פורום סכיזופרניה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
סכיזופרניה פוגעת באחד מכל 100 אנשים. אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה נמצאים בינינו וחיים כמו כל אחד מאיתנו. טיפול נכון במחלה בשלב מוקדם, מאפשר לאדם לחזור למצב של חיים רגילים והשתלבות בחברה. עד היום לא היה לחולי הסכיזופרניה ולבני משפחותיהם מקום בו יוכלו להתבטא, לשאול ולהתפתח. על כן הוקם פורום זה, אשר יהווה את הבית של הסכיזופרניה ברשת האינטרנט הישראלית. פורום זה נועד בכדי לרכז את כל האינפורמציה החשובה בנושא סכיזופרניה, לייצר מקום של שיח ותמיכה וכן לאפשר למתמודדים עם המחלה ובני משפחותיהם להתייעץ עם מומחים באמצעות פורום מקצועי ופעיל. דרך המידע המתפרסם והפורום הפעיל ניתן להכיר את מחלת הסכיזופרניה על צדדיה השונים, להבין מהן דרכי הטיפול הקיימות ולהעלות את המודעות החברתית לגבי למעלה מ-70,000 איש המתמודדים עם סכיזופרניה בישראל.
2251 הודעות
2079 תשובות מומחה

מנהל פורום סכיזופרניה

16/12/2010 | 02:07 | מאת: גל

שלום אני חולת סכיזופרניה קלה יושבת בבית מאחרי הצבא קשה לי למצוא את עצמי בעבודות ועוד לבד ובפרט שלא למדתי מאד מעוניינת ללמוד הבעיה שהעוס שלי מכריחה אותי לעבור שלב של חודשיים בו אני חייבת להיות במקום עם אנשים שאני לא מעוניינת להיות איתם אני בסהכ רוצה ללמוד משהו שמתאים לי ולאחר מכן לעבוד בו אני לא יודעת למי לפנות אין לי עזרה בקטע הזה אשמח לשמוע הצעות מתאימות תודה רבה

16/12/2010 | 13:19 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. העו"ס שלך כנראה צודקת - במסגרת סל שיקום למתמודדים עם סכיזופרניה יש אפשרויות רבות כולל לימודים, תעסוקה, מגורים, ליווי חברתי ועוד. אבל כדי שאפשר יהיה להתאים לך את התכנית השיקומית הטובה ביותר, את צריכה לעבור קודם כל אבחון (וכנראה שעל זה מדובר). בברכה, ד"ר אהוד ססר

14/12/2010 | 21:16 | מאת: hoze

שלום לדוקטור ולכל באי הפורום. נפגעתי בשירות קרבי בצבא במה שהתפתח כנראה לסכיזופרניה. ברצוני להתייעץ לגבי טיפול אצל ד"ר אורה גולן, אם שמעת עליה. היא מטפלת בקינסיולוגיה ולהבנתי, הטיפול לא יכול להזיק. יש לציין שאני עובד במשרה מלאה, למרות קשיים ניכרים בריכוז, שהפריעו לי גם בלימודים אקדמיים (למרות שסיימתי). שאלתי, האם יש תועלת בטיפול כזה, והאם בכל זאת הוא עלול גם להזיק. בתודה מראש, hoze

15/12/2010 | 10:22 | מאת: שירה

שלום גם לך! מזה קינסיולוגיה? באיזה כדורים אתה מטופל עכשיו והאם הם עוזרים לך? איזה תואר סיימת? כל הכבוד שאתה לומד ועובד! אני מאוד מעריכה את זה . שירה

15/12/2010 | 20:39 | מאת: hoze

שלום שירה סיימתי תואר ראשון לפני מספר שנים ועבדתי כמה שנים בחברת הייטק, ממנה פוטרתי. כעת אני בחברה אחרת, אך מתקשה מאוד להתרכז בעבודה והתוצאות בהתאם.מה שמצטייר כאיטיות בעייתית. קינסיולוגיה זה טיפול במערכות השרירים. אשמח אם מישהו שמבין יענה

16/12/2010 | 13:16 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. טיפול בקינסיולוגיה (מה שקרוי "Applied kinesiology") הוא טיפול בתחום הרפואה הטבעית שמשתמש בבדיקות שרירים כדי לאבחן מצבים של חסר תזונתי, אלרגיות ועוד. רוב המחקרים שנעשו לא הדגימו יעילות כלשהי בשיטה זו ובבריטניה משרד הבריאות קבע לאחרונה שאין להמליץ על טיפול זה. בישראל אין רגולציה של הנושא. בכל מקרה אין שום מידע שזה אמור להועיל לסכיזופרניה. מצד שני, כפי שאתה אומר, זה גם לא יזיק כל עוד תישאר במעקב מסודר ולא תפסיק את הטיפול הרגיל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/12/2010 | 21:56 | מאת: רבקה

ניתנים תמיד אותם חומרים- הלידול בזריקות ופרפנן ואיטומין מבלי לבדוק את הרקע הרפואי או הנפשי של הכלוא. האם הסיבה היא רק היותם של החומרים הללו זולים ושיצאו מהתקן? אנשים יוצאים נכים מה"טיפול" הכפוי כפי שהוא כך נראה. מה הסיבה לכך שמכות חשמל ניתנות בכפייה לכל מי שנכלא בצו במתקן כליאה פסיכיאטרי? סביר להניח שהלם חשמלי במקרה שהוא לא נחוץ יגרום לנזקים חומרים לכלא?

אם זה מאוד ישן ועושה נזקים חמורים?

16/12/2010 | 13:02 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום רבקה. מזמן לא ראיתי כל כך הרבה הכללות ואי דיוקים במקום אחד... נעשה סדר: 1) לא תמיד ניתנים אותם טיפולים. יש מגוון רחב מאד של טיפולים תרופתיים לסכיזופרניה (הן כדורים והן זריקות) והם ניתנים בהתאמה אישית למטופל בהתאם למצבו הנפשי, מצבו הגופני ובהתאם לרצונו, אפילו כשמדובר בטיפול כפוי. 2) לא נותנים תרופות ש"יצאו מהתקן" כלשונך. כל התרופות נמצאות בסל וניתנים ע"פ המצב הנפשי והגופני. לפעמים נותנים תרופות מהדור הראשון, לא כי הן יותר זולות, אלא כי במקרים מסויימים הן יותר מתאימות. לפעמים יש בעיה דווקא עם התרופות החדשות שחלקן גורמות לבעיות מטבוליות שונות, מה שהתרופות מהדור הראשון עושות פחות. 3) את טוענת ש"אנשים יוצאים נכים מהטיפול". אז קודם כל יש להבהיר - אנשים לא יוצאים נכים מטיפול תרופתי. לעתים יש תופעות לוואי (כמו עם כל טיפול תרופתי) ובמקרה זה מתאימים טיפול אחר או נותנים תכשיר נגד תופעות לוואי. 4) את טוענת שנונתים טיפול בחשמל "לכל מי שנכלא בצו במתקן כליאה פסיכיאטרי". אני באמת (אבל באמת) לא יודע מאיפה את שואבת את כל האינפורמציה המוטעית הזאת (זה נשמע קצת כמו עלון תעמולה של סיינטולוגים אבל נעזוב...). בכל מקרה - אין דבר כזה מתקן כליאה פסיכיאטרי - יש בתי חולים פסיכיאטרים, שהם ממש לא כלא. שנית, טיפול בחשמל נעשה לפי האינדיקציה הרפואית בלבד (שזה בד"כ מצבים של דכאון קשה או קטטוניה) ובוודאי שלא באופן גורף "לכולם". האמת שאחוז קטן מאד של מטופלים בבתי חולים פסיכיאטרים מקבלים טיפול חשמל. ויש לןמר שטיפול בחשמל (ECT) הוא טיפול יעיל מאד עם _פחות_ תופעות לוואי מהרבה תרופות, ולעיתים הוא מציל חיים כשיש מחשבות אובדניות פעילות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/12/2010 | 13:44 | מאת: דויד

אני קרוע בזהות שלי כבר שנים, יש לי ברומינציות קשות. אני לא מתפקד. האם יש לזה קשר עם סכיזופרניה?

16/12/2010 | 12:48 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום דויד. כמבון שאי אפשר לדעת אם מדבור בסכיזופרניה ממשפט אחד בודד בפורום אינטרנט. יש לפנות לפסיכיאטר לבדיקה מעמיקה. באופן כללי רוב האנשים ששואלים "האם יש לי סכיזופרניה" בסופו של דבר לא סובלים מסכיזופרניה אלא בין השאר מהפרעות חרדה שונות, הפרעות טורדניות כפייתיות או הפרעות אישיות. בברכה, ד"ר ססר

16/12/2010 | 23:24 | מאת: דויד

מה אתה מתכוין 'בדרך כלל אנשים ששואלים וכו' הם באמת לא סכיזופרנים'? האם כוונתך שמי שמסוגל לשאול זה מראה על כך. אודה מאד על תשובתך.

13/12/2010 | 10:58 | מאת: סקרנית

שלום רב, אני מכירה מישהו שחולה בסכיזופרניה, ולצערי הוא עדיין לא מצא את התרופה שעזרה לו. הייתי שמחה לשמוע מאנשים שמכירים את המחלה, חווים אותה, או שמעו סיפורים של אחרים. בעיקר בנושא של תרופות, איזה תרופות לקחתם? מה עשה לכם טוב, מה לא, מה השקיט את הסימפטומים בצורה היעילה ביותר וכו'. אני חושבת שמידע זה יעזור לרבים אחרים אשר מנסים ללמוד על תרופות, וגם זה יהיה נחמד לדעת וללמוד מניסיונם של אחרים, לטוב ולרע. וכמובן לקבל קצת תקווה ואופטימיות. יאללה, אל תתעצלו, זה הפורום היחיד שיש באינטרנט שמיועד רק לחולי סכיזופרניה, אז תשקיעו בו! מחכה לסיפורים שלכם אני

21/12/2010 | 17:55 | מאת: אבי

היי סקרנית, אני כבר במצב אידאלי עם המחלה מבלי איזשהם סימפטומים,הצלחתי להגיע למצב הזה אחרי 4 שנים של יציבות עם המחלה, התחלתי עם כדור בשם רספרידל או ריספונד(זה אותו דבר...) והוא כדור שנחשב לחזק, ככה צריך בהתחלה לאחר התקף פסיכוטי לקחת כדור שהוא מספיק חזק שיטפל בסיפטומים, עם הזמן נכנסתי לסוג של דיכאון אמנם לא מאובחן ונתנו לי כדור בשם למיקטל שכל העיקרון הוא שהלמיקטל לא מתנגש עם הריספונד בניגוד לכדורים אנטי דיכאוניים אחרים אני לוקח בנוסף כדור בשם דקינט שהוא מטפל לי בתופעות לוואי של הכדורים. אז כמו שאמרתי לאחר התקף ובמיוחד אם הוא קשה ההמלצה שלי זה לקחת כדור חזק והדבר הכי חשוב שאת יכולה לעשות זה לתת לאותו אחד שאת מכירה את כל התמיכה שבעולם שהוא ירגיש שיש לו גב כי במקרים של יאוש ושבירה הוא תמיד ידע שיש לו על מי לסמוך כדי שהוא יוכל לדבר על הדברים שכואבים לו וכך בעצם למנוע הפסקת טיפול וחזרה למצב הקודם שזה בעצם ההתקף הפסיכוטי. אחרי מספר התקפים המוח כבר נפגע ויהיה לו קשה פי כמה וכמה לחזור לעצמו מבחינת איזון לכן עדיף שימשוך כמה זמן שהוא רק יכול עם הכדור החזק למרות התופעות הלוואי שנלוות שגם לפעמים הם קשות,וברגע שכבר יהיה מספיק חזק יוכל להחליף את הכדורים אם ירצה לכדורים פחות חזקים עם פחות תופעות לוואי. אבל שוב אני לא מתיימר להיות רופא פסיכיאטר אני סיפרתי לך על הדברים איך שאני עברתי אותם מהניסיון שלי,ואת תעשי אם זה מה שאת רוצה.ביי.

