פורום לקויות למידה

ברוכים הבאים לפורום ליקויי למידה. מטרת הפורום היא לתת מענה לכל שאלה על ליקויי למידה אצל כל סוגי התלמידים - החל מבעלי קשיי למידה ועד לסובלים מלקויות שונות, באבחונים דידיקטיים ופסיכודידקטיים, בהוראה מתקנת והקניית אסטרטגיות למידה.
1808 הודעות
1596 תשובות מומחה

מנהל פורום לקויות למידה

19/12/2006 | 20:01 | מאת: ריקי

שלום רב, בני עמית בן 4 וחודשיים. באוגוסט השנה עבר ניתוח לכריתת שקדים (דם נשימה) + הוצאת פוליפים. סבל מאד מדלקות אוזניים מגיל שנה ויתכן שהיתה ירידה בשמיעה. כיום בגן עירייה - טרום חובה. עמית ילד נחמד ונבון יודע צבעים צורות. כושר הבחנה טוב של צורות במרחב.מוטוריקה טובה. מסוגל לבטא את כל העיצורים. שפתו אינה קולחת ואינה עשירה על אף שסביבתו מפותחת והוא חשוף לשיחות. הוא לא דברן - אינו מתנדב מיוזמתו לספר חוויות (אביו גם כזה). לפעמים נעצר כאילו להיזכר וחוזר על הברה אחת (אה..אה.) ואז אומר המילה.

20/12/2006 | 14:07 | מאת: ריקי

חושדת שיש לו בעיות תחביר ומילות יחס . לדוגמה : נתתי לו לביבה. שאל אם יש עוד לביבה. ועניתי שיש עוד אחת. הוא ביקש: " תני לי אה העוד לביבה" במקום את "הלביבה השניה". האם מצביע על בעיה? מודאגת. טודה להתייחסות.

21/12/2006 | 08:18 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ריקי, בוקר טוב הדוגמה שהבאת ( עם הלביבה ) היא דוגמה נפלאה של התפתחות שפה אצל ילדים. החושים השפתיים בגילאים צעירים מפותחים מאוד, ושיבושי הלשון הגיוניים. בשלב זה תהנו מן השיבוש, רשמו אותו למזכרת לפני שיעלם... מה שאני אומרת בעצם הוא שלילד בן 4 לא יכולים להיות קשיים תחביריים, משום שעדיין לא רכש את אבני השפה כולה. קצב ההתפתחות שונה ולעיתים מגיעים לבשלות שיחה רק בגיל שש או שבע. אם את מודאגת מחוסר שטף בדיבור, ניתן לבדוק את הדברים אצל קלינאית תקשורת ובתחנות להתפתחות הילד, שם יוכלו לספק מידע מדוייק האם אכן יש כאן בעייה. על פניו בעיקר לאחר הודעתך השנייה, הדברים נראים תקינים . בברכה אלמוג

21/12/2006 | 16:08 | מאת: ריק

אלמוג, תודה מקרב לב על תשובתך המושקעת. יישר כח על עבודת קודש שאת עושה. חג אורים שמח

18/12/2006 | 14:39 | מאת: דני

שלום, קיבלתי את תשובתך אשר קיימת אפשרות לטיפול בליקוי קריאה אצל בוגרים, 32. הייתי מעוניין לדעת האם באזור תל-אביב קיימת/ות קבוצות אשר מטפלות בבעיה זו אצל בוגרים. בתודה מראש דני

18/12/2006 | 22:40 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, נסה את מכון רום פרט תל-אביב, או מכון רום פילת. כמו כן יתכן שבבית של תמר ירימו את הכפפה. כדאי לפנות ולהביע את הצורך. בברכה אלמוג

14/12/2006 | 11:41 | מאת: סימה

אלמוג שלום. תודה על המידע בקשר לאבחון. רציתי גם לשאול אותך בקשר לחטיבת הביניים של עירוני ג' בחיפה. החלטנו לרשום את הבת שלנו לשם, וקבלנו חוזר שיש להם משלול לכתה מדעית(שממש לא בא בחשבון) ומסלול של כתת אומנות, שמשמעו ציור ורשום או תיאטרון. בתי מאוד מתלהבת מהרעיון של תיאטרון, אבל אני קצת חוששת. היא לקוית למידה, וקשה לה עם מערכת השעורים הרגילה, האם בכל זאת כדאי לנסות לרשום אותה למסלול זה? האם זה לא יוסיף לה שעות ותסכולים? היא היתה לפני שנה בחוג לתיאטרון, ולא גילתה כשרון מיוחד, לתת לה ללכת לבחינה של תיאטרון?

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2006 | 19:23 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סימה לילה טוב, עירוני ג אינו בית הספר החביב עלי במיוחד לא בגילאי התיכון. עם זאת כיום כבר יש גרועים ממנו. אל תתרגשי מהשם "הכיתה המדעית". כיתה זו בהחלט לא ברמה גבוהה, אלא ממוצעת ביותר. אם ביתך מעוניינת להיבחן במסלול למגמת תיאטרון, איני רואה כל סיבה למנוע זאת ממנה. לכל היותר לא תתקבל ותפנה למגמה אחרת . ליקוי למידה במקרה זה בהחלט אינו רלוונטי. הרי אם לא יתווספו שעות כאן, הן תימצאנה במקום אחר. במידה ותזדקקו לתיווך עם מורים , מחנכים או יועצות בחטיבה, את מוזמנת לפנות אלי, אשמח לעזור. בברכה אלמוג

13/12/2006 | 18:59 | מאת: ציפורה

שלום אלמוג, אני סטודנטית בשנות השלושים לחיי. לאורך כל חיי חוויתי קשיים שהתבטאו בביצוע משימות בכלל, ומשימות לימודיות בפרט. אינני מעריכה עצמי כטפשה במיוחד - לעיתים אני חשה עצמי אפילו חכמה מאד (תמיד הייתי "תלמידה טובה" ובעלת כושר קליטה רגיש) - ואולם אני חשה כי ביצוע משימותיי הינו לעולם חלקי ביותר (מבחינה כמותית) וכי אינני מצליחה לארגן כהלכה את העשייה ואת לוח הזמנים שלי. אני מדברת על קושי הפוגם בכל תחומי חיי: תמיד אני באיחור, תמיד צריכה לעשות משהו, לעולם אינני מתפנה לדברים אחרים מפני שעלי לשמר רמה מסויימת של מוטיבציה ושל התכווננות למטרה על מנת שאוכל לשבת וללמוד (אף שבפועל, מרבית השעות מתבזבזות על 'לא ללמוד'). אינני מכירה אדם המוותר על חייו ברמה כה אינטנסיבית ומתמדת על מנת שתתאפשר לו ההתמקדות במשימה. ובנוסף, נדנדת ה'חכמה'-'טפשה' הינה מתישה במיוחד. האיטיות הקיצונית והעדר הארגון שבעשייתי גורמים לי לחוש טפשה. משימות פשוטות יחסית, דוגמת סיכום חומר או עריכת אינטגרציה בין רעיונות שונים, הינן קשות מנשוא עבורי, בלתי גמירות, ומתוקף כך - מאיימות. האם קיימת לקות למידה הממוקמת סביב תחום קשיי ההתארגנות? תודה על תשובתך, אני מאד מאד מתקשה ומתוסכלת - כבר שנים רבות, ציפורה

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2006 | 19:14 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ציפורה ערב טוב, התחום הראשון אותו הייתי בודקת כעת הנו תחום הפרעות הקשב. יתכן מאוש כי את מתקשה להתרכז לאורך זמן, ומכאן גם חוסר המיקוד בביצוע פעולות. באשר לאיטיות - לאחר בדיקת קשב, אם לא תימצא תשובה ניתן לפנות לאבחון דידקטי, אשר ימקד את הבעייה ויסייע בפתרונה. בברכה אלמוג

17/12/2006 | 01:04 | מאת: ציפורה

תודה רבה. אעשה כדבריך. ציפורה

13/12/2006 | 12:29 | מאת: regina

מחפסת לדעת את שיטות הטפול בדיסלקציה בארץ. בתודה, רגינה.

לקריאה נוספת והעמקה
14/12/2006 | 19:10 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, קיימות עשרות שיטות לטיפול בדיסלקציה. חלקן טובות ומועילות , והאחרות נצלניות. הדרך הטובה ביותר אותה אני מכירה היא עבודה בעזרת מורה מקצועית להוראה מתקנת, אשר תעבוד איתך באופן אישי וספציפי על פי הקשיים שלך. בברכה אלמוג

12/12/2006 | 18:42 | מאת: סוזי

אחייניתי בת 8 אןבחנה כסובלת מתסמונת זו אני מודאגת מכך שלאחרונה היא מתנהגת אל בנים מכל הגילאים בצורה שעלולה להתפרש כ "מינית" האם תופעה כזאת מוכרת ומה ניתן לעשות

13/12/2006 | 09:24 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, אין כל קשר בין קיומה של הפרעת קשב לבין ניצני התפתחות מוקדמים. ( טרום גיל ההתבגרות ) מה פירוש התנהגות העלולה להתפרש כמינית??? על כל פנים התופעה ודאי שמוכרת ( אוכל לענות ביתר פירוט אם תספקי דוגמאות ) , אך בכל מקרה כל ילד מחפש להתבלט במקומות בהם הוא מרגיש הכי טוב. כדאי לשבת עם הילדה ולהסביר לה כיצד עלולים להתפרש מעשיה, להסביר לה ממה את דואגת ולשתף אותה במוסכמות חברתיות. דברי איתה בפשטות ובישירות - אז אולי תביני את המקור למעשים. * שוב איני מבינה עד הסוף למה כוונו דברייך, ולכן תשובתי חלקית. בברכה אלמוג

12/12/2006 | 09:13 | מאת: סימה

אלמוג שלום. בתי בת 11 ולומדת בכתה ו'. יש לה אבחון מהמרכז לקידום הלמידה, ולפיו היא מקבלת הקלות בביה"ס. היא עדיין מקבלת עזרה, במרכז לקידום הלמידה. בשנה הבאה היא תעבור לחטיבת הביניים, ורציתי לדעת מה לעשות עם אבחון. לבקש במרכז אבחון עדכני שישמש בחטיבה? כמה זמן תקף אבחון? ומתי ואיפה צריך לערוך אבחון שיהיה תקף עד לסיום כתה י"ב?

