פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש. למעבר לפורום לחצו כאן.
8315 הודעות
8158 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

1 מ-6 ישראלים עלול לסבול במהלך חייו מדיכאון. לפעמים מדובר בתופעה חולפת, אך מה עושים כשהדיכאון לא עובר והתרופות לא עוזרות? אתם מוזמנים להתייעץ עם ד"ר מיכאל קרסנושטיין מנהל מרפאה לטיפול בדיכאון ע"י גרייה מגנטית, מרכז רפואי ת"א (איכילוב) בפורום חי שיתקיים ביום ד' ה-25/3/2015 בין השעות 12:00-13:30
28/09/2013 | 08:06 | מאת: תומר

האם ביישנות התמוטטות עצבים או ocd מחשבתי נחשבות למחלות מסכנות חיים ומה הטיפול לביישנות שאלות נוספות האם קיימת מחלה זמנית או למשל שהכדורים לא משפיעים על מחשבה לא נכונה אבל שהבעיה נפתרת אז הכדורים כן מונעים הופעת מחשבה חדשה אני עדיין ללא כדורים ומרגיש מצוין האם קיימת בדיקה שיכולה להוכיח שהמחלה לא קיימת או בנסיגה לזמן ממושך תודה

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2013 | 10:11 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום תומר, אבחנות לא גורמות לסיכון חיים, אלא מחשבות והתנהגויות. אם יש לך מחשבות על התאבדות ואם היו לך התנהגויות אובדניות חשוב שתפנה להתייעצות פסיכיאטרית באופן דחוף. מאד יכול להיות שיש מה לעשות. ייתכן גם שחלק מהשאלות שיש לך (לא כולן) יקבלו מענה בהתייעצות כזו והחרדה שאולי יש לך, תוקל קצת.

28/09/2013 | 16:15 | מאת: תומר

ברור שמחשבות גורמות לסיכון חיים הייתי זקוק לטיפול פסיכיאטרי דחוף ואפילו אשפוז בגלל הדכאון והמחשבות שהיו לי במשך כחודש אבל סיפרתי בעבר על רשלנות של 2מרפאות לבריאות הנפש שסירבו לטפל בי ורשלנות חמורה של בית החולים שסירב לאשפז אותי אותי ולא הזמין פסיכיאטר לטיפול דחוף במקרה שלי סיפרתי על הרשלנות החמורה של משפחתי שסבלתי מהתקף חרדה קשה ומנעו ממני להגיע לבית החולים ביקשתי פסיכיאטר פרטי אבל אף אחד לא עזר לי להגיע לרופא כזה אין לי מחשבות אובדניות ואין לי חרדה אבל הייתי מסוכן ביותר לעצמי בדרגה הגבוהה ביותר שקיימת ולא טופלתי כל אדם אחר במצבי היה מזמן שם קץ לחייו בגלל מה שעברתי לצערי אין לי את האומץ לשים קץ לחיי הלוואי ובעתיד בשעת הצורך אמצא מישהו שיעזור לי לשים קץ לחיי סיפרתי לעיתונים לרדיו לטלויזיה ולאינטרנט מה שעבר עליי אבל זה לא מעניין אף אחד לא קיים חולה בארץ או בעולם שעבר מה שעברתי בגלל מסוכנות הגבוהה ביותר שקיימת חליתי ב-86 לא טופלתי חליתי ב-91 לא טופלתי ב-92 הגעתי למצב של מסוכנות הגבוהה ביותר ולא טופלתי וחליתי שוב ב-2009 ורק אז טופלתי כי הוכרתי רשמית כחולה עקב אשפוז כפוי לא מוצדק

28/09/2013 | 01:42 | מאת: אני

האם אפשר לחוות לרגע אחד את החוויה של חולים סכיזופרנים באמצעות סמים? מעניין אותי איך הם מרגישים איך הם תופסים תמציאות איזה חושים יש להם איזה ראיה יש להם על מה הם חושבים?

28/09/2013 | 07:59 | מאת: תומר

לא מציע לך לנסות סמים זה יכול להוביל למצב פסיכוטי כלומר למשל אדם מדבר שטויות ללא הפסקה אדם יכול לראות דברים שלא קיימים או לשמוע קולות שאומרים לו לעשות דברים שמסכנים אותו או לחשוב מחשבות שאין להן ביסוס במציאות אדם עלול להיות מסוכן לעצמו או לאחרים יכול להיות דיכאון עמוק או התקף חרדה קשה או מצב שהוא מרגיש שהוא מתפצל לשני אנשים בשני מקומות שונים

28/09/2013 | 09:06 | מאת: אני

שאני מעשן נייס גאי אני חווה את כל התסמינים של חולים סיכזופרנים שומע קולות, הזיות ,חושים אחרים ,מחשבות שווא,חרדה חברתית, פחדים, פרנויות,מחשבות שאין להם בסיס במציאות,האם החיים של חולים סכיזופרנים זה כמו הסטלה שאני מקבל מנייס גאי??

28/09/2013 | 10:09 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, סמים ממשפחת הקנבינואידים (כמו למשל "נייס גאי"), אכן נותנים כנראה חוויה דומה לסכיזופרניה. הבעיה שהקנבינואידים, מכל הסמים, יוצרים את הסיכון הכי גדול שאכן תהיה לך סכיזופרניה ולא רק חוויה כאילו. זאת למרות שיש כמה סמים אחרים שגם הם יוצרים סיכון משמעותי ללקות במחלה זו או דומות לה.

שלום, כיום אני לוקחת ואיפקס xr במינון 225 לטיפול בדיכאון, יש הטבה אך לא מספקת, לפני זה הייתי על ציפרלקס אשר עבד פחות טוב מהואיפקס. השאלה שלי היא כזאת, אם כדור ממשפחה מסויימת לדוגמא SNRI לא עבד מספיק טוב בשבילי, האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? הדיכאון שלי מאופיין בעייפות קיצונית, מה לפי דעתך צריך להיות הצעד הבא שלי, יצא בסוף יותר משאלה אחת.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2013 | 10:06 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום סויה, זה בסדר. מותר יותר משאלה אחת, באותו כסף :) לשאלותייך: האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? כן. אך קודם הייתי מנסה להעלות את מינון הויאפקס עד 300 מ"ג, אם אין לך תופעות לוואי במינון הנוכחי. זאת כיוון שאת כותבת שהוא מועיל חלקית לפחות ובכל אופן- מועיל יותר מהתרופה הקודמת. תרופה שמביאה תועלת, לא מוותרים עליה לפני שממצים עד הסוף את האפשרויות איתה. הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? מנגנון הפעולה של ויאפקס, סימבאלתה ואיקסל דומה אך יש גם הבדלים בין התרופות. הניסיון הקליני גם הוא מלמד שיש פעמים רבות תועלת במעבר מתרופה לתרופה ששתיהן מאותה משפחה, למרות שאין לזה הסבר ביוכימי ברור. דיכאון עם עייפות קיצונית יכול להגיב לתרופה ממשפחת ה- SNRI. יש המאמינים, אף שאין לזה ראיות טובות, שתרופות שמשפיעות בעיקר על נוראדרנלין כמו אדרונקס (החומר הפעיל reboxetine), מלודיל (החומר הפעיל maprotiline), או דפרקסן (החומר הפעיל desipramine), יכולות לעזור לדיכאון עם עייפות קיצונית. כדאי שתתייעצי על כך עם הפסיכיאטר המטפל. קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? אינני יודע בדיוק. יש כדורים שעובדים במנגנונים ביוכימיים שונים מאד זה מזה, אך מצד שני הם עושים אותה השפעה מבחינת החוויה הסוביקטיבית של האדם שנוטל אותם. אז האם זה אומר שהם עובדים באותו מקום במוח או במקומות שונים. אני לא יודע בדיוק.

27/09/2013 | 18:52 | מאת: דנה

אדם הלוקה בנפשו המציג את עצמו ברבים וכותב על עצמו ברבים כמו: "עשינו", "נסענו", "לקחנו" וכד'. איך אפשר לפרש התנהגות כזאת? תודה

28/09/2013 | 09:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דנה, אין לי מושג. אי אפשר אפילו להתחיל לדון באבחנה פסיכיאטרית על סמך נתון בודד כזה.

27/09/2013 | 16:06 | מאת: דרור

רציתי לדעת האם רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית, והאם הוא בהכרח פוגע בזקפה ובחשק המיני?

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2013 | 09:49 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דרור, רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית. הוא יכול לפגוע בזקפה ובחשק המיני אך זה בהחלט לא קורה בהכרח. לרוב האנשים שנוטלים רסיטל אין בעיות בתפקוד המיני בגלל התרופה. גם בין אלה שיש להם בעיות בתפקוד המיני בגלל רסיטל, ברוב המקרים זו פגיעה באורגזמה (יותר קשה לגמור ויותר קשה להגיע לשפיכה) ולא פגיעה בזקפה או בחשק.

27/09/2013 | 04:17 | מאת: גיא

ידידה מאוד טובה שלי כבר שנים, חושבת כל פעם האם כן או לא ללכת לטיפול, כי חושבת שאין מענה לבעיותיה. שנים ארוכות היא סובל מחוסר אמפתיה לאנשים שלא מהמעגל הראשון, חוסר סבלנות (מתעצבנת מהר) מכולם, משקרת הרבה שהיא חסרת סבלנות, קשרים רציניים מחזיקים מעמד אבל תמיד נגמרים שהצד השני מאוד פגוע. לעומת זאת היא מצליחה בחיים, צוחקת עם מי שאוהבת, נהנת מהחיים, לא עבריינית, מראה חמלה לפעמים, חכמה מאוד וציונים טובים. יודע שבילדותה האם סבלה מדיכאון. מפריע לה ולי כחבר קרוב מאוד הבעיות. האם יש סיכוי לעזרה? כיוון מה הבעיה? (לא מחפש התחייבות לאבחנה :) ) תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2013 | 09:47 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גיא, אני מבין שלחברתך יש התנהגויות שמפריעות לה ונראות גם לך בעייתיות. אבל קשה לי לי להבין מה בדיוק העניין. זה לא מפתיע. לא זו בלבד שאי אפשר לתת ייעוץ או אבחון פסיכיטיאטרי על סמך הודעה בפורום, אלא גם צריך שהיא תפנה בעצמה. אמור לידידתך שאם היא רוצה לבדוק אם יש או אין מענה לבעיות שמטרידות אותה, היא צריכה לפנות להתייעצות ואבחון אצל פסיכיאטר.

