פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
1121 הודעות
664 תשובות מומחה
27/01/2006 | 15:34 | מאת: שי

בתי בת הארבע מתעוררת בלילות ומתלוננת על כאבים ברגליים, בשתי השוקיים. הכאב מופיע רק בלילה, לא בעקביות אך מספר ימים ברציפות כל פעם. בבוקר אין לכך זכר. זכורים לי כאבים דומים, עזים, אשר תקפו אותי, אך בגיל מבוגר יותר. בזמנו נאמר לאמי כי מדובר ב"כאבי גדילה".. אשמח לניפוץ אגדות גדילה..ולהבין במה מדובר ומה ניתן לעשות. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
29/01/2006 | 11:00 | מאת:

שלום רב לך, מכיוון שאינני רופאה אני לא אתיימר לתת לך אבחנה אך ממה שאני יודעת וממה שקראתי, ייתכן מאוד שאכן אילו הם כאבי גדילה. הם בדרך כלל מתרחשים בין גילאי 3-5 ו - 8-12 . הדבר שהכי מאפיין כאבים אילו זה ההיעלמות של הכאבים בבוקר. כמו כן, עצם העובדה ששתי הרגליים כואבות בו זמנית גם מאפיין כאבי גדילה. עם זאת, אני ממליצה לך בחום לפנות לאורטופד המתמחה בילדים על מנת לברר את העניין בצורה רצינית. גם כשנדמה שיודעים מהו המקור לבעיה מסוימת, תמיד כדאי לברר זאת באופן וודאי אצל רופא מומחה ולשלול בעיות אחרות, על מנת שתהיי רגועה. תשאלי גם את הרופא אם יש משהו שניתן לעשות בעת הכאבים בלילה על מנת להרגיע את הכאבים. אף אחד לא צריך לסבול התקפי כאבים כאילו!!! האם חום עוזר? (אז את יכולה לשים לה בקבוק מים חמים עטוף על הרגליים או סדין חשמלי למשל. כמו כן ייתכן שיש תרופה שעוזרת לכאבים. אשמח לשמוע מה אמר האורטופד ואם נוכל לעזור לך, את יודעת איפה למצוא אותנו!

הי לך עוד פעם, התייעצתי עם אורטופד מומחה והוא אמר, כפי שאמרתי בעצמי, ש זה יכול להיות כאבי גדילה אם היא גודלת אך יכולים להיות גם עוד סיבות ומאוד חשוב שהיא תיבדק אצל מומחה כי זה יכול לנבוע ממספר סיבות וזה בהחלט מצדיק בדיקה. במקרה שזה כאבי גדילה ניתן לקבל אנלגזיה. אם אפשר לעזור, לשירותך, מנד

27/01/2006 | 13:48 | מאת: שרית

הי מנדי, אתמול בערב ראיתי את התוכנית שהשתתפת בה, נכנסת לי ללב, עלתה בי תחושת הזדהות עם הכאב שלך, הכאב שאת חובה ביום יום ורגע רגע, הצלחת להעביר את המסר בצורה ברורה, את הקושי והמוגבלות, יחד עם זה, אומץ וכוח לראות את החצי הכוס המלאה של המצב, ולפיק דברים גדולים מעצמך לטובת האחרים, ועל זה מגיע לך את כל הטוב שבעולם, לא כולם מגיעים לאינטיליגנציה הזאת! אני במקצועי מטפלת ברפואה סינית וארומתרפיה, אני לא יודעת אם את מכירה או שמעת על זה, בכל אופן הטיפול באמצעות דיקור, ושמנים אתרים, מקל מאוד על הכאב בכל המישורים, מרפא, מטפל במחלות ועוד... יכול לחזק אותך נפשית לעבור דברים קשים בסבלנות. אשמח לעזור לך במידה ואת מעוניינת. שבת שלום שרית

29/01/2006 | 10:13 | מאת:

תודה רבה לך על המילים החמות ועל ההצעה לעזרה. אשקול זאת! מנדי

27/01/2006 | 05:32 | מאת: גלית

אני שולחת לך מכאן המון אהבה!! חזקי ואמצי!! - את עושה שליחות גדולה! גלית

27/01/2006 | 09:22 | מאת: a

אתמול בלילה ישבתי עם בעלי מול הטלויזיה וראינו אותך ואת שרל. קשה לי לתאר מה הרגשנו! באמת קשה! גם תחושות של בושה על כל דבר שלא נלין עליו...לעומתך. גם תחושה של כאב גדול שהרגשנו...כשדברת על הסבל...ואחרי שקראתי את הכתבה בה סיפרת שאפילו בגדים קשה לך לשאת על הגוף. ותחושות של הערכה ענקית של תדהמה, איך אדם שסובל כל כך יכול לעשות הכל... ולעורר מהפכה ולפעול למען אחרים! איזה כח יש באנשים מסויימים! איזה מקסימה את שאת מוכנה עוד לחשוב על אחרים... ורק שלא תוותרי על הטיפולים שלך שאת חייבת אותם!!! שימרי עליך! ואיזה בעל...איזה בעל...הוא זכה ואת זכית! הלוואי שהפעילות המדהימה והמרגשת והאמיתית שלך תצליח לעזור לרבים! ואנו מתפללים באמת מכל הלב שיהיו חידושים ברפואה שיקלו על כאביך בקרוב בקרוב תודה לך!!! יעל

29/01/2006 | 20:12 | מאת:

תודה, תודה ושוב תודה, אני כבר לא יודעת מה להגיד מכל הטוב לב של כולם. דבר אחד חשוב לדעת זה שלכולם מותר להתלונן וזה לא עוזר לך שלי כואב יותר. כשכואב או קשה למישהו - קשה-בלי קשר לאחרים. אני לוקחת כוחות מכל אחד מכם - שוב, תודה, תודה

27/01/2006 | 00:24 | מאת: רועי

הי מנדי! ראיתי את התכנית היום ואני מסיר בפנייך את הכובע שאין לי את אישה מדהימה

30/01/2006 | 11:14 | מאת:

הי רועי, תודה רבה על המאמץ שעשית להגיע לפורום ולכתוב לי מחמאות אבל, אתה יכול להחזיר את הכובע שאין לך... תודה מנדי

26/01/2006 | 23:19 | מאת: מירי

מנדי יקרה, צפיתי במקרה בתוכנית התרגשתי וכאבתי יחדיו,אי שם אחורנית בשנים שרתתי כקצינה במחווה אלון איתך[מירי עובד ,גינגית,קצינת הוראה לגאוגרפיה ותנך,פלוגת הש'כי,ענף זאב...],לא היה לי מושג שמשם התגלגלו חייך כך וכל זיכרונותי שמורים לך הירושלמית עטופת אינספור החברות [חווי,מיכל בן שמואל ועוד כל מיני...] ,בחורה ניפלאה,מלאה כוחות,אופטימיות ועוצמות בלתי נילאות,אכן בזכרוני רק זכרתי משהוא מבובלב בעניין שברי ההליכה ותו לא.. כל כך שמחתי לראות את הפעילות המרשימה שלך,את האנרגיות באפיקים הנכונים מבלי לשקוע במרה שחורה,כה הכעיסה אותי השאלה לבן זוגך-היות וללא ספק :הוא זכה ובגדול! מאחלת לך רק טוב והמון דרישת שלום ואהבה כי אכן את ראויה להערצה!

26/01/2006 | 23:27 | מאת: rain_bow

מנדי יקרה, התרגשתי עד מאוד לראות אותך.הכוח והעוצמה שהעברת , חיזקו אותי ואני בטוחה שעוד רבים אחרים. בייחוד הזדהתי עם המכתב שכתבת על כך שהתוכנית על הכאב הסתיימה, אבל בשבילך זו המציאות.הלילות הקשים,הקריסה וההתמודדות וחוזר חלילה. אני מתמודדת עם כאב כרוני שנים רבות, לא קל אבל כמו שאמרת :"החיים מנצחים". תודה גדולה, ואשמח להיות בקשר, המייל שלי מצורף...

29/01/2006 | 16:27 | מאת:

המון תודה לך, כן - בסוף החיים מנצחים גם אם לוקח הרבה זמן להגיע לשלב הזה. אשמח לשמוע ממך מתי שתרצי דרך המייל הפרטי שלי או הטלפון (נמצא במכתב שכתבתי תחת השם שלי בצד שמאל). שוב תודה, מנדי

26/01/2006 | 23:17 | מאת: גיל

שלום לכל מי שמעוניין, ברצוני להציע לנסות מכשיר הנקרא-Tens (transcutaneous electrical nerve stimulation). המכשיר נועד להקל על כאבים באמצעות זרם חשמלי חלש המועבר אל קצות עצבים מתחת לעור. ניתן להעזר במכשיר לטיפול בחלקים שונים בגוף בהם חשים בכאב. ניתן לראות אותו באתר- http://www.infomed.co.il/glossary/g_714.htm חלק מקופות החולים מאפשרות לרכוש את ה-Tens. כמו כן, ניתן להשאיל את המכשיר ביד-שרה. חברות שונות בעולם מיצרות את המכשיר, וניתן לבצע חיפוש באינטרנט לפרטים נוספים.

28/01/2006 | 22:31 | מאת: ירון

מעולה ! בתור אחד שהוא אנטי כדורים לשיכוך כאבים, וניסה כל מיני שיטות ואמצעים, גיליתי שהמכשיר הזה פשוט מעולה. הבעיה היא שבדרך כלל הגוף "מתרגל" לכל דבר....... וגם ל- TENS. השיטה פשוטה: לוקחים הפסקה קטנה בשימוש, או משנים תדרים. בקיצור - מומלץ

26/01/2006 | 23:11 | מאת: חמדה

מנדי , אני כרגע צופה בך בטלויזיה ואת הזכרת קבוצות שאותן את מדריכה לגבי הכאב. איפה את מעבירה את ההדרכות הללו וכיצד אני יכולה להצטרף? אם את מעדיפה שאני אתקשר אליך תגידי לי תודה חמדה

29/01/2006 | 14:12 | מאת:

חמדה- תתקשרי אלי מחר: 0547233073 ארשום אז את כל הפרטים שלך, מנדי

26/01/2006 | 23:01 | מאת: לולו

כרגע נגמרה התכנית את נהדרת - כל הכבוד ישר כח

30/01/2006 | 11:16 | מאת:

אני שמחה שהיה לך מעניין ומודה לך מאוד. אם אפשר לעזור לך-בשמחה! מנדי

26/01/2006 | 15:34 | מאת: נון

הי מנדי את בטח לא זוכרת אותי - שלחתי לך הודעה בפורום לפני כחודש על כאבי מחזור קשים שאף אחד לא מתייחס אליהם. אז רציתי לעדכן אותך שבעקבות התשובה שלך שאולי זה אנדומטריוזיס פניתי לד"ר דוד סוריאנו שגם חושד בזה, ושבוע הבא כנראה אעבור לפרוסקופיה איתו כדי לאבחן סופית ולטפל. אז רציתי להגיד לך תודה!!! ושכ"כ חשוב לבדוק ולשאול ולקרוא. וששבוע הבא אהיה יותר חכמה... ואלי עוד חודש גם הרה... תודה נועה

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 15:52 | מאת:

הי נועה, בטח שאני זוכרת אותך. אני ממש שמחה שהדברים זזים קדימה ושעכשיו מתייחסים לסבל שלך ברצינות. זה ממש נשמע שאת בכיוון הנכון לגלות מהי הבעיה ויותר חשוב-לקבל את הטיפול הנכון. אני מחזיקה לך אצבעות ואשמח לדעת מה גילו לך בלפרוסקופיה. בהצלחה.

25/01/2006 | 19:29 | מאת: מיקה - בדוי

לתשומת לב כולנו: מחר, יום חמישי, 26.1.06 מנדי תתארח בתכנית של יעל דן, "כנגד כל הסכויים" בערוץ 2 , בשעה 22:45. התכנית באופן כללי מביאה סיפורים על אנשים שהצליחו (כנגד כל הסיכויים לשנות את גורלם ואת גורלם של רבים אחרים) וכולה תוקדש למנדי וסיפורה. מומלץ ביותר, למרות שמנדי בצניעותה הרבה לא מספרת לנו על כך דבר.

26/01/2006 | 14:04 | מאת: א

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4215/xCT/0

26/01/2006 | 15:50 | מאת:

אם כבר אתם יודעים אז שינו את השעה ל- 22:30 להתראות, מנדי

26/01/2006 | 22:53 | מאת: אחת

אני מתפעלת ממך באופן טוטאלי, ונהנית מכל שניה של התכנית.

25/01/2006 | 18:36 | מאת: יעל ג.

בעניין אלקטרומגנטיים אין לפרופסור תשובה בשבילי (לא עונה לפניותיי!!). התרופה היא מיוכלציום בספרי דרך האף ועוד כדור לכאבים , למרות שכתוב שם שזה נגד דיכאון. למה לעשות מיפוי ??? יש חשש לסרטן עצמות????? בתודה יעל

26/01/2006 | 15:48 | מאת:

הי יעל, זה ממש מכעיס שהפרופסור לא עונה לך. זה לא יאה שרופא מפנה אותך לטיפול ולא אומר איפה ניתן לקבל את הטיפול. ייתכן שבקופת החולים יוכלו לעזור לך -תפני למזכירות הרפואיות בסניף הראשי בעירך. שאלתי על המיפוי פשוט להבין איך אבחנו לך את השברים וכמו כן נראה לי שכדאי לך לעשות כעת מיפוי עצמות על מנת לבדוק את מצב השברים ולראות אם המצב השתפר. מיפוי עצמות פשוט מראה דברים כמו שברים קטנים. חלילה לא רמזתי שיש לך סרטן. יש לך מספיק עם מה להתמודד, לא???? אני לא יודעת בדיוק מה זה מיוכלציום אך מהשם זה מורכב מכלציום(CALCIUM) ונתנו לך את התרופה הזאת בשביל לחזק את העצמות שלך, למנוע שברים נוספים ולנסות לעזור באיחוי השברים הקיימים. התרופה שנתנו לך שהיא גם נוגד דיכאון לא ניתנה לך בשביל טיפול בדיכאון אלא לטפל בכאבים. גילו שתרופות מסוימות שבמקור נועדו להפרעות כמו דיכאון, עובדות על מערכת העצבים בצורה כזו שזה עוזר לכאבים מסוימים. האם את לא לוקחת משהו אחר לכאבים בנוסף? לשירותך, מנדי

25/01/2006 | 18:32 | מאת: יעל

אני מכרמיאל . איפה מרפאת כאב טובה באזור? אני בקופת חולים כללית.

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 14:02 | מאת: חיפאית

שלום יעל! על פי ספר השירות של קופת חולים כללית, יש מרפאות כאב ב: מרפאת לין בחיפה מרפאת זבולון בקרית ביאליק. זה רק מידע, אין לי הכרות אישית, ולכן לא אוכל להמליץ. בנוסף, שמעתי , אבל אינני מכירה, שיש מרפאת כאב ברמב"ם , אבל לשם ספק אם תקבלי הפנייה והתחייבות מקופת החולים.