13/12/2006 | 09:17 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, על פי הכרותי עם אבחוני המרכז לקידום הלמידה, הם אינם מספקים את דרישות משרד החינוך לצורך התאמות היבחנות בבחינות הבגרות. עם זאת אין טעם לערוך כעת אבחון נוסף, משום שזה יאבד את תוקפו כשביתך תלמד בכיתה יא. אי לכך בקשי מן המרכז סיכום עבודה והמלצות שלהם לגבי המשך הדרך, אשר ישמש את הילדה בכיתה ז. בתחילת כיתה ח ערכו אבחון מקיף, רב תחומי, אשר ישמש עד סוף כיתה יב. בברכה אלמוג

12/12/2006 | 01:02 | מאת: נופר

ערב טוב תודה על תשובתך אזור מגוריי הוא כפר סבא אשמח עם תקשרי אותי עם פסיכולוג ומאמן אישי אודה לך אם תסבירי לי מה התפקיד של מאמן אישי במה הוא יכול לעזור לי. תודה ולילה טוב נופר.

13/12/2006 | 09:11 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, אימון אישי הוא תחום ביניים שבין לימוד לטיפול. יש כאן ליווי צמוד המותאם רק לך ולצרכייך, ועם זאת אין כאן התייחסות ספציפית כיעד למעמקי הנפש. משך הטיפול קצר יחסית, כאשר במרכזו מספר יעדים ממוקדים אליהם רוצים להגיע. במקרה שלך: החזרת יכולת הלמידה באיכויות גבוהות, וכן התמודדות קלה יותר עם המטענים הרגשיים אותם את נושאת. להרגשתי את זקוקה לעוד יד מכוונת ואוהבת שתהיה שם בשבילך. ברגע שתרגישי ביטחון מחדש, תוכלי לבצע כל מטלה או יעד מבוקש בעצמך. אנסה לחשוב על מאמן טוב בשבילך באיזור כפר סבא, ואחזור אלייך בהמשך... בהצלחה אלמוג

07/12/2006 | 20:08 | מאת: דני

אני בן 32 ורק בשנים האחרונות הבנתי שאיני מרבה לקרוא מפני שאני דיסלקט. קריאתי מאד איטית ואני קורא מילה מילה ולא משפט. האם ניתן לטפל בליקוי זה בגיל מתקדם? והאם קיימים מכונים אשר מתמחים בטיפול בלוקות למידה לא של ילדים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
07/12/2006 | 22:07 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לילה טוב, בהחלט ניתן לטפל בכל שלב וזמן. קיימות מסגרות טיפול לעבודה עם בוגרים, ואם תציין9 את איזור מגוריך, אולי נוכל לקשר אותך לאחת מן המסגרות הללו. בברכה אלמוג

13/12/2006 | 12:41 | מאת: מרגה

אבקש להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל את הפרסומים

14/12/2006 | 17:03 | מאת: דני

תודה על התשובה ובהחלט הייתי מעוניין להצטרף לקבוצה אשר מטפלת בדיסלקצית קריאה של מבוגרים. אני מתגורר בתל-אביב ואשמח לקבל מידע על קבוצה אשר פועלת בתל-אביב או באזור.

06/12/2006 | 13:12 | מאת: גולשת עם דיעה וידע...

אם מותר להגיב,ייתכן כי תגובת המורה אינה נכונה, ואולי הייתה צריכה להפנות אותך לצוות המקצועי בבית-הספר, אך נקודה למחשבה שלך היא - האם ייתכן שהמורה,המסכנה,חסרת אונים בכיתה כאשר בנך מפריע למהלך השיעור? מהם הכלים הקיימים בידה חוץ מאשר לפנות אלייך ולהסב את תשומת ליבך?האם כדאי להתגבר על הרגשות הקשים ופשוט לפנות לבדיקה ניאורולוגית? אני מדברת ממקום של אם שעשתה זאת וחווותה בדיוק את אותה חוויה.וגם...ממקום של מורה. בהצלחה -והמון כוח להמשך.

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2006 | 14:28 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

צהריים טובים, ראי, ודאי לא פשוט להתמודד מול כיתה מלאה ובה ילד פעלתן וקופצני, אשר יכול בהחלט לקטוע את חוט המחשבה. למורה מותר לברר ולשאול , מותר להפנות לאבחון קשב, אך אסור לטפח דעות קדומות ולפגוע בילד מעצבן ככל שיהיה. לומר לילד לשבת עם הפנים לקיר זו השפלה ופגיעה בכבודו. האם לא התנגדה לעריכת אבחון קשב, אלא שתוצאותיו הראו שזו אינה קיימת. - כאן מגיע תורה של המורה לפעול אחרת, לצאת מן הקיבעון והדיעה הקדומה, ולמרות הקושי לקדם עד כמה שאפשר. בברכה אלמוג

05/12/2006 | 20:32 | מאת: נופר

ערב טוב קודם כל תודה על תשובתך המהירה .. לפני ארבע שנים הכל היה בסדר , יכולתי לדבר עם אנשים באופן חופשי לא היתה לי בעיה של חוסר ריכוז היית קולטת מהר מה שאנשים מדברים איתי, בבה"ס לא היתה לי בעיה אולי כשהייתי לומדת למבחנים היה קצת קשה אבל בהחלט הייתי מסתדרת. בעבר הייתי גם כותבת שירים והיה לי אוצל מילים מורחב אבל פתאום ביום אחד פשוט הכל התהפך הרגשתי סגורה ממש , הייתי מדברת ומתבלבלת במילים היה לי קשה לדבר באופן שוטף , אם מסבירים לי משהו צריכים להסביר לי כמה פעמים עד שאני יקלוט. וגם לא תמיד אני קולטת . אני מתקשה לקרוא ספרים מפני שאני אחרי דף אחד שאני קוראת אני לא זוכרת מה שקראתי וזה ממש מתסכל ומרגיז. היום אני לא לומדת, למרות שאני ממש רוצה ללמוד , בעבר למדתי הנהלת חשבונות והרגשתי כאילו אני לומדת סינית , למדתי גם מטפלות לגיל הרך ונורא היה לי קשה מפני שלא הייתי מסוגלת לעשות עבודות לבד וגם שהמורה היה מסביר לא הייתי קולטת כלום וכל שעור זה היה אותו הדבר . היום אני עובדת בסופר כקופאית אני לא יכולה למצוא עבודה יותר נורמלית למשל כפקידה כי בראיונות עבודה אני לא יודעת מה להגיד הדיבור לא בא לי באופן שוטף וקשה לי מאוד לדבר. בתיכון למדתי אצל מורים פרטיים אבל רק כדי שיחזקו אותי בחומר לא הרגשתי שיש לי בכלל בעיה. היום אני פשוט סובלת מבפנים ואני ממש מנסה לא להראות את זה לאחרים . קשה לי לחיות חיים נורמלים ולמצוא עבודה נורמלית כמו כל אחד אחר אני פשוט חסרת אונים המצב הנפשי שלי השתפר מאוד מבעבר אבל עדיין חוסר ריכוז קשב והזיכרון לא השתפרו . דרך אגב הייתי לפני שנתיים ממש בדיכואון בגלל המצב והייתי אצל פסיכולוג אבל זה ממש לא עזר לי. אני יודעת שאין תרופת פלא אבל הייתי רוצה שתמליצי לי לאן לפנות איפה אני יכולה לטפל במצב שלי אני יעשה הכל כדי שהמצב ישתפר. תודה נופר

לקריאה נוספת והעמקה
06/12/2006 | 14:18 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

נופר יקרה, ראשית, תודה רבה על השיתוף והאמון שאת נותנת כאן בפורום. מדברייך אפשר להבין כי קיים ליקוי למידה וכן הפרעת קשב, אבל הם ממש לא העיקר. הבעייה המרכזית היא קושי רגשי. למעשה עד שלא יפתר הקושי הזה שחוסם לך את כל הדרכים קדימה, לא תוכלי להתקדם או לשנות כיוון. את זקוקה לטיפול וליווי רגשי אולי אצל שני אנשים נפרדים: פסיכולוג מצד אחד ומאמן אישי מצד אחר. יחד איחוד הכוחות יצור מצב טוב יותר ויקל עלייך להציב מטרות ולהגשים אותן. מהו איזור מגורייך? אולי אוכל לקשר אותך לאנשי מקצוע מתאימים... בברכה אלמוג

05/12/2006 | 00:24 | מאת: נופר

שלום רב אני בת 25 ויש לי בעיה רצינית מאוד, לפני כארבע שנים עברתי טראוומה מאז אני מאוד מתקשה לנסח תשובות ששואלים אותי או שממש קשה לי להסביר משהו שאני רוצה להסביר. לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה לחשוב או שאם אני רוצה לומר משהו אני מתחילה להגיד אבל אחרי כמה מילים אני שוכחת מה רציתי להגיד זה משהו ממש מוזר. אני לא יכולה ללמוד שום מקצוע בגלל המצב שלי ניסיתי ללמוד 2 מיקצועות אבל לא סיימתי את הלימודים מפני שממש היה קשה לי, עשיתי אבחון ואובחנתי כלקויית למידה, גם יש לי בעיה בזיכרון קשב וריכוז . אני רוצה לציין שבעבר הייתי תלמידה מאוד חרוצה קיבלתי ציונים טובים ויכולתי ללמוד כמו שצריך והיום ממש קשה לי . כל כך רציתי ללמוד תואר אבל היום אני לא מסוגלת הייתי רוצה שתייעצי לה מה לעשות לאן לפנות האים יש סיכוי שאני יחזור לעצמי... אשמח לתשובה מהירה ותודה רבה על עזרתך

לקריאה נוספת והעמקה
05/12/2006 | 07:39 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, את מתארת מצב לא פשוט. איני יודעת את הפרטים, אך די ברור שהצד הרגשי משפיע באופן משמעותי, ואינו מאפשר לך להתפנות ללימודים. את כותבת שאת לקויית למידה. האם לא הרגשת בכך בתיכון? ואם כן, כיצד התמודדת? כיום, כיצד את לומדת? האם באמצעות שמיעה בעיקר, או אולי על ידי המחשה חזותית? מהם מקצועות הלימוד שמעניינים אותך? האם עבדת עם מורים להוראה מתקנת או בתחום אסטרטגיות למידה? אני בטוחה שלמרות הקשיים תוכלי להתגבר בסופו של דבר וללמוד כבעבר. אסור לוותר! השיבי על שאלותי, וננסה להמשיך משם. בברכה אלמוג

03/12/2006 | 21:00 | מאת: אמא מודאגת

הבן שלי בן 6 וחצי מדווח ומטופל כילד של DCD החל ממחר אני מתחילה לתת לו חצי כדור של ריטלין דהיינו 5 מ"ג בהמלצה של רופא התפתחות כבר נואשתי מלרוץ אחריו לריפוי בעיסוק,הוראה מתקנת,ריפוי בתנועה. היום המורה שלו דיווחה לי שהוא מאבד קשב כבר אחרי 10 דק' מתחילת השיעור ושלא לדבר על אח"כ שקשה לו לשרוד את היום.. האם אני נוהגת נכון בני הוא ילד חכם ומבין איכפתי ואוהב אבל כל אלו לא עוזרים לו לצערי..... אשמח לעצות או ניחומים?!

