שיניים מעט טרם בקיעתם ואני ממליץ לכם למרוח את אחד התכשירים כגון - טיג'ל, גמי גם וכ"ו. בנוסף, יתכן שמדובר בכאבי בטן עקב ארוחה כבדה לפני השינה, או משהו אחר בכלכלה, וכדאי לנסות מספר ימים לתת משהו נגד כאבי בטן כמו למשל קלבטן, או כל תכשיר נגד גזים אחר, או לנסות לתת ארוחה פחות כבדה, או מעט יותר מוקדם בערב. אם כל זה לא יועיל, יש מקום לחזור לרופא הילדים שלכם להערכה מחודשת. בברכה,

01/01/2002 | 11:23 | מאת: מירב

אחיין שלי החל לפרכס לראשונה בגיל שנתיים ולאחר חודש פירכס בשנית שאלתי היא: מדוע ילדים מפרכסים כאשר עולה להם החום? ומדוע זה התחיל לילד רק בגיל שנתיים? מה ניתן לעשות בזמן פירכוס? ועד איזה גיל סובלים ילדים מפירוכוסים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

מירב יקרה, פרכוסי חום אינם בתחום כירורגית ילדים אלא בתחום רפואת הילדים אך אשמח לעזור לך. פרכוס חום אינו תופעה נדירה בילדים. מופיע בדרך כלל בגיל 6 חודשים עד 3 שנים. לאחר מכן התופעה פוחתת ובגיל 6-8 נעלמת כליל ברוב הילדים. יש עבודות המראות שכמעט 5% מהילדים מפרכסים מחום. שכיח יותר בבנים ויש עלייה בסיכוי לפרכס באם קיים סיפור משפחתי. הפרכוס מופיע לרוב בזמן עלייה מואצת של החום, ולא דווקא בחום גבוה. ילד מפרכס יכול לפרכס גם ב - 38.5 מעלות חום. הסיבה היא, העלייה המהירה בחום שמערערת את מצב ההכרה. בזמן פרכוס יש לראות שהילד אינו פוגע בעצמו, אינו נחנק. בשום אופן לא לפתוח פה בכח עם כפית או כל מכשיר אחר ולא למשוך לשון עם סיכות וכדומה. פשוט לראות שהילד שוכב בנחת, הפה מוסט לצד ואין חסימה של הנשימה והוא אינו נחנק באם יש הפרשות. הפרכוס חולף בדרך כלל בעצמו תוך מספר דקות. לעיתים מבצעים בדיקה של גלי המח, אבל לא בכל המקרים יומלץ על בצוע הבדיקה. הבירור מומלץ בעיקר במקרים בהם הפרכוסים אינם טיפוסיים. בברכה,

09/01/2002 | 07:11 | מאת: שרון

מירב ילדים צעירים עד גיל 5 בערך עלולים לפרכס בשל בעית ויסוט חום שלעיתים לא מתפתחת בגיל מוקדם. הרפואה טוענת שתופעת הפרכוס אינה מסוכנת אם היא נוצרת כתוצאה מחום. מבוגרים מתארים את התופעה : התפרצות חום כמו לאחר ריצת מרתון ארוכה. רפואה שלמה.

30/12/2001 | 12:01 | מאת: דגן

שלום רב הייתי רוצה לשאול שאלה בקשר לבחורה שבני יוצא איתה בגיל 13 גילו לה 4 גידולים לא סרטניים בבלוטת הלימפה (או התריס)ועקב כך היא היא עברה ניתוח והורידו לה חצי אונה הייתי רוצה לדעת עם יש השלכות לגביי העתיד כיום היא בת 25 היא סיפרה לי שהיא סבלה הרבה אחרי הניתוח ושמנה ועכשיו היא מקבלת כדורים או שקיבלה כדורים והאמת שהיא מאוד רזה הייתי רוצה לדעת עם זה יכול לפגוע לגביי הריונות עתידיים לגבי מהלך החיים האם צפויות בעיות אני רק לא זוכרת עם זה בלוטת הלימפה או בלוטת התריס אני לא יודעת כלכך מה ההבדל בניהם בתודה מראש אם מודאגת