26/01/2006 | 15:38 | מאת:

שלום לך יעל, אני ממליצה לך בחום לקבל טופס 17 והמלצה מרופא המשפחה שלך להגיע למרפאת הכאב ברמב"ם ועדיף לראש המרפאה: ד"ר אייזנברג. בהצלחה...

26/01/2006 | 15:56 | מאת: יעל

אין סיכוי שבמרפאה קופת חולים כללית יתנו הפנייה לרמב"ם!!!!

25/01/2006 | 17:07 | מאת: מירי

אני בת 49 וסובל מזה כארבע שנים מכאבי ראש שאינם מיגרנות (גם ממיגרנות-אבל זו אופרה אחרת לגמרי). כאבי הראש כמעט יומימיים לפעמים נעלמים לכמה ימים וחוזרים. הבדיקות השונות לא העלו תוצאות חד משמעיות. רופאת המשפחה התיאשה ומומחה כאב-ראש במרפאת הכאב העביר אותי מתרופה לתרופה ומקוקטייל לקוקטייל, ללא הואיל! אני על סף ייאוש וחיי הפכו לגיהנום! האם קיים איזה מימסד רפואי שעורך בצורה שיטתית ומסודרת בדיקות (ולא סידרת סימום בתרופות) לבירור יסודי ומעמיק של סיבות לכאב עד מציאת פיתרון? האם מישהו בפורום מכיר? - אגב, עברתי כבר גם את מיטב המטפלים האלטרנטיבים והקונבנציונאליים ממיקצועות שונים, כולל ייעוץ פסיכולוגי..) אנא, מישהו יכול לעזור?

לקריאה נוספת והעמקה
26/01/2006 | 12:16 | מאת: גלית

מירי שלום! לצערי אין לי פתרונות בשבילך, רק לחבק ולתמוך- אני סובלת מכאב באותו מקום -בתוספת כאב צוואר ושכמות בצד שמאל (כאב הראש שלי הוא בצד שמאל)- ללא כל הבחנה... האם עשית MRI? CT? - תרופות כמו אטופן וארקוקסיה מאוד עוזרות לי - הארקוקסיה יקרה בטרוף... וכמו שמנדי אומרת... אנחנו כאו בשבילך! תחזיקי מעמד!

26/01/2006 | 15:36 | מאת:

הי מירי, קודם כל, צר לי שאת סובלת כל כך! ממה שאת מתארת זה נשמע שאת סובלת מ-chronic Daily Headaches ואכן צריך לטפל בזה בצורה שונה מאשר מיגרנות או כאבי ראש אחרים. לפעמים, עודף תרופות גם מחמירים את כאבי הראש עצמם. אם יותר לי לומר, נראה לי שמה שאת צריכה זה לא עוד אלפי בדיקות אלא לקבל את הטיפול הראוי. כאבי ראש ובעיות שכאלה של כאב כרוני אינם מסוג הבעיות שעושים בדיקות, מגלים את המקור לבעיה ואז מרפאים.הלוואי שכך היה, אך במציאות הטיפול בכאב כרוני מורכב הרבה יותר. מה שחשוב הוא לטפל בכאב ולנסות להקל על הסימפטומים, לא תמיד אפשר לרפא. חלק מההתמודדות עם הכאבים כולל גם שינוי בתפיסה: כוונתי שצריך להפסיק לחפש את הריפוי האולטמטיבי ולחפש את הטיפול שמקל בצורה הטובה ביותר אבל גם לקבל את העובדה שהכאב הוא חלק מחייך וללמוד גם לחיות יחד עם הכאבים. אין זה אומר כלל וכלל שאני ממעיטה בערך הסבל הגדול שאת, אני ועוד רבים סופגים כל יום ויום מחיינו. את זכאית לקבל טיפול רציני ושיתייחסו לכאב שלך בצורה הרצינית ביותר. הזכות לקבל טיפול לכאבים הוכרה בארגון הבריאות העולמי לפני שנה כזכות אדם בסיסית. מעבר לכך, זו חובת הרופאים. אני הייתי ממליצה לך לפנות לד"ר קוריצקי -הוא נוירולוג שמתמחה בכאבי ראש ומיגרנות ולכן יוכל בתקווה לעזור לך גם עם כאבי הראש וגם עם המיגרנות. הוא נמצא בביילינסון ויש לו גם מרפאה פרטית ברעננה. דבר נוסף שחשוב בהתמודדות הקשה עם הכאבים זה להוציא את כל התסכולים והתחושות הקשות שמתלווים לכאב וכאן המקום לעשות את זה. כולי תקווה שנוכל יחדיו לעזור לך ולהקל עליך ולו במקצת. אם תקצי לשאול עוד או לברר כל דבר, אנחנו כאן בשבילך

29/01/2006 | 08:59 | מאת: מירי

למנדי היקרה ולחברי/חברות הפורום תודה על העידוד ועל המילים החמות ועל וחיבוקים. ה' עדי שהם נחוצים כי נותרו רק מעט

27/01/2006 | 11:16 | מאת: דוד

היו לי את אותם הכאבים אין ספק שזה משפיע על אורח החיים תחשיבי ממה מקור הבעיה יכול להיות שזה ממתחים תמידיים ואם כן תבצעי תרגילי הרפיה בכדי לשהמוח יתרגל לרוגע ולשלוה. תחשיבי על זה. הרבה בריאות

25/01/2006 | 10:31 | מאת: גלית

שלום מנדי ולכולם! אם אני לוקחת כדורי אטופאן 400 בין 3-4 פעמים ביום ואני די מסתדרת עם זה (זה לא פותר את הבעיה..)- האם כדאי לי להחליף לטרמדקס או לנסות לשלב טיפול נוסף?- כי אולי זה יעזור לי יותר?... אני כבר כ"כ מבולבלת מכל האפשרויות שיש....

25/01/2006 | 13:42 | מאת:

גלית יקירתי, לדעתי לא כדאי להחליף טיפול שעוזר, הדבר היחידי שהייתי שוקלת זה להוסיף לזה טיפול אבל למה לשנות לגמרי, אם את מרגישה שזה "עושה את העבודה"? הרי שום תרופה לא תעלים את הבעיה והרעיון הוא לנסות להקל עליך כמה שיותר כך שאם משהו מקל עליך או לא-זה צריך להיות השיקול. אם את רוצה שנרחיב על הנושא -רק תגידי!

25/01/2006 | 17:22 | מאת: פשוט אני

היי גלית, שוב אני, מה שלומך? אני מצטרפת למה שאמרה מנדי. אם יש משהו שאת יודעת שהוא יעיל - לא ממש כדאי להחליף אותו. הדבר היחיד שמדאיג אותי מהכמויות שאת לוקחת של אתופן הוא החשש שתפתחי אולקוס או השפעות אחרות שלא טובות למערכת העכול , כי זה טיבם של הכדורים האלה. לגבי טרמדקס - הוא בכלל מסוג אחחר של כדורים - הוא רק נגד כאבים, ואילו אתופן - יש בו מרכיב אנטי דלקתי.... מה שעוד אני יכולה לנדב לגבי טרמדקס - היום יש אותו גם בקפסולה של נוזל, כמו "אדויל ליקוי ג'ל" שכזאת. היא יותר טובה - פחות תופעות לואי, פעילות יותר מהירה. כדאי אולי לנסות להוסיף. לא כדאי מהר להחליף. ובכל מקרה תזכרי מה שאמר גדי למיקי חיימוביץ, שזאת אמרה ידועה וממש נכונה - "הרכב מנצח לא מחליפים"..... בהצלחה.

25/08/2008 | 03:14 | מאת: Georgere

מה ידטע על תופעות לואי של אטופאן ? האם גירוד זה אפשרי?

23/01/2006 | 23:13 | מאת: זהר

שלום וברכה,כיצד ניתן להשיג את החוברת שהאגודה הוציאה לטיפול בכאב?

24/01/2006 | 10:00 | מאת:

שלום רב, על איזה חוברת את מדברת? זו שנמצאת באתר הזה?

22/01/2006 | 21:22 | מאת: גבי

תודה לגלית ומנדי על התשובה המהירה. אני גרה באיזור הצפון, אשמח אם תפני אותי למקום טוב . תודה

23/01/2006 | 18:38 | מאת:

הי גבי, אם כך אז את בידיים הכי טובות...מרפאת הכאב ברמב"ם מצויינת ומנוהלת ע"י ד"ר אילון אייזנברג. אני ממליצה לך לנסות להגיע ישירות אליו. בהצלחה ותזכרי שאנחנו כאן בשבילך

20/01/2006 | 22:57 | מאת: גבי

רופא המליץ לי להגיע למרפאת כאב, ברצוני לדעת בדיוק מה זה, איך אני מגיע לזה? תודה על התשובה

21/01/2006 | 07:47 | מאת: גלית

גבי שלום! תשאלי בקופת החולים שלך היכן המיקום של מרפאת הכאב של הקופה, לרוב מרפאת הכאב זקוקה להפנייה של רופא- תשאלי בקופה מה הפרוצדורה המדוייקת. מעבר לזה יש מרפאות כאב אחרות שנמצאות בבתי חולים- מנדי תיעץ לך איזו טובה ואיזו לא לפי ההכרות שלה- לפי מיטב הבנתי לא כל מרפאות טובות באותה מידה. מקווה שניסיתי קצת לעזור- בהצלחה!

22/01/2006 | 15:12 | מאת:

הי גבי, קודם כל אני שמחה שגלית בינתיים עזרה לך- זו הרי המטרה של הפורום-לעזור אחד לשני... בעניין מרפאות כאב- מרפאת כאב הינה מרפאה המטפלת בכאבים מכל מיני סוגים. הרעיון העומד מאחורי זה, זה להתייחס לכאבים ברצינות ראויה וכבעיה בפני עצמה ולא רק סימפטום של משהו אחר. יש בכל מרפאה רופאים, אחיות, בדרך כלל פסיכולוג רפואי ועוד. ניתן לקבל שם כל מיני טיפולים החל מהמלצה לכדורים ועד לטיפולים דרך אינפוזיה באופן קבוע וטיפולים תחת שיקוף. ישנה התפתחות בתחום זה ובהחלט כדאי לך להגיע למרפאת כאב טוב. בגלל שאין בארץ התמחות-על בכאב לא כל מי שעוסק בתחום הוא באמת מומחה שהתמחה בכאב. עם זאת, ישנם בתחום רופאים מצוינים. את צריכה לקבל טופס 17 והמלצה מרופא. אם תגידי לי איפה את גרה, אוכל להמליץ לך על מרפאה טובה באיזורך. מקווה שההסבר שלי עזר לך.

יים וחצי?

21/01/2006 | 07:34 | מאת: גלית

היא הרגישה לא טוב ביום שלישי האחרון, לכן החליטה לרדת לים המלח, וכעת היא מרגישה יותר טוב! מנדי מתנצלת שלא הצליחה להודיע לנו על כך והיא מבטיחה לענות לכולנו כשתחזור ביום ראשון בבוקר

19/01/2006 | 13:00 | מאת: יעל ג.

האם מישהו יודע איפה יש טיפולים אלקטרומגנטים?? אני סובלת מסקוליוסיס קשה ולאחרונה הובחנו שברים מקרוסקופים שלא מאפשרים לי יותר ממספר צעדים. הכאב רק בהליכה או בעמידה ולכן אני שוכבת רוב שעות היום וחיי נהפכו לנטל בילתי נסבל. עברתי ניתוח בגיל צעיר (15) והיום בגיל 60 אני מוגבלת, הפסקתי לעבוד וגם סובלת מחרדות על רקע בריאותי. המצב נמשך כבר 3 שנים, ב2003 פניתי לאורטופד שאמר לי שיש לי שברים והכי טוב שאנוח ואשתה הרבה חלב, מאז אני מצפה לריפוי שלא מגיע וניסיתי אקופונטורה. אלכסנדר, פנדלקרייז, רפלקסולוגיה ועוד. אורטופד שראיתי לפני שבוע רשם לי תרופות וטיפול אלקטרומגנטים רק שטיפול כזה לא ידוע איפה ישנו . תודה על עזרתכם יעל

לקריאה נוספת והעמקה
21/01/2006 | 08:04 | מאת: גלית

שלום יעל! יש לי חברה שבגיל 12 עברה ניתוח סקוליאוסיס כי היה לה S בגב, ושמו לה פלטינה לכל אורך הגב, זה היה לפני 20 שנה והיא סובלת מכאבי גב. השאלה שלי: היא האם גם לך שמו פלטינה? האם השברים המיקרוסקופים נובעים מממה ששמו לך?, מה הרופאים אומרים? אני מאחלת לך רפואה שלמה!! תודה מראש!!

25/01/2006 | 18:43 | מאת: יעל

היי שלום!! לא שמו לי פלטינה, זה היה קצת שונה. הוציאו לי עצם מהירך ושתלו אותו, זה היה חדשני וכניראה לא הצליח ברוב המקרים ואז עברו לפלטינה!! אצלי הצליח והחזיק מעמד עד היום והשברים הם בחלק שלא עבר ניתוח. הרופאים אומרים שבמצבי היום אין פתרונות ניתוחים וצריכים לחיות ככה. אני עשיתי כל מיני טיפולים אלטרנטיבים אך הדבר הכי משמעותי הוא הידרוטרפיה (במים) שמאפשר לי שהמפרקים יעבדו ולא "יקפאו" מחוסר תנועה. לאחרונה הייתי אצל פרופסור רופמן שאמר לי שיוריד לי את הכאבים ב 80% תוך זמן קצר עם תרופות וטיפול אלקטרומגנטי שעדיין לא הצלחתי לברר איפה עושים. להת לשרותך בכל מה שתרצי לדעת יעל

22/01/2006 | 15:04 | מאת:

הי לך יעל, גם בפניך אני מתנצלת על ההיעלמות שלי אך אני כאן עכשיו ולתמיד... בתשובה לשאלתך-לא מוכר לי הטיפול שהומלץ לך אבל אני אנסה לברר. בכל אופן אני ממליצה לך להתקשר חזרה לרופא שהמליץ לך על הטיפול על מנת שיגיד לך איפה הטיפול נמצא, זה לא הגיוני שלא ידע איפה ניתן לקבל את הטיפול אם הוא המליץ לך-תרגישי בנוח לפנות אליו בשנית! לגבי השברים-האם עשית מיפוי עצמות בזמן האחרון בשביל לבדוק את המצב? אני ממליצה לך לפנות למרפאת כאב בשביל הכאבים וייתכן שכדאי לך להתייעץ אם מומחה פרקים או עם מומחה לאוסטיופרוזיס כי הם המבינים ביותר לטיפולים לשברים קטנים וכו' ומתמצאים בכל הטיפולים החדישים ביותר בתחום זה. ייתכן שקיים טיפול כיום שלא היה קיים קודם. מקווה שעזרתי במקצת אך אנחנו כולנו כאן בשבילך-לתמוך ולייעץ כשאפשר מנדי

19/01/2006 | 02:12 | מאת: שושנה

היי מנדי מחכה לתשובה. בברכה שושנה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2006 | 14:57 | מאת:

הי שושנה, אני קצת מבולבלת ולא בטוחה איזה חלק אני עוד חייבת לך בתשובה. לא ראיתי פקס אם החומר שמכילה הזריקה. את מוכנה עוד פעם רק לשאול מה שאת עוד רוצה לברר. האם כבר התחלת פיזיוטרפיה? העניין של הפיזיוטרפיסט הנכון הוא מאוד חשוב וחיוני. אל תתני לאף אחד להכאיב לך ותסמכי על האינסטינקטים שלך בעניין - את יודעת יותר טוב מכולם מה טוב בשבילך. כל טוב וסליחה על אי ההבנה. נ.ב אענה לך ברגע שאראה תשובה ממך-באמת!!