לקריאה נוספת והעמקה
04/12/2006 | 16:03 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אמא יקרה, את עושה הכי נכון שיש. ריטלין הוא פיתרון טוב. הוא יביא לבנך שקט וסיפוק. פתאום יוכל לשבת קצת ולהתרכז, יכולת הקליטה הלימודית תעלה ועם כל אלה טענות של המורה ובית הספר פחות יתסכלו. אל תדאגי, את עוזרת לילד ובשום פנים אינך פוגעת בו. בהצלחה אלמוג

03/12/2006 | 10:04 | מאת: קומי

אני אמא לילד בכתה א' שמורתו שאיננה מנוסה (זה נודע לי בדיעבד) החליטה כבר בשבוע הראשון בכיתה א' שיש לו בעיות של קשב וריכוז וביקשה ממני לגשת לנויירולוג( אגב האם הדבר מקובל וזה בסמכותה להפנות?) במהלך החודש הראשון הייתה התכתבות איתי במחברת קשר בה טענה המורה שבני אינו לומד, אינו מקשיב ומפריע. ברצוני לציין שבני ילד סקרן מאוד בעל אוצר מילים גדול ויודע להתבטא יפה הוא אומנם שובב. ביקרתי אצל נויירולוג שבדק את בני ולא ראה שוב בעייה מלבד בעיה עם המורה שהחליטה להושיב את בני בשולחן לבד בפינה עם הפנים לקיר. דבר שקומם אותי מאוד אולם היא ממשיכה בשלה, לטענתה בני מפריע לילדים סביבו. מה לדעתך עלי לעשות אני אובדת עצות כל חברותי טוענות שהבעיה היא שהמורה לא מסוגלת ולא רוצה להתמודד עם הילד ושעלי לפנות למנהלת אולם אני חוששת שהמנהלת תגבה את המורה ובני יסבול מכך. לתשובתך אודה.

03/12/2006 | 19:37 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, איני מכירה את המורה או את בנך, אך התנהלות העניינים אינה מוצאת חן בעיני. ניכר כי המורה אינה יודעת להתמודד, ולכן היא נוקטת באמצעים שפג תוקפם כבר לפני 30 שנה ויותר. בנך שובב ותזזיתי ככל שיהיה אינו צריך לסבול את היחס המשפיל, ואת מצידך חייבת להתלונן בפני היועצת ובפני מנהלת בית הספר. אל תחששי, בנך חשוב יותר ודרך התנהלות הדברים כעת אינה תקינה. זאת ועוד, את טיפלת בטענות המורה למרות שלא היו מבוססות, וכעת את יכולה לפנות בצר לך גם למפקח בית הספר, אשר ללא ספק יסדיר את התנהלות הדברים. עם זאת הייתי משוחחת עם הילד ומבקשת ממנו להשתדל יותר ולנסות להנמיך את פעלתנותו. בברכה אלמוג

30/11/2006 | 23:10 | מאת: סימה

בתי בת 11, וסובלת מלקויות למידה, וכן מהפרעת קשב וריכוז, ADD. היא אובחנה וכרגע מטופלת במרכז לקידום הלמידה. רק עכשיו היא החלה להתאונן שכאשר היא מסתכלת על ספר, ומנסה לקרוא (מה שהיא עושה במינונים נמוכים ולעיתים נדירות), אחרי זמן ממשוך האותיות מתחילות להטשטש לה, וכמו להימרח לצדדים. שמעתי פעם שיש הפרעה במיקוד הראיה, שאם סובלים ממנה, זה מפריע לקריאה וכתיבה. האם יש צורך לבדוק אצלה את הנושא? ואם כן, איפה ואיך מבצעים את הבדיקה? אצל רופא עיניים רגיל? אופטמיטריס? מה הסימנים לבעיה כזו?

לקריאה נוספת והעמקה
01/12/2006 | 14:23 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

סימה צהריים טובים, אתם צריכים לבדוק שני תחומים: מיקוד ראייה אצל רופא מומחה ובמקביל לקוי למידה. פעמים רבות אותן "נמלים" מופיעות בגלל קושי ומתח לאורך זמן בלמידה. הן אופייניות לא רק אצל בעלי הפרעות קשב, אלא בקרב לקויי למידה בכלל. אם כן, - א. לקבוע ביקור אצל רופא העיניים ב.. במידה והראייה תקינה לפנות לאבחון לימודי אצל באבחן מורשה . בהצלחה אלמוג

29/11/2006 | 23:51 | מאת: יוד

המלצות בבקשה וכול מה שידוע לכם המון המון תודה

15/12/2006 | 00:31 | מאת: דליה

אשמח לשמוע מהורים לילדי P.D.D על חוות דעתכם לגבי האיבחון+הטיפול של מירב סבר האם היו הצלחות , באילו בעיות נתקלתם בדרך והאם לדעתכם כדאי לתת צאנס לפני לקיחת רטלין תודה

29/11/2006 | 12:15 | מאת: נעמה

אבקש לדעת היכן וכיצד מטפלים בהפרעות אכילה בילדים בגיל שנה וחצי

לקריאה נוספת והעמקה
29/11/2006 | 12:56 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

צהריים טובים, פורום זה הנו פורום לקויות למידה, ואינו עוסק בטיפול בפעוטות. עם זאת מתעוררת השאלה מה פירוש הפרעות אכילה? במה באות לידי ביטוי? מה אומרים בטיפת חלב ובקופת החולים? מה דעתו של הרופא המטפל? פני למומחים בעניין זו לא שאלה לפורום כזה או אחר. בברכה אלמוג

27/11/2006 | 00:11 | מאת: saritmama

הודעה לכל הנתניינים! בימים אלו הוכנסה למרכז הלמידה במתנ``ס נאות הרצל בנתניה, תוכנת הקשב הנוירוקוגניטיבית SharperBrain לפיתוח מיומנויות קשב וריכוז, הפחתת מוסחות, ארגון, שליטה עצמית והפחתת אימפולסיביות, וכן ושיפור הזיכרון. מיועד לילדים עם הפרעות קשב ומצויין גם ללקויי למידה.

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2006 | 08:26 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

נתנייתים או לא, התוכנה המדוברת , רמת יעילותה עדיין נבדקת ונחקרת, זמן השוק שלה קצר מאוד ( היא מוצר חדש ) , ולכן עדיין אין הוכחות ליעילותה או כשלונה. עלותה השימוש בתוכנה עדיין גבוהה מאוד ביחס לכל כלי אחר. בברכה אלמוג

26/11/2006 | 22:16 | מאת: מיכל

אלמוג, תודה רבה על תשובתך זה אכן תשובה קטנה לשאלות הרבות שיש לי. אשמח לדעת אם יש לך איימל שאוכל לכתוב לך יותר במפורט על השאלה שלי (יותר בפרטים שאני לא ממש רוצה לפרסם בפורום) תודה רבה שוב, מיכל

27/11/2006 | 08:17 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיכל בוקר טוב, את מוזמנת לכתוב לי למייל [email protected] אשתדל לסייע עד כמה שאוכל בברכה אלמוג

25/11/2006 | 08:06 | מאת: מיכל

שלום יש לי סיפור קצת ארון ומורכב. אני ילדת שליחים, חייתי 10 שנים מתוך 22 בחו"ל, באפריקה, ברזיל ובלגיה. בגיל 4 דברתי 3 שפות. בגיל 13 עשיתי אבחון לליקוי למידה בגלל שהייתי בבית ספר דובר אנגלית והיה לי מאוד קשה מבחינה לימודית.גילו לי IQ נמוך מאוד גילו לי בעיות מצוקה נפשיות והייתי 3 שנים מתחת לרמת לימודים שלי. היום אני אחרי תיכון ואחרי צבא שנים מאוד מאוד קשות מבחינה לימודית. לקראת אוניברסיטה, אבל יש לי פחד נראים מלימודים. אני מקבלת חרדות רק מלחשוב על זה. אני לא חושבת שאני מסוגלת לשבת שעות וללמוד לפסיכומטרי, ולא מסוגלת ללכת ללמוד מקצוע אקדמאי בגלל שהרמת לימודים שלי נמוכה מאוד. אני לא יודעת דברים מאוד בסיסים. אף פעם לא הצלחתי במטמתיקה ואם כן אז אני לא זוכרת היום. עד היום אני לא יודעת את כל לוח הכפל,שברים,... דברים מאוד בסיסים.. אני מקבלת חרדה כשאני רואה דף, אין לי שגיאות כתיב כמעט בכלל... אני לא יודעת אם אני יהיה מסוגלת לשבת ללמוד לפסיכומטרי כי אני לא בכלל ברמה שאפשר ללמוד למה לא עשיתי משהו בנידון לפני כי אין לי במשפחה משהו שיעזור... מה עושים? תודה רבה מיכל

לקריאה נוספת והעמקה
26/11/2006 | 08:51 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מיכל בוקר טוב וברוכה הבאה לפורום שלנו, את מתארת מצב לא פשוט, אבל גם לא נדיר במיוחד. אינך מציינת את ממצאי האבחון, אך אני מניחה כי את לקויית למידה. במקרה שלך לציון ה IQ אין משמעות, משום שהריבוי השפתי לא אפשר לך לצבור ידיעות בשפת אם אחת, ומכאן סביר להניח כי מצבך ביחס לבני גילך באותה תקופה אינו מאפשר לך להתמודד עם יעדי השפה בה נבחנת ואובחנת ברמה גבוהה. חוסר ידיעה של אבני היסוד במתמטיקה? אז מה? זה בהחלט לא סוף העולם! מה גם שבפנייתך למרכז הארצי על מנת להרשם לבחינה הפסיכומטרית את יכולה להגיש את האבחון ולגשת למועד לקויי למידה, מה שמשווה אותך במידה מסויימת עם החברים בארץ. מצד שני יהיה לך יתרון גדול באנגלית , כאשר ציון זה הוא המשמעותי ביותר בבחינה כולה. האם את יודעת מה תרצי ללמוד? מהם תחומי העניין שלך? יתכן כי לפני שאת ניגשת לבחינה הפסיכומטרית כדאי לשפר מספר יחידות בגרות בהתאם לתחום הלימודים הרצוי בהמשך, מה שיקל עלייך את הקבלה לחוג הרצוי. את כותבת שאת חרדה בלמידה. האם חרדה זו באה לידי ביטוי רק במתמטיקה או גם בתחומי העברית או האנגלית? כיצד סיימת את התיכון? מהם המקצועות החזקים? מהם תחומי העניין שלך? אשמח לשמוע מעט פרטים נוספים על מנת לחשוב יחד איתך כיצד ניתן לצאת מן הפחד. אני בטוחה כי ניתן למצוא דרך בה תגשימי את רצונותייך ותגשימי כל חלום. בברכה אלמוג

