נגישות
נגישות

פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - פסיכיאטריה
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש. למעבר לפורום לחצו כאן.
8549 הודעות
8158 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

1 מ-6 ישראלים עלול לסבול במהלך חייו מדיכאון. לפעמים מדובר בתופעה חולפת, אך מה עושים כשהדיכאון לא עובר והתרופות לא עוזרות? אתם מוזמנים להתייעץ עם ד"ר מיכאל קרסנושטיין מנהל מרפאה לטיפול בדיכאון ע"י גרייה מגנטית, מרכז רפואי ת"א (איכילוב) בפורום חי שיתקיים ביום ד' ה-25/3/2015 בין השעות 12:00-13:30
02/10/2013 | 20:48 | מאת: בן

שמי בן(בדוי) , (אמיתי)25 , אני חייב עזרה. אני מרגיש שאני נראה שונה מבני אדם , מרגיש שמסתכלים עליי בצורה שונה , כל הזמן נמצא בדחק(לחץ) שאני בחברת אנשים. מפחד שיחשבו עליי שאני נראה שונה , יש לציין שאני לא המצאתי את זה , הרבה אנשים העירו לי על זה וגם אח שלי הגדול יום אחד אמר לי את זה. אני אדם חברותי מאוד ולכן זה דיכא אותי מאוד , הרגשתי חוסר-אונים גדול , ולאט ולאט התחלתי להרגיש שחיקה,חורים בזיכרון,אבדן רגשות תבין שהלב שלי לא דופק חזק שאני בחברה, אני מגיב לזה פשוט באדישות ובדיכאון. כאילו הגוף שלי מוחק לי את הזכרון בשביל שאני לא יפגע. חוסר צלילות במיוחד בבקרים , חוסר ריכוז. הורדתי בצבא 10 קילו , לא היו לי יציאות סדירות. אני אוכל טוב וגם למרבה הפלא ישן טוב(אבל אני חושב שבשינה העצב בא לידי ביטוי , אע"פ שאני לא מתעורר) נראה גמור וסחוט. טיפול פסיכולוגי של שנה לא עזר לי מי יודע מה. לפי מה שתארתי מה אתה חושב שיש לי ? ואיזה טיפול תרופתי היית נותן לי ? (אני כבר הרבה זמן נלחם בזה ולא רוצה תרופות) אבל נכנעתי.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום בן, אתה כותב שיש לך חשש שאתה נראה שונה ושיחשבו עליך שאתה נראה שונה, וזה דיכא אותך, גרם לך הרגשת חוסר אונים, אדישות ודיכאון בחברה, חוסר צלילות וחוסר ריכוז, במיוחד בבקרים וירידת משקל. יותר מהכל, בן, זה נשמע כמו דיכאון. אבל זו לא הדרך לעשות אבחנה. כדי לעשות אבחנה אמיתית, אתה צריך לפנות לפסיכיאטר לבדיקה והתייעצות. תוכל להדפיס ולהראות לפסיכיאטר את השרשור הזה, אם זה מסייע.

02/10/2013 | 13:57 | מאת: ליאת

שלום, אני בת 44 סובלת הרבה שנים מנדודי שינה על רקע עוררות יתר, ניסיתי בעבר רמרון שלא עזר, כעת נוטלת נוקטורנו במינון הנמוך מזה כחודש ימים על בסיס יומיומי , לעיתים זה עוזר, לעיתים לא, אני מבינה כי יש עניין של התמכרות לכדור, והייתי מעוניינת לקחת משהו שאינו ממכר אך עוזר לשינה. הייתי שמחה לשאול לדעתכם בנגוע לאלטרול בשילוב של אלפרליד, האם השילוב הוא נכון ? האם האלטרול עוזר לנדודי שינה ? אשמח לתגובה. ליאת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ליאת, לשאלותייך: הייתי שמחה לשאול לדעתכם בנגוע לאלטרול בשילוב של אלפרליד, האם השילוב הוא נכון ? ניתן לשלב אלפרליד עם אלטרול. האלטרול יכול להגביר את השפעת האלפרליד ולגרום להיות יותר מטשטש. האם האלטרול עוזר לנדודי שינה ? אלטרול, במינון של 50 מ"ג ומעלה יכול להיות מרדים ולעזור לנדודי שינה.

02/10/2013 | 11:57 | מאת: ש

שלום דר וסליחה על הניגוס. אתמול עקצה אותי בגינה צרעה. קראתי שלפעמים יש תופעות אלרגיות מסוכנות. בחצי שעה הראשונה לא הרגשתי כלום, ואחרי חצי שעה פתאום הרגשתי זרמים חמים בחזה ביידים ולא יכולתי לעמוד. הזמינו לי אמבולנס בדקו אקג חמצן ולחץ דם הכל היה בסדר והפרמדיק אמר שזו לא תגובה אלרגית. אני מטופלת בציפרלקס כדור שלם שבועיים. האם זה קשור? לתגובה שלי האם זו חרדה? וגם מאז הציפרלקס סובלת מטשטוש בראייה מה זה יכול להיות? יכול להיות תופעת לוואי הכדור? להמשיך עם הכדור? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ש, הרגשה של זרמים חמים בחזה ביידים ואי יכולת לעמוד, שהופיעו חצי שעה לאחר עקיצת צרעה, (לאחר שנשללה תגובה אלרגית לעקיצה) זה תגובת חרדה לעקיצה ולא תופעת לוואי של ציפרלקס שאת נוטלת מזה שבועים. זה אומר שהחרדה שבגלל מן הסתם את נוטלת את הכדור טרם חלפה וכדאי מאד להמשיך אותו.

02/10/2013 | 09:58 | מאת: שירי

שלום רציתי לדעת אם אני יכולה להעלות מינון קלונקס מ1 מ"ג ל1.05 כלומר עוד כדור של 0.5 התחלתי בטיפול של 0.5 פעמיים ביום אחרכך עברתי ל1 מג פעם אחת ביום במקום לחלק את זה ועכשיו אני מרגישה שזה קצת נחלש זה אפשרי להוסיף עוד כדור של 0.5 אין בזה סכנה או תופעות מסויימות שאני צריכה לדעת בנוסף אני לוקחת פריזמה 60 מ"ג שעכשיו העלתי את המינון מ40 האם זה בסדר השילוב והמינון אין בו סכנה או משהו מיוחד שאני צריכה לדעת עליו תודה רבה על כל התשובות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירי, התופעה שהקלונקס "קצת נחלש" וצריך להעלות את המינון היא די מדאיגה כי זה סימן ראשון להתפתחות תלות בקלונקס וזה דבר מאד לא רצוי. אני ממליץ שלא תעלי את המינון ותתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל מה לעשות במקום זאת.

02/10/2013 | 06:06 | מאת: תומר

האם זה מהכדורים או מהמחלה עצמה האם יש סימנים גופניים למחלת נפש האם יש טיפול לבעיה בכדורים אחרים תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, יש כל מיני סוגים של הפרעות בתפקוד המיני, כל מיני מחלות וכל מיני תרופות. אני צריך שתנסה להגדיר: 1. איזה סוג הפרעה בתפקוד המיני יש אצלך (ראה פירוט בהמשך)? 2. איזה מחלה יש לך? 3. איזה תרופות אתה מקבל? לפי המידע הזה אוכל לנסות לענות. הפרעות בתפקוד המיני נחלקות ל- 4 סוגים עיקריים: 1. הפרעה בחשק המיני. 2. הפרעה בעוררות המינית (אצל גברים- חוסר זקפה). 3. הפרעה באורגזמה ובשפיכה. 4. כאבים בעת קיום יחסי מין.

03/10/2013 | 04:39 | מאת: תומר

יש הפרעה בחשק המיני כלומר רמת התחושה נמוכה במקום גבוהה וגם האורגזמה ברמה נמוכה מהרגיל אני לוקח סוליאן שהוא כמובן לטיפול בסכיזופרניה אבל גם כשהפסקתי לתקופה מעל חודש ושבוע זה לא עזר גם מטלויזיה אני לא נהנה כמעט וא מדליק טלויזיה למרות שאני משלם 300 שקל לחודש תודה

01/10/2013 | 18:40 | מאת: ש

01/10/2013 | 16:25 | מאת: ש

שלום דר לפני 27 יום התחלתי טיפול בציפרלקס. 13 יום חצי כדור ועד היום כדור שלם. התחלתי את הטיפול עקב חרדה ודיכאון בעקבות פטירתו של אבי באופן פתאומי לפני שלוש שנים והתחלתח להתלונן על חוסר יציבות פיזית טשטוש וסחרחורת והרגשה לא טובה בראש. עשיתי זמנו ברור רפואיעם מלא בדיקות ושום דבר לא נמצא. כרגע מרגישה יותר טוב ברמת העצב אבל ברמה הפיזית עדיין סובלת מחוסר יציבות וטשטוש בראייה במהלך היום. האם זה יעלם גם? האם זו עדיין חרדה? או שהכדור אינו מתאים לי? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום ש, נראה לי שהתחושות הפיסיות הן חלק מהחרדה והדיכאון, כי יש לך חרדה ודיכאון ואין לך בעיה רפואית אחרת. את נוטלת מינון מלא של ציפרקלס מזה שבועים. התרופה כבר החלה להשפיע לטוב על מצב רוחך וזה סימן מעודד. אבל לוקח לה די הרבה זמן להגיע למלוא ההשפעה שלה. יכול להיות אפילו חודשיים-שלושה. הייתי בכל אופן ממתין עוד כמה שבועות לראות אם יש התקדמות ואם התחושות הפיסיות הלא טובות פוחתות.

01/10/2013 | 15:55 | מאת: מישהו

שלום ד"ר, אני בן 28, מזה שנים רבות מאובחן כסובל מדיכאון, פאניקה ומעט מחשבות טורדניות שאינן מגיעות לכדי טקסים. בעקבות כך, טופלתי כ - 10 שנים ב - SSRI / SNRI / NDRI שונים. בעקבות פרופיל לא נוח של תופעות לוואי ובעקבות מצב יציב למדי, הוחלט על נסיון טיפולי ברמוטיב 500 מ"ג. לפני כ6 ימים הפסקתי לגמרי ציפרלקס (שבועיים אחרוניפ על 10 מ"ג לאחר שנה וחצי של 15 עד 20 מ"ג) ומזה 3 ימים אני נוטל את הרמוטיב. בימים האחרונים אני חש סחרחורות, חולשה, דופק מהיר מאוד לפרקים ו"צמרמורות מוח". האם סביר שנובע מהרמוטיב או מהגמילה מציפרלקס? מתי אמור לעבור? ומה ניתן לעשות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, זה נשמע מאד מתאים לתופעות אופייניות של הפסקת ציפרקלס. אם אני צודק, כדאי היה אולי להוסיף בתהליך הירידה ההדרגתית מציפרלקס עוד "מדרגה" - מינון של 5 מ"ג ליום למשך כמה שבועות. תתייעץ על זה עם הפסיכיאטר המטפל.