18/01/2006 | 13:21 | מאת: גלית

שלום מנדי ! מה שלומך? תודה על תגובתך במייל! יש לי שאלה.. במהלך השנים גיליתי שלכאב שלי יש חיים משלו.. זה מוזר שלפני קבלת המחזור הכאב מאוד מתגבר עד לחוסר יכולת לתפקד.. וב-2 ההריונות שהיו לי החל מהחודש החמישי היייתה לי הקלה משמעותית עד כדי צריכה של אקמול בודד פעם ביומיים.. זה מוזר.. האם ידוע לך משהוא על השפעה הורמונלית על כאבים (כי מן הסתם השינוי באותם תקופות של הקלה או החמרה הוא שינוי הורמולי).- אולי מדובר בשינויים שלי וזה מאוד אינדיווידואלי? או שעוד נשים חוות את זה? תודה מראש!!!

19/01/2006 | 00:33 | מאת: רונה

שלום גלית, ואללה????את מציינת משהו ממש מעניין. גם אני מרגישה שלכאב יש חיים משלו, אבל לא יכולתי "לשים את האצבע, על מתי הוא משתנה ולמה. בשלב מסוים שמתי לב שהוא מושפע ממצב של לחץ נפשי או לחץ בעבודה וכאלה מין דברים, אבל כבר כמה חודשים טובים איבדתי את ה"מצפן" הזה (אחרי ניתוח שעברתי, השתנו לי כל התגובות לכאב וגם הסיבות שבגללן הוא מחמיר או מוטב). עכשיו כשאת מדברת על ענייניםהורמונליים..... ובכן , אולי לא הצלחתי עד היום לקשר את זה ואולי זה הוא הסמן שאני מחפשת. אני אעדכן בקרוב. גם לי יש תקופות מסוימות בחודש שאני ממש "על הפנים" עם הכאב, מצב של אין תפקוד, מכסימום של תרופות וכמעט לא עושה דברים אחרים, ולעומת זאת, יש ימים אחרים, שבהםם אני ממש מרגישה שהוא שולי וצדדי בחיים שלי. אז..... תודה על הטיפ, אני אבדוק ואעדכן, רונה

19/01/2006 | 08:03 | מאת: גלית

רונה שלום! גם אצלי שמתי לב שבתקופות של לחץ הכאב מתגבר, וגם כשמאוד מאוד קר יש החרפה, היתה לי הקלה למשך חודש אחד בלבד כשהתחלתי לקחת תוספי מזון (חשבתי שזה יפתור לי את הבעיה לגמרי... אבל זה לא קרה- וההקלה נגמרה)

17/01/2006 | 22:45 | מאת: פשוט אני

שלום מנדי, מה שלומך? איך את מרגישה עם כל העניינים שלך, בנוסף לזה שכולנו "מבלבלים לך את המוח" עם הבעיות שלנו? אני מבקשת להתייעץ איתך בעניין רופאים - הומלץ לי לאחרונה לפנות לראות את ד"ר ניב או את פרופ' גור-ארי. האם את מכירה מישהו מהם או את שניהם? האם את יכולה לומר מי מהם עדיף? האם את יודעת מה ההתמחות הראשונית של כל אחד מהם? ושאלה אחרונה - האם יודעת לומר מי מהם יותר נעים? תודהמ ראש, אני

הי לך, אז קודם כל המון סליחה על העיכוב אך בתשובה לשאלתך-אני בסדר, למרות ויחד עם כל הכאבים האינסופיים אבל כמה ימים בים המלח יחד עם בעלי נתנו לי את הכוח הדרוש להמשיך. זה פשוט המקום הקסום ביותר בעולם וזה גם המקום היחיד בו שיש לפחות טיפה הקלה. את וכל שאר חברי הפורום לא "מפריעים או מנדנדים" לי בכלל-ההיפך, אתם נותנים לי כוח. אם כבר, אני רק נלחצת מהמחשבה של "מה אם אני אאכזב אותם" וכו'. לגבי הרופאים-אני מכירה את שניהם ואם תתקשרי אלי אסביר לך יותר טוב מה לדעתי כדאי לך לעשות בעניין זה, בסדר?

17/01/2006 | 13:37 | מאת: נגה

שלום רב, אני בת 28 וסובלת הרבה שנים מכאבי ראש חזקים, כאשר תמיד בזמן מחזור יש התקף חזק של בערך שלושה ימים. עשיתי CT ובדיקות נוספות והכל נראה תקין- אך אני עדיין סובלת. מזה מספר חודשים אני לוקחת RELERT וזו התרופה היחידה שעוזרת לי, וניסיתי הרבה. רציתי לשאול האם לקיחת 3 כדורי רילרט בחודש זה יותר מדי? האם השימוש בתרופה עלולה לגרום לנזק כלשהוא? (הכדור משפיע עלי בצורה חזקה ומאוד מחליש, אך מעביר את הכאב הממוקד). אותו נוירולוג המליץ לי לקחת ELETROLET כמניעה וכך להוריד את צריכת הרילרט, אך עדיין לא ניסיתי, כי אני מעדיפה לקחת כמה שפחות תרופות. האם את יכולה להמליץ על טיפול/ רופא? אני לא רוצה לוותר ולהתיאש, לחיות עם כאבי ראש לעיתים תכופות זה לא פשוט....

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2006 | 14:35 | מאת:

הי נגה, בדרך כלל אני עונה עוד באותו יום אך יצאתי לנוח לכמה ימים ולצערי לא הצלחתי להודיע לכם. בכל אופן כתשובה לשאלותייך: למרות שאינני רופאה אני יכולה להרגיע אותך שכמות הרילרט שאת לוקחת בהחלט איננו יותר מדי ויש אנשים שלוקחים כמויות גדולות בהרבה כך שאת יכולה להירגע. אני גם ניסיתי תרופה זו ואכן היא מתישה וגורמת לכבדות נכון? אני שמחה מאוד שהיא עוזרת לך-אל תפסיקי עם סוס מנצח. לגבי האלטרולט- אכן השיטה המקובלת והמוצלחת ביותר כיום לטפל בכאבי ראש מסוימים ובמיגרנות זה לתת שילוב של טיפול מנע שלפעמים מורכבת מתרופה אחת ולפעמים יותר-האלטרולט הוא טיפול קלאסי -ובנוסף לטיפול המנע, נותנים טיפול בעת ההתקף שזהו הרילרט. ההבדל המהותי בין טיפול המנע לטיפול בעת התקף שהטיפול המונע אמור לצמצם משמעותית את כמות ההתקפים ואת עוצמתם לעומת הטיפול בעת מיגרנה שכל מטרתו זה להפסיק את ההתקף הנוכחי. למרות שאת לא רוצה לקחת הרבה תרופות וזה מובן לחלוטין, למעשה אם תקחי את האלטרולט כטיפול מנע את בטווח הארוך תצמצמי את כמות הכדורים שתצטרכי לקחת במכלול. את מבינה? לגבי רופא-אני ממליצה לך על ד"ר קוריצקי שהוא נוירולוג שמתמחה בכאבי ראש ומיגרנות מבית חולים בילינסון ומרפאה פרטית ברעננה. אם יש לך עוד שאלות, אני כאן ועכשיו באמת...

24/01/2006 | 13:27 | מאת: חדווה

שלום,שמי חדוה אני בת 28.אני סובלת מעל 13 שנים ממגרנות.אפילו בזמן זה שאני כותבת את המכתב.וזאת מפאת היאוש.שנים לקחתי כדורים מכל הסוגים ללא שום הקלה.עברתי לטיפול מונע שכלל דרלין ביחד עם זומיג,שלא עזר כלל.אפילו זריקות אימיטרקס לא עזרו. אני מרגישה שאיפושהו יש לי נכות.איכות החים נפגעת.מפחדת לבלות,שלא יהיה מחסור בשינה. לא שותה שתיה חריפה.מתנזרת מכל מה שיכול לגרום להתקף.וגם אחרי כל זה,עדיין סובלת לפחות 4 פעמים בחודש.אנא עיזרו לי.אני חסרת אונים.אני מבקשת שם של מומחה שיוכל להפחית ואף להפסיק בהקדם את סבלי.תודה.

26/01/2006 | 16:15 | מאת:

שלום לך, אין ספק שכאב כרוני היננו דבר מאוד מגביל וגורמת לנכות או היא בעצמה נכות המגבילה את היכולת לתפקד. כאן את מוקפת באנשים כמוך שנאבקים כל הזמן בכאב ומנסים לחיות למרות הכאבים. אני ממליצה לך לפנות לד"ר קוריצקי-הוא נוירולוג שמתמחה בכאבי ראש ומיגרנות. יש לו מרפאה בביילינסון ומרפאה פרטית ברעננה. אם אפשר לעזור לך בכל דבר, אנחנו כאן...

17/01/2006 | 09:06 | מאת: שוש

שלום רב, האם טיפול באמצעות VIEPAX עוזר למניעת כאבי ראש כרוניים שהחלו לאחר ניתוח להסרת נוירונמה אקוסטית. אם כן, מה המינון? טופלתי בעבר עם אלטרולט והיתה הקלה בכאבים במשך כ- 3 שנים. בתודה, שוש

לקריאה נוספת והעמקה
22/01/2006 | 14:19 | מאת:

שלום לך, סליחה על העיכוב אך לא הרגשתי טוב ונסעתי להתאושש קצת... בכל אופן, התרופה עליו את מדברת מורכבת מהחומר הזה: venlafaxine HCl למרות שבמקור זוהי תרופה נוגדת דיכאון היא הוכחה כמוצלחת כטיפול מנע למיגרנות. הרעיון בטיפול מסוג זה, זה לצמצם את מספר ההתקפים שלך ולשאוף אפילו להעלימם. זו איננה תרופה שלוקחים בעת התקף. אני רואה שאת מתארת כאבי ראש כרוניים ולא מיגרנה אך ייתכן מאוד שהמליצו לך על התרופה הזאת כי כאבי הראש שלך מתנהגים כמו מיגרנות. בדרך כלל, תרופות מהסוג הזה הם חלק מטיפול כולל בכאבי הראש. משום שאינני רופאה כמובן שאינני יכולה לדבר על מינונים. מי המליץ לך על התרופה? כמו כן, האם אני מבינה נכון שהאלטרולט הפסיק לעזור לך? מקווה לעזור לך, מנדי

15/01/2006 | 15:31 | מאת: דנה

עברנו את שלה האטופן ללא הצלחה, כל הטיפולים האלטרנטיביים ללא הצלחה. רציתי לברר בין ד"ר אלדר פרופסור ניב וד"ר גלעד כהן , למי הכי מומלץ להגיע באופן פרטי ?

15/01/2006 | 19:00 | מאת:

שלום רב, על מנת שאמליץ לך על כיוון טיפולי עליי לדעת קצת יותר. האם יש אבחנה כלשהי? האם היית במרפאת כאב? אשמח לענות לך ברגע שאקבל תשובה מפורטת יותר. לשירותך, מנדי

16/01/2006 | 10:43 | מאת: דנה

כן, מדובר בשחיקת סחוסים בכל החוליות בגב, ואוסטאופרוזיס במצב בינוני בערך 30% איבוד עצם, עדיין לא היינו במרפאת כאב, אבל היינו אצל פרופסור נרובאי שהמליץ על אטופן שלא עזר ואז הפנה אותנו למרפאת כאב . מאחר ובקופת החולים הכללית התור ארוך (זמן המתנה מעל חודשיים) חשבנו לפנות באופן פרטי.

15/01/2006 | 14:51 | מאת: קרן

אבא שלי בן 60 סובל מדי פעם מלחץ בראש ,הקאות וסחרחורות קשות,לא נימצאו אצלו גידולים וכו,יתכן שמדובר בסוג של מיגרנה? (יש לציין שלפני שנים היה לו קריש דם במוח,אך הוא החלים מזה)

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2006 | 18:59 | מאת:

שלום רב, התיאור שלך בהחלט יכול להתאים לסוגים של כאבי ראש ובמיוחד למיגרנה. האם צד אחד של הראש ו/או גוף מושפע יותר בעת הכאבים? האם הוא עבר בדיקות כמו C.T על מנת לשלול דברים אחרים? אני ממליצה לך בחום לגשת לד"R קוריצקי-הוא מומחה כאבי ראש ומיגרנות והוא נוירולוג כך שהוא גם בקיא בבעיות אחרות הקשורות ללחצים בראש וכו' כך שאת תקיפי בפגישה אחת מספר היבטים. לרופא יש מרפאה פרטית ברעננה והוא עובד בבית-חולים ביילינסון. מה שחשוב בטיפול הוא שהוא נותן טיפול לעת ההתקפה וכן טיפול מנע על מנת לצמצם את מספר ההתקפים. אם יש לך עוד שאלות, אנחנו כאן...כל טוב שיהיה לך ולאבא שלך-הלוואי שיזכה להקלה

15/01/2006 | 10:41 | מאת: שושנה

זאת בהמשך לתשובתך מיום 28/12/2005 תודה שושנה

17/01/2006 | 01:59 | מאת: שוש

תודה לך מנדי לא קבלתי את המייל. נכנסתי לאתר לראות את תגובתך ואין לי מילים להודות לך על העידוד. אבקש מספר פקס לשלוח לך את מרכיב הזריקה תודה שוושנה

15/01/2006 | 10:39 | מאת: שושנה

שלום וברכה אני מודה על תשובתך ובכן היד הפגועה היא יד ימין הדלתק ברגל שמואל. טענת רופא אורטופד ופיזוטרפיה לטפל ביד ואח"כ ברגל. התגלתה אצלי רגישות לכדורים טמדקס ולאטרולט הומלץ על אוקסיס.(הגעתי למיון עקב הקאות וטעם מריר בפה.) אני החלטתי שעדיף לסבול מאשר התופעות לוואי שהכדורים מיצרים אצלי. הזריקות שהמלצו לי סטלט בלוק. האם זה מתאים לאחר הרגישות לתרופות הנ"ל? מהם התופעות לוואי? מה המלצתך? לכמה זמן יש השפעה על הגוף? אשמח לקבל תגובה מיידית כי יש לי תור למחר לזריקות.