25/11/2006 | 00:26 | מאת: עדנה

אלמוג בו שחר שלום רב בהמשך להודעה הקודמת, דיפדפתי בהודעות שקדמו לזו שלי קראתי על המכון "בדרכי" ורציתי לדעת מה יש לך להציע לנו, לביתי ולי כעזרה כשאנו לא חיפאים? תודה עדנה

26/11/2006 | 08:36 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

עדנה שוב בוקר טוב, מרכז הבסיס נמצא בחיפה כפי שקראת באתר בדרכי. עם זאת אני יוצאת מדי פעם לפרוייקטים מיוחדים גם מחוץ לחיפה. איני יכולה לענות לך באחריות איך אוכל לעזור לפני שאפגוש את ביתך ואותך, או לכל הפחות אשוחח עמכן בטלפון. רק אז נוכל לחשוב יחד על אפשרויות או דרכים בהן אוכל לעזור. בברכה אלמוג

24/11/2006 | 23:57 | מאת: עדנה

שלום אלמוג לפני 4 חודשים פניתי כאן בפורום לשאלה בדבר המשך טיפול לביתי בת ה- 14 לאחר איבחון של הפרעת קשב וריכוז. למרות שאיפשרת לי להתקשר אליך אישית לא עשיתי זאת מפאת חוסר זמן ועוד תירוצים לא רציניים. אני עדיין עובדת עיצות בכל מה שקשור בבת שלי, אמנם חלפו כארבעה חודשים מאז שכתבתי לך אך הלימודים באותו מצב, גם חשבון וגם אנגלית היא מתקשה אך קשה לי לומר לך אם באותה מידה או שיש הבדל. בכל המקצועות היא אינה משתתפת פעילה. ניסיתי טיפול ריגשי/נפשי אך היא סרבה ללכת. אמנם היא לומדת בבית ספר שבו היא בונה לעצמה את המערכת אבל מתוך 30 שעות בית ספר 17 מהן היא מסתובבת בחצר עם או בלי חברה/ות ואותי זה כמובן "מפוצץ" אבל חוץ מאשר לפנות להנהלת ומורי ביה"ס אני לא נלחמת בה ומשתדלת בגבורה לא להתעמת איתה על זה , אבל זה כלל לא פשוט. היא מבלה את מרבית זמנה לבד בציור ובגלישה באינטרנט באתרים של יפנית ודמויות מסדרות כאלו , תחום שהיא אוהבת וגם לומדת את השפה. גם כשהיא כועסת עלי או על משהו אחר היא לא מחצינה את רגשותיה , להפך. אני מאד אשמח אם תוכלי להמליץ לי על מקום שבו יתאפשר לה לקבל טיפול/ליווי ריגשי נפשי כי יש כאן מטען נכבד ...אני ניסיתי ליצור איתך קשר אתמול אך לא היית פנוייה. אני אנסה שוב להתקשר למספרים שנתת לי ומקווה שאוכל אולי להתקדם. אשמח לישמוע ממך בקרוב. תודה, עדנה

26/11/2006 | 08:30 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

עדנה בוקר טוב, מקריאה והיזכרות ראשונית נדמה לי כי ביתך זקוקה למאמן אישי. די ברור כי התחום הלימודי והרגשי שלובים זה בזה, ויש צורך לברר מה קורה בכל אחד מן התחומים. ניכר כי ביתך מאויימת ומתקשה להתמודד מול חברה חיצונית ואולי גם איתך. יש לי הערכה רבה אלייך על שאת אינך לוחצת על ביתך בתחום הלימודים ובכלל. יתכן, וזו רק הצעה שעלתה במוחי כרגע, שתוכלו להעזר בשירות מגשר משפחתי, אשר יסייע בהעברת מסרים טעוני רגש. את בהחלט יכולה ליצור עימי קשר . אנסה לסייע כמה שאוכל. בברכה אלמוג 9898849 04 797860 0506

בי"ס לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים מתחיל בימים אלו מחקר, בראשותה של ד"ר עדינה מאיר, הבודק את יעילותה של ההתערבות באמצעות תוכנת המחשב של SharperBrain באוכלוסיית בוגרים הסובלת מ- ADD/ADHD. למחקר דרושים מתנדבים מכל הארץ מעל גיל 18 המאובחנים עם הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות. כל הנבדקים יקבלו את תוכנת SharperBrain להתקנה בביתם. לפרטים נוספים ניתן לפנות ל-09-9511515 או עדי 050-6767713 או באתר: www.krz.co.il

שלום עדי נסתי להשיג אותך אולם לא הצלחתי - דברתי עם שלום והוא לא יכל לעזור לי בני תומר בן 30 מוכן להשתלב במחקר שלכם - תואר שני בתקשורת - ויש לו בעית ריכוז כמו כן באם יש לכם אפשרות לישם גם באנגלית - אזי אישי לאיר מוכן להשתתף בעבודה זו הבנתי משלום העבודה אמורה להתבצע מהבית - ובזמן החופשי של הנבדק בבקשה צרי עמי קשר חנה 097711513 או 0509442437 חג אורים שמח

שלום, אני אמא לילדת בת 8.5, עם אינטילגנציה רגשית גבוהה. בהיותה בת 4.5 אביה נפצע אנושות בתאונה והיא חוותה טראומה קשה, ובנוסף מעבר דירה, התמודדות עם קבלת אח חדש (הייתי בחודש רביעי בזמן שאירעה התאונה), ולא היה לי זמן להכינה נפשית, כמו-כן בתאונה נהרגו 3 אנשים ביניהם השכן והאבא של החברה הכי טובה שלה שהיא בעצם בת גילה. בכיתה א'-היא התחילה ברגל שמאל ולא היתה מעונינת ללמוד, שנאה את המורות ואת הלימודים, וכן בכיתה ב'. בכיתה ג' ביקשה שהעביר אותה לבי"ס חדש שנפתח מכיוון שהיא לא אוהבת את ביה"ס. אני מבחינתי העברתי גם מהסיבה שהשכנה היתומה, וההתרועעות ביחד לא עשתה טוב להדר, ולהפך גרמה לה להתפרצויות כעס, ובכי. בכיתה ג' פניתי למאבחנת שטרם סיימה את האיבחון מאחר והפנתה אותי למבדק ראייה= בקופ"ח לא שמעו על המושג הזה ובכל פעם שולחים אותי לרופא עיניים שבודק ראייה רגילה. הילדה לא קוראת ספרים, אוהבת לראות טלויזיה גם סדרות בשפות אחרות (מכאן שהיא יכולה לקרוא את התרגום), בשנותיה הראשונות בביה"ס היא טענה שיש לה המון כאבי ראש (ואני ראיתי את זה כביה פסיכולוגית או נסיון להתחמק מלימודים). מבחינה חברתית היא מסתדרת, לפעמים רבה, יש לה חברה קבועה בביה"ס החדש, וכן חברות שבאות אליה. כשאני מתקנת אותה בשגיאות הכתיב, היא מתעצבנת, לא אוהבת לכתוב, מרבה בשגיאות (אבל זה בגלל שבביה"ס הקודם לא עשו הכתבות ותמכו בשיטה שלא לתקן שגיאות כתיב), כתב היד שלה משתנה. אפילו לא מנסה ללמוד את לוח הכפל, לדעתי יש לה פער עצום להשלים, אפילו פער עוד מתקופת הגן בה התעסקה בלדבר על מוות, תאונות דם וכו....... בביה"ס היועצת ביקשה שהיא בינתיים לא חייבת להכין את ש"ב, והכן הדר לא מכינה, החששות שלי האם היא תוכל להשלים פער כזה של שנים משמעותיות בחייה? והאם המקרה מלבד בעיה רגשית מעיד על דיסלקציה או בעיה אחרת??? אנא תשובתך בהקדם, אני מרגישה רע מאוד כאמא, אני חסרת אונים ואין לי את הכלים המתאימים כדי להתמודד עם מצב כזה.

לקריאה נוספת והעמקה
22/11/2006 | 12:15 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אמא יקרה, קודם לכול אומר לך שיהיה בסדר. ביתך תשלים את החסר ברגע שתהיה בשלה לכך. יתכן מאוד שברגע זה היא מתמודדת עם אתגרים רגשיים כה משמעותיים, אשר לא מותירים מקום ללמידה. ברגע שתתפנה רגשית יפרץ גם המחסום הדידקטי לימודי. סביר מאוד להניח כי ביתך לקויית למידה. תוצאות האבחון יסייעו במציאת הדרכים הטובות ביותר לעזור לה, וידריכו אתכם כיצד היא תוכל ללמוד בצורה הטובה ביותר. חשוב לומר, כי ליקוי למידה אינו אסון. עם כל קושי ניתן להתמודד ולנצח. הדרך לא תמיד פשוטה, אך ניתנת למעבר שבסופו חיוך. בהצלחה אלמוג

15/11/2006 | 21:52 | מאת: אמא מודאגת

אלמוג ערב טוב, ראשית, ברצוני להודות לך על תשובתך המעמיקה. מן הראוי לציין כי די הופתעתי והזדעזתי למקרא הדברים. בתשובתך את שואלת אם הילד אובחן אי פעם, ובכן התשובה שלילית. אנו בקופ"ח מכבי, אני מניחה כי עלי לגשת לרופא המשפחה ולבקש הפניה לאבחון הילד, אך איזה סוג איבחון? פסיכולוגי? ומה אומרים לילד כשאני לוקחת אותו לאבחון? הייתי רוצה לשמוע תגובתך לשינוי הרגלי התזונה ש"הטילה" עליו ההומאופתית, שכן יש לו קושי רב ליישם זאת. תודה וערב טוב.