שלום, בין ואיפקס,סימבלטה ואיקסל, איזה כדור משפיע יותר על הנוראדרנלין יותר מאשר על סירטונין, והאם יש עדיפות לפי הניסיון האישי שלך בינהם

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2013 | 23:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום סויה, סימבאלתה ואיקסל משפיעים על נוראדרנלין וסרוטונין בצורה מאוזנת (50%/50% בערך). ויאפקס נוטה לטובת סרוטונין במינון נמוך ונהיה מאוזן במינון גבוה. לגבי עדיפות- השיקול תלוי בכמה גורמים וחשוב שתתיעץ/י על זה עם פסיכיאטר

26/09/2013 | 20:38 | מאת: שושית

שלום דוקטור. אני נוטלת מינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום. לעיתים רחוקות נוטלת לוריוון ברגעים נחוצים. אני מרגישה מאוד טוב עם הציפרלקס, אבל, לאחרונה אני מרגישה שהתפזרתי. כלומר...עושה דברים בחיי שלא מתאימים לבחורה משכילה בת גילי (28). אני מרגישה שלאחר מערכת היחסים החנוקה האחרונה שהייתי בה, אני צריכה לפרוץ גבולות ולנצל את ה"חופש". כמובן, שכולם מסביבי לוחצים עליי להתחתן ואני לא ממש יודעת אם אני רוצה. זה די מפחיד אותי. אני אשמח לעזרתך. ואשמח לדעת אם הכדורים הם אלה שגורמים לי אובר ביטחון וחוסר טקט וביישנות מוחלטת. תודה דוקטור

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2013 | 23:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלו שושית, ציפרלקס הוא תרופה נוגדת דיכאון. כל התרופות נוגדות הדיכאון אמורות להעלות את מצב הרוח ועלולות להעלות אותו יותר מידי. אם לא משגיחים זה יכול אפילו להגיע עד כדי מצב של כעין מאניה, שזה די מסוכן, אף כי נדיר. חשוב לכן שתהיי בקשר עם הפסיכיאטר המטפל כדי להעריך ולאבחן את שינויי ההתנהגות שמצאת אצל עצמך ולהחליט מה לעשות עם הטיפול שלך. במאמר מוסגר אגיד שמינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום הוא מינון גבוה.

26/09/2013 | 12:39 | מאת: מיכל

שלום, האם לתחליפי הציפרלקס בשמות הגנריים האחרים יש תופעות לוואי שונות כאשר מתחילים לקחת את הכדורים?

27/09/2013 | 23:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

ככל שידוע לי- התחליפים הם שקולים ותופעות הלוואי הצפויות של כל התכשירים של חומר פעיל זה, דומות.

26/09/2013 | 09:11 | מאת: טלי

ראיתי שלציפרלקס יכולה להיות נטייה אובדנית ויש לי שאלה....במידה וזו תהיה תופעת הלוואי שאסבול ממנה(חשוב לציין שלעולם לא הייתה לי נטייה אובדנית אני בת 42 -אני סובלת ממחשבות כפיתיות, דכדוך, המון חרדות ושינויים קיצוניים במצבי הרוח). האם מרגישים שזה הולך להגיע הנטייה האובדנית-ולא כבר מאוחר מידי...כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? שוב בברכת מועדים לשמחה, טלי

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2013 | 23:31 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טלי, ראשית עליי להגיד שלדעתי יש מספיק ראיות בספרות המקצועית כדי להגיד שהאזהרה שציפרלקס (ושאר התרופות ממשפחת ה- SSRI) גורם לאובדנות, אינה נכונה. או שגם אם היא נכונה אצל אנשים מסויימים, שיעור המקרים בהם ציפרלקס מפחית או מונע אובדנות, רב יותר. לשאלותייך הנוספות: כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? אובדנות, כמו אהבה, כשהיא מגיעה- אז יודעים. וברצינות: דחף אובדני כמעט לעולם אינו דבר פתאומי, אלא מתפתח בהדרגה. התסריט שאולי יש לך שפתאום בלי שהיו לך כל סימנים מקדימים, תמצאי את עצמך באמצע ניסיון התאבדות אינו מהלך רגיל. ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? תופעות לוואי גופניות ומנטליות כאחד דועכות לרוב לאחר כמה שבועות, אך לא תמיד. אם הן אינן חולפות והן בלתי נסבלות, אז סימן שהתרופה לא מתאימה. הניסיון של כ- 15 שנות טיפול במיליוני מטופלים בעולם שנוטלים ציפרלקס מראה שאין ככל הנראה נזקים בלתי הפיכים שתרופה זו גורמת. כלומר דבר אחד בטוח- אם תפסיקי את התרופה- כל השפעותיה הטובות והרעות כאחד, ייפסקו.

26/09/2013 | 09:07 | מאת: טלי

שלום רב, ניורלוגית המליצה לי על ציפרלקס לחרדות בשילוב טיפול למיגרנות אימיטרקס. חשוב לציין שאני לוקחת אומפרידקס באופן קבוע-האם אפשרי ציפרלקס ואומפרידקס יחד? בברכת מועדים לשמחה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2013 | 23:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טלי, השילוב של ציפרלקס ואימיטרקס כרוך בסיכון מסויים לתופעת לוואי די נדירה אך גם די מסוכנת וצריך לעקוב שאין לך תופעות כמו דופק מהיר, הסמקה, עלייה בלחץ הדם, רעד וחום. אם תופעות אלה מופיעות או יש לך ספק שהופיעו עלייך לפנות לרופא המטפל. אינני יודע מה זה אומפרידקס. אולי תכתבי את השם הלועזי?

25/09/2013 | 20:33 | מאת: מיכל

שלום רב, אני בת 42, אמא ל3, חולת פיברומיאלגיה ותשישות כרונית למעלה מ10 שנים. למרות המחלה אני מתפקדת היטב ( אם כי במאמץ רב), אני פעילה חברתית, עושה המון דברים עם הילדים, מקפידה על פעיילות גופנית, מתחזקת את הבית ומנהלת אורך חיים אקטיבי. לאורך שנים חלה התדרדרות משמעותית במחלה, ולכן ב5 שנים אחרונות אני נעזרת בתרופות לשיכוך כאבים. בשנה אחרונה אני נוטלת תרופה בשם טרגין במינון של 30 עד 40 מג ביום. בחודשים האחרונים אני חווה התקפים של עצבנות קשה ואף תוקפנות, חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך ביותר והתפרצויות רבות של כעס. לעתים קרובות אני מגיבה בחוסר פרופורציה ביחס לאירוע, אני לצערי מרבה לצעוק על הילדים וגם יחסים עם בן הזוג נמצאים בירידה. אני חווה מתח רב, וחשה שאין לי שליטה על ההתקפים. מעבר לכך לעתים אני חשה עצבות ונפילות במצב הרוח. לעולם לא חוויתי מצב כזה ואף פעם לא נהגתי בכזו תוקפנות וקוצר רוח. אני מרגישה סוג של בעירה פנימית, תחושה כמעט פיזית של עצבנות גואה, ולא מצליחה למגר את התופעה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי קבועה ומשוחחת על כך עם הפסיכולוג, אני מודעת מאוד לתופעה אך שוב אינני מצליחה לשים לה קץ. שאילתי היא האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? אומנם תופעות אלה לא הופיעו מייד עם תחילת השימוש אלא רק לאחר כ4 חודשים של שימוש קבוע. האם דבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? מצב נוכחי הפך להיות פשוט בלתי אפשרי, וכולם סובלים ממנו. תודה מראש, מיכל.

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2013 | 23:11 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיכל, לשאלותייך: האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? בהחלט כן. טרגין, (החומר הפעיל על המוח- oxycodone) היא תרופה ממשפחת האופיואידים (נגזרות האופיום). תרופות ממשפחת האופיואידים יכולות לגרום רבים משינויי ההתנהגות שאת מתארת. תופעות הלוואי השונות, ביחד עם חוסר התועלת של תרופות אלה בפיברומיאלגיה הן הסיבה לשך שמומלץ מאד להימנע מהן בפיברומיאלגיה, למעט אולי החומר tramadol (התרופות Tramadex או Tramal), שייתכן ואינו מזיק לחולי פיברומאילגיה כמו שאר התרופות במשפחה זו. האם הדבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? יש תרופות אחרות שיכולות להועיל לפיברומיאלגיה, שאינן ממשפחת האופיואידים. רובן הן תרופות פסיכיאטריות. גם אם ניסית כבר את כל האפשרויות התרופותיות האחרות, תרופה כמו טרגין לא צפויה להועיל. חשוב לנסות להפחית אותה ככל האפשר או לפחות להימנע מעלייה נוספת במינון. כדאי לכן שתתייעצי עם פסיכיאטר בעל ניסיון בתחום.

25/09/2013 | 16:40 | מאת: לי

שלום רב, יש לי מצב די מורכב ..בקצרה... אני גרושה עם 2 ילדים עם הגרוש לא בקשר מ2009. בני הבכור סובל מהפרעות קשב וריכוז ,הפרקטיביות, והתקפי זעם/חרדה/בכי. הוא כעת מאושפז ומטופל בנהרייה. בני השני עם עיכוב התפתחותי... המצב בבית לא משהו. העבודה מעצבנת ומוציאה את כל המיצים. כתוצאה מזה אני מגיעה הביתה עם מטען כבד ומתעצבנת מכל דבר. הרבה פעמים אני צועקת בבית וזה מקשה על האוירה. אני לא יכולה לשלוט על עצמי. הריכוז ירד. הזיכרון גם כן. אני לא ישנה טוב בלילה... אודה אם תוכל להמליץ לי על כדורי הרגעה טובים... מה יותר טוב? תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 23:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום לי, ראשית עליי להגדיש שמה שאני כותב הוא בגדר מידע בלבד ואינו מחליף בשום אופן התייעצות ובדיקה אצל פסיכיאטר. נראה לי שמה שיש לך זה מצוקה רגשית בגלל גורמי דחק קשים מאד, מהרבה כיוונים. אם אני צודק, ייתכן שמה שנחוץ לך זה טיפול פסיכולוגי.

