אבחון פסיכולוגי: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

איך לצאת מדיכאון - המדריך המלא להתמודדות

אין לזה תרופת פלא: דיכאון על כל צורותיו עוד לא מוכר מספיק למדע ולכן גם הטיפול בו הוא עניין מורכב שיש להתאים אישית לכל מטופל. מה הן האפשרויות? עיקרי הכתבה: דיכאון קליני הוא הפרעה נפשית שמתאפיינת בדפוס מתמשך, בן לפחות שבועיים, של מצב רוח ירוד אליו מתלווים מגוון תסמינים גופניים ונפשיים. לדיכאון אין תרופת פלא ועבור כל מתמודד יש להתאים תכנית פעולה שתסייע לו לצאת מהמצב הנפשי ממנו הוא סובל, כולל טיפול פסיכולוגי, טיפול קוגניטיבי, טיפול תרופתי ועוד. דיכאון עלול להיגרם עקב נסיבות חיצוניות כמו אבל, שברון לב, גיל ההתבגרות וכו׳, אך הפתופיזיולוגיה של הפרעה נפשית זו אינה ידועה מספיק למדע.  ____________________________________________________ איך לצאת מדיכאון? כל אדם יעבור בחייו תקופה שבה קשיים חיצוניים ופנימיים יכריעו אותו והוא יחווה שינויים במצבי הרוח, כולל תחושה של עצבות, חוסר מוטיבציה, חוסר ביטחון, עייפות וכו׳, מצב שבשפה...

סיבות אפשריות ומצבים דומים לאבחון פסיכולוגי

שאלון אישיות - תמונת המחשה
שאלון אישיות שחקנים שמשתעממים בקלות ומחפשים ריגושים נפצעים יותר מספורטאים אחרים. מחקרים גילו כי לאיש...
אבחון רגשי - תמונת המחשה
אבחון רגשי טיפולי פוריות מהווים אתגר פיזי ורגשי ולעתים מלווים בקשיים הנושקים לכל מעגלי החיים. דפנה...
ללמוד עוד על אבחון פסיכולוגי
 טיפול זוגי אחרי בגידה: האם ניתן להציל את הזוגיות?-תמונה

בגידה משפיעה קשות על מערכת יחסים זוגית. עם זאת, על אף השבר...

מאת: בקשר לטיפול...
11/03/2019
התאמה לפונדקאות - הערכה פסיכולוגית-תמונה

האבחון הפסיכולוגי כחלק מתהליך הבדיקה להתאמה לפונדקאות - על...

מאת: ~~ידידה...
06/07/2005
קורונה: המחיר הנפשי שלא מדברים עליו ומה ניתן לעשות-תמונה

מדי יום אנחנו שומעים על הנזקים הבריאותיים הנגרמים עקב נגיף...

19/11/2020
בריאות הנפש – מדוע זמני ההמתנה לטיפול ארוכים כל כך?-תמונה

דווקא כשהקורונה מעלה סימני פיהוק בציבור, המגיפה הנפשית...

