פורום סכיזופרניה

מדובר בחולה שאובחן לפני מספר שנים (מעל 7 שנים), והשתקם לגמרי. לדעת הפסיכיאטר הנוכחי האבחנה היתה שגויה, הוא ביטל את התרופות , ומוכן להוציא מכתב שהסכיזופרניה חלפה. השאלה: האם מבחינת הממסד הרפואי סכיזופרניה יכולה בכלל לחלוף ? שמעתי בעבר שמדובר במחלה חשוכת מרפא מעצם הגדרתה, ואם זה כך הרי שחברת ביטוח לא יכולה עקרונית להכיר בזה שאפשר להחלים, ולסרב להעביר את המועמד חיתום רפואי לביטוח. תעשה לי סדר באינפורמציה. תודה

שלום נמי. 1) אין שום מניעה לבטל אבחנה של סכיזופרניה. לפעמים האבחנה הראשונית היא שגויה, לפעמים האבחנה מתבהרת רק לאורך זמן ולפעמים יש החלמה והמטופל כבר לא ממלא את הקריטריונים של סכיזופרניה. 2) בכל מקרה אני לא חושב שאמורה להיות בעיה עם חברות ביטוח (למרות שאין לי נסיון אישי בנושא). הרי אם האחבנה היתה שגויה ויש לך חוות דעת בנושא - באיזה זכות הם יכולים להמשיך להיתלות באבחנה? בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם לחולי סכיזופרניה מאפשרים להוציא רישיון נהיגה? האם זה מותנה במשהו? תודה מראש, אלין

האם אדם שיש לו קצבה בגלל מחלתו הנפשית מביטוח לאומי לא יכול לקבל רישיון נהיגה? האם ביטוח לאומי מדווח את זאת למרב"ד? תודה מראש

שלום. באופן עקרוני עניתי על שאלתך בשרשור כאן למטה. בכל אופן הנה עיקרי הדברים: 1) מאפשרים למתמודדים עם סכיזופרניה להוציא רשיון ורבים עם אבחנה זו נוהגים ללא הגבלה. 2) בעקרון אם רופא מתרשם שיש סכנה פוטנציאלית בהמשך הנהיגה ברכב הוא יכול לדווח על כך למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים). זה יכול להיות על רקע בעיות גופניות (כגון אפילפסיה), בעיות נפשיות, שימוש בסמים וכד'. לאחר שהרופא מדווח למרב"ד, יכולים שם לזמן את המטופל למבדקים. לאחר המבדקים הם יכולים להחליט או על פסילת רשיון, או על התלייתו (פסילה זמנית) או להשאיר את הרשיון על כנו. 3) אין קשר בין קבלת קצבה לרשיון נהיגה. 4) רופאי הבטוח הלאומי ידווחו למרב"ד רק אם כאמור הם מתרשמים שיש סכנה פוטנציאלית בהמשך הנהיגה ברכב. אין דיווח אוטומטי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. מאוד מבקש ממי שהשתמש בריספוד ועבר לסוליאן לתאר את השינוי לתרופות,ואם השינוי היטיב איתו?או להפך. מוזמנים לכתוב גם הורים שבניהם נוטלים את התרופות הנ"ל. ממידע שיש בידי,למרות שסוליאן נחשבת תרופה מהדור החדש,והיא יקרה יותר. היא איננה מביאה תוצאות טובות.

ניסיתי אחרי הרבה שנים של ריספונד, לעבור לסוליאן לא אהבתי את התרופה ואת המינונים הגבוהים שלה, ועברתי למשהו אחר.

הבנתי שיש קשר בין דברים שאנחנו מכחישים עם החיים, לבין זה שהם מתפרצים בתקופה הפסיכוטית מקבלים משמעות ויכולת להשפיע לנו על החיים... זה כמו השתלטות של התת מודע על התודעה, אז יש לי תיאוריה שבזמן התקף פסיכוטי התת מודע יותר שולט על התודעה מאשר המודע והם בעצם מחליפים תפקידים ולכן אם לפני המחלה היינו מכחישים דברים שליליים ומעריכים ומטפחים דברים חיוביים אז בהתקף מכחישים את החיוביים וכו'... לכן אני אומר וזאת השאלה שלי: האם הסימנים השליליים נוצרים בגלל זה שלפי התיאוריה אנחנו מכחישים את "הדברים החיוביים", ז"א את החיים עצמם ואז נוצרת אפתיה...?

שלום אבי. התאוריה שלך יפה ומדברת על אספקטים פרוידנים של הכחשה והקשר בין המודע לתת מודע. בכל אופן מבחינת המינוחים המקוצעיים - כשמדברים על סימנים שליליים או חיוביים בסכיזופרניה לא מתכוונים במובן של "טוב" ו"רע" אלא במובן של תסמינים פעילים כגון שמיעת קולות, מחשבות שווא או הפרעות בהלך החשיבה (סימנים "חיוביים") או תסמינים של ליקוי כגון חוסר יוזמה, אפתיות, הסתגרות, חוסר הנאה, חוסר ריכוז, השטחת אפקט (סימנים "שליליים"). בברכה, ד"ר אהוד ססר

בעולם שלכם מכלילים את כול הסכיזופרנים ואומרים שכול הסימפטומים של המחלה הם תכונות של הנפש. מה שאני אומר שכולם שונים לחלוטין אחד מהשני, זה תלוי בסביבה של הבן אדם, תלוי באירועים של החיים שלו שהוא עבר וזה מאפיין את הפסיכוזה שלו, כל אחד לחוד. ועוד דבר אני אומר שהמחלה הזאת היא מחלה כמו כל המחלות ולפחות לפי דעתי אני מאמין שזה כן מדובר בטוב ורע, כל עוד לא תהייה תרופה אז אתה צודק הנפש תמשיך להיות חולה למרות האיזון שלה כמה שהוא יהיה מושלם, אבל ברגע שתהיה תרופה כל המשחק ישתנה ואז יראו את זה כמו שאני רואה את זה, אז פשוט כולם ישנו את עורם. תקן אותי אם אני טועה...

שאלה נוספת- מדוע יש הבדלים בסימפטומים של סכיזופרניה והפרעת אישיות גבולית ?- הרי בשניהם הבסיס למחלה הוא עודף דופמין. תודה ירון

שלום ירון. ראה תשובה קודמת. רק נאמר ש-א) הם ההפרעות שונות. ב) עודף דופמין זה לא הבסיס של הפרעות אישיות. ג) עודף דופמין זה גם לא הבסיס של סכיזופרניה - אמנם במקרה זה יש קשר לבין פעילות דופמינרגית לבין תסמינים פסיכוטים אך סכיזופרניה היא הפרעת מורכבת ביותר (למעשה מעין "סל" של הפרעות שונות שעונות על קריטריונים מסויימים) עם גורמים סביבתיים, גנטיים, התפחתותיים ועוד. דופמין זה רק חלק קטן מהעניין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לדר ססר! בהמשך לתשובתך הקודמת לגבי ההבדל בין הפרעת אישיות גבולית והפרעת קשב וריכוז- ציינת שהפרעת קשב וריכוז היא רק אי היכולת לשמר לאורך זמן ריכוז וקשב אך להפרעה זאת סימפטומים רבים נוספים כגון: אימפולסביות, פעילות יתר, רגישות יתר, אי יציבות רגשית ובחברה ואלו בעצם הרבה סימפטומים שחופפים עם הפרעת אישיות גבולית- אז מהו הקו המנחה לההבדל ביניהם ואיך בעצם לדעת האם בעצם ההפרעה היא מעודף דופמין(הפרעת אישיות גבולית גבולית) או חוסר דופמין(הפרעת קשב)? כי בשניהם יש פעילויות יתר וחוסר יציבות רגשית תודה ירון

שלום ירון. כפי שכתבתי לך בתשובה הקודמת - הפרעת אישיות גבולית מדברת על אי יציבות רגשית, אי יציבות בין אישית, אימפולסיביות, ריקנות, התפרצויות זעם ועוד. הפרעת קשב לעומת זאת היא הפרעה ביכולת לשמור על קשב (ריכוז) לאורך זמן עם או בלי היפראקטיביות ו/או ואימולפיסיביות. הן בהחלט הפרעות שונות. יכול להיות שאתה מתכוון לכך שבעקבות הפרעת הקשב יכולות להתפתח בעיות נפשיות נלוות כגון דכאון ו/או אי יציבות רגשית, אך שוב, מדובר בתוצאה ולא בסיבתיות. האבחון של הפרעת קשב פשוטה יחסית - עושים מבחן קשב (כגון TOVA) עם ובלי ריטלין ורואים אם יש שיפור. אם יש - יש הפרעת קשב. אם אין - אז אין. לעומת זאת הפרעת אישיות מאובחנת לאורך זמן לאחר בדיקות חוזרות של פסיכיאטרי על רקע הפרמטרים הרבים המצויינים לעיל. שוב - אין מניעה שיהיו את שני האבחנות במקביל. הפרעת קשב בסה"כ נפוצה למדי. לגבי דופמין - התאוריות שהפרעות אישיות (כולל הפרעת אישיות גבולית) קשורות ישירות לחומר זה או אחר לא הוכחו למרות מחקרים רבים ולמעשה הן הופרכו ברובן. ולגבי הפרעת אישיות גבולית - הקו המנחה הטיפולי בד"כ לא קשור בכלל לדופמין (וכבר אם בכלל צריך תרופה בהפרעת אישיות גבולית (ולא תמיד צריך) אז תרופות הבחירה כקו ראשון הן מקבוצת ה-SSRI שמעלות סרוטונין). לגבי הפרעת קשב - כנראה אכן יש תת פעילות של דופמין ונוראדרנלין באיזורים הפרונטלים - ולפיכך הטיפול התרופתי מעלה את החומרים הנ"ל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב ביתי בת 21 אובחנה מגיל 3 בטוברוססקלרוזיס ,עד גיל 16 היתה רגילה עם לקות למידה קלה במסגרת רגילה . בגיל 16 החלו התקפים אפילפטים טופלה בטופמקס ובגיל 17.5 החלו קולות, היום היא מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי מעל ל4 חודשים נורולוג קבע כי אין מה לעשות אלא המצב ימשיך ויחמיר . מצבה: מדברת בקול לקולות ,דבר שהחל רק מזה כחודשים. ולא ניתן להוציאה אפילו לא למס' שעות כי אינה צפויה . האם לדעתכם יש מה לעשות ?אנחנו הורים מתוסכלים עם פחד לאבד אותה. בראשה קיימים טוברים חיצוניים מזה מס'חודשים, בשל מחלתה האורגנית הרופאים חסרי אונים ומבקשים מידע לטיפול כי כל מה שהיא נוטלת אינו משפיע .

שלום רותי. כפי שאת בוודאי כבר יודעת, טוברוס סקלרוזיס היא מחלה נוירולגות עם ביטויים עוריים, לבביים, כלייתיים ועוד. בשל הבעיות הנוירולוגיות המוחיות יכולות להיות גם ביטויים נפשיים כולל ביטויים פסיכוטיים (כגון שמיעת קולות, מחשבות שווא וכד). אני אינני נוירולוג (אני פסיכיאטר) ומכאן שאיני מעודכן בטיפולים החדישים ביותר למחלה זו. בעקרון יש דיווחים שטיפול בתכשיר בשם "רפמיצין" (תכשיר המדכא את המערכת החיסונית) יכול לעזור כמו גם איזון עם תכשירים אנטיאפילפטים, דיאטות שונות וטיפולים נוירוכירורגיים מסויימים - אבל שוב, אני באמת לא הכתובת למתן המלצות. את צריכה לפנות לנוירולוגים שמתמחים במחלה. לגבי הסימנים הפסיכוטים - ניתן לנסות תכשירים נוגדי פסיכוזה אולם ההצלחה שלהם במקרים של מחלות נוירולוגיות אורגניות היא פחותה ולעיתים במקרים אלה יש דווקא רגישות יתר לתופעות הלוואי שלהם. שוב - עדיף לטפל במחלה הבסיסית, ואז גם הסימנים הנפשיים ישתפרו. אני מתנצל אם לא הצלחתי לעזור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר ססר תודה לתשובתך מהו תכשיר רפמיצין ? כפי שהזכרתי קודם לדעת הנורולוגים אין מרפא ,אין דרך לעצור את התפתחות המחלה הנוראית הפוגעת לה במוח. ולכן הטיפול כרגע הוא של פסיכיאטרים בלבד ,מאושפזת במצב פסיכוטי קשה מאוד. שוב תודה מראש להתיחסותך בחוזר.