שלום, אני בן 33. מאובחן כסכיזואפקטיבי מזה 15 שנה. לפני כשנתיים עברתי משבר בעקבות לחץ בעבודה, איבדתי את העבודה ונכנסתי לדיכאון ולחרדות למרות טיפול תרופתי קבוע בסרוקוול ובדפלפט. היום אני מקבל מירו 30 מ"ג, דפלפט וסוליאן 400 מ"ג. אני מרגיש ירידה משמעותית מאוד בליבידו וביכולת להשיג זקפה. כמו-כן שוכב הרבה שעות במיטה, אין הנאה מדברים. אין עניין וריכוז בספרים ובלימודים שהיו מעניינים אותי בעבר. לעיתים מופיע אי שקט ואז אפילו לא יכול להיפגש עם חברים. יכול להיות שהסוליאן אינו מתאים לי? אם כן, למה אפשר להחליף אותו? סרוקוול עשה לי התקפי חרדה, אני סובל מעודף משקל ופרופיל שומנים גבוה בדם, כך שזיפרקסה לא תתאים, ושאר התרופות גם מעלות פרולקטין כמו סוליאן. האם אפשר לוותר על התרופה האנטי פסיכוטית ולהישאר רק עם מייצב? בתודה מראש, רון

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 23:15 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רון, לשאלותיך: יכול להיות שהסוליאן אינו מתאים לי? אם הוא לא עושה את העבודה, או גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות, אז בהחלט יכול להיות שהוא לא מתאים לך. אם כן, למה אפשר להחליף אותו? חשוב שתתייעץ האם ולמה להחליף את הסוליאן, עם הפסיכיאטר המטפל. תרופה שיכולה לבוא בחשבון, אם לא ניסית אותה בעבר, אביליפיי (החומר הפעיל aripiprazole). דבר נוסף: מבין 3 התרופות שאתה נוטל, המירו היא גורם מספר אחד להשמנה ופרופיל שומנים גבוה. האם אפשר לוותר על התרופה האנטי פסיכוטית ולהישאר רק עם מייצב? לרוב אנשים עם הפרעה סכיזואפקטיבית צריכים צירוף של תרופה אנטי פסיכוטית ומייצב. יש יותר סיכוי למצוא תרופה אנטי פסיכוטית שתוכל למלא את תפקיד את המייצב מאשר להיפך.

25/09/2013 | 01:22 | מאת: שירלייי

שלום,אני בת 25 נוטלת ציפרלקס 10 מיליגרם ליום דרך רופאת משפחה(לא מטופלת אצל פסיכיאטר).אני סטודנטית ואני מעוניינת במקביל ללימודים להתחיל לעבוד בחברת שמירה עם נשק ולשם כך החתמתי את הרופאה על הצהרת בריאות של משרד הפנים שבו היא ציינה שאני נוטלת ציפרלקס ורציתי לדעת האם נטילת ציפרלקס יכול להוות עילה לכך שלא יאשרו לי לעבוד עם נשק.אשמח לתשובה תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירלייי, ציפרלקס יכול להיות סיבה לא לאשר לך לעבוד אם נשק אם הוא גורם לך לטשטוש או ישנוניות או שהוא גורם לך לאובדנות או תוקפנות (יש המאמינים שציפרלקס יכול לגרום להתנהגויות כאלה ויש אזהרה של רשות התרופות והמזון האמריקאית שציפרלקס ותרופות אחרות ממשפחת הפרוזאק יכולות לגרום לאובדנות. אני חושב שאזהרות אלה אינן נכונות). אני יכול לדמיין לעצמי שאף אחד מהדברים הנ"ל אינו רלוונטי אלייך, כמו לרוב המכריע של האנשים שנוטלים ציפרלקס ולכן סביר שנטילת ציפרלקס אצלך אינה עילה לכלום.

25/09/2013 | 01:07 | מאת: ענת

אני נוטלת ציפרלקס כבר 5 שנים ברציפות. 10 מ"ג מדי בוקר. תגובה טובה. בשל עייפות רבה ותיפקודי כבד גבוהים מעוניינת: 1. להוריד המינון ל 5 מג 2. ליטול הכדור בערב במקום בבוקר. האם יש לכך התוויות נגד או השלכות שעלי לדעת עליהן? תודה.

25/09/2013 | 21:00 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ענת, לא הבנתי: האם אבחנו אצלך שהסיבה להפרעה בתפקודי הכבד היא ציפרלקס? כי יש הרבה סיבות אפשריות להפרעה בתפקודי כבד בלי קשר לציפרלקס וחשוב להגיע לאבחנה. אחרי 5 שנים של נטילה ציפרלקס אינו אמור להיות החשוד הראשון או העיקרי להפרעה בתפקודי כבד. אין מניעה להוריד מינון מ- 10 מ"ג ל- 5 מ"ג. רק שעלול להיות שזה מינון נמוך מידי עבורך והתרופה תפסיק להשפיע. אין מניעה ליטול כדור בערב במקום בבוקר. רק שאצל חלק מהאנשים הציפרלקס קצת מעורר ואז הוא עלול להפריע לך לישון.

24/09/2013 | 19:43 | מאת: אלי

שלום ד"ר, גיסתי אמא לארבעה ילדים ,שלישיה בני 12 וחייל בצבא. מאז הכרותי עימה (22)שנה ,עברה גיסתי משברים שלוו בהתקפי זעם,צעקות,מכות ,נשיכות לעצמה,זריקות חפצים וכו.. לאחרונה אנו מרגשים(כל המשפחה ובינהם אחי) כי חלה הרעה במצבה הנפשי,היא מכאיבה לעצמה בכל הזדמנות,כולה חבולה וכואבת ,היא מרביצה לילדיה ולאחרונה ניסתה להרביץ לבעלה,בהתקפי זעם,יוצאת אל העיר בנהיגה מטורפת ומסכנת את עצמה ואת הציבור., אתמול השתמשה בסלע כבד והטיחה על ראשה כמה פעמים וצעקה שהיא רוצה למות.. זימנו את אחיה ומשפחתה ,כרגע היא שוהה במחיצתו רחוק מהילדים ומבעלה. משפחתה מנסה לעדן את העניין וידינו כבולות. אנא עזרו לנו לקבל הכוונה. תודה אלי

25/09/2013 | 20:57 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, נשמע שגיסתך בסכנה רצינית. כדאי לפנות באופן מיידי לחדר מיון פסיכיאטרי סמוך, ולבקש שהיא תיבדק על ידי פסיכיאטר כדי לשקול אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. אסור בשום אופן להשאיר מצב כזה ללא טיפול ומענה. חוץ מזה שהיא סובלת, כולכם סובלים וזה גם מסוכן.

24/09/2013 | 17:54 | מאת: קרן

לפני כשנה התחלתי לא לישון בלילה ולרעוד ולסבול מעור צורב, לאחר ניסיון בכדור וואבן ובונדרמין נשלחתי לנירולוג שקבע דיכאון וחרדה. הנירולוג נתן טיפול שרק הקאתי ושילשלתי ממנו. הטיפול שניתן במקום "רמוטיב" שבהתחלה הטיב אך לאחר מכן חזר האי שקט וחרדות על בסיס יומי. הטיפול הופסק וניתן במקומו ציפרלקס עם 2 לוריוון. כאשר הטיפול הזה הגיע למינון המקסימלי עברנו לסרוקסט לפני 9 שבועות, 3 שבועות החפיפה עם הציפרלקס היו גן עדן, מאז מזה 6 שבועות אני סובלת מבחילה לאורך כל היום. הרופא רשם לי פראמין וזה גרם לפירכוסים ורעידות ופיתח לי סחרחורת. לאחר מכן נרשם לי מודאל שרק החמיר את המצב. האם יכול להיות שהשינוי התרופתי לא עובד? ישנם ימים שאני עייפה ויכולה לישון ימים שלמים. האם יש טיפול לבחילות הללו?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 20:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, ראשית, אם הצירוף של ציפרלקס וסרוקסט עזר, למה לא לחזור אליו. שנית, אם האבחנה העיקרית הייתה דיכאון וחרדה, למה שלא תפני להתייעצות עם פסיכיאטר.

24/09/2013 | 17:54 | מאת: ניקול

לפניי שבוע התחלתי להעלות מינון בסרוקסט מ-20 מג ל- 30 כמה זמן לוקח לתרופה להגיע להשפע מקסימלית?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 20:52 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כל שינוי מינון לוקח לו 2-4 שבועות בערך להשפיע.

24/09/2013 | 17:25 | מאת: אבי

היי, רציתי לדעת מה סיכויי העברה של ההפרעה מסוג מאניה דיפרסיה לדור הבא במקרה ואחד הצדדים סובל מהפרעה זאת. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 16:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבי, בשונה מסכיזופרניה שבה הנתונים המספריים די ברורים, בהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) יש פערים די גדולים בין מחקרים שונים, אף כי יש הסכמה שיש להפרעה הזו מרכיב תורשתי ולכן אם יש אותה לאחד ההורים, יש לילדים סיכון מוגבר יחסית לאוכלוסיה הכללית. כמה בדיוק? קשה לומר.

25/09/2013 | 17:04 | מאת: אבי

היי האם יש לך לפחות טווחי נתונים? הייתי שמח לשוחח איתך בנושא אם אפשר (בתשלום כמובן) אני עומד לקרת החלטה חשובה בחיי ואני צריך בבקשה את כל המידע. תודה, אבי

24/09/2013 | 17:17 | מאת: רונית

היי, האם זה בסדר לקחת תוספי תזונה שהן חומצות אמינו עם פלוטין וכדומה? שמעתי מהשו על זה שחומצות אמינו כגון טריפטופן או גלוטמין (גאבא) או די פניל אלנאנין פוגמות בהשפעת הפלוטין. האם יש לכך ביסוס?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 16:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונית, כדאי לשאול על כך בפורום רפואה משלימה. לדעתי תוספי תזונה של חומצות אמינו אינם מפריעים להשפעת הפלוטין.

24/09/2013 | 12:41 | מאת: שירז

היי. קוראים לי שירז אני בחורה שפויה בהחלט . אף בעיה מהעבר או ההווה. יש לי ילדה בת שנה . ומאז הטרגדיה האיומה שלפני כמה ימים היתה בחדשות,שהאב (שהיה שפוי ככל הניראה) זרק את ילדיו מקומה גבוה כלשהי והתאבד. מה מביא אדם שפוי ללעשות מעשה כזה. מאז המקרה הזה אני מרגישה מכווצת ומשותקת . הרי אם הוא היה שפוי הדבר אומר שמקרה כזה יכול לקרות לכל אדם???