מאת: אלי פייבלזון...
05/01/2022

אבחון פסיכולוגי: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

גדלתי בתור ילד ביישן מאוד , חסר בטחון עצמי ומופנם ומסוגר בלי חיים חברתיים ורגיש מאוד , גדלתי בלי חברים (למעט בביה"ס היסודי) ועד היום אין לי חברים. כתלמיד בביה"ס הייתי מהמצטיינים בכיתה וסיימתי כיתה י"ב עם בגרות מלא (זכאי לבגרות) וציון פסיכומטרי גבוה ובהצטיינות . בתור תלמיד בביה"ס בשעות אחרי הצהריים הייתי מבלה כמעט רוב הזמן בבית בעיקר בללמוד ובהכנת שיעורי בית , הייתי לומד הרבה בבית , את שאר הזמן הייתי מבלה בצפייה בטלוויזיה ובמשחקי מחשב , בשעות אלו אחרי זמן ביה"ס הייתי ממעט לצאת מהבית אם בכלל (לא הייתי יוצא לבלות עם חברים) . גדלתי כבנאדם רגיש מאוד לדברים שנאמרים עליי והנוגעים בי , רגיש לתגובות ולפידבקים של אחרים , ואם הייתי מרגיש שנעלבתי או נפגעתי ממשהו הייתי מתנתק ממנו ומפסיק כל מגע איתו . אחרי סיום התיכון עשיתי הפסקה של שנה לפני האונברסיטה , בשנה הזאת עבדתי במפעל קטן בכפר . בשנה הזאת החלו להופיע אצלי סימפטומים של דיכאון והתחלתי להרגיש בדידות קטלנית וקשה גם רגשות שליליים ורגשות עצב , ,גם כעס פנימי על המצב שנקלעתי אליו (הדכדוך והבדידות) וכעס על ההורים בגלל שחשבתי שחינכו אותי בצורה לא טובה גם כעס על הסביבה שבה גדלתי כי חשבתי שהסביבה גרמה לי לחלות במחלת נפש בגלל הערות שליליות שהייתי מקבל מאנשים בסביבה הזאת (הערות על כך שאני בודד) , והתחלתי להסתגר בתוך הבית , בתוך החדר והתחלתי להתנתק מהסביבה שבה אני חי עד כדי הסתגרות מוחלטת בתוך הבית . בינתיים אחרי שנת ההפסקה (השבתון) שהייתה לי התחלתי לימודים באוניברסיטה כשאני נושא מטען נפשי כבד . במקביל ללימודים באונברסיטה התחלתי לפתח פחד לצאת מהבית ופחד מלפגוש אנשים , פחד חברתי ממצבים חברתיים ובמקביל לזה התחלתי לפתח הימנעות מוחלטת מלהימצא בחברת אנשים , נמנעתי ממצבים חברתיים והסתגרתי באופן מוחלט בתוך הבית והתחלתי לחשוב מחשבות שאומרות שכאשר אני הולך ברחוב האנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , ושאינני מסוגל ללכת ברחוב , ושהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת את הגוף שלי כך שאלך ברחוב , היו בראש שלי מחשבות שאומרות שאינני מסוגל לעמוד מול אנשים , אינני מסוגל להיות בחברת אנשים . בינתיים סיימתי שתי שנות לימודים באונברסיטה בהצלחה ונכשלתי בשנה השלישית בגלל המצוקה הנפשית שממנה אני סובל (ההסתגרות , ההימנעות , המחשבות , החרדה , הדיכאון , הפרעות שינה , הכעס , התפרצויות הכעס והזעם ). ואז אושפזתי בפעם הראשונה בביה"ח רמב"ם במחלקה פסיכיאטרית פתוחה ושם אובחנתי כסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית OCD (חזרה באופן אובססיבי על פעולה מסוימת מספר פעמים כדי לוודא שהכל בסדר כמו למשל לוודא מספר פעמים שהדלת סגורה וגם מחשבות שמופיעות בראש באופן אובססיבי שאומרות למשל שהדלת לא סגורה ) , אובחנתי גם כסובל מחרדה חברתית והפרעת אישיות נמנעת ודיכאון שנקרא double dystemia depression והאבחנה הפסיכיאטרית הייתה : Schizoaffective Disorder סובל ממחלה בספקטרום השניידריאני עם מרכיב אפקטיבי. יצאתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Risperdal 4 mg \פעם ביום Lustral 150 mg \ פעם ביום Clonex 0.25 mg \ פעם ביום Dekinet 2 mg \ 3 פעמים ביום בהמשך באשפוז יום פסיכיאטרי ברמב"ם העלו לי את הלוסטרל (lustral) ל 300 מ"ג ביום והורידו את הריספירדאל (risperdal) ל 2 מ"ג ביום . בסך הכל יצאתי מהאשפוז מחוזק עם יותר בטחון עצמי והתחלתי לאט לאט לצאת לעולם אל מחוץ לבית . בהמשך הייתי במעקב אצל פסיכיאטרית שעשתה לי שינויים תרופתיים בתדירות גבוהה ובתוך זמן קצר , ובנתיים חזרתי לאוניברסיטה , אבל עוד פעם הייתה החמרה במצבי הנפשי ומצבי הנפשי התדרדר (הדרדר) ואז אושפזתי בפעם השנייה בביה"ח העמק בעפולה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה בגלל הסיבות הבאות : כישלון בלימודים , הסתגרות מוחלטת בבית , הימנעות מוחלטת מלהיות בחברה מחוץ לבית , פחד לצאת מהבית , פחד מלפגוש אנשים , חרדה חברתית , ייאוש דיכאון ועצב , רגשות שליליים , התפרצויות כעס\זעם שכללו זריקת ושבירת חפצים וקילול ההורים והשם , מחשבות על כך שאינני יכול ללכת ברחוב בגלל