לקריאה נוספת והעמקה
15/01/2006 | 18:55 | מאת:

שוב שלום, מפאת קוצר הזמן שיש לי לענות לך על השאלה, אין לי זמן לבדוק לעומק את הנושא. אם תוכלי לכתוב לי את השם של החומר של הבלוק או לכתוב איך מבטאים את זה, זה יעזור לי. רק בשביל לוודא- האם אמרו לך שזה בלוק עצבי? אני עברתי המוני בלוקים עצביים מכל מיני סוגים ויש כאלה שעזרו. לפעמים זה עוזר להאיט את קצב הר.ס.ד והסימפטומים נרגעים או שזה מונע החמרה. בגדול-הרעיון זה לעזור לכאבים ולעזור לבעיה עצמה. אינני יכולה לקבוע כמה זמן ההקלה (במידה ותהיה) תחזיק מעמד. זה מאוד אישי וכל מקרה זה עולם בפני עצמו למרות כל המשותף שיש בינינו. החומרים שמהם מורכבים הבלוקים הם שונים לגמרי מהכדורים שעשו לך את תופעות הלוואי החמורות כך שבתקווה את תהיי בסדר. גם לי יש נטייה לפתח תופעות לוואי מוזרות לכל מיני תרופות כך שאני יודעת כמה שזה מתסכל. אם זאת, את חייבת ליידע את הרופא לפני הזריקה על הרגישויות שלך לתרופות הנ"ל. מה האינסטינקטים שלך אומרים לגבי הבלוק? זה לא חוויה נעימה אך כולי תקווה שהיא תעזור לך. לפעמים צריך כמה זריקות ברצף של כמה פגישות על מנת שתהיה השפעה אמיתית כך שגם אם לא ישתנה דבר, מעבר לכך שייתכן שביום-יומיים הראשוניים תרגישי יותר גרוע, אל תתייאשי. כמו כן, דעי שאת אכן עלולה להרגיש לא טוב ביום של הזריקה וביום אחרי אך אין זה אומר דבר על איכות הטיפול ועל ההשפעה שתהיה. לדעתי, כדאי לך לנסות את הזריקה אך תשאלי את הרופא מראש אילו תופעות לוואי עלולות להיות לאחר הזריקה על מנת שתדעי מה יכול לקרות. כשיודעים מה הולך לקרות זה מפחית משמעותית את החרדה ואת ההשפעה... אם יש לך עוד שאלות אני אבדוק את האתר עוד שעה-שעתיים כך שאם תרצי לשאול עוד משהו-עוד אספיק לענות לך. כולי תקווה שמחר ילך לך טוב, כאן בשבילך, מנדי

14/01/2006 | 17:12 | מאת: אורן

שלום לכולם, אני סובל כשלוש שנים מהקרנה לרגל שמאל ותחושה מאוד לא נעימה ברגל, לאחר שני ניתוחי גב. כיום לא ברורה לרופאים הסיבה הפיזית לכאב, יש האומרים אולי פריצה נוספת, או צלקות פנימיות פוסט ניתוחיות. ניסיתי טיפולים במרפאות כאב, ורפואה משלימה , אך דבר לא עוזר. כיצד אפשר להתמודד עם זה, ועם איזה בעל מקצוע (איזו התמחות) ? אודה על כל עזרה, ואשמח לשוחח עם אנשים במצב דומה. אורן

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, קודם כל אני מצטערת לשמוע שאתה סובל כל כך. על מנת להבין קצת יותר טוב: האם ניתוחי הגב פתרו את הבעיה שלשמה נותחת או האם הבעיה לא נפתרה ורק החמירה? למה עברת את הניתוחים? בעניין מרפאת כאב- איזה טיפולים עברת? האם אתה נוטל תרופות כלשהן? למרות שאינני רופאה אנסה לעזור לכוון אותך כיצד להמשיך מכאן ברגע שתתן לי עוד קצת פרטים. אני יכולה להבטיח לך רק דבר אחד-אנסה לעזור לך בכל דרך שרק אוכל וכאן בפורום, אתה עם אנשים היודעים מה זה לחיות כל הזמן בכאבים אז תמיכה-תקבל פה.... מחכה לשמוע ממך, מנדי

ראשית, המון תודה. ניתוחי הגב פתרו את בעיית הצליעה. חודשיים לאחר הניתוחים הרגשתי טוב, כלומר: ללא כאב. אך לאחר מכן, שוב הופיעה הקרנה לרגל שמציקה מאוד, מאז ועד היום, והרופאים לא יודעים לשים את האצבע על מקור הכאב. עברתי את הניתוח הראשון כיון שהוזהרתי על ידי 2 אורטופדים בכירים כי אם לא אעבור ניתוח אני מסתכן בשיתוק קבוע. בדיקת CT אז הראתה פריצת דיסק חמורה על פי הרופאים. לאחר חודש עברתי ניתוח נוסף, עקב פריצה חוזרת באותו הדיסק, ואז לא היתה ברירה, כי לא יכולתי לזוז. במרפאות כאב עברתי הזרקות דפומדרול תחת שיקוף רנטגן. אני לא נוטל תרופות כי הן ממילא לא עוזרות. אני כלל לא בטוח כי אמצא פתרון פיזי לבעיה, אבל בנתים אני ממשיך לחפש. בכל מקרה, כיון שהדבר מפריע לי בכל תחומי החיים, אני מחפש עזרה כיצד לחיות טוב יותר למרות הבעיה. מחכה לשמוע ממך... ושוב המון תודה על התמיכה והרצון הכן לעזור. אורן

13/01/2006 | 12:47 | מאת: ורד

היי. אני רוצה לשמוע את דעתך רבת הניסיון בנוגע למרפאות וטיפולי כאב. האם נראה לך שאחרי ארבע מרפאות, והזרקות שונות גם תחת שיקוף למפרק, יש להם עדיין מה להציע לי? בשבילי כל נסיעה למרפאה היא גם מאמץ בפני עצמו, והציפיה, והאכזבה, אבל אני תמיד מקווה שאוליהפעם תהיה בשורה חדשה. אני תוהה, בכתב, אם כדאי להמשיך ולהשקיע (אחרי בילינסון, תל השומר, הדסה, איכילוב) אם ההשקעה לא מיותרת? תודה ושבת שלום

הי ורד, בעיני השאלה היותר רלוונטית זה איזה טיפולים עשית במרפאות הכאב השונות ולא כמה מרפאות ביקרת. אם תכתבי לי אילו טיפולים ניסית אני אוכל לענות לך יותר טוב. אני במקומך הייתי חוזרת להדסה לד"ר דווידסון מנהל המרפאה לראות אם יש לו אופציה חדשה להציע לך. זאת מכיוון שייתכן שישנם טיפולים חדשים מאז שהיית שמה-מתי היית לאחרונה במרפאת כאב ומה הציעו לך? לאחר התשובות שלך נוכל להמשיך לדבר על כך. בינתיים, תחזיקי מעמד

15/01/2006 | 12:19 | מאת: ורד

היי מנדי. ובכן.... בבילינסון הייתי בתחילת הדרך, לא היה להם מה להציע, בהדסה לפני שנה וחצי אצל ד"ר שיף האמפטית, שלא ראתה הרבה אפשרויות בשבילי, אצל גור אריה השנה וגם לא היה לו משהו מיוחד, כלומר אפשרות של הזרקה תחת שיקוף אבל לא המלצה, ובאיכילוב עשיתי לאחרונה הזרקה תחת שיקוף, קיבלתי הבחנה לא ודאית של facet joints syndrom' אבל לא עזר לי כלל וכלל, ו - זהו. הדבר היחיד במישור הקונונציונלי זה וולטרן ופלקסין משולב בזריקה, אבל זה פתרון חלקי וממש זמני. סליחה שעייפתי, אבל ממש זקוקה לדעתך. תודה ויומטוב!

15/01/2006 | 12:19 | מאת: ורד

היי מנדי. ובכן.... בבילינסון הייתי בתחילת הדרך, לא היה להם מה להציע, בהדסה לפני שנה וחצי אצל ד"ר שיף האמפטית, שלא ראתה הרבה אפשרויות בשבילי, אצל גור אריה השנה וגם לא היה לו משהו מיוחד, כלומר אפשרות של הזרקה תחת שיקוף אבל לא המלצה, ובאיכילוב עשיתי לאחרונה הזרקה תחת שיקוף, קיבלתי הבחנה לא ודאית של facet joints syndrom' אבל לא עזר לי כלל וכלל, ו - זהו. הדבר היחיד במישור הקונונציונלי זה וולטרן ופלקסין משולב בזריקה, אבל זה פתרון חלקי וממש זמני. סליחה שעייפתי, אבל ממש זקוקה לדעתך. תודה ויומטוב!

13/01/2006 | 10:24 | מאת: גלית!

שלום מנדי!! ביקרתי השבוע את הנוירולוג שלי במרפאה - דר' אדי לניצקי שעובד בהדסה עין כרם(אדם מקסים), ושוב התלוננתי בפניו על הכאבים שלי תוך תאור מדוייק של איפה כואב. הוא שלח אותי לMRI מוח נוסף (שכבר עשיתי אותו אותו אתמול) - הוא אמר שהכאבים שלי "מוזרים"- מה אני יכולה לעשות שהכאבים שלי לא קראו ספרי רפואה והם לא כמו "אמורים להיות"?!....הוא אמר שכנראה באמת מדובר בכאבים נוירופטיים ושהוא יתן לי תרופה נגד אפילפסיה שעוזרת לזה. לטענתו 3 כדורי אטופאן 400 שאני לוקחת ביום זה קצת יותר מידי. עוד 9 ימים אני אמורה לקבל את תוצאות הסריקה ואחזור אליו לאבחנה סופית. מה היה שם התרופה שאת אמרת שיש בעיה לתת אותה למי שמאובחן לכאבים נוירופטיים?- הוא אמר לי שהתרופה הזו בסל הבריאות- נשאלת השאלה כמה אני אשלם אשלם עליה- הרי ברוך ה' אני לא חולת אפילפסיה. אם תוכלי להסביר לי שוב אני מאוד אשמח!! תרגישי טוב!!!

לקריאה נוספת והעמקה
13/01/2006 | 12:05 | מאת:

הי גלית, ברוכה הבאה לחבורה של אנשי הכאבים המוזרים -אכן אנחנו אוסף של אנשים חצופים ש"בוחרים" להם כאבים שאינם תמיד מסתדרים עם ספרי הרפואה...אני למשל ממציאה ספרי רפואה.... ועכשיו ברצינות - טוב מאוד שסוף כל סוף נותנים לך אבחנה ברורה. נדמה לי שהתרופה עליו את מדברת זה נוירונטין (החומר הפעיל זה גאבאפנטין וטבע מייצרת גם גרסה של גאבאפנטין). אכן ייתכן שזה יעזור לך עם הכאבים והשריפה וכו'. כדאי לך גם לברר כמה עולה התרופה החדשה שנועדה בראש ובראשונה לכאבים נויורפטיים "פרגאבאלין". ממה שאת מתארת זה נשמע שיש לך נוירולוג טוב ויותר חשוב מכל דבר אחר -את סומכת עליו וזה עומד בבסיסו של הצלחת טיפול. דווקא בגלל שאת סומכת עליו תדברי איתו על נושא הכדורים נגד כאבים כי לגבי האטופן -אם הוא אומר לך שזה יותר מדי אז שיציע לך תרופה חזקה יותר שתצטרכי לקחת פחות ממנה או שיציע פתרון אחר - את חייבת להיעזר במשהו לאפשר לך לתפקד. הוא לא יכול רק לשלול את הטיפול של האטופן שעוזר לךמבלי להציע פתרון חלופי (ורק שתדעי שאת לא לוקחת את המינון הגבוה ביותר לאטופן!). עצתי אליך היא להתעקש שאת צריכה טיפול הולם לכאבים ושאת מוכנה לנסות גם טיפולים אחרים וכו'. אם את רוצה לדבר עוד לפני הפגישה שלך -בשמחה. בינתיים שתהיה לך ולמשפחתך שבת שלום ומקווה שתשובתי היתה יעילה!

לורד! ציינת במכתבך שקיים מכשיר טנס. אודה לך מאוד אם תכתבי לי מהו המכשיר ומה תפקידו. אם עוד משתתף בפורום יודע, אודה על המידע. תודה, שושי

לקריאה נוספת והעמקה
12/01/2006 | 17:33 | מאת:

הי שושי, מכשיר T.E.N.S הינו מכשיר בדרך כלל בעל ארבע אלקטרודות שמניחים על העור. לדוגמא אם יש לך כאבים בברך אך ידוע שחלק מהכאבים נובעים מעמוד השדרה אז מניחים שתי אלקטרודות על הברך ושניים על הגב באיזור המתאים (פיזיוטרפיסטים מבינים בזה הכי טוב). יש מגבלות מסוימות, למשל: אסור להניח את זה על איזור עם פצע פתוח או על איזור כמעט ללא תחושה וכו'. נשים בהריון צריכות לבדוק אם מותר להם וכן אסור לחולי אפילפסיה לדוגמא. מה שטוב במכשיר הזה שלא כמו בתרופות, אין למעשה תופעות לוואי כך שגם אם זה לא עוזר-זה לא מזיק (כל עוד משתמשים נכון). המכשיר מעביר פולסים חשמליים למוח. הרעיון הוא שאם שולחים מסרים עצביים אחרים למוח (אלו הם הפולסים החשמליים שהמכשיר שולח), אז זה חוסם חלק מהמסרים של הכאב שנשלחים למוח כל הזמן במצב של כאב כרוני -זה כאילו שהאלקטרודות מתחרות עם המסרים העצביים של הכאב. אם מכוונים את מכשיר הטנס על שדר נמוך זה יוצר מצב שבו הגוף מייצר את נוגדי כאבים של עצמו "אנדורפינים" והם , כמו המורפיום, חוסמים את השדרים של הכאב או לפחות את חלקם. בדרך זו זה מביא לרגיעה מסוימת בכאב. זה אינו כלי המעלים את הבעיה אלא זהו כלי שנועד להקל על הכאב בזמן הטיפול לפחות. יש אנשים ששמים את זה רק פעם ביום או משהו כזה ויש אנשים ששמים את זה כמה שהם יכולים. סתם לידיעתך, פיתחו על בסיס רעיון ה-TENS מכשיר עוד יותר "מתוחכם" בשם: SPINAL CORD STIMULATOR - זה מכשיר שמחוברים אליו אלקטרודות אשר משחילים אל עמוד השדרה במקום בו יוצאים השדרים של הכאב בעמוד שדרה (למשל אם יש כאבים בברך אז מחפשים את המקום בעמוד שדרה ששולט על הכאבים האלה). את הקופסה עצמה משתילים לא עמוק אלא ממש מתחת לאור באיזור הבטן. הרעיון בזה שהשדרים קרובים יותר למקור הכאב עצמו ואז משתלט הרבה יותר טוב על הכאב וזה פועל כל הזמן אם רוצים בכך. עם זאת, זה בהחלט אינו פרוצדורה המתאימה לכל אדם ולכל מקרה. אני אישית מאמינה מאוד בTENS עצמו. . יש הרבה אנשים שהניתוח משפר להם משמעותית את החיים (ההשתלה בעמוד השדרה) ואז יש אותי למשל, שעשו לי את זה ארבע פעמים וזה רק החמיר מאוד את המצב הבריאותי שלי....אך אצלי גילו את הסיבה למה הניתוח כשל וזה נדיר שזה משתבש בדרך זו-באמת... ועכשיו בחזרה ל-TENS: זה אינו צריך לבוא במקום טיפולים אחרים אלא אפשר לנסות את זה בנוסף לטיפולים אחרים אך אם רוצים אפשר גם לנסות רק את זה (נלמרות שאתם יודעים שהכי טוב לתקוף את הכאב מכל כיוון אפשרי). אם את מתחילה להשתמש בזה אני ממליצה לך לפנות לפיזיוטרפיסט- בכל מרפאה יש להם את המכשיר הזה כך שאת יכולה לנסות את זה במסגרת הטיפול (כי חלק מהחכמה זה להניח את זה במקום הנכון) ואפילו יכולים להלוות לך את זה למעט זמן לנסות בבית. אם את רוצה לשמוע עוד-אסביר לך. מקווה שההסבר שלי היה ברור