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 13:02 | מאת: אבנר

שלום שירז, הרצח הזה מזעזע אותך, ובצדק. ברור שלרצוח את הילד שלך זה לא שפוי. אז המסקנה היא שהפסיכיאטר איבחן לא נכון. אין מדד אובייקטיבי ל"שפוי", אין לפסיכיאטרים בדיקות גופנית אובייקטיות. האבחון הוא על בסיס דיעות לגבי סימפטומים מסויימים. התוצאה: המון אנשים שפויים מקבלים מרשם לכדורים פסיכיאטרים, ודווקא רוצחים לא מקבלים. והמסקנה מעבר לכך היא שלפסיכיאטריה אין כלים אמינים ומדעיים.

25/09/2013 | 07:44 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבנר, אני רוצה לענות לך כמה דברים. ראשית אינך צודק שלפסיכיאטריה אין כלים אמינים ומדעיים. הבדיקה הפסיכיאטרית היא בדיקה רפואית לכל דבר ואפשר להפיק בה סימנים אוביטקיביים לחלוטין לקיומה (או העדרה) של מחלה פסיכיאטרית. שנית אתה צודק שיש אנשים שמקבלים מרשם ונוטלים כדורים שלא היו צריכים ליטול ויש אנשים שהיו צריכים ליטול טיפול שהיה יכול לעזור להם ואינם נוטלים. בחלק מהמקרים, זה תוצאה של אבחון שגוי שעשה פסיכיאטר. בחלק מהמקרים זה בגלל סיבות אחרות כמו תעמולה אנטי פסיכיאטרית שגרמה לאנשים להירתע מטיפול שהיה יכול לעזור להם. שלישית אתה צודק לגמרי שלרצוח את הילד שלך זה לא שפוי (ונדלג כאן לרגע על השאלה החשובה מה זה בדיוק "שפוי" או "לא שפוי"). זה גם נורא עצוב ומזעזע. אינני יודע דבר על המקרה הזה, חוץ מהמידע שכולנו קיבלנו באמצעי התקשורת. אומר רק באופן כללי שייתכן הדבר שהאיש היה "שפוי" לחלוטין בעת שנבדק על ידי הפסיכיאטרית (ואני רק יכול לדמיין לעצמי איך היא מרגישה עכשיו), ולחלוטין "בלתי שפוי" בעת שעשה את המעשה. מוחם של בני אדם יכול להיות מתעתע מאד. זה חלק מהחיים. חלק נורא.

25/09/2013 | 07:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירז, באמת מקרה מפחיד. אחד הדברים המפחידים במקרה הזה הוא השאלה גדולה מה מביא אנשים לאבד את הקשר עם המציאות ולהתנהג התנהגויות קיצוניות. השאלה כואבת במיוחד בצורה שאת מעלה אותה- מה מבדיל בינינו, אלה שזה לא קרה להם לבינם, אלה שזה כן קרה להם. למרבה הצער הניסיון בעבודה עם אנשים שדברים כאלה קרו להם, (אף שמעולם לא פגשתי אדם שעשה מעשה כמו זה שעליו אנחנו מדברים כאן), לא מצאתי תשובה טובה. אינני מאמין שאדם שעושה מעשה כזה הוא שפוי בעת שהוא עושה זאת. אולי אני פשוט לא יכול להאמין. נחמה אחת שיש היא שאירוע כזה הוא נורא, נורא נדיר. אני מקווה שזה אף פעם לא יקרה לי או ליקרים לי. אם את מאמינה בכוח עליון- אולי תפילה תעזור.

24/09/2013 | 10:55 | מאת: אבי

הרופא נתן לי רסיטל 10 מג למשך שבוע ואז 20 מג למשך 9 חודשים עקב הפרעת פאניקה, זה הטיפול התרופתי הראשון שאי פעם קיבלתי והיום לקחתי חצי כדור בפעם הראשונה ואני מרגיש טוב מבחינת החרדות אבל ידוע שהכדור מתחיל להשפיע אחרי כמה שבועות אז איך זה? יכול להיות שזה משהו פסיכולוגי והכל בראש?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 06:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבי, אנחנו יודעים שלעיתים יש תגובה מהירה הרבה יותר מאשר תוך כמה שבועות. אינני יודע אם יש תשובה חדש משמעית לשאלה כיצד זה קורה. בשלב זה זה לא משנה. אם תמשיך לקחת תידע- השפעה ביוכימית של התרופה גוברת והולכת עם הזמן. השפעה פסיכולוגית ושכנוע עצמי (מה שנקרא אפקט פלסבו) דועכים עם הזמן.

23/09/2013 | 19:00 | מאת: חני

אבי, בן 72 סובל בחודשים האחרונים ממצב נפשי מידרדר והולך. הוא נתון בדיכאון עמוק, התקפי חרדה קשים, והתנהגות אובססיבית חסרת שליטה. במקביל חלה גם הידרדרות דרסטית בתפקודו הקוגנטיבי, הוא שרוי בבלבול נוראי, חוסר אונים ותלותיות מוחלטת. יש לציין כי על פי דברי הרופאים ותוצאות הבדיקות לא מדובר על דמנסיה או אלצהיימר אלא על תופעות לוואי של המצב הנפשי, (סוג של פסודודמנסיה), ולמעשה יכולותיו הקוגנטיביות לא נפגעו עד כדי כך (זאת ניתן אכן לראות בזמני רגיעה בהם הוא מתעסק בקריאה ועיון ומגלה הבנה וזיכרון מפתיעים). הוא מטופל בתרופות ונמצא במעקב פסיכיאטרי, אולם טרם נמצא ההרכב והמינון המתאימים ומעבר לשיפור קל בנושא הדיכאון, המצב רק מחמיר. ביומיום מטפלת בו אימי, שרתוקה אליו 24 שעות, בסיוע תורנויות של שאר בני המשפחה. בימים האחרונים חלה החמרה במצב והתקפי החרדה מלווים בהתפרצויות זעם אלימות, כולל בעיטות ברהיטים, הרמת ידיים על הסובבים וזריקת כסאות. כולנו הולכים על ביצים לידו ועושים הכל כדי שלא להעלות את חמתו, מפחד ההתקף הבא. אנו רועדים להשאיר את אימנו לבד בחברתו, מחשש שיפגע בה באופן חמור (עד עכשיו היו פגיעות קלות בלבד- מכות יבשות, שריטות שטחיות וכדו') אולם לא יודעים מה ניתן לעשות. אמא לא מוכנה בשום אופן לאשפז אותו מאחר וברור לה שבבי"ח יסממו אותו בזריקות הרגעה ותו לא. אשמח לשמוע דעה מבעלי ניסיון מה ניתן לעשות במצבים כאלו, והאם אשפוז בבית חולים עשוי לתת מענה מעבר להרגעה מקומית, עד לחזרה לתפקוד כמה שניתן.

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 12:19 | מאת: אילן

על פסיכיאטר פרטי שיסדר אותו עם קצת קלונקס שמעת??

25/09/2013 | 06:53 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חני, אשפוז הוא דבר שיש להימנע ממנו ככל שניתן. הסיבה לכך אינה ושוב פעם: אינה שיסממו אותו בזריקות הרגעה ותו לא! יש כמה סיבות אחרות לכך שאשפוז אינו דבר רצוי: 1. זה מוציא את האדם מסביבת חייו הטבעית. אצל אדם מבוגר זה יכול לגרום לבלבול. 2. זה גורם לאדם סבל רב להיות במחיצת אנשים חולים אחרים. 3. אם האשפוז הוא בבית חולים אחרים אז האדם נחשף לכל מיני חיידקים ויכול לקבל מחלות זיהומיות שבבית הוא לא יקבל. למרות זאת מאשפזים אנשים ובתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים מלאים במטופלים. הסיבות לכך: 1. יש טיפולים ושי בדיקות שאי אפשר לעשות בבית. 2. בבית חולים יש השגחה הרבה יותר הדוקה ואז אפשר להגיב לשינויים במצב ולאזן את הטיפול הרבה יותר מהר. 3. ההשגחה ההדוקה בבית חולים מאפשרת לשמור על אדם שמסכן את עצמו או את זולתו. בהינתן כל זה ובהינתן מה שאמרת, צריך שאביך ייבדק על ידי פסיכיטאר והאפשרות של אשפוז בהחלט צריכה להישקל. זה נשמע שהוא מסכן את עצמו ואת הסובבים ואתם בהחלט מאד מודאגים שמישהו ייפגע. נשמע גם שמצבו בהידרדרות ולכן אי אפשר לחכות הרבה. דוקא לסמם בתרופות הרגעה הכי קל בבית. אבל זה לא הכיוון הנכון.

23/09/2013 | 17:43 | מאת: אופיר

לכבוד ד"ר ברקאי שלום רב! שמי אופיר בן 22 עם הפרעה בי פולרית וסכיזואפקטיביות. לפעמים מופיעים לי גם OCD. לוקח: 25 זיפרקסה 10 רסיטל 1200 ליתיום רקע רלוונטי: לפני כחודש הייתי עם 25 זיפרקסה ולפי הוראתה הכללית של הפסיכיאטרית הקבועה שלי בעניין החמרה במצב, בגלל החמרה במחשבות הפסיכוטיות שלי העליתי לבד את המינון של הזיפרקסה ל-30 (המקסימום). כשנפגשתי איתה לפני שבוע היא אמרה לי שננסה לראות ולהוריד שוב ל25 זיפרקסה ואם תהיה לי שוב החמרה אעלה שוב ל30 וזאת "אפ' אם פסיכיאטר של קופת חולים יחשוב שזה מינון גבוה מידי". המצב היום: אחרי 3 ימים מהורדת הזיפרקסה: 1.חלה החמרה במחשבות האובססיביות: -תכנון הזוי ומדוקדק של עתידי הרחוק -אובססיביות על לימוד תורה (למרות שאני חילוני חוזר בשאלה). 2. זיהיתי הנחה שעמדה בבסיס מחשבותי שהיא מגולומנית- התחלתי לחשוב ברצינות, איך ספר, שאפילו לא השקעתי בו דקה של מחשבה, ישפיעה לרעה על התבוללות המונית. ברור לי, שעניין 2 זו החמרה פסיכוטית אם כי קלה ואפשר עוד לראות אולי אתאזן בלי שינוי תרופתי. השאלות: א. האם ה-OCD יכול להיות קשור להחמרה שנוצרה מהמינון הנמוך יותר של הזיפרקסה? ב. האם לעלות את הזיפרקסה?