31/12/2010 | 00:23 | מאת: דריה

איזה כדורים אתה לוקח עכשיו שהם משפיעים אידיאלית על המחלה שלך? תודה! :)

13/12/2010 | 00:27 | מאת: רקפת

מה ההבדל בין מאניה דפרסיה לבין סיזיופרניה ? איך יכול פסיכאטר לאבחן על סמך מה שהחולה מספר לו על עצמו במפגש ראשוני ולקבוע מה הבעיה ? אני לא מבינה אחותי ממש משוגעת צועקת מקללת מתפרצת מבזבזת כסף בלי שליטה (עשתה חובות עצומים) אומרת שיש רוח שמסתובבת בבית שלה בלילה אבל יש גם צד אחר שבו היא חברותית עוזרת שקטה נמצאת בבית כל היום מתישבת בספה עם סגריה נס קפה וחיה מול הטלויזיה לא רוצה לראות אף אחד בקיצור התנהגות כאילו היא 2 אנשים שונים הלכה לפסיכאטר והוא על סמך מה שהיא אמרה לו קבע שהיא נורמטיבית אטלגנטית בעלת שפה ברורה "מרוכזת וענינית" אני חושבת שהיא פשוט הראתה לו את הצד הטוב שלה ויש לה רק לא כל הזמן מה עושים במקרה כזה האם בעלה יכול ללכת לפסיכאטר ולספר לו איך היא באמת תודה על הסבלנות וסליחה על אורך המכתב אשמח מאוד אם תענה לי על הכל אני לא יודעת מה לעשות

16/12/2010 | 12:44 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום רקפת. נתחיל מהסוף: לפעמים בדיקה אחת אינה מספקת ולכן צריך להישאר במעקב מסודר. אם יש מידע שהפסיכיאטר לא יודע - ניתן להגיע אליו או לשלוח פקס עם המידע הרלוונטי. לגבי האבחנה - קשה לדעת לפי התאור שלך במה מדובר באופן וודאי. נאמר שבאופן כללי בזבוזי כספים והתרפצויות זעם יכולות להיות מצב של מאניה אך כאמור יש צורך בבדיקה מעמיקה. ולשאלתך הראשונה - הפרעה דוקוטבית (מאניה דפרסיה) היא הפרעה בה יש תקופות של מאניה (פעילות יתר, התנהגות חסרת שיפוט, חוסר שינה, מחשבות גדלות ועוד) ותקופות של דכאון כשביניהם התפקוד יחסית שמור ללא סימנים פסיכוטים בתקופות שבין ההתקפים. בסכיזופרינה הסימנים הפסיכוטים הם העיקר והסימנים האפקטיבים (מאניה או דכאון) הם יותר משניים ופחות דומיננטים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

11/12/2010 | 08:42 | מאת: אדי

האם אבחנה חד פעמית שנעשית בבית המטופל ואורכת 15 דקות יכולה להיות מהימנה? המטופל לא שיתף פעולה והאיבחון נעשה עי שיחה עם ההורים.האם בדרך הזו ניתן לקבוע שלאדם יש סכיזופרניה?האיבחון היה לפני 20 שנה.האיש מעולם לא נטל תרופות,לא היו לו הזיות ,דיבר לעיניין,הבעייה היתה שהוא היה ללא קשרים חברתיים ולא עבד.היום הוא בגיל 60.

16/12/2010 | 12:36 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אבחנה של סכיזופרניה נעשית לאורך זמן. אמנם ניתן לאבחן סכיזופרניה לאחר בדיקה אחת במקרים מסויימים, בעיקר אם יש מידע נוסף מבני משפחה אולם יש צורך בהמשך מעקב מסודר כדי לראות שהאבחנה לא משתנה בדיעבד. אתה מציין שהאדם הוא ללא קשרים חברתיים אך פרט לכך אין סימנים נוספים. אם זהו אכן המצב, באמת קשה לומר באופן חד משמעי מה יש לו ללא בדיקה מעמיקה (מה שאי אפשר לבצע בפורום אינטרנט). יש לומר שיש גם סוגים של סכיזופרניה שמתבטאים בעיקר בהסתגרות חברתית וירידה בתפקוד (מה שקרוי "סכיזופרניה פשוטה") אולם האבחנה המבדלת היא רחבה. בכל אופן יש להפנות לפסיכיאטר לבדיקה מעמיקה נוספת לפני שמגיעים למסקנות כלשהם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

10/12/2010 | 07:54 | מאת: שרונה

אובחנתי כחולה בסכיזואפקטיביות ואני מאוד מתביישת מההבחנה. מתביישת מהסטיגמה. מתביישת מכך שכשחברי לעתיד ידע במה אני חולה הוא יעזוב אותי ואני לא אתחתן ולא יהיו לי ילדים. מה לעשות?

10/12/2010 | 21:55 | מאת: adi

היי שרונה, אין מה להתבייש. לא עשית שום דבר רע לאף אחד. מחלת נפש היא כמו כל מחלה אחרת. גם אנחנו תורמים לחברה. עדי

16/12/2010 | 12:30 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כפי שענו לך - אכן אין מה להתבייש. מתמודדים עם בעיות נפשיות הם אנשים כמו כולם, שהם עולם ומלואו עם רצונות, תקוות, אכזבות ואהבות, והם תורמים לחברה ולמשפחה. אם נמצאים במעקב מסודר אפשר בד"כ לתפקד, לעבוד, להקים משפחה ועוד. אין סיבה להסתיר את העניין מהמשפחה או מבני זוג - אם קשה להם לקבל אותך צריך לתת להם מידע והסברים. ניתן גם להפנות אותם לקבוצות של משפחות של מתמודדים (יש ברוב המרפאות לבריאות הנפש כמו גם ארגונים אחרים כגון מיל"ם - http://www.enosh.org.il/Index.asp?CategoryID=311&ArticleID=1600 ). הרבה פעמים ה"סטיגמה" נובעת מבורות וחוסר מידע. בברכה, ד"ר אהוד ססר

טופלתי בעבר ברספרידל, גאודון וסוליאן אך לצערי הרב כבר עברתי 3 התקפים פסיכוטיים כל שנה מחדש יש לציין כי אני לומדת באוניברסיטה ורוצה גם לעבוד למחייתי ורוצה להקים משפחה וילדים. אני לוקחת תרופות באופן קבוע ולא מפסידה אף יום ולמרות הכל חוזר אצלי המצב הפסיכוטי. בהתחלה אובחנתי כבעלת מצב פסיכוטי ובהתקף השני חולה בסכיזואפקטיביות. כרקגע אני לוקחת שבועיים אינווגה ולמרות כך, עדיין יש לי מחשבות שווא. אני רוצה לנהל חיים נורמליים וכך שאף אחד אף פעם לא ידע מה עברתי ולכן אני פונה אליכם בבקשה להמליץ לי על התרופה הכי טובה כיום בשוק התרופות שיכולה למנוע את ההתקפים הפסיכוטיים ולרפא את המחלה וכמו כן גם למנוע עלייה גדולה ברמות הפרולקטין כך שאני אוכל להביא ילדים לעולם ולנהל חיים נורמליים וכמו כן להמליץ לי על פסיכיאטר מומחה ופרופסור בתחום. יש לציין כי אני מוכנה לנסוע רחוק העיקר שיעזור. תודה מראש לכולם שירה.

ואנחנו גם במסע אל עבר התרופה הכי טובה שיש. אחד החלומות שלי ..זה שהוא ייכנס לאקדמיה. בכל אופן מהמידע שלי לפונקס היא הכי טובה שקיימת. אך תופעות הלוואי קשות פרט אליה, סרקוואל וזיפרקסה מעולות גם. לאחר מכן יש את האינגווה, ואחכ ריספרדרל. אני יודעת שיש אל האביליפי, שנכנסה לארץ מהחודש הזה, ויש לה מעט תופעות לוואי. אם תוכלי להשאיר כתובת מייל אשמח לשוחח איתך. אני.

12/12/2010 | 09:26 | מאת: שירה

שמעתי שזיפרקסה לא מעלה את רמות הפרולקטין,אך לפי החיפוש באינטרנט יש לה תופעות לוואי קשות. מה חבר שלך לוקח כרגע ואיזה תרופות הוא לקח בעבר ואיזה תרופה היו לה הכי פחות תופעות לוואי? אני כבר לוקחת שבועיים אינווגה. לשמחתי אין לה תופעות לוואי אך היא לא עוזרת לי להתמודד עם מחשבות השווא. אולי תעזור בעתיד-כמה זמן צריך לקחת אותה כדי שתעזור? כרגע אני לוקחת אינווגה 9 מ"ג 5 ימים ולפני כן לקחתי 6 מ"ג שבועיים. אך עדיין זה לא עוזר לי לצערי. מה שמעת על תופעות הלוואי של זיפרקסה? תשאירי לי כאן את כתובת המייל שלך ואני אשוחח איתך. אם את רוצה תפתחי מייל חדש כך שאחרים לא ידעו מי את.

דוקטור, האם המידע הזה אכן נכון?

16/12/2010 | 12:20 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום שירה. סליחה על האיחור בתשובה. אני מבין שהיו לך נסיונות טיפול עם ריספרדל, גאודון, סוליאן ואינווגה. למרות שלא פירטת את המינונים ואת משך הזמן של כל טיפול אני אניח שמדובר במינונים טיפוליים ומכאן יש להסיק שאת מגלה עמידות מסויימת לטיפולים שונים. מובן שאין אפשרות לתת טיפול דרך פורום אינטרנט אך ניתו לומר מספר דברים כלליים: 1) למטופלים שלא מגיבים למספר טיפולים אנטיפסיכוטים ניתן לשקול מתן תרופה בשם "לפונקס" שהיא היחידה שמוכחת כיעילה יותר מהאחרים למצבים פסיכוטים (וגם לתסמינים שליליים). החסרון של התרופה היא שיש לה תופעות לוואי (תופעות מטבוליות כגון השמנה ועליה בכלוסטרול) כמו גם תופעה נדירה של פגיעה בתאי דם לבנים. לכן כל מי שמקבל את התרופה צריך לבצע בדיקת דם שבועית למשך 18 שבועות ולאחר מכן כל חודש. למרות האמור לעיל - זאת עדיין תרופה מומלצת מאד ומטופלים רבים שלא הגיבו לאף תרופה מגיבים טוב ללפונקס. 2) ניתן לשקול גם תרופות אחרות כפי שכתבו לך משתתפים בפורום כגון זיפרקסה, סרוקוול, אביליפי ועוד רבים וטובים אחרים. כל אדם הוא שונה ולעיתים לוקח זמן להתאים תרופה. לפעמים, לצערנו, זה עניין של ניסוי וטעיה. יש לפנות לרופא המטפל. 3) את שואלת לגבי פרולקטין, ובצדק, כי רמות גבוהות של פרולקטין אכן יכולות לפגוע בפוריות (באופן הפיך). לא כל התרופות האנטיפסיכויטות מעלות פרולקטין באותה מידה. תרופות ידועות שיכולות להעלות פרולקטין הן ריספרדל, סוליאן, אינווגה, ותרופות רבות מהדור הראשון. שאר התרופות (כגון זיפרקסה, סרוקוול, לפונקס, אביליפי ועוד) בד"כ לא מעלות פרולקטין. 4) לדבי המלצה על פסיכיאטר - זה לא המקום של פורום זה להמליץ על מטפלים ספציפים. ניתן לחפש רופאים דרך אינדקס הרופאים כאן באתר (ב- http://www.doctors.co.il/dr ) או בכל אינקס אחר. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/12/2010 | 14:50 | מאת: שירה

קודם כל תודה רבה רבה לך על היעוץ. אתה נשמע לי רופא מצויין רופא אמין וטוב שניתן לסמוך עליו. הייתי מאוד שמחה אם היית נותן לי את פרטי הקליניקה שלך כדי לבוא אליך להתייעצות ולרישום תרופות. יש לציין כי אספר לך את כל ההיסטוריה שלי באופן אישי , את התרופות שלקחתי ואת המינונים והתקופות שבהן לקחתי אותם. יש לציין כי חיכיתי לרגע הזה שבו אמצא פסיכיאטר טוב שניתן לסמוך עליו בעיניים עצומות ולפי דעתי מצאתי אותו-אתה. לכן מאוד אשמח להתייעץ איתך באופן אישי! לאיזה קופת חולים אתה שייך? והאם אתה מקבל באופן פרטי? יש לציין כי אני מוכנה לנסוע רחוק לפגישה עמך העיקר שיעזור! תודה מראש

06/12/2010 | 20:44 | מאת: ליאת

אני נכנסת פעמיים שלושה בכל יום לפורום לבדוק אם יש תגובה להודעתי. מחכה בקוצר רוח לתגובה. אשמח מאוד אם תענה לי בהקדם, שוב תודה מראש, ליאת

תגידי איך האינגווה? היא תרופה טובה ? ואילו תרופות עוד לקחת? תודה

07/12/2010 | 16:01 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום ליאת. מדובר בפורום אינטרנט למתן יעוץ ומידע כללי ולא שירות עזרה מיידי. לכן לפעמים התשובות נכתבות לאחר מספר ימים, ולפעמים אפילו לאחר יותר זמן אם אני במילואים או בחו"ל... ואתכם הסליחה. לכן, אם יש צורך במענה מיידי - יש לפנות לרופא המטפל. בכל מקרה לתשובות לשאלותיך ראי את פניותיך המקוריות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

05/12/2010 | 00:17 | מאת: ירושלמית

אני רוצה להודות לך באופן אישי על האופן שבו אתה מטפל בשאלות שלנו. זה מאוד עוזר לאנשים רבים, ובכלל לא מובן מאליו. בפורמים אחרים ששאלתי שאלות, לא קיבלתי מענה מפורט, ענייני וממצא כמו שבפורום הזה. תודה רבה!