שלום דגן בלוטת התריס (התירואיד) ממוקמת בחלק הקדמי שלהצוואר ותפקידה לייצר תירוכסין ו T3 האחראים על וויסות הפעילות המטבולית שלנו. בלוטות לימפה מפוזרות בתחנות רבות לאורך הגוף ועיקר פעילותן היא במסגרת המערכת החיסונית שלנו. כיוון שלדבריך, הורידו לה חצי אונה, הרי שמדובר בבלוטת התריס. ככלל, ניתן היום לחיות חיים מלאים ותקינים לחלוטין כולל הריונות גם ללא הבלוטה וזאת בתנאי שמספקים את התירוכסין באמצעות כדורים. מדובר בטיפול פשוט יחסית המלווה במעט מאד תופעות לוואי אך הצלחתו מותנית בשמירה על רמות תקינות של התירוכסין בדם. מהתאור של חברתו של בנך, עולה חשד שאולי הרמות בדם לא תמיד מאוזנות והייתי מאד ממליץ לבדוק אפשרות זו ע"י רופא המשפחה ובמידת הצורך גם רופא אנדוקרינולוג. בברכה

05/01/2002 | 22:05 | מאת: דגן

תודה על המידע ועל ההסבר כעט אני בטוח אדע את ההבדל בין שניהם האמת שנירגעתי קצת כי הבחורה מאוד מוצאת חן בעיניי וגם בעיניי בני (כמובן) תודה לך

30/09/2003 | 09:02 | מאת: לינדה

דני שלום רב לבן שלי בן 4 יש בלוטות לימפה מוגדלות מאחורי האוזניים בעיקר בצד שמאל ובצוואר מה זה יכול להיות? תודה

28/02/2004 | 14:31 | מאת: אינס

מהו מס' בלוטות הלימפה הקיימות בגופנו ואיכן הן ממוקמות?

24/03/2004 | 00:01 | מאת: מירב

שלום, מהי המשמעות של דלקת בבלוטת הלימפה של ילד בן שנתיים ? האם זה מסוכן?

29/12/2001 | 22:55 | מאת: רפי לוי

לילדי בן ה 3 יש יציאת שתן ארוכה ודקה רופאת הילדים טוענת שצריך התערבות כירורגית להגדלת החור האם אין דרך אחרת? והבנתי שסיכויי ההצלחה של פעולה כזו הם בעייתיים, מה הצעתך? תודה

שלום רפי מדבריך אני מבין שילדך סובל מהיצרות של פתח השופכה. זו בעיה קלה, אך חשוב לתקנה כיוון שהיא עלולה לגרום נזק למערכת השתן עקב עליית לחץ השתן. התיקון המקובל הוא חיתוך של החלק המוצר והרחבתו. זו היא פעולה כירורגית פשוטה למדי . סיכויי ההצלחה אינם תלויים בפעולה הכירורגית כי אם בטיפול שצריך לעשות בימים הראשונים לאחר מכן. הטיפול הינו החדרת משחה אנטיביוטית לתוך השופכה פעמיים שלוש ביום. זו פעולה לא נעימה אך מטרתה למנוע סגירה של השופכה והישנות ההיצרות. הקפדה על הטיפול הזה תביא להצלחה של הניתוח. בברכה

30/12/2001 | 20:59 | מאת: רפי לוי

תודה, אצל מי אתה ממליץ לעשות את הניתוח?

04/01/2002 | 05:19 | מאת: רפי לוי

האם כדאי להתיעץ עם אורולוג לפני הניתוח? אולי הבעייה לא חמורה .