לקריאה נוספת והעמקה
25/09/2013 | 06:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אופיר, ראשית עליי להדגיש שמה שאני כותב פה אינו ייעוץ פסיכיאטרי אלא מידע רלוונטי שאתה יכול לדון עליו עם הפסיכאטר המטפל שלך. לשאלותיך: א. האם ה-OCD יכול להיות קשור להחמרה שנוצרה מהמינון הנמוך יותר של הזיפרקסה? למען האמת אינני יודע. מידע כללי רלוונטי: לרוב אין הרבה תועלת בהעלת מינון זיפרקסה מעל 20 מ"ג ליום. זיפרקסה יכול גם לגרום להחמרה בתסמיני OCD ופעמים רבות כאשר מטפלים במצב של סכיזופרניה ביחד עם OCD, בוחרים תרופה אנטי פסיכוטית אחרת (כתוספת לזיפרקסה או במקומו). מומחים בנושא ממליצים לשקול אחת מהתרופות הבאות: לפונקס (החומר הפעיל clozapine), גאודון (החומר הפעיל ziprasidone) או סוליאן (החומר הפעיל amisulpride). ב. האם לעלות את הזיפרקסה? צריך שתתייעץ על כך עם הפסיכיאטרי המטפל. מידע כללי רלוונטי: מינון גבוה של זיפרקסה מגביר סיכון לתופעות לוואי ולרוב אינו מגביר את יעילות התרופה. עם זאת- הפסיכיאטר שלך שמכיר אותך ואת ההיסטוריה האישית והרקע הרפואי הכלל שלך יוכל לייעץ לך.

לקריאה נוספת והעמקה
23/09/2013 | 16:10 | מאת: אייל

ד"ר שלום רב, אני אובחנתי באישיות גבולית, קיבלתי כדור ריספונד + סרנדה. הכדורים הם לא עבור האבחנה שלי לפי מה שקראתי, אלא עבור סכיזופרניה בין היתר. אני מרגיש שהכדורים מפילים אותי למיטה ואין לי שום חיות ואני עם מחשבות אובדניות .אני מבקש לדעת האם אני יכול בין היתר לקבל טיפולים פסיכולוגיים ? ושאלה נוספת האם אני יכול להחליף רופא ? אודה לתשובתך לכל שאלותיי ככל שניתן

לקריאה נוספת והעמקה
23/09/2013 | 16:16 | מאת: אייל

בעבר הייתי משתמש בסמים קלים, היום הפסקתי ובכל זאת המטפל שלי לא מעוניין לתת לי ריטלין למרות שאני סובל מהפרעות קשב וריכוז מגיל מאוד צעיר ולא טופלתי. לפי כל מה שידוע לי על כדור הריטלין, הוא יכול לעזור לי מקצה לקצה. אני כעת מטופל בסרנדה ועדיין מרגיש מבולבל ולא מרוכז ואם מחשבות טורדניות אובדניות. אבקש את המלצתך בדחיפות תודה

24/09/2013 | 21:47 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אייל, שימוש בסמים בעבר לא מונע ממך לקבל ריטלין. בלי קשר לסמים- חשוב שתעבור אבחון נוירופסיכולוגי (לא רק מבחן TOVA) כדי לאבחן אם יש לך ADHD או לא.

24/09/2013 | 21:45 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אייל, לשאלותיך: אני מבקש לדעת האם אני יכול בין היתר לקבל טיפולים פסיכולוגיים ? בהחלט. הטיפול העיקרי להפרעת אישיות גבולית אינו טיפול תרופתי אלא פסיכולוגי. יש 3 שיטות טיפול שיש להן תועלת מוכחת לטיפול בהפרעת אישיות גבולית: 1. טיפול דיאלקטי-התנהגותי Dialectical Behavioral Therapy 2. סכמה-תרפיה Schema-Therapy 3. טיפול מכוון העברה - Transference focused therapy. מבין שלושת אלה הטיפול בעל מירב הראיות ליעילות והאפקטיביות שלו הוא הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT). ושאלה נוספת האם אני יכול להחליף רופא ? כמובן, אלא אם כן אתה בטיפול כפוי. טיפול כפוי אינו דבר סודי. הפסיכיאטר המחוזי מודיע לך על כך ואתה מקבל הזדמנות לערער על כך בהתחלה ואז כל תקופה בפני ועדה פסיכיאטרית ואתה יכול לקבל חינם עורך דין שייצג אותך בועדה. אם לא עברת את כל התהליך הזה, סימן שאתה לא בטיפול כפוי ואתה יכול ללכת לאיזה רופא שתרצה או לא ללכת בכלל.

25/09/2013 | 16:52 | מאת: אייל

ד"ר שלום , ברצוני לשאול האם ניתן לקבל את הטיפולים דרכך במסגרת בית החולים איכלוב ? ואיך ניתן לקבל אותם ללא עלות? הייתי רוצה שתלווה אותי בעניין. אודה לתשובתך , תודה

23/09/2013 | 10:58 | מאת: אסתר

שלום, רציתי לברר אם יש הבדל בין השתיים כי עם החלפה לאריפלי יש שינוי בהרגשה. האם יש קשר? שאלה נוספת למה לא מומלץ לקחת טגרטיל עם גלולות יסמין? במה פוגע? בתודה וחג שמח אסתר

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אסתר, לשאלותייך: רציתי לברר אם יש הבדל בין השתיים כי עם החלפה לאריפלי יש שינוי בהרגשה. האם יש קשר? אין לי עדיין מספיק ניסיון עם האריפליי בשביל להתרשם אם ההרגשה איתו שונה משמעותית מן האביליפיי. את מוזמנת לחלוק עם הקוראים את מה שידוע לך באופן אישי בעניין הזה. למה לא מומלץ לקחת טגרטיל עם גלולות יסמין? במה פוגע? טגרטול מגביר את פירוק הורמוני המין בכבד ויכול לגרום ליסמין להפסיק לעבוד. זה גרוע במיוחד מכיוון שטגרטול הוא תרופה אסורה בזמן הריון.

23/09/2013 | 09:34 | מאת: אנונימי

למה הפסיכיאטר העדיף לתת לי רסיטל 20 לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת ולא ציפרלקס למשל הרי שרסיטל משפיע אחרי חודש וציפרלקס אחרי שבוע שבועיים

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

תכל'ס- אותו דבר, חוץ מזה שציפרלקס אופנתי יותר.

23/09/2013 | 09:22 | מאת: אלי

ד"ר ברקאי שלום, אימי בת 75 סובלת מדכאון למעלה משנה שמתבטא בחוסר תפקוד, אי יכולת הנעה עצמית, מצב רוח ירוד, חוסר יכולת להנות בעצם משום דבר. אמא טופלה ב- 2-3 סוגי כדורים (האחרון ציפרלקס) אבל אף פעם לא נתנה לזה סיכוי אמיתי, תמיד מפסיקה אחרי כמה ימים בטענה שזה עושה לה להרגיש גרוע יותר (שלא לדבר על הסטיגמה של "אני לא פסיכית" ). הצעתי לה להתייעץ לגבי הרמוטיב , היא פסלה גם את זה... כואב הלב לראות אותה בסבל המתמשך הזה מבלי יכולת לעזור לה, אני חייב לציין שבעברה היו תקופות שסבלה בהן מדכאון אבל יצאה מהן בסופו של דבר ללא טיפול תרופתי, אני מניח שבשל הגיל , החוסן הגופני והנפשי הירוד היא מתקשה לצאת מהדיכאון כבר למעלה משנה. מה אני יכול לעשות כבן דואג לעזור לה?? תודה מראש וסליחה על השאלה הארוכה

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, עם כל הצער שבדבר, כפי שאתה מתאר לעצמך, לאמך יש אוטונמיה והיא יכולה וצריכה להחליט בעצמה אם לקחת טיפול או להמשיך לסבול. עם זאת- מותר לך בהחלט להפעיל עליה לחץ מתמיד, בצורה של שיחות ושכנועים חוזרים ונשנים. אם אדם נמצא בסכנה- בגלל הזנחה עצמית, בגלל אובדנות או בגלל התנהגות אחרת, אז ייתכן שאפשר ואף צריך לטפל בו אפילו נגד רצונו.

25/09/2013 | 12:53 | מאת: אלי

תודה על תשובתך. האם לדעתך טיפול בשיחות יכול להחליף טיפול תרופתי או לפחות להקל בצורה משמעותית?

27/09/2013 | 21:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, זה תלוי בסוג הדיכאון. טיפול בשיחות יכול להחליף טיפול תרופתי ולהועיל לא פחות מטיפול תרופתי ובמובנים מסוימים אף יותר, בדיכאון קל או בינוני. בדיכאון חמור, עם הפרעה בבוחן המציאות, אובדנות קשה או ירידה בקשר עם הסביבה, יכולתו של אדם ליצור קשר בין אישי משמעותי נפגעת מאד ועימה יורדת מאד גם יכולתו להסתייע בטיפול פסיכולוגי.

23/09/2013 | 06:46 | מאת: ד.

אני כבר סובל שנים, מחוסר אנרגיה לתפקד. אני מתכוין על עבודה או לימודים. אבל כל השאר היגיינה בישול קריאה וכו' הכל בסדר. אכן עברתי משבר דכאוני במשך כשנה בגיל 17, וזה מה שיצא ממנו. חצי בריא.? הרופא אומר שאני חולה. וקורא לזה סכיזופרניה סימפטומים שליליים - הוא טוען שהחשיבה שלי לקויה ובעיקר דמיונית כי "אני רוצה חיים קלים", ובעצם חליתי באובדן יוזמה ו"כח רצון". מפורש אומר שאין לי 'תסמינים חיוביים'. התרופות, הן האנטי פסיכוטי והן הנוגדי דכאון כמעט ולא עוזרות. כי אין לי דכאון אני ממזמן יוצא ופוגש חברים, אני קורא הרבה יושב שעות באינטרנט. אבל לא עובד, ולא לומד כלום. הייתי מאד רוצה לדעת מה נראה לך הדבר הזה? מציק לי להבין את הסבר מה עובר עלי.

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, ראשית אני צריך להדגיש שאינני יודע מה יש לך כי אי אפשר לדעת בלי בדיקה פסיכיאטרית בפגישה אישית. אני יכול לתת לך מידע כללי שאולי הוא רלוונטי עבורך. קיימת תופעה, קצת שנויה במחלקות, שנקראת "סכיזופרניה פשוטה" (באנגלית simple schizophrenia), שבה מופיעים, כמו שאמר לך הרופא, סימנים שליליים של סכיזופרניה ואין שום סימנים חיוביים. ואז האדם עלול לסבול מחוסר אנרגיה, חוסר תפקוד, חוסר מוטיבציה. אם זה המצב ובמיוחד אם יש לך גם עודף שינה, תתיעץ עם הפסיכיאטר על התרופה Provigil (החומר הפעיל modafinil), שיכולה להגביר את הערנות והאנרגיה במצבים מסוג זה.