מהתשובות המלומדות והחכמות של הד"ר.

07/12/2010 | 16:05 | מאת: ד"ר אהוד ססר

תודה רבה.

04/12/2010 | 12:58 | מאת: ליאת

שלום רב, בעבר אושפזתי פעמיים בבית חולים פסיכיאטרי. בפעם הראשונה בעקבות כך שחשבתי שיש מצלמות במקום עבודתי ושכולם מסתכלים עלי.ובבית בעקבות כך התחלתי לאשים את עצמי בכל מיני דברים והפסקתי לאכול ולישון יום אחד. אובחנתי כבעלת מצב פסיכוטי. האם זה שאני חושבת שיש מצלמות במקום עבודתי ושמסתכלים עלי מעיד כי אני במצב פסיכוטי?< בפעם השניה יש לציין שזה היה בזמן שהיתה שפעת חזירים. הסתכלתי על אימי וראיתי כי אצלה העיניים מטושטשות כלומר לא בהירות ולכן הסקתי כי חלתה בשפעת חזירים ואח"כ הסתכלתי במראה וראיתי שגם אצלי עיניים לא בהירות והסקתי שגם אני חליתי ולכן באותו לילה כמעט ולא ישנתי והתחלתי להתפלל בספר תהילים שה' ירחם עלי ועל משפחתצי ויציל אותי ובבוקר למחרת חשבתי שמתתי והגעתי לעולם הבא. הגעתי אז לבית חולים בפעם השניה ואז קבעו כי הובחנתי בסכיזואפקטיביות. יש לציין כי יש לי רק מחשבות שווא ודיכאון כרגע. האם זה מעיד על מחלת סכיזואפקטיביות? כרגע אני מטופלת באינווגה 6 מ"ג-כמה שווה מינון אינווגה 6 מ"ג לסוליאן של כמה מ"ג? תודה מראש וסליחה על אריכות ההודעה אבל תשובתך מאוד חשובה לי. כל טוב והמון בריאות לכולנו, ליאת.

07/12/2010 | 15:48 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום ליאת. תשובות: 1) האם העובדה שחשבת שיש מצלמות במקום העבודה מעידה על מצב פסיכוטי? השאלה כאן היא אם מדובר במחשבת שווא. מחשבת שווא מוגדרת בעקרון כמחשבה שאינה מציאותית ואין כל אפשרות לשכנע את האדם שמאמין בכך למרות שכל העובדות מעידות אחרת. אם זה היה המקרה - אז אכן היה מדובר במחשבת שווא של רדיפה (שמצלמים אותך ורוצים להזיק לך) ומחשבת שווא של יחס (המחשבה שכולם מסתכלים רק עליך) ומכאן שמדובר במצב פסיכוטי. אם מצד שני אכן יש במקום העבודה שלך מצלמות עם נהלים של מעקב אחר העובדים (מה שלא סביר בד"כ), אז הרי לא מדובר במצב פסיכוטי, אלא במציאות. מכיוון שאיני מכיר את פרטי המקרה - איני יכול לשפוט לכאן או לכאן. 2) האם מחשבות שווא ודכאון מעידות על הפרעה סכיזואפקטיבית? הפרעה סכיזואפקטיבית היא הפרעה שיש בו זמנית מצב פסיכוטי ומצב אפקטיבי (כלומר דכאון או מאניה). כמו כן המצב הפסיכוטי נמשך מספר שבועות גם לאחר חלוף המצב האפקטיבי (אם הוא לא, הרי שיכול להיות מדובר בהפרעה דוקוטבית, מה שקרוי "מאניה דפרסיה"). מכאן המצב שאת מתארת - מחשבות שווא + דכאון - בהחלט יכול להתאים להפרעה סכיזואפקטיבית. 3) כמה סוליאן שווה 6מג אינווגה? מינוני תרופות זה לא מדע מדוייק ובד"כ מתאימים את המינון לפי התגובה לטיפול ולא לפי טבלאות. יחד עם זאת ניתן לומר שהמינונים של אינווגה בד"כ נעים בין 6מג-ל12מג ושל סוליאן בין 400מג ל-1200מג כך שניתן לומר ש6מג אינווגה זה _בערך_ 800מג סוליאן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/12/2010 | 13:52 | מאת: ליאת

תודה רבה לך דוקטור מקרב לב. יש לי שאלה-האם המחשבה שמתתי בעקבות שפעת חזירים או בעקבות גורם אחר והגעתי לעולם הבא ועכשיו אני בעולם הבא היא מחשבת שווא? תודה שוב, ליאת

03/12/2010 | 18:14 | מאת: מור

שלום רב, האם אינווגה מטפלת רק בסכיזופרניה או שהיא מטפלת בעוד מחלות? באילו עוד סוגי מחלות אינווגה מטפלת? האם ניתן להחלים לגמרי מפסיכוזה וסכיזואפקטיביות? האם תוספי תזונה או תרופות טבעיות יכולות לעזור? תוכל לרשום לי בבקשה מידע אודות התרופה אינווגה? תודה מראש, מור

07/12/2010 | 16:23 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום מור. יש הרבה שאלות על אינווגה בזמן האחרון... תשובות: 1) האם אינווגה מטפלת רק בסכיזופרניה או בעוד מחלות? כפי שכתבתי בפניות אחרות, איווגה היא תרופה אנטי פסיכוטית חדשה ומכאן שניתן להשמתש בה לטיפול בהפרעות בהם יש מרכיב פסיכוטי, שזה כולל מגוון רחב מאד של ההפרעות, חוץ מסכיזופרניה. אלה כוללים דכאון פסיכוטי, הפרעה ביפולרית, הפרעה דלוזיונלית, פסיכוזות שנגרמו משימוש בסמים, גלישות פסיכוטיות אצל הפרעות אישיות קשות, פסיכוזות אצל הלוקים בדמנציה (למרות שהנושא שנוי במחלקות במקרה זה) ועוד. כמו כן יש שימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות בהפרעות תנועה כגון טורט או מחלת הנטינגטון. לעיתים גם משתמשים בתרופות אנטיפסיכוטיות במקרים של הפרעות התנהגות קשות אצל הסובלים מאוטיזם או פיגור שכלי (למרות שגם במקרה זה הנושא שנוי במחלוקת). יחד עם האמור לעיל - בארץ ניתן לקבל אינווגה בהנחה רק במקרים מסויימים - סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית ורק כקו שני לאחר ריספרדל, ובכלל לא בקופ"ח כללית, אם כי יכול להיות שהמצב ישתנה לאחר שיצתבר יותר נסיון עם התרופה. (תמיד ניתן לקנות אותו במחיר מלא באופן פרטי עם מרשם מפסיכיאטר). 2) האם ניתן להחלים לגמרי מפסיכוזה וסכיזואפקטיביות? כן, אך זה תלוי בגורמים רבים. באופן כללי סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית הן בד"כ מחלות כרוניות שדורשות טיפול לאורך שנים, אך יש מקרים יוצאי דופן. במקרה של פסיכוזה יחידה שהחלה בפתאומיות ועברה תוך זמן קצר הפרוגנוזה טובה יותר. 3) האם תוספי תזונה או תרופות טבעיות יכולות לעזור? לגבי טיפול תזונתי או תרופות טבעיות - נכון להיום הטיפול היעיל ביותר לסכיזופרניה ומצבים פסיכוטים באופן כללי הוא הטיפול התרופתי הנוגד פסיכוזה. לגבי תזונה יש מאות (ואפילו אלפי) מחקרים שנעשו לגבי הטיפול בסכיזופרניה והתוצאות הם מעורבות וסותרות לכל היותר. יש מחקרים המדברים על הצורך בשמירה על רמות תקינות של ויטמינים B6, B12, C וויטמינים אחרים, אולם המלצה זו היא נכונה לכולם, לא רק לסובלים מסכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות. יש מחקרים שנעשו בתחום של חומצות שומן "אומגה 3" שהראו השפעה מסויימת על חלק מתסמיני המחלה (אבל לא גדולה). גם כאן, לכולם מומלץ תזונה מאוזנת שכוללת גם חומצות שומן מסוג זה (בעיקר ממקור של דגים, אבל לא רק). 4) תוכל לרשום לי בבקשה מידע אודות התרופה אינווגה? בקצרה - אינווגה היא תרופה אנטיפסיכוטית חדשה הדומה למדי לריספרדל אך יש לה מנגנון מתקדם יותר של שחרור התרופה מהקפסולה מה שנותן רמות מאוזנות יותר לאורך היום ופחות תופעות לוואי. לכן ניתן לתת אותה רק פעם אחת ביום. בברכה, ד"ר אהוד ססר

03/12/2010 | 14:52 | מאת: ליאתוש

שלום רב, , אני מקבלת אינווגה במינון של 6 מ"ג ואובחנתי כחולה בסכיזואפקטיביות. האם אינווגה יעיל כנגד סכיזואפקטיביות או/ו מצבים פסיכוטיים או רק יעיל כנגד סכיזופרניה? יש לציין כי יש לי רק מחשבות שווא ודיכאון ללא הזיות וללא שמיעת קולות (ברוך השם)! האם אינווגה יעילה לטיפול רק במחשבות שווא? האם מי שנוטל אינווגה לזמן ארוך חשוף לסיכונים וזה יכול לקצר את משך חייו? תודה מראש ובכבוד רב, ליאת.