01/10/2013 | 13:02 | מאת: נועה

יש לי שאלה בנוגע לואבן. אני יודעת שכדור זה ממכר אם נוטלים אותו לעיתים תכופות. אך הוא הכדור היחידי שעוזר לי לחרדות, האם נטילת הכדור פעם ביומיים-שלושה יכול להוביל להתמכרות? (אני נוטלת גם איקסל 100 מ"ג שאיתו אני לא מרגישה שיפור ולפניו לקחתי כל תרופה אפשרית ועדיין לא חל שיפור).

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נועה, אם את נוטלת אחת ליומים- שלושה, אין סכנה רבה שתתפתח אצלך תלות.

01/10/2013 | 12:22 | מאת: שירי

שלום אני לוקחת פריזמה 40 מ"ג וקלונקס 1 מ"ג העם אפשר להעלות את מינון הפריזמה בעוד 20 מ"ג האם צריך להוסיף את ה20 מ"ג הנוספים בהדרגה או שאפשר פשוט לקחת כדור נוסף של 20 מ"ג הפסיכיאטרית שלי מסכימה שאני צריכה להעלות את המינון אבל לא בדיוק הבנתי איך לעשות את זה להוסיף חצי או כדור שלם של פריזמה? והאם יהיו תופעות לוואי חריגות שהמינון גבוהה או שלא תהיה לזה השפעה של תופעות לוואי תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שירי, אפשר להעלות מינון פריזמה בעוד כדור. מינון של 60 מ"ג בסה"כ ליום זה לא מינון חריג, אלא המינון המירבי המקובל. נוטלים את זה במנה יומית אחת, לרוב בבוקר. יש אפילו כדור Prizma Forte של 60 מ"ג. יכול להיות שזה יהיה לך יותר נוח מאשר 3 כדורים בזה אחר זה. בכל אופן עליית המינון היא פשוט על ידי הוספת כדור נוסף, ללא מינוני ביניים. כאשר מעלים מינון של תרופה יכולות להיות תופעות לוואי, פחות מאשר כשמתחילים אותה. הסיכוי לתופעות לוואי בהעלאת מינון פריזמה מ- 40 ל- 60 מ"ג הוא די קטן.

02/10/2013 | 04:58 | מאת: שירי

02/10/2013 | 04:59 | מאת: שירי

01/10/2013 | 05:59 | מאת: יעל

רציתי לשאול. בן זוגי נוטל 3 כדורים כל יום: קלונקס, סימבלטה וסירוקוול. האם יש השפעה לעובר ברחם? אני מעוניינת להכנס להריון אך מפחדת.

לקריאה נוספת והעמקה

אין לכדורים האלה שום השפעה מזיקה על תאי זרע ולכן אין להם שום השפעה על העובר ברחם שלך, כאשר בן זוגך הוא זה שנוטל אותם.

01/10/2013 | 00:08 | מאת: יוסף

שלום רב , בשבועות הקרובים אני טס לניו יורק בטיסה ישירה ויש לי פחד מאוד גדול מטיסות בשנים האחרונות עד כדי הימנעות מוחלטת בשנה האחרונה . הייתי אצל רופא המשפחה שנתן לי אסיבל 5 ג ואמר לי לקחת אותו חצי שעה לפני הטיסה ובנוסף כתב לי כדור בשם פרולול שגם אותו הוא אומר לקחת . האם הכדורים האלו יאפשרו לי להרגע ולישון במהלך הטיסה ? האם יש צורך בכדור שינה בנוסף . אשמח שתמליצו אני מתחיל להבין שאני טס ואני ממש מפחד );

לקריאה נוספת והעמקה

לטיסה לניו יורק עדיף לקחת קלונקס 1/2 מ"ל שמרגיע אבל לא כל כך מרדים ומשפיע למספיק שעות. יש להיזהר מתרופות שינה בטיסה כי הן יכולות לגרום לך לשכב ללא ניע (בניגוד לשינה טבעית) וזה מגביר את הסיכון לפקקת ורידים ותסחיפים ריאתיים. אם יש לך מספיק זמן, או אולי לקראת הטיסה הבאה, תשקול לקחת טיפול פסיכולוגי התנהגותי להפחתת חרדת טיסה. הטיפול מאד יעיל ואם הוא מצליח, הוא יכול לחסוך לך את הצורך בתרופות בעתיד.

01/10/2013 | 12:47 | מאת: יוסף

לקחתי כבר קלונקס , אגזומיל וגם קזנקס אבל הם לא עזרו לי והטיסות היו קשות לי . האסיבל לא יכול לעזור ?

שלום יוסף, אסיבל יכול לעזור, רק שהוא באמת די מרדים. לפחות תנסה לקחת אותו פעם כמה ימים לפני הטיסה, כדי לוודא שהוא לא "מפיל" אותך יותר מידי.

30/09/2013 | 23:51 | מאת: חן

היו כמה שגיעות במלל התכוונתי לטיפול היה כדורים הומופטים

תודה על ההבהרה :)

אני בן 38 רווק מגיל 23 אני סובל מחרדות ולוקח כדורים במשך התקופה החליפו לי בעיקר לקחתי סרוק סט ו ציפרלקס ומידי פעם גם לשלשה ימים זי פסקה וקלונקס היו לי תקופות מאד קשות גם עם הכדורים מה לא ניסיתי מזה 15 שנים אני בכל מיני טיפולים אצל פסיכולוג הכי. טוב . ניסיתי היפנוזה מדיטציה ספורט , וכולי לפני 8 וחדישים פניתי להומופוביה ולאט לאט הפסקתי את כל הכדורים וואני כרגע רק לפעמים לוקח ואבן , יש לי כאבים בגוף וכל מיני תופעות של נימול בפנים והיגיו גם מחשבות טורדניות בעקבות הכאבים וזה כמו מעגל . השאלה שלי אם העקבות הכדורים שלקחתי כל כך הרבה שנים זה פגע לי במערכת העצבים? יש לציין שעשיתי אמ אר י והכל תקין . לכדורים אני מאד לא רוצה לחזור ואני כרגע בטיפול אצל פסיכולוג ידוע וטוב וגם ביחד עם הומופובית , לדעתי כל זה קורה בגלל שאני לא מוצא זוגיות ואני חיי לבד אז הראש שלי טרוד בכל מיני שטיות אודה לך אם תתייחס אלי בתודה מראש חן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חן, אם הראש טרוד בכל מיני שטויות למרות הטיפול ההומאופתי ולמרות הטיפול הפסיכולוגי, סימן שהטיפול לא מספיק. אני מבין ממה שכתבת שהטיפול התרופתי ניתן לך לחרדות, כלומר החרדות היו קודם ולכן הן לא תופעת לוואי של התרופות. שווה שתשקול להתייעץ עם פסיכיאטר על אבחון מחדש ולשקול אולי חזרה לטיפול תרופתי.

30/09/2013 | 20:12 | מאת: יובל

שלום אני בן 32 מטופל בסרוקסט 20 מ"ג ובלוריוון- 2 כדורים ביום (אמור לרדת בהדרגה) לצערי הסרוקסט מפחית לי את החשק המיני ומעקב שפיכה, בעייתי לאור העובדה שאשתי ואני מנסים להכנס להריון. שאלותיי: 1.האם כאשר אני עושה הפסקה של יום אחד מהסרוקסט זה יכול לעזור לתפקוד המיני שלי באותו היום? 2. בקרוב יש לי מסיבת רווקים שזה אומר הרבה אלכוהול, האם אני יכול לעשות הפסקה ליום גם מהלוריוון וגם מהסרוקסס לצורך החגיגה? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יובל, 1.האם כאשר אני עושה הפסקה של יום אחד מהסרוקסט זה יכול לעזור לתפקוד המיני שלי באותו היום? האמת, אני לא יודע. אתה צריך לנסות. 2. בקרוב יש לי מסיבת רווקים שזה אומר הרבה אלכוהול, האם אני יכול לעשות הפסקה ליום גם מהלוריוון וגם מהסרוקסס לצורך החגיגה? כן. הפסקה של 24 שעות, לא מהבוקר. ככלל עדיף לא להפסיק את התרופות, גם לא ליום אחד. עדיף לא לשתות או לשתות מעט מאד. תתנדב לנהוג במסיבת הרווקים. לגבי תופעות הלוואי המיניות: יש כל מיני אפשרויות לטפל בתופעות הלוואי המיניות של סרוקסט בצורה יותר יעילה מהפסקה של התרופה וכדאי שתתייעץ על כך עם הרופא המטפל.

30/09/2013 | 17:51 | מאת: 100

שלום, אני בן 19, וכבר בערך שנה אני מרגיש תחושה של חוסר יציבות בגוף, זה לא בדיוק סחרחורת. אני מרגיש כאילו הרגליים כבדות ולא יציבות, שהראש עייף ולא ממוקד, כאילו אני הולך בתוך ים ושהאדמה לא יציבה. אני מרגיש כאילו אני יכול ליפול או להתעלף, זו תחושה שמאוד מפריעה לי. בנוסף, גם במשך שנה בערך או קצת פחות אני לוקח ציפרלקס 10 מ"ג. הייתי כמעט בכל בדיקה אפשרית, רופא אף אוזן גרון, רופא סחרחורת, פיזיותרפיה לצאוור (שקצת עזרה, אבל לא פתרה את הבעיה), והכל יצא תקין. השאלה שלי האם זה יכול להגרם ממצב נפשי, ולהמשך זמן כה ממושך של שנה? ואם כן איך זה קורה, ואיך אפשר לטפל בזה שזה יפסיק? אשמח לשמוע את התשובה שלך, תודה רבה רבה !

לקריאה נוספת והעמקה

שלום 100, מה התחיל קודם, התחושה הזו או הטיפול בציפרקלס? ולמה אתה בעצם מקבל ציפרלקס?