לקריאה נוספת והעמקה
16/11/2006 | 18:26 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, במקרה שלכם רצוי לקיים שני אבחונים במקביל: א. אבחון רב תחומי ( פסיכולוגי ) . זהו האבחון המקיף ביותר, אשר יוכל לקדם את הילד ואתכם ההורים לכיוון דרכי פעולה לשיפור. ב. אבחון קשב. מתיאורך נשמע כי בנך סובל מהפרעת קשב קשה. יש לאבחן ולמקד את הבעייה על מנת להגיע לפתרונות האפשריים. לפני הגעה לאבחון כדאי מאןד לשבת עם הילד ולשתף אותו: שאלי אותו היכן קשה לו היום? מה היה רוצה לשנות? הסבירי כי המטרה המרכזית באבחון היא לעזור ולגרום לו הרגשה טובה, להסביר גם לו וגם לאמא איך אפשר לעזור. חשוב לומר כי אין כאן מבחן, וכי הוא מוצלח מאוד תמיד, ואתם, הוריו אוהבים אותו מאוד בכל מצב. אני מבינה כי היה לך קשה לשמוע את תגובתי. האם תוכלי להסביר; מה היה קשה במיוחד ומדוע? אני בדברי לא רציתי לפגוע או להקשות, ולכן אשמח מאוד לשמוע את תגובתך גם בעניין זה. לגבי שינוי תזונה - אני מכירה את הגישה לפיה יש למנוע מתוק למי שנחשד בעל הפרעות קשב. למעשה השפעות המזון משתנות מאוד מאדם לאדם, אך ככלל אני סבורה כי בנך בהחלט רשאי לצרוך חטיף או שוקולד, כאשר הוא מרגיש צורך בכך. מה שכן ניתן לנסות בינתיים הוא שימוש באומגה 3 - אולי השפעתה תמתן במעט את תגובות הילד. מקווה שעניתי לשאלותייך. אשמח להמשיך ולהיות כאן בשבילכם גם בהמשך. בברכה אלמוג

17/11/2006 | 08:47 | מאת: אמא מודאגת

אלמוג בוקר טוב, שוב אני מודה על תשובתך המפורטת, אכן ניכר מצידך הרצון ליעץ לעזור לזולת ועל כך תודתי. כדברייך, אכן היה לי קשה לשמוע את תגובתך, אך לא במובן השלילי לגבייך חלילה, ברור לי כי לא הייתה כאן משום כוונה לפגוע כי אם להאיר את עיני, הקושי היה לקבל ולהתמודד אל מול המציאות המרה והאמת "שהוטחה" בפני, שאינם פשוטים לעיתים. היה ברור לי שקיימת בעיה, אך אני בתומי (או אולי ברוב טימטומי- תסלחי לי על הביטוי, אך זו תחושתי) לא פקחתי עיני ואולי אף העדפתי לעצום ולהדחיק בהנחה שהכל עניין של זמן וזה יעבור, אעפ"י שבתוכי ידעתי שבני זועק ונואש לעזרה. האם את האבחונים שציינת לעיל, ניתן לבצע דרך קופת החולים ע"י הפניית רופא? ולאחר כמה זמן להערכתך, ניתן יהיה להבחין בהשפעת האומגה 3? אני מניחה שההשפעה הינה אינדיבידואלית, ועל כל אחד זה ניכר בפרק זמן שונה אם בכלל, אך בכל זאת, האם ישנו פרק זמן מקסיחמלי שלאחריו אמור להופיע המיתון בהתנהגות? שבת שלום, ושוב תודה על תשובתך.

15/11/2006 | 08:30 | מאת: ירדן

ובכן קיבלתי את עצתך ומסרתי את פרטי האבחון לבית הספר( כרגע היא בגן חובה בחטיבה צעירה המשולבת בבית הספר) המניע הראשון לאבחון היה לצורך קבלת גננת שיח. אולם להתפתעתי הרבה הוסבר לי שבשל ההמלצות של רופא ההתפתחות שיש סיכוי שבעתיד היא תסבול מלקויי למידה בשל פרופיל ההתפתחות שלה כרגע לא נראה סיכוי שיאשרו לה גננת שיח אלא היא תצטרך מרכז למידה. ובכן המתנה למרכז למידה אורכת בסביבות 4-5 חודשים ובינתיים לא רוצים לאפשר גננת שיח, יוצא שכל שנת הלימודים הנוכחית שתפקידה היה לצמצם ככל האפשר את הפער ולתת לביתי סיכוי להשתלב בצורה נאותה בכיתה א הוא כמעט בלתי אפשרי ואני אובדת עצות חבל ממש חבל לי על השנה הזו. אולי יש אפשרות לטיפול במסגרת פרטית מה דעתך? בישיבה עם מנהל החטיבה ממש כעסתי על אוזלת היד שהם מפגינים ובחוסר רצונם לעזור והבעתי את רצוני הנחרץ לשיתוף פעולה מצדם. מה עוד אפשר לעשות??

15/11/2006 | 13:21 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ירדן צהריים טובים, אני חושבת שצריך לפעול בשני מישורים עיקריים: 1. להמשיך ולהתעקש בתוקף על הזכויות המגיעות לכם במסגרת הלימודים של משרד החינוך. 2. אין לכם זמן לבזבז, ולכן הייתי פונה במקביל לסייוע פרטי הכולל קידום לימודי וחונכות אישית לטיפוח הבשלות הרגשית. צר לי שכך פועלת המערכת שלנו, אך זו המציאות המוכרת, ולמעשה לאף אחד לא אכפת. בברכה אלמוג

נא התייחסותך תודה, לירז

14/11/2006 | 17:25 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לירז ערב טוב, התייחסתי להודעתך למטה. האם את זקוקה להבהרות נוספות? יש לך שאלות? אשמח להשיב, אך הבהירי את עצמך! בברכה אלמוג

14/11/2006 | 10:51 | מאת: אמא מודאגת

בוקר טוב, בהמשך להודעתי הקודמת, ישנם דברים נוספים שניראים חשובים ואותם הייתי רוצה לציין. ברצוני לציין שנסיונות הטיפול בבני, בין אם באמצעות ענישה (לעמוד בפינה, מניעת צפיה בתוכניות אהובות בטלויזיה, אי קניית צעצוע ספציפי וכו...) ובין אם באמצעות עידוד, נעשו בשיתוף פעולה מלא עם הגננת בגן, כמו כן באחד הימים החמרתי באופן הענישה ולא שלחתי אותו לגן ,לשם הוא מאוד אוהב ללכת, אך הבנתי שזהו אינו פיתרון ישים, כי אם לטווח קצר בלבד. באשר לטיפול אצל ההומאופתית, המליצה גם על עיסויים אותם הינני עושה, ברגליים באזור הקרסול הפנימי ומעלה עד מעל הברך, באזור הראות, והנחת כפות ידי על אוזניו למספר דקות. בנוסף, אציין דוגמא נוספת מהבוקר, בטעות או כאילו בטעות, אחותו התאומה התיזה עליו מים בעת ששטפו את פניהם, הוא לא החזיר לה אך החל לבכות בכי רם ועצבני שעשתה זאת במתכוון, לקח לי מספר דקות להרגיע אותו. יש לו נטיה לבכות הרבה, אם אינו מחזיר באותה מטבע. כמו כן, אבקש לציין שהנני מתגוררת בחולון. אודה לעיצתכם, שכן הינני מיואשת ולא יודעת באילו דרכים לפעול.

14/11/2006 | 17:33 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אמא יקרה, הסיפור שלך בהחלט לא פשוט. על פי תיאורייך בנך סובל מהפרעות קשב קשות ובנוסף להן מבעייה רגשית. אין לי פתרונות פלא להציע . הדרך שלכם ארוכה ובהחלט לא פשוטה. הטיפול חייב להיות מקיף: טיפול פסיכולוגי, פסיכוטרפי, אולי שילוב בפעילות ומוסיקה, הרבה פעילות פיסית, חונכות אישית ,הרבה תשומת לב חום ואהבה. האם קיימתם אבחון מסודר? מה בנוגע למידת הבשלות לעלות לכיתה א מבחינה רגשית? להרגשתי אתם ההורים חייבים לבנות כעת לבנכם מערך תמיכה כולל שיחזק אותו וישכנע אותו כי אתם אוהבים ומקבלים אותו בכל תנאי. הרבה איחולח הצלחה בברכה אלמוג

13/11/2006 | 20:49 | מאת: לירז

שלום, אני אובחנתי כלקויית למידה. כעת אני בשלב של בחירת לימודי מקצוע לעתיד מה שמאוד חשוב עבורי. זה לעשות את הבחירה הנכונה. האמת שאני לא רואה את הדסלקטים "כפונטנציאל ממומש" בלימודים אקדמים. ואם כן זה על ידיי מאמץ מעבר לממוצע ובסוף.. אתה מקבל הרבה פחות למה שציפית.. וזה מאוד מפחית את החשק הרצוני להגיע גבוה ולהצליח בו בזכותך לבד אני לא רוצה הנחות והקלות כמו שהיה לפני בי"ס זה זה רק הוריד לי את הביטחון והבליט את ההבדל ביני לבין כולם.. מרגישה אילמת פתאום ללא יכולת לחלום חלומות ולממש אותם. כן, בגלל השוני בלקבל עזרה בשביל לממש ציפיות. בלי עצמאות.. כי רוב המקצועות האקדמים דורשים לפני (אם זה פסיכומטרי או תנאי קבלה גבוהים ללימודים ראלים) שוללים לי את האפשרות להצליח..

לקריאה נוספת והעמקה
14/11/2006 | 13:06 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

לירז בוקר טוב, קודם כל חשוב לשנות את נקודת המוצא! את יכולה להשיג ולהגשים כל חלום!!! ליקוי הלמידה הוא קושי שניתן להתגבר עליו ולהתמודד עמו בהצלחה. חשוב להתכונן נכון: לבנות מערכי למידה יעילים ורכישת אסטרטגיות למידה טובות, אשר יסייעו לך בהתמודדות עם התכנים הלימודיים. כמו כן קיים כיום בכל מוסד אקדמאי המכבד את עצמו מערך תמיכה מיוחד עבור סטודנטים בעלי לקויות למידה בקיצור, לא להתייאש! לא להחליט שאי אפשר! והעיקר - לא לוותר !!! בברכה אלמוג

12/11/2006 | 10:17 | מאת: שושי

איכן אני מוצאת פסיכיאטר פרטי לאבחון הפרעת קשב וריכוז בלבד לילדה בכתה ד' ומה ההבדל מבחינת העלות, אם זה נעשה דרך קופ"ח? ההמתנה פשוט ארוכה.. תשובתך דחופה לי מאוד... תודה, שושי

12/11/2006 | 11:35 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שושי בוקר טוב, קופת חולים כללית משתתפת באופן כמעט מלא במימון בדיקת הפרעות קשב, "טובה" או בדיקה דומה. ההבדל בעלויות הוא כ- 75%. במספרים - 250 מול 1000 שקלים ויותר. אם את חברת ביטוח מושלם את זכאית לביקור אצל רופא מומחה בסיבסוד ניכר. כדאי לממש זכות זו בעיקר אם הבדיקה דחופה. בהצלחה בברכה אלמוג

19/11/2006 | 17:06 | מאת: דני

שלום אני בן 23רציתי גם לשאול שאלה דומה היית אצל רופא נוירולוג של מכבי והוא לא עזר כלל אני רוצה לבדוק האים יש לי בעיית קשב עכשיו אני מעוניין בחוות דעת נוספת האים את ממליצה על רופא מומחה מסוים שיכול לעזור לי? בתודה מראש דני

08/11/2006 | 21:30 | מאת: ירדן

הכוונה היתה באמת לגורמים בבית הספר. החשש שלי הוא שהיא תקוטלג בתור ילדה חלשה או "בעייתית" ואז יאמרו נו מילא היא לקויית למידה לא נשקיע יותר מדיי...וככה היא תכנס למערכת של דעות קדומות