07/12/2010 | 15:28 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום ליאת. אינווגה היא תרופה אנטי פסיכוטית (יחסית חדשה) ומכאן שניתן להשמתש בה לטיפול בהפרעות בהם יש מרכיב פסיכוטי, שזה כולל מגוון רחב מאד של ההפרעות, ביניהם גם סכיזופרניה וגם הפרעה סכיזואפקטיבית. מצבים פסיכוטים כוללים כל קומבינציה של מחשבות שווא ו/או הזיות ו/או הפרעות בהלך החשיבה (ולמעשה כל מצב בו יש קושי באבחנה בין "מציאות" ו"דמיון"). מכאן שאינווגה יעילה גם למצב בו יש רק מחשבות שווא, כפי שאת מתארת. ולשאלתך השניה - נטילה ארוכת טווח של אינווגה לא אמורה לקצר חיים - להיפך. יש מחקרים שמדגימים שתרופות אנטיפסיכוטיות (כולל אינווגה) יכולות להאריך חיים, וזאת בעיקר ע"י ירידה באחוזי התאבדויות בעקבות הטיפול. יחד עם זאת לכל תרופה (כולל אינווגה) יש תופעות לוואי ומכאן שחשוב להישאר במעקב ולבדוק את העניין. בברכה, ד"ר אהוד ססר

ערב טוב לכולם. אני גבר נשוי בן 38 ללא ילדים כבר 8 שנים. אני הופניתי להציג מסמכים לוועדה של משרד השיכון. הכנתי מסמכים רפואים +דוח סוציאלי חריף ואישורי ביטוח לאומי. כמובן הגיע לי רשימת אבחנות שבוצעו בעבר. איני מבין כלום מהממצאים אשמח באם תוכלו לפרש לי אותם ואם זה מוגדר במחלת נפש? שוחחרתי מצהל פרופיל 21. להלן ההמצאים. אבחנה מס-1 NARCISSITIC PRESONALITY DISORDER אבחנה מס-2 SCHIZOID PRESONALITY DISORDER אבחנה מס -3 BORDERLINE PRESONALITY DISORDER בחומרה קשה. עם הפרעה תפקודית קשה קבועה וקשיים בולטים בהסתגלות חברתית. סטיה קלה במבנה עמוד השדרה ללא הפרעות! אשמח לכל תשובה בנושא תודה רבה וערב טוב

שלום רב. האבחנות המתוארות לעיל הן הפרעות אישיות. יש לומר שאבחנה של 3 הפרעות אישיות שונות במקביל היא לא סבירה במיוחד. בכל אופן הפרעות אישיות אינן מוגדרות כמחלות נפש במובן המשפטי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

01/12/2010 | 12:09 | מאת: איילת

אדם שאני מכירה קיבל לפונקס וכעת במקום זה הפסיכיאטר התחיל לרשום לו 8 מג פרפנאן וזריקה שנקראת דפו 400 מג האם נראה לך שהטיפול הזה מועיל? כי אני יודעת שהתרופות האלה נורא ישנות. אשמח לתשובה. איילת

01/12/2010 | 12:48 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום רב. מובן שאי אפשר לענות על השאלה הזו - אינו מכיר את האדם, איני יודע למה הופסק הלפונקס (חוסר יעילות? תופעות לוואי? הוא הפסיק על דעת עצמו?) ואיני יודע מה התסמינים שלו. התרופות שאת ציינת (פרפנאן וככל הנראה קלופיקסול דיפו) הם אכן יותר ישנות (מה שקרוי "דור הראשון") אך הם גם יעילות, רק פרופיל תופעות הלוואי שלהם שונה מהתרופות החדשות (שגם להם כאמור יש תופעות לוואי - רק אחרות). לצורך תשובה ספציפית יש לפנות לרופא המטפל שמכיר את האדם. בברכה, ד"ר אהוד ססר

02/12/2010 | 19:09 | מאת: איילת

התרופה הופסקה מכיוון שהוא הגיע לגבול של הכדוריות דם הלבנות, וגם כי הוא לא אהב את העובדה שאם מפספסים כדור אז הגוף מרגיש פיזית מאוד רע. ומאוד הפריע לו שהתרופה מרדימה אותו באופן קשה. אני אישית מתעניינת כי זה נראה לי תמוה להחליף לפונקס בתרופות כאלה ישנות. אני חברה שלו, ומדברת איתו על זה, אך הוא אומר שהפסיכיאטר יודע את העבודה. לטעמי...יש רופאים ויש רופאים, וזה נראה לי כמו ללכת אחורה, - לקבל שתי תרופות ששתיהן דור 1. שאלה נוספת שרציתי לשאול אותך, היא על התרופה החדשה אביליפי, ידוע לי שהיא קיימת כעשור בעולם, ורק עכשיו נכנסת לארץ, אך הייתי שמחה לדעת כיצד היא פועלת? מהמיטב שמצאתי, נאמר שלוקחים אותה בבוקר והיא מעוררת.. תודה על התשובות. נ.ב- הזריקה היא במינון של 200 , פעמיים בחודש.

30/11/2010 | 19:55 | מאת: מישהו

לפונקס לבחור במשקל 90, זה מספיק? או שאין קשר למשקל?

01/12/2010 | 10:22 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום רב. המינון של לפונקס נקבע לפי המצב הנפשי ולא ע"פ המשקל. המינון הממוצע של לפונקס הוא כ-300מג אך לעיתם ניתן להסתדר עם פחות כשהמצב יציב. בכל מקרה יש להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

29/11/2010 | 23:57 | מאת: asmo

לפני כשנה וחצי אובחנתי כלוקה ב - ptsd על רקע של תקיפה מינית קשה. במהלך תקופה זו לצערי נזקקת לטיפול הן פסיכולוגי והן פסיכיאטרי תרופתי. חלק מן התרופות סייעו יותר וחלקן פחות. לאחרונה בשל נסיגה במצב החליטה הרופאה לטפל בח באמצעות הזיפרקסה אשר קופ"ח מסרבת לממן בטענה כי אינני חולת סכיזופורניה. השאלה היא האם תוכל לסייע לי ולומר לי האם לזיפרקסה ישנו תחליף גנרי ואו תרופה אחרת אשר תסייע לי תודה

01/12/2010 | 10:19 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לצערי אי אפשר לעזור לך במקרה זה - לזיפרקסה אין תחליף גנרי עדיין והתרופה מאושרת בהנחה רק למטופלים הסובלים מסכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית או הפרעה ביפולרית. ללא הנחה התרופה אכן יקרה (בין כ-500 לכ-2000 שח בהתאם למינון). יחד עם זאת יש מגוון תתרופות אנטיפסיכוטיות זולות יותר שניתן לנסות, ואין סיבה שהן לא יעזרו בדומה לזיפרקסה (בסה"כ המנגנון שלהם דומה). צריך לפנות לרופאה שלך ולהתייעץ. פתרונות נוספים - לבדוק אם ניתן להסתפק במינון נמוך יותר או לבדוק אם לרופאה שלך יש במקרה דוגמיות לתת לך. בברכה, ד"ר אהוד ססר

29/11/2010 | 13:41 | מאת: אנונימי

אחי בן ה-23 סובל מזה כמה שנים מתופעות של חרדות, "רדיפה" והתבודדות קיצונית עם התפרצויות זעם, לאחרונה אובחן כסובל מסכיזופרניה אך הומלץ אישפוז יומי במחלקה פסיכיאטרית, לשם אבחון סופי, הוא אינו מוכן לשמוע על כך או ללכת, איך משכנעים אותו להתאשפז, לציין כי החיים בבית בלתינסבלים.תודה

01/12/2010 | 10:12 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. סוגיה זו עולה רבות בפורום. להלן תמצית התשובה: 1) כל עוד מטופל אינו מסוכן לעצמו או לסובבים - אין אפשרות חוקית להכריח אותו לקבל טיפול או לפנות לאשפוז. ניתן לנסות לשכנעו. דרך אחת – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול (שיכול להיות באשפוז או בבית בהתאם למצב) שכולל טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. 2) במידה והוא לא מסכים להגיע לפסיכיאטר המטפל במרפאה ניתן לשקול ביקור בית של רופא המשפחה או פסיכיאטר פרטי כדי לבחון אפשרויות טיפוליות נוספות המותאמות ספציפית לאחיך. 3) אתה מתאר "התפרצויות זעם". מכאן שיכול להיות שיש מרכיב של מסוכנות כלפי הסובבים. במקרה כזה יש לבחון באם יש עילה לאשפוז כפוי - לפי החוק לטיפול בחולי נפש (1991) כשמטופל מציג התנהגות המסכנת את עצמו או את סובביו כתוצאה ממחלתו יש מקום לאשפוז כפוי. אז ניתן לפנות לפסיכיאטר המחוזי בבקשת הוראת בדיקה פסיכיאטרית כפויה. יש מספר אפשרויות מעשיות לפעולה. העדיפה ביותר היא לארגן ביקור בית של גורם מטפל (רופא משפחה, עובד סוציאלי או פסיכיאטר פרטי) והם יפנו לפסיכיאטר המחוזי במקרה הצורך. כשזה לא ניתן יש אפשרות לפנות למשטרה כשהוא אלים והם יכולים להחליט על הבאתו למיון פסיכיאטרי. אפשרות נוספת (פחות מומלצת) היא פניה ישירה לפסיכיאטר המחוזי (עדיף בכתב). בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/11/2010 | 15:27 | מאת: תמי

שלום ד"ר ססרת באיזו מחלות חוץ מסכיזופרניה מטפל ריספרידל.

01/12/2010 | 09:45 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום תמי. ריספרדל היא תרופה אנטי פסיכוטית ומכאן שניתן להשמתש בה לטיפול בהפרעות בהם יש מרכיב פסיכוטי, שזה כולל מגוון רחב מאד של ההפרעות, חוץ מסכיזופרניה. אלה כוללים דכאון פסיכוטי, הפרעה ביפולרית, הפרעה דלוזיונלית, פסיכוזות שנגרמו משימוש בסמים, גלישות פסיכוטיות אצל הפרעות אישיות קשות, פסיכוזות אצל הלוקים בדמנציה (למרות שהנושא שנוי במחלקות במקרה זה) ועוד. כמו כן יש שימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות בהפרעות תנועה כגון טורט או מחלת הנטינגטון. לעיתים גם משתמשים בתרופות אנטיפסיכוטיות במקרים של הפרעות התנהגות קשות אצל הסובלים מאוטיזם או פיגור שכלי (למרות שגם במקרה זה הנושא שנוי במחלוקת). בברכה, ד"ר אהוד ססר.

28/11/2010 | 03:13 | מאת: אנונימי

שלום, קראתי באחת התגובות שלך על אחוזי הסיכון בתורשה. אחיה של אימי ז"ל התאבד בצעירותו, בחשד בדיעבד לסכיזופרניה. אימי אינה לוקה במחלה. שני האחים שלי מצד שני כן סובלים מהמחלה. עד היום חשבתי שהמחלה היא תורשתית אצלנו. אבל רשמת שהסיכוי למעבר בגנים מאדם שאינו לוקה במחלה (כמו אימי) הוא זהה לשאר האוכלוסייה(1%). לכן האם זה אומר שהעובדה ששניים מתוך ארבעתנו (האחים) חולים בסכיזופרניה היא מקרית לגמרי? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי... וגם, אם כיום אני בן כ-25, ועוד לא לקיתי בשום תסמינים מיוחדים בעוד ששני אחיי זוהו כחולים עוד בנערותם, אומרת משהו על הסיכויים שלי לחלות בעתיד? האם סמים קלים (קנאביס)עלולים לגרום באמת להתפרצות המחלה? והאם סמים קשים יותר (אסיד, קוק, MDMA )עלולים לעשות זאת? תודה מראש...

01/12/2010 | 09:38 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. תשובות: 1) האם העובדה ששניים מתוך אחיך חולים בסכיזופרניה היא מקרית לגמרי? סביר להניח שלא. סכיזופרניה היא למעשה מעין "כותרת על" למגוון הפרעות שכוללות הפרעות בהלך החשיבה, בתכן החשיבה, בתפיסה החושית, מגוון של סימנים שליליים, הפרעות תפקודיות ועוד. חלקן תורשתיות יותר מאחרות. יש להניח שבמשפחה שלך יש סוג עם מרכיב תורשתי חזק - הרי גם דוד שלך וגם שני אחיך חולים. 2) מה הסיכוי שאתה תחלה בסכיזופרניה בעתיד? אתה בן 25. בד"כ סכיזופרניה אצל גברים מתפרצת בטווח של גילאים 15-25 (אם כי כמובן יש מקרים יותר מוקדמים כמו גם יותר מאוחרים - הרי מדובר רק בסטטיסטיקה). מכאן שהסיכויים שלך הם יחסית נמוכים. 3) האם סמים קלים יכולים לגרום להתפרצות המחלה? התייחסתי בפורום לסוגיה זו מספר פעמים. בקצרה - למרות שהנושא שנוי במחלוקת, מקובל היום לומר שסמים קלים לכל הפחות גורמים לזירוז התפרצות המחלה כמו גם למהלך מחלה קשה יותר אצל אוכלוסיה שהיו בקבוצת סיכון מראש. יש מחקרים שגם מראים עליה בסיכוי להתפרצות המחלה בכלל. לגבי סמים קשים - אותו תשובה - אבל הרבה יותר, ובעיקר סמים הזייתיים (כגון אסיד, MDMA, PCP, קטאמין, פטריות הזיה ועוד). בברכה, ד"ר אהוד ססר

27/11/2010 | 20:07 | מאת: אני

האם חולי סכיזופרניה חיים אורך חיים קצרים? ואם כן, למה?