היכול רופא(פסיכיאטר מומחה או ניורולוג מומחה) שחולה בסכיזופרניה לחתום לעצמו על אישורים רפואיים ולחתום על מרשמים לתרופות לעצמו? עידו

שאלה תמוהה... בכל אופן כל אדם (גם רופא) שנמצא ברמיסיה ממחלתו וקיבל אישור להמשיך לעבוד ממשרד הבריאות (כגון רופא תעסוקתי) יכול לעבוד כרגיל, וזה כולל חתימה על מרשמים. נוסיף שבד"כ (יש אמנם יוצאי דופן) מתמודדים עם סכיזופרניה אינם מצליחים לתפקד ברמה שמאפשרת להם להיות רופאים מומחים פעילים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה שאתה בעצם אומר זה שיש זהות מוחלטת בין אחוז הלוקים בסכיזופרניה (אאל"ט זה משהו כמו 1%) לבין אחוז הרופאים הפסיכיאטרים (והרופאים בכלל). אשמח לראות סטטיסטיקה שתאשש שפסיכיאטרים אינם נופלים באחוזי התחלואה המאובחנת שלהם ביחס לשאר האוכלוסיה אותה הם מאבחנים. אגב, סטטיסטיקה מעניינת שנתקלתי בה פעם טוענת שפסיכיאטרים הם האוכלוסיה האובדנית ביותר (לפי מחקר אחר הם מקום שני אחרי רופאי שיניים). אם מוסיפים לזה את הנתון המפורסם לפיו פסיכיאטרים (בריאים) מעורבים בפלילים הרבה יותר מחולי סכיזופרניה אז על פי ההיגיון המוסרי הפסיכיאטרי, צריך לאשפז כל פסיכיאטר שמראה סימנים של חוסר יציבות בכפייה (אם זאת לא קבוצת סיכון דה לוקס אינני יודע מה כן - ואינני רואה גם טעם לשאול אנשים עם כאבים בחזה אם הם נוהגים לעשן). למה להסתפק רק בשלילת רישיונות? לא חראם ?

מדוע? מסיבות כמעט פרוזאיות. הפסיכיאטריה הממסדית במתכונתה העכשווית בישראל ובמערב, היא כוחנית וכמעט אלימה כלפי אלה המתויגים על ידה כחולים. חולה מאובחן הוא מקופח סדרתי מכל בחינה אפשרית, החל משוק העבודה (נראה אותך מתברג לכל חברה רצינית במשק עם אבחנה, כשאנשי המילייה מאיישים את מחלקות כח האדם), וכלה בסכנה מתמדת שמרחפת מעל ראשו באשפוזים כפויים (הרבה יותר קל לאשפז בכפיה אדם שאובחן, כי בתור ברירת מחדל הוא תמיד נכנס לקטגוריה של "חסר שיפוט"\"בלי תובנה למחלה"\"בעל מסוכנות" וכו'), ובתווך, נכללת גם סכנה חריפה לרישיון הנהיגה שלו, לרישיון הנשק , וכפי שמישהו כאן שאל - גם ליכולתו להיות מבוטח ולהוציא רישיונות מקצועיים רבים (כמעט כל מקצוע "אחראי" יורד מהפרק - ממורה לנהיגה ונהג מיניבוס ועד מקצועות 'רפואיים', לרבות טכנאי שיניים!) . על כן, ברור מאליו שפסיכיאטר שאובחן לא יוכל להמשיך לעסוק במקצועו ויאלץ לעשות מה שעשו הרופאים שהגיעו מרוסיה בשנות התשעים (-לטאטא רחובות, למי שהיה צעיר מדי לזכור באותן שנים). ולכן - פסיכיאטרים יודעים היטב שעליהם להיזהר זהירות יתרה ולא להגיע למצב שבו "יאבחנו" אותם כ"חולים". שנית, במיוחד במדינה כמו שלנו שהקליקה המקצועית קטנה וגילדאית בה, סביר להניח שפסיכיאטרים לא יאבחנו זה את זה כמעט בכל מצב. שלישית, פסיכיאטרים הם אוכלוסיה אמידה יחסית ולכן אם כבר יזדקקו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, ילכו לקולגה או רופא אחר, באופן פרטי, ובטיפול פרטי וסימפטי שכזה - מי יאבחן אותך כסכיזופרן? מקסימום תסגרו על איזו הפרעונת אישיות חולפת או משבר זמני בשושו. :) כל זה, מן הסתם, לא בדיוק הנרטיב של החולה הממוצע במחלקה הסגורה: בדרך כלל קטין או בן עדות המזרח או עולה חדש, חסר יכולת כלכלית (לפסיכולוג פרטי או לעורך דין טוב שיוציא אותו מהאשפוז הכפוי), שנמצא בעל כרחו במשחק הסאדו מזוכיסטי המוכר של הפסיכיאטריה שבו עד שאתה לא "מקבל תובנה למצבך" ומדקלם בראש מורכן את המנטרות שלהם ("אתמיד בטיפול האמבולטורי", "אלך לשיקום", "יש לי מחלה אני צריך תרופות בשביל להתרפא") הם לא ישחררו אותך מ"בית החולים" ולא יפתחו את הדלתות הכפולות, ויעלו לך את המינונים עד שתרעד (מה שכמובן עוזר להצדיק את עמדת נציג בית החולים בועדות ערר, כי הרי אדם פרקינסוני וזומבי לא נראה כמו דוגמן צמרת שם) - ואם לא תבלע את התרופות "מרצונך", הם גם יורידו לך את המכנסיים בכח וינעצו לך מחטים בישבן. אם זאת לא ההגדרה של אונס אני לא יודע מה כן. גם אם תנאי הכליאה טובים יחסית והמיטות יפות - כמו שכתוב באחד מהמאמרים שקראתי ב"רפואה ומשפט" (וזה לא מה שליצמן ראה באברבנל למשל, ושאני ראיתי בבית חולים אחר באיזור השפלה)- כליאה היא עדיין כליאה, ותיוג גזעני ומשפיל הוא עדיין תיוג. אז לסיכום שאלתך - פסיכיאטר יכול להיות מאובחן, אבל זה (כמעט) לעולם לא יקרה. לעומת זאת, אנשים רגילים יכולים גם יכולים, וזה קורה לרבים וטובים.

בהמשך להודעתי בפורם מה04. 03. 2011 "האם פעלתי נכון?" אני שמחה להודיע כי יש לי את התשובה לשאלתי, אכן פעלתי נכון , בתי לאחר אשפוז כפוי של שלושה שבועות ובהמשך טיפול במרפאה של בית החולים חזרה לקרא לי אמא לאחר שתקופה ארוכה ראתה בי אויבת ויתרה מזאת חדשה קשר עם חלק מחבריה שראתה בהם שליחים של השטן הבאים להרע לה ולאחר הרעבה עצמית של לפחות שלוש שנים התחילה לא רק לאכול אלא להנות מהאוכל, בחודש האחרון העלתה לפחות חמשה ק"ג למשקלה ונראית פשוט נהדר, והכי חשוב היא חזרה הביתה לבני המשפחה לאחר העדרות של לפחות שנה וחצי ויש לי תחושה כי מחלה לי על שפעלתי לאשפוזה הכפוי והבינה שעשיתי זאת למענן טובתה. נכון היה לי מאוד קשה והיו לי הרבה התלבטויות, כי כפי שידוע אשפוז כפוי הוא דבר טראומטי הן לחולה ולא פחות לבן המשפחה שמגיע להבנה כי זה המוצא האחרון אבל זו הדרך היחידה להציל אדם אהוב. תודה על התמיכה ולכל משהגיב על שאלתי וחג שמח לכל הפורם אני מאושרת ומקווה כי בתי תמשיך בטיפול ושוב תודה לכל משהגיב לפניתי וגם למשקרא את הודעתי חג שמח

אני ממש שמח בשבילך,באמת! רק תדאגי לה שלא תשמין יותר מדי כי לכדורים יש נטייה לעשות את זה.

כן אני מודעת לזה,תודה לתגובה

ולבדוק דרך שיקומית. יחד איתה. עדי

שלום שושנה. אני זוכר כמה התחבטת בנושא ואני שמח שהכל הסתדר בסוף. כפי שכתבתי לך בשרשור המקורי: "את הורה שאוהבת את בתך, חששת מפני הנורא מכל ולא רצית לעמוד מנגד ולחכות לאסון בהתהוות. בסופו של דבר בתך תבין זאת, (גם אם היא לא תסכים אתך) וברוב המקרים שאני מכיר המתמודדים משלימים עם הוריהם לאחר שחל שיפור במצבם". אז אני שמח שהיא אכן הבינה זאת וחזרה לקרוא לך אמא! בהצלחה בשיקום בהמשך הדרך! בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה ד"ר על התגובה,בתי לא רק חזרה לקראה לי אמא אלא היא גם מגיעה כמעט יום ביומו הביתה ולשמחתי,מחדשת את הקשר עם חברים טובים לאחר שהתנתקה מהם לפחות שנתיים , הגישה מועמדות לכמה מקומות עבודה והומנה לראיון ל2 מקומות והכי חשוב היא מבקרת פעם בשבועיים במרפאה לבריאות הנפש לשיחה עם פסיכולוג וגם לקבלת זריקה, על כן ד"ר מה שנותר לי הוא לקוות כי תתמיד בטיפול ואני רוצה להאמין שאכן היא תתמיד שוב תודה ד"ר לך ולחברי הפורם על התמיכה המשך ערב טוב

האם ישנם פתרונות יצירתיים/תחליפים אחרים מכדורים במינונים נמוכים לסכיזופרניה. למשל לאדם שלא מודע כלל! לבעיותיו אלו ולא מוכן לקחת את הכדורים אני יכול לציין שאותו אדם שלקח את הכדורים (לא במודע) והן עזרו לו. אודה לך מאוד לכל דרך שקיימת ויכולה להיות רלוונטית שלומי

שיישן ויאכל בצורת מסודרת לדוגמה. אם הוא מודע שחל שיפור כשלקח לא במודע את הכדורים ספר לו שלקח כדורים שנועדו לשפר את מצבו. נסה להקריא לו על דרכי האבחון לסכיזופרניה והסוגים שלה שיראה אם הוא מזהה את עצמו בין השורות. אלו הרעיונות שעולים לי בשליפה.

אני לא לגמרי מסכים שתקריא לו אבחון סכיזופרניה, זה רק יגרום לו כעס או לומר 'לי אין את כל זה' [גם אתה לא היית אוהב שיעשו לך ככה!] מאידך אם אתה יודע דבר ספיציפי שיש לו כמו למשל אם הוא עישן סמים או תקופות של מניה דיפרסיה אז תתמקד ותציין לו את זה. אבל צריך להקדים לו 'אל תתייחס אל האבחנה (וחלה "סכיזופרני")רק ש'הרבה כאלו שסבלו מסיפטום כזה או אחר התרופה עזרה לו'. אני תמיד ממליץ על קשר עם מתמודד בעצמו [וזה יש לו עדיפות על רק מטפל ואיש מקצוע] הוא יבין היטב לליבו.

שלום. קיבלת פה מספר תשובות יפות מחברי הפורום. אוסיף כמה מילים - הטיפול באדם שמסרב לקבל טיפול או להכיר בכך שיש לו בכלל בעיה הוא כלל לא פשוט. ברור שהיה עדיף שידבר עם איש מקצוע או עם מתמודד אחר, אך כפי שאני מבין מהפניה הוא לא מסכים לכך. התייחסתי לנושא זה רבות בעבר בפורום. להלן תמצית הדברים: 1) אתה מציין שהוא קיבל תרופות באופן לא מודע והיה שיפור במצבו. יחד עם זאת שיטה זו לא מומלצת מכמה סיבות -א) מתן תרופות בסתר בד"כ משיג בסוף תוצאות הפוכות - המטופל (שגם כך לעיתים סובל ממחשבות שווא של רדיפה כלפי משפחתו) מאבד אמון באנשים שהכי קרובים לו, דבר המהווה פגיעה לא פשוטה שיכולה להפריע להמשך שיתוף הפעולה עם הטיפול והשיקום. ב) מתן תרופות בסתר זה פסול אתית - גם מתמודד עם מחלות נפשיות הוא אדם עם מלוא זכויות הפרט - ומגיעים לו כל ההסברים על הטיפול שהוא מקבל, כולל על תופעות הלוואי האפשריות. 2) יש טיפולים לא תרופתיים שיכולים לעזור באופן מוגבל - אך גם הם דורשים שיתוף פעולה עם גורמים מטפלים (כגון טיפולים פסיכולוגים כמו CBT, טיפול משפחתי, טיפול קבוצתי ועוד). בכל מקרה, במקרים של מצבים פסיכוטים - אין היום תחליפים יעילים במיוחד לטיפול התרופתי. 3) אז איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערנו אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 4) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). 5) ובשורה התחתונה - זכותו של כל אדם לסרב טיפול או מעקב, גם אם הוא סובל מבעיות אלה או אחרות, וגם אם החלטתו נראית שגויה לבני משפחתו ולגורמים המטפלים. כל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים - זאת זכותו המלאה. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם חולה סכיזופרניה המכיר ומודע למחלתו מסוגל להבחין בהזיה (מבלי לבלבל בינה ובין המציאות)? האם אדם המקבל טיפול תרופתי, אשר הקל על מצבו והביא את המחלה לרגרסיה, עשוי לפתע לסבול שוב מהתקף, למרות שהוא עדיין מקבל את התרופות? תודה מראש

חד משמעית כן מנסיון אישי, תדברי עם האנשים שקשורים בהזיה ותראי שהם דיברו והתכוונו אחרת ממה שחשבת או שמעת. ולעתים סתם עקב השתפרות מצבך, תתחילי להבין דברים בצורת יותר בריאה ותביני ששגית בצורת ההסתכלות שלך על אירועים שנחרטו אצלך ונבעו מתפיסת מציאות של אדם במצב פסיכוטי וכו'...

יכול להיות מצב שבו אני מזהה שהמחשבה שלי היא לא מציאותית, או שהקול שאני שומעת הוא קול של מחלה ולא אמיתי?