רפי יקר, את הניתוח כדאי לבצע אצל כירורג ילדים מומחה במחלקה הסמוכה למקום מגוריך. בברכה,

29/12/2001 | 08:33 | מאת: גל אבישר

שלום , לבת דודתי (בת-14 ) נמצא גידול שפיר בראש (שנת 95 ) לאחר מספר ניתוחים להסרת הגידול נפגעה ראייתה בצורה קשה -איבוד הראייה בעין שמאל ופגיעה קשה בעין ימין. בברכה גל אבישר.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גל אין ספק שבת דודתך סובלת מפגיעה קשה ביותר, לא מובן לי במה אוכל לסייע. אודה לך אם תפרט יותר את שאלתך. בברכה,

28/12/2001 | 22:18 | מאת: רינה

הבן שלי בן 3 עבר ניותח שבר + קיבוע אשך לפני יומיים ומהרגע שהגענו הביתה מבית החולים הילד פשוט מתנהג באופן רגיל לחלוטין לרוץ , לשחק לשכב ברצפה ולפסק את רגליו. האם זה בסדר איך כדאי לי להשגיח עליו אני מזכירה לא כל הזמן שיאט את הקצב שלא יפתח הפלסטר אבל לא ממש עוזר מה מומלץ וכדאי לעשות בכדי שהכל יחלים ולא יחזור?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רינה אין כל צורך להגביל את הפעילות של בנך ורק להשתדל שלא יחבל ישירות באיזור הניתוח. כמובן שרצוי לשמור את האיזור נקי ולהיות ערניים להופעת סימני זיהום כמו אודם, נפיחות או כאב מקומי. במקרה כזה רצוי כמובן להבדק ע"י הרופא המנתח בברכה

28/12/2001 | 02:14 | מאת: Udi

i hope u could give me some info about this specializing and maybe a url whre i could find this kind of info. thanks a lot. udi (still a student...)

אודי שלום לא ברור לי משאלתך לאיזה סוג של אינפורמציה אתה זקוק, אנא הסבר לי שוב ואנסה לעזור בברכה

29/12/2001 | 11:56 | מאת: Udi

ד"ר דני ירדני כתב/ה: > > אודי שלום > לא ברור לי משאלתך לאיזה סוג של אינפורמציה אתה זקוק, אנא הסבר לי > שוב ואנסה לעזור > בברכה Sorry. I'm a med student abroad (5th year) and i would like to find out what are the procedures for specializing in pediatric surgery (how many years, which hospitals ecc.). I have tried to look for wed sites with that and related info, but nothing. So i have reached this forum. Thanks again.

27/12/2001 | 22:44 | מאת: נעמה

לד"ר דני ירדני שלום רב, לבתי התגלה רפלוקס בדרכי השתן בדרגה שתיים עקב דלקת כאשר הייתה בת 5. כיום היא בת 17.כל השנים הייתה במעקב רופא מומחה ועברה בדיקות וגם לקחה אנטיביוטיקה מונעת במשך תקופות בילדותה. בבדיקה של ציסטוגרפיה שבוצעה עכשיו התקבלו התוצאות: משמאל נצפה רפלוקס דרגה 1 בזמן מילוי הגודש שמחמיר לדרגה 3 בזמן התרוקנות מסביב לקטטר.בהיתרוקנות ללא הקטטר הרפלוקס התרוקן ולא נצפה מחדש. שאלותי: האם יש הכרח בניתוח. איזה סוג ניתוח מבצעים. האם אפשר לבצע חדירה חירוגית פריסקופית במקום ניתוח רגיל? באיזה מחלקה מבצעים ניתוח כזה? המלצות יתקבלו בברכה. תודה רבה,נעמה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נעמה השאלה שלך היא יותר בתחום של רופא אורולוג מאשר כירורג. האינדיקציה לניתוח תיקון הרפלוקס אצל ביתך אינה חד משמעית וככלל ניתן לבצע היום ניתוחים מסוג זה בעזרת אנדוסקופ ולהקטין משמעותית את גודל החתך. הכתובת המתאימה היא כאמור אורולוג המנתח באחת מהמחלקות האורולוגיות. לאחר שיבדוק את ביתך ויראה את התוצאות של כל הבדיקות, יוכל לתת לך המלצה מבוססת ואני בהחלט ממליץ שתיפנו לבדיקתו בברכה