שאלה בנוגע לעזרה לחולה

שלום ד"ר ססר, אבי חולה זכיזופרניה, אינו יודע כי אני יודעת על מחלתו ואיני חושבת שהוא מודע לה בעצמו. בעבר נטל תרופה בשם זורפקסה במשך מספר שנים אולם לאחרונה אני חושבת כי הפסיק ליטול את התרופה. בימים האחרונים זיהיתי אצלו תסמינים שלמיטב הבנתי משוהים עם התקף (תחושת רדיפה ופרנויה). רציתי לדעת- 1. אם לא ימשיך/ יחזור לטיפול התרופתי שניתן לו בעבר יכול להחריף ההתקף? 2. כיצד אני יכולה להקל על הסימפטומים והמצב שלו ללא חשיפת העובדה כי אני מודעת למחלתו? 3. האם כדאי לדבר איתו על כך ואם לא, כיצד ניתן לשכנע אותו לחזור בכל זאת לטיפול התרופתי? אשוב ואציין כי איני חושבת שהוא מודע לבעייתו. תודה רבה, יעל.

אכתוב לך מה ממליצים היום בתחום השיקום וההחלמה. "לשדך" לו מתמודד נפש שלוקח תרופות [אשר לו כן יש מודעות-זו הסיבה שהוא גם ירצה לעזור, לא סתם יבוא לחנך אותו] והוא מסוגל להבין את השני! למה הוא 'מכחיש' את מחלתו וכן למה הוא מפסיק את התרופות כגון התופעות לוואי. מעלה יתירה יש כשמתמודד ידבר עמו, הוא יבין אותו, כך יש יותר סיכוי שימצא מסילות לליבו. אני בטוח שלא זה מה שיכתוב כאן הד"ר, הוא כפסיכיאטר בטח ימליץ כיצד תוכלי לזהות התדרדרות ולמונעה אך אני (לשמחתי) לא פסיכיאטר אני מתמודד בעצמי ואני כותב מהזוית שלי.

שלום יעל. מובן שללא בדיקה של אביך אוכל להתייחס כאן רק באופן כללי. בכל אופן את אומרת שאת מזהה סימנים של החמרה במצבו (תחושות רדיפה) ושלפי דעתך הוא הפסיק טיפול תרופתי (זיפרקסה). ולשאלותייך: 1) את שואלת אם ההתקף יחריף אם לא ייקח טיפול. אמנם לא מדובר במדע מדוייק ולפעמים לא קורה כלום כשמפסיקים טיפול - אך הסטטסיטיקה אומרת שבד"כ יש סיכוי ממשי להחרפה במצב כשמפסיקים טיפול. 2) את שואלת כיצד את יכולה להקל על מצבו? את אומרת שהוא לא ידוע שאת ידועת על אבחנתו. יכול להיות שהוא באמת לא ירצה שתדעי. אולי יש בני משפחה אחרים שהוא כן גלוי אתם? במקרה כזה כדאי לדבר אתם כדי שהם ידברו אתו. כמו כן ניתן להיעזר בגורמים מקצועיים - את יכולה להתייעץ עם הרופא המטפל שלו או עם העובד/ת הסוציאלי/ת שלו. אם הוא נמצא במסגרת שיקומית כלשהי (כגון מועדון תעסוקתי) ניתן להתייעץ עם הצוות שם. 3) אני לא יודע אם כדאי לך "לגלות" לו שאת יודעת. יכול להיות שהדבר רק יחריף את דימויו העצמי בתוך יחסיו עם בני משפחתו. אם הוא היה רוצה שתדעי - הוא היה אומר לך ישירות. עדיף לנסות דרכים עקיפות כפי שפרטתי בסעיף הקודם. במידה ושום דבר לא עוזר ויש החמרה של ממש במצבו (כלומר הוא מתחיל לאיים או להיות אלים) - אז מובן שלא תהה ברירה אלא לפנות ישירות לרופא המטפל כדי לשקול התערבות בטיפול, גם במחיר שהוא יידע שאת יודעת. בברכה, ד"ר אהוד ססר

עזרת לי מאוד, אנסה לפעול בדרכים עקיפות.