לקריאה נוספת והעמקה
09/11/2006 | 08:01 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ירדן בוקר טוב, דעתי היא חד משמעית - את חייבת לדווח לבית הספר על קיומו של אבחון או כל חשד לליקוי למידה. הפגיעה בביתך כאשר תידרש לתפקד כאילו אינה לקויית למידה תפגע בה קשות והמחיר בהחלט לא כדאי. נכון, מערכת החינוך שלנו אינה מושלמת, לשון המעטה, אך בה בעת גוברת המודעות לכך כי יש בעייה. הביאי בחשבון כי בכיתתה של ביתך יהיו עוד 5-10 תלמידים בעלי לקויות למידה. על מנת לטפל ולעזור בית הספר חייב לדעת את התמונה כולה. תלמידים בעלי לקויות למידה על פי רוב מוכשרים ובעלי פוטנציאל גבוה מן הממוצע, אלא שחייבים ללמד אותם בדרך המותאמת להם. אני לא מבטיחה לך שלא יהיו עוגמות נפש בדרך: יהיו מורים שלא יתחשבו, יהיו כאלה שלא ידעו כיצד להתמודד, ויהיה גם מי שיפגע, אבל... ללא שקיפות מלאה ושיתוף פעולה שלכם ההורים אין סיכוי להצלחה. מקווה שעזרתי בהצלחה אלמוג

מחפש מסגרות פרטיות/קבוצתיות או תוכנות מחשב ופתרונות אחרים, לשיפור קריאה/כתיבה בשפה האנגלית לליקויי למידה. תודה לכל המשיבים

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2006 | 19:38 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, ראשית קיימות תוכנות תרגול לקריאה באנגלית , שנית כדאי לבדוק אופציה של למידה במעבדה לשונית באחת האוניברסיטאות. בנוסף אשמח לדעת מהו איזור מגוריך על מנת להמליץ על מרכזי לימוד מתאימים בברכה אלמוג

אני מחפש מורה פרטית לבן שלי - יש לו בעיה של ליקוי למידה. הוא כרגע בכתה חמישית בתיכון. אודה לך באם תוכלי להמליץ לנו על מורה באיזור קרית אונו והסביבה

27/03/2011 | 10:45 | מאת: איתי

היי, אני יכול להמליץ על אתר פטור. יש שם לומדה להעשרת אוצר המילים באנגלית ושיפור הקריאה. אתר יפה מאוד שמשתמש בסרטי וידאו וקבצי mp3. הכתובת היא: www.ptor.co.il בהצלחה.

08/11/2006 | 08:08 | מאת: ירדן

ביתי בת כמעט 6 נמצאת בגן חובה זו השנה השניה שלה , מטופלת מגיל 4 ע"י קלינאית תקשורת בשל בעיות דיבור לאחרונה עברה ועדת שילוב שהתנתה גננת שיח בבדיקה והמלצה של רופא התפתחות. בבדיקה שבוצעה ע"י רופא התפתחות נמסר לנו כי בשל פרופיל הגדילה שלה היא כנראה תסבול בעתיד מלקויי למידה ותצטרך להעזר במרכז למידה ובמקביל כבר עכשיו זקוקה להמשך טיפול קלינאית תקשורת , ריפו בעיסוק, ותראפיה רגשית. התחלתי ככה לגשש ולשמוע דעות של אנשים עם ילדים בעלי לקויות למידה והם המליצו לי לא להעביר את הממצאים למשרד החינוך אלא לעשות הכל במסגרת פרטית כדי שהילדה לא תכנס לסטיגמה שתלווה אותה במשך שנות הלימוד. אני לא יודעת מה עדיף, הייתי רוצה לשמוע חוות דעת נוספת מה היתרונות ומה החסרונות בכל צעד אני רואה מול איניי רק את טובת ביתי ולא חשובות לי דעות קדומות מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה
08/11/2006 | 19:34 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ירדן ערב טוב, מה פירוש להעביר את האבחון או המידע למשרד החינוך??? ביתך עומדת להשתלב בבית הספר. שם חשוב מאוד כל מידע לגבי אבחון או התפתחות ליקויי למידה על מנת לסייע לביתך לרכוש את דרכי הלמידה הטובות ביותר. למשרד החינוך אין יד ורגל בעניין זה. בהמשך הדרך בחטיבת הביניים המצב לא משתנה. בשלב מסויים תזדקק ביתך לאבחון מעודכן על מנת להתאים את התפקוד הלימודי לתנאים בשטח, ושוב השיח הוא בינכם לבין בית הספר בלבד. רק בשלבים מאוחרים, כאשר יש צורך בהתאמות היבחנות לקראת בחינות הבגרות חלק מועט מאוד של האישורים עובר דרך ועדת החריגים במשרד החינוך, וגם אז לא נוצרת כל סטיגמה. האם בשאלתך כיוונת לגורמים בבית הספר? לסוג מאבחנת? נסי להבהיר את שאלותייך ואשיב ברצון. בברכה אלמוג

07/11/2006 | 13:15 | מאת: לימור מכלוף האם

אני אם מיואשת מאוד לגבי התנהגותו של בני בבית הספר, בני בן 8 לומד בכיתה ב' בכיתה חינוכית קטנה בבית ספר רגיל. הוא ילד מאוד חכם אבל..בעיות ההתנהגותיות שלו כובלות אותו במשך הלימודים,יש לציין שהוא לא לוקח שום טרופה כגון:רטלין או משו' אחר. אני בעד דרכים טבעיות, הוא לא ילד אלים בכלל ילד מנומס מאוד אבל ...ילד תחרותי בבית הספר שלא יודע להפסיד ולא מקבל את זה שהוא מפסיד לעיתים רחוקות איזה עצה יכול אתה לתת לי בכדי לשפר את ההתנגותו בבית הספר?. יש לציין שאני אמא מאוד נוקשה איתו לגבי הלימודים, ורוב חינוכו ממני ,רק שאביו מתייחס אליו כמו אל ילד מאוד קטן וזה הורס לי רוב המקרים הוא אומר לי אמא מפלצת אני מקווה שתוכל לעזור לי בבקשה

07/11/2006 | 19:47 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, ראשית, חסר לי מידע - האם בנך בעל הפרעות קשב? לקוי למידה? אם כן, מדוע את מתנגדת לסיוע תרופתי שיכול להציל את הילד??? דבר נוסף, כל הורה מחנך את ילדיו על פי הבנתו. על פי גישתי, דרך נוקשה מידי פוגעת מאוד גם בילד, גם בהורה ובוודאי ביחסים שבינהם. בנך עוד צעיר, לא מאוחר לתקן ולהתקרב אליו. בשלב מאוחר יותר את עלולה לאבד אותו... ילד צריך גבולות וחינוך, אך יותר מאלה הוא זקוק לחום ואהבה ללא תנאים. בנך זקוק לעזרתך - שבי ודברי איתו, הקדישי לו זמן איכות ועודדי אותו. אמרי לו שאת אוהבת אותו ללא קשר לבית הספר והלימודים. כך, אני בטוחה, תבחיני בשינוי. בברכה אלמוג

ספר מעולה אשר עזר לנו להבין את הילד יותר טוב הספר נקרא ''מי מפחד מADHD '' אשר כתבה הגברת טגנסקי שרית בהוצאת רימונים מומלץ בחום רב

07/11/2006 | 19:39 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

מדריך מצויין להורים הנותן לך להבין הרבה יותר טוב את המצב ואיך להתמודד אני מצטרפת להמלצות שולמית

04/11/2006 | 10:45 | מאת: סימה

שלום . כתבתי לך פעם על ההתלבטות שיש לי כאם לחילדה לקויתלמידה בכתה ו' בחיפה, לגבי המשך הלימודים. אנחנו מנווה שאנן, וביה"ס הכי קרוב אילינו הוא עירוני ג', אך הרבה מאוד הורים נרתעים ממנו, ורושמים את ילדיהם לבתי ספר אחרים בעיר. שמעתי שבאליאנס ישנה כיתה בשם "לב" שהיא קטנה ומיועדת לליקויי למידה. את יודעת עליה משהו? והאם המסגרת של ביה"ס הפתוח, שדורשת משמעת עצמית ולמידה עצמאית תתאים לילדה לקויה, שעד היום תלויה בי תלות כמעט מלאה בקשר לשעורים ומבחנים? האם בכל זאת כדאי לשקול המשך בעירוני ג', מתוך כוונה להישאר שם בתיכון בכתת מב"ר?, האם היום עדיין מנשירים תלמידים מהחטיבה לתיכון עקב ציונים חלשים?

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2006 | 18:22 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, שני בתי הספר אינם רגישים לצורכי תלמידים בעלי צרכים מיוחדים וזאת בלשון המעטה. וכאן כוונתי למחוננים, רגישים, מתקשים או לקויי למידה. למרות הסתייגותי מעירוני ג נסיוני עם אליאנס גרוע פי כמה וכמה. אני ממליצה בחום להציל את הילד ולא להגיע לסף בית ספר זה בעד שום הון שבעולם. הפיתרון של כיתת מב"ר החל מכיתה י הוא פיתרון טוב. הדרך עשוייה להיות פשוטה יחסית בעיקר אם לא קיימות בעיות משמעת , אז נוטים בחטיבה לקבל את הילד למרות הקשיים. הנשרת תלמידים בהחלט קיימת אך במידה מועטה יותר. אגב מידת ההנשרה באליאנס גבוהה אף יותר. את האפשרות ללמוד בבית הספר הפתוח לא הייתי פוסלת על הסף.כדאי לבדוק מהן אפשרויות הסיוע הלימודי בתוך בית הספר תוך הסבר לבנך במה הוא מחוייב ועד כמה. בהצלחה אלמוג

03/11/2006 | 12:36 | מאת: אבא

בני בן 9 ואובחן כA.D.H.D. הוא טופל ע"יי ריטלין SR20 מ"ג עקב בעיות של חוסר שקט וצעקות בכתה הרופא שינה לו את התרופה לריטלין l.a20 מ"ג וגם זה לא עזר (מלפני כחודש) . מתחילת שנת הלימודים הנוכחית הוא לא רוצה לכתוב להיתקונן למבחנים בכתה ב הוא למד וסים בעזרת תיוך בציונים ש80 . מטריד אותי מאוד ענין הצעקות בכתה בני זועק לעזרה ואני לא ידע אך לעזור לו בני ננשך על ידי כלב ועשו לו 15 תפרים באזור הראש והאזנים זה קראה במאי שנה שעברה והוא היה בשיחות עם פסיכולג בית הספר לאחר המקרה וגם בחופש הגדול שאלתי אוליי יש קשר בין הנשיכה לצעקות

לקריאה נוספת והעמקה
07/11/2006 | 19:37 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, בנך כפי הנראה אכן סובל מבעיות קשב קשות. בעיות אלה אינן נובעות מנשיכה כזו או אחרת, אלא מטראומה פנימית ורגשית ומעצם היותו בעל הפרעות קשב. הדרך הטובה ביותר לטיפול כעת היא עבודה עם מאמן אישי המתמחה בתחום הפרעות הקשב. מאמן כזה יוכל לקדם את הילד ואף להדריך אתכם ההורים. בברכה אלמוג

08/11/2006 | 01:44 | מאת: אבא

בוקר טוב ברצוני לדעת יותר על מרכז למידה ותמיכה שהקמת ועם יש אפשרות לשלב בו את בני

01/01/2007 | 14:56 | מאת: ד.ב

איך ניתן לאבחן/לדעת האם ילדה היא בעלת לקויי למידה, קושי בלימודים. ביתי בת 11 בכיתה ה' - רמת לימודים בינונית, היא לומדת לבד (כרגע ללא עזרה כלשהי) - חוץ מאיבחון פרטי ממכונים, איך ניתן לדעת שהיא יש לה לקויי למידה

31/10/2006 | 12:12 | מאת: חסוי

שלום אני בן 26 יש לי בעיה אני סובל מבעיית תקשורת אני לא מצליח להכיר בת זוג ולא מצליח כל כך לרכוש חברים ושאני במגע עם אנשים נורא קשה לי לתקשר רציתי לדעת מה עושים?