שלום. 1) בעת התקף פסיכוטי בחן המציאות (הגבול בין מציאות ודמיון) מטושטש למדי וקשה להבדיל בינה למציאות (זאת הרי אחת ההגדרות של מצב פסיכוטי). יחד עם זאת, כשיש שיפור במצב (רמיסיה) רבים מהמתמודדים עם סכיזופרניה מבינים שבדיעבד שהיה מדובר בדמיון (כלומר בהזיה או מחשבת שווא). 2) אתה שואל אם אדם המקבל טיפול תרופתי עלול לסבול שוב מהתקף פסיכוטי? אז התשובה היא כן, רק הסיכוי נמוך בהרבה מאשר אצל מתמודד שהפסיק את הטיפול התרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני חולה סכיזופרניה. הוצאתי רישיון לפני מספר שנים אז עוד לא ידעתי ולא אובחנתי כחולה סכיזופרניה (אין לי שום עבירות תנועה). האם במצב הנוכחי יש זכות למשרד התחבורה או משרד הבריאות לפסול רישיון נהיגה עקב סכיזופרניה? האם בכלל פוסלים רישיון נהיגה למי שיש סכיזופרניה? כל טוב דב

אשאל אותך זאת, האם גם היום יש לך אפס עבירות תנועה? אם עדיין אין לך שום עבירות תנועה אל תדווח להם בכלל. יש להם זכות לעשות מה שהם רוצים, 2 ראיות לכך הן הגהנום הבירוקיטי עד שהוצאתי רשיון, וחולי סרטן שעם קבלת האבחנה נשלל מהם הרשיון. תהיה טוב - יהיה טוב ירין

אכן יש לי אפס עבירות תנועה. השאלה האם זה חוקי לפסול?

שלום דב. בעקרון כל רופא שמתרשם שיש סכנה פוטנציאלית בהמשך הנהיגה ברכב יכול לדווח על כך למרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים). זה יכול להיות על רקע בעיות גופניות (כגון אפילפסיה), בעיות נפשיות, שימוש בסמים וכד'. לאחר שהרופא מדווח למרב"ד, יכולים שם לזמן את המטופל למבדקים. לאחר המבדקים הם יכולים להחליט או על פסילת רשיון, או על התלייתו (פסילה זמנית) או להשאיר את הרשיון על כנו. יש להדגיש שכל זה מביצע רק במקרה שהרופא אכן התרשם שיש סכנה ממשית בהמשך הנהיגה. זה לאו דווקא קשור לאבחנה מסויימת, ואין דיווח אוטומטי, גם כשמדובר בסכיזופרניה. מטופלים רבים המתמודדים עם סכיזופרניה ממשיכים לנהוג ללא הגבלה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תראה אני הוצאתי רשיון אחרי שאובחנתי בידיעה מוחלטת שלהם. אבל אם היה לך רשיון נהיגה לפני האבחנה, אישית אני מציע לך להשאיר אותם בערפל בנוגע למחלה. יותר טוב ככה.

דוקטור שלום וחג שמח! אני חולה בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית בנוסף להפרעת אישיות אובססיבית. הההתקפים הכי חזקים מגיעים כתוצאה מחוסר שינה בלילה או במקרה שמעוררים אותי פתאום מאמצע שינה עמוקה וכנל גם לגבי שעות בוקר מוקדמות(סביבות 5-7 בבוקר).כל השאר היום התפקוד הוא פחות או יותר בסדר(למעט שעות אחר הצהריים שבהם אני חייב לנוח כשעה אחרת יש לי התקפים חזקים בשעות הערב 7-8) למעט פעולות שדורשות ריכוז ממושך ואני חייב לאכול כל כמה שעות כדי לאזן את רמת הסוכר ולהביא לשחרור מועט ככל האפשר של קורטיזול וכניסה למצב לחץ. רציתי לדעת האם אני זכאי לקבל הקלה ממשמרות לילה ומשמרות בוקר מוקדמות ואם כן היכן אני מקבל את זה- אני צריך להגיע לפסיכיאטר מיוחד שמתמחה בהקלות ואישורים רפואים? האם ההקלות האלה תקפות גם לגבי המילואים? בנוסף עוד שאלה- איזה תרופה מבין השלוש הבאות הכי מומלצת לדעתך להפרעה שלי(מבחינת תופעות לוואי הכי מועטות): טריפלופרזין או מולינדון או לוקספין? יריב

שלום יריב. לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"התקפים" - התקפי חרדה? התקפים פסיכוטים? אובססיות? בכל מקרה אתה שואל איך מקבלים הקלות בעבודה. ובכן, באופן כללי פונים לרופא תעסוקתי עם המלצה מפסיכיאטר (פרטי או ציבורי). כנ"ל לגבי מילואים - אתה מביא את המלצת הפסיכיאטר לרופא צבאי שיפנה את זה הלאה לגורמי הצבא המוסמכים. כל זה כמובן רק אם הפסיכיאטר בכלל הסכים לאחר בדיקה מקיפה שאכן יש מקום להקלות כלשהם. לשאלתך השניה - שלושת התרופות שאתה מציין (טריפלופרזין או מולינדון או לוקספין) הם תרופות נוגדות פסיכוזה מהדור הראשון, שלושתם תרופות ישנות למדי שכבר לא בשימוש נפוץ (ומולינדון כבר לא מיוצר בכלל) ויש להם לא מעט תופעות לוואי. כמו כן לא ברור אם אתה בכלל צריך תכשיר אנטי פסיכוטי - זה הרי תלוי בתסמינים שלך. במידה וכן, בד"כ עדיף תכשיר מדור שני או תכשיר מדור ראשון עם פחות תופעות לוואי. בכל מקרה תפנה לרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אין לי אבחנה,הרופא אמר שזה תסמינים שדומים לסכיזופרניה היום אני בטיפול תרופתי ורוצה להפסיק לקחת את התרופות בגלל שאין לי שום תסמינים ואני בדר"כ מרגישה טוב. השאלה שלי האם אפשר להפסיק ליטול את התרופות כי בכל זאת אין לי אבחנה?

שלום. אין אפשרות לתת לך תשובה דרך פורום אינטרנט. רק הפסיכיאטר שלך שמכיר את המכלול של תסמינייך בעבר ובהווה יכול לתת לך תשובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

למה הרבה אנשים לוקחים את האמונה באלוהים כדבר "נורמאלי" כשזה בעצם לא? הרי אלוהים זה מחשבת שווא (משהו דימיוני). למה מישהו שיש לו סכיזופרניה למשל נחשב לחולה נפש וכאשר מישהו שמאמין באלוהים שזו בעצם מחשבת שווא (דלוזיה) לא נחשב לחולה נפש?

שלום דרור. אתה שואל שאלות בתחום התאולוגיה ולא כאן המקום לדיון זה. נוסיף רק שההגדרה של מחשבת שווא היא לא רק שמדובר במחשבה מוטעית באופן אובייקטיבי שלא ניתן לשכנע את הלוקה בהן באי נכונותן - אלא גם שהיא לא נחשבת כנורמה חברתית אצל אחרים באותה תרבות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר ססר, אבי חולה זכיזופרניה, אינו יודע כי אני יודעת על מחלתו ואיני חושבת שהוא מודע לה בעצמו. בעבר נטל תרופה בשם זורפקסה במשך מספר שנים אולם לאחרונה אני חושבת כי הפסיק ליטול את התרופה. בימים האחרונים זיהיתי אצלו תסמינים שלמיטב הבנתי משוהים עם התקף (תחושת רדיפה ופרנויה). רציתי לדעת- 1. אם לא ימשיך/ יחזור לטיפול התרופתי שניתן לו בעבר יכול להחריף ההתקף? 2. כיצד אני יכולה להקל על הסימפטומים והמצב שלו ללא חשיפת העובדה כי אני מודעת למחלתו? 3. האם כדאי לדבר איתו על כך ואם לא, כיצד ניתן לשכנע אותו לחזור בכל זאת לטיפול התרופתי? אשוב ואציין כי איני חושבת שהוא מודע לבעייתו. תודה רבה, יעל.

אכתוב לך מה ממליצים היום בתחום השיקום וההחלמה. "לשדך" לו מתמודד נפש שלוקח תרופות [אשר לו כן יש מודעות-זו הסיבה שהוא גם ירצה לעזור, לא סתם יבוא לחנך אותו] והוא מסוגל להבין את השני! למה הוא 'מכחיש' את מחלתו וכן למה הוא מפסיק את התרופות כגון התופעות לוואי. מעלה יתירה יש כשמתמודד ידבר עמו, הוא יבין אותו, כך יש יותר סיכוי שימצא מסילות לליבו. אני בטוח שלא זה מה שיכתוב כאן הד"ר, הוא כפסיכיאטר בטח ימליץ כיצד תוכלי לזהות התדרדרות ולמונעה אך אני (לשמחתי) לא פסיכיאטר אני מתמודד בעצמי ואני כותב מהזוית שלי.

שלום יעל. מובן שללא בדיקה של אביך אוכל להתייחס כאן רק באופן כללי. בכל אופן את אומרת שאת מזהה סימנים של החמרה במצבו (תחושות רדיפה) ושלפי דעתך הוא הפסיק טיפול תרופתי (זיפרקסה). ולשאלותייך: 1) את שואלת אם ההתקף יחריף אם לא ייקח טיפול. אמנם לא מדובר במדע מדוייק ולפעמים לא קורה כלום כשמפסיקים טיפול - אך הסטטסיטיקה אומרת שבד"כ יש סיכוי ממשי להחרפה במצב כשמפסיקים טיפול. 2) את שואלת כיצד את יכולה להקל על מצבו? את אומרת שהוא לא ידוע שאת ידועת על אבחנתו. יכול להיות שהוא באמת לא ירצה שתדעי. אולי יש בני משפחה אחרים שהוא כן גלוי אתם? במקרה כזה כדאי לדבר אתם כדי שהם ידברו אתו. כמו כן ניתן להיעזר בגורמים מקצועיים - את יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל שלו או עם העובד/ת הסוציאלי/ת שלו. אם הוא נמצא במסגרת שיקומית כלשהי (כגון מועדון תעסוקתי) ניתן להתייעץ עם הצוות שם. 3) אני לא יודע אם כדאי לך "לגלות" לו שאת יודעת. יכול להיות שהדבר רק יחריף את דימויו העצמי בתוך יחסיו עם בני משפחתו. אם הוא היה רוצה שתדעי - הוא היה אומר לך ישירות. עדיף לנסות דרכים עקיפות כפי שפרטתי בסעיף הקודם. במידה ושום דבר לא עוזר ויש החמרה של ממש במצבו (כלומר הוא מתחיל לאיים או להיות אלים) - אז מובן שלא תהה ברירה אלא לפנות ישירות לרופא המטפל כדי לשקול התערבות בטיפול, גם במחיר שהוא יידע שאת יודעת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

עזרת לי מאוד, אנסה לפעול בדרכים עקיפות.

שלום לכולם! שמי רועי ואני מנהל אזור תל אביב מקבוצת שכולו טוב, אנחנו מפעילים תעסוקה שיקומית לזכאי סל השיקום באזור. התעסוקה היא מכירה במרכזים המסחריים באזור כדוגמת: קניון ויצמן,קניון וולפסון,הום סנטר בת ים ואיילון,קניון מרום נווה וביאליק וייתכן שבקרוב גם קניון עזריאלי!! אנו נשמח שתצרו עימי קשר לשילוב בתעסוקה, המתמודד שמשתתף בפרוייקט עובר תהליך שיקומי וכמובן מקבל בתמורה דמי שיקום שנעים בין הסכומים 400-2300 שקלים וכל זה תלוי בכמות המשמרות שהוא ישקיע, יש פרטים נוספים כמובן ניתן להתקשר ל- 050-2090902 שבת שלום רועי

כזכאית לסל שיקום ,אני מעונינת לדעת אם אתה מתכוו ל 2300 ש"ח מביטוח לאומי משום שאני נכה נפשית (וגם פיזית) ? או מהמשכורת בדוכנים ? כמה בממוצע מרוויחים בדוכנים ? והאם אלו הדוכנים של יוצרים הזדמנות שראיתי בקניונים שונים ? מצפה בכיליון עיניים לתשובתך .