22/09/2013 | 21:21 | מאת: ר

שלום דר התחלתי לשתות ציפרלקס ציפרלקס עקב חרדוה ודיכאון. שתיתי חצי כדור 14 יום וזה היום הרביעי לכדור שלם.מרגישה תחושת חרדה ואי נוחות הזעה האם וטשטוש קל בראייה האם זו תופעת לוואי או שהכדור לא מתאים לי? תחושת הדיכאון קצת יותר טובה אבל החרדות לא.

24/09/2013 | 09:41 | מאת: ר

ועוד שאלה דר אבל אני מרגישה שהחרדה מתעצמת בערב יכול להיות?

24/09/2013 | 21:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, התחושות שאת מתארת יכולות בהחלט להיות תופעות לוואי של ציפרקלס. זה סימן מעודד שיש שיפור מסוים בדיכאון כבר לאחר 4 ימים. לוקח לתרופה 2-4 שבועות להתחיל לעזור לתסמיני הדיכאון ואפילו יותר זמן להפחתת חרדה. תופעות הלוואי לעומת זאת מופיעות לרוב די מוקדם אבל הן דועכות עם הזמן, גם אם ממשיכים אותו מינון או אפילו מעלים מינון. חרדה נוטה להתעצם בערב. התייעצי עם הפסיכיאטר המטפל על הוספת תרופת הרגעה באופן זמני, עד שהציפרקלס יתחיל להשפיע על החרדה, בעוד כמה שבועות. תרופות הרגעה יכולות להיות ממכרות, אבל אם נוטלים אותן לפרק זמן מוגבל וקצר, אין סכנה רבה.

22/09/2013 | 19:42 | מאת: רונית

בהמשך לשאלתי הקודמת רציתי גם לשאול, האם רמוטיב נחשבת לתרופה פביכיאטרית? תודה

22/09/2013 | 19:44 | מאת: רונית

כלומר פסיכיאטרית...

24/09/2013 | 21:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כן רונית, זו תרופה נוגדת דיכאון ודיכאון היא מחלה פסיכיאטרית.

22/09/2013 | 19:35 | מאת: רונית

קראתי שתרופות ממשפחת SSRI יכולות להעלות את רמת המתח, תגובות אלימות ומחשבות אובדניות, האם לרמוטיב עשויות להיות השפעות דומות לאורך זמן - כלומר אם לוקחים אותה לאורך זמן (משום שהבנתי שגם תרופה זאת היא מאותה משפחת תרופות) תודה רבה ובברכה

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונית, ראשית- לא ידוע שרמוטיב יכול לגרום את שינויי ההתנהגות ששאלת עליהם ואין לגביו אזהרות דומות למה שיש לגבי ה- SSRI. שנית- קיימת אזהרה מטעם רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) בנוגע לאובדנות אצל בני נוער בעקבות שימוש ב- SSRI. אין הסכמה רחבה בעולם שאזהרה זו מוצדקת ויש למעשה מחקרים חדשים, שמראים שהיא כנראה לא נכונה.

22/09/2013 | 14:36 | מאת: אנונימית

שלום רב הכרתי בחור מקסים בן 37 והוא שיתף אותי בכך שהוא סובל מהפרעה דו-קוטבית. המאניה והדכאונות החלו אצלו לפני כשש שנים אך רק בשנה האחרונה הוא החל בטיפול תרופתי, הוא נוטל DEPAKINE – 2 כדורים ביום. לפני כן הוא לא טופל באופן תרופתי. כמו כן הוא אף פעם לא אושפז ולא טופל באמצעים פיזיים. בילדותו הוא אף אובחן כדיסלקט ובעל הפרעות קשב וריכוז. עליי לציין שהוא עובד בעבודה טובה ומשתדל לנהל אורח חיים בריא. אנחנו בתחילתו של קשר רומנטי וחשוב לי לדעת ולהבין במה הדברים אמורים. האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? אודה מאוד על תשובתך!

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 21:15 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותייך: האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? יש מרכיב גנטי בהפרעה דו קוטבית. כל המחקרים בנושא מראים שלילדים של אנשים עם הפרעה דו קוטבית יש נטיה מוגברת לקבל הפרעה דו קוטבית בעצמם. אך יש הבדלים גדולים בין מחקרים שונים ולכן אין תשובה כמותית טוב לגבי אחוזי ההעברה לילדים. האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? אלה שאלות שצריך להפנות לרופא הפסיכיאטר המטפל. באופן עקרוני- אדם עם הפרעה דו קוטבית שכבר היו לו כמה תקופות של מאניה או דיכאון צריך להמשיך טיפול תרופתי באופן קבוע. המשמעות הרפואית של הטיפול, תלויה בסוג התרופות ולכן צריך שתיפגשי עם רופא שמכיר את בן זוגך ויכול לענות על השאלות הרציניות שאת מעלה. עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? בן זוגך הוא אדם עם בעיה שיכולה להיות רצינית והרסנית מאד אם אינה מאוזנת היטב ויכולה להיות כמעט חסרת משמעות בחיים השוטפים, אם היא מאוזנת בצורה טובה. זה כמו במצבים רפואיים כרוניים אחרים- כמו יתר לחץ דם, סכרת, אפילפסיה או כולסטרול.

22/09/2013 | 12:19 | מאת: שחר

אני לוקח אסטו 10 מג במשך כשלושה חודשים שבמהלך החודשיים הראשונים לקחתי חצי כדור ובמשך החודש האחרון אני לוקח כדור שלם. ואני סובל מתופעת לוואי שדי מפריעה לי ביום יום שילשולים ורציתי לדעת האם הדבר אמור לחלוף לבד או שיש משהו אחר אשמח לדעת מה הפיתרון? נ.ב אני לוקח בנסוף גם סורבון פעמיים ביום. תודה

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 20:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שחר, שלשולים הם תופעת לוואי שחולפת בדרך כלל. אם התרופה עוזרת לך ואם השלשולים לא פוסקים, תצטרך לעשות שיקול של הרווח מול ההפסד ולהחליט אם משתלם לך להמשיך את הטיפול הזה. אם אתה מחליט שלא להמשיך את הטיפול יש תרופות אחרות מאותה משפחה כמו אסטו שיכולות לעזור. דבר נוסף: על אף שאסטו וציפרלקס שקולות זו לזו מבחינת תכולת החומר הפעיל, הן אינן זהות מבחינת המרכיבים האחרים שמכיל הכדור וייתכן שמערכת העיכול שלך מגיבה דוקא אליהם ואז שווה אולי לנסות לעבור לציפרלקס.

22/09/2013 | 11:10 | מאת: שקד

שלום רב, בעברי לקחתי ציפרלקס וגם אפקסור שלא עשו לי טוב. במשך 4 שנים פסיכאטרים שונים אמרו לי שאני צריכה לחזור לקחת תרופות - הומלץ לי לאחרונה על סימבלטה. בגדול, הובחנתי עם פיברומילאגיה ואני סובלת מעייפות כרונית, מחשבות אובססיביות, הפרעות קשב ואפיזודות של דיכאון. (בעברי הפרעת אכילה רבת שנים) אני מאוד מפחדת לקחת כדורים ובנוסף, אני נשואה טרייה ועומד על הפרק כניסה להריון ולכן הפחד כפול ומכופל כי אני כבר לא אהיה אחראית רק על עצמי ומפחדת לפגוע בעובר. השאלה היא האם יש תרופות שבטוח לקחת בהריון? (שמחקרים הראו שאין שום סכנה לעובר!) אם כן, איזה תרופות? וכמה זמן מתחילת לקיחת הכדורים, אני צריכה לחכות עד שנתחיל לעבוד על כניסה להריון? תודה, שקד.

לקריאה נוספת והעמקה
24/09/2013 | 04:43 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שקד, ההחלטה אם לקחת או לא לקחת תרופות בהיריון אינה פשוטה וההנחיות מתי ואיך ליטול או להפסיק ליטול משתנות מתרופה לתרופה. יש מעט תרופות שנחשבות לבטוחות לחלוטין בהריון. חשוב שתדעי שגם תרופות שלא קיבלו תווית של "בטוחה לשימוש בהריון", אינן בהכרח מזיקות. חלקן פשוט לא נבדקו ואין מספיק יידע עליהן כדי לקבוע בודאות שהן בטוחות לשימוש בהריון. יש סיכון בנטילת תרופות נוגדות דיכאון בהריון. יש גם סיכון בהחלטה לא ליטול תרופות נוגדות דיכאון, כי גם מצב של דיכאון אצל האם יוצר סיכון לעובר. אני ממליץ לך לקבל החלטה רק לאחר התיעצות עם פסיכיאטר. אם את רוצה להתייעץ על הסיכונים הכרוכים בתרופה מסויימת, את יכולה לפנות לאחד מהשירותים הטרטולוגיים (טרטולוגיה היא תחום המחקר של השפעות של גורמים פיסיקליים וכימיים על התפתחות עוברים) בארץ, יש כמה כאלה. תעשי חיפוש על "שירות טרטולוגי" ותמצאי כתובות ומספרי טלפון. את יכולה לשקול לפנות להתיעצות גם ליחידה לבריאות הנפש של האישה, במרפאה הפסיכיאטרית באיכילוב.