02/11/2006 | 11:26 | מאת: לחסוי

או פסיכולוגיה קלינית

שלום אלמוג תודה רבה על התשובה . אך אני עדין דואגת ואין מה לעשות זה חלק מאיותי אמא לילדה בת 2 היא מקסימה. בגן הגננת אומרת שאין לה באיות קשב וריכוז מכיוון שהיא מקשיבה לסיפורים שמקראים לה ועוד. לי בתור ילדה עשו לי הבחון אני זה במאת היה לפני הרבה זמן ואני לא זוכרת את תוצאת שכל הבחון אך אני זוכרת שיש לי בעיות בהבנת הנקרא . ונתנו לי תמיד תוספת זמן במבחנים. אך אני גם כותבת עם שיגעות כתיב . העם הביעה המסוימת הזו יכולה לעבור בגנים הוא בכלל באופן כללי . ובתור בנדם מבוגר היפו אני היום יכולה לעשות אבחון לבדוק את רמת לקוי הלמידה שלי וכנ"ל לגלי 6? תודה מראש

31/10/2006 | 22:32 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

דורה לילה טוב, אבחון ילדים כדאי לערוך אצל פסיכולוג ילדים ומאבחן מומחה בתחום. אבחון עבורך ניתן לעבור אצל כל מאבחן דידקטי. השאלה מדוע? האם הידיעה שאת דיסגרפית או דיסלקטית תקדם אותך ? תתרום לתפקודך היום יומי? אני לא בטוחה. אבחון לצורך לימודים או שיפור מיומנויות בעבודה הוא כדאי. אבחון לשם מיצוי הסקרנות? לדעתי הלא קובעת, חבל על הכסף! בברכה אלמוג

שלום אני אמא ואני מודאגת כי לי היה לקוי למידה ואני עכשיו מפחדת שזה עובר בגנים ויוכול להיות שלביתי יהיה. איך מבחינים בזה? ומאיזה גיל? ובמה זה מטבטע? תודה מראש דורה

לקריאה נוספת והעמקה
30/10/2006 | 22:17 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

דורה לילה טוב, ליקוי למידה בהחלט יכול לעבור בתורשה. עם זאת לא הייתי נבהלת. כיום יש דרכי התמודדות רבות וטובות, ודאי אם מתייחסים ברוגע ומגיל צעיר. לקוי למידה ניתן לאבחן בסביבות גיל 6 , ואז ניתן לבצע אבחון ראשוני. מהם הסימנים? מכאן ועד להודעה חדשה: בעיות ברכישת הקריאה הכתיבה והחשבון, קושי בהתמצאות במרחב, העדפה בולטת לביטוי בעלפה והימנעות מכתב ועוד ועוד ועוד..... הכי חשוב לא להילחץ! ליקוי למידה אינו מחלה או קללה חס ושלום והכול יהיה בסדר. בברכה אלמוג

תודה על תשובתך. עלי להדגיש כי אני מאוד מצליחה בלימודי וכן בעבודתי. אין לי בעיות בהקשבה להרצאות או כתיבת עבודות מורכבות. סיימתי זה עתה תואר ראשון בהצטיינות. הבעייה מתמקדת במצבים בהם עלי לשנן חומר רב שעולה לי במאמץ ומתח רבים וגורם לי לתקופות קשות עד כדי פגיעה ביחסי עם הסובבים. אכילה או שיחות טלפון תוך כדי מקלים עלי אך לא מספיק. האם זה מצב המצריך אבחון נוירולוגי או פסיכודידקטי או אחר. איני רוצה להתחיל מיד באבחון המכוון לריטלין. אני מאוד זקוקה לתשובה כיוון שהתחילו הלימודים ואני שוב מרגישה את הקושי בריכוז תוך כדי קריאת חומר. הרבה תודה

לקריאה נוספת והעמקה
29/10/2006 | 00:04 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

איילת לילה טוב, את כותבת שסיימת תואר ראשון בהצטיינות. איני יודעת מהו תחום ההתמחות, אך ברור שלהתמודד עם חומר עיוני את יודעת, וכמו כן סביר שבנית לעצמך דרכי עקיפה על מנת להתמודד טוב יותר בלמידה. עם זאת את מציינת קושי משמעותי בשינון חומר... על בסיס נתונים אלה הייתי בוחנת לפני אבחון מספר דרכי פעולה: א. לימוד אסטרטגיות למידה - אלה יכולות לסייע משמעותית בפיענוח טקסטים עיוניים לאורך זמן ב. בחינה והבנה ממוקדת מהם ערוצי התקשורת החזקים שלך - יתכן שאינך צריכה לקרוא, אלא להקשיב. יתכן שאת זקוקה לטבלאות וצבעים ולא למילים. ג. פיתוח הדרכים שמקלות עלייך כעת - נסי להסביר לי כיצד שיחה מקלה עלייך את הריכוז, כך שנוכל לנסות לבנות לך כלי עבודה קבוע ללמידה באמצעותה או בכל דרך אחרת. מקווה שעזרתי בהצלחה אלמוג

27/10/2006 | 23:26 | מאת: איילת

אני בת 25 מתקשה מאוד בריכוז בלימודי באוניברסיטה. מהי דרך האיבחון היעילה ביותר ומיהו המאבחן/ת או הגוף המאבחן המקצועי

לקריאה נוספת והעמקה
28/10/2006 | 16:03 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

איילת אחר הצהריים טובים, הגוף המאבחן הפרעות קשב הוא נוירולוג. קיימים מספר סוגי אבחונים , והמוכר בהם הוא מבחן טובה. רצוי לפנות לרופא המשפחה לקבלת הפנייה. בברכה אלמוג

25/10/2006 | 07:22 | מאת: שרון

בתי בכיתה א - יודעת לקרוא ולכתוב מצויין, אובחנה כבעלת מנת משכל גבוהה, ילדה סקרנית וחכמה. הבעיה היא בחשבון: 1. מדי פעם כותבת את הספרות הפוך 2. למרות הסבר ושינון בלתי פוסקים עדיין היא טועה בחיבור וחיסור עד 10. - כאילו משהו "לא נקלט שם" האם יכול להיות חשש לדיסקלקוליה ? האם ניתן לאבחן זאת כבר בשלב כזה ?

לקריאה נוספת והעמקה
25/10/2006 | 20:36 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

שרון ערב טוב, מתופעה של חילוף מספרים ועד דיסקלקוליה הדרך ארוכה מאוד, ובוודאי כאשר מדובר בתחילת כיתה א. אין כל צורך בשינון בלתי פוסק, משום שזה יביא לתוצאה הפוכה, לסרוב בהתמודדות בשלבים מאוחרים יותר. בקצרה, תני לזמן לעשות את שלו, כאשר היד על הדופק. בברכה אלמוג

24/10/2006 | 22:08 | מאת: חי

מחפשת יעוץ לילדה בת 8 מאיזור חיפה לשחרור חרדות ע"מ לפנות אותה ללימודים

25/10/2006 | 20:30 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

חי ערב טוב, יתכן שאוכל לעזור לך, אך אני זקוקה לפרטים נוספים: על איזה רקע מצויות החרדות? כיצד הן באות לידי ביטוי? מהו מצב הלמידה כעת? האם יש אבחונים? ועוד... אשמח לקבל תשובות כאן או במייל: [email protected] בברכה אלמוג

20/10/2006 | 23:23 | מאת: אורלי

בני בן השבע התחיל כתה א . לבני יש בעיית תקשורת כלומר הוא מתקשה להביע את עצמו ודיברו לפעמים לא מובן. יש לו עוד קשיים אבל בעית השפה היא העיקרית. הוא נבון מאוד רוצה לעשות דברים בעצמו . בכתה א עושה רושם שהוא מסתדר ואני עוזרת בשעורי הבית שני תופעות שלהם אני מחפשת עצה פרקטית 1 בני מאוד נעלב כאשר אני מתקנת אותו הדבר יכול להגיע לבכי של כמה דקות מלווה במשפטים כמו אני שונא אותך..... גם כאשר מטפלים עבדו אתו היה בני מתחמק מרכין ראש על השולחן ומסרב להמשיך ואחרי כן ממשיך כאשר ראה שלא מוותרים לו. 2 לפעמים אני משבחת את בני ואומרת לו איזה ילד חכם ומקסים הוא. אבל הוא מיד מתקן אותי ואומר שהוא לא חכם ויש פעמים שהוא אומר שהוא טיפש. מה עושים עם זה אך מעודדים ילד שהתקדם רבות. ןכל הנבואות הפסימיות של אנשי החינוך תודה לאל לאהתקימו. ונראה שיהיה מסוגל לקרוא ולכתוב יחד עם בני גילו ובחשבון יוכל להיות בן הטובים בכיתה

לקריאה נוספת והעמקה
21/10/2006 | 10:45 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

אורלי בוקר טוב, אתחיל מן הסוף: רצוי מאוד שתאמרי לבנך שהוא חכם מקסים ומוכשר בכל יום ואף מספר פעמים ביום, ואם יש צורך תחדירי את המסר באינפוזיה ישיאות לוריד. מה אני אומרת בעצם? הילדים הנפלאים שלנו אינם מאמינים. הם משוכנעים בכשלונם, משוכנעים שהם מאכזבים, לא שווים ושלעולם לא יצליחו. בנך אינו קולט את המסר ואינו מאמין לו. רק חזרה והתמדה תוך הדגשה של היתרונות וההצלחות תביא לבסוף להבנה אחרת. מכאן התשובה לשאלתך הראשונה - אסור לוותר בשום אופן ! בשעת משבר, כאשר הילד טועה הסבירי לו פעם אחר פעם שעצם הטעות אינה הופכת אותו לכישלון, טיפש או לא מוצלח. הסבירי שמותר לטעות, וכי כל אחד, גם מבוגרים, טועים. שכנעי את הילד מתוך הדרך שעבר ומתוך ההצלחות הקטנות שהכול אפשרי, וכי את בטוחה שיצליח. הדרך ארוכה ואינה פשוטה, אבל שווה כל רגע של השקעה. בהצלחה אלמוג