הי אנג'לינה, ניתן להגיע ל2300 שקלים מלבד הקצבה של הביטוח הלאומי, ואין חשש שתבוטל הקצבה!! אשמח לענות על עוד שאלות ועוד יותר אשמח אם תיהיה מעוניינת בתעסוקה!! הממוצע אצל המתמודדים אצלנו הוא כ1000 שקלים בחודש

שלום אני אובחנתי ע"י שני פסיכיאטרים שונים כאשר אחד קבע שיש לי הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיביות ואילו השני קבע שיש לי הפרעת אישיות גבולית. מה עושים במקרה הזה ומה באמת ההבדל המהותי בין שתי ההפרעות האלה? כי קראתי עליהם והן נראות דומות לחלוטין. ומה הההבדל בטיפול בשניהם- אני יודע שלהפרעת קשב לוקחים ריטלין אבל מה הטיפול להפרעת אישיות גבולית? ירון

שלום ירון. ראשית - פסיכיאטריה אינה מדע אבחוני מדוייק ולעתים פסיכיאטרים שונים נותנים אבחנות שונות. לעיתים האבחנה מתבהרת רק לאורך זמן. לגבי האבחנות שאתה מעלה (הפרעת אישיות גבולית והפרעת קשב), מדובר באבחנות שונות לגמרי (אך אין מניעה שיהיו את שניהם במקביל). בכל אופן הפרעת אישיות גבולית מדברת על אי יציבות רגשית, אי יציבות בין אישית, אימפולסיביות, ריקנות, התפרצויות זעם ועוד. הפרעת קשב לעומת זאת היא רק זאת - הפרעה ביכולת לשמור על קשב (ריכוז) לאורך זמן. הטיפול בהפרעת אישיות היא משולבת וכוללת היבטים פסיכולוגיים, תרופתיים ושיקומיים. הטיפול בהפרעת קשב היא בד"כ בעיקר תרופתית (למשל ריטלין) אם כי יש גם טיפולים פסיכולוגים שיכולים לעזור. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כי אני סטודנטית שנה שנייה ושנה שעברה הקליטה שלי הייתה מצויינת. קראתי את החומר במהירות והבנתי אותו. וגם הייתי מבינה תוך כדי ההרצאות הייתי רושמת כל מילה שיצאה מפי המרצה והייתי מבינה את החומר תוך כדי ההרצאה. שנה שעברה לקחתי לוריוון 100 מ"ג בבוקר ובערב. אולי הסיבה זו האינווגה? עכשיו אני מרגישה טוב-אין לי מחשבות שווא. רק יש לי ירידה במצב רוח וחוץ מזה אין לי סימנים שליליים או חיוביים. תודה מראש

שלום יעל. אין לי אפשרות לאבחן את הסיבה לירידה ביכולות הריכוז והקליטה דרך פורום אינטרנט. אני גם לא יודע למה את מקבלת אינווגה. באופן כללי ניתן לומר שפגיעה ביכולות קוגניטיביות יכולות להיות (בין השאר) בשל הפרעות בהלך החשיבה (סימנים חיוביים), פגיעה בריכוז ובזכרון עבודה (סימנים שליליים), דכאון, בעיה גופנית (כגון הפרעה בבלוטת התריס), תופעת לוואי של תרופה ועוד סיבות רבות אחרות. אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר לצורך אבחון מעמיק והחלטה טיפולית בהתאם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, אני נוטלת אינווגה 9 מ"ג ליום. יש לציין כי אין לי מחשבות לא ריאליות. אך, אין לי מצב רוח. אני סטודנטית ומאז שהתחילה שנת הלימודים הנוכחית יש לי חוסר קליטה של החומר. אני קוראת את החומר באיטיות ולא מבינה אותו בזמן שאני רושמת בהרצאות. וכשאני קוראת בבית סיכומים אני מבינה רק חלק קטן מהחומר ורובו לא נקלט לי. האם אינווגה יכולה להוות סיבה לחוסר הקליטה של החומר או דבר אחר? איך ניתן לשפר את קליטת החומר והבנתו? כולי תקווה שתעזור לי לפתור את הבעיה כי הלימודים כרגע הם כל חיי והם מאוד חשובים לי ואני נלחצת בגלל שאני לא מצליחה לקלוט את החומר. תודה מראש

האם את קולטת אותו בזמן השיעור? ענית שלא האם את מבינה בשיעור לפני שאת מעבירה את הידע לדפים? משתמע מכך שגם לא. נראה שלכן הרופא לא ענה לך אפילו, מה שכן עברתי לאינווגה ב2010 וביוני אסיים את התואר... התרופות החדשות לרוב יש להן פחות תופעות לוואי ומנגד הן פחות יעילות.

איזה מינון אינווגה אתה לוקח? איזה תופעות לוואי יש לך? אני לקחתי 9 מ"ג ולאחרונה עברתי ל6 מ"ג ואני מרגישה יותר טוב והקליטה שלי של החומר הלימודי גם כן השתפרה. רק אני מקווה שלא יחזרו לי המחשבות הלא ריאליות. אין לך שום מחשבות לא ריאליות כרגע? שוב תודה:) יעלי

שלום! האם יכול להיות שלאדם סכיזופרן יהיו סימנים שליליים וסריקה מוחית תהיה תקינה ללא אבנורמליות מוחיות ? תודה על תשובתך

שלום יואל. תלוי על איזה סריקה אתה מדבר. בבדיקות רגילות (כגון CT) בדרך כלל לא יראו סימנים ספציפיים בסכיזופרניה ולעיתים רואים סימנים בלתי ספציפיים כגון הגדלה של החדרים (שמעידה על ירידה מסויימת בנפח המוח). בבדיקות יותר מתקדמות (כגון fMRI, PET, DTI) ניתן לראות לפעמים שינויים תפקודיים, בד"כ באיזורים פרה-פרונטלים - אולם יש לציין שגם אלה לא ספציפים לסכיזופרניה. יש לזכור שסכיזופרניה אינה "מחלה" אחידה אלא מצבור של תסמינים עם הטרוגניות רבה בין המטופלים המאובחנים, ועם מנגנון תורשתי וסביבתי מורכב. אז לשאלתך - אכן תתכן סריקה תקינה אצל מטופל המאובחן עם סכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האמת אני מקווה שאתה שואל בתור חוקר וכדו' בלבד. כי מתמודד עם סכיזופרניה צריך להתמקד בשיקום והחלמה ולא "להתעמק" בדברים כאלו, לא יוצא מכך כלום. אגב, אשמח לציין לך מאמר שלי שנקרא "תסמינים שליליים- הגישה המעצימה מול המייאשת" נמצא באתר לשמ"ה. במאמרים, מאת בן יעקב. אני מתמודד עם מחלה סכיזואפקטיבית.

שלום רב , אחי מטופל מזה כ16 שנה בביה"ח אברבנאל , האבחנה שעשו לו היא אבחנה שגוייה ולכן גם הטיפול אינו נכון ויש רק החמרה במצבו , היכן אוכל לקבל אבחנה נוספת ונכונה על מצבו , הייתי מעדיפה לו לקבל אבחנה מבית החולים זה , יש מקום נוסף , אפילו פרטי ?

שלום רב! כיון שכל הנושא הפסיכיאטרי, איננו מדע מדוייק אלא ניסוי ותהייה, וכיון ש16 שנה של גהינום לימדו אותך שלא לסמוך על מה "שהמומחים" אומרים - אל תצפי שמשהו פתאום יגלה את אמריקה בשבילך. לכי את ומשפחתך על פי תחושת הלב, והמשוב שאתם מקבלים מהתגובה לתרופות. אל תחכו שפתאום יקרה נס- זה פשוט לא קורה. לכו על תרופות מינוריות, ולא כסחניות במיוחד, ותנסו עד כמה שאפשר לאפשר לאחיך האומלל, איכות חיים סבירה. גן עדן הוא כבר לא יחווה כאן. מקווה ששם למעלה- כן. ליבי איתך מוש- שחווה משהו דומה.

אני מסכים רק דברייך הראשונים, אך אני חולק בתוקף על הסוף, כי גן עדן הוא יכול לחוות כבר כאן! על ידי שיקום מסודר והתמודדות אקטיבית על אף הקשיים הרבים והנפילות, להתחזק בתקוה ולהיות במודעות איפה החלקים החזקים שלך מהם תשאב כוח. גם לך אני מאחל את זה, צריך להתמיד בשיקום, ויש מערכת שיקום הכוללת הכל קיצבה, דיור, ליווי עו"ס, פנאי [אנוש, עמיתים], וכמובן תעסוקה נתמכת. אני כותב מתוך נסיוני, גם אני מתמודד יום יום.

שלום דיקלה. מובן שבמסגרת פורום אינטרנט אין אפשרות לחוות דעה באם אבחנה מסויימת היא שגויה או לא. בכל אופן הטיפול לא ניתן לפי "אבחנה" אלא לפי הסימפטומים של המטופל הספציפי. במידה והטיפול לא עוזר - ניתן לבצע שינויים תרופתיים (כגון החלפת התרופה, הוספת תרופה אחרת וכד') כמו גם שינויים טיפוליים אחרים (כגון טיפולים פסיכולוגים) ומהלכים שיקומיים שונים. בכל מקרה זכותכם לקבל חוות דעת שנייה בכל מסגרת אחרת (ציבורית או פרטית). בברכה, ד"ר אהוד ססר

ד"ר בוקר טוב ! אני מוגדר כחולה בסכיזופרניה לא מובחנת אשר מתבטאת ביום יום בכך שאין לי מוטיבציה,אין לי אנרגיה,אין לי הנאה כמעט מכלום,אין לי שום קשרים חברתיים ועוד... אין לי סימנים חיוביים של המחלה ,לא שומע קולות ואין מחשבות שווא שאלתי היא האם המצב שלי מוגדר כרמיסיה מלאה או רמיסיה חלקית? אודה לך מאוד על תשובתך יצחק

שלום יצחק. יש סוגים שונים של רמיסיה. יש רמיסיה קלינית (סימנים חיוביים ושליליים) ויש רמיסיה פסיכוסוציאלית (הבוחן מדדים של קשרים משפחתיים, אנרגיה, עניין בפעילויות יומיות, עצמאות בטיפול עצמי, אחריות לגבי הטיפול, שימוש בשירותי קהילה ועוד). לצורך בחינה של מצבך מומלץ לפנות לפסיכיאטר המטפל לצורך הערכה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד"ר ססר! מהי התרופה המוממלצת ביותר מבין התרופות האנטיפסיכוטיות(בעיקר הקונבנציונליות) לטיפול בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית שבאה יחד עם הפרעת אישיות גבולית? תודה אייל

שלום אייל. הטיפול הוא לפי הסימפטומים ולא לפי הכותרת האבחנתית. במידה ויש סימנים פסיכוטים או ריבוי של "גלישות פסיכוטיות" (סימנים פסיכוטים קצרים שמאפיינים לעיתים הפרעות אישיות גבולית) אז ניתן לתת תכשיר נוגד פסיכוזה. במידה ואין סימנים פסיכוטים - אין הכרח לרשום תכשיר נוגד פסיכוזה למרות שלעיתים זה יכול לעזור במקרים שיש עיוותים קוגניטיבים מהותיים. בכל מקרה אין תכשיר ספציפי מיוחד להפרעות אישיות - כל התכשירים נוגדי הפסיכוזה אפקטיבים באותה מידה (דור ראשון או שני). ההבדלים הם בתופעות הלוואי. לגבי תכשירים מדור שני - נכון להיום קופות החולים לא מאשרים אותם בהנחה להפרעות אישיות (אך ניתן לרכוש אותם במחיר מלא). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דר' ביתי בת 16 מקבלת מיזה חודש סוליאן במינון 500-600 מג' לאחרונה יש לה חיוכים לא רצוניים, ודיבורים משונים. קודם לכן כשקיבלה רספרדל, לא היו תופעות אלו.אבל גם לא היה שינוי לטובה בתיפקוד. מרבה לשכב במיטה. אובחנה בשלב זה : בדיכאון פסיכוטי. אשמח לקבל תגובה מהורים שמתמודדים בתופעה דומה

הורים שילדיהם אובחנו בדיכאון, או פסיכוזה, ומטופלים ברספרדל,או בסוליאן- אשמח אם תכתבו משהו על התגובה לתרופות ועל התפתחות המחלה

התקציר של הסיפור שלי: לקחתי הרבה שנים ריספרידל ואז את תרופת ההמשך החדשה ריספונד, כששאלתי אם יש משהו חדש יותר נתנו לי לנסות סוליאן, אחרי שסיימתי את המעבר בין התרופות הרגשתי ממש רע עם עצמי, ולא הרגשתי שהתרופה עוזרת. החלפתי שוב תרופה ולא חזרתי לסוליאן מאז.

שלום,לפני כשלוש שנים התחילו לי התקפי חרדה, לקחתי לוריון ועד היום כל בוקר אני נוטלת כדור. ביום שבת הלכתי לנוח צהרים וניסתי לפקוח את העיניים ולא הצלחתי הרגשתי שאני פשוט חסרת אונים כל הגוף קפא לי, רציתי לדעת האם זה התקף חרדה או משהו אחר? כמו כן ברצוני להפסיק עם הכדור איך אני צריכה להתחיל את תהליך ההפחתה? תודה

שלום. זהו פורום סכיזופרניה - פורום הפרעות חרדה זה פה: http://www.doctors.co.il/forum-2927 בכל אופן בקצרה - תחושה שהגוף "קופא" יכול להיות חלק מהתקף חרדה. כשזה קורה במהלך התעוררות משינה זו יכולה להיות תופעה תקינה שאינה מעידה על מחלה כלשהי ("sleep paralysis"). גמילה מלוריון עושים בהדרגה בכל מקרה וביעוץ עם רופא. בברכה, ד"ר אהוד ססר

היי עד כמה באמת מסוכן לקחת אלכוהול עם טיפול תרופתי אנטי פסיכוטי וגם SSRI ?קלונקס אני נוהג לישתות הרבה אלכוהול יחד עם התרופות או אחרי כמה שעות... אבל באמת אני לא יודע מה ההשפעה השלילית בשילוב של שני הדברים האלו? תוכל לתאר לי מיקרים ממשיים שבהם נגרם נזק או סימטומים בעקבות השילוב? נעשו מחקרים? יש חוסר יעלות? האם מבחינת ביולוגית יש התנגשות ואיך? באמת אולי אני ישתכנע לא לצרוך יותר אלכוהול...