30/09/2013 | 21:39 | מאת: 100

שלום, תודה על התשובה המהירה. לפני בערך שנה וחצי חוויתי תאונת דרכים, לא אני נהגתי באוטו, הייתי מאחורה והיו איתי באוטו עוד שני חברים. בזמן התאונה ואחריה לא הייתי לחוץ, הייתי אפילו רגוע, באותו יום סיפרתי להורים ולחברים מה קרה, אבל יום אחרי זה כבר לא חשבתי על זה יותר וזה עבר . בערך שבוע לאחר התאונה התחילו לי בחילות קלות, בהתחלה זה בכלל לא הפריע לי וחשבתי שזה יעבור. הבחילות התחזקו עם הזמן, ואחרי כמה זמן שלא עברו התחלתי תהליך של בדיקות. שום בדיקה לא מצאה סיבה לבחילות שלי, ובמשך שנה שלמה עברתי המון בדיקות ורופאים ואף אחד לא מצא את הסיבה. במהלך הזמן הזה רק התחלתי יותר ויותר לחשוש לבריאות שלי, הבחילות גם התחזקו ולא היה תאבון, ירדתי המון במשקל, נסגרתי יותר בבית, התחלתי נורא לפחד מכל דבר, והתחלתי גם להרגיש פחות טוב. כאבי צאוור וגב. הרגשתי נורא עצבני ומתוח, הרגשתי שכל זה נורא ולא אמיתי, לא מצליח להתרכז לחשוב כמו שצריך עייפות נוראה. אחרי בערך שנה הגעתי לפסיכיאטר, הוא אמר שמה שקרה זה כנראה שהתאונה יצרה אצלי טראומה, והגוף ניסע להוציא את התחושות האלה דרך הבחילה. ואז הותחל טיפול עם 10 מילגרם ציפרלקס. היום המצב שלי הרבה יותר טוב, הבחילות עברו אני פחות מתוח ועצבני, אבל עדיין יש תחושה שכל זה לא אמיתי זה נראה לי מאוד מוזר הכל, אני עדיין נורא דואג לבריאות שלי וכל דבר קטן ישר גורם לי להלחץ ולהכנס לפורומים רפואיים ולבדוק מה לא בסדר. נורא קשה לי להשתחרר מכל מה שעבר עליי בשנה האחרונה הזאת, ואני מרגיש שזה לא נותן לי להתקדם ומעציב אותי נורא. אני מספר את כל התחושות האלה לפסיכיאטר, אבל אני עדיין לא מרגיש שהוא מצליח לעזור לי ממש. חוץ מזה אני מאז פוחד מכל דבר שיש בו חוסר וודאות, שלאט לאט זה עובר ממש לאט. למשל לנסוע ליומיים מחוץ לבית , ללכת למסיבות ועוד שזה מאוד מאוד מפריע לי. זה עובר עם הזמן אבל לאט לאט. בערך חודשיים אחרי התאונה התחילו לי קצת כאבי צוואר והוא היה תפוס לאט לאט זה יותר התעצם. הייתי אצל כמה מטפלים- פיזיותרפיסטים וכירופרקטים ועד היום זה לא עבר ואף אחד לא הצליח לעזור . יכול להיות שזה גם משהו רגשי שקשור לטראומה ובגלל זה לא משתחרר למרות הטיפולים וטיפול פסיכולוגי מתאים יפתור את זה? האם זה באמת הגיוני שהבחילות זה מהטראומה ? מה יכול לעזור לי ? חשוב לי לציין שכל הפחד שלי קשור לבריאות שלי, ולא לתאונה עצמה. אני לא מפחד לנהוג, או לנסוע עם חברים, אין זכורנות או פחדים מאותה התאונה. אפשר אולי להגיד שבגלל הפחד שלי מאז הרגשות שלי מתבטאות בדברים בריאותיים וככה הפחד הזה מראה את עצמו. אבל אני פשוט פוחד נורא שאני לא ארגיש יותר טוב שוב, ואני לא אשתחרר מזה ושאף אחד לא יצליח לעזור לי. תודה רבה !!!!

30/09/2013 | 14:19 | מאת: חני

שלום ד"ר אני בת 22 ותחום הפסיכיאטריה מאוד מסקרן אותי. מאוד רוצה להתחיל לללמוד רפואה במגמה להמשיך אך ורק בתחום הזה כל תחום אחר ל נוגע אלי אך מלאת חששות לגבי מידת ההתאמה שלי לתחום מבחינה אשיותית. בכל זאת מדובר בתהליך ארוך ובבחירה די הרת גורל ואני לא בטוחה אם אני יכולה לעמוד בהתמודדות הנפשית הכרוכה בתחום. השאלה שלי אליך היא מה לדעתך מאפיין פסיכיאטרים? האם יש לך רעיון כיצד אוכל לאבחן את עצמי כמתאימה או לא מתאימה לתחום ? תודה מראש וסליחה אם השאלה חריגה מידי לפורום ;)

לקריאה נוספת והעמקה

שלום חני, שאלה מאד מעניינת. אל תתנצלי. אבל אני אענה, ברשותך על שאלה קצת שונה מזו ששאלת: מה לדעתי צריך לאפיין פסיכיאטרים ואנשים שבוחרים במקצוע הפסיכיאטריה? 1. חוסר רתיעה וחוסר שיפוטיות כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות. אם אינך פוחדת ונרתעת מאנשים עם בעיות פסיכיאטריות אולי מתאים לך לעבוד איתם. אם לעומת זאת יש לך את האינסטיקט שאומר לך שאדם עם דיכאון הוא בעצם חלש או אדם עם סכיזופרניה הוא מעצבן, אולי עדיף שתחפשי התמחות אחרת. 2. עניין בזולת. אם סיפוריהם האישיים של אנשים מעניינים אותך אולי מתאים לך להיות פסיכיאטרית. אם לעומת זאת כשאדם מתחיל לספר לך את סיפור חייו את נהיית עייפה, עדיף שלא תבחרי בפסיכיאטריה, כי שם תשמעי הרבה סיפורי חיים ותצטרכי להיכנס לפרטים הקטנים. 3. אינטואיציה בריאה. אם יש לך תחושה אינטואיטיבית שאת מבינה איך "עובדים הגלגלים" במוחם של אנשים אחרים כשאת צופה בהם מתנהגים, (וגם קורה שאת צודקת) ייתכן שהמקצוע מתאים לך. אם לרוב אין לך מושג מאיפה הוא או היא "הביאו את היציאה הזו", יכול להיות שהמקצוע לא מתאים לך. זכרי שאינטואיציה קשה ללמוד. כמובן שצריך אמפתיה, חמלה ואהבה בסיסית לבני אדם, אבל זה דרוש באותה מידה בכל מקצועות הרפואה האחרים.

30/09/2013 | 21:30 | מאת: אריק

אבל קשה לי להאמין שאחרי הרבה שנות עבודה עם מצבים פסיכוטיים, הפסיכיאטר לא מאבד את הסבלנות. צריך בשביל זה ''עצבים מפלדה''.

30/09/2013 | 12:00 | מאת: דן

היי, אם לפי דעתי אני מאבחן את עצמי כ לוקה בדיסוציאציה. החורים בזיכרון,הרגשת הערפל,כל בוקר לנסות לשלוף מהתת מודע את הדמות האסרטיבית והחזקה שכמוה אני רוצה להיות והכו.. אני יודע שעברתי התעעלות בעבר מההורים ואני לא זוכר כלום מהתקופה הזאת או מתקופות אחרות בחיים. מאוד קשה לחיות עם התופעה הזאת שלפעמים מגיעים למצבים של הרגשה של לפעול על אוטומט,זומבי. תמיד לשחק אותה שהכל בסדר אבל תחושת הריקנות מאוד חמורה,אני זר לעצמי. אני מבין הכל מאוחסן שם איפה שהוא. המח המורכב שלנו יצר מנגנון על מנת שלא נצתרך להתמודד עם אותו מידע מתך פחד להשתגע. השאלה היא האם כדי לגעת במידע הזה ?(הרי המח שלי לא סתם הדחיק אותו) לפתוח תיבת פנדורה שיכולה ליגרום לי להבין עד כמה אני לא נורמאלי עם בעיות נפשיות. השאלה השנייה אם כן האם יש טיפול יכול להעצים את הדמות הראשית (אותי) ולבנות ולחזק אותה שתוכל באמת להתמודד עם אותם בעיות מן העבר ולתת לי את היכול בחזרה לחוש תחושות ורגשות ולא ליראות את העולם כאילו הוא סרט שאני לפעמים מרגיש ממש לא שייך לשם. אם כן אני ישמח לשמוע המלצות על מומחים בתחום שיש באפשרותם גם לבצע היפנוזה... אשמח לקבל המצלה על הבן אדם המתאים אני מודע לכך שזה תחום מאוד מסובך ולא הרבה מתמחים או נודעים כמעט בתחום זה... בתודה מראש

30/09/2013 | 12:12 | מאת: דן

שחכתי לציין את האיזור המבוקש, צפת חצור כרמיאל קרית שמונה...דןד

מצטער דן, אין לי מכרים באזור שלך.

30/09/2013 | 11:13 | מאת: לי

לגבי מה שכתבתי, שיש לי בן זוג עם סכיזופרניה.. תודה על התגובה - הרגעת אותי.. אני רק רוצה לוודא משהו.. ולראות שהבנתי היטב. אין שום סיכוי שסכיזופרניה זה מדבק, נכון? כלומר לא ביחסי מין ולא אנשים שכל הזמן בקירבתו, לא בנשימה ולא בדם? שאלה שניה, (מתוך התעניינות)מה קורה ואיך קורה שלאדם מופיעה פתאום סכיזופרניה? תודה

30/09/2013 | 11:43 | מאת: gabi

שלום לי, לשאלותייך: אין שום סיכוי שסכיזופרניה זה מדבק, נכון? כלומר לא ביחסי מין ולא אנשים שכל הזמן בקירבתו, לא בנשימה ולא בדם? בשום צורה, לי. זו לא מחלה מדבקת. שאלה שניה, (מתוך התעניינות)מה קורה ואיך קורה שלאדם מופיעה פתאום סכיזופרניה? שאלה גדולה. אנחנו יודעים שיש למחלה הזו מרכיב תורשתי ואנחנו גם יודעים שיש לה מרכיב סביבתי- למשל אירועים טראומטיים בילדות. יידע רב הצטבר לאורך השנים במחקר על סכיזופרניה, אך עדיין רב הנסתר על הנגלה בהבנת המחלה הזו.