שלום שושי. אני רואה שמנדי ענתה בהרחבה, אני מוסיפ]ה רק שלי הוא מאד מאד עזר, כי מעבר לעזרה מקומית הוא גם מתערב במעגל הכאב - שרירים תפוסים - כאב- מתח וחוזר חלילה, ואז הוא עשוי לגרום להפחתה כללית ברמת הכאב (עד שזה חוזר......). בקופת חולים כללית ניתן לרכוש שבהנחה משמעותית מאד, דרך מושלם. אני שולחת לך כתובת של החברה שממנה רכשתי. http://www.mdspharm.co.il/index.asp?name=tenscare

14/01/2006 | 19:50 | מאת: שושי

לורד ולמנדי! תודה על המידע המפורט. בזמנו שעברתי טיפולי פיזיוטרפיה חוברתי למכשיר ששלח גלים חשמליים, לצערי גם טיפול זה לא הועיל ומצבי הולך ומחמיר, אני מתקשה מאוד בהליכה בגלל הכאבים.. אני ארכוש את המכשיר. מחר כבר אברר היכן כדאי לרוכשו. שאלה נוספת: הטיפות שאני לוקחת טרמדקס לא מועילות לי ( הגעתי כבר ל- 35 טיפות פעמיים ביום. האם אתם מכירים תרופה נוספת ( לא נרקוטית ועם כמה שפחות תופעות לוואי) אודה אם תכתבו לי מהי. (אני רגישה לאופטלגין) אגב, גם הבעיה שלי לא מתאימה לספרים... אלף תודות, שושי

11/01/2006 | 10:33 | מאת: שושי

שלום לך מנדי וקוראי הפורום! ברצוני לשאול שוב על טיפות טרמדקס. לפי עצת הרופאים במרפאת הכאב בהדסה, לקחתי בהדרגה עד 20 טיפות + אקמול פעם או פעמיים ביום. ( אני סובלת מכאבים קשים ברגל ימין עקב שחיקה במפרק הירך ומפריצת דיסק בגב התחתון.) הגעתי למצב שלאחר כשלושה שבועות אני נצרכת למינון יותר גבוה. זאת אומרת שההקלה בעקבות הטיפות אינה משמעותית. בטופס המצורף לתרופה כתוב שניתן לקחת 20-40 טיפות 3 פעמים ביום. אני פוחדת מהתמכרות. שאלותי הן: 1. האם ניתן להתמכר ( כל פעם מינון גבוה יותר?) לתרופה זו? 2. האם יש בשוק ( לא אכפת לי אפילו לקנות תרופה שאינה בסל התרופות!!) תרופה נגד כאבים (לא נרקוטית- אני עובדת ופעילה עם הכאבים ולמרות הכאבים.) שאינה ממכרת ויעילה נגד כאבים מסוג זה? 3. האם מישהו שמע על טיפול בנוסף לאילו שעברתי לבעיה מהסוג הזה? אודה מאוד על רעיונות. הטיפולים שעברתי: מחטים סינים, הומופאטיה, כירופרקטיקה, זריקות אפידורל לגב ולמפרק הירך, טיפול אצל רפי קרסו, פיזיוטרפיה, כדורים נגד דלקות וכאבים, (בינתיים הרופאים לא ממליצים על ניתוח כי אינם בטוחים באשר למקור הכאב...) כך אני מסתובבת בין עשרות רופאים וטיפולים כ-3 שנים. טוב אז סיפרתי כמעט הכל ( יכול להיות ששכחתי סוג של טיפול כי אני די נרגשת...) אודה מקרב לב על התייחסותכם. שושי

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2006 | 10:49 | מאת:

שוב שלום לך שושי, ראשית כל עלי להבהיר לך שטרמדקס הינה הקלה מקבוצת האופיאודים, היא למעשה בדרגה אחת פחותה מהתרופות האופיואידיות נטו כך שאת לא נוטלת סם כבד מאוד. מעבר לכך, כל המחקרים מראים שבדרך כלל אנשים הלוקחים אופיואידים נגד כאבים קשים אינם מתמכרים לתרופות הללו. זאת משום שהתרופה איננה גורמת ל"היי" ותחושת אופוריה אלא פשוט מסייעת דרך הקלה בכאבים. אכן המינון שאת לוקחת איננו כלל וכלל המינון הגבוה ביותר לטרמדקס כך שלדעתי את לא בסכנת התמכרות. יחד עם זאת, אסור להחליט לבד להעלות את המינון אלא צריך לעשות זאת בהתייעצות עם רופא מומחה. אני בגישה שאם מצאת משהו שמקל עלייך, למה להפסיק אותו? את בטוח מתפקדת יותר טוב עם טרמדקס מאשר בלעדיו, נכון? מכאן שאת בעצם הרבה יותר תפקודית בזכות הטרמדקס והוא לא מונע ממך לתפקד. אני למשל לוקחת מתדון נגד כאבים (למרות שזה לא מעלים את הכאב אלא מפחית קצת) ולמרות שזו תרופה מאוד חזקה אינני מכורה כלל ואני יכולה לתפקד לחלוטין אם התרופה. ישנם הרבה דעות קדומות בקרב הציבור, הרופאים (לא המומחי כאב) ובקרב רוקחים לגבי תרופות אופיואידיות שלא בצדק. עצתי אלייך זה לבקש להעלות את המינון ולראות אם זה עוזר-אם תגיעי למינון שעוזר לך,סביר להניח שלא תצטרכי להעלות הרבה אם בכלל אחר כך. אני הייתי שוקלת להחליף את התרופה רק אם זה איננו עוזר לך. מה עדיף לך-לתפקד פחות מבלי לקחת תרופות חזקות או לקחת את התרופה ובכך להיות מסוגלת לתפקד ולעבוד? באופן כללי חשוב שתדעי שהגישה לגבי כאבים כרוניים זה שצריך טיפול רב תחומי כך שאת צריכה בנוסף לטרמדקס עוד טיפולים. זה יכול להיות עוד תרופות ו/או טיפולים אחרים כמו פיזיוטרפיה, הידרוטרפיה, תמיכה נפשית וכל דבר נוסף שעוזר. מה שחשוב זה לתקוף את הכאב מכמה כיוונים בו זמנית -את מבינה למה שאני מתכוונת? אם את רוצה שארחיב או אם לא עניתי לך כראוי -רק תגידי או תשאלי ואעשה כמיטב יכולתי.

11/01/2006 | 12:19 | מאת: ורד

שלום שושי. אני ממליצה מאד על ארקוקסיה, תרופה יקרה אמנם, ממשפחת הויוקס אך מאושרת לשימוש, חזקה ללא תופעות לוואי. אני "פליטת" טרמדקס, ועברתי ועוברת את שלל הניסיונות שלך, וזו הטובה ביותר שמצאתי. אגב, שמעת על מכשיר הטנס? תרגישי טוב!

11/01/2006 | 12:19 | מאת: ורד

שלום שושי. אני ממליצה מאד על ארקוקסיה, תרופה יקרה אמנם, ממשפחת הויוקס אך מאושרת לשימוש, חזקה ללא תופעות לוואי. אני "פליטת" טרמדקס, ועברתי ועוברת את שלל הניסיונות שלך, וזו הטובה ביותר שמצאתי. אגב, שמעת על מכשיר הטנס? תרגישי טוב!

10/01/2006 | 22:12 | מאת: מאי

מנדי שלום! שמחתי למצוא את הפורום הזה, בין השיטוטים ברשת בחיפוש אחר מזור/ עצות/ טיפים וכו' לבעייה שלי. אני סובלת מדלקת פרקים R,A שהתפרצה למעשה לאחר הלידה. יש לי כאבים בעיקר בידיים- אצבעות ומרפקים וכן בכפות רגליים וקרסול. קודם כל רציתי לשאול אם זה שכיח לחלות בדלקת פרקים אחרי לידה ואם זה קרה למישהי מהפורום אשמח לשמוע. בנוסף לכך אני מטופלת בפלקוויניל כרגע, והיות וזה לא מפיג את הכאבים, לקחתי השבוע זריקת קורטיזון בישבן (כדי להשפיע על כל מוקדי הכאב) ואני בעננים כרגע, הכאבים נעלמו ב90% . האם זה כ"כ לא בריא כמו שאומרים? שאלה אחרונה - פניתי לביטוח לאומי בתביעת קצבת נכות כללית, הייתי בוועדה 1, קיבלתי דחייה ולאחר ערעור הייתי בוועדה 2 ושוב קיבלתי דחייה. היה שם רופא אורטופד ורופא פנימאי -אונקולוג. האורטופד הניף את כל מפרקיי ממש באלימות וטען שהכל בסדר. השאלה האם זה בסדר שלא היה ראומטולוג ואם בכלל יש לי סיכוי מולם, כי כרגע נרשמו לי 28% נכות (גם בגלל תת פעילות של בלוטת התריס) וכדי לקבל קיצבה צריך 40% . תודה מראש וסליחה שההודעה ארוכה כ"כ יישר כח

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך מאי, אני מקווה שלא נאכזב אותך ושהפורום יהווה מקור תמיכה ומידע, אני מרגישה בכל זאת צורך להבהיר לך שאינני רופאה ולכן כל עצותיי הם במסגרת של עצה.המלצה אך לא מפי רופא אלא על סמך נסיוני הרב כחולה שלוש עשרה שנה וכמנהלת עמותה וקו פניות בנושאים אילו (ואין ספור כנסים רפואיים וכו'). לגבי עניין התפרצות המחלה לאחר הלידה, אני שמעתי על מקרים כאלה בעבר וכמו כן גם ידוע לי שנשים הסובלות מ- R.A זוכות להקלה בסימפטומים בתקופת ההריון. לגבי הפלקווניל -ממה שידוע לי התרופה הזו לא נועדה בראש ובראשונה לטפל בכאבים אלא לטפל בדלקתיות ובמחלת הפרקים עצמה ולכן זה טוב להשלים את הטיפול בחומרים נוגדי כאבים. לגבי זריקות הקורטיזון - זה אינו למעשה אנלגזיה, הסיבה שאת מקבלת הקלה בכאב לאחר הזריקה זה מכיוון שזה מפחית את הנפיחות וזה מוריד את הכאבים. זריקות הן פחות מזיקות מלקיחת כמויות גדולות של סטרואידים דרך הפה ללא ספק. עם זאת, לא ניתן לקבל אין סוף זריקות קורטיזון כי זה יכול לגרום נזק. לכן סביר להניח שלא נותנים לך מינונים גבוהים מדי על מנת שיכולו לחזור על הפעולה בעת הצורך. אם זכית לכך שאת מקבלת הקלה כל כך משמעותית בכאבים, אין ספק שבעתיד יהיה חכם לחזור על הטיפול הזה. צריך לחכות זמן מסוים עד שחוזרים על הזריקה ואי אפשר לחזור על זה אין ספור פעמים. החיובי בכל זה שהתרופה עזרה לך ואם היא עזרה בפעם הראשונה, היא מן הסתם תעזור גם בפעמים הבאות. לפעמים זה לא עוזר בפעם הראשונה ואז מנסים לכל היותר עוד פעם אחת. מזל שאין זה המצב אצלך ולכן אם וכאשר יחזרו הכאבים, את לא תרגישי כזו חסרת תקווה כי את תדעי שאת יכולה לחזור לרופא ולבקש זריקה נוספת. כמו כן, אם תהיה לך החמרה (אך נחזיק אצבעות שלא יקרה הדבר) את תוכלי לקבל זריקה מקומית למפרק הכואב. היתרון בדרך זו שזה רק נשאר באיזור המפרק ולא מתפשט בזרימת הדם -אם זאת, אין ספק שהרופא שלך צדק הפעם שהוא נתן לך את הזריקה בישבן על מנת להשפיע על כל המפרקים הכואבים. כולי תקווה שהזריקה תחזיק מעמד הרבה זמן ושתמשיכי להיות בעננים. לגבי ביטוח לאומי -הנושא מורכב ומכיוון שאני נכת צה"ל אני לא ממש בקיאה בכל אך אין ספק שמגיעים לך יותר אחוזים ממה שנתנו לך. כל הועדות הרפואיות האלו מתייחסות אלינו כאל פושעים שמנסים לסחוט את המדינה שלא בצדק. תזכרי שאת בסך הכל נלחמת עבור מה שמגיע לך ואסור לך לוותר כי זה מה שהם רוצים שתעשי. לפי ההגיון בהחלט היה אמור להיות ראומטולוג בוועדה מכייון שאת סובלת ממחלת פרקים. ביטוח לאומי טען בפני שהם גם נותנים אחוזי נכות על כאבים כרוניים כך שמגיע לך אחוזים גם על זה. רק בשביל לעודד אותך להמשיך -אני נלחמתי שנים עם משרד הביטחון אך בסופו של מערכה ארוכה -ניצחתי ולמרות שהם ערערו כל פעם -בסוף הערעור שלהם נדחה ואני זכיתי!!! תמשיכי לערער על הועדה ואני גם הייתי מעוררת את השאלה מדוע לא היה ראומטולוג בועדה שלך מכיוון שתחום המחלה שלך איננה אורטופדית אלא מפרקית. אנחנו כאן לשרותך... בתקווה שעזרתי אפילו במקצת...

11/01/2006 | 13:48 | מאת: מאי

תודה רבה על המענה!

בעלי ואני נשואים כבר 6 שנים! (+ 2 מקסימים), ובמהלך השנים כל פעם שהייתי מגיעה לדרגת כאב גבוהה, הייתי מסתובבת בבית עם פרצוף "איכה" (ציטוט) עד הכדור משכך הכאבים היה משפיע- כי מה לעשות.. כשכואב לכם נורא אתם בטח גם עושים פרצוף, לעומת זאת תמיד השתדלתי להיות עינינית ולהמשיך לתפקד,,,אבל הוא תמיד היה בא אלי בטענות שאני עושה לו פרצופים, דבר שגרם להמון חיכוכים- תמיד אמרתי לו שה"פרצוף" שאני עושה זה לא בגללו, שזה "רק" בגלל שכואב לי תופת חצי ראש שמאל+חצי צוואר שמאל+שכם שמלית (ולפעמים גם כתף ויד שמאל)- אך היה לו קשה להבין ...לאחרונה חל שינוי, אחרי שקם הפורום הזה התחלתי לשתף אותו במתרחש כאן והוא החל לשנות יחס, והנה דוגמה: ביום ששי האחרון כשהייתי גמורה מכאבים ומעייפות והוא ביקש את עזרתי- דוקא שמחתי לעזור לו (עם "פרצוף"- כמובן) , אז אמרתי לו מה הסיבה והוא קיבל את זה בחיוך ואמר שכבר התרגל.....