שלום. שתיית אלכוהול משפיעה ישירות על רמות תרופות בדם ויכולה בכך לגרום לתופעות מסכנות חיים. יש אלפי מחקרים בנושא (תריץ בגוגל "Alcohol and Medication Interactions" ותראה בעצמך). במיוחד מדובר על התרופות שאתה לוקח. וחוץ מזה שתיית אלכוהול בכמויות מזיקה בשל סיבות רבות מאד: 1) פגיעה במערכות הגוף באופן בלתי הפיך (למשל בכבד). 2) פגיעה בלתי הפיכה במוח עם פגיעה קשה בזכרון עד לכדי שטיון (בשל פגיעה ברמות ויטמינים). 3) החרפה במצב נפשי. 4) פגיעה במערכת הנשימה עד לכדי דום נשימה. 5) תופעות גמילה מסכנות חיים כגון פרכוסים בלתי נשלטים. 6) ביצוע מעשים חסרי שיפוט שמסכנות את הסובבים ואותך. 7) פגיעה עצבית פרפרית שיכולה לגרום (בין השאר) לבעיות בלתי הפיכות בתפקוד המיני. 8) ירידה בתפקוד חברתי. צריך עוד? בברכה, ד"ר אהוד ססר

מה שכול תרופה אחרת לא עושה לי אני בבעיה

שלום רב בני סובל שנים רבות מניתוק מוחלט בבדידות ללא חברים.היה מסתגר בתוך עמצו בחדר עם המחשב.ולאט לאט מצבו החמיר למצב של עוויתות בפנים חוסר תקשורת סביבתית.ומעשים לא סבירים ולא אנושיים לעצמו. לאחר בדיקות מקיפות צילמוי CT מוח והתייעצות עם רופאים פרטיים לא קיבלתי איזשהוא אבחנה סופית ומוחלטת...לצערי בחודש האחרון מצבו של בני החל להידרדר.בהמלצת הרופא שטיפךל בו הפנה אותי בדחיפות למיון.. לאחר בדיקות כל המסמכים ושיחות עם הבן אובחן כחולה בסכיזרורפניה. הרופאים המליצו לי לאשפזו במחלקה הפסיכיאטרית..מצב שקשה לי מאוד לקבל או לבצע .ועל כן לקחתי את הבן הבייתה . אני וכל משפחתי מוכנים לתת ולעשות הכל בכל מחיר רק שלא יאושפז בבית החולים במחלקה פסיכיאטרית. האם תוכל להמליץ לי דרך טיפולית מוסד פרטי..מכון פרטי ..רןפאים אחיות פרטיים שיכולים לעזור לנו.. לצערי אשתי עברה שנתיים קשות במחלה של לימפומה ....וכו' ומאוד קשה לה ולכל המשפחה להתמודד עם המצב .. אודה לך על תגובתך והעזרה ... אבי בר

שלום. במקרים הדורשים בירור פסיכיאטרי מעמיק בכל זאת עדיף לשקול אשפוז - הרי באשפוז יש צוות שלם של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מרפאים בעיסוק, מטפלים משפחתיים, אחים ואחיות ועוד - שיכולים לבנות תכנית אבחונית מקיפה, תכנית טיפולית ושיקומית. לפעמים הרתיעה הראשונית מהרעיון של אשפוז פסיכיאטרי נובע מ"סטיגמה" שיש בחברה לגבי בתי החולים הפסיכיאטרים שהיא בד"כ לא מוצדקת כלל ועיקר. אני מציע לכם לערוך ביקור ולהתרשם בעצמכם. יחד עם זאת - אינכם חייבים, ויש אופציות טיפוליות אחרות שלא דורשות אשפוז. ניתן לפנות לטיפול פסיכיאטרי במרפאת בריאות הנפש באיזור מגורכם (בחינם) או לפנות לפסיכיאטר פרטי (ואתם יכולים להיעזר באינדקס הרופאים באתר זה - http://www.doctors.co.il/dr). גם כך ניתן יהיה להציע אפשרויות טיפוליות ושיקומיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום, ד"ר! אובחנתי ב- SCHIZO-AFFECTIVE TYPE SCHIZOFRENIA לפני כ-10 שנים (עקב תאונת עבודה קשה ונכות - חובות ומשבר נפשי), המל"ל לא קשר לת"ע והנני מקבל קצבת נכות כללית. שלוש שנים כנעלמו כל סימטומים של מחלה, שלוש שנים לא מקבל תרופות, מרגיש טוב, עברתי מבחני שיקום בהצטיינות, מתאים להשכלה גבוהה. האבחנה שהנני חולה מפריע לי לנהל תהליך משפטי לת"ע. איך אני יכול לבטל את האבחנה עקב החלמה מלאה, באיזו דרך? תודה

שלום. תפנה לפסיכיאטר המטפל, הוא יכול להעריך את מצבך לאורך ציר הזמן ובמידת הצורך לשנות או לבטל את האבחנה. באופן עקרוני אבחנה לא חקוקה בסלע (לפעמים יש טעויות ולפעמים האבחנה פשוט משתנה עם הזמן), הרי לא מדובר במדע מדוייק. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום. אני מתמודד שנים רבות עם טראומה מינית. עד היום. במהלך השנים. לא דיווחתי על המצוקה באופן ברור והדגמתי קשיים על גבול הפסיכוטי. בעקבות כך אובחנתי סכיזופרניה. ומאז המצב שלי התדרדר בעקבות ההשלכות של הטיפול ההרסני והיעדר טיפול ממוקד על הטראומה. במהלך מחקר רציני שעשיתי גיליתי שאני פשוט לא חולה נפש. גיליתי את הכשלים של הפסיכיאטריה בנוגע לענייני. ולמרות הצהרותיי, לא מוכנים לאפשר לי להתפתר מהאבחנה ההרסנית הזאת. מה עושים? כיום אני מקבל שיחות ברווחה. עם מטפל בטראומה ואני חושש מזה שהמצב הנוכחי ,עם האבחנה , תשליך על ההחלטה אם להמשיך או לא להמשיך לתת לי שיחות. יש לציין, ששנים הופניתי לחברה חולה וכאשר אני נמצא עם חולים אני חש הפחתת ערך רצינית לגבי כי משוים אותי לאנשים שלא מוצאים את עצמם במציאות.

מה דעתך לגבי השאלה? איך ניתן לשנות אבחנה בעקבות הממצאים שציינתי לעיל?

אני עומדת להתחתן בקרוב, ושלשום גיליתי שבעלי לעתיד הסתיר ממני כמה עובדות לגבי משפחתו. האמא מצד אמא שלו חלתה בסכיזופרניה בגיל מאוחר, כרגע היא מאושפזת בבית משוגעים\הוסטל מיוחד, לא בדיוק הבנתי. המחלה לא הראתה את סימניה על אמא של בעלי לעתיד, למרות שזו סובלת מהפרעות קשב וריכוז חמורות, אחותו, שמצבה היה ברור לי, מאושפזת מאז גיל הבגרות במוסדות שונים בגלל נסיונות התאבדות, אני לא יודעת בדיוק מה ההיסטוריה שלה, אבל ככל הידוע לי לא מדובר בסכיזופרניה. גם בעלי לעתיד סובל מבעיות קשב מריכוז חמורות, אבל כרגע זה לא מה שמפריע לי. הוא אמר שהוא הסתיר ממני את הסיפור על סבתא שלו כי פחד שאבהל ואעזוב אותו, הוא מפחד שהסכיזופרניה תעבור בגנים לילדינו, זה לא מדאיג אותי כלל וכלל! אני אוהבת אותו, ואני אקבל את הילדים שלי כמו שהם, וגם עם הם יחלו בסכיזופרניה, אנחנו נתמודד עם זה יחד. אבל רק רציתי לדעת, האם האחוזים שילדינו יחלו בסכיזופרניה גדולים? מדובר כאן ב"סבתא שלו" ,אני לא חושבת שיש באמת סיבה לדאגה. אבל סתם מתוך עניין, רציתי לשאול, תודה לעונים. יום טוב.

זה כל מה שמעניין אותך? האחוזים? את חושבת שהילדים שלך יסלחו לך על הבחירה האנוכית שלך ? תקומי ותברחי זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות למען עצמך מתוך אהבת עצמך

לא רק שאני לא מסכימה איתך, אני חושבת שהתגובה שלך מראה על חוסר התחשבות ודיעה קדומה. זה לא אומר שהילדים שלה יחלו, וזה לא אומר כלום. יכול להיות שהסבתא תהיה סבתא מקסימה. עדי

שלום. מבחינת הסיכויים שלילדייך יהיה סכיזופרניה - הסיכוי הוא כמו של כלל האוכלוסיה - דהיינו כ-1% בלבד. רציתי להוסיף שהתרשמתי מאד מגישתך ההומניסטית ומכך שבכל מקרה, ללא קשר לתשובה, את אוהבת את בעלך ומקבלת אותו ואת ילדייך לעתיד. צריך להדגיש שוב שגם אנשים הסובלים מסכיזופרניה זכאים לחיי משפחה תוך קיום חיים מהנים, מלאים ויצירתיים ושהם אנשים ככל האדם עם רצונות, תקוות ואהבות. הרי גם כך יש "סטיגמה" לגבי סובלים מהפרעות נפשיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום דוקטור שמעתי שיש תרופה חדשה לסכיזופרניה בשם אביליפיי. זה נכון שהיא הגיעה לארץ ונמצאת בסל הבריאות? ניתן להשיג אותה דרך קופ"ח מכבי? תודה!

שלום. שאלה זו חוזרת על עצמה בפורום לא מעט ועניתי בהרחבה בפורום לא מכבר. נחסוך לך את החיפוש והנה התשובה שוב: לתרופה החדשה קוראים "ABILIFY" (או בשמה הגנרי aripiprazole). התרופה למעשה בכלל לא חדשה - היא נמצאת בשימוש כבר 8 שנים בארה"ב לטיפול בסכיזופרניה. היא נמצאת בסל הבריאות אך היא עוד לא זמינה בקופות החולים בארץ, זה כנראה ישתנה בחודשים הקרובים. עדיין לא ברור מה יהיה המחיר לאחר אישור של הקופות. בכל מקרה כמה מילים על התרופה - מבחינת יעילות אנטיפסיכוטית - היא יעילה כמו רוב התרופות הנמצאות בשוק היום (לא יותר). לגבי תופעות לוואי - יש לו מעט יחסית בשל מנגנון פעולה שונה (ראה המשך). לגבי מנגנון פעולה (מינוחים מדעיים בדרך) - הוא אגוניסט חלקי של הרצפטור של הדופמין (ה-D2) ולא אנטגוניסט כמו שאר התרופות. לכן ההבדלים בתופעות לוואי (פחות תופעות פרקינסוניות). הוא לא גורם לסינדרום מטבולי. כמו כן יש לה פעילות נוגדת דכאון קלה (בשל אגוניזם של רצפטור סרוטונים מסוג 5HT1a). היא לא מרדימה. לפעמים זה יתרון (כשיש בעיות של עייפות) ולפעמים זה חסרון (כשיש בעיות שינה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם ייתכן ששילוב של טיפול פסיכולוגי ביחד עם התרופות יכול לעזור לחולה סכיזופרניה?

שלום. בקצרה - בהחלט כן. וקצת יותר פירוט - טיפולים פסיכולוגים אצל סובלים מסכיזופרניה יכולים לעזור בלהגביר יכולות חברתיות, להוריד תדירות של אשפוזים, ללמד מנגנוני התמודדות עם תופעות פסיכוטיות כגון הזיות שמיעה, ואף לעזור להפריך מחשבות שווא. מדובר בעיקר בטכניקות של CBT (טיפולים התנהגותיים קוגניטיבים) אך גם בגם מגוון שיטות פסיכולוגיות אחרות. פחות מדובר על פסיכותרפיה "דינאמית" - אם כי גם לכך יש מקום. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום!! רציתי רק להתייעץ לגבי הטיפול החדשני בהזרקה. אני חולה כ3 שנים וסובל מתופעות של חוסר ריכוז שכחה, מצברוח ירוד, קושי מנטלי וחוסר סבלנות.. האם יש תקווה.. האם הטיפול בהזרקה באמת כזה יעיל כמו שכתוב במאמרים? האם יש עוד טיפולים חדשניים? תודה מראש..