30/09/2013 | 09:12 | מאת: אנונימי

שלום אני בן 31 סובל מזה תקופה מהזעות חוסר ביטחון דאגנות יתר בלי שום סיבה מוצדקת וחרדות. לוקח מזה חודש וחצי ויפאקס 75 , אני עדיין מזיע מאוד וחרד ויש לי בנוסף עכשיו חלומות נוראיים כנראה מהתרופה , מה אתם מציעים לעשות ואיך אני יכול להתגבר על הזעות במצח ובפנים והחרדה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, הזעה וחלומות נוראיים יכולים להיות תופעת לוואי של ויאפקס. נראה לי לכן, ממה שאתה מתאר, שאתה סובל מתופעות לוואי לא נעימות של התרופה וגם לא מפיק ממנה הרבה תועלת כי החרדה לא פחתה. כדאי לדעתי שתתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על החלפת התרופה.

30/09/2013 | 08:44 | מאת: משה

האם למי שיש הזיות שמיעה הוא פסיכוטי? ומה הסימנים למצב פסיכוטי?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום משה, האם למי שיש הזיות שמיעה הוא פסיכוטי? הזיה היא מטבע הגדרתה חוויה פסיכוטית ולכן התשובה היא כן. ומה הסימנים למצב פסיכוטי? יש כל מיני דברים שיכולים להעיד על מצב פסיכוטי. באופן כללי לפחות אחד משלושת הבאים נדרש לאבחנה של פסיכוזה: 1. הזיות. 2. מחשבות שווא 3. התנהגות בלתי מאורגנת.

30/09/2013 | 01:10 | מאת: ron

יש לי שאלה כללית, לא בנוגע לאדם מסוים. בהנחה שיש רקע של חוסר אהבה מהורה בילדות. בהערכת אישיות פסיכופתית, על ידי רוברט ד. הייר, אם כל המאפיינים רגשיים ובינאישיים (גורם 1) ממש מתארים אדם אך לעומת זאת גורמים 2 (סגנון חיים בלתי יציב) ממש לא מתאימים לו. האם אפשר לשלול פסיכופתיה באופן כללי? האם אפשר לשלול הפרעת אישיות? האם בכלל הדבר מצביע על משהו? שוב, רק באופן כללי? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

מצטער רון, ניסחת באופן כללי מידי. באופן כללי- אבחון פסיכיאטרי נעשה באמצעות ריאיון ובדיקה פסיכיאטרית ולעתים פעולות עזר אבחוניות נוספות כמו אבחון נוירופסיכולוגי ובדיקות מעבדה שונות. כך, באופן כללי, מאששים או מפריכים אבחנות פסיכיאטריות.

29/09/2013 | 22:42 | מאת: לי

שלום רב שמי לי ואני בת 27 חבר שלי בן 28. לפני כחצי שנה הוא סיפר לי שהתפרץ לו סכיזופרניה שהיה בן 16.. ואישפזו אותו.. פעם שניה ששוב היה לו התקף זה שהיה בצבא עקב שינוי הכדור (התנדב שנה) ואז שוב אושפז. הזוגיות שלנו מדהימה!! ואני מאחלת לכולם כזה בן זוג מדהים.. אק משום מה בימים האחרונים המידע הזה שיש לו סכיזופרניה מציק לי.. עד עכשיו זה כלל לא הציק.. חשוב לי להגיד שכבר 10 שנים הוא מאוזן.. בגלל שלאחרונה אני מוטרדת יותר רצתי לשאול האם יש לי ממה להיות מודאגת? .. בהתחלה פחדתי שזה מדבק והבנתי שלא.. ואחר כך התחלתי לחשוב קדימה.. אם נתחתן וייהיו לנו ילדים ויום אחד הוא יקבל לי התקף?? מה אז?? כל הזמן שאני שואלת על זה הוא אומר שכבר עשר שנים הוא מאוזן.. השאלה שלי היא: מה אני אמורה לעשות עם המידע הזה?? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
30/09/2013 | 08:20 | מאת: ראובן

אין תשובה חד משמעית לשאלה שלך. יתכן מאוד שהוא מאוזן וחזר לתפקד. באותה מידה אפשר לומר שגם אם עברו הרבה שנים מאז שחלה, זה לא מונע חזרת התקף. במילים אחרות את בדילמה קשה וקשה לתת לך תשובה ברורה.

שלום לי, ראשית אני צריך לחזק את הנתון החשוב והנכון שהזכרת- סכיזופרניה אינה מחלה זיהומית ואינה מדבקת בשום צורה. סכיזופרניה היא מחלה כרונית וזה אומר שמי שהיו לו שני התקפים נמצא בסיכון לקבל התקף גם בהמשך כי המחלה אינה חולפת לגמרי. אבל עם השנים הסיכון לכך יורד ואם אדם נמצא במצב של איזון טוב עם טיפול תרופתי במשך 10 שנים וממשיך ליטול אותו, הסיכון להחמרה הוא קטן. לסכיזופרניה יש גם מרכיב תורשתי. אדם שיש לו סכיזופרניה, יש בערך 10% סיכון שגם לילדיו תהיה סכיזופרניה (בעוד שבאוכלוסיה הכללית יש סיכון של 1%). למול זה עומדת השאלה מה הסיכוי שתמצאי פעמיים בן זוג מדהים, שאוהב אותך, את אוהבת אותו והוא גם אדם אחראי וכנה שמשתף אותך בצורה אמיתית בכל מה שאת צריכה לדעת לגביו, לא רק הדברים הטובים. חשוב לי גם להגיד לך, מעבר לנתונים שמסרתי לך, שהשאלה מה לעשות עם הנתונים האלה איננה שאלה רפואית ואין לדעתי תשובה נכונה אחת כללית. זו החלטה אישית, גדולה וחשובה.

29/09/2013 | 22:14 | מאת: רונית לוי

מה עושים במצב שאחד מבני המשפחה סובל ממחלה, אובחן ולא מסכים להגיע לטיפולים נוספים אצל הפסיכיאטר? כמו כן החולה מתנגד ללקיחת תרופות. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ. אם מחלתו גורמת לו להתנהגויות שמסכנות אותו או את הסובבים אותו או שגורמות להם סבל חמור והוא עדיין מסרב לטיפול, צריך לפנות לפסיכיאטר מחוזי ולבקש התערבות כפויה.

30/09/2013 | 16:55 | מאת: רונית לוי

ההתנהגות לא פוגעת בסובבים אותו, אך אני חוששת שהמצב רק יחמיר. הוא כרגע שרוי בתקופת הדכאון הרבה זמן(לעומת המאניה שהייתה תקופה קצרה. האם יש טיפול לא תרופתי(אלטרנטיבי) שאפשר לעשות? הוא ממש מתנגד לתרופות מכל סוג שהן.

29/09/2013 | 20:00 | מאת: מחכה לתשובה

שלום, אני לוקחת כיום 8 מ"ג אדרונקס לטיפול בדיכאון, בנוסף לציפרלקס ולמוטריג'ין. משיחה עם המרכז הטרטולוגי הבנתי שאין מידע לגבי הבטיחות של אדרונקס בהיריון, מאחר וזו תרופה חדשה יחסית. השאלה- האם יש תרופה חלופית/מקבילה לאדרונקס, שנבדקה ונמצאה בטוחה לשימוש בהיריון? (במרכז הטרטולוגי לא ידעו לענות על השאלה הנ"ל. אצלם היה רק מידע ספציפי לפי שם התרופה) תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, כל התרופות שמנית חשודות בדרגה זו או אחרת ועלולות או לכל הפחות לא נשלל שהן יכולות לעשות בעיות בהריון. עם זאת עלייך לזכור שגם הפסקת תרופות יכולה להיות מסוכנות כי הידרדרות במצב הפסיכיאטרי יכולה גם היא לסכן את העובר. חשוב שתתייעצי על הנושא עם הפסיכיאטר המטפל כי השאלה היא מורכבת וההחלטה היא אישית.

לפי התגובה האחרונה שלך הייתה בעיה באשפוז ובאבחון ובטיפול מדוע לא קיבלתי יצוג של עורך דין על פי החוק שישחרר אותי מהאשפוז הכפוי ולא התכנסה ועדה אחרי שבועיים מתחילת האשפוז בקיצור יש לי סיכוי גבוה מאוד לזכות בתביעה

29/09/2013 | 18:07 | מאת: קרן

לפני כשנה התחלתי לא לישון בלילה ולרעוד ולסבול מעור צורב, לאחר ניסיון בכדור וואבן ובונדרמין נשלחתי לנירולוג שקבע דיכאון וחרדה. הנירולוג נתן טיפול שרק הקאתי ושילשלתי ממנו. הטיפול שניתן במקום "רמוטיב" שבהתחלה הטיב אך לאחר מכן חזר האי שקט וחרדות על בסיס יומי. הטיפול הופסק וניתן במקומו ציפרלקס עם 2 לוריוון. כאשר הטיפול הזה הגיע למינון המקסימלי עברנו לסרוקסט לפני 9 שבועות, 3 שבועות החפיפה עם הציפרלקס היו גן עדן, מאז מזה 6 שבועות אני סובלת מבחילה לאורך כל היום. הרופא רשם לי פראמין וזה גרם לפירכוסים ורעידות ופיתח לי סחרחורת. לאחר מכן נרשם לי מודאל שרק החמיר את המצב. האם יכול להיות שהשינוי התרופתי לא עובד? ישנם ימים שאני עייפה ויכולה לישון ימים שלמים. האם יש טיפול לבחילות הללו?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום קרן, עניתי לך כבר ב- 24/9. האם יש שאלה נוספת?

29/09/2013 | 13:01 | מאת: ניקול

למה יש לי מחשבות מפחידות? אני לא מצליחה להשתחרר מהם יש משהו שאני יכולה לעשות עד שהלך לטיפול ?

שלום ניקול, יש כל מיני סוגים של מחשבות מפחידות. כדי לדעת ממה הן נובעות ואיך לטפל בהן צריך שתפני לאבחון וייעוץ פסיכיאטרי.

29/09/2013 | 16:43 | מאת: ניקול

שיקרה לי משהו רע חרדה משתקת לאבד שליטה לאבד את עצמי

29/09/2013 | 16:47 | מאת: ניקול

שנים יש לי חרדות שעברו עי טיפול בסרוקסט עכשיו סיגל שהחרדות חזרו הרופא אמר לי לעלות את המינון בעוד חצי כדור למשך שלושה חודשים

שלום ניקול, המידע הנוסף עוזר. נשמע שיש לך הפרעת חרדה, אני מסיק זאת בין השאר כי הטיפול בסרוקסט עזר. נראה לי שיש לך מחשבות שיקרה לך משהו רע ותאבדי שליטה על עצמך ושעצם קיומן של המחשבות האלה מטריד אותך. האם זה נכון? אם כן- העלאת מינון הסרוקסט היא פעולה בכיוון הנכון. אם התרופה עזרה עד כה, סביר שהעלאת המינון תעזור יותר. חרדות מהסוג הזה (שוב, בהנהח שאני צודק והבנתי אותך נכון), דורשות לרוב מינון סרוקסט של יותר מכדור אחד ליום. רק שלוקח לתרופה חודש-חודשיים ואפילו שלושה להגיע למלוא ההשפעה.