01/12/2010 | 09:18 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אורך החיים של מטופלים הסובלים מסכיזופרניה הוא כ-80-85% מזה של כלל האוכלוסיה (כלומר כ-10 שנים פחות). יש לזה מספר הסברים. ההסבר העיקרי הוא אחוזי התאבדות - כ-10% מכלל הסובלים מסכיזופרניה מתאבדים וזה קורה בד"כ בשלבים מוקדמים של המחלה. עוד הסברים - לוקים בסכיזופרניה באופן סטטיסטי מנהלים אורח חיים פחות בריא: כ-80-90% מהם מעשנים. אחוז גבוה יותר של סכיזופרנים בהשוואה לאוכלוסיה הכללית משתמשים באלכוהול ו/או סמים אחרים. הם גם נוטים יותר לסבול מהשמנת יתר, סכרת וכולסטרול גבוה (לעיתים בגלל הטיפול התרופתי - אבל במקרים רבים ללא כל קשר אלא בגלל אורח החיים הלא הבריא. יש לציין שטיפול תרופתי לפי כל המחקרים דווקא _מאריך_ את אורך החיים הממוצע). כמו כן לעיתים רחוקות יש בעיה של סטיגמה אצל הממסד הרפואי שפחות לוקחים ברצינות תלונות גופניות אצל הלוקים במחלת נפש (אם כי המגמה הזאת בשיפור בשנים האחרונות). בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/12/2013 | 23:48 | מאת: שרון

העובדה שהם סכיזופרנים לא אומרת שהם לוקחים סמים ומעשנים ויש להם השמנת יתר וכו.. זה ממש לא נכון. כל אחד ואיך שהוא יחליט לחיות את החיים שלו, זה שהם סכיזופרנים לא עושה אותם כאלה ממש לא

25/11/2010 | 19:53 | מאת: תמה

שלום, אני בקשר עם בחור נחמד.שלאחיו סכיזופרניה.שאלתי היא כזו במידה ונתחתן מה היא הסבירות שיהיה לנו ילד עם כזו בעיה? והאם זה גנטי באופן מוחלט?או שלא..

26/11/2010 | 10:13 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. השאלה הזאת נשאלת לא מעט בפורום. רק אתמול היא נשאלה שוב. לכן תמיד מומלץ לעשות חיפוש בפורום. חוץ מזה - יש גם תשובות מפורטות בראש הפורום ב"שווה ציטוט - סכיזופרניה וגנטיקה". בכל אופן הנה התשובה שוב: לאח של אדם הסובל מסכיזופרניה יש סיכוי סטטיסטי של 8% ללקות גם כן בהפרעה זו. במקרה שבן זוגך לא ילקה בהפרעה (כאמור סיכוי של 92%) הסיכוי שהמחלה תעבור לילדים זהה לכלל האוכלוסייה ועומד על 1% בלבד. במידה ובן זוגך כן ילקה בהפרעה זו הסיכוי שזה יעבור לילדים עומד סטטיסטית על 12%. בברכה, ד"ר אהוד ססר

23/11/2010 | 10:18 | מאת: אביטל

שלום רב, אני נשואה בערך 3 שנים לאדם שמאובחן כסובל בסכיזופרניה בערך כ - 15 שנה, ויש לי מספר שאלות: 1). האם אי נטילת כדורים למשך 48 שעות מביאה לידי מעשים חריגים, והאם אי נטילת הכדורים הינה חלק מהמחלה או מיוזמתו של החולה? 2). האם הבאת ילדים לעולם יכולה להוריד את רמת המחלה?

24/11/2010 | 18:37 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום אביטל. תשובות: 1) אי נטילת טיפול, גם אם מדובר רק ב-48 שעות, יכולה להביא להחמרה במחלה. ההחמרה יכולה לכלול גם מעשים חריגים. אי נטילת הטיפול יכולה להיות גם חלק מהמחלה, בין אם מדובר בהחמרה פסיכוטית (למשל - "הכדורים מכילים רעל שהשב"כ מכניס לי") ובין אם מדובר בסימן של חוסר תובנה למחלה (למשל "אני לא חולה"). היא גם יכולה להיות ביוזמת החולה, בעיקר כשמדובר בבעיות של תופעות לוואי או פחד מסטיגמה. בכל מקרה - כדאי לפנות בדחיפות לפסיכיאטר המטפל. 2) האם הבאת ילדים יכולה להוריד את רמת המחלה? לא. לפעמים להיפך - הבאת ילדים מהווה גורם סטרסוגני (מלחיץ) שיכול להביא להחמרה במחלה. לכן לפני שמביאים ילדים יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל ולבדוק את היציבות הנפשית של בעלך. כמו כן יש להתייעץ עם עובד/ת סוציאלי/ת ולבחון את היכולת התפקודית של בעלך, את מערכת התמיכה כמו גם גורמים נוספים. עוד משהו - צריך גם לקחת בחשבון שלילדים יהיה סיכון מוגבר (כ-12%) ללקות בעתיד מסכיזופרניה (שזה עדיין נמוך מאד - סיכון של 88% שלא). יש להדגיש שזכותו של כל אחד, גם למתמודדים עם מחלות נפשיות, להביא ילדים לעולם. אך יש לעשות זאת תוך מעקב, יעוץ ולקיחת כל הגורמים האמורים לעיל בחשבון. בברכה, ד"ר אהוד ססר

22/11/2010 | 14:14 | מאת: דנית

האם קיים קשר כלשהו בין ADD וסכיזופרניה? למשל, האם ילדים הסובלים מ ADD ולא מטופלים נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות נפש? תודה.

24/11/2010 | 18:22 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום רב. ילדים עם ADD נמצאים בסיכון יתר למגוון הפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, דכאון, הפרעה דוקוטבית והפרעות אישיות שונות. לגבי סכיזופרניה דווקא הנושא שנוי במחלוקת - הרוב טוענים שכשמאבחנים סכיזופרניה אצל אדם שסבל בעבר מ-ADD - אז היה מדובר בעצם בסימנים מקדימים של מחלת הסכיזופרניה (שכידוע גם כוללים חוסר ריכוז, אי שקט ועוד). בכל מקרה אין היום מחקרים רבים שמראים קשר ישיר בין ADD לסכיזופרניה וככל הנראה מדובר בהפרעות שונות לחלוטין. לגבי השאלה השניה - ילד עם ADD שלא מטופל נמצא בסיכון מוגבר להפרעות כגון דכאון, חרדה והפרעות התנהגותיות. ככל הנראה לא סכיזופרניה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

22/11/2010 | 01:08 | מאת: לירון

שלום, אח של חברה לי חולה בסכיזופרניה, מה האחוז שגם ילדי יחלה?

24/11/2010 | 17:30 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום לירון. תשובות: לאחות של אדם הסובל מסכיזופרניה יש סיכוי סטטיסטי של 8% ללקות גם כן בהפרעה זו. במקרה שבת זוגתך לא תלקה בהפרעה (כאמור סיכוי של 92%) הסיכוי שהמחלה תעבור לילדים זהה לכלל האוכלוסייה ועומד על 1%. במידה ובת זוגתך כן תלקה בהפרעה זו הסיכוי שזה יעבור לילדים עומד סטטיסטית על 12%. בברכה, ד"ר אהוד ססר

21/11/2010 | 15:00 | מאת: אמא עצובה

שלום רב - הבן שלי בן 22, נראה שסובל מהפרעה כל שהיא. למד במסגרת לחינוך מיוחד, סיים 12 ש"ל בהצלחה, סיים שירות צבאי לאחר 20 (~) חודש בשל קושי נפשי. - כל כך הרבה תסמינים והיבטים נפשיים ורגשיים יחד(?) - * אולי מדובר בהפרעת אישיות . * אולי מדובר בהפרעה התנהגותית . * אולי מדובר בהפרעת חרדה . * אולי מדובר בהפרעה במצב הרוח . * ואולי גם בהפרעת הסתגלות . - * ואולי יש עוד היבטים - ואולי זה לא התסמינים הנ"ל. - * ברגע אחד מאדם שמח הוא הופך לאדם מר. * חסר מוטיבציה, ירידה בתפקוד, לא עובד ולא לומד. * נראה מנותק מהמציאות, לא מצליח להיות ממוקד. * קיימת התנהגות של הפרת כללים וחוסר שליטה : - הוא משקר הרבה (כל הזמן) גונב (בקטן) גם מהמשפחה. - חשוב לציין שהוא לא אלים ולא תוקפני (~), מנומס, חברותי מאוד, ללא עבר פלילי, ומנופח בחוש הומור . נדגיש שלמיטב ידיעתנו הבן לא משתמש בסמים,. - * למי פונים, איך מתחילים בברור, מי הגורם המוסמך. * איזה טיפול נכון בשלב זה לבן, שיחות, תרופתי, אשפוז. * איך נכון לפעול בשלב זה, מה הטיפול התומך המתאים ?. - אני מבקשת לקבל את הכוונתך והמלצתך . כל מידע נוסף בנושא הנ"ל התקבל בברכה. - בתודה מראש בברכה

24/11/2010 | 17:23 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. יש צורך בבירור מעמיק (דהינו בדיקה של פסיכיאטר) על מנת להגיע למסקנות טיפוליות. התשובות לשאלותיך: - למי פונים? לפסיכיאטר. ניתן לפנות דרך קופ"ח, ניתן לפנות למרפאה לבריאות הנפש באיזור המגורים (עם הפניה מרופא משפחה) וניתן לפנות לפסיכיאטר פרטי. - איזה טיפול נכון בשלב זה? את זה ניתן יהיה לומר רק לאחר בדיקה. כל האפשרויות פתוחות. - איך נכון לפעול בשלב זה? לדבר עם בנך, להביע בפניו את הדאגות שלך ולראות אם הוא מוכן להיבדק ע"י פסיכיאטר לצורך בחינת אפשרויות טיפוליות שיכולו לקדמו בחיים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/11/2010 | 19:22 | מאת: ד"ר צבי

אני מנסה לעזור בחבר בברזיל-משפחה שרוצה לעלות ארצה (תושבים חוזרים אחרי 30 שנה). אחד הילדים שהוא כבן 23 סובל מהמחלה אבל שנים חשבו שהמדבור בביפולר. השאלה: חולה מטופל ב OLANZAPINA או CLOZAPINAץ האם ישנו טיפול טוב יותר? טיפול של הלם? טיפול אחר? מדובר במקרה קשה והחולה היה 3 שנים כמעט במצב של "ניתוק" גמור. תודה (אפשר כל טיפול קיים כולל טיפול פרטי)

16/11/2010 | 20:27 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. אין אפשרות לתת המלצות ספציפיות דרך פורום אינטרנט ובוודאי שלא דרך צד שלישי. רק לאחר בדיקה מעמיקה של המטופל ע"י פסיכיאטר ניתן יהיה לתת תשובות לשאלותיך. לגבי התרופות שאתה מציין - גם אולזפין (זיפרקסה) וגם קלוזפין (לפונקס) הם תרופות טובות למחלת הסכיזופרניה. טיפול בנזעי חשמל (מה שאתה קורא טיפול ב"הלם") היא אפשרות טיפול טובה במידה ויש מרכיבים קטטוניים בולטים או אפקטיבים (כלומר דכאון או מאניה) ולאחר שטיפול תרופתי לא הצליח. המלצה נוספת - כשיגיע לארץ יש לדאוג להביא את _כל_ המסמכים הרפואיים שלו כדי להבטיח רציפות טיפול טובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

15/11/2010 | 06:40 | מאת: שון

שלום רב מאובחן כחולה סכיזופרניה משנת 97 3 אשפוזים בעלי רקע פסיכוטי. תרופות שונות בעבר, ריספירדל, זיפרקסיה. כרגע יציב מעל שש שנים, משקל גוף תקין מרגיש טוב עובד . עוסק בספורט.ללא מחשבות שווא , מצב יציב ומאוזן. שאלתי היא כזו. אני מקבל היום:בוקר אנטומין 40 ויפקס 150 קסנקס 1 פרוטאיזין 25 סוליאן 200 צהריים סוליאן 200 אנטומין 40 ערב פרוטאיזין25 אחהצ קסנקס 1 לילה סוליאן 200 ויפקס 75 פרוטאיזין 25 זה המינון שאני עליו יציב שש שנים. שאלתי היא מאחר והקסנקס ממילא נועד לתקופה קצרה טיפולית, וממכר. בייעוץ עם הפסיכיאטר שלי החלטנו להוריד כדור אחד של קסנקס כך שישאר לי 0.5 בבוקר 0.5 אחהצ את הקסנקס לא ניתן לחצות מאחר והוא בשחרור מושהה. רכשתי גם כדורים של 0.5 כיצד לבצע את ההורדה של 1 מ"ג קסנקס כדי שיהיה לי בבוקר 0.5 אחהצ 0.5 יותר קל לי להתחיל להוריד מהערב האם זה נכון לקחת 1 מ"ג בבוקר במשך שישה ימים ואחהצ לקחת 0.5 למשך שישה ימים . ואחרי שישה ימים להוריד גם בבוקר לחצי ואז אני יהיה עם מינון כולל של 1 מ"ג חצי בבוקר וחצי אחהצ. זו שאלתי תודה מראש שון

16/11/2010 | 14:05 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלה ארוכה - תשובה קצרה: כן. התכנית שלך לגמילה הדרגתית מקסנקס היא טובה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

13/11/2010 | 19:59 | מאת: יונית

דרך איזה מנגנון גורמות תרופות אנטיפסיכוטיות מהדור החדש לסוכרת והפרעות מטבוליות? איזו תרופה גורמת להכי פחות סיבוכים כאלה? תודה מראש.

