אימפולסיביות: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

הפרעות קשב אצל ילדים: איך מזהים ומה עושים?

כ 15% מהילדים סובלים מבעיות קשב וריכוז. אבחון נכון יסייע לילד להתגבר על הקשיים המתלווים לבעיה, וימנע ממנו להתמודד עם תסכולים רבים בהמשך חייו. כיצד מאבחנים ובעיקר מה כדאי לעשות? מדריך להורים מהלך הילדות שלנו משפיע באופן ישיר על ההתפתחות שלנו כאנשים בוגרים. תופעות שונות המטרידות ילדים אשר אינן מטופלות, עלולות להוביל למגוון בעיות עמן הם יאלצו להתמודד במהלך חייהם. כ 15% מהילדים סובלים מ"הפרעת קשב וריכוז". מדובר בתסמונת נוירו - התפתחותית, העשויה להשפיע באופן ניכר על הילד, על תחושותיו ואף על הצלחותיו בחיים.     שכחנות ופזרנות. צילום: שאטרסטוק כיצד מתבטאת הפרעת קשב וריכוז? הפרעה זו כוללת 3 פרמטרים שונים: בעיה בקשב ובריכוז: המתבטאת בטווח קשב נמוך מאוד, וכן בשכחנות ובפזרנות. אימפולסיביות: מתבטאת למשל כ"שליפת" תשובות מהירות ולא בהכרח נכונות, בביצוע מהיר של פעולה בטרם הפעלת שיקול דעת כדי לבצעה, בחוסר סבלנות ולעיתים אף בעיה בדחיית סיפוקים. היפראקטיביות: אמנם לא תמיד הפרעת קשב...
ללמוד עוד על אימפולסיביות
הצבת גבולות: ילד אסור, ילד מותר-תמונה

הצבת גבולות בגיל הרך חיונית להתפתחות בריאה של הילד. הורים,...

מאת: אלנה צ'רבקוף
04/09/2018
אובדנות מתבגרים: קיים קשר לעייפות-תמונה

הורים, המתבגר שלכם ישן מספיק? שימו לב: מחקר חדש שנערך בקרב...

מאת: ד''ר עמית...
15/01/2019
הפרעות קשב וריכוז במבוגרים-תמונה

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים לא שונות בהרבה מהפרעות מקבילות...

מאת: ד"ר אילן טל
12/05/2010
הפרעות קשב אצל ילדים: איך מזהים ומה עושים?-תמונה

כ 15% מהילדים סובלים מבעיות קשב וריכוז. אבחון נכון יסייע...

מאת: ד"ר קרני מאשה
02/12/2019
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל לאימפולסיביות?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