האלן ד"ר. קוראים לי שון אני בן 22 מצפון הארץ. לאחר שימוש בשם ה m.d חוויתי צלילות שכמותה לא חוויתי המון זמן. הרגשתי כמו בן אדם. אני נושא איתי את צלקות מן העבר שההורים שלי דאגו לי שאני לא ישכח, או בעצם כן. קצת ציניות. אני באיבחון עצמי מצאתי את עצמי לוקה בDepersonalization Disorder או בעיברית נתק מן העצמי. תחושת "הערפל" שקיים כמעט תמיד אצלי במיוד בשנים האחרונות מתחיל לתסכל אותי מאוד. אחרי חקירה עמוקה אני חושב להתחיל טיפול,אבל אין באמת טיפול שיכול לעזור לאנשים עם הפרעה מסוג זה. ולכן אני שוקל להתחיל טיפל עם M.D כל בוקר כמה טיפות על מנת לאפשר למח להשתחחר ולהוריד את כל המחסומים /הוא יצר לעצמו כמיגננה. יש לציין שאני לא זוכר הרבה מהתקופה ההיא ורק עצם המחשב לנסות להזכר מציפה אותי בעצב עמוק וחונק אותי. נכון שזו לא "התרופאה "הכי מומלצת אבל עקב חוסר יכולתה של הרפואה האלטרנטיבית לטיפול הפרעה מסוג זה,זו ניראת לי הדרך הכי נכונה. אני מה דעתך על כך ד"ר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שון, מה זה MD? האם זה קיצור של MDMA? MDMA או אקסטזי, הוא סם רחוב ממשפחת האמפטאמינים. נטילה שלו יכולה לגרום תחושות דומות למה שאתה מתאר. כמו כל דבר בחיים, גם לזה יש מחיר: סם זה יכול לגרום בטווח הקצר להתייבשות, חום ועלייה בקצב הלב בצורה שיכולה להיות מסוכנת, כולל סכנת חיים. בטווח הארוך, סם זה גורם לפגיעה בתאי עצב שחומר ההעברה העצבי שמשמש אותם הוא סרוטונין. זה יכול לגרום שינויים מנטליים כמו דיכאון, שאינם תמיד הפיכים. אינני בטוח שמה שיש לך זה דפרסונליזציה. אולי יש לך PTSD (תסמונת פוסט-טראומטית) בעקבות הטראומות שעברת? דפרסונליזציה יכולה להיות חלק מ- PTSD. ל- PTSD יש גם טיפול פסיכולוגי אפקטיבי שיכול להפחית מאד ואף לרפא. חשוב מאד שתפנה לייעוץ עם פסיכיאטר ולא תכה במוחך עוד יותר עם רעלים כמו אקסטזי.

29/09/2013 | 09:43 | מאת: תמי

שלום רב, בת 64, בבדיקת מעבדת שינה ניתנה אבחנה של הפרעות תנועה בדרגת קושי בינונית עד קשה. זו הובילה להצעה ליטול את התרופה t.Miro 7.5mg. כמנה התחלתית. במהלך 4 שנים נטלתי ציפראמיל 10 מג בהמלצת גניקולוג בעקבות תופעות של חרדה. יוחס לבעיות גיל המעבר. ווסת אחרונה בגיל 58. תרופה זו מגבירה את התופעה של רגליים רגיזות כפי שהתברר. ציפראמיל הופסק בהדרגה, כעת כחודש וחצי ללא כל טיפול תרופתי. אין לי תופעות חרדה. נשארו הפרעות התנועה בלילה אך בחומרה פחותה במעט. לאחרונה אני מגיבה מהר מהרגיל בבכי לטריגרים של החיים. הומלץ מינון נמוך של מירו מאחר ותרופה בשם קלונקס גרמה לתגובה קשה של זומבי...עייפות, ירידה בחיוניות. מבקשת לציין שאני עוסקת בספורט יומיומי:שחיה. אופניים( אין לי מכונית) וחוגים - יוגה, פילאטיס. מקבלת20mg t. Losec T.Crestor 10mg. : רמת כולסטרול קרובה לנורמה בעקבות הטיפול (מינון הופחת בשל כאבי שרירים), HDL בגבול תחתון של הנורמה. אני חוששת לקחת את התרופה: פוחדת מתגובות של ירידה במוטיבציה, עייפות, פגיעה בזיכרון. אשמח לקבל חוות דעת נוספת פסיכיאטרית הכותבת - אחות גימלאית, תואר שני במדעי הבריאות -אפידמיולוגיה. תודה מראש תמי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תמי, לא הבנתי: איזה הפרעת תנועה אובחנה אצלך? יש תסמונת נוירולוגית בשם restless leg syndrome, שלעיתים קוראים לה תסמונת irritable leg syndrome שמתאפיינת בעיקר באי שקט ברגלים, שמופיע במצב מנוחה, בעיקר לפני שינה, מלווה בתחושת אי נוחות או כאב. האם זו התסמונת שאבחנו אצלך?

29/09/2013 | 17:51 | מאת: תמי חיו

שלום רב חלך, ד"ר ברקאי ראשית - תודה על מענה מהיר, כל הכבוד בדו"ח מעבדת שינה נרשם: סובלת מתנועות רגליים מחזוריות בדרגת חומרה בינונית - קשה. ניצפו 265 תנועות שמתוכן 156 גרמו ליקיצות. מדדי החומרה של התסמונות הם PLMI 40.5 , PLMAI - 23.9. הומלץ על T CLONEX 0.5 חצי שעה לפני שינה גם אני הייתי בטוחה שנים שמדובר ב RESTLESS LEG התסמונת אצלי מתבטאת באי שקט ברגליים בעיקר כאשר אני עייפה. הירדמות תקינה אך מתעוררת מספר פעמים וייתכן שטיפול סימפטומטי נגד כאבים בעיקר אקמול פורטה, מרגיע לעיתים לכמה זמן . לא לכל הלילה. תמי תמי

29/09/2013 | 07:11 | מאת: שפרה

שלום לד"ר ברקאי, בעקבות חרדות ודיכאון התחלתי לטפל בציפרלקס. על פי הוראות הרופא במשך שבוע ב-5 מ"ג + אלפרליד 0.25. כעבור שבוע עליתי ל-10 מ"ג והמשכתי עוד שבוע עם האלפרליד. ההטבה הייתה הדרגתית וכעבור 5 שבועות הרגשתי נפלא. אז חלה נסיגה משום מה והרופא העלה לי ל-15 מ"ג.אני נוטלת כבר שבוע 15 מ"ג ועדיין אין שום שיפור. אדגיש כי לא חזרתי למצב ההתחלתי ואני מתפקדת, אולם מצב הרוח ירוד מאוד ואין לי תיאבון. האם נדרש עוד זמן עם ה-15 מ"ג עד שאגיע להתייצבות? הרי כבר הרגשתי מצוין לפני הנסיגה. אשמח לקבל תשובתך.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שפרה, לשאלתך: האם נדרש עוד זמן עם ה-15 מ"ג עד שאגיע להתייצבות? כן. צריך 2-4 שבועות לאחר תחילת טיפול או העלאת מינון כדי לראות את ההשפעה.

29/09/2013 | 15:52 | מאת: שפרה

תודה רבה ד"ר ברקאי, יש בכך מסר מרגיע מאוד.

29/09/2013 | 06:53 | מאת: תומר

איזה תרופה נותנים לסימום בבית חולים פסיכיאטרי ומדוע נותנים אותה שאלה נוספת כמה זמן לוקח עד שהכדור משפיע השפעה מלאה ואם הוא בכלל לא השפיע מה זה אומר איך יתכן שמי שניסתה להתאבד אושפזה רק שבוע ואני אושפזתי 70 יום מה לגבי איומים במכות בבית החולים אם לא אתקלח מהר איומים לאשפוז ממושך בבית חולים פסיכיאטרי איומים לאשפוז במחלקה סגורה אם לא אקח כדורים איומים אם אברח יחפשו אותי ואין אפשרות לטיפול במסגרת אחרת מחוץ לבית החולים לעג אתה חשבת שאתה צריך להיות במחלקה פתוחה אבל המקום המתאים בשבילך הוא מחלקה סגורה איך יתכן שהייתי 66 יום ללא מצב פסיכוטי פעיל ללא שום מחשבה לא הגיונית ללא מסוכנות וללא מצב שאיני יכול לדאוג לצרכיי הבסיסיים ובכל זאת אושפזתי לצרכי שיקום מה זה הקשקוש הזה היו לי מחלות ברקע 18 שנים קודם מדוע נשלחתי לעבוד במפעל מוגן מי קבע שאני נכה שאינו יכול לעבוד עקב מצבו הנפשי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, אתה לא מעלה שאלות אלא טענות, כלפי מי שאשפז אותך, מי שאבחן את מצבך ומי שטיפל בך. אתה צריך לבקש תשובות לטענות האלה, ממי שכלפיו הן מופנות.