שלום. לא ברור לי לאיזה טיפול חדשני בזריקות אתה מתכוון. אם אתה מתכוון לטיפול בזריקות ארוכות טווח אז הטיפול בזריקות (בתדירות 2-4 שבועות) הוא לא חדשני בפני עצמו, אלא מהווה דרך אלטרנטיבית למתן של חלק מהתרופות הקיימיות. היא קיימת בשביל תרופות מהדור הראשון כגון הלידול, קלופיקסול ומודיקט ונכון להיום רק לתרופה אחת מדור שני (ריספרדל). בכל מקרה, היתרונות בטיפול טווח ארוך הם: 1) עם טיפול בטווח ארוך לא צריך לזכור לקחת כדורים כל יום, דבר שלפעמים קשה למטופלים עם הפרעות נפשיות שפוגעות ביכולות קוגניטיביות (כמו סכיזופרניה) כגון זכרון, תכנון וכד'. 2) טיפול טווח ארוך מעלה את מידת ה"דבקות" לטיפול (שיתוף פעולה עם ההנחיות הטיפוליות) אצל מטופלים עם הפרעות נפשיות, בעיקר אלה עם חוסר תובנה למחלתם - "אני לא חולה" וכד'. כתוצאה מכך, טיפול ארוך טווח יכול למנוע החרפות פסיכוטיות עם כל הסבל הנלווה לכך למטופל ולבני משפחתו. 3) רמת התרופה בדם היא יותר מאוזנת לאורך שעות היום (בניגוד לכדורים שבאופן כללי משפיעים יותר בשעות שלאחר נטילת הטיפול ופחות לאחר מכן) וכך אפשר שיהיו פחות תופעות לוואי, ואיזון טוב יותר באופן כללי. אתה שואל לגבי טיפולים חדשניים - יש הרבה טיפולים חדשניים שנחקרים כעת (תרופות לשיפור יכולות קוגניטיביות, טיפולים מגנטים, טיפולים של גרייה עצבית ועוד) אך נכון להיום אין משהו שהוכח כיעיל יותר מהטיפולים הקיימים ואין משהו שזמין לקהל הרחב. בברכה, ד"ר אהוד ססר

איך ניתן לטפל בחולי סכיזופרניה שקיימת אצלם גם הפרעת קשב? מתן ריטלין- יצור גל פסיכוטי חוסמי דופמין(נוגדי פסיכוזה)- יגבירו את הפרעת הקשב מה עושים במקרה כזה? תודה בר

היי, אני מקבלת אפקסור עדי

היי עדי אפקסור ככל הידוע לי זה SNRI זה מעלה נוראדרנלין וסרוטנין...נוראדרנלין הוא די מעורר אמנם לא כמו דופמין אבל עדיין יכול להרע טיפה לסכיזו...איך את מרגישה איתו? תודה בר

שלום. 1) ראשית יש בכלל לוודא שמדובר בהפרעת קשב - הרי גם בסכיזופרניה יש פגיעה ביכולות של קשב וריכוז בשל פגיעה בפעילות באיזורים פרהפרונטלים במוח (מה שקרוי "סימנים שליליים"). כמו כן הפרעות בריכוז יכולות להיות בשל הפרעות בהלך החשיבה ("סימנים חיוביים"). בהרבה מקרים מטופלים עם סכיזופרניה אובחנו בעברם כבעלי הפרעת קשב וריכוז ובהמשך התברר שאלה היו בכלל סימנים מקדימים של סכיזופרניה. במקרים כאלה הטיפול יהה מכוון לסכיזופרניה עצמה (דהיינו נוגדי פסיכוזה). 2) גם במקרה שמושכנעים שמדובר בשתי הפרעות בלתי תלויות בו זמנית (סכיזופרניה + הפרעת קשב) הטיפול הוא בעייתי. הריטלין היא תרופה שמעלה רמות דופמין. הטיפול בסכיזופרניה היא בתרופות חוסמות דופמין. לכן יש פוטנציאל להחרפה פסיכוטית תחת טיפול בריטלין. יש תרופות חלופיות שניתן לשקול כגון סטרטרה (amoxetine) שמעלה נוראדרנלין בלבד. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אני שואלת לגבי אדם שמטופל ב 25 מג זיפרקסה 50 מג נוזינאן שבעקבות החמרה במצבו -הפרעה של קולות חזקים יותר ואיבוד שליטה על השתן קבל גם בתור התחלה תוספת של 5 מג אביליפי. מודה לך מאוד על תשובה על השאלות הבאות מה הגורם לאבוד שליטה על השתן- מה המיוחד בכדור אביליפי האם תופעת הלוואי של האביליפי שהיא סחרחורות חולפת האם ניתן לשלב יחד עם הכדורים האלו כדורי ויטמין b קומפלקס

שלום. תשובות: 1) איבוד השליטה על סוגרים (בריחת שתן) יכולה להיות תופעת לוואי של הטיפול התרופתי ויכולה להיות גם תופעה אורולוגית בלתי קשורה. תרופות נוגדות פסיכוזה אכן יכולות לגרום לתופעה זו (דרך פעילות אנטי-אדרנרגית). התופעה יותר שכיחה בתרופות נוגדות פסיכוזה מדור ראשון. ניתן לטפל ע"י הורדת מינון, החלפת התרופה או לחילופין הוספה של תרופה נגד בריחת שתן כגון "מינירין". וכאמור יש לעבור בירור אורולוגי בכל מקרה. 2) מה מיוחד בכדור אביליפי? תרופה זו (בשמה הגנרי aripiprazole) אמנם חדשה בארץ אך למעשה היא בכלל לא חדשה - היא נמצאת בשימוש כבר 8 שנים בארה"ב לטיפול בסכיזופרניה. היא עוד לא זמינה בקופות החולים בארץ, אך זה כנראה ישתנה בחודשים הקרובים. עדיין לא ברור מה יהיה המחיר לאחר אישור של הקופות. בכל מקרה כמה מילים על התרופה - מבחינת יעילות אנטיפסיכוטית - היא יעילה כמו רוב התרופות הנמצאות בשוק היום (לא יותר). לגבי תופעות לוואי - יש לו מעט יחסית בשל מנגנון פעולה שונה (ראה המשך). לגבי מנגנון פעולה (מינוחים מדעיים בדרך) - הוא אגוניסט חלקי של הרצפטור של הדופמין (ה-D2) ולא אנטגוניסט כמו שאר התרופות. לכן ההבדלים בתופעות לוואי (פחות תופעות פרקינסוניות). הוא לא גורם לסינדרום מטבולי. כמו כן יש לה פעילות נוגדת דכאון קלה (בשל אגוניזם של רצפטור סרוטונים מסוג 5HT1a). היא לא מרדימה. לפעמים זה יתרון (כשיש בעיות של עייפות) ולפעמים זה חסרון (כשיש בעיות שינה). 3) האם תופעות של סחרורות חולפות? בד"כ כן אך יש לעקוב. 4) ניתן לשלב ויטמין B עם כל תרופה, אך מומלץ לעבור בדיקות אם יש בכלל מחסור בויטמין B (בעיקר B1, B6 ו-B12). בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ראשית מודה לך על התשובות המפורטות רואים שהכל נעשה מהלב. בתשובתך אלי הזכרת שתרופות מהדור הראשון יכולות לגרום לבריחת שתן האם זיפרקסה ונוזינאן מהדור הראשון? מה צריך לעשות במידה וכן? איך כדור מינירין יוכל לעזור? שוב המון תודה

בני בן 28 מטופל בריספרדל 4 מג.בבדיקת דם הפרולקטין שלו קפץ ל-1450, ורופא המטפל המליץ על סאפריס 10 מג וביתנים להמשיך 2 מג ריספרדל.השאלות הן: למה 10 מג ולא 5? כמה זמן עוד להמשיך עם ריספרדל? מתי מתחילה השפעה הרצויה של סאפריס הרצויה?אחרי כמה זמןואיך ניתן להוריד מינון בתרופה הזו? ואם התרופות האלה - סאפריס ורספרדל משפיעות על כולסטרול?אצל בני גם כולסטרול מעל גבול ב 15%. בתודה מראש - רעיה

בני כבן 40 וסובל מסכיזופרניה שנים רבות. הוא מקבל שנים רבות זיפרקסה , תרופה שעזרה לו לאורך זמן. בתקופה האחרונה התרופה לא עובדת. הוא חש בעייפות מאד גדולה, אך יחד עם זאת סובל מהזיות רבות ומדבר אל עצמו ללא הרף. אני מרגישה חוסר אונים גדול ורוצה לדעת אילו תרופות ניתן לנסות כדי לשלוט בבעיה. האם זיפרקסה נמסה בפה יכולה לעזור או שהתרופה זהה ? האם יש תרופות דור חדש בטיפול בסכיזופרניה שכלולות בסל הבריאות? אילו? האם יש תרופות שאינן בסל הבריאות העוזרות לטיפול באופן משמעותי ועם תופעות לואי מופחתות? תודה על העזרה!!!

שלום. כשתרופה מפסיקה לעזור (לאחר שתקופה ארוכה כן עזרה) יכולות להיות מספר הסברים ןדרכי פעולה: 1) יש לוודא שהמטופל אכן נוטל את הטיפול - ברוב המקרים שתרופה "מפסיקה לעזור" מדובר למעשה במטופל שהפסיק את הטיפול על דעת עצמו ולא דיווח על כך (לא למשפחה ולא לרופאים) מסיבות שונות (תופעות לוואי, היעדר תובנה לגבי מצבו וכד'). יש לזכור שכ-75 המטופלים בסכיזופרניה מפסיקים את הטיפול שלהם על דעת עצמם תוך שנתיים. 2) יש לבדוק שאין גורמים חיצוניים שיכולים לגרום להחמרה במצב למרות נטילת טיפול - במקום הראשון יש לשלול שתיית אלכוהול או נטילת סמים. כמן כן צריך לשלול מחלות גופניות שיכולות להחמיר את המצב (כגון הפרעות בפעילות בלוטת התריס כמן גם הפרעות רבות אחרות). לבסוף, לעיתים מצבים של לחץ (כגון בעיות כלכליות, בעיות משפחתיות או בעיות חברתיות) גם יכולות לגרום להחמרה פסיכוטית ובמררים אלה יש לשקול התערבות רב מקצועית כולל היבטים שיקומיים. 3) לפעמים במהלך הסכיזופרניה יש עליות וירידות ללא שום סיבה נראית לעין גם עם נטילת טיפול באופן מסודר. אז מה עושים? 1) אם הוא לא נוטל את טיפול (זיפרקסה) אז צריך לבדוק למה ולפעול בהתאם. 2) אם הוא נוטל את התרופה ובכל זאת יש החמרה אז: א) ניתן להעלות מינון. ב) ניתן להחליף לתרופה אחרת. ג) ניתן לשקול שילוב של תרופות. ההחלטה תהה רק של הרופא המטפל לאחר בדיקותו. ולשאלותיך באופן ספציפי לגבי זיפרקסה: 1) הזיפרקסה הנמסה ("וולטב") זהה בהרכב לזיפרקסה הרגילה, היא רק יותר נוחה לנטילה. 2) כל התרופות נוגדות הפסיכוזה מדור השני נמצאות בסל הבריאות. יש הבדלים לכאן ולכאן בהתאם לקופה. אין תרופת קסם שלא נמצאת בסל הבריאות. במקרים של עמידות לטיפול ניתן לשקול תרופה בשם "לפונקס". לכל התרופות יש פרופיל של תופעות לוואי. לצורך קבלת פרטים ספציפים מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום ד"ר ססר! א. רציתי לדעת כיצד ניתן להבדיל ולקבוע כי החולה סובל מהפרעת אישיות פרנואידית או מסיכזופרניה פרנואידית? היכן עובר הגבול בין שניהם- קרי מה סימפטומים שיש לסכיזופרניה פרנואידית ואין להפרעת אישיות פרנואידית שלפיהם הרופא יכול להבדיל בין שני הדברים? האם הפרעת האישיות הפרנואידית היא בעצם שלב מעבר לעבר סכיזופרניה? ב.אם מטופל סובל מהפרעת אישיות פרנואידית ו\או סכיזופרניה פרנואידית ובנוסף גם מOCD וGAD(חרדה) האם הטיפול המומלץ הוא TYPICAL ANTYPSYCHOTIC DRUGS או ATYPICAL ATNTIPSICHOTIC DRUGS (הרי בATYPICAL יש גם חסימה של קולטני סרוטונין(שעלול להגביר חרדה) אז לכן עדיף TYPICAL )? תודה יניב מתמחה בפסיכיאטריה

שלום. תשובות: א) לא תמיד קל להבדיל בין הפרעת אישיות פראנוידית לבין סכיזופרניה ולעיתים אכן מדובר בשלב מעבר לסכיזופרניה. יחד עם זאת יש הבדלים מהותיים - בהפרעת אישיות פראנוידית אין סממנים פסיכוטים מובהקים - אין הפרעות בהלך החשיבה, אין הפרעות בפרספציה (הזיות), והמחשבות הפראנוידית אינם בעצמה של מחשבת שווא של ממש (מה שקרוי overvalued ideas). ב) אתה שואל לגבי הטיפול בתחלואה כפולה (comorbidity) של הפרעת חרדה וסכיזופרניה. אז ראשית - יש לוודא שזוהי אכן ההפרעה - לעיתים יש טעויות באבחנה - למשל OCD קשה, במיוחד עם יש היעדר תובנה (poor insight) יכול להידמות למצב פסיכוטי ואז מאבחנים בטעות סכיזופרניה. במקרה שאכן יש תחלואה כפולה של סכיזופרניה + הפרעת חרדה הטיפול יהיה משולב (נוגדי חרדה כגון SSRI + נוגדי פסיכוזה). לגבי הסוגיה של איזה נוגד פסיכוזה לבחור - דור שני מול דור ראשון ("atypicals vs typicals"), בד"כ אין בעיה עם שניהם. החסימה של הסרוטונין בתכשירים נוגדי פסיכוזה דור שני הוא של הקולטן 5HT2a, וההשפעה נוגדת החריגה היא בקולטן 5HT1a - כך שבתאוריה הדור השני יכול דווקא לעזור לחרדה - כי יותר סרוטונין בסינפסה פנוי לרצפטור נוגד החרדה. יש מקרים יוצאי דופן - למשל לפונקס ידוע שיכול להחמיר OCD. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב , הבת שלי,כיום בת 45 , אובחנה לפני כ 20 שנה כסכיזופרנית פראנואידית עם מעל 40% נכות .מלבד טיפול קצר וממוקד בשני אירועים, היא מעולם לא קיבלה טיפול תרופתי. לפני כשנה היא הצליחה לנסוע לחו"ל ומאז היא נדדה מהולנד לבלגיה והגיעה לצרפת שם המשטרה עצרה אותה והועברה לבית חולים פסיכיאטרי ובכך הסתיים הסיוט והפחד שתירצח ופשוט תיעלם ללא יכולת לדעת איפה היא. בימים הקרובים היא אמורה להגיע בליווי מטעם בית החולים עד גהה שם תתקבל להמשך אישפוז. ברצוני לנצל את ההזדמנות שנוצרה ולבקש סל שיקום עבורה שיכלול את הטיפול לו היא זקוקה ומגורים בהוסטל. למי פונים כדי להתחיל בהליך הזה ? בתודה מראש סלין