09/01/2006 | 17:29 | מאת: שושי

גלית שלום! אני נכנסת לפורום הזה קוראת, מחפשת רעיונות שיעזרו לי ופעמים אף כתבתי. מחלתי היא שחיקת סחוס במפרק הרגל ופריצת דיסק הגורמים לי לכאבים ללא הפסקה. כשקראתי את מכתבך חשתי הזדהות עמוקה. מנסיוני, אנשים אוהבים אנשים שמחים המשדרים אופטימיות, קל ונעים להתחבר עם כאלה. במקום עבודתי כששואלים אם כואב לי, אני אומרת שלא ורק לוחץ וזהו.. גם לבעלי לו אני נשואה שנים רבות קשה לשמוע אותי מתלוננת ולעתים הוא אף אומר זאת. אנשים, במיוחד אילו הקרובים לך מרגישים חוסר אונים כלפי סבלך. הם אינם יכולים לעזור. (במקרה שלי מלים כבר לא עוזרות..) קשה להם להיות במחיצת אדם סובל. מקווה שהבהרתי עצמי היטב, שושי

שלום לכן, אחת הסיבות שהקמתי פורום זה הוא בשל חוסר ההבנה שמלווה בחיים עם הכאבים הכרוניים והבדידות שכולם חשים. זה מצב שקשה מאוד להתנהג בו מכיוון שאם מראים לאחרים שכואב לנו אז זה בהחלט יכול לעורר אנטגוניזם ותחשות תסכול וחוסר אונים מצידם של הקרובים אליכם. מצד שני אם אתם לא מראים שכואב לכם אך מוגבלים במה שאתם יכולים לעשות-לא יבינו אתכם וחושבים שאתם מגזימים וכו'. או אומרים דברים כמו "לא יכול להיות שכואב לך עכשיו כל כך-את הרי מחייכת..." כאבים כרוניים בהחלט משפיעים גם על מי שחי עם אדם הסובל מכאבים כרוניים. אני שמחה גלית שהפורום עוזר לך גם בקשר עם בעלך מכיוון שזה בהחלט עניין מורכב. מצד אחד את רוצה שהוא יבין אותך ואת לא רוצה לחיות תמיד בהצגה שהכל בסדר כשזה לא, מצד שני את רוצה קשר רגיל של בעל ואישה. תקשורת הינו בסיס חשוב מאוד וחשוב לדעתי להסביר לבן הזוג את הקושי בתפקוד יומיומי כשזה מלווה כל הזמן בכאבים ואף להסביר שזה גורם לתחושת בדידות קשה. כמו ששושי אומרת, אנשים לא אוהבים לחוש חוסר אונים למראה סבלו של אדם שהם אוהבים וזה יכול לפעמים לבוא לידי ביטוי אפילו בכעס או מרירות. אולי יש משהו קטן שבן הזוג יכול לעשות כשהכאבים מגיעים לשיא, אם זה לשכב בשקט לידך רק בשביל שלא תרגישי לבד ואם לדוגמא את צריכה להישאר לבד אז חשוב להסביר לבן הזוג שזה לא שזה לא שאת לא רוצה בקרבתו וזה לא נובע מחוסר אהבה אלא שבעת התקף קשה של כאבים, כל יצירת קשר דורשת יותר מדי אנרגיה ואת חייבת לנתב את כל הכוח בשביל לשרוד את ההתקף. לדעתי כדאי גם להגיד לו ושאת יודעת שזה קשה גם לו לראות את זה מהצד ותמיד להתחשב בצרכים שלך וכדומה. אתן מבינות למה אני מתכוונת? אני בהחלט מאמינה שאם כאן בפורום הזה מדברים על כל התסכולים והקשיים של החיים עם הכאבים אז אולי לא צריך את אותה ההזדהות (שקשה למישהו אחר לתת) מבן הזוג. כוונתי היא שאם כאן, כשאנחנו מוקפים באנשים במצב דומה, מדברים על הדברים האלו לעומק, אז זה "יוצא מהמערכת" ואז לא מצפים מאחרים לתת מה שהם אינם מסוגלים או אפשר פשוט לספר להם מה קורה בפורום ואל נושאים שעולים וכך לשתף אותם בכאב בדרך זו- מה אתן חושבות? אני חייבת לציין שתמיד כשהיו לי התקפים קשים במיוחד לא רציתי שאף אחד יתקרב אלי וההפתעה הגדולה ביותר עבורי, מאז שאני עם בעלי, זה שגם כשאני נהיית מאוד, מאוד חולה אז אני דווקא רוצה אותו קרוב אלי וזה שהוא שוכב לידי ורק מלטף לי את היד או את הגב או אפילו סתם נמצא קרוב אלי בלי להגיד מילה נותן לי הרבה כוח ואז אני לא מרגישה כל כך לבד. אני מאמינה שאם אומרים לבן הזוג כיצד הוא יכול לסייע (בין אם זה נשיקה או להשאיר בשקט או להכין בקבוק מים חמים)זה יתן לו להרגיש קצת פחות מתוסכל וחסר אונים. כשאני רואה את הכאב בעיניים של בעלי בגלל מה שאני עוברת והכאב הפיזי שלי, זה שובר את ליבי...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב לך, קודם כל סליחה על העיכוב בתשובה אך אני מבטיחה שזה לא נובע מחוסר רצינות!! אכן ישנו מצב ידוע של אאורה הנחשבת מיגרנה אך אחר כך לא מופיעים סימן המיגרנה המוכר: כאבי ראש. קוראים לזה מיגרנה עם אאורה ללא כאבי ראש. בדרך כלל התקף כזה ממשיך לא יותר משעה וזה מלווה בהפרעות ויזואליות והפרעות נוירולגיות. האם קיבלת אבחנה כזו? חשוב לשלול שהסימפטומים האלה הם אכן אאורה של מיגרנה ללא כאבי ראש ולא משהו אחר. האם ההפרעות הויזואליות מהם את סובלת בעלי אור חזק והפרעות ויזואליות דינמיות? את יכולה לתאר את התקף האאורה שלך? האם ההתקף מלווה בסימפטומים כמו בחילות או סחרחורות או תחושה של שיתוק או קשיי דיבור או חולשה כללית? כל אילו הם סימנים ידועים של התקף אאורה מיגרני שאינו מלווה בכאבי ראש (למרות שיש רבים שסובלים מהפרעות אילו כאזהרה למיגרנה ולאחר התקף זה מופיעים כאבי הראש-התקף מיגרני עם אאורה (ועם כאבי ראש). אשמח לשמוע עוד במידה ותרצי לשתף אותנו ואם אני יכולה לעזור- אני פה בשבילך

תודה על התשובה מנדי. בשלב זה כל מה שרציתי לדעת האם יתכן אאורה ללא כאבים.

07/01/2006 | 10:05 | מאת: ניקי

עם הכולכיצין לכאבי הפרקים בכפות הידיים היות והרופא אמר שעלי לנטול אותם לפחות 4 חודשים ואני רוצה לסיים טיפול, בנתייםם אין שיפור בכלל,עברו כמעט 3 חודשים, רציתי לשאול האם יתכן ואינני מסיימת נזלת ושיעול כבר חודש ,האם ישנו קשר בן זה והכולכיצין? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
08/01/2006 | 08:59 | מאת:

הי ניקי, ממה שחיפשתי, לא מצאתי קשר בין התרופה לשיעול ושפעת אך ייתכן שמחלת הרקע שממנה את סובלת מחלישה את המערכת החיסונית ולכן לוקח לך יותר זמן מאדם ממוצע להחלים גם מדברים פשוטים כמו שפעת (כך המקרה אצלי לדוגמא). זה גם יכול להיות מקרה של צירוף מקרים ללא קשר ישיר - יש כרגע הרבה וירוסים שאנשים סוחבים במשך הרבה זמן, יותר מהמצופה ממחלה פשוטה כמו שפעת או וירוס. לגבי הצלחת הטיפול בכולכיצין- קשה לי להגיד לך מה לעשות אך מכיוון שהרופא הציע לך לתת לזה הזדמנות של ארבעה חודשים, המלצתי אליך היא לסיים את כל ארבעת החודשים למרות התיסכול מזה שאת עדיין לא מרגישה שיפור. ייתכן שזה עוד יקרה... לכבי תופעות לוואי של הכולכיצין: לקוח מתוך אתר אחר: "כולכיצין היא תרופה בטוחה לשימוש. יש לה תופעות לוואי מעטות אשר בד"כ מגיבות להפחתה במינון. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא שלשול. כאשר יש שלשול יש להפחית את המינון עד שהטיפול נסבל, ואז יש לעלות במינון באופן הדרגתי. תופעות לוואי נוספות הן בחילות, הקאות, כאבי בטן. במקרים נדירים התרופה עלולה לגרום לחולשת שרירים. כמו כן עלולה להתרחש ירידה במספר תאי הדם הפריפרים (תאי דם אדומים, לבנים וטסיות), הספירה משתפרת עם הירידה במינון. ירידה בספירת תאי הזרע נדירה מאד במינון הניתן. אין צורך בהפסקת הטיפול בכולכיצין בהריון או בזמן הנקה". האם את מקבלת טיפול אחר כרגע מלבד תרופה זו? האם את תחת טיפול של ראומאטולוג? כאן בשבילך....

08/01/2006 | 20:47 | מאת: ניקי

תודה על תגובתך,וכן אני במעקב.

06/01/2006 | 00:18 | מאת: אילה

שלום רב , 1. כיצד מאבחנים myofascial pain ? 2.מהן דרכי הטיפול ב- myofascial pain ? 3.מה התמחותם של רופאים העוסקים ב myofascial pain ? ( ראומוטולוגים ? ) 4.אני מחפשת רופא בעל נסיון וידע בתחום הנ"ל . אשמח לקבל כל המלצה .

08/01/2006 | 08:29 | מאת:

שלום רב, אתן לך הסבר מפורט על כאב זה, סימפטומים ודרכי טיפול אפשריים אך לפני שאפרט אשמח רק אם תגידי לי איפה יש לך MYOFASCIAL PAIN ומי אבחן לך את ההפרעה הזו? ברגע שתעני על כך, אשמח לענות ביתר דיוק על שאלותייך. תודה רבה ומחכה לתשובה, מנדי

שלם רב, התחשמלתי לפני חמישה חודשים ממתח גבוה של 10,000 וולט. נכוויתי קשה ביד שמאל אך לא מצאו כוויית יציאה. באותו היום היו לי הפרעות קצב לב, ומאז אותרה פגיעה קלה בכליות, אנזימי כבד גבוהים, פגיעה באשכים (או ערמונית), בבדיקת זרע לפוריות ישנו אחוז אחד בודד תקין. פגיעה קשה בשלפוחית השתן והפרעות קשות ביציאות עד לשימוש בקטטר ושימוש קבוע בחוקן. יש לי בעיות עיכול קשות ופעילות מעיים מוחלשות, הוושט הצטמקה, רפלקס הבליעה/הקאה מוחלש, אני אוכל רק דייסות. יש לי כאבים עזים ביותר באזור בטן תחתונה עם הקרנה עזה של הכאב לאשכים, וכאבים בבסיס האגן בחיבור עם רגל שמאל בעיקר. יש לי התכווצויות וזרמים כואבים בגוף לעתים תכופות, והרגשה של נימול וכאבים בכפות הרגליים. כמו כן סובל מכאבי ראש חזקים, הכאבים מתעצמים עד כדי ריתוק למיטה בעיניים עצומות וסבל נוראי. בשל כל האמור אינני עומד על רגליי ואינני הולך כלל אלא בכסא גלגלים. אני מאושפז בשיקום נוירולוגי בתל- השומר. עשו לי בדיקות MRI עמוד שדרה צווארי ותחתון ובדיקת LP ע"מ לשלול גידולים וזיהומים או חיידקים אך ללא ממצאים נוירולוגיים ובדיקה של שלושה פסיכיאטרים שונים והם שללו חרדה, מתח ולחץ נפשי, או סימנים כל שהם להפרעה נפשית, ובכך שללו כל קשר לתופעות שלי. אני מטופל במספר רב של תרופות כולל נרקוטיקה במינונים גבוהים, לא תמיד זה עוזר לכאבים. אציין כי אני בחור בגיל 31, נשוי ואב לשתי תינוקות ובנוסף, למזלי, אשתי הרתה שוב כחמישה ימים לפני הפגיעה החשמלית והיא בחודש החמישי להריונה. הייתי לפני כן בריא לגמרי. אירוע ההתחשמלות אירע במהלך תרגיל צבאי ביחידתי בשטח ע"ג נגמ"ש, שבו יש מערכות קשר מורכבות שפועלות במתח שכזה. נוירולוג בכיר במרפאת כאב בתל השומר אבחן כאפשרות סבירה ביותר, נוירו-פתיה במערכת העצבים האוטונומית, ששולטת על האיברים הפנימיים ובאגן כולו, וזאת כתוצאה ממכת החשמל. האם ביכולתך לעזור לי באבחון? או בטיפול ?אנא, אני רוצה לצאת מכל זה בריא ומהר. תודה, מוטי מורן 050-5556861

לקריאה נוספת והעמקה

מוטי היקר, ראשית כל אציין שאינני רופאה אך אנסה לעזור לך מנסיוני הרב... קודם כל, צר לי כל כך שאתה עובר סיוט כה נורא -זה כל כך קשה לעכל את זה שמרגע אחד לשני עברת מאדם בריא לגמרי לאדם חולה בכיסא גלגלים, נכון? מכירה את זה באופן אישי גם כן. כאן המקום לדבר על זה אם אתה רוצה. תודה לאל שאישתך נכנסה להריון לפני התאונה וכולי תקווה שילדיך יביאו לך אושר למרות כל הקשיים הרבים שאתה עובר. הדבר היחידי שאני יכולה לנסות לכוון אותך בו זה נושא הכאבים. אינני יכולה לתת לך אבחנה אך אם רופא הכאב ממרפאת הכאב המצוינת של תל השומר חושב שזה נוירופטיה- סביר להניח שהוא צודק. נוירופטיה זה אכן בעיה עצבית במערכת העצבים ההיקפית. האם אתה אכן חווה כאבים כמו שוקים חשמליים או כמו שריפה או דקירות? האם כשאתה נוגע באיזור זה כואב גם במגע שטחי או ממשהו כמו סדין? האם הכאב ממשיך גם לאחר שמה שגרם לכאב נפסק? איזה טיפול אתה מקבל לכאבים? ישנה תרופה חדישה מאוד שנועדה לעזור לכאבים האלו. היא רק נכנסה לשוק לפני מספר שבועות ואני כרגע נלחמת שזה יהיה בסל אך כרגע זה לא בסל. החומר הפעיל של התרופה זה: פרגאבאלין. תדבר על כך עם הרופאים שלך. אנחנו בכל אופן כאן בשבילך ונתמוך בך בכל דרך אפשרית. האם יש לך עוד סוגים של כאב? לא מה ההגדרה שלהם אלא תיאור של מה שאתה חווה? אשמח אם תוכל לענות על שאלותיי וננסה להמשיך משם. תחזיק מעמד, מנדי

03/01/2006 | 23:38 | מאת: baby

לזקן שמרותק למיטה יש פצעי לחץ אני רוצה תרופה טובה והאם אפשר להשתמש בצמח אלוורה חי?