22/09/2013 | 05:54 | מאת: אנונימי

אני אצוטט את דברי הפסיכיאטר לפני שאשאל את שאלתי בכדי שתוכלו לקבל אינדיקציה לגבי, אז ככה בן 19 סובל מחרדות ללא דיכאון חש מתח וחרדה בזמן שהוא סובל מכאבים. מוסר על קשיי נשימה. ופחד לטבד שליטה נכנס למצב של אי שקט. נוטה לגלוש ברשת כדי לחפש מידע על מצבו, טופל בעבר בריטאלין וקונצרטה. יוצר קשר עין. טון דיבור רגיל. מצב רוח יציב. אפקט גוון חרדתי תואם. ללא הפרעה בתפיסה. מהלך חשיבה תקין בתוכן מוסר על תחושות פסיכוסומטיות. כאבים, קוצר נשימה, רעד, פחד לאבד שליטה, פחד למות או להשתגע, אין תוכן דיכאוני או פסיכוטי. מוסר על תקופות שבהם חש תדירות גבוהה של המחשבות ותלונות פסיכוסומטיות. אין מחשבות פולשניות. קוגניציה שמורה. יכולת הפשטה תקינה. שיפוט חברתי תקין. לסיכום מדובר בצעיר אשר מציג תמונה של הפרעת חרדה כללית מומלץ להתחיל טיפול בקלונקס 10 מג ואחרי ארבעה ימים 20 מג בשילוב טיפול cbt. אני אומלל כבר שנה שאני סובל מחרדות ללא דיכאון ולא טיפלתי בעצמי אז היום עשיתי זה ואני בדילמה האם לקחת כדורים לסיכיאטריים בגיל כזה צעיר? אני בעוד חודש מתגייס אז אין לי זמן לטיפול פסיכוטראפי והאם זה יהרוס לי מבחינת קבלה לעבודה או אוניברסיטה או משרה במשרד הבטחון הפנים או בקיצור מוסדות ממשלתיים, ואם לא אז במה כן יפגע לי העבר הנפשי שלי שכמובן כרגע הוא הווה ונקווה שעוד כמה זמן יהיה עבר לתמיד תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
22/09/2013 | 21:19 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: אם לקחת כדורים לסיכיאטריים בגיל כזה צעיר? לקלונקס יש הרבה תופעות לוואי שיכולות להופיע אם נוטלים אותו, אבל לא ידוע לי על נזקים מצטברים, אפילו אם נוטלים את התרופה 20 שנה, לכן זה שאתה צעיר לא מהווה שיקול נגד התרופה. והאם זה יהרוס לי מבחינת קבלה לעבודה או אוניברסיטה או משרה במשרד הבטחון הפנים או בקיצור מוסדות ממשלתיים, ואם לא אז במה כן יפגע לי העבר הנפשי שלי? לרוב המעסיקים, כולל ממשלתיים, אין גישה לתיקים רפואיים אזרחיים או צבאיים ולכן גם אם ירצו, הם לא יידעו על העבר שלך בצבא או באזרחות כלום ללא אישורך. מניסיון אני יודע שגם גופים שיש להם אולי גישה לכל מיני תיקים חסויים לא דוחים אדם על הסף מכיוון שיש לו עבר פסיכיאטרי. מה שבטוח עדיף לך שבהמשך החיים שלך תוכל לספר שהיו לך בעיות והתמודדת איתם בצורה בוגרת. זה אות כבוד, לא דבר להתבייש בו. לעומת זאת אם מה שתצטרך לספר הוא שהיו לך בעיות אבל טייחת, טאטאת מתחת לשטיח, התעלמת ובעקבות זה הן גדלו, זה הרבה פחות מוצלח (אפילו שגם זה לא אסון, אתה עוד צעיר ומותר לך לעשות טעויות).

22/09/2013 | 23:19 | מאת: אנונימי

אני אתייעץ עם המשפחה ואחליט אם להיכנס להשפעה של כדורים פסיכיאטריים מכיוון שאני לא יהיה אני, אני יהיה הקלונקס שמשנה לי את ההתנהגות וגורם לי להתנהג בחוסר טבעיות בין אם זה לטובה או לרעה בנוסף לעובדה שבישראל מי שמטופל בטיפול פסיכיאטרי מדביקים עליו תווית של חולה נפש או משוגע אז אני יעשה את השיקולים ויראה מה אני עושה הכי מתסכל אותי זה למה אני כן ואחרים לא ואני לא מאחל לאויבים הכי שנואים שלי סבל כזה, אני לא בן אדם רע אז למה זה מגיע לי אני בסך הכל בן 19 לא עשיתי רע לאף אחד בחיים שלי אז למה מגיע לי כל הסבל הזה תודה רבה לך גבי ולילה טוב

21/09/2013 | 22:04 | מאת: אורית

שלום דר.. אני נוטלת מזה כחודשיים ציפרלקס במינון 5 מג שזה חצי כדור. אני מצליחה לחצות אותו בנגיסה אבל לפעמים החצי כדור נמס לי בפה ואני בולעת אבקה מרה. האם זה בסדר או שהכדור חייב להיבלע מוצק? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
22/09/2013 | 00:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אינני יודע. כדאי להפנות את השאלה לפורום רוקחות.

21/09/2013 | 21:16 | מאת: sport34

שלום רב טופלתי מספר שנים בפבוקסיל, בשנה וחצי האחרונות לא היה צורך בטיפול תרופתי בעקבות טיפול CBT. לאחרונה בעקבות טריגר מסוים נאלצתי לחזור לטיפול תרופתי . האם יתכן שהעלאת מינון מגבירה את רמת החרדה? או אפילו לתחושת ניתוק?

לקריאה נוספת והעמקה
22/09/2013 | 00:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, חרדה אינה תופעת לוואי רגילה של פבוקסיל. ייתכן באמת שהיא מופיעה בגלל ההתחלה מחדש של הטיפול או העלאת המינון. במקרה כזה צפוי שהחרדה תדעך אם תמשיך ליטול את התרופה. תחושת ניתוק יכולה להיות בגלל חרדה. בנוסף: יש אנשים שחווים הרגשה של קהות רגשית בעת נטילת פבוקסיל או תרופות אחרות משפחת ה- SSRI. ייתכן שזה מה שקורה לך.

21/09/2013 | 20:57 | מאת: אושרת

היי שבוע טוב רציתי לישאול בבקשה אשמח לתשובה בהקדם אני נוטלת בערב זאפה 5 מיליגרם כדור 1 +2 כדורים טגרטול 200 מיליגרם+אקסל כדור 1 50 מיליגרם כל זה בלילה לפני שינה ובבוקר אני נוטלת 1 כדור אקסל 50 מיליגרם + אסיול כדור 1 עשרה מיליגרם רציתי לישאול בבקשה מה יכול ליקרות אם אני מפסיקה לכחת את הכדורים לגמריי על דעת עצמי . ומה יכול ליקרות במצב שאני לוכחת מתי שמיתחשק לי למשל שותה כדורים מפסיקה שבועיים ואז\ שותה או מפסיקה שבוע ורק בלילה נגיד זילזול כזה מה יכול ליקרות במצב שאני מזלזלת ושותה או מפסיקה מתי שבא לי אשמח לתשובה ממש בהקדם תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
22/09/2013 | 00:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

בלגן אושרת, הרבה בלגן. קצת קשה לנבא מה בדיוק יקרה, אבל ישל לך 4 תרופות שונות שאת נוטלת באופן קבוע. להפסיק ליטול אותן בצורה חדה יכול לגרום הרבה בעיות. אם את רוצה להפסיק את הטיפול, עדיף שתתכנני את זה בצורה מסודרת עם הרופא המטפל. הפסקה חדה של טגרטול ושל אסיול יכולה לגרום לפרכוסים אפילפטיים ולכן היא מסוכנת.

22/09/2013 | 00:14 | מאת: אושרת

הבנתי את תשובתך רציתי לציין שאני כבר הפסקתי את הטיפול על דעת עצמי המון פעמים בעבר. כרגע אני בהפסקה של הטיפול שבוע, וקרו מקרים בעבר שלא לקחתי את הטיפול יותר שבוע שבועיים ואפילו שלושה. כרגע אני בלי הטיפול שבועיים אני מרגישה קצת עצבים ולחץ חוץ מהעצבים אני מרגישה רגיל מה אתה מציע נלי לדעתך יש מצב שאני יפרכס בלי להשתלט על עצמי שזה יקרה במפתיע כי הרבה פעמים הפסקתי וחזרתי וחוץ מעצבים בתוך הגוף לא הרגשתי כלום אשמח בבקשה להמשך תשובה

21/09/2013 | 08:46 | מאת: עודד

שלום אני שותה סראקסט 30 הרבה שנעים בזמן האחרון עקב חוסר יעלות החליפו לאסתו 20 השאלה היא האם המינון שהביאו לא גבוע בהתחלה שמעתי שמתחלים ב10 מילגרם והאם האסטו כמו הצפרליקס אותו יעלות תודהו וכמה זמן זה ישפיע האם שוב מהתחלה אציין אני שותה עקב לחץ וחרדה

לקריאה נוספת והעמקה
21/09/2013 | 22:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום עודד, אתה צודק. בדרך כלל מתחילים אסטו מ- 10 מ"ג או אפילו 5 מ"ג ליום, במיוחד כאשר הוא מיועד לטיפול בחרדה. יכול להיות שהרופא שלך חשב שאין טעם לתת אסטו במינון נמוך אם סרוקסט לא הועיל אפילו במינון בינוני (30 מ"ג סרוקסט שקול ל- 15 מ"ג אסטו או ציפרלקס) והחליט להתחיל ישר במינון גבוה. לא שגרתי, אבל הגיוני. כדאי אולי, שבמקום שאני אנסה לנחש למה התכוון הרופא שלך, תפנה את השאלה הנכונה מאד שלך אליו. לציפרלקס ואסטו יש כנראה אותה יעילות.

21/09/2013 | 05:02 | מאת: אדיר

שלום אני בן 18 ובמשך השנה שהייתה סבלתי מחרדות כמעט בלתי נסבלות. הכל התחיל מהתקף שקיבלתי בעת אימון כשלא הצלחתי להסדיר את נשימתי והייתי בטוח שאני עובר התקף לב. במשך השנה שהייתה מאותו יום בחודש נובמבר 2012 עד עכשיו אני לא עושה פעילות גופנית מכיוון שההתנשמות בעת מאמץ מובילה אותי לעוד התקף, אני מפחד ללכת ברחובות ריקים בכדי שלא יהיה מצב שאני יחטוף איזה התקף לב ואף אחד לא ישים לב אליי, מפחד להיות במקומות מרוחקים מבית חולים ועוד הרבה פחדים שהתפתחו במשך השנה. אני באמת לא יודע מה הסיבה לכל זה ולמה זה התחיל לי פתאום, אף פעם לא סבלתי מבעיות חברתיות או בעיות בבית אני חי חיים טובים ואיכותיים או יותר נכון חייתי חיים טובים ואיכותיים עד לפני שנה. אני מרגיש צורך לשתף ואולי לקבל ייעוץ והכוונה נכונים ולספר לכם בעצם מה אני מרגיש. נתחיל בזה שיש לי מן דחף לקרוא על מחלות וחומרים מסוכנים ולפעמים להסיק מסקנות שאולי אני לוקה בהם, אני נבהל מכל תחושת כאב בחזה והרבה דברים שנוגעים לבריאות שלי וחי עם מועקה נפשית וסובל מהתקפי חרדה תכופים. כשאני סובל מתסמיני חרדה דוגמת כאבים בחזה למשל אז תמיד רצה לי המחשבה בראש, אולי הפעם זה התקף לב ולא התקף חרדה ואז אני מרגיש חסר עונים כי אין לי למי לפנות, בטח כשזה קורה לי בלילה כמו עכשיו אז אני פשוט נלחם עם עצמי, לפעמים מכין את עצמי לעולם הבא אני פשוט מפחד למות, אני מפחד שאני חולה במחלה סופנית שתתקוף אותי ותהרוג אותי לפני שאני יספיק להגיע לטיפול, אני מפחד לקבל התקף לב ועד שישימו לב אליי והאמבולנס יגיע אני ימות, המחשבות האלה גומרות אותי אני לא יכול כבר בא לי לשים סוף לחיים האלה שמלאים בסבל אבל אני מפחד למות אז גם את זה אני לא יכול לעשות, אני פשוט מרגיש חסר עונים, אף אחד לא לוקח אותי ברצינות ותמיד כשאני מתלונן על כאבים מזלזלים בי ואומרים לי הנה ההיפוכונדר התחיל ואז אני עוד יותר מפחד כי אם לא יקחו אותי ברצינות ברגע אמת??? מה אני יעשה אז ימות לי בשקט? אני נואש לעזרה כמו שלא הייתי בחיים, אני מוכן לחתוך כל איבר בגוף רק תחזירו לי את השלווה שהייתה לי בחזרה הפחד גומר אותי אני מרגיש מת, החיים שלי נעצרו אין לי או להורים שגם ככה לא לוקחים אותי ברצינות אפשרות לטיפול כספי אני לא יודע למי לפנות ומה לעשות ומה הם השלבים והאם בכלל שווה להיכנס לטיפול הזה ושתהיה מודבקת עליי תווית של חולה בנפש, אז למי לפנות והאם אפשר פחות או יותר לאבחן ממה אני סובל? הפרעת חרדה כללית? הפרעת פאניקה? היפוכונדריה?

לקריאה נוספת והעמקה

אדיר, צור איתי קשר בנייד 0548117817

21/09/2013 | 22:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אדיר, אני מצטער לקרוא שאתה במצוקה כל כך גדולה. מה שאתה מתאר יכול להיות מאד הפרעת חרדה - אולי פאניקה אולי OCD, אולי הפרעת חרדה אחרת. בהפרעות חרדה אפשר לטפל במאמצעות תרופות ובאמצעות טיפול פסיכולוגי. יכול למאד להיות שלאחר שנה של סבל ללא מענה נהיה לך גם דיכאון. מאד יכול להיות שזה מצב שאפשר לטפל בו והוא יכול לחלוף. חבל מאד אם בגלל מצב הפיך שאפשר לתקן, ייגרם לך נזק בלתי הפיך. אנא פנה בהקדם לעזרה. בשביל לקבל עזרה ראשונה לא צריך כסף. אתה יכול להפנות לחדר מיון, לרופא המשפחה, לפסיכיאטר במסגרת הקופה, או למרפאה פסיכיאטרית ציבורית אם יש כזו סמוך למקום מגוריך. אתה יכול לפנות גם לערן (http://www.eran.org.il/) או מסגרת אחרת למענה דחוף, יש הרבה מידע והכוונה שאפשר לתת לך כדי שתוכל לקבל מענה מיידי ללא תשלום. כאשר תפנה לעזרה חשוב שתדגיש שהבעיה שלך היא חרדה ומחשבות התאבדות ולא בעיה רפואית כללית.

20/09/2013 | 20:15 | מאת: קרן

האם יש כדור נוסף מלבד פרמין נגד בחילות? איזה כדור גורם לבחילות: ריטלין, סרוקסט, לוריוון, קלונקס?

לקריאה נוספת והעמקה
20/09/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, יש כמה תרופות שיכולות לעזור נגד בחילות. בחירת התרופה תלויה גם בגורם לבחילות. הייתי מתייעץ עם כך עם רופא פנימאי. כל התרופות ברשימה יכולות לגרום בחילות.

20/09/2013 | 18:33 | מאת: חווה

שלום דוקטור,ישנם כמה תופעות לוואי שהתרופה שאני נוטלת כבר מספר ימים ציפרלקס גורמת להן כגון: ורטיגו עייפות מוגברת ירידה בחשק מיני...אחרי כמה זמן של שימוש תופעות הלוואי אמורות לחלוף?

לקריאה נוספת והעמקה
20/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, סחרחורת (אם זו תופעת הלואי שאליה התכוונת כשכתבת ורטיגו. מבחינה רפואית ורטיגו וסחרחורת אינם אותו דבר. סחרחורת יכולה להיות תופעת לואי של ציפרלקס וורטיגו לא) ועייפות מוגברת חולפות לרוב במהלך הימים או השבועות הראשונים לנטילה. ירידה בחשק המיני יכולה לחלוף אך פעמים רבות היא נותרת כל עוד נוטלים את התרופה.

20/09/2013 | 12:02 | מאת: צחי

דוקטור שלום,אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג נגד חרדה האם מותר לי לחזור להתאמן בחדר הכושר? תודה ושבת שלום!

20/09/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

למיטב ידיעתי ציפרקלס 10 מ"ע לא מונע ממך להתאמן בחדר כשר.

19/09/2013 | 17:50 | מאת: משה

מתי רמוטיב 500. אמור להגיב לאחר נטילה של כחודש כדור250 אני נעזר בקסנקס 0,5 למועקה

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2013 | 19:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא הבנתי כמה זמן אתה נוטל 500?

20/09/2013 | 17:08 | מאת: משה

כשבוע ימים

19/09/2013 | 17:09 | מאת: אירנה

חמותי בת 65 כבר יותר מ-15 שנה גרה לבד (אחרי גירושים) היא כבר יותר מ-3 שנים כל הזמן מתלוננת על כך נכנסים לדרתי וגונבים לה חפצים ומסמכים שאין בהם שום ערך או עיניין לאנשים: כמו חצי קופסה של חלב או כמה פרוסות של פסםרמה... היא חושדת בכל האנים שסביבה: שכנים קרובי משפחה.... בכולם. אומרת שעוקבים אחריה, מאזינים לטלפון ועוד הרכבה דברים מוזרים אחרים. בהתחלה חשבנו אם נחליף לה מנעולים זה יעזור אבל לא כך. זה ממשיך וניהיה יותר ויותר גרוע. היא הפכה להיות יותר אגרסיבית. אנשים סביבה לא רוצים קשר איתה ואז היא סובלת עוד יותר. ניסינו פעם אחת בעדינות לבקש ללכת איתה ליעוץ אבל היא הגיבה באגריסיביות. אנו לא יודעים מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2013 | 19:16 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אירנה, אני חושש שאת צודקת וחמותך צריכה לראות איש מקצוע. מדאיג שאת מתארת שהמצב הולך ומידרדר. יכול להיות שיש לה משהו שאפשר לטפל בו ולעצור את ההידרדרות. הכי מתאים שהיא תפגוש פסיכוגריאטר. אפשר להגיד לה שהיא הולכת להיבדק בדיקה רפואית כללית, אבל חשוב להדגיש לה שהביקור יכלול גם בדיקה של זיכרון, גם אם היא תתעצבן, כי לא כדאי לשקר, במיוחד לא לאדם חשדן. אם היא לא מסכימה, אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתעקש שוב ושוב עד שהיא נכנעת.

19/09/2013 | 15:06 | מאת: תומר

שלום רב, לאחרונה קראתי על יעילות אומגה 3 בשיפור מצב רוח ואנטי דכאון. 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? מינון גבוה יותר גורם לי לתופעות לוואי המוכרות. רוצה לתת צאנס לשילוב עם אומגה לפני שהולכים הלאה. אודה לעזרה. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2013 | 18:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). זה לא בתחום ההתמחות שלי. כדאי לפנות לפורום רפואה משלימה. 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? נראה לי שכן. כדאי לשאול גם בפורום רפואה משלימה.

19/09/2013 | 10:55 | מאת: קרן

האם כדור שינה שלא פעל יכול להפוך לכדור הרגעה?

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2013 | 18:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא יודע בדיוק למה את מתכוונת. מה ההתנסות שלך ועם איזה כדור שינה?

בן שלושים, מטופל כבר שנה על נובריל (30מג בבוקר ובערב). בנוסף, אני סובל מתת פעילות של בלוטת התריס (אלטרוקסין 150מג ראשון עד רביעי, 100מג חמישי עד שבת) אובחנתי בהפרעת קשב וריכוז עוד בתיכון ואז לקחתי ריטלין (הייתי על תרופה נוגדת דכאון אחרת) והכל עבד. לפני מספר שנים, ניסיתי לשלב ריטלין עם סרוקסט במהלך לימודי בהשגלה גבוה ונוגדי הדכאון הפסיקו לעבוד. מאז, המטל שלי מתנגד להציע לי תחלופה לריטלין או קונצרטה. האם יש תחלופה שכזו או דרך אחרת לטיפול בהפרעת הקשב? (ADD) התחלתי קורס תכנות ואני מוצא את עצמי משוטט במחשבות ולא מצליח לשמוא על ריכוז...

שלום שלומי, כדורים פסיכיאטריים אינם מרפאים כלום, אפשר רק להגדיל מינון או להחליף בין הכדורים... זוהי דרך ללא מוצא, עד שבסוף הגוף נהרס. אבל אז כבר מאוחר מדי. יש אלטרנטיבות - הנה מטפלים מתחומים שונים עם ניסיון ספציפי בתחום של אלטרנטיבות לטיפולים פסיכיאטריים: נטע פיטקובסקי - המואופתית. ראובן גילמור - נטורופת ותזונאי מומחה. עדי מנחמי - רפואה סינית. בהצלחה!

לא נראה לי שהבנת את כוונתי. אני מסתדר עם הטיפול הפסיכיאטרי הנוכחי ואין לי בעיה איתו או כוונה לשנותו. השאלה הייתה אם ידוע למישהו על טיפול ל-ADD שלא מתנגש עם נוגדי דכאון ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI. אין לי כל רצון או כוונה לעבוטר לטיפול אחר.