היי לעובדת הסוציאלית בבית החולים. תבקשו מהצוות הרפואי. עדי

שלום. אז כפי שכבר ענו לך - צריך לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת בבית החולים. יש לציין שועדת סל שיקום זה לא רק מגורים נתמכים אלא מגוון שלם של אפשרויות שקיומיות כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים בהתאם למקרה הספציפי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה רבה על ההרחבה . אשתמש בזה בוודאי

שלום רב, יש לי בן 45 חולה בסכיזופרניה כבר למעלה מעשרים וחמש שנים סיפור עצוב רק לאחר שקיבל מכות חשמל הוא התחיל להתאפס מאז הוא מטופל ע,י כדורים בשם לפונקס בין 2-3 כדורים בלילה לאורך השנים היתה הטבה אומנם הוא לא חזר לשיגרה אבל הוא פחות התייסר בשנה האחרונה חלה התדרדרות במצב הוא מסרב לראות אותנו מסתגר כל הזמן וכל היום הוא מתפלל (כבר בתחילת המחלה הוא חזר בתשובה והפף לקיצוני הוא לא נשוי ואין לו ילדים) שאלתי היא האם יש תחליף חדש לכדור אותו הוא מקבל הוא ביקש כבר כמה פעמים שיחליפו לו כדור והרופאים טוענים שלא יצא כדור חדש טוב יותר יתכן שהכדורים כבר אינם משפיעים עליו כמו בהתחלה ? האם יתכן שכבר למעלה מעשרים שנה לא מצאו כדור טוב יותר ? לא אכפת לנו לשלם גם בפרטי אם יש דבר כזה העיקר שהוא ירגיש טוב יותר. אשמח לקבל תשובה מהירה על מנת שנוכל למצוא פתרון הוא מסרב ללכת למרפאה או לבית חולים האם יש דרך אחרת או האם ניתן להזמין רופא פסיכיאטר הביתה. תודה וסליחה על מכתבי הארוך

שלום אורלי. בנך מקבל לפונקס. תרופה זו היא אכן כיום התרופה היעילה ביותר המוכרת לסכיזופרניה, הן לתסמינים חיוביים והן לתסמינים שליליים. אין היום תחליף יותר טוב, אם כי לפעמים מטופלים מסויימים דווקא מגיבים טוב יותר לטיפולים אחרים - אך אלה מקרים יוצאי דופן שאינם מעידים על הכלל. יכולות להיות מספר סיבות להתדרדרות במצבו של בנך: 1) הוא לא נוטל טיפול באופן מסודר. 2) טריגרים חיצוניים (משפחתיים, כלכליים וכד') יכולים גם להוביל להחמרה. 3) שימוש בסמים או אלכוהול. 4) מהלך טבעי של הסכיזופרניה - לעתים יש החמרות ללא סיבה חיצונית ברורה. בכל אופן יש לפנות לפסיכיאטר המטפל בהקדם כדי להתאים טיפול. במידה והוא לא וצה להגיע ניתן להזמין ביקור בית (רופא משפחה, עובדת סוציאלית, פסיכיאטר פרטי). האופציות הטיפוליות התרופתיות הן העלאת מינון, שילוב תרופות נוספות או החלפה. כמו כן יש מקום לנסיון של מהלך שיקומי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

תודה על תשובתך המהירה !

שלום רב, אני נוטלת תרופה במינון קבוע כבר הרבה זמן. אך לקרת סוף חודש בתאריך שאני צריכה לקבל מחזור ואין לי מחזור בעקבות התרופה-אינווגה חלה החמרה במצבי. אני מתחילה לחשוב אודות הסיבות שקרו לי כל מיני דברים בבית החולים ונזכרת בזמן בו הייתי מאושפזת.האם ההחמרה יכולה לנבוע בעקבות שינוי הורמונלי בגוף-בעקבות כך שלא קיבלתי מחזור כבר 3 חודשים? איך ניתן להתמודד עם המחשבות למרות מעקב סדיר אצל הרופא ונטילת תרופות באופן יום יומי במינון קבוע? תודה מראש

שלום לילך. לפעמים תרופות נוגדות פסיכוזה (בעיקר ריספרדל, סוליאן ולפעמים גם אינווגה) גורמות לעליה של הורמון בשם פרולקטין שיכול לגרום להפרעות במחזור. להפרעות במחזור אכו יש השפעה נפשית בשל השינויים ההורמונליים. לכן מומלץ לפנות לפסיכיאטר, לבצע בדיקת דם לפרולקטין ולפי התוצאה להחליט או על שינוי מינון או על החלפת התרופה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום! רציתי לדעת מה פשר גלי ביטא גבוהים בEEG ? האם זה מלמד על מצב חרדתי או על מצב סכיזופרני? או שניהם יחד? בנוסף אחרי פעילות גופנית עם דופק בינוני ומעלה( כשעתיים אחרי) יש לי הרגשה של הצפת דופמין בלימביק סיסטם ואני מתחיל להרגיש ערפול חושים....זה קורה גם במצב של קריאה או ריכוז מתי שצריך להשתחרר דופמין... גם מצב של עמידה ממושכת גורם לאותה הרגשה של הצפת דופמין במערכת הלימבית במרכז הראש בפנים....דופק מואץ וסחרחורת.....והרגשת שגעון ומיד יש לי צורך עז לאונן....במהלך האוננות ולא אחריה אני מרגיש רגיעה- מה קורה בשלב הזה של האוננות- האם משתחרר גאבא בלימביק סיסטם כי אני מרגיש רגיעה שם....( לא בשלב השפיכה שם אני שוב מרגיש עוררות כי יש שחרור של מעוררים)? ניסיתי SSRI וסרוטונין וזה מגביר את העוררות כנל גם לגבי אמפיטמנים(ריטלין)- לדוגמא כאשר לקחתי ריטלין הרגשתי את אותה הרגשה בדיוק בראש....קרי הצפת דופמין והרגשה של שגעון... רק כשלקחתי כדורי קלונקס לפני השינה המערכת נרגעת- קרי GABA עוזר. מה ההבדל בין לקחת חוסמי דופמין לבין לקחת גאבא? על מה מעידים כל התסמינים הנל? על סכיזופרניה? והאם תוסף GABA יכול לעזור? השאלה כמובן היא האם הוא חוצה את המחסום דם מוח? תודה מראש

שלום אייל. פסיכיאטריה, כמו תחומים רבים ברפואה, אינה מדע מדוייק. אנחנו יודעים היום לא מעט אולם אנו בוודאי לא יודעים הכל על המח וזאת תהיה יומרה להניח שכן, במיוחד שמדובר במנגנונים מורכבים כגון פעילות חשמלית, הפרשת נוירוטרנסמיטורים, פעילות רשתית ועוד. ולשאלותיך: 1) גלי בטה ב-EEG מעידים על מצב של עירנות וריכוז גבוה. מצבים חרדיים יכולים להגביר פעילות גלי בטה אולם לא מדובר במשהו אבחנתי. אין קשר ישיר בין סכיזופרניה לפעילות גלי בטה. 2) אתה מתאר הרגשה של "הצפת דופמין במערכת הלימבית" - אולם אנחנו לא יכולים להרגיש את המח כלל - במח אין עצבים סנסורים. לכן אין אפשרות "להרגיש דופמין" או "גאבא" או כל חומר אחר באופן ישיר. אנחנו יכולים להרגיש תנודות במצב רגשי ו_לשער_ שמדובר בחומר זה או אחר ע"פ מחקרי הדמיה מתקדמים, אבל שוב - המערכת מורכבת בהרבה מעליה בחומר זה או אחר. 3) אתה שואל מה ההבדל בין חוסמי דופמין לתכשירים שעובדים על גאבא. חוסמי דופמין הם תכשירים נוגדי פסיכוזה שיכולים להפחית תסמינים פסיכוטים כגון מחשבות שווא, הזיות שמיעה, הפרעות בחשיבה ועוד מספר תחומים נוספים. לעומת זאת תכשירים שעובדים על גאבא הם תכשירים נוגדי חרדה. בחירת התכשיר היא לפי התסמינים. 4) התסמינים שאתה מתאר אינם נשמעים במיוחד כמו סכיזופרניה אך מובן שאין אשפרות להגיע לאבחנות דרך פורום אינטרנט. אם אתה מעוניין באבחון מעמיק אתה מוזמן לפנות לפסיכיאטר באיזור מגוריך. 5) אתה שואל אם GABA עובר את מחסום הדם מח. אז התשובה היא לא. אם רוצים להשפיע על GABA במח נוטלים תכשירים שעובדים על הרצפטורים של GABA במח כגון בנזודיאזפינים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, הנני אם לבן 35 שאובחן כחולה סכיזופרניה לפני כ-10 שנים, הוא מטופל ע"י כדורים סוליאן 2 ביום, הוא חי בגפו בדירה שכורה ואינו עובד, מלבד הכדורים מתנגד לכל טיפול כגון שיחות עם פסיכולוג או עם עובדת סוציאלית, יש ימים שהוא במצב לא מאוזן ולא יציב האם יש באפשרותי בדרך כלשהי לגרום לו לשתף פעולה?האם יהיה נכון מצידי להציע לו להירשם לאתרי הכרויות לנפגעי נפש?

שלום אילנית. את מתארת מצב בו בנך נוטל טיפול תרופתי אך מסרב לטיפול שיחתי או להליך שיקומי. אז ראשית - אין אפשרות להכריחו. זכותו להסכים או לסרב לכל התערבות טיפולית וכל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים זוהי זכותו הבסיסית ככל האדם. אמנם זה מומלץ, זה יכול לקדם אותו בתחומים חברתיים ותפקודיים וזה יכול לשפר לו את איכות החיים - אבל ההחלטה היא שלו. תפקדינו הוא לנסות לשכנעו תוך מתן הסברים מפורטים ומקיפים על היתרונות של ההליך השיקומי. התייחסתי לסוגיה זו גם בעבר והנה תמצית הדברים: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה ולכן אני לא רוצה להיות בקרבת חולים אחרים", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות הליך השיקום – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר מסגרות שיקומיות לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרות כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. כמו כן מומלץ לפנות לקבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). לגבי אתרי הכרויות - אפשר להציע לו - אבל ההחלטה היא שלו, ויש לכבד אותה. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב, האם 3 מצבים פסיכוטיים ודאגות שמלוות בדיכאון יכולים לפגוע בזיכרון? האם אומגה 3 יכול לשפר את הזיכרון, אם לא איזה תוסף תזונה יכול לשפר את הזיכרון? תודה מראש, זיוה.

שלום זיוה. לצערנו אין אף תכשיר שמוכח כמשפר זכרון באופן מהותי (ויש תעשיה שלמה של "anti aging" של תכשירים שאמורים לשפר את הזכרון אך ללא הוכחות מחקריות). יחד עם זאת לעתים הזכרון נפגע בשל שינוי במצב נפשי (כגון דכאון, מאניה, פסיכוזה וכד'). במקרים אלה הטיפול בבעיה הנפשית הבסיסית גם תשפר את הזכרון (למעשה תחזיר אותה לרמה רגילה). התקפים פסיכוטים חוזרים גם יכולים להחמיר מה שקרוי "סימנים שליליים" שגם שם יש פגיעה בזכרון (בעיקר "זכרון עבודה" שזה הזכרון המיידי). במקרה של סימנים שליליים הטיפול הוא לא פשוט אך יש מגוון דרכי פעולה (פירטתי בעבר בפורום - תעשי חיפוש ל"סימנים שליליים"). וגם יש טיפול תרופתי באלצהיימר שמשפר מעט את הזכרון - אבל רק לסובלים מאלצהיימר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום אחי בן 24 נקלעה למצב פסיכוטי לפני כשבוע ימים מאז פגש4 פסיכיאטרים שנתנו את אותה חוות דעת,והמליצו ע ל אישפוז בשער מנשה,משפחתי ואני התנגדנו בכל תוקף לאשפז אותו שם,מצבו לא כזה חמור לדברי הפסיכיאטרים,הוא קיבל טיפול תרופתי בבית,והוא נמצא במעקב,ההורים שלי נמצאים איתו בכל מהלך היום והם מרגישים שכבר לא יכולים לשאת את המצב, הייתי רוצה לקבל המלצות על מקומות אחרים,מטפלים מומלצים אין לי מושג למי לפנות,האינטרנט מוצף בכל כך הרבה מהכל,אני לא באמת ידעת מה נכון לעשות.....אובדת עצות....