28/09/2013 | 18:15 | מאת: דניאללי

אני נמצא במצב מסוים שלמעשה לא מצאתי דרך או כיוון שיוביל לפתרון במישור האישי בעניין עבודתי. ומשהו העלה בפני יתכנות שאני למעשה נמצא בסביבה שותפות עם אנשים עם הפרעה אנטי סוציאלית. ולמעשה זו הבעיה. אודה אם תענה לי האם זה נראה שזו אבחנה נכונה. וא כן מה ניתן לעשות. זה הספור. לפני מספר שנים התחברתי עיסקית עם פרויקט ומחויבות מקצועית לאנשי מקצוע ביחד. הם האחראים מול הלקוחות עיסקית א ל החלק המקצועי שלי ייחודי בפרויקט. מבלי להגזים החלק שלי הוא שיוצר את עקרון העמידה בסיום מוצלח של הפרויקט בכל שלביו. הבעיה שהשותפים שנושאים הלכה למעשה באחריות ממש לא אכפת להם כלפי חוץ ממה שקורה. אני יודע שהם האחראים אבל יודע שלמעשה זה בידי. זה מלכודת בלתי אפשרית. ערכית קשה לקום ןללכת. המצב האישי איתם הוא בלתי נסבל עבורי נפשית. נתק כמעט מוחלט. הם מחכים שאני יעשה ועסוקים בדברים אחרים. אני נפשית הייתי שמח להעלם בבת אחת מהפרויקט. בתסריטים שלי כל ניתוק יביא תסבוכת קשה יותר לכולם ויחזור כבומרנג. מרכיב קשה בהחלטות הוא הרגשת המחויבות שלי מבחינה ערכית ללקוחות ולפרויקט. כלל לא פחד מבחינה כספית וכו. גם בניתוח עיסקי קר נראה שהפתרון הנכון הוא לתת לדברים להתקדם אפילו לאט וכך להמשיך. אלא שזה נוגד את האופי שלי. אני רגיל להתלהבות שתוף נמרצות. כאן זה גוסס אבל מחוייב. זה ממש כמו תחושת חי מת. זה לא נותן לי מנוחה זה גז וברקס יחד גוזל אנרגיה נפשית בעיקר חוסר האכפתיות שלהם. נכון עדין הכי נכון בעיקר איתם וגםמקצועית ועלות זמן תועלת כוולים זה להתנהל כמו שזה ולהמשיך. בדקתי כמה כיוונים ליציאה זה יצור יותר לחץ עלי מהיום. אבל כיום זה לחץ סמוי שהרס את חווית החיים המקצועית שלי. ופשוט הורידה את ההנאה. הייתי רוצה לצאת מזה. הבעיה שגם בכסף לא ניתן. אני נזהר לא לעשות צעד שיכביד יותר עלי מעכשיו. כי כרגע יש סטרס סמוי אבל יציב. אין לי כל דרך נראית לפתרון. זה שיתוק. הרגשה נוראה. כאשר ניסיתי לשנות תהליכים זה החמיר את תגובתם ויצר לחץ נוסף עלי. שקלתי אם מי להתיעץ. ניסיתי לכוון איש עיסקי או פסיכולוג עיסקי. כי הבנתי שיש מרכיב נפשי וגם הבנה עיסקית. אני מתלבט בעיקר בשאלה עד כמה המחויבות אישית שקולה לנזק המתמשך שאני גורם לעצמי. ו בעיקר שהפנו את תשומת ליבי שאני עובד עם פסיכופטים כאופי בסיסי. ניסיתי להעמיק הסמפטומים תואמים. וכמובן שנצול הדחף שלי למחויבות תואם את ההתלבשות על אישיותי. אודה על התיחסות. 

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דניאללי, הלבטים שלך יכולים אולי לקבל מענה בהתייעצות עם פסיכותרפיסט. כדאי שתפנה להתייעצות. אינני יכול לתת במסגרת הפורום הזה תשובה מפורטת יותר.

28/09/2013 | 14:59 | מאת: רינה לוי

שלום רב, ברצוני לשאול שאלה מזה כשנתיים אני מקבלת לטיול בדו קטוביות, תרופות בינהן גם למיקטל במינון של 100 מ"ג, שמאוד עוזרת לי למצב רוח יציב. לאחרונה קופת חולים כללית אינה מאשרת את התרופה הזו, אלא רק את התרופה הגינרית למוטריגין. אני מאוד חוששת לשנות ללמוטריגין. האם תרופה זו שונה מלמיקטל ? האם יש סיכוי שהיא לא תשפיעה עלי כמו הלמיקטל שמאוד עוזר לי. אבקש את תשובתך. בתודה רינה לוי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רינה, לשאלותייך: אם תרופה זו שונה מלמיקטל ? אותו חומר פעיל, יצרן שונה. האם יש סיכוי שהיא לא תשפיעה עלי כמו הלמיקטל שמאוד עוזר לי? לא. סביר להניח שהיא תשפיע עלייך אותו דבר. אם לא, אני חושב שזכותך לדרוש לחזור לטיפול המקורי, לפי חוזר מנכ"ל משרדה הבריאות 2/99 שקובע: "אין להחליף תרופות משיקולי עלות בחולים בהם כבר הושג איזון תרפויטי". אינני יודע אם מעבר לתחליף שמכיל אותו חומר פעיל נקרא "החלפה", אם המעבר לא עושה בעיות. אבל אם כן נהיות בעיות- אני חושב שהקופה צריכה להחזיר אותך לתרופה שעזרה לך והתאימה לך.

28/09/2013 | 14:37 | מאת: לוטן

בשנה האחרונה ניסיתי להתאבד שש פעמים הפעם האחרונה הייתה לפני שלושה חודשים כל הניסיונות היו עי בליעת כדורים בכמות גדולה ( מעל 60 כדורים והיו פעמיים שלקחתי 150) בפעם האחרונה לקחתי 50 כדורי אקמול והגעתי לבית החולים עם הרעלת אקמול ונתנו לי פחם פעיל ועוד משהו לניקוי הקיבה , עכשיו יש לי 70 כדורי דקסמול ואני שוקלת לקחת אותם מתי שהוא שיהיה לי צורך . הפעם איש לא יידע . אני יודעת שאני לא יכולה למות מהכמות הזו ובטח שלא מדקסמול , אך אני יכולה לפגוע לעצמי בכבד , דבר שלא מעניין אותי . הבעיה היא אחת , אני חושבת שאני בהריון בשבוע רביעי , ואני לא רוצה לפגוע בעובר .

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לוטן, ראשית אני צריך להגיד לך שיש לך טעות גדולה: אפשר בהחלט למות מ- 70 כדורי דקסמול, כי כמות כזו יכולה להרוס את הכבד לחלוטין, לא רק לפגוע בו. אם זה קורה אז מדובר במוות איטי ומלא ייסורים וכמובן שהעובר יילך איתך, כי הכבד שלך הוא איבר חיוני לשניכם. לוטן, האם פנית בשנה האחרונה לטיפול? הניסיון מלמד שרוב המצבים הפסיכיאטריים שגורמים לאובדנות ניתנים לטיפול ואם לא ניסית (וגם אם כן), חשוב לנסות. יש אפשרות לקבל מענה חרום טלפוני בער"ן וגופים אחרים. אפשר גם שתפני לחדר מיון לבדיקה פסיכיאטרית דחופה.

28/09/2013 | 14:53 | מאת: לוטן

הייתי בבדיקה פסיכיאטרית אין ספור פעמים בשנה האחרונה , כל הפסיכיאטרים טענו שאין צורך באשפוז כפוי למרות שניסיתי להתאבד כל כמה חודשים , אשפזתי את עצמי בטירה חמש פעמים ובכל האשפוזים שחררו אותי לאחר חמישה - שבעה ימים .כעט אני מטופלת אצל פסיכיאטרית דרך קופת חולים כבר מהניסיון האובדני הראשון . בכל פגישה אני אומרת לה שהכל בסדר , ושאני לא יעשה לעצמי כלום . אני אובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית , בעיות הסתגלות ובעבר אנורקסיה חמורה ( הגעתי ל32 קילו על 160) אך יצאתי מזה וכעת אני בהשמנת יתר ובהפרעות אכילה רגישויות .

שלום לוטן, הטיפול העיקרי להפרעת אישיות גבולית הוא טיפול פסיכולוגי ולא תרופתי. חשוב שהטיפול יהיה בשיטה שהוכיחה את עצמה כיעילה להפרעה זו. יש כמה שיטות טיפול כאלה. הנפוצה ביותר נקראת טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). יש כמה מסגרות טיפול פרטיות וציבוריות שמתמחות בשיטת טיפול זו. תשאלי את הפסיכיאטרית שלך מה היא יודעת על מסגרת כזו באזור הצפון.

לפי המצב שאת מתארת את חייבת עזרה. אם אשפזת את עצמך אינספור פעמים בטירה, סביר להניח שאת עדיין לא מקבלת את העזרה שאת זקוקה לה. יש היום המון מרפאות פרטיות טובות כמו זו של פרופ' לבקוביץ ורבות נוספות. אל תתייאשי וטפלי בעצמך לפני שאת יולדת. למענך ולמען ילדך

28/09/2013 | 13:46 | מאת: עצה דחופה

בן הזוג שלי "סוחב" מדי פעם מוצרים, ואין לו בעיה כספית חמורה, לא מזמן הוא נתפס בנוכחותי כשמוצרים בכיסיו האם זה הצורך לחפש ריגושים או שזוהי קלפטומניה? איך אפשר להבדיל ולדעת? האם זה בר טיפול? אם כן, איך ואיזה? האם יש סיכוי שזה יחמיר ויתדרדר לכיוונים אחרים? הוא טוען שהוא יפסיק, אנחנו אמורים להתחתן וזה דבר שצריך לקחת בחשבון אני אשמח לתגובה מהירה! תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב, השאלות ששאלת הן רלוונטיות מאד אם אתם הולכים לקשר רציני. אין דרך לענות עליהן בלי בדיקה פסיכיאטרית. כיוון שיש באופן ברור לבן הזוג שלך התנהגויות חריגות, זה לגמרי סביר לבקש ממנו שיפנה לבדיקה פסיכיאטרית ואבחון ושיאפשר לך לקבל את תוצאות האבחון ולדבר עם הפסיכיאטר ולשאול אותו את כל השאלות שהפנית אליי.

28/09/2013 | 14:14 | מאת: עצה דחופה

יש דרך מקובלת לפנות לייעוץ פסיכיאטרי? זה דורש הפניה מיוחדת?

28/09/2013 | 09:46 | מאת: אלירן

שלום , אני חייל והצלחתי להתגבר על המחשבות באופן עצמאי וגם על ידי שימוש בספר " להתגבר על מחשבות טורדניות " הפסיכיאטר בבסיס אומר שעדיף שאני אקח תרופות גם עכשיו האם זה רלוונטי ?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אלירן, הטיפול הטוב ביותר ל- OCD הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הספר "להתגבר על מחשבות טורדניות", של פורדון וקלארק, כמו גם הספר "די לאובססיה" של פואה, הם מדריכים לטיפול קוגניטיבי התנהגותי עצמי ורבים מצליחים להסתייע בספרים אלה ולטפל בעצמם ולהחלים (ואלה שלא- חשוב שתקראו עד הסוף). אמור לפסיכיאטר שטיפלת בעצמך בשיטה מס' 1 לטיפול ב- OCD. אם לא נותרו התנהגויות כפייתיות ואין לך קושי בלתי נסבל עם מחשבות טורדניות, אין לך צורך בטיפול. אם יחזרו מחשבות כאלה בעתיד, עדיין הייתי מנסה טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (הפעם עם מטפל פרטני), לפני שהולכים לטיפול תרופתי, כי נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי עובד טוב אצלך. לאלה שלא מצליחים לטפל בעצמם ולהחלים בעזרת ספרים אלה או דומים להם, חשוב שתזכרו: זה לא מעיד על עוצמת הרצון שלך, חומרת ה- OCD שלך או על הסיכוי שלך להסתייע בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זה רק מעיד ששיטת הטיפול העצמי באמצעות ספר לא מתאימה לך. יש לך סיכוי מצויין להסתייע בטיפול עם מטפל שמתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ל- OCD.