אימפולסיביות: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

שלום רב, מאז שאני זוכר את עצמי, היה לי OCD ברמה מאוד משמעותית, כזו שאי אפשר לפספס. כמו כן, אני פרפקציוניסט מילדות,מכור לניקיון ולסדר (אפילו מנטלי) ומקבל קשה מאוד דברים שלא מסתדרים (לצערי אני חווה התקפי זעם קשים, תסכול נוראי ואלימות מילולית לפעמים כלפי המשפחה).בתור ילד גם לא ידעתי להתמודד עם זה, הייתי לפעמים לא נרדם בלילות אפילו אם השמיכה לא הייתה מסודרת כמו שצריך, הייתי חי את השלמות שאני רוצה לחיות ולא את המציאות. אני מתקשה ללכת לטיפול כי אני פשוט לא מרגיש שלם עם זה. משתגע מהעובדה שכאילו הכל בסדר, אבל לא בסדר, וכשמשהו לא מסתדר לי הוא פוגע בי בצורה אנושה. תמיד עולה בי המחשבה שאני הורס לעצמי בעצם הטיפול. החלטתי בכל זאת להיפגש עם פסיכולוגית, פשוט כי אני לא מתקדם לשום מקום מבחינת תעסוקה או לימודים, ורציתי לשבור את השגרה ולעשות משהו קבוע(אני אוהב דברים קבועים, בסדר מסוים, עם פואנטה). הבעיה שלי היא יותר עמוקה, ואני צריך להבין את עצמי לפני שאגיע לשפל, כי אני מדוכא מאוד. קראתי המון על הפרעות אישיות, ואני מוצא דמיון ממש גדול בין OCPD לנרקיסיזם. אני כן סובל מהפרעת אישיות (הייתי אצל פסיכיאטרית בקופ"ח וזה מה שהיא איבחנה), רק לא כתוב מאיזו הפרעה. כשהייתי בטיפול שם, לא הרגשתי כלום, רק תסכול. כמו כן, רציתי לשאול אותך האם אפשר לזהות הפרעת אישיות תוך כדי שיחה בודדת של 10 דקות. אני חושב שהבעיה הכי גדולה אצלי היא שאני לא מכיר את עצמי כמו שאני רוצה להכיר. אני רוצה להבין את עצמי במאה אחוז, וכואב לי לדעת שיש סיכוי שאני מאובחן במשהו שלא נכון, או שנכון בחציו. (כשהלכתי לשם אמרתי לפסיכיאטרית סתם דברים, בעיקר מתוך "פוזה" ויש משהו שאני יודע שהיא אבחנה לא כמו שצריך). לדוגמה, היא כתבה שאני סובל מסומטיזציה, כי הראיתי לה שיש לי הרבה צלקות קטנות על הידיים, ואמרתי לה שזה מכוער ושזה מעסיק אותי המון. היא אמרה שהיא לא רואה שום צלקות, אבל אלו צלקות שגרמתי לעצמי כשהייתי נער, ואם מתסכלים קרוב, הן שם. אני לא אוהב פגמים, אני מפחד מהם, ויש לי צלקות בעור לצערי הרב. הרגשתי פתוח לומר לה את זה, והיום אני מצטער. הרי ברור שאפשר להחשיב את הדעה שלה כנכונה בתור בעלת מקצוע, אז מה אני אמור לעשות? להוכיח לאנשים במיקרוסקופ שיש לי צלקות? מי שמסתכל רואה. אני מסתכל על הצלקות האלה כמעט כל 5 דקות... בשורה התחתונה- איך אדם כמוני יכול לדעת מה הוא עובר גם בלי ללכת לפסיכולוג? האם פסיכולוגית כן תוכל לומר לי את זה או רק פסיכיאטר? תחושת האי וודאות הזו הורגת אותי, במיוחד שאני מרגיש בודד עם התחושות האלה. למעשה, זה הדבר הכי משמעותי שגרם לי לקבוע עם פסיכולוגית. אני לא מצליח לישון בלילה כמו שצריך בגלל זה. אני בכלל מרגיש שעצם זה שפניתי לייעוץ רק גרם לי ליותר נזקים, וזו תחושה נוראה. אשמח אם תבהיר לי את הדברים, לפחות בשביל התחושה האישית שלי. קראתי את המאמר שלך על OCPD וזה כמעט שכתבת את זה עליי. פשוט אחד לאחד. ואז נתקלתי באישיות נרקיסיסטית, וראיתי קווי דמיון רבים. אני יכול לדעת מה ההבדל הכי משמעותי בין שתי ההפרעות? תודה רבה על העזרה.

שלום א.י., לפני שאתייחס לשאלות הספציפיות, הדבר הבולט ביותר בהודעתך הוא ה"חפירה" (rumination), שנמצאה במחקרים רבים כגורם שיוצר ומחמיר דיכאון, חרדה ו-OCD לסוגיו: https://www.giditherapy.co.il/?p=234 באופן ספציפי יותר, בולט השימוש לרעה באינטרנט לאבחון עצמי ע"י אתרים שאינם בהכרח נכתבו ע"י איש מקצוע מוסמך. לצערנו, תפקידו בפועל של פסיכיאטר בישראל בימינו מצטמצם לטיפול תרופתי. בארצות אחרות (למשל, ארה"ב) וגם לפני עשרות רבות של שנים בישראל, פסיכיאטרים עסקו גם בפסיכותרפיה (שיחות שבועיות שנמשכו 50 דקות). כשמדובר בטיפול תרופתי, 20 דקות הן בהחלט זמן מספיק להתאמת טיפול תרופתי, במיוחד בטווח הבעיות של דיכאון, חרדה והפרעות כפייתיות, מה גם שקיימים פרוטוקולים המפרטים על סמך סטטיסטיקות מהי תרופת הבחירה הראשונה, השנייה וכן הלאה וזאת תוך התייחסות לטיפולים תרופתיים קודמים, יעילותם ותופעות הלוואי שלהם. יש להבדיל בין OCD המלווה באובססיות ובטקסים שמפריעים למטופל ובין OCPD המהווה הפרעת אישיות שיש בה תכונות חיוביות רבות שאף הכרחיות במקצועות הדורשים דיוק, עיסוק בפרטי-פרטים וכד'. עם זאת, קיימת תחלואה כפולה (comorbidity) בין שתי ההפרעות המופיעות יחד אצל חלק מהאנשים. עוד יש לציין שבמיוחד OCPD היא הפרעת אישיות תלוית-תרבות. ייתכן שבארצות כמו גרמניה או אנגליה היית מרגיש הרבה יותר טוב, כשהנורמות מדגישות ומעריכות סדר ודיוק, בעוד החברה הישראלית מאופיינת ע"י מוטיבים כמו "יהיה בסדר", אימפולסיביות, שיקולים לטווח קצר וכד' - דבר היוצר קונפליקטים בין הסובלים מההפרעה לבין הסביבה. קיומן של הפרעות שונות אצל אותו אדם אינו מעיד בהכרח על כך שמצבו הנפשי חמור יותר והוא במקרים רבים תוצאה של שיטת האבחון. ברוב הפרעות האישיות האדם אינו רואה את עצמו כסובל מהפרעה כלשהי ובוודאי שאדם יכול להיות מאובחן ע"י כמה הפרעות אישיות, או לפחות ע"י עמידה בחלק מהקריטריונים של הפרעה נוספת (למשל, קווים נרקיסיסטיים): https://www.youtube.com/watch?v=DzfoaF6ndqo&t=8s מה שהופך הפרעה להפרעת אישיות היא הקיצוניות של תכונות אישיות שאינן בהכרח שליליות וקשיי ההסתגלות של האדם עם סביבה שהנורמות שלה מנוגדות לתכונות אלו (למשל, כאמור, אדם כפייתי החי בחברה אימפולסיבית כמו החברה הישראלית או אדם אימפולסיבי החי בחברה המדגישה סדר וארגון). בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

שלום,עד לפני מספר שנים הייתי מנהל פרוייקטים, בחברהכאשר צורת עבודה היא שכר אחוזי עמלה. פרפקציוניסט, עד הפרט האחרון. בחברה נוצר משבר מדומה, ועזבתי, בלי באמת שהדברים נסגרו לגמרי כולל כספית מבחינת דקדוק סופי. אבל זה נשכח. כלומר גם ענינים כספים נשארו באוויר. בעת האחרונה ראיתי שיחות מלקוחות העבר, כאשר עברו כבר 3 שנים בערך!, ואז חלמתי חלום שדמויות העבר והחברה עולות בו בזמן עכשווי,שכביכול המצב שמהעבר מתעורר ויביא סכסוך על כל המשתמע מכך. לוגית יש לי הבנה והסבר מסודר לכל. אבל רגשית זה עורר בי סוג של התעוררות, וזה בגלל הפרפקציוניזם שלי, החזיר אותי לפרטי פרטים, של מה שהיה, הסברים לעצמי מחדש לגבי התהליכים מה קרה סדר הדברים מיקוד בכל שלב, נימוקים. בקצור ברור לי שזה לא תואם את המצב למציאות במרחק ונקודת זמן זה, אבל זה שטף עצום בגלל הניתוח והדקדקנות שלי. זה מפריע לי, והכל בגלל שחלמתי חלום די מציאותי שעורר אותו. שאלתי איך להתייחס להתעוררות מצב של עיסוק בפרטים שזורמים למח בעקבות חלום שיצר התעוררות כזו, כאשר בפועל לא ממש קרה דבר חמור במציאות. מה שמפריע בכך בעיקר, זה הצורך לדייק כל פרט בניתוח התהליך שהיה בעבר לפרטי פרטים. כתבתי טיוטה לשחרר. זה נעצר מעט. אבל בא בגלים. אני מניח שזה יתמתן אבל התופעה די מפריעה לי. וקרתה לי בעבר גם במצבים רגילים של ניתוח פגישות שיחות בעבודה, תודה

שלום אסף, במגבלות ובהסתייגויות המתבקשות מ"אבחון" מצב נפשי בלי לראיין אותך פנים אל פנים, לפי תיאוריך נשמע שאתה סובל מהפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), המאופיינת ע"י חלק מהתסמינים הבאים: עיסוק יתר בפרטים, סדר, ארגון ותכנון-יתר, פרפקציוניזם שלילי העלול לגרום דחיינות, התמכרות לעבודה, מוסריות-יתר ונוקשות, לעתים גם קושי להיפטר מחפצים חסרי ערך רגשי, חסכנות/קמצנות *קושי וחוסר רצון לעבוד בשותפות כאשר הדברים אינם נעשים בדיוק בדרך בה בחר הלוקה בהפרעה. *חסכנות והחזקה בתפיסה כי יש לאגור את הכסף למקרי חירום העשויים לקרות בעתיד. *הפגנת נוקשות ועקשנות, בעיקר כשהדברים אינם נעשים בדרכך שלך: https://www.giditherapy.co.il/?p=1088. המילה "הפרעה" קצת מטעה משום שחלק גדול מהתכונות הנ"ל הכרחיות במקצועות מסוימים (מחקר, ספרנות, ארכיונאות, מידענות, ראיית חשבון וכד'), אך רמת התכונות הללו מקשה מאוד על שיתוף פעולה עם עמיתים לעבודה, חברים ובני זוג, בעיקר בחברות כמו החברה הישראלית שבה קיימת מנטליות של "זרימה", אימפולסיביות ו"יהיה בסדר" (בחברות אחרות כמו באנגליה או גרמניה רמה גבוהה של אותן תכונות הן לא רק נורמליות אלא גם מוערכות וייתכן שהיית סובל פחות). במקצועות המושתתים על סדר ודיוק תכונות אלו חיוניות וגם סביבת העבודה האנושית מורכבת מטיפוסים דומים והן תורמות להישגים גבוהים. אין לבלבל הפרעה זו עם OCD שבו האובססיות והפעולות הכפייתיות אינן רציונליות והקשר בין המחשבה לפעולה הכפייתית רופף. עם זאת, ייתכן מצב (שיש לבדקו בטיפול) שחלק מהסובלים מהפרעת האישיות הזו יסבלו גם מ-OCD (תחלואה כפולה). כך או כך - שתי ההפרעות מלוות חרדה, שבהפרעת האישיות היא תוצאה של קונפליקט בין הסטנדרטים הגבוהים של האדם לרוב הסובבים אותו. כפי שכתבת החלום שלך הוא מציאותי מאוד. הטיפול בהפרעה (ר' קישור) הוא שילוב בין טיפול תרופתי נוגד חרדה, לרוב כזה המעכב ספיגה חוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI - פרוזק, ציפרלקס וכד') עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שנועד להגמיש את העמדות הנוקשות מדי (למשל, "הכול או לא כלום"). עם זאת, כפי שמצוין במאמר, הואיל והתכונות חיוביות מאוד, חשוב רק למתנן ולפעול למען הסתגלות לסביבה שאינה כזו (למשל, ע"י הנמכת ציפיות). במה שלא ניתן ולא רצוי לשנות מכוון הטיפול לקבלת עצמך כמות שאתה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין giditherapy.co.il

הבאגים האלה של המילים הדחוסות ----מרגיש---שלחלקים ----מסויימים שלי ---אין כאן יותר מקום 😢עצוב-----מחכים אולי יסדרו ----

הי אביב, אלו חלקים את מרגישה שנדחקים? אבחן גם את עצמי. - - - - - - שלך, סוריקטה 19:34

אצלי, למשל, התחושה שנהרסה תבנית מאד מוגדרת שהייתה פה ואפיינה אותי. סוריקטה 19:35

הכי אכעס אם מסד הנתונים הקיים באתר של דוקטורס נפגע באופן בלתי הפיך. סוריקטה 21:18

https://www.youtube.com/watch?v=q1z6-kHD9qw          סוריקטה

הי אהובה גרמת לי לחייך-------ובעיקר לחלקים של הנערות-----והנערה הדיכאונית בכלל---- יש חשיבות ממשית לכתיבה😢😢----בקיצור לקח לי מלא זמן להביא לכאן----ועכשיו ,מרגישים שאין לנו מקום----אנחנו לא אוהבים את דוקטורס בכלל--------😈

הי שוב לכולם, שמתי לב שאני נוטה עכשיו לשלוח הרבה יותר הודעות, וכל אחת מהן קצרה יחסית. בפועל, מהיר יותר, פחות הגהה, אולי אימפולסיבי יותר, או ספונטני יותר. אחר. סוריקטה 09:53

הי אביב. - - - - - - אנחנו כועסים. אנחנו כועסים מאד. בכלל. ועל דוקטורס בפרט. אנחנו כועסים מאד על העיוורון של הסביבה. אנחנו כועסים שכמה שאנחנו 'צועקים' או שותקים לא נשמע קולנו. כועסים ביג טיים. אנחנו רוצים ש'הם' יקחו יוזמה ויציעו לנו מקום, מרחב, חופש. אנחנו רוצים שיציעו לנו פיצוי. כזה ענק לסבל התהומי שלנו. אנחנו רוצים שיבינו שגם לנו יש נפש. וגם גוף. ונפח בסביבה. - - - - - - אהבתי את הרגשון... חח. - - - - - - בשמחות. סוריקטה 16:33

אביבי....וסוריקטה.....אפשר להצטרף לצעקות שלכן.....???ולהביע חוסר שביעות רצון.....😤😤😡😡😬😬😈😈🙀🙀 איתכן אהובות.....חטולית...

אני לא מצליחה להסביר את עצמי -----אבל כשלחלק מאוד גדול ממני ----אין כאן מקום ----ואין יכולות ביטוי ---כי כל הכתיבה משתנה ומשנה את הנכתב ---אז אין לי מקום כאן ----זה מעבר לכעס ----אני באמת במצוקה------לא רוצה לברוח מכאן----וגם לא יכולה באמת לכתוב --

הי סוריקטה וכולם, אני יכול להגיד שדוקטורס אכן מקשיבים ומתעניינים בצרכים שלנו כאן. אני מקווה שנצליח לראות גם שינוי בפועל. אודי

הגבת לסוריקטה ולא אלי ,הכי מבינה את הבילבול..........😊.............עצוב כי גם לך לא מצליחה להסביר--------'--יש משהו מיוחד בכתיבה של הנערות-------משהו בצורת הכתיבה שחשוב להן--------כשאני לא יכולה לכתוב----אני לא יכולה להביא אותן לכאן------חלק ממני בשידרוג הזה נשאר בחוץ .........אז מקשיבים או לא -----חצי ממני נשאר מחוץ לדלת -----

כתבת לי (ולכולם), אבל אביב הייתה זו שפנתה אליך בראש העץ, ומניחה שיש רגישות לעניין. במיוחד כאשר מרגישים נעלמים. (גם נוכח הודעות רבות שלי...) סוריקטה 06:15

הי אביב, נכון. אני מתנצל... גם אני מנסה (ולא תמיד מצליח, מסתבר) למצוא ידיים ורגליים בסבך העצים החדש... אודי

יש בעייה אצלי זה כשאני לא לוקח טיפול פסיכיאטרי אני נעשה אימפולסיבי מתרגז בקלות וצועק/מקלל אנשים ולעומת זאת כשאני לוקח טיפול אז המצב הפוך אני יותר שקט ורגוע אני רוצה לדעת איך רגוע ולא אימפולסיבי והגיוני גם בלי הטיפול הזה ?

תמיד כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות ושיקום. כדאי לפנות למרפאה בה אתה מטופל ולבקש טיפול נוסף על הטיפול התרופתי. הרבה פעמים אפשר להפחית מינון של טיפול תרופתי אם מוסיפים טיפולים אחרים.