הפרעה דו קוטבית

שלום רב הכרתי בחור מקסים בן 37 והוא שיתף אותי בכך שהוא סובל מהפרעה דו-קוטבית. המאניה והדכאונות החלו אצלו לפני כשש שנים אך רק בשנה האחרונה הוא החל בטיפול תרופתי, הוא נוטל DEPAKINE – 2 כדורים ביום. לפני כן הוא לא טופל באופן תרופתי. כמו כן הוא אף פעם לא אושפז ולא טופל באמצעים פיזיים. בילדותו הוא אף אובחן כדיסלקט ובעל הפרעות קשב וריכוז. עליי לציין שהוא עובד בעבודה טובה ומשתדל לנהל אורח חיים בריא. אנחנו בתחילתו של קשר רומנטי וחשוב לי לדעת ולהבין במה הדברים אמורים. האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? אודה מאוד על תשובתך!

שלום רב, לשאלותייך: האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? יש מרכיב גנטי בהפרעה דו קוטבית. כל המחקרים בנושא מראים שלילדים של אנשים עם הפרעה דו קוטבית יש נטיה מוגברת לקבל הפרעה דו קוטבית בעצמם. אך יש הבדלים גדולים בין מחקרים שונים ולכן אין תשובה כמותית טוב לגבי אחוזי ההעברה לילדים. האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? אלה שאלות שצריך להפנות לרופא הפסיכיאטר המטפל. באופן עקרוני- אדם עם הפרעה דו קוטבית שכבר היו לו כמה תקופות של מאניה או דיכאון צריך להמשיך טיפול תרופתי באופן קבוע. המשמעות הרפואית של הטיפול, תלויה בסוג התרופות ולכן צריך שתיפגשי עם רופא שמכיר את בן זוגך ויכול לענות על השאלות הרציניות שאת מעלה. עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? בן זוגך הוא אדם עם בעיה שיכולה להיות רצינית והרסנית מאד אם אינה מאוזנת היטב ויכולה להיות כמעט חסרת משמעות בחיים השוטפים, אם היא מאוזנת בצורה טובה. זה כמו במצבים רפואיים כרוניים אחרים- כמו יתר לחץ דם, סכרת, אפילפסיה או כולסטרול.