28/09/2013 | 08:06 | מאת: תומר

האם ביישנות התמוטטות עצבים או ocd מחשבתי נחשבות למחלות מסכנות חיים ומה הטיפול לביישנות שאלות נוספות האם קיימת מחלה זמנית או למשל שהכדורים לא משפיעים על מחשבה לא נכונה אבל שהבעיה נפתרת אז הכדורים כן מונעים הופעת מחשבה חדשה אני עדיין ללא כדורים ומרגיש מצוין האם קיימת בדיקה שיכולה להוכיח שהמחלה לא קיימת או בנסיגה לזמן ממושך תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום תומר, אבחנות לא גורמות לסיכון חיים, אלא מחשבות והתנהגויות. אם יש לך מחשבות על התאבדות ואם היו לך התנהגויות אובדניות חשוב שתפנה להתייעצות פסיכיאטרית באופן דחוף. מאד יכול להיות שיש מה לעשות. ייתכן גם שחלק מהשאלות שיש לך (לא כולן) יקבלו מענה בהתייעצות כזו והחרדה שאולי יש לך, תוקל קצת.

28/09/2013 | 16:15 | מאת: תומר

ברור שמחשבות גורמות לסיכון חיים הייתי זקוק לטיפול פסיכיאטרי דחוף ואפילו אשפוז בגלל הדכאון והמחשבות שהיו לי במשך כחודש אבל סיפרתי בעבר על רשלנות של 2מרפאות לבריאות הנפש שסירבו לטפל בי ורשלנות חמורה של בית החולים שסירב לאשפז אותי אותי ולא הזמין פסיכיאטר לטיפול דחוף במקרה שלי סיפרתי על הרשלנות החמורה של משפחתי שסבלתי מהתקף חרדה קשה ומנעו ממני להגיע לבית החולים ביקשתי פסיכיאטר פרטי אבל אף אחד לא עזר לי להגיע לרופא כזה אין לי מחשבות אובדניות ואין לי חרדה אבל הייתי מסוכן ביותר לעצמי בדרגה הגבוהה ביותר שקיימת ולא טופלתי כל אדם אחר במצבי היה מזמן שם קץ לחייו בגלל מה שעברתי לצערי אין לי את האומץ לשים קץ לחיי הלוואי ובעתיד בשעת הצורך אמצא מישהו שיעזור לי לשים קץ לחיי סיפרתי לעיתונים לרדיו לטלויזיה ולאינטרנט מה שעבר עליי אבל זה לא מעניין אף אחד לא קיים חולה בארץ או בעולם שעבר מה שעברתי בגלל מסוכנות הגבוהה ביותר שקיימת חליתי ב-86 לא טופלתי חליתי ב-91 לא טופלתי ב-92 הגעתי למצב של מסוכנות הגבוהה ביותר ולא טופלתי וחליתי שוב ב-2009 ורק אז טופלתי כי הוכרתי רשמית כחולה עקב אשפוז כפוי לא מוצדק

28/09/2013 | 01:42 | מאת: אני

האם אפשר לחוות לרגע אחד את החוויה של חולים סכיזופרנים באמצעות סמים? מעניין אותי איך הם מרגישים איך הם תופסים תמציאות איזה חושים יש להם איזה ראיה יש להם על מה הם חושבים?

28/09/2013 | 07:59 | מאת: תומר

לא מציע לך לנסות סמים זה יכול להוביל למצב פסיכוטי כלומר למשל אדם מדבר שטויות ללא הפסקה אדם יכול לראות דברים שלא קיימים או לשמוע קולות שאומרים לו לעשות דברים שמסכנים אותו או לחשוב מחשבות שאין להן ביסוס במציאות אדם עלול להיות מסוכן לעצמו או לאחרים יכול להיות דיכאון עמוק או התקף חרדה קשה או מצב שהוא מרגיש שהוא מתפצל לשני אנשים בשני מקומות שונים

28/09/2013 | 09:06 | מאת: אני

שאני מעשן נייס גאי אני חווה את כל התסמינים של חולים סיכזופרנים שומע קולות, הזיות ,חושים אחרים ,מחשבות שווא,חרדה חברתית, פחדים, פרנויות,מחשבות שאין להם בסיס במציאות,האם החיים של חולים סכיזופרנים זה כמו הסטלה שאני מקבל מנייס גאי??

שלום רב, סמים ממשפחת הקנבינואידים (כמו למשל "נייס גאי"), אכן נותנים כנראה חוויה דומה לסכיזופרניה. הבעיה שהקנבינואידים, מכל הסמים, יוצרים את הסיכון הכי גדול שאכן תהיה לך סכיזופרניה ולא רק חוויה כאילו. זאת למרות שיש כמה סמים אחרים שגם הם יוצרים סיכון משמעותי ללקות במחלה זו או דומות לה.

שלום, כיום אני לוקחת ואיפקס xr במינון 225 לטיפול בדיכאון, יש הטבה אך לא מספקת, לפני זה הייתי על ציפרלקס אשר עבד פחות טוב מהואיפקס. השאלה שלי היא כזאת, אם כדור ממשפחה מסויימת לדוגמא SNRI לא עבד מספיק טוב בשבילי, האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? הדיכאון שלי מאופיין בעייפות קיצונית, מה לפי דעתך צריך להיות הצעד הבא שלי, יצא בסוף יותר משאלה אחת.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סויה, זה בסדר. מותר יותר משאלה אחת, באותו כסף :) לשאלותייך: האם יש סיכוי שכדור אחר מטותה המשפחה יביא את הגאולה? כן. אך קודם הייתי מנסה להעלות את מינון הויאפקס עד 300 מ"ג, אם אין לך תופעות לוואי במינון הנוכחי. זאת כיוון שאת כותבת שהוא מועיל חלקית לפחות ובכל אופן- מועיל יותר מהתרופה הקודמת. תרופה שמביאה תועלת, לא מוותרים עליה לפני שממצים עד הסוף את האפשרויות איתה. הרי עיקרון הפעולה הוא זהה, מה יכול להיות שונה באופן הפעולה בין הכדורים? מנגנון הפעולה של ויאפקס, סימבאלתה ואיקסל דומה אך יש גם הבדלים בין התרופות. הניסיון הקליני גם הוא מלמד שיש פעמים רבות תועלת במעבר מתרופה לתרופה ששתיהן מאותה משפחה, למרות שאין לזה הסבר ביוכימי ברור. דיכאון עם עייפות קיצונית יכול להגיב לתרופה ממשפחת ה- SNRI. יש המאמינים, אף שאין לזה ראיות טובות, שתרופות שמשפיעות בעיקר על נוראדרנלין כמו אדרונקס (החומר הפעיל reboxetine), מלודיל (החומר הפעיל maprotiline), או דפרקסן (החומר הפעיל desipramine), יכולות לעזור לדיכאון עם עייפות קיצונית. כדאי שתתייעצי על כך עם הפסיכיאטר המטפל. קראתי איפשהוא שכל כדור משפיע על אזור אחר במוח, האם זה נכון? אינני יודע בדיוק. יש כדורים שעובדים במנגנונים ביוכימיים שונים מאד זה מזה, אך מצד שני הם עושים אותה השפעה מבחינת החוויה הסוביקטיבית של האדם שנוטל אותם. אז האם זה אומר שהם עובדים באותו מקום במוח או במקומות שונים. אני לא יודע בדיוק.

27/09/2013 | 18:52 | מאת: דנה

אדם הלוקה בנפשו המציג את עצמו ברבים וכותב על עצמו ברבים כמו: "עשינו", "נסענו", "לקחנו" וכד'. איך אפשר לפרש התנהגות כזאת? תודה

שלום דנה, אין לי מושג. אי אפשר אפילו להתחיל לדון באבחנה פסיכיאטרית על סמך נתון בודד כזה.

27/09/2013 | 16:06 | מאת: דרור

רציתי לדעת האם רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית, והאם הוא בהכרח פוגע בזקפה ובחשק המיני?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום דרור, רסיטל יכול להועיל לחרדה חברתית. הוא יכול לפגוע בזקפה ובחשק המיני אך זה בהחלט לא קורה בהכרח. לרוב האנשים שנוטלים רסיטל אין בעיות בתפקוד המיני בגלל התרופה. גם בין אלה שיש להם בעיות בתפקוד המיני בגלל רסיטל, ברוב המקרים זו פגיעה באורגזמה (יותר קשה לגמור ויותר קשה להגיע לשפיכה) ולא פגיעה בזקפה או בחשק.

27/09/2013 | 04:17 | מאת: גיא

ידידה מאוד טובה שלי כבר שנים, חושבת כל פעם האם כן או לא ללכת לטיפול, כי חושבת שאין מענה לבעיותיה. שנים ארוכות היא סובל מחוסר אמפתיה לאנשים שלא מהמעגל הראשון, חוסר סבלנות (מתעצבנת מהר) מכולם, משקרת הרבה שהיא חסרת סבלנות, קשרים רציניים מחזיקים מעמד אבל תמיד נגמרים שהצד השני מאוד פגוע. לעומת זאת היא מצליחה בחיים, צוחקת עם מי שאוהבת, נהנת מהחיים, לא עבריינית, מראה חמלה לפעמים, חכמה מאוד וציונים טובים. יודע שבילדותה האם סבלה מדיכאון. מפריע לה ולי כחבר קרוב מאוד הבעיות. האם יש סיכוי לעזרה? כיוון מה הבעיה? (לא מחפש התחייבות לאבחנה :) ) תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום גיא, אני מבין שלחברתך יש התנהגויות שמפריעות לה ונראות גם לך בעייתיות. אבל קשה לי לי להבין מה בדיוק העניין. זה לא מפתיע. לא זו בלבד שאי אפשר לתת ייעוץ או אבחון פסיכיטיאטרי על סמך הודעה בפורום, אלא גם צריך שהיא תפנה בעצמה. אמור לידידתך שאם היא רוצה לבדוק אם יש או אין מענה לבעיות שמטרידות אותה, היא צריכה לפנות להתייעצות ואבחון אצל פסיכיאטר.