שלום רב, אימי סכיזופרנית כבר שנים רבות ומטופלת ע"י זריקות שמקבלת בכל חודש במרפאתה. אימי הייתה יציבה אך לאחרונה חלה הדרדרות במצבה. זה נובע במקרים בהם אני משוחחת עימה ומסבירה לה דברים שבעבר הבינה וענתה לעניין. והיום היא עונה בלי שום קשר למציאות. היא הייתה מסוגלת להישאר לבד והיום אני חוששת שהיא יכולה להזיק ולא במודע לחייה. האם עלי לפנות לרופאת בריאות הנפש שלה (התורים נקבעים לאחר זמן רב) או לרופאת המשפחה? אשמח לייעוץ בעניין בדחיפות.

שלום שירין. את חוששת מהתדרדות במצבה. הסיבה להתדרדרות יכולה להיות החמרה נפשית או מחלה גופנית חדשה (אני לא ידוע בת כמה היא). לכן המלצתי היא לפנות במקביל גם לרופא המשפחה לצורך בירור גופני דחוף וגם לפסיכיאטר לצורך התאמת טיפול נפשי. הבעיה של תורים ארוכים מוכרת (זו בעיה של מערכת הרפואה הציבורית) - אך ניתן להתקשר למרפאת בריאות הנפש ולתאר את המצב. בד"כ מסכימים להקדים את התור. כמו כן ניתן לפנות באופן פרטי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אשפוזים כפויים, מסוכנות, ומה שביניהם. לרוב השיח שלהם הנסוב סביב ל"חוק לטיפול", מיודענו, מזכיר קצת תמונה של מאפיונר שמלין למשל על החוק האוסר נניח לגנוב או לרצוח; "החוקים האלה רק מפריעים לעבוד ולעסקים!" הוא רוטן. לפעמים נדמה שהחוק בעיניהם הוא איזה מכשול שצריך לצלוח. היחס הזה הוא בעייתי מאד, כיון שאח"כ הם נוהגים לעשות מניפולציות ותרגילים בכדי לעקוף אותו, בין אם זה לרשום במסגרת האבחנה "מסוכן לעצמו ולסביבה באופן מידי סיכון פיזי וכו'" באופן אוטומטי לכולם כאילו מדובר באבחנה רפואית (בזמן שכולם יודעים שה"אבחנה" הזאת נולדה "במקרה" בשנת91' ברגע שנכנס התיקון לחוק, זה שמוסיף את קריטריון המסוכנות שלא היה קיים קודם), או סתם לפרש כל דבר שטות טפל ותפל כ"מסוכנות" בכדי להפוכו להתווית אשפוז בכפיה, ולפעול כנגד מושאו באופן טוטאליטרי (אך למעשה החברה כולה נתונה תחת מתקפה טוטליטארית של הפסיכיאטריה). המחוקק חשב, מתוך כוונה טובה, להגביל את השימוש בנשק האשפוז הכפוי ולמזער אותו - בהבנה שאנו חיים בחברה ובמדינה שבראש מעייניה חירויות פרט ושצריך לצמצם את ההתערבות בחייו של האזרח - ואילו הפסיכיאטר הטיפוסי במערכת חושב שהחוק הוא איזה סעיף נוקדני וארכאי או אולי להטוט משפטי של עורכי דין מעצבנים שמצווה גדולה לכופף ולתמרן בכל דרך אפשרית - ועוד המציאו לנו את המותג הנבוב והשקרי והמאוס הזה בשם "הרפואה המתגוננת" הווה אומר : כל היום תובעים אותנו ואנחנו בכלל הקורבן בסיפור, ועוד מדביקים לנו סטיגמות ברוב חוצפתם, והתנועה האנטי פסיכיאטרים הזאת... וגוועלד.. הסיינטולוגים.. הם אשמים בהכל! (- פה נכנסת התעלמות מוחלטת מהעובדה שהפסיכיאטרים כופים כבר דורות "טיפולים" על בני אדם כנגד רצונם, ומשטרים את החברה כולה עד זרא) ואני שואל - איפה הבושה? איפה המצפון? ואיפה האנושיות? מתי רופאים איבדו כל קשר להומניות, ושבועת היפוקרטס הפכה לאות מתה ולא יותר מקוריוז נלעג עבור אותם פסיכיאטרים? מתי קרתה ההתדרדרות הגדולה? אולי זה קרה עם התרבות הנשים במקצוע (ששכחו שהיחס אליהן היה די דומה לפני 100-150 שנה?), או אולי עם העליה הגדולה מרוסיה? אולי הפסיכיאטרים הם פשוט נייר לקמוס וסמן קיצוני של ההתדרדרות וההסתאבות והגזענות הכללית בחברה שלנו? אולי הם רק ממלאים פונקציה של מה שהציבור (הנאור) רוצה - הדרה לגטאות של כל מי שלא נראה כמוהו, עובדים זרים, נכים, ערבים, מתנחלים, הומואים ולסביות, חרדים, אסירים משוחררים, עברייני מין, ולבסוף - אחרי כולם - "חולי הנפש" ?

על הוצאת דיבה. קפיש?

שלום רב , אני חלמתי חלום בלילה והחלום יצא החוצה ופתאום גבר דיבר אלי והוא גם מדבר איתי במציאות האם זה ריספרדל ?

שלום הילה. ריספרדל היא תרופה נוגדת פסיכוזה שאמורה להפחית תופעות של הזיות שמיעה. לפיכך לא סביר שהתופעה שאת מתארת זה בגלל הריספרדל, אלא ככל הנראה _למרות_ הריספרדל. יש לפנות לפסיכיאטר המטפל לצורך התאמת טיפול (כגון שינוי מינון או החלפת תרופה). בברכה, ד"ר אהוד ססר

האם יכול להיות שאנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ומתמודדים עם תחלואה נפשית נראים יותר חולים מהאלו שבוחרים לוקחים לא לקחת? ואולי חיים פחות? אני יחדד עוד יותר את הגישה ששמעתי התקפים פסיכוטים למשל לא מזיקים לבריאות פיזית לא גורמים לסכרת ולהשמנה כמו תרופות שלרוב עדיף להימנע מהם כי ברור שתרופה כלעצמה לא בריא ועם אין צורך לא לוקחים זה לא בריא ולא נהוג לקחת תרופה סתם. עכשיו כאשר יש בעיות בלב שמסכן את האדם או בעיות בדם (קרישת דם וכדומה) אין ברירה אלה לקחת עחל מנת למנוע התקף לב או לעשות ספורט או בסכרת אין מנוס אלה לתת אינסולין. אבל התקפים פסיכוטים חרדות דיכאון לא גורמים לנזק בריאותי פיזי האם כדאי לא לקחת תרופות ולקבל התקף פעם בשנה שנתיים מאשר לקחת כול החיים בשביל למנוע? האם נעשו מחקרים בנושא? איפה האיכות חיים היא טובה יותר? (כמובן שאני לא מדבר על מקרים קיצוניים וחוזרים של אובדנות וסיכון הסביבה או על מצב של חוסר איזון תמידי שאין מנוס) תודה

שלום אושרי. השאלה של מתן טיפול תרופתי (בין אם מדובר בטיפול פסיכיאטרי ובין אם מדובר בטיפול אחר) היא תמיד שאלה של רווח מול הפסד (כלומר יעילות קלינית אל מול תופעות לוואי אפשריות). לכן לפני שמחליטים על טיפול כלשהו לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים האמורים. יש מקום להבהיר מספר נקודות שהעלית בפנייתך: 1) אתה כותב שהתקפים פסיכוטים אינם גורמים לנזק בריאותי פיזי. היום יש מחקרים רבים שמראים את ההיפך - שהתקפים פסיכוטים חוזרים גורמים לפגיעה מצטברת בתפקוד המוחי באיזורים מסויימים (בעיקר איזורים פרונטליים אך לא רק) כמו גם שינויים מבניים של ממש במח. מחקר מעניין הראה לאחרונה שנפח החומר האפור במוח יורד בצורה משמעותית ב-5 השנים מאז ההתקף הפסיכוטי הראשון - ושירידה זו נבלמת ע"י מתן טיפול של תרופות נוגדי פסיכוזה. לקריאה נוספת ניתן לפנות ל: Hulshoff Pol HE, Kahn RS. What happens after the first episode? A review of progressive brain changes in chronically ill patients with schizophrenia. Schizophr Bull 2008 March;34:354-66 2) נכון שיש לתרופות נוגדות פסיכוזה תופעות לוואי אפשרויות (למרות שיש להדגיש שלמטופלים רבים אין תופעות לוואי בכלל). בתרופות הישנות יותר היה מדובר בתופעות "אקסטרה פירמידליות" (כלומר רעד, קשיון שרירים, איטיות וכד') ובחלק (רק חלק) מהתרופות החדשות יש תופעות מטבוליות כגון השמנה וסיכון לסכרת. לפיכך יש להתאים את הטיפול לפי האדם ולפי תסמיניו. לעיתים ההמלצה תהה לטיפול במינון נמוך בלבד או שקילת חלופות אחרות. 3) גם ללא הנזק המוחי שמתואר לעיל - איכות החיים נפגעת אנושות מהתקפים פסיכוטים חוזרים - כל התקף גורם למשבר שיכול להרוס את מרקם החיים ואת כל המשתמע מכך. הפגיעה היא בכל התחומים - משפחה, עבודה, ביטוי עצמי, דימוי עצמי ועוד. אם ניתן למנוע זאת בעזרת תרופות - זה לא עניין של מה בכך. 4) אתה שואל איפה איכות החיים טובה יותר? לפחות לפי המחקרים שנעשו עד כה שמודדים איכות חיים באופן ישיר ("quality of life") - אין ספק שאיכות החיים היא גבוהה יותר בקבוצה שמקפידים על טיפול תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

לד''ר אהוד היקר ערב טוב,האם לצורך אישפוז מרצון אני חייב הפניה מרופא או פסכיאטר?שבוע שעבר הייתי חמישה ימים בטיפול נימרץ בתי אושפזה (חולת סכרת נעורים)כנראה עכשיו יש לי תופעות מהלחץ שהייתי בו,לדעתי אני זקוק למנוחה של כמה ימים לפחות.מקווה שהבנת את שאלתי.שא ברכה.

שלום. בכל מקרה עדיף להגיע עם הפניה. ובלי קשר - כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל באם אשפוז זה בכלל הפתרון הנכון - הרבה פעמים ניתן להתגבר על לחצים בעזרת טיפול שיחתי, התערבות תמיכתית או התאמת מינון תרופות ללא צורך באשפוז. לפעמים אשפוז יכול להיות סוג של הימנעות מהתמודדות עם הלחצים ובכך זה רק דוחה את הבעיה ולא מטפל בה. מצד שני לפעמים אין מנוס מאשפוז. אז לסיכום - פנה לפסיכיאטר המטפל לצורך התייעצות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני כל הזמן מדבר לעצמי בלב,לא בקול אלא בשקט.אבל אני מדבר לעצמי בגוף שני כל הזמן,כלומר אני אומר לעצמי דברים ואז גם עונה לעצמי ומרגיע את עצמי,כאילו בתור פסיכולוג שאני מספר לו את הפחדים.מה שקורה הוא שבכל מצב אני יכול לדבר עם עצמי ולענות לעצמי ולהרגיע את עצמי,ולכן אני מרגיש הרגשה כאילו תמיד יש איתי מישהו,ושאני לא לבד.גם כשאני נמצא לבד,אני עדיין מרגיש שיש איתי מישהו,כי אני תמיד יכול לדבר ולשחק עם עצמי ואני גם תמיד עונה לעצמי,למשל:אני לא יודע מה לעשות,אני אני אומר לעצמי:"אוף אני לא יודע מה לעשות",ואז עונה:"תנסה אולי לעשות ככה,איך לך מה להרגיש רע",פשוט אני עונה לעצמי בתור פסיכולוג אבל בתוך הלב.כתוצאה מכך נוצר המצב הזה,שאני מרגיש שתמיד יש לי עם מי להתייעץ גם כשאני לבד. מה זה יכול להיות?האם זה תקין?ההרגשה הזאת שיש איתי עוד מישהו מפחידה אותי מאוד,כי אני מפחד שיש לי פיצול אישיות.

שלום. מה שאתה מתאר לא מעיד על בעיה מסויימת - להיפך, הרי לכולם יש סוג של "קול פנימי" שאנו מתייעצים עמו (למעשה דמויות מופנמות מהעבר) - הרי כך אנו חושבים, מרגיעים את עצמנו, מתכננים את העתיד וכד'. כל עוד יש מודעות שמדובר בקול פנימי ולא תחושה שמישהו מדבר אתנו מבחוץ - אין מה לדאוג. אם בכל זאת אתה סובל מרמות חרדה גבוהות - ניתן להתייעץ כם פסיכולוג או פסיכיאטרי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

פנימי שלי(כי זה לא קול אחר) ויודע שזה לא מישהו אחר,אבל לפעמים מרגיש שיש איתי עוד מישהו(נגיד שיש אותי ויש עוד מישהו שאני מתייעץ איתו)זה בסדר? בנוסף יש לי מחשבות שבאמת אני שני אנשים,שיש לי פיצול אישיות.עכשיו,אחרי שקראתי על פיצול אישיות ותגובתך והכול אני פתאום מרגיש לפעמים,כשאני חושב על זה,שיש איתי עוד מישהו(זה תמיד ככה אבל,אני קורא על משהו ואז ישר מתחיל להרגיש אותו).

אדם עם נטיות סכזופרניות+פגיעת ראש מתאונה ופגיעה מוחית ,מי הגורם הכי מתאים לטפל במקרה שכזה?

שלום שי. גם פסיכיאטר וגם נוירולוג. בברכה, ד"ר אהוד ססר