21/10/2006 | 19:10 | מאת: אורלי

נאוה תודה שענית לשאלתי כל כך מהר התשובה שנתת לי מחזקת אותי. האינטאיציה האמהית שלי תאמה מאוד למה שיעצת לי ולכן תשבתך נחתה על קרקע פוריה. גם אני מאמינה ביכולת הילדים....... תודה כל טוב אורלי

שלום! איני יודעת למי לפנות.מדובר בילד בכור, בן 5 וחצי (יש אח בן 3 וחצי).ילד חכם מעל הממוצע, סקרן, לא היפר-אקטיבי, אך בעבר טופל שנתיים בריפוי בעיסוק עקב סירבול מוטורי (גם גסה וגם עדינה) וגם רגישות יתר (חוסר וויסות תחושתי).יש שיפור משמעותי בכל התחומים, אך הבעיה הכי כואבת היא שהוא פשוט מציק לכל הילדים - בגן, בגינה הציבורית, לאחיו הקטן וכו'.לפעמים נדמה כי אצלו זה בלתי נשלט - הוא לא אלים ולא מכה ילדים בכל הכוח, אך הוא מסוגל לבוא לילד ולקרוע לו את הציור שצייר שעה או לגעת בילד (לשים את היד על הבירכיים שלו) ולילדים זה לא נעים, הרבה פעמים זה סתם לבוא לילד וללחוש "אתה מסריח" ועד המקרים בהם זורק חול על ילד אחר או לוקח לו את הצעצוע מהיד.הכל "בקטנה" ולא מרוע לב, אבל מאוד מציק ומעליב. ילדים לא רוצים לשחק איתו בגן ולא רוצים לבוא אלינו הביתה.בגינה הציבורית אם הילדים מתקרבים אליו כדי לשחק הוא עושה להם כזה פרצוף מגעיל שמייד עובר להם החשק.לאחיו הקטן הוא מציק כל הזמן וכל ערב איתם הופך למשימה אחת - להפריד את הכוחות. אנו משוחחים איתו על זה כל יום במשך שנתיים.אפילו העברנו אותו לגן חדש כדי לתת צ'אנס להתקרב לילדדים החדשים, שלא מכירים אותו.אבל כעת, אחרי חודשיים בגן - הוא שוב לבד וכל ילד שרק רואה אותי בגן אומר שהוא מציק לו.אנו אבודים לגמרי ולא יודעים למי לפנות.מאוד חוששים מהעתיד - כיתה א' וכו' חוץ מזה משפחה רגילה - אחיו מלאך קטן, רגוע ומקסים.אנו לא מענישים אותו, מנסים הכל להסביר בשיחות.אבל זה לא עובד וגם הגננת מיואשת. מה עושים ולמי פונים? אשמח אם תמליצו לי על מסגרת טיפול או כל רעיון אחר. תודה, יעל

לקריאה נוספת והעמקה

לגן עירוני יש פסיכולוג מלווה מטעם השרות הפסיכולוגי החינוכי. כדאי להתייעץ איתו ולקבל הפניה.

21/10/2006 | 10:34 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

בוקר טוב, בתחילת דברייך ציינת כי לבנך אין הפרעות קשב, ובכל זאת רצף התיאורים שהבאת בהחלט תואם התנהלות של ילד ADHD. האם קיימתם אבחון מסודר והיכן? אני בטוחה שהילד אינו מאושר ומאוד רוצה לרכוש לו חברים וחברה בכלל. אין לי ספק שהתנהגותו בלתי נשלטת, והוא זקוק לעזרה מקצועית. האם שקלתם טיפול פסיכולוגי? האם שקלתם טיפול תרופתי? סוגי טרפיה באומנות, מוסיקה, תנועה? יתכן שבנך בבדידותו זקוק כעת לזמן מה למלווה בגן שיהיה איתו ויתן לו הרגשה שהוא רצוי בכל מצב. מקווה שעזרתי מעט. אשמח לקבל תשובות או פרטים נוספים, ואז לחשוב מחדש... בברכה אלמוג

30/10/2006 | 13:40 | מאת: שירה

יעל שלום רב. אני מצטרפת לשתי ההמלצות הקודמות לגבי מיצוי התהליך האבחוני. בנוסף ייתכן שבנך יוכל להרוויח משילוב במסגרת של קבוצה לפיתוח מיומנויות חברתיות. בני החל תהליך קבוצתי כזה במרכז "צעד צעד". בהצלחה.

שלום בני בן ה-10 אובחן כלקוי למידה ומקבל עזרה בתחום זה. מכיוון שהילד סובל מחוסר בטחון עצמי (שנובע מהיותו לקוי למידה אך לא בהכרח), קיבלנו המלצה לנסות לחזק את הבטחון העצמי שלו בתחומים שאינם לימודיים. כל דבר שאנחנו מנסים להציע לו נפסל על ידו, והוא מצידו אינו עוזר לנו ולו למצוא או לחפש תחום שמעניין אותו או יכול לעניין אותו כדי לחזק אותו בכך שהוא יכול להצליח ובגדול וכך לשפר את הבטחון העצמי ומכאן ישליך ויעודד גם לתחומים אחרים. כיצד איך ואיפה ניתן לחפש תחומים כאלה שיוכלו לעניין אותו ושהוא יסכים לנסות אותם? האם יש אבחונים כלשהם לגילאים אלה למציאת תחומי עניין? איך משכנעים אותו לנסות ולגלות דברים חדשים? האם הפחד מכשלון עוצר אותו מלהתנסות גם בתחומים שאינם לימודיים? בקיצור, מה עושים? תודה

18.10.06 למינה שלום! אכן, את בהחלט צודקת: קשה לעניין ילד לקוי למידה בתחומי עניין שונים. הדבר נובע, בעיקר, מנטייתנו לחזקם בתחומי הקושי שלהם במקום לעודדם לפעול בתחומי החוזק שלהם. יש לעודד את הילד לעסוק במה שהוא טוב בו, ומשיצליח - הדבר יקרין על כל היתר. ס ו ז ן ב א ו ם מספרת במאמרה הנפלא, "תכנית העשרה לילדים מחוננים לקויי למידה", שהמחקרים מראים כי ילדים לקויי למידה הם, לעתים קרובות, יצירתיים בתחומי האמנות והמדע. לתשומת ליבך! לסיכום, ילדים (כמבוגרים) חוששים מכשלון ונמנעים מלעסוק בפעילויות בהן נדרשים כישורים, שהם לוקים בהם; זאת, בעוד אנו ממריצים אותם להפעיל (בעיסוק כזה או אחר) את כישוריהם הלקויים ע"מ לחזקם וכדי ש"יקבלו בטחון". נסי להציע לילד פעילויות בתחומים שהוא מצטיין בהם, וכשיצליח ויאמין ביכולותיו, לא יחשוש לנסות גם דברים אחרים. לדעתי, אין כל צורך ב"אבחון למציאת תחומי עניין". אשמח להמשיך ולעקוב, יחד עמך, אחר כל התפתחות בעניין העניין. בברכה, בני

תודה. לכך בדיוק הכוונה למצוא את התחום (לא לימודי) שבו הוא יהנה ויתחזק. ובו הוא לא יחווה כשלון אלא הצלחה. אנחנו כהורים לא רואים תחום כלשהו שאותו הוא אוהב וממנו הוא יכול לשאוב כוח וכל הצעה שלנו מתקבלת בהתנגדות כאילו זה בשבילנו. אנחנו לא מצליחים להעביר לו את המסר שזה אך ורק בשבילו ושזה יכול להיות כל דבר שהוא רוצה: ספורט, מדעים, אמנות,מחשבים,.............. איך אפשר למצוא לו תחום שבו לא יחווה כישלון אלא הצלחה כשהוא לא תורם לנו שום עזרה במציאת הכיוון?

17/10/2006 | 14:08 | מאת: דיגי

האם נטילת התרופה לא באופן סדיר זמן קצר ליפני שנכנסתי להריון אמורה להשפיע לרעה באיזשהו אופן?

17/10/2006 | 21:57 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

16/10/2006 | 20:10 | מאת: הפרעת קשב

יש לי כנראה הפרעת קשב ברמה מסויימת - ההנחה מבוססת על איבחון עצמי ולכן מן הסתם חובבנית. בכל מקרה לקראת תחילת שנת הלימודים ברצוני לקחת כל תוסף מזון אפשרי ש"חשוד" בעזרה להפרעת קשב ומותר לקחת אותו ללא מרשם של רופא. אבקש את ייעוצה של מנהלת הפורום: איזה תוספים כדאי לי להתחיל לקחת? תודה מראש

19/10/2006 | 16:51 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

ערב טוב, ראשית אקדים ואומר, כי לא הייתי ממליצה להאביס את הגוב בתוספי מזון שלא לצורך, ועל אחת כמה וכמה מבלי ידיעה מוחלטת מהי הבעייה ומהם המקורות . עם זאת כאשר מדובר בהפרעות קשב ניתן לנסות את השימוש באומגה 3, בכמוסות פסיפלורה, או בכמוסות האצה הכחולה ירוקה. בכל מקרה הייתי מבררת ומתייעצת עם רופא המשפחה במקביל לשימוש כזה או אחר. בברכה אלמוג

15/10/2006 | 21:59 | מאת: רונה

בתי בת ה-8 התלוננה כי אינה רואה טוב, בבדיקת עיניים נמצא כי רואה היטב בשתי העיניים. התלונות שלה כי רואה לפעמים תרגום בטלויזיה לא ברור, קושי במחשב לפעמים, ובעת קריאת ספר מתלוננת כי חוזרת כל פעם בטעות לאותה שורה ולפעמים זה מקשה עליה להתקדם בקריאה( יש לציין כי היא קוראת הרבה ומהמתקדמים לגילה) האם יתכן ויש לה בעיית דיסלקציה או דיסגרפיה? (אביה דיסלקט)

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2006 | 20:46 | מאת: אלמוג בן-שחר נאוה

רונה ערב טוב, לא ציינת כיצד ביתך כותבת, ולכן אתקשה לענות לך בביטחון. לשם הבהרה - דיסלקט הו מי שאינו מסוגל לקרוא, או לחליפיו - כתב ידו אינו קריא ומשובץ שגיאות כתיב מרובות מאוד. על פי תיאורך ביתך קורת הרבה, ומכאן סביר להניח שאינה דילקטית או דיסגרפית. יתכן כי היא לקויית למידה, כאשר תחום זה רחב מאוד ומכיל תחומים רבים בתוכו. על כל פנים על מנת לקבל תשובה אחראית יותר אני זקוקה לפרטים נוספים... בברכה אלמוג