שלום, בין ואיפקס,סימבלטה ואיקסל, איזה כדור משפיע יותר על הנוראדרנלין יותר מאשר על סירטונין, והאם יש עדיפות לפי הניסיון האישי שלך בינהם

לקריאה נוספת והעמקה

שלום סויה, סימבאלתה ואיקסל משפיעים על נוראדרנלין וסרוטונין בצורה מאוזנת (50%/50% בערך). ויאפקס נוטה לטובת סרוטונין במינון נמוך ונהיה מאוזן במינון גבוה. לגבי עדיפות- השיקול תלוי בכמה גורמים וחשוב שתתיעץ/י על זה עם פסיכיאטר

26/09/2013 | 20:38 | מאת: שושית

שלום דוקטור. אני נוטלת מינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום. לעיתים רחוקות נוטלת לוריוון ברגעים נחוצים. אני מרגישה מאוד טוב עם הציפרלקס, אבל, לאחרונה אני מרגישה שהתפזרתי. כלומר...עושה דברים בחיי שלא מתאימים לבחורה משכילה בת גילי (28). אני מרגישה שלאחר מערכת היחסים החנוקה האחרונה שהייתי בה, אני צריכה לפרוץ גבולות ולנצל את ה"חופש". כמובן, שכולם מסביבי לוחצים עליי להתחתן ואני לא ממש יודעת אם אני רוצה. זה די מפחיד אותי. אני אשמח לעזרתך. ואשמח לדעת אם הכדורים הם אלה שגורמים לי אובר ביטחון וחוסר טקט וביישנות מוחלטת. תודה דוקטור

לקריאה נוספת והעמקה

שלו שושית, ציפרלקס הוא תרופה נוגדת דיכאון. כל התרופות נוגדות הדיכאון אמורות להעלות את מצב הרוח ועלולות להעלות אותו יותר מידי. אם לא משגיחים זה יכול אפילו להגיע עד כדי מצב של כעין מאניה, שזה די מסוכן, אף כי נדיר. חשוב לכן שתהיי בקשר עם הפסיכיאטר המטפל כדי להעריך ולאבחן את שינויי ההתנהגות שמצאת אצל עצמך ולהחליט מה לעשות עם הטיפול שלך. במאמר מוסגר אגיד שמינון של 45 מ"ג ציפרלקס ביום הוא מינון גבוה.

26/09/2013 | 12:39 | מאת: מיכל

שלום, האם לתחליפי הציפרלקס בשמות הגנריים האחרים יש תופעות לוואי שונות כאשר מתחילים לקחת את הכדורים?

ככל שידוע לי- התחליפים הם שקולים ותופעות הלוואי הצפויות של כל התכשירים של חומר פעיל זה, דומות.

26/09/2013 | 09:11 | מאת: טלי

ראיתי שלציפרלקס יכולה להיות נטייה אובדנית ויש לי שאלה....במידה וזו תהיה תופעת הלוואי שאסבול ממנה(חשוב לציין שלעולם לא הייתה לי נטייה אובדנית אני בת 42 -אני סובלת ממחשבות כפיתיות, דכדוך, המון חרדות ושינויים קיצוניים במצבי הרוח). האם מרגישים שזה הולך להגיע הנטייה האובדנית-ולא כבר מאוחר מידי...כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? שוב בברכת מועדים לשמחה, טלי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טלי, ראשית עליי להגיד שלדעתי יש מספיק ראיות בספרות המקצועית כדי להגיד שהאזהרה שציפרלקס (ושאר התרופות ממשפחת ה- SSRI) גורם לאובדנות, אינה נכונה. או שגם אם היא נכונה אצל אנשים מסויימים, שיעור המקרים בהם ציפרלקס מפחית או מונע אובדנות, רב יותר. לשאלותייך הנוספות: כיצד אזהה את זה במידה וקיים?? אובדנות, כמו אהבה, כשהיא מגיעה- אז יודעים. וברצינות: דחף אובדני כמעט לעולם אינו דבר פתאומי, אלא מתפתח בהדרגה. התסריט שאולי יש לך שפתאום בלי שהיו לך כל סימנים מקדימים, תמצאי את עצמך באמצע ניסיון התאבדות אינו מהלך רגיל. ובנוסף הבנתי שיש סיכוי להתגברות של חרדות בהתחלה-כיצד יודעים מתי זו תופעת לוואי והיא אמורה לחלוף שהתרופה לא מתאימה?? תופעות לוואי גופניות ומנטליות כאחד דועכות לרוב לאחר כמה שבועות, אך לא תמיד. אם הן אינן חולפות והן בלתי נסבלות, אז סימן שהתרופה לא מתאימה. הניסיון של כ- 15 שנות טיפול במיליוני מטופלים בעולם שנוטלים ציפרלקס מראה שאין ככל הנראה נזקים בלתי הפיכים שתרופה זו גורמת. כלומר דבר אחד בטוח- אם תפסיקי את התרופה- כל השפעותיה הטובות והרעות כאחד, ייפסקו.

26/09/2013 | 09:07 | מאת: טלי

שלום רב, ניורלוגית המליצה לי על ציפרלקס לחרדות בשילוב טיפול למיגרנות אימיטרקס. חשוב לציין שאני לוקחת אומפרידקס באופן קבוע-האם אפשרי ציפרלקס ואומפרידקס יחד? בברכת מועדים לשמחה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום טלי, השילוב של ציפרלקס ואימיטרקס כרוך בסיכון מסויים לתופעת לוואי די נדירה אך גם די מסוכנת וצריך לעקוב שאין לך תופעות כמו דופק מהיר, הסמקה, עלייה בלחץ הדם, רעד וחום. אם תופעות אלה מופיעות או יש לך ספק שהופיעו עלייך לפנות לרופא המטפל. אינני יודע מה זה אומפרידקס. אולי תכתבי את השם הלועזי?

25/09/2013 | 20:33 | מאת: מיכל

שלום רב, אני בת 42, אמא ל3, חולת פיברומיאלגיה ותשישות כרונית למעלה מ10 שנים. למרות המחלה אני מתפקדת היטב ( אם כי במאמץ רב), אני פעילה חברתית, עושה המון דברים עם הילדים, מקפידה על פעיילות גופנית, מתחזקת את הבית ומנהלת אורך חיים אקטיבי. לאורך שנים חלה התדרדרות משמעותית במחלה, ולכן ב5 שנים אחרונות אני נעזרת בתרופות לשיכוך כאבים. בשנה אחרונה אני נוטלת תרופה בשם טרגין במינון של 30 עד 40 מג ביום. בחודשים האחרונים אני חווה התקפים של עצבנות קשה ואף תוקפנות, חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך ביותר והתפרצויות רבות של כעס. לעתים קרובות אני מגיבה בחוסר פרופורציה ביחס לאירוע, אני לצערי מרבה לצעוק על הילדים וגם יחסים עם בן הזוג נמצאים בירידה. אני חווה מתח רב, וחשה שאין לי שליטה על ההתקפים. מעבר לכך לעתים אני חשה עצבות ונפילות במצב הרוח. לעולם לא חוויתי מצב כזה ואף פעם לא נהגתי בכזו תוקפנות וקוצר רוח. אני מרגישה סוג של בעירה פנימית, תחושה כמעט פיזית של עצבנות גואה, ולא מצליחה למגר את התופעה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי קבועה ומשוחחת על כך עם הפסיכולוג, אני מודעת מאוד לתופעה אך שוב אינני מצליחה לשים לה קץ. שאילתי היא האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? אומנם תופעות אלה לא הופיעו מייד עם תחילת השימוש אלא רק לאחר כ4 חודשים של שימוש קבוע. האם דבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? מצב נוכחי הפך להיות פשוט בלתי אפשרי, וכולם סובלים ממנו. תודה מראש, מיכל.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל, לשאלותייך: האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? בהחלט כן. טרגין, (החומר הפעיל על המוח- oxycodone) היא תרופה ממשפחת האופיואידים (נגזרות האופיום). תרופות ממשפחת האופיואידים יכולות לגרום רבים משינויי ההתנהגות שאת מתארת. תופעות הלוואי השונות, ביחד עם חוסר התועלת של תרופות אלה בפיברומיאלגיה הן הסיבה לשך שמומלץ מאד להימנע מהן בפיברומיאלגיה, למעט אולי החומר tramadol (התרופות Tramadex או Tramal), שייתכן ואינו מזיק לחולי פיברומאילגיה כמו שאר התרופות במשפחה זו. האם הדבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? יש תרופות אחרות שיכולות להועיל לפיברומיאלגיה, שאינן ממשפחת האופיואידים. רובן הן תרופות פסיכיאטריות. גם אם ניסית כבר את כל האפשרויות התרופותיות האחרות, תרופה כמו טרגין לא צפויה להועיל. חשוב לנסות להפחית אותה ככל האפשר או לפחות להימנע מעלייה נוספת במינון. כדאי לכן שתתייעצי עם פסיכיאטר בעל ניסיון בתחום.

25/09/2013 | 16:40 | מאת: לי

שלום רב, יש לי מצב די מורכב ..בקצרה... אני גרושה עם 2 ילדים עם הגרוש לא בקשר מ2009. בני הבכור סובל מהפרעות קשב וריכוז ,הפרקטיביות, והתקפי זעם/חרדה/בכי. הוא כעת מאושפז ומטופל בנהרייה. בני השני עם עיכוב התפתחותי... המצב בבית לא משהו. העבודה מעצבנת ומוציאה את כל המיצים. כתוצאה מזה אני מגיעה הביתה עם מטען כבד ומתעצבנת מכל דבר. הרבה פעמים אני צועקת בבית וזה מקשה על האוירה. אני לא יכולה לשלוט על עצמי. הריכוז ירד. הזיכרון גם כן. אני לא ישנה טוב בלילה... אודה אם תוכל להמליץ לי על כדורי הרגעה טובים... מה יותר טוב? תודה ויום טוב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לי, ראשית עליי להגדיש שמה שאני כותב הוא בגדר מידע בלבד ואינו מחליף בשום אופן התייעצות ובדיקה אצל פסיכיאטר. נראה לי שמה שיש לך זה מצוקה רגשית בגלל גורמי דחק קשים מאד, מהרבה כיוונים. אם אני צודק, ייתכן שמה שנחוץ לך זה טיפול פסיכולוגי.