15/11/2010 | 00:49 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. שאלה קשה - כי לא ממש יודעים מה המנגנון. המחשבה בגדול זה שהאפקט הראשוני זה ההשמנה - וכתוצאה יש תנגודת לאינסולין ומתפתח הסינדרום המטבולי. תרופות מהדור החדש שפחות גורמות לסיבוכים אלה - סוליאן, גאודון, אביליפי. אחר כך ריספרדל ואינווגה. אחר כך סרוקוול. והכי הרבה זיפרקסה ולפונקס. בברכה, ד"ר אהוד ססר

12/11/2010 | 15:42 | מאת: מאוהבת בסכיזופרן

חבר שלי לוקח את הקלוזאפין המהולל. אבל אין לי מושג מה הוא עושה. הבחור חי ונושם הזיות, זה חלק בלתי נפרד ממנו, הוא אוהב את זה, ובשבילו אם יש שיפור במצבו זה כי ההזיות שלו "זורמות איתו". ואני שואלת....במה התרופה מטפלת? היא לא אמורה להעלים את ההזיות?

15/11/2010 | 00:44 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כפי שכתבתי מספר פעמים בפורום, אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לתרופות שונות. כמו כן יש אחוז מסויים של סובלים מסכיזופרניה שלא מגיבים בכלל לטיפול תרופתי (בין 10-30%). אז בקיצור - לפעמים ההזיות חולפות לחלוטין, לפעמים חלקית, ולפעמים בכלל לא. לעיתים צריך ללמוד איך לחיות עם ההזיות (והדוגמא המפורסמת זה זוכה פרס הנובל ג'ון נאש שחי עם הזיות שמיעה עד עצם היום הזה - אבל הוא למד לחיות אתם בלי שזה מפריע לו). אז אם הלפונקס גורם אצל חברך שינוי באופי ההזיות כך שיותר קל לו לחיות עמם - זה לא מעט בכלל. אם הוא מצליח במקביל גם לתפקד - זה אפילו די הרבה. וזה בהחלט עדיף מהזיות מפחידות שפוקדות עליו דברים שונים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

08/11/2010 | 20:35 | מאת: חגית

אני סובלת מדיכאון ומסכיזופרניה וכשמתחילה הדרדרות במצבי סובלת מסימפטומים כגון קשיי שינה, מתח פנימי הגורם לחוסר ריכוז, מצב רוח ירוד והצפה של תחושות ותכנים מגילאים צעירים מאד. האם סימפטומים אלה אופיינים יותר לדיכאון או שהם מופיעים גם במצבים פסיכוטיים? תודה.

09/11/2010 | 15:21 | מאת: אבי

היי, אני לא רוצה להטעות אותך אבל אני בזמן ההתקף חוויתי זכרונות ותכנים רבים מהילדות.

09/11/2010 | 18:58 | מאת: חגית

התקף פסיכוטי או דיכאוני?

02/11/2010 | 13:20 | מאת: sima

בתי לקתה בסכיזופרניה לפני כ10 שנים, בשבע השנים הראשונות למחלה טופלה באופן פרטי, מידי כמה חודשים נטלה כמה כדורי ריספרדאל וכאשר הוטב לה במקצת, הפסיקה עם הכדורים, עלי לציין לאורך התקופה הנ"ל עבדה ונהלה חיים עצמאיים, מידי פעם היתה לה נפילה, נטלה כמה כדורים ,הרגישה קצת טוב, הפסיקה וכך חוזר חלילה במשך 8 שנים בערך, בשנתיים האחרונות זרקה את הכדורים והחליטה שהיא לא חולה, לצערי מצבה התדרדר לגמרי, הפסיקה לעבוד ונתקה כל קשר עם הסביבה המוכרת שלה כולל אתנו בני המשפחה, היא רואה אותנו כאויבים, בני השטן ואלוהים הוא כל משפחתה, היא טוענת שהיא מנהלת שיחות ארוכות שבמהלכם דרש ממנה להתנתק מכל מי שהכירה עד עכשיו, היא רזתה מאוד, הגיעה למשקל של 42 קילו אני אובדת עצות היא מתדרדרת ומסרבת לקבל כל טיפול, נכון אולי כרגע היא לא מסוכנת , אבל אני חרדה מהפקודה הבאה שתקבל מ"אלוהים",כפי ששמעה אותו אומר לה להתנתק מכולם היא יכולה לחרדתי לשמוע אותו אומר לה לקפוץ מהגג או להרוג מישהו,הרי הגיעה לדרגה כזאת שמסביבה מסתובבים הרבה מבני השטן לכן שאלתי היא איך אפשר לכפות עליה טיפול, יש לי מכתב המאשר את היותה חולת סכיזופרניה,בכל המוסדות שפניתי עם המכתב הזה וזה אומר רופא משפחה, תחנה לבריאות הנפש , בית חולים גהה מכולם קיבלתי תשובה שכל עוד היא לא מסוכנת לא ניתן לכפות עליה טיפול אלא אם אובחנה על ידי פסיכיאטר ב28 שעות האחרונות ולצערי בפעם האחרונה שבקרה אצל פסיכיאטר "פרטי,מחלתה לו מופיעה בתיק הרפואי שלה" היה לפני יותר מ3 שנים אנא יעצו לי מה לעשות אני חרדה לציין כי היא בת 38 רווקה וגרה לבד, לא עונה לטלפונים תודה על ההתיחסות וסליחה אם הארכתי יותר מידי בדברים

03/11/2010 | 22:53 | מאת: adi

שלום סימה, רק חיבוק וירטואלי עדי

15/11/2010 | 00:34 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום וסליחה על העיכוב בתשובה. את מתארת סוגיות שבני משפחה רבים נאלצים להתמודד אתן כשבן משפחה סובל מסכיזופרניה. אנסה לתת מעט מידע שיכול לעזור למרות שההתמודדות היא לעיתים לא קלה. 1) זה נכון שלפי החוק אי אפשר לכפות טיפול או אשפוז כל עוד היא לא מסוכנות לעצמה או לאחרים. יחד עם זאת לפי מה שאת מתארת - כן יש סוג של סכנה - היא לא אוכלת, היא שוקלת 42ק"ג וזו כנראה תוצאה מכך שהיא שומעת קולות. תכתבי זאת במכתב ותמסרי אותו לפסיכיאטר המטפל או לעובד/ת סוציאלי/ת. לאחר מכן הם יוכלו לפנות לפסיכיאטר המחוזי ולבקש הוראת בדיקה כפויה (לא דחופה). כמו כן מותר לך לפנות ישירות לפסיכיאטר המחוזי (אך עדיף לעשות זאת דרך גורם מקצועי כנכתב לעיל). 2) את אומרת שהיא מסרבת לקחת טיפול. זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערנו אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופלת עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופלת מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהיא תיטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 3) קבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר

כל כמה זמן עושים את הזריקה ואיפה ?

05/11/2010 | 00:22 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. הזריקה בכתף היא מסוג "ריספרדל קונסטה" שעד לאחרונה ניתנה בישבן. למי שסבל מבעיה של סטיגמה (או כאבים) בשל הזריקות בישבן זהו פתרון טוב. המינון והתדירות נשארו אותו דבר (כלומר פעם בשבועיים). לאחר קנייתו ניתן לקבל אותו במרפאה הפסיכיאטרית או בקופ"ח חולים אצל האחות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

31/10/2010 | 20:48 | מאת: יוסי

ד"ר אהוד ססר....שלום שמעתי שישנה תרופה חדשה לטיפול בסיכוזפרניה בשם "אפליפי"אם אני לא טועה באיות כך נקראת , הינה תרופה חדשה . האם יש לך מידע עליה?

05/11/2010 | 00:17 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. לתרופה החדשה קוןראים "ABILIFY" (או בשמה הגנרי aripiprazole). התרופה למעשה בכלל לא חדשה - היא נמצאת בשימוש כבר 8 שנים בארה"ב לטיפול בסכיזופרניה. היא עוד לא זמינה בקופות החולים בארץ, אך זה כנראה ישתנה בחודשים הקרובים. עדיין לא ברור מה יהיה המחיר לאחר אישור של הקופות. בכל מקרה כמה מילים על התרופה - מבחינת יעילות אנטיפסיכוטית - היא יעילה כמו רוב התרופות הנמצאות בשוק היום (לא יותר). לגבי תופעות לוואי - יש לו מעט יחסית בשל מנגנון פעולה שונה (ראה המשך). לגבי מנגנון פעולה (מינוחים מדעיים בדרך) - הוא אגוניסט חלקי של הרצפטור של הדופמין (ה-D2) ולא אנטגוניסט כמו שאר התרופות. לכן ההבדלים בתופעות לוואי. כמו כן יש לו פעילות נוגדת דכאון (בשל אגוניזם של רצפטור סרוטונים מסוג 5HT1a). בברכה, ד"ר אהוד ססר

31/10/2010 | 17:38 | מאת: נורית

שלום, האם תרופות אנטיפסיכוטיות מהדור החדש שחוסמות גם קולטנים של סרוטונין עלולות להחמיר דיכאון אצל אנשים הסובלים מדיכאון בנוסף לפסיכוזה? תודה.

04/11/2010 | 23:53 | מאת: ד"ר אהוד ססר

לא, התרופות מהדור החדש חוסמות קולטן סרוטונין בשם 5HT2a בעוד ההשפעה הנוגדת דכאון היא ברצפטור אחר, שקרוי 5HT1a. לפיכך הם יכולות אפילו לשפר דכאון - כי יותר סרוטונין נשאר פנוי בסינפסה כדי להיקלט ברצפטור ה-5HT1a. בברכה, ד"ר אהוד ססר

29/10/2010 | 05:44 | מאת: א

ולאחורנה השתמשתי בחשיש הרגשתי ממש טוב. חשוב להזכיר שאני לוקח את התרופות שלי בקביעות ומקפיד על זה יום יום. אני ממש מרגיש פתוח מבין דברים יותר בבהירות מגיב לדברים פתאום יש לי אושר. מצחיקים אותי דברים. אני ממש נהנה מעצמי, לא עצור בכלל ועם זאת עדיין בשליטה מוחלטת. שתבין מרוב שאני לא מרגיש כלום אפילו את הסבל שלי אני לא מצליח לפענח,עם החשיש אני יכול.אתה חושב שיאשרו לי קנביס רפואי?