שאנשים מסתכלים עליי ולועגים לי , הרגשתי לא שייך , אין לי כח ללכת ברחוב . שוחררתי מהאשפוז עם הטיפול הזה : Modal 50 mg \ 3 ביום Nocturno 7.5 mg \ 1 ביום Seroquel XR 300 mg \ 2 ביום Efexor XR 150 mg \ 1 ביום יצאתי מהאשפוז עם האבחנה Simple Schizophrenia . בסך הכל האשפוז בעמק עזר לי מאוד יצאתי משם מחוזק ועם בטחון עצמי , ועם רגשות חיוביים , ואופטימיות , ועם הרגשת רוגע ושמחה וגם נפטרתי כמעט לגמרי מהמחשבות שמגבילות אותי בנוגע ליציאה מהבית ושמגבילות אותי במישור החברתי והפכתי לבנאדם חופשי שיכול לצאת לאן שהוא רוצה , גם נפטרתי מהעצבנות ומהלחץ והמתח ומרגשות הכעס . אחרי האשפוז הזה הייתי בבית כמעט שנה וחצי . בזמן זה הייתי במעקב אצל פסיכיאטר במרפאה קהילתית בביה"ח הלל יפה בחדרה שעקב ירידה במצב הרוח הרופא העלה לי את האפקסור ל 300 מ"ג ביום . אחרי האשפוז בעמק בכמעט שנה וחצי חלה הדרדרות והחמרה במצבי הנפשי : דיכאון , ייאוש , עצב , כעס , התפרצויות כעס \ זעם , השתוללויות , זריקה ושבירת חפצים , תוקפנות\אלימות מילולית כלפי ההורים (חשבתי שההורים גרמו לי לחלות מחלת נפש על ידי כך שלא חינכו אותי בצורה נכונה) , גם היו הפרעות שינה , מעביר ימים ללא אוכל , מרשל את עצמי , היגיינה ירודה , כעס פנימי אדיר , הרגשת חוסר אונים . אז הגיע האשפוז השלישי בנצרת שבכלל לא עזר לי , אשפוז זה נמשך חודש ושם טופלתי בטגרטול cr 400 מ"ג ביום שנועד להרגעת התפרצויות כעס , וטופלתי בנוסף ב רסיטל 20 מ"ג\יום בנוסף המשכתי עם הסרוקוול xr 600 מ"ג\יום . האשפוז הזה לא עזר לי , להיפך הייתה החמרה במצבי הנפשי , והתחלתי להרגיש תחושת אי שקט פנימי נפשי, ולהרגיש חוסר מנוחה , כך שאינני מסוגל לשבת בנינוחות ולהתרכז בדבר (צפייה בטלוויזיה , קריאה , אינטרנט), הרגשתי מצב דמוי אקטיזיה , ואז הפסקתי את האשפוז על דעת עצמי וחזרתי להמשיך מעקב אצל הפסיכיאטר שלי בהלל יפה כשהמצב שלי לא מאוזן , מרגיש דיכאון , לא שקט ולא רגוע , הפסיכיאטר כתב שהאבחנה שלי היא : Schizophrenia vs Schizoaffective Disorder ונתן לי את הטיפול הבא : Seroquel XR 600 mg \ ביום Modal 150 mg \ ביום Ambien CR 12.5 mg \ ביום לשינה Depalept Chrono לטיפול בהתפרצויות כעס \ זעם : להתחיל 500 מ"ג ולעלות ל 750 מ"ג ביום . להפסיק Viepax להתחיל Clonex 0.5 מ"ג 2 פעמים ביום . אחרי הטיפול הזה ב 20 יום לא הרגשתי הטבה , ותחושת האי שקט הפנימי נמשכה (התחושה שהזכרתי למעלה) , כלומר עדיין מרגיש מצב דמוי אקטיזיה (חוסר מנוחה) , ואז חזרתי לרופא שלי למעקב בהלל יפה , הרופא כתב במכתב הביקור שאני סובל מהפרעה סכיזואפקטיבית באבחנה מבדלת עם סכיזופרניה . הוא כתב שישנו מרכיב אובססיבי בולט בתמונה , שמקבל ביטוי ברצון חוזר וטורדני לשנות את הטיפול ולפנות מחדש לכל מיני מקומות לצורך לשנות את הטיפול . הוא כתב שישבתי בבדיקה ללא שום ביטוי של אי שקט פסיכומוטורי . הפסיכיאטר המליץ לי על הטיפול הבא שאני מקבל אותו עכשיו (כיום) : Seroquel XR 800 mg \ ביום Depalept Chrono 750 mg \ ביום להפסיק מודאל (modal) בטענה שלא עוזר לי , וגורם לי לתחושת האי שקט . להמשיך Viepax XR 300 mg ביום . לקחת Cipralex 10 מ"ג ביום . Clonex 0.5 מ"ג \ 3 פעמים ביום . להתחיל Deralin 10 מ"ג \ 2 פעמים ביום . להרגעת האי שקט . Ambien CR 12.5 mg לשינה . בימים אלו (כיום) אני מקבל את הטיפול הזה . יש לי מספר שאלות : 1- חוות דעת על הטיפול התרופתי שאני מקבל עכשיו ואיך הטיפול הזה עשוי להועיל לי ? 2- האם יש צורך להעלות את מינון הדירלין ל 40 מ"ג 2 פעמים ביום כי אני עדיין מרגיש אי שקט ? 3- מה המטרה של השילוב של ה Viepax XR 300 mg עם ה Cipralex 10 mg ואיך זה עשוי להועיל לי ? 4- האם ה Depalept Chrono אמור למנוע את התפרצויות הכעס\זעם וכמה זמן צריך כדי שתורגש השפעתו במלואה ? 5- האם אפשר לקחת Seroquel XR 800 mg (כל המנה) בבת אחת בערב ? 6- האם Modal 150 mg ביום יכול לגרום לתחושת אי שקט ? 7- האם אני יכול לוותר על ה Modal ולהסתפק ב Seroquel כתרופה אנטי-פסיכוטית ? 8- חוות דעת על האבחנה הפסיכיאטרית שלי ? 9- חוות דעת על האבחנה הפסיכולוגית שלי ? 10- חוות דעת על טיפול פסיכיאטרי מומלץ ? 11- חוות דעת על טיפול פסיכולוגי מומלץ ? 12- חוות דעת על אפשרויות שיקום דרך ביטוח לאומי ו\או סל שיקום ?

1. הטיפול שאתה מקבל כולל טיפול אנטיפסיכוטי, מייצב מצב רוח, טיפול למחשבות הטורדניות, טיפול לתופעות לוואי, טיפול להשריית שינה. 2. בלי בדיקה פסיכיאטרית אין אפשרות להמליץ על טיפול תרופתי. 3. לפעמים אם הושג שיפור חלקי עם תרופה אחת לא עוברים לתרופה אחרת אלא מוסיפים תרופה. 4. דפלפט הינו מייצב מצב רוח, ויכול להביא לירידה בעצמות הרגשיות ולהפחית אימפולסיביות. ההשפעה מורגשת בדרך כלל תוך שבועיים מהגעה לרמת תרופה בדם יעילה. 5. כן. 6. כן, אם כי אתה נוטל מספר תרופות שיכולות לגרום לאי שקט. 7. כן, סרוקוול 800 מ"ג הוא מינון עם השפעה אנטיפסיכוטית. מודל 150 מ"ג אינו מינון שיש לו השפעה אנטיפסיכוטית משמעותית. 8. עברת מספר אשפוזים וטיפול מרפאתי במספר מרכזים לבריאות הנפש, והאבחנה שלך נשקלה ע"י מספר רב של רופאים עם ידע ממקור ראשון על מצבך הנפשי, לא נראה לי שאפשר לתת חוות דעת אחרת ומקריאת ההודעה. 9. אין אפשרות מהודעה לבצע אבחון פסיכולוגי. 10. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 11. בלי בדיקה אין אפשרות להמליץ על טיפול. 12. יש אפשרויות שיקום רבות דרך סל שיקום, כדאי להתייעץ עם עו"ס במרפאה על כך.

האם ניתן לתת אבחנה של הפרעה דו קוטבית או הפרעה סכיזואפקטיבית כאשר ברקע היה התקף מאני פסיכוטי כשנלקח 60 מ"ג פאקסט? יש לציין שמעולם לא היה "דיכאון קלאסי\מז'ורי", אלא רק סימפטומים דיכאוניים. עשיתי אבחון פסיכולוגי ושם נכתב "ממצאי האבחון מעלים תמונה של חוסר כוחות, של צמצום, ושל סימפטומים דיכאוניים, וכן נמצאה פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות שבאה לידי ביטוי במצבים טעונים רגשית." כמו כן נכתב שבוחן המציאות הנו גבולי. עוד נכתב "נראה כי השילוב בין חלק אפקטיבי בולט, שבא בשנים האחרונות בגלים, לבין התמונה של צמצום, חוסר כוחות, הירידה הבולטת בתפקוד, והפגיעות שקיימות בשיפוט - מצביעים לכיוון של הפרעה סכיזואפקטיבית" רציתי לדעת האם בוחן מציאות גבולי ומה שנרשם למעלה יכול להתקיים גם בהפרעת אישיות (גבולית או אחרת)?

שלום רב, אבחון של הפרעה נפשית הינו תהליך מורכב ולעיתים ממושך מאחר ובחלק מהמקרים כדי להגיע לאבחנה מדוייקת יותר יש צורך במעקב אחרי התפתחות התסמינים לאורך זמן , לפעמים חודשים ולפעמים אף שנים. תסמינים וסימנים רבים יכולים להיות חלק ממספר הפרעות ולכן רק על סמך המצאות תסמין ספצפי או מאפיין ספציפי (כגון פגיעה בוחן מציאות) לא ניתן לקבוע או לשלול אבחנה. לאור זאת, ברור כי לא ניתן במסגרת הפורום להתייחס לאבחנות שקיבלת (או לא קיבלת) , לתמוך באבחנה או לשלול אותה.

שלום רב, בני בן ה- 8 עבר מבחן MOXO ובשלב זה יש לי כמה שאלות מאוד קריטיות לפני המשך תהליך האבחון שאשמח למענה דחוף ומקצועי עבורן: 1. קראתי שמבחן MOXO לא מוכר ע"י חלק מהרופאים מאחר שהוא לא הוכח מחקרית? האומנם? מצד שני הבנתי ש MOXO הרבה יותר מתקדם ובניגוד ל TOVA מתייחס גם למדדים שמיעתיים. האם בני צריך לעבור גם מבחן TOVA?האם זה ענין פוליטי/ כספי או מקצועי? אנא תשובה כנה 2. אני מתלבט האם לפנות לרופא בעל התמחויות מתחום הפסיכיאטריה או הנוירולוגיה? הסיבה להתלבטות היא שלבני היו תופעות של מצמוצים ושיעולים שחלפו (חוזרות לעיתים רחוקות מאוד). יחד עם זאת בחודש האחרון השיעולים, חזרו אך הפעם הם מלווים בחרחורים שעד כה לא פסקו 3. בהסתמך על סעיף 2 ו- 1 אני מבקש המלצה אובייקטיבית על רופא שמתמחה בהפרעות קשב וריכוז. למפגש כזה אני אמור לבוא עם שאלון קונרס (של המורה וההורים). 4. על פניו תוצאות המבחן MOXO היו תקינות אך ברור לי שאי אפשר להסתמך על זה כי בעיית הקשב והריכוז שלו מאוד ברורה ובאה לידי ביטוי גם בבית וגם בביה"ס. האם יש צורך לעשות גם מבחן פסיכודידקטי? תודה רבה.

אבא מודאג שלום, נראה לי שיש צורך לעשות קצת סדר. בדיקת Moxo (וכך גם בדיקת TOVA) היא בדיקת עזר שאפשר להתשמש בה במסגרת אבחון של הפרעת קשב ורכוז. ברוב המקרים אין צורך בבדיקה זו, אך במצבים מסויימים היא יכולה להוסיף מידע ולעזור. בדיקת Moxo בלבד אינה מאבחנת או שוללת הפרעת קשב ורכוז. בדיקת Moxo היא בדיקה מתוקפת מחקרית, אך כמו כל בדיקה, לעתים תוצאותיה אינן נכונות, ותמיד יש להבין את התוצאות כחלק מהאבחון הקליני. בדיקת Moxo מוסיפה גם הסחות קוליות וויזואליות, שאין בבדיקת TOVA. רופאים שונים משתמשים בבדיקות שונות מסיבות שונות. אחת הסיבות היא שרופא מסויים יודע כיצד לפענח את תוצאות בדיקת Moxo, בעוד אחר אינו יודע, ולכן לא ישתמש בבדיקה זו. סיבות נוספות הן העלות והזמינות של הבדיקות השונות. צריך סיבה מאד טובה לפנות לבדיקת TOVA לאחר Moxo. אך האיש הנכון לשאול אותו הוא הרופא שהפנה אותך לבדיקה. התאור של המצמוצים והשעולים מתאים להפרעת טיקים, שאופיינית בקרב ילדים הלוקים בהפרעת קשב ורכוז. הפרעת טיקים היא בתחום טפולם של נוירולוגים, ולכן מומלץ לפנות לנוירולוג ילדים. המלצה אובייקטיבית אינה דבר קיים, בהגדרה. כולנו סובייקטיביים. איני מתכוון להמליץ על רופא ספציפי, והדבר תלוי במקום מגוריך, קופת החולים אליה אתה משתייך, היכולת הכספית ועוד. אני ממליץ להתחיל בקופת החולים, ולבקש את המלצתו של רופא הילדים של בנך. אבחון פסיכודידקטי מורכב למעשה משני אבחונים. אבחון פסיכולוגי שמטרתו לאבחן את מצבו הרגשי של הילד, ואבחון דידקטי הבא לאבחן לקויות למידה. אבחון פסיכודידקטי אינו מאבחן הפרעת קשב ורכוז. אם יש קושי למודי, יש מקום לשקול פניה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. בנושא זה מומלץ להוועץ במחנכת של בנך וביועצת ביה"ס, המכירים טוב מכולם את מצבו הלמודי. שבוע טוב, ד"ר ברנע ארז.

תודה רבה ד"ר על תגובתך. השאלה היא איך אני מתקדם מפה? היות ויש את העניין של הטיקים וגם של האבחון קשב וריכוז האם עליי לפנות לנוירולוג לגבי הייקים ובמקביל לרופא מומחה לגבי הפרעת הקשב? או שמא יש רנוירולוג שיוכל לתת לי מענה לשתי התופעות שבעצם קשורות זומלזו? אודה להמלצתך

הילד שלנו בן 10 אובחן עם הפרעת קשב וריכוז. עבר איבחון מלא כולל פסיכולוג ובדיקת טובה. נראה שאין מנוס מטיפול תרופתי כזה או אחר לאחר אבחון מלא ומקיף. השאלה שלי: 1. האם המוצר זום של טבע יכול להוות תחליף לריטלין או לכל תרופה אחרת שמטפלת בהפרעות קשב וריכוז וזאת מנסיונך לאורך שנים, אני לא דבר על מוצרים אחרים אלא ספציפית לזום של טבע. 2.האם לא קיים סיכון בהתמכרות ועד איזה גיל בד"כ נותנים תרופות מסוג זה?

נחמה שלום, ראשית, שתי הערות לדברים במובלעים בשאלתך. 1. אבחון הפרעת קשב ורכוז אינו מצריך אבחון פסיכולוגי, למרות שהדבר אינו מזיק. 2. בדיקת TOVA הינה בדיקת עזר באבחון של הפרעת קשב ורכוז, וברוב המקרים אין בה צורך. לשאלתך לגבי Zoom של חברת טבע. מדובר בתכשיר המוגדר כתוסף מזון, ולא כתרופה. ההבדל חשוב, כיון שלצורך אשור ושווק תוסף מזון יש צורך במעט בדיקות (בהשוואה להמון בדיקות שנעשות בתרופות), ואין צורך להראות השפעה חיובית. למעשה, יש להראות שאינו מזיק. פורסם מחקר אחד, קטן (מעט משתתפים) וקצר (מבחינת הזמן), שהראה יעילות מסויימת של התכשיר. מחקר אחד אינו מספיק, כדי לאשר או לשלול השפעה, ולכן התשובה האמיתית היא שאיננו יודעים. נסיוני האישי אינו חשוב, אלא מידע מחקרי באיכות טובה, וכאמור, מידע כזה אינו בנמצא. לגבי תרופות אחרות, כמו Ritalin, יש מידע מחקרי רב המראה על שפור ניכר עם הטפול בתרופה, ומתעד גם את תופעות הלואי של התרופה. המלצתי היא להתחיל בטפול תרופתי, כיון שטפול זה הוכח. אם את בכל זאת רוצה לנסות טפול ב-Zoom, הייתי קוצב את הנסיון בזמן, ובודק בתום התקופה. אם יש שפור ניכר, המשיכי בטפול, ולא, עברי לטפול בתרופה. גם Zoom וגם תרופות להפרעת קשב ורכוז אינן ממכרות. את הטפול התרופתי נוטלים כל עוד יש צורך, כלומר, כל עוד הפרעת הקשב והרכוז גורמת למצוקה או לפגיעה בתפקוד. יום טוב, ד"ר ברנע ארז.

אם לוקחים כמוסה אחת ליום למבוגר האם משפיע