לקריאה נוספת והעמקה
11/01/2006 | 11:01 | מאת:

סליחה על העיכוב בתשובתי. לגבי השאלה עצמה -אם האדם נמצא בטיפול בביתו, עליכם להזמין דרך קופת החולים אחות מטיפולי בית על מנת שהיא תתן טיפול לפצעי הלחץ. אם לא מטפלים בפצעי לחץ זה יכול להתפתח לבעיה חמורה אפילו עד כדי צורך לנתח כך שחשוב מאוד שהאדם יקבל טיפול הולם בהקדם האפשרי. כמו כן, זה יכול לקחת המון זמן להחלים ולגרום לבעיות בזרימת הדם וכדומה כך שיש להתייחס לכך ברצינות. אני הייתי מתייעצת עם רופא המשפחה ועם אחות המתמחית בפצעי לחץ או לכל הפחות אחות מטיפולי בית. יש בכל קופת חולים מחלקה שנקראית טיפולי בית או טיפולי המשך. כל מה שצריך על מנת שאחות כזאת, שבדרך כלל מאוד מקצועית, זה הפניה מאת הרופא משפחה. במידה והאדם עליו את מדברת נמצא בבית אבות, עלייך להתעקש על כך שרופא יבדוק אותו ושאחות טטפל בפצע באופן שוטף מדי יום. אם יש לך עוד שאלות -אשמח לעזור.

03/01/2006 | 10:31 | מאת: ורד

היי מנדי. אני שוב מנצלת את המכתב בענייני כדי להצדיע לך על הפורום. אני ממש ממש מיואשת, עם התקפת כאבים קשה במיוחד בגב התחתון, וולטרן-פלקסין-ארקוקסיה-טנס- חימום-דיקור-עיסוי-פיזיותרפיה.... וכלום לא עוזר!!!! מנוטרלת כמעט מכל פעילות, חוץ מילדים וקצת קצת עבודה שאני מצליחה לעשות בבית. אולי את או מישהו מהסובלים כאן יודע על משהו/מישהו/קוסם או סתם מישהו מצויין בתחום טיפולי , מנוסה , באיזור מודיעין? (אני אפילו לא יכולה לנסוע לשום מקום, זה רק מחמיר את מצבי). או רעיון יצירתי אחר כל שהוא? או סתם תמיכה והרגעה? לא יודעת, אני משתגעת... ושתהיה שנה טובה, למרות הכל!

לקריאה נוספת והעמקה
03/01/2006 | 12:28 | מאת:

הי ורד, קודם כל תודה על האיחולים והברכות- הפורום כאן לטובת כולנו! כן, התקופות האלה הם סיוט והכל נראה אפל. אני גם בתקופה קשה פיזית אך מה שמשאיר אותי אופטימית זה הבעל שלי וכל הפעילויות שלי כמו הפורום. זה לא אומר שזה קל, בכלל! אני ממליצה לך לנסות בבית-מבלי לאמץ את עצמך, להמשיך איזשהו פרוייקט/עבודה. למשל רק לעבוד כשאת במיטה אך זה חשוב להיאחז במשהו שנותן לך תחושה חיובית של עשייה. הרי את הקמת עמותה לתאומים בכל המצב הקשה שלך. תזכרי שאת מצאת את הכוח לעזור לאחרים למרות כל הקשיים הרבים שלך. מכאן שבעצם בתוך עצמך חבויים הרבה כוחות והרבה יכולת הישרדות. ברור שלפעמים כבר לא רוצים להיות חזקים וגם זה מותר-פשוט לקחת הפסקה ולנוח/לקרוא ולאסוף כוחות להמשך המאבק. אי אפשר תמיד להיות חזקים ולהראות לעולם שהכל בסדר. חשוב גם להיות שבריריים לפעמים אז תזרמי עם מה שאת מרגישה. אני ממליצה לך להיעזר מבחינת תמיכה בפורום הזה כיוון שאת יכולה להיעזר בכל הסובלים כאן מתוך הבית שלך. חוץ מזה, נראה לי שהגיע הזמן שינסו לתת לך תרופה משככת כאבים יותר חזקה מכל מה שנותנים לך - יש תרופות הרבה יותר חזקות. ניסית לדוגמא טיפות טרמדקס? בואי ננסה ביחד לנסות לחשוב על מה יכול לעזור לך לשרוד בהתקפת הכאבים הזאת שמן הסתם חמורה יותר בגלל הקור ושינויי מזג האוויר. אנחנו כאן בשבילך וכל מי שמכיר אותך יודע שיש לך הרבה אומץ! תחזיקי מעמד. מנדי

03/01/2006 | 12:46 | מאת: ורד

המון תודה, כנראה שבאמת מה שאני הכי מבקשת זה שיתוף ותמיכה ממי שמכיר את המצב, בצורה זו או אחרת. אני כנראה באמת מרגישה עייפה מהתמודדות, או בעצם מלהיות "בכושר" רגשי, כשכאבים כל כך מטרידים, והעתיד ממש לא ברור. האמת שרק השנה קישרתי את הבכאבים לעונה, וזיהיתי את הקשר, אפילו בחודשי הסתיו החמים, כגנראה שעונת המעבר משפיעה, לאו דווקא הקור. מבחינת תרופות - אסור לי נרקוטיקה בשום צורה, וטרמדקס גם. את יודעת משהו אומישהו שעושה ביופידבק של השרירים? וגם, את יכולה לתת לי את הטלפון של ישי לינדמן? מנדי, אני ממש מתכוונת להיות כאן, עכשיו מבינה כמה זה חשוב לי. מקווה שתעברי בשלום את הקושי הנוכחי, ושתמשיכי להפיץ חום ואמונה!

01/01/2006 | 16:26 | מאת: נון

הי אני בת 31 וחצי ומגיל 16 יש לי כאבי מחזור מטורפים שנמשכים יומיים-שלושה ומסוגלים לשתק אותי לחלוטין. מעולם לא בדקתי את המקור לכאבים כי לא ידעתי למי פנות, לכן בימים האלה אני לוקחת כל ארבע שעות אדוויל שמסמם אותי. במשך שנה אני לא מצליחה להכנס להריון - הבדיקות אצל בעלי היו פחות או יותר בסדר, ועשינו ארבעה טיפולי הזרעה. מעבר לרצון שלי להשתחרר מהכאבים, אני תוהה וחוששת שאולי קשר בין כאבי המחזור לבעיית הפוריות?יכול להיות? אם כן למי לפנות? אני מטופלת אצל רופא פיריון שמתמחה בפיריון הזרע אבל מבין כמובן בפיריון האשה.וסיפרתי לו על כאבי המחזור אבל הוא לא מיצמץ.. תודה

שלום לך, ראשית כל עלי להבהיר לך שאינני רופאה ועל כן אינני יכולה לענות על טיב הקשר בין כאבי מחזור לבעיות פריון. ההגיון שלי אומר שלא צריך להיות קשר אך עלייך לבדוק זאת באמת עם מומחה פריון. מה שכן, סביר להניח שמומחה פריון לא יתייחס לכאבי מחזור כבעיה בפני עצמה. האם ניסית נסיונות פרקטיים בעת כאבי המחזור כמו חימום באיזורים הכואבים? הביאו לי מעין כרית חימום קטנה של חברת פלייטקס, מאנגליה ששמים על התחתונים וזה מחמם באיזור הכואב על 12 שעות וזה למרבה הפלא, באמת מרגיע. נראה לי שישנם תרופות נגד כאבים שנועדו יותר לכאבי מחזור מאשר אדוויל-אך בסופו של דבר מה שחשוב זה למצוא תרופה שמרגיעה את הכאבים. אם אדוויל עוזר לך, זה משרת מטרה בפני עצמה. דרך אגב, נשים רבות מספרות שלאחר הריון, כאבי המחזור חלפו או נהיו פחות חמורים.אני מאחלת לך המון, המון הצלחה בנסיונות להרות. תודה לאל שאנו חיים בעולם בו יש כל כך הרבה דרכים להביא ילדים לעולם. האם ניסית לדון על בעיות אילו (במיוחד כאב המחזור) עם גניקולוגית בכירה? זוהי המלצתי-לפנות לגניקולוגית בכירה ולא לגניקולוג כי נראה לי שיש יותר סיכוי שרופאה תגלה יותר הבנה לכאבייך. אם יש לך עוד שאלות, אשמח לעזור אך נראה לי שיש באתר זה פורום ייחודי לבעיות גניקולוגיות. לשירותך...

הי מנדי תודה על התשובה והתמיכה.. קבעתי תור אצל פרופ' אילן כהן - מןמחה לאנדרומטריוזיס. אבל תהיתי למה רופא הפיריון לא יתיחחס לכאבים כאל בעיה בפני עצמה? נון

01/01/2006 | 07:24 | מאת: גלית

לאחר תלונותי אצל רופאת המשפחה על יוקר של הארקוסקסיה היא נתנה לי מרשם של כדורי אטופן 400 מ"ג... אני לוקחת אותם מיום ששי.. והם עוזרים חלקית בלבד... הם ממשככים כאבים רק למספר שעות (שזה נהדר!) כך שאני צריכה לקחת 3 ביום במקום פעם אחת... שאלתי היא האם כמות כזו יכולה לעשות נזק ? - האם זה נחשב "מינון יתר" לכדורים האלה? תודה מראש- גלית.

לקריאה נוספת והעמקה
01/01/2006 | 10:36 | מאת:

גלית היקרה, אם את לוקחת אטופן 400 מ"ג שלוש פעמים ביום זה בהחלט מינון מקובל לאדם בכאבים מתמשכים כך שאת ממש -אבל ממש לא במצב של מינון יתר -מותר אפילו עד 4 ללא כל בעיות אבל-את חייבת לאכול יחד עם התרופות אחרת את תגרמי לבטן שלך נזק מיותר. חשוב כאשר לוקחים כל תרופה לאורך זמן לעשות בדיקות דם תקופתיות, במיוחד כאשר לוקחים כל תרופה לאורך זמן מהקבוצה של האנטי-דלקתיות אך אין לך מה לחשוש מהשינוי בין ארקוקסיה לאטופן מבחינת "הנזק". כמובן שכל תרופה יש לה את תופעות הלוואי שלה אך את נשארת באותה משפחה של כדורים-בסדר? בנוסף, חשוב שתדעי שאת לוקחת אותם במשך כל כך קצת זמן שהגוף שלך עוד לא הספיק להתרגל לתרופה ולכן את צריכה לתת לעצמך עוד כשבועיים על מנת להחליט אם טוב לך אם התרופה או לא.... טוב???

לכל חברי היקרים, לאחר עמל רב, ביום חמישי אחר הצהריים נשלחו מעל עשרים עותקים של המכתב שכתבתי לשר ומנכ"ל משרד הבריאות בנוגע לתרופות עליהם סיפרתי לכם. מכיוון שתרופה אחת נועדה במיוחד לכאב נוירופטיים סכרתיים, חתומה על המכתב גם מנכ"לית האגודה הישראלית לסוכרת. ביום ראשון אני אנסה לדבר באופן אישי עם חברי ועדת הסל שקיבלו גם הם עותק של המכתב ואנחנו גם מתכננים הודעה לעיתונאות וכו'. כפי שכבר סיפרתי לכם ייתכן ואצטרך אנשים הסובלים מכאבים נוירופטיים על מנת להתראיין בתקשורת. לא בטוח אם נעזר בכל המתנדבים ביום ראשון אך בעתיד הקרוב מן הסתם נצטרך אתכם כך שכל מי שמוכן למשימה, אנא הודיעו בפורום או למייל האישי שלי עד יום ראשון, בצירוף שמכם המלא, מספר הטלפון הכי זמין שלכם-תיאור מאוד קצר של הכאבים (מתי הם התחילו וכתוצאה ממה) וכן את הגיל שלכם. כמובן שאני לא אעביר את המידע לאף גורם אחר, מעבר לעיתונאים שיבקשו מידע זה. יש לי הרבה נסיון עם התקשורת כך שאם מישהו רוצה להתייעץ איתי, תתקשרו אלי. המייל שלי: [email protected] המון תודה לכם והבה נקווה שהמהלך יצליח ותוכלו לנסות את התרופה החדשה במידה והיא מתאימה לכם... ודעו לכם שגם אם לא נצליח עכשיו- המאבק יימשך!!!

מנדי שלום! יש לך כבר את הפרטים שלי ואני מוכנה לעזור!

את גדולה ואני מעריכה את זה מאוד-הפרטים שלך עוד אצלי אבל אם אצטרך משהו בדחיפות ולא אשיג אותך-אשלח לך הודעה דרך הפורום. בעצם, יעזור לי מאוד אם תשלחי לי בכל זאת עוד פעם מייל העונה על השאלות שכתבתי במייל הקודם, לגבי גיל, בעיה וכו', כך יהיה לי את הפרטים שלך באופן מסודר, כל עוד זה לא קשה לך מדי! שוב תודה רבה, רבה מנדי

לקריאה נוספת והעמקה

חשוב לציין שביופידבק עוזר להתמודדות ומביא לשיפור עם כל סוגי הכאבים הכרוניים ולא רק לכאבים הנובעים מסיבות נפשיות. אל תחשבו שאם ביופידבק עוזר לכם, משמע שהבעיות שלכם נפשיות. מחקרים רבים מראים על ההצלחה בשימוש בביופידבק להתמודדות עם כאבים אורגניים. זה למעשה דרך להחזיר דרגה של שליטה חזרה ודרך ללמוד לנסות להפחית את דרגת הכאבים.

29/12/2005 | 08:04 | מאת: A

של אני בן 21 סובל מפסיקולציות בכל הגוף..ויש לי חוסר ביטחון עצמי גבוהה.. השאלה שלי האם זה מחרדה??

לקריאה נוספת והעמקה
29/12/2005 | 10:56 | מאת:

שלום לך, סליחה על העיכוב בתשובה... לידיעתך, פסיקולציות פירושה רעד עדין של השרירים/התכווצויות. דבר שלעצמו איננו דבר מסוכן אך קראתי שיש כאלה שאומרים שזה יכול להיות עדות למצב שצריך להתייחס ברצינות. מן הסתם זה יכול לנבוע גם מבעיות של חרדה ופאניקה וכדומה -מעין תרגום גופני לטראומה הנפשית שאתה חווה. אך אינני רופאה ולכן הדבר הנכון לעשות זה לגשת לנוירולוג. אני ממליצה לך לעשות זאת בהקדם על מנת שתוכל לנסות לפתור את הבעיה ואז זה מן הסתם גם יפחית את החרדה שלך. דרך אגב, זה יכול לקרות גם כתופעת לוואי לתרופות מסוימות-האם אתה נוטל תרופה כלשהי? האם ההתקפים קורים סתם בלי התראה מבלי שאתה אפילו מודע שזה קורה או שזה מתרחש רק כשאתה חווה התקף פאניקה/חרדה? דבר זה גם יכול לעזור לזהות את מקור הבעיה. חשוב שתבהיר דברים אלה לרופא כשאתה ניגש למומחה. חשוב שהנוירולוג יעשה את כל הבדיקות הדרושות על מנת לשלול דברים מסוימים וגם אם המקור הוא נפשי, אתה תדע שבדקת את הכל מבחינה רפואית ואז תוכל להתמקד במציאת פתרון. אתה כמובן יכול גם לענות על שאלות אילו פה ואנו ננסה לתמוך ולעזור. לשירותך...

28/12/2005 | 14:16 | מאת: אודליה

שלום ד"ר אולי תוכלו לעזור לי בבקשה. לפני כחודשיים שתיתי רדבול (משקה עם כמות רבה של קפאין) וודקה- פעם ראשונה בחיי וכמות די קטנה- כרבע כוס. לפתע הרגשתי עצבים, לחץ, פחד, והתרגשות - לקחו אותי לבי"ח ונטו לייחס את זה להתקף חרדה שקיבלתי (עברתי לפני שלושה חודשים הפלה- אז אמרו שכנראה המשקה היה הטריגר). היום אני בטיפול פסיכולוגי ומרגישה נפשית קצת יותר רגועה אך יש לי כאב כרוני שלא מניח לי לרגע, פרט לזמן בו אני ישנה, באיזור הצוואר, אני מרגישה כאילו נפוח לי האיזור, קשה לי לעיתים לדבר ולבלוע וזה בעיקר כאב, או תחושה לא נוחה שהוא חיצוני. אני מתוסכלת מזה נורא- הייתי אצל אא"ג, והכל תקין-שמעתי שיש דבר כזה הרעלת קפאין שגורמת לעוויתות האם זה יתכן? חיצונית, לא נראה על פניי דבר. בבקשה למי עליי לפנות? זה מאוד מקשה עליי את החיים- תודה רבה, אודליה

28/12/2005 | 19:50 | מאת: סתם אחת

שלום אודליה, הסיפור שלך נשמע באמת משהו שיש בו קשר והשלכות נפשיות שמעורבבים ביחד. מיד ארחיב על זה, אבל בכל מקרה - לא מדובר ברעלת קופאין, כי הרעלה כזו היא כזאת שבאה לידי ביטוי מייד לאחר מצב של קבלת מנת קופאין גדולה, ואח"כ בדרך-כלל הגוף דוחה באופן טבעי כל דבר שיש בו קופאין (ולא כתבת אם מאז את יכולה לאכול שוקולד או לשתות שוקו/קפה/נסקפה/תה). הקפאין גם עושה תופעות לואי נוספות, וזה גם משהו שהרופאים יודעים לזהות אותו די מהר. מצד אחד- עושה רושם שבאמת התקף חרדה או תגובה פוסט טראומטית (כלומר, תגובה לאירוע שהיה טראומטי, אבל בזמן האירוע או במייד אחריו הגוף לא הגיב, והתגובה באה אחר-כך) הם העניין כאן, כשהרד-בול הוא באמת הטריגר לתגובה להפלה שסיפרת שעברת. מצד שני, בדרך כלל עם טיפול פסיכולוגי נאות ונכון ובד"כ גם בליווי של תרופות פסיכיאטריות, לפחות בשלב ראשוני להרגעה מיידית, מצליחים להקטין את התופעות לחלוטין. התקף חרדה כזה או תגובה פוסט טראומטית מלווים בד"כ גם בזעה קרה ובקשי נשימה, והם מאוד נוטים להזכיר התקף לב בצורתם החמורה ביותר. האם יש לך משהו מהתופעות האלה? בקיצור, כדי לא לבלבל אות ךיותר מדיי עם יותר מדיי מידע - אני רוצה לומר שייתכן שהאבחנה של הרופאים שלך היתה נכונה, במיוחד כיון שאת מרגישה הקלה בסימטומים עכשיול אחר הטיפול, אבל - אם את עדיין מרגישה משהו לא כשורה, והוא לא נראה לך קשורלאותו עניין, אל תרפי! תמשיכי לחפש את מי שיכול לתת לך תשובה. אם תפרטי יותר מה סוג התחושהאו תצרפי כתובת מייל שאפשר להתכתב בה בצורה פרטית יותר, אשמח לעזור לך יותר... תזכרי - שאת יודעת יותר טוב מכולם אם יש לך משהו ומה הוא המשהו הזה. אל תלכי לרופא אחד ותישברי, ואל תיתני להם במהירות כל-כך להכניס אותך ל"משבצת" של "תגובות נפשיות" כי אז הם עלולים לתת תשובות "נפשיות" כאלה לכל בעיה שאיתה תבואי, גם כשתהיה בעיה אמיתית. אגב, משהו נוסף חשבו שכדאי לך לעשות הוא לחפש מקום או פסיכולוג שמלמד הרפיה או לנסות לפנות להיפנוזה רפואית. אם אכן זו תוצאה של אותו אירוע רד-בול ושל ההפלה - לטכניקות הרפיה יש כאן הצלחה גדולה מאוד בהקלה ואפילו בפתרון הביעה. מקוה שנתתי לך כיוון , אחת שאכפת לה

28/12/2005 | 22:22 | מאת: אודליה

איזה כיף שיש אנשים שאכפת להם כמוך- אשמח לשוחח איתך עוד בנושא במייל הפטי שלי- [email protected] - תודה רבה לך!!!

28/12/2005 | 00:18 | מאת: שושנה

שלום וברכה לפני 6 חודשים היה לי גבס עקב חשש לשבר. לאחר הורדת הגבס קיבלתי טיפול בפיזרוטרפיה. לאחר בדיקת מיפוי עצמות הסתבר שיש לי תופעה בשם אר אס די. אני לוקחת תרופות בשם טרמדקס ואלטורן ומטפלת בריפוי בעיסוק. עדין יש כאבים. ישנה המלצה לזריקות. שאלתי : 1. האם יש השלכות לכדורים? (עוזר במשהו אחד פוגע באחר). 2. מהם התופעות לוואי של הזריקות. האם ישנה בדיקה מדגמית לבדוק תופעות לוואי 3. לאחרונה אני סובלת מכאב בברך - האבחנה דלקת, האם יש השפעה לתופע אר אס די לענין. תודה שושנה

לקריאה נוספת והעמקה
28/12/2005 | 10:17 | מאת:

שלום לך, למקרה שקראת בפורום נושאים אחרים ועל מנת שתוכלי לקשר את העניין, ברצוני להסביר לך משהו. R.S.D או כמו שקוראים לזה היום CRPS זהו סוג של כאבים נוירופטיים. על כן, התיאור שנתתי לכאב נוירופטי מן הסתם מתאר גם את הכאבים שלך. קודם כל, לגבי הטרמדקס שאת לוקחת אין תופעות לוואי חמורות אך כמו כל תרופה, ייתכנו תופעות לוואי-ייתכן סחרחורות, בחילות וכד'. לגבי התרופה האחרת-האם את מתכוונת לאלטרולט? אם כן, זה יכול לעשות יובש בפה, עייפות ועוד אך בדרך כלל תוך זמן קצר הגוף מסתגל לתרופות הללו לכן אל תתייאשי. לידיעתך, יש עוד תרופות וטיפולים אחרים שאפשר לתת לבעיה שאת סובלת ממנה על מנת להקל על הכאבים וכעת את חייבת לקבל טיפול אגרסיבי כי זו תקופה חיונית מכיוון שלא עבר עדיין זמן רב מאז שהחלה הבעיה.עם זאת, תסמכי קודם כל על עצמך לגבי טיפולים והחלטות רפואיות בכלל-את הרופאה הכי טובה של עצמך ואת בסופו של דבר תרגישי בפנים מה טוב לך ומה יזיק לך...את הרי סובלת את הכאבים! לגבי הזריקות-אינני יכולה לענות לך אם לא תפרטי איזה זריקות מכיוון שיש סוגים רבים למשל קורטיזון, אפידורל ועוד. לגבי השאלה השלישית שלך בעניין הכאבים בברך- ה- R.S.D הינו ביד נכון-האם הבעיה בברך זה באותו הצד? אם כן, ייתכן וזה קשור. לפעמים יש בעיות באותו הצד ומצד שני, יכול להיות שזה לגמרי מקרי שפשוט יש לך גם דלקת בברך, ללא קשר. הכי חשוב זה להיות מודעת לסוג הכאבים - אם הכאבים דומים לכאבים ביד (רגישות למגע וכו')- אז את חייבת להתעקש ליידע את הרופא ולדאוג שיקשיב לך. אוכל לענות לך יותר טוב לאחר שאדע אם זה באותו הצד. האם את מטופלת במרפאת כאב? אנסה לעזור לך ככל יכולתי למרות שאינני רופאה אבל יש לי הרבה ניסיון אישי בעניין וגם נסיון מעזרה לאחרים עם בעיות מסוג זה. אשמח לענות ולסייע או לתמוך בכל דרך אפשרית ואם תפרטי בעניין הזריקות, והשאלות האחרות, נוכל לסייע לך יותר. אני כאן בשבילך וכולנו כאן הסובלים מכאבים כאן האחד בשביל השני. תחזיקי מעמד! נ.ב אם ראית את התשובה לפני שעדכנתי אותה-תתעלמי כי קראתי את המכתב שלך לא נכון בהתחלה-עימך הסליחה!

27/12/2005 | 22:46 | מאת: גלית

שלום מנדי! אני לא מבינה, יש תרופות שבסל הבריאות שמקלות על כאבים נוירופטים כמו "נוירוטין".. אבל הן לא ניתנות לסובלים מכאבים כרוניים?!- רק לחולי אפילפסיה?!- האם הבנתי נכון?, יש עוד תרופות כאלה?! איך נעשה תהליך של קבלת תרופה לסל?-אולי אפשר לעשות שבוע של מודעות לכאב הכרוני כדי שהמחלטים בכנסת יכירו בנו יותר- אולי אפשר לערב תקשורת- יש כל מיני תכניות רדיו שמנסות לתקן עוולות בחברה הישראלית כגון "יהיה בסדר": בגל"צ.... אני בעוונותי גם חולת MS ואני מטופלת בתרופה שעולה כ-6000 ש"ח בחודש ואני מקבלת אותה חינם!! אני רוצה להאמין שעם יותר מודעות ולחץ ציבורי יוכנסו תרופות טיפוליות בכאב לסל הבריאות... ויש לנו כח!, אנחנו לא מעט אנשים- הרי הסטיסטיקה אומרת ששליש מהאוכלוסיה סובלים מכאב כרוני..

לקריאה נוספת והעמקה
28/12/2005 | 10:47 | מאת:

גלית יקירתי, קודם כל, יש יום מודעות לכאב בינלאומי ושבוע כאב אירופאי, בארץ הוא בדרך כלל חודש אחרי, בנובמבר בגלל הכנס של האיגוד הישראלי לכאב. שנה שעברה ארגני דיון בכנסת בנושא, . המון תקשורת ועוד. בגלי צה"ל למשל ראיינו אותי ועסקנו בנושא בראיון, בעניין ההתוויות. לשבוע הכאב- 2006 אנחנו מתכננים דברים גדולים באמת ונודיע לכם עם הזמן ואיך תוכלו לעזור. נעשים כרגע כל מיני פעילויות שאני לא יכולה לפרט את כולם כרגע אך זה לטובת כולנו. בעניין התרופות בסל: נאורונטין אכן ניתנת בסל רק לחולי אפילפסיה כי זו ההתוויה המקורית. יש בלאגן לגבי תרופות שנועדו במקור למשהו אחר וצריך להתוות אותם לעוד מחלות. זה נכון גם לגבי עוד תרופות כנראה. כרגע נעשית בדיקה בנושא נאורונטין ואעדכן אתכם כשיהיו לי חדשות בנושא. ואנחנו בעזרתך ובעזרת כל מי שעוד מוכן-לא נשקוט ונשפר את המצב אך הדבר צריך להיעשות בסדר ובתזמון הנכון. הייתי לוביסטית הרבה שנים בכנסת למען זכויות אנשים עם מוגבלות כך שיש לי נסיון רב גם עם התקשורת. דרך אגב, לפי סקר גדול שנערך בכל אירופה בשנת 2004 אחד מתוך כל חמישה ישראלים סובל מכאב כרוני. לגבי התרופות החדשות שכבר יש להן התוויה לכאב נוירופטי (אחד רק לחולי סכרת ואחד לכל סוגי הכאב הנוירופטי), מחר יוצא מכתב בשם העמותה למאבק בכאב וכנראה שמצטרפים למאבק עוד ארגוני חולים, בעניין הזה. ברגע שהוא יישלח, אפרסם אותו כאן אם תרצו. אנחנו גם נעשה פעילות תקשורתית כפי הנראה ונשמח לעזרה של כל מי שמוכן להתראיין. אודיע לכם ברגע שזה יהיה רלוונטי. האם עניתי לך על השאלות שלך? אכן הכוח שלך ושל כל מי שסובל מכאב כרוני הינו חיוני על מנת לחולל שינוי ואני עוד אעזר בכולכם. עם הזמן אני גם אארגן כנראה כנס לחולי כאב בארץ וחסר לכם אם לא תבואו!!! גלית בהחלט צודקת- יש לנו הכוח ככוח מאוחד ואנו נשפר את המצב לטובת כולם!!!

28/12/2005 | 13:41 | מאת: גלית

שלום מנדי! אני שמחה מאוד על הדברים שכתבת!- אני מרגישה בפעם הראשונה אחרי שנים רבות שיש לבעיה שלי "אבא ואמא" שאפשר לפנות אליהם!! אשמח לעזור במסגרת מגבלות הזמן שלי- המאבק שלנו רק מתחיל!!- אנחנו צריכים הרבה כוח כדי לנפץ כמה תחנות רוח ואני בטוחה שבסוף נצליח!!!!

26/12/2005 | 01:55 | מאת: פשוט אני

שלום גלית, ראיתי שבשרשור של הכאבים הנוירופטיים כתבת משהו על כדורי תאית. אנא אנא אנא - תני פרטים - מה השם, איפה קונים? כמה יעיל? כמה עולה? וכל דבר שאת חושבת שהוא עוד רלוונטי. תודה מראש, אני

26/12/2005 | 22:00 | מאת: גלית

שלום לך "פשוט אני" בגלל הכאבים האיומים שאני סובלת מהם ניסיתי המון דברים- בינהם גם כדורי התאית, כדורי התאית מעודדים חילוף חומרים בגוף ובכך מנקים את הגוף מהפסולת, הם מנקים את המעיים ואיתם מתרוקנים לפחות פעם או פעמיים ביום. יש לציין שהגוף שלנו פועל טוב יותר בסביבה מימית- ולכן חשוב לשתות הרבה מים (8 כוסות ביום) - זה נכון בלי שום קשר לכדורים כלשהם- תשתו מים וזה מאוד יקל על חילוף החומרים בגוף. לצערי הם לא פותרים כאב, אך בעצירות בהחלט ניתן לטפל!!! לפרטים נוספים שלח/י דוא"ל. אני מאחלת לכולם חיים ללא כאבים!!!!!!!!!!