04/11/2010 | 23:48 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. הסיכוי שיאשרו לך קנביס רפואי קלוש מאד. קנביס רפואי מיועד לחולי סרטן, חולים עם כאבים כרונים ועוד. לגבי סכיזופרניה - יש מאות מחקרים שמראים שקנביס דווקא מחמיר את המצב ויכול להוביל להחמרות פסיכוטיות ואשפוזים חוזרים. בברכה, ד"ר אהוד ססר

שלום רב. אני נשואה כמעט 20 שנה. התחתנתי בגלל האהבה, אבל הזוגיות הפכה לגהינום. כשהתחלתי לראות את הדברים באופן אוביקטיבי ולא דרך משקפי האהבה, הבנתי שבעלי הנו אידיוט מושלם. אבל אחרי זה בא החשש שזה לא הכל. מחייו של בעלי "נעלמו" 10 שנים לפני שהכרנו. הוא לא עבד וזה מוזר מאוד. אחותו אובחנה כחולת נפש ונפטרה באברבנאל. כשאחיה התבקשו לבחור ביניהם אופוטרופוס הפסיכיאטר של ביה"ח סירב למנות את בעלי לתפקיד זה.מדוע? אני דואגת לשני הילדים המשותפים שלנו והנכדים שבעזרת השם ייולדו. האם לא מגיע לי לדעת עם מי חייתי בתסכול חצי מחיי? כיצד אוכל לקבל מידע? אודה על תשובה. עזרו לי בבקשה

שלום. אם את נשואה 20 שנה והוא לא אושפז או טופל תרופתית בתקופה זו הסבירות שיש לו סכיזופרניה מאד נמוכה, גם אם יש לו תורשה נפשית במשפחה. לגבי הרצון שלך לקבל מידע רפואי על בעלך - חוק זכויות החולה מעגן את הזכות לחסיון רפואי - גם במקרה של בני משפחה. אם לבעלך היה רקע של תחלואה נפשית והוא לא רוצה שתדעי - זו זכותו. בכל מקרה, כפי שציינתי בהתחלה, הסיכוי שהוא חולה בסכיזופרניה אינו גדול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/10/2010 | 18:25 | מאת: מיכל

דר' שלום רב, אני פונה בהקשר לאח שלי הסובל מסכיזופרניה בן 24. כבר מספר חודשים הוא סובל מבעיות דיבור המתבטאות בקושי לפתוח את הפה לגמרי בשעה שמדבר, וזה נשמע ונראה כאילו הלסת ושריריה תפוסים. הפסיכיאטר אמר שזה נובע מהכדורים שלקח בעבר - INVEGA. היום הוא לוקח את ה"לפונקס".. הפסיכיאטר שלו הפנה אותו לנוירולוג לגבי הבעיה, אך לא נשמע בטוח כלל שהנוירולוג יתן מענה לבעיה שיש לו.. האם יש דרך שאתה מכיר לטיפול בבעיה ויכול להמליץ עליה? בבקשה עזרתך! תודה רבה רבה, מיכל.

04/11/2010 | 23:36 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום וסליחה על האיחור בתשובה, הייתי בכנס בחו"ל. אכן, ככל הנראה מדובר בתופעת לוואי מטיפול קודם (דווקא אינווגה לא אמור לגרום לכך אלא תרופות מהדור הישן כגון הלידול, קלופיקסול, פרפנאן וכד'). יכול להיות שמדובר בתופעה בשם "טרדיב דיסקינזיה" או לחילופין "טרדיב דיסטוניה". שני הבעיות קשות לטיפול. החלפה ללפונקס בהחלט יכולה לעזור. אם הבעיה נשארת ניתן להוסיף תרופה בשם קסנזין (תרופה שגם לא נטולת תופעות לוואי). בכל מקרה כדאי לקבל יעוץ נוירולוגי לפני כן. בברכה, ד"ר אהוד ססר

28/10/2010 | 16:41 | מאת: יאיר

ב 24.10 שלחתי שאלה לגבי ארטן-סכיזופרניה ולא קיבלתי תשובה. אני מניח שהשאלה חמקה ממך. אשמח אם תיאות להשיב. תודה, יאיר

29/10/2010 | 15:31 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום יאיר. אני בכנס פסיכיאטרי בדנמרק וקשה לי לענות על כל שאלה מיידית. בכל מקרה יש לזכור שזהו פורום להתייעצות כללית ולא לבעיות דחופות שדורשות מענה מיידי. לגבי שאלתך - עניתי לכך. ראה את פנייתך המקורית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

האים מי שסובל מישסעת יכול לחיות חיים רגילים כמו לינהוג ברכב ללכת לקניות

שלום. במידה שמטופל הסובל מסכיזופרניה (שסעת) מאוזן מבחינה טיפולית ומשוקם - אין שום סיבה שלא יוכל לנהל חיים רגילים כולל נהיגה ברכב (במידה והוא לא מקבל תרופות שמפריעות לנהיגה כגון בנזודיאזפינים (כמו ווליום)) או ביצוע קניות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

27/10/2010 | 23:24 | מאת: אחות מודאגת

שלום לך דוקטור. אחי נסע לטיול לפני עשר שנים להודו. בהודו הוא לקח סמים שכנראה העירו אצלו איזו שהיא מחלה. חברים נאלצו להחזיר אותו לארץ במידי. בארץ הבנו ישר שהוא לא עצמו, הוא היה מבולבל לא דיבר משפטים ברצף הגיוני דיבר על צבא ומלחמה, בזבז המון כסף בתקופה קצרה. (בצבא אחי היה גו'בניק). מאז למעלה מעשר שנים טופל אחי אצל פסיכולוג ופסיכיאטר (לאחר אישפוז לפני עשר שנים). אחי כבר לא עובד למעלה מחמש שנים גר אצל אימי, ונוטל כדורים נראה לי רספרדל. הוא הפסיק ללכת לפסיכולוג בטענה שהוא לא תורם לו. אחי נוהג ברכב ומתנהג נורמלי לחלוטין, בעצם בערך, היום והלילה הפוכים אצלו והוא אינו עובד. גם לא רוצה לעבוד. הוא טוען שהכדורים מחלישים אותו וגורמים לו לישון המון. איך אפשר לעזור לו? האם יכולים להיות לו חיים נורמלים לתפקד כבעל ותחזק משפחה? בבית אף פעם לא קראנו למחלה בשמה האם הוא סכיזופרן? האם מחשבות שווא נעלמותלחלטין בזמן ניטלת הכדור? סליחה שההודעה מעט ארוכה, אני דואגת לאחי ורוצה את הכי טוב שיהיה לו....מקווה שתבין. תודה רבה

04/11/2010 | 23:25 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום וסליחה על האיחור, הייתי בכנס בחו"ל. את שואלת מספר שאלות: 1) האם יש לו סכיזופרניה? לא ניתן לאבחן דרך פורום אינטרנט. התקף פסיכוטי שמלווה לאחר מכן בחוסר תפקוד בהחלט יכול להיות סכיזופרניה אך זה גם יכול להיות הפרעה דוקוטבית, השפעה של סמים (ולא ברור אם הוא עדיין משתמש) כמו גם מספר אפשרויות נוספות. לפיכך צריך להפנות את השאלה לפסיכיאטר המטפל. 2) האם מחשבות שווא נעלמות לחלוטין עם נטילת תרופות? בד"כ כן, אבל לפעמים הם נעלמות רק חלקית ולפעמים, במקרים עמידים לטיפול, בכלל לא. 3) איך אפשר לעזור לו? ניתן להפנות אותו לשיקום (במידה ויסכים) דרך הרופא המטפל. יש מגוון אפשרויות כגון עבודה, לימודים, מגורים, חיי חברה ועוד. יש יותר פירוט על אפשרויות השיקום בדיונים אחרים בפורום. 4) האם יוכל להקים משפחה? שאת שאלה שחוזרת שוב ושוב בפורום. בקצרה - כן. לכל אחד, גם למתמודד עם בעיות נפשיות, מגיע הזדמנות להכיר בני זוג ולהקים משפחה, במיוחד כשמדובר באדם שבסה"כ מאוזן תרופתית ועם פוטנציאל תפקודי. אך זאת בתנאי שהוא רוצה בכך... בברכה, ד"ר אהוד ססר

אני ההיתי מבקש ממך דוקטור ססר שתעזור לי בעניני סל שיקום כמו אני מבקש וזה מקום עבודה בישביל להרוויח כסף ולטפל בשיקום בחולי נפש ללא אפלייה וזה כמו מרכז שיקום מיקצועי חדרה ההיתי רוצה וגם אני מבקש לבטל לי את האפוטרופוס לגמרי ולחזור להיות עצמאי וכשיר לדאוג לעיניני ולא כמפסידן שזקוק לאפוטרופוס אלא אני מוכן לקחת אחריות על מעשי על עצמי ועל חיי ולהיות נאמן לעצמי אני מוכן להיות נאמן לעצמי לדאוג לעניני לטובת ביטול האפוטרופוס כבעל דין משוקם ולא כמפסידן היום וכפסול דין הטלפון שלי הוא 0577883013

שלום. הפורום לא נועד לטיפולים ספציפים בבעיות פרטיות אלא למתן מידע כללי. אתה צריך לפנות לרופא המטפל. בכל מקרה - ההחלטה על ביטול אפוטרופסות נעשית רק דרך הרופא המטפל ולאחר התרשמות של עובד/ת סוצליאלי/ת (כולל בד"כ ביקור בית) ולאחר מכן פניה חוזרת לבית משפט. בברכה, ד"ר אהוד ססר

26/10/2010 | 14:59 | מאת: דחוף

ואני מרגישה מאוד לא טוב ויש לי סכיזופרניה זה מסוכן אפשר למות מזה כי הרגשתי חלשה ולא הייתי בטוחה שאני רוצה לעשות יש לי חולשה ו?תחושה מאוד לא טובה???.

26/10/2010 | 15:20 | מאת: י

http://www.doctors.co.il/ar/10564/סיכון+לתמותה+אחרי+ניתוח הכתבה הזאת זה נכון

04/11/2010 | 23:04 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. במאמר שאת מציינת מדובר על החלמה מניתוחים ולא בדיקות דם. גם במקרה של ניתוחים מדובר בעיקר על אנשים שסובלים מדכאון. וגם אצלהם מדובר בהבדלים קטנים בינם לשאר האוכלוסיה. בלי קשר- חולשה לאחר בדיקות דם זה נפוץ ביותר (קוראים לזה אפקטי "וזו- ואגלי"). שורה תחתונה - אין לך מה לדאוג. בברכה, ד"ר אהוד ססר

26/10/2010 | 12:24 | מאת: קנדרשוב

בתי בת 26 חלתה בגיל 17 בסכיזופרניה כיום מצבה השתפר עובדת במפעל מוגן 5 שעות ביום. מטופלת בתרופות הבאות לפונקס 500 מג ציפרלקס 20 מג וקדייולוג 5 מג. מעונינת מאד להכיר בן זוג אך חסרת מיומנויות לכך. האם יש מסגרת המיועדת רק לכך.ואיך ניתן לעזור לה.

26/10/2010 | 14:07 | מאת: רמי

שלום לך גם אני סובל מחרדות ונוטל כדורים , אשמח מאוד באם תיצרי איתי קשר למייל אני עובד , מיוצב במצבי . [email protected]

26/10/2010 | 23:21 | מאת: adi

יש כל מיני מועדונים חברתיים ששם יש אפשרות להכיר בני זוג עדי

28/10/2010 | 12:04 | מאת: רמי

מודה לך על התשובה, אני יוצא למועדונים.הכרתי בחורה ויצאתי איתה כ- 6 חודשים חששתי שברגע שאני אספר לה היא פשוט תעזוב , לכן הפסקתי את הקשר אני מחפש בחורה שנוטלת כדורים שתקבל אותי .

04/11/2010 | 22:57 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום וסליחה על האיחור בתשובה, הייתי בכנס בחו"ל. כפי שענו לך מספר אנשים, יש מגוון מסגרות חברתיות למתמודדים עם בעיות נפשיות שם ניתן להכיר אנשים (כגון מועדון אנוש, קלאבהאוס, מסגרות של בית אקשטיין ועוד). צריך לפנות לעובד/ת סוציאלי/ת כדי לקבל פרטים לגבי המסגרות באיזור מגורייך. לכל אחד יש את הזכות להכיר בן זוג ובמידת האפשר גם להקים משפחה, אפילו אם יש התמודדות עם בעיות נפשיות. בברכה, ד"ר אהוד ססר

26/10/2010 | 08:14 | מאת: מיואשת

שלום לד"ר היקר! מקווה שתהיה לך הסבלנות לענות לי. בעלי חלה במחלה לפני כ- 6 שנים, הוא מטופל בריספונד 2 מג' ליום. ללא הכדורים התפרצות המחלה היתה במרווחים של שנתיים וזאת רק בעקבות מתח או אירועים רציניים. ההתפרצות האחרונה היתה לפני כחצי שנה וכאמור מאז מטופל בריספונד 2 מג'. הבעיה היא תופעות הלוואי. לבעלי תסמינים כמו של דיכאון למשל את כל הדברים שאהב לעשות ועיניינו אותו אין לו חשק לעשות שזה אומר: כל הזמן רוצה לישון, לא מתקלח מרצונו לא מתגלח (בעלי היה מאוד אסטטי) חוסר חשק לאכול, איבד עיניין במין, בקיצור אפטי. שאלותי הם: האם ניתן להפחית במינון? האם יש כדור אחר שהייתה ממליץ עליו? אני מודעת לסיכון שבמצבים שכאלה המחלה עלולה לחזור, אבל האם ניתן להפחית מינון ובמידה ומזהים את הסימנים הראשונים להתפרצות המחלה להגדיל את המינון? חייבת את עזרתך איבדנו את איכות החיים. אודה לכל מי שמזדהה עם המצב או מכיר אותו ויכול לעזור לנו. בתודה מראש.

26/10/2010 | 12:55 | מאת: לינה

סבלנות , סבלנות , סבלנות. יהיה טוב . אימא שלי חולה 10 שנים ויהיום טפו טפו טפו אני מרגישה שהיא חזרה להיות כמו כל אדם נורמלי. אם לא מלחיצים אותה :)

04/11/2010 | 22:50 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום וסליחה על האיחור בתשובה, הייתי בכנס בחו"ל. את אומרת שבעלך סובל מתסמינים של דכאון כגון חוסר חשק, חוסר הנאה, חוסר עניין במין, אפטיות. יכולים להיות מסבר הסברים, בין השאר: 1) דכאון (שנפוץ במיוחד לאחר התקף פסיכוטי). במקרה כזה ניתן לטפל בתכשירים נוגדי דכאון. 2) סימנים שליליים של המחלה (ראי גם דיונים אחרים בפורום). במקרה כזה הטיפול אינו פשוט וכולל היבטים שיקומיים וחברתיים. 3) תופעות לוואי של הריספרדל, בעיקר אם מדובר בעליה ברמה של הורמון בשם פרולקטין. ניתן לבדוק זאת בבדיקת דם פשוטה. יש לפנות לפסיכיאטר המטפל כדי לעבור בירור מעמיק במה מדובר ולקבל טיפול בהתאם. בכל מקרה, לפי מה שאת מתארת יש סבירות גבוהה שמדובר בדכאון ואין סיבה שלא לקבל טיפול. המינון של ריספרדל (2מג) הוא נמוך יחסית ונדיר שיש תופעות לוואי במינונים אלה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/10/2010 | 16:23 | מאת: סנשיין

הייתי רוצה לדעת לאיזה רופא צריך ללכת? אי אפשר לשנות לו את התרופה הפסיכיאטרית אז מה הפתרונות.. תודה

25/10/2010 | 16:26 | מאת: סנשיין

בהקשר להודעה למטה, על בעיות במיניות

29/10/2010 | 15:28 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. כמו שכתבתי בשאלה הקודמת, צריך לפנות לפסיכיאטר המטפל. כמו שכבר ציינתי, במרבית המקרים ניתן לטפל בבעיה של תפקוד מיני, ולא תמיד חייבים להפסיק את הטיפול הקיים (אפשר במקרים מסויימים להסתפק בהוספת תרופה כגון ויאגרה או סיאליס), אבל חייבים לעבור אבחון לפני כן לגבי הסיבה של הבעיה. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/10/2010 | 16:13 | מאת: לינה

שלום ד"ר. לאמא שלי וסבתא מצד אימי יש סכיזופרניה +פרונויה . אמא שלי מטופלת בתרופות. בזמן האחרון התחלתי לסבול מחרדות ( לא משהו שאני לא מסוגלת להתמודד איתו ) אבל המחשבה שהמחלה עוברת בתורשה מעסיקה אותי יותר ויותר בזמן מצבים מלחיצים . אם ידוע שהמחלה תורשתית , מה אפשר לעסות כדי למנועה או להתגונן ( לא יודעת איך לקרוא לזה) האם יכול להיות שהחרדות זה סימן למשהו? ( ככה זה התחיל אצל אימי)

25/10/2010 | 16:18 | מאת: לינה

עוד שאלה אם אפשר. אני בת 30 וחושבת על משפחה וילדים , מה הסיכוי שהמחלה תפרוץ אצלי או אצל ילדי ? איפו אפשר לקבל אינפורמציה (נכונה) בנושא סכיזופרניה ? תודה

29/10/2010 | 15:21 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום לינה. 1) חרדה בפני עצמה היא תופעה נפשית נפוצה ובד"כ אינה מהווה סממן מקדים של סכיזופרנה. יש לפנות לפסיכיאטר לצורך בירור מעמיק וגם טיפול - הרי גם אם אין קשר לסיכוזופרניה אין סיבה שלא לקבל טיפול (פסיכולוגי ו/או תרופתי) שיפחית את החרדות. 2) תורשה - הסיכוי ללקות בסכיזופרניה אם יש הורה אחד חולה (כמו במקרה שלך) עומד על כ-12%. מכאן שיש סיכוי של 88% (שזה רוב הסיכוי) ש_לא_ תחלי במחלה. לגבי הסיכוי שהמחלה תעבור לילדיך - אם את לא תחלי במחלה אז הסיכוי שיעבור לילדים שלך הוא כמו כל האוכלוסיה הרגילה, כלומר 1% בלבד. 3) מה אפשר לעשות כדי "להתגונן" מהמחלה? לצערנו לא ידוע היום על משהו ספציפי שיכול למנוע את פריצת המחלה, אולי זה משהו שישתנה בעתיד, יש היום מחקרים רבים שחוקרים את הנושא. בכל זאת ההגיון אומר להימנע מדברים שיכולים להחמיר פסיכוזה אצל חולים קיימים כגון שימוש בסמים ואלכוהול. בברכה, ד"ר אהוד ססר

25/10/2010 | 15:51 | מאת: עדי

שלום רב, אחותי סובלת מסכיזופרניה פרנואידית כבר קרוב לעשור, אפילו יותר. היא מתכחשת למחלה, לא מוכנה לשמוע אותנו, לא מוכנה לקחת כדורים כי הם מעייפים אותה ולא ללכת לטיפול פסיכאטרי. היא אושפזה בעברה, אך לצערנו שוחררה (ללא טיפול המשכי), גם כאשר היתה מאושפזת זה היה ע"י הבאת עובדת סוציאלית לביתם של הוריי וגם לאחר שהיא נתנה באותו הרגע סתירה לאימי וכך נקבע ע"י העו"ס שהיא מסוכנת לציבור. אנחנו חסרי אונים, האמת שההורים שלי מאוד כי היא גרה איתם. איך אפשר לעזור לה? פנינו לרופאת משפחה שלה ולאינפור התייעצויות עם פסיכאטרים שאמרו שאין הרבה מה לעשות אם היא לא משתפת פעולה, אבל זה לא ייתכן שאף אחד לא יכול לעזור (אח"כ מתפלאים למה אנשים נרצחים/מתאבדים וכו')????

26/10/2010 | 00:07 | מאת: adi

היי, הייתם בקבוצת תמיכה למשפחות? האמת, מהניסיון שלי באמת אי אפשר לעזור למישהו כשהוא לא משתף פעולה עדי

26/10/2010 | 03:09 | מאת: ל

הפורום נועד לשאול, להתייעץ, לקבל מידע, לא להתלונן על רמת האלימות בחברה, ובוודאי שלא במקרה שלך- מה הקשר אחרי זה מתפלאים למה נרצחים ומתאבדים.. והקלישאה הישראלית - לא ייתכן ש.. לא יכול להיות ש.. נו באמת זה פאתטי כל כך, לא נכון ולא זה המקום לכתוב שטויות כאלו. מאחל בריאות ללוקה בסכיזופרניה ולמשפחתה.

29/10/2010 | 15:04 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום עדי. כפי שנאמר כאן, זה באמת קשה מאד לעזור למישהו שמסרב לקבל עזרה. לגבי האמירה שלך "לא ייתכן שאף אחד לא יכול לעזור, אח"כ מתפלאים למה אנשים נרצחים" היא אמירה בעייתית - הרי אי אפשר להטיל את _כל_ האחריות על הממסד הפסיכיאטרי. אם אדם מסרב טיפול, מסרב להשתקם ולא מסכן עצמו או אחרים, אי אפשר להכריח אותו לפנות לעזרה, (כמו שאי אפשר להכריח בן אדם עם לחץ דם גבוה לקחת טיפול), הרי מדובר בזכויות אדם בסיסיות - עקרון ה"אוטונומיה" (ואנחנו לא רוצים לחיות במדינה נטולת זכויות אדם בסיסיות). בכל זאת יש מה לעשות עם מטופלים שמסרבים טיפול ושיקום (וכבר התייחסתי לכך רבות בפורום). להלן הנקודות המרכזיות: 1) לגבי סוגיית התובנה: את מציינת שאחותך מסרבת להכיר בכך שהיא סובלת מבעיה נפשית, ואכן, אחד המאפיינים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. אין דרך קלה להתמודד עם בעיה זו (שהיא אחד הגורמים לחוסר דבקות בטיפול התרופתי כמו גם סירוב להליך שיקומי). דרך אחת (והחשובה ביותר) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם גורמים המטפלים (הפסיכיאטר המטפל, עו"ס, רופא משפחה וכד'). כך ניתן להגביר את האמון (שליתים נפגע) וליצור אווירה בה ניתן יהיה להתאים טיפול תרופתי, פסיכולוגי ושיקומי אישי, דבר שיוכל להביא לשיפור גם בתחומים של תובנה, איכות חיים, מיומנויות חברתיות וכד'. דרכים אחרות לשפר תובנה וכתוצאה את הסיכוי שתיטול טיפול - מתן מידע על המחלה למטופלת (ולמשפחה), טיפול קוגניטיבי להגברת המודעות למחלה וחשיבות הטיפול, הקשבה לצרכים המיוחדים של המטופלת וכך להתאים טיפול ספציפי אופטימלי. 2) סוגיית השיקום: איך משכנעים מטופלת שסובלת מסכיזופרניה להתחיל בהליך שיקומי? מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) כאמור לעיל – יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות השיקום (כגון מעבר להוסטל) – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר הוסטלים ו/או דיור מוגן לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרת כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. ד) ניתן להסביר למטופל שהוסטל או דיור מוגן אינו סוף הדרך – בהמשך ניתן להתקדם לדרגות עצמאות גבוהות ולתעסוקה בשוק החופשי. ה) כמו כן ניתן להסביר שמעבר להוסטל אינו מהווה נתק מהמשפחה כלל ועיקר. הוסטלים נמצאים במרכזי אוכלוסיה וניתן לבקר את המשפחה בכל עת, לבוא לחופשות בסופי שבוע וכד'. 3) למי פונים לגבי השיקום? לרווחה (עובד סוציאלי) או לפסיכיאטר המטפל. לאחר מכן, במידה ויש שיתוף פעולה, העו"ס קובע תור ל"ועדת סל שיקום איזורית" שיש לה את הסמכות לדון ולאשר את האפשרויות השיקומיות השונות האמורות לעיל. מומלץ שלועדה יגיעו גם בני משפחה כדי להציג את הצד שלהם. 4) קבוצות תמיכה להורים: התמיכה בהורים (ובני משפחה בכלל) היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה בהורים (בד"כ קבוצות שבועיות) ויש גם את ארגון מל"מ. יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). 5) לגבי הטיפול התרופתי: זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערנו אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר (שוב) – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. בברכה, ד"ר אהוד ססר

16/11/2010 | 14:52 | מאת: בנ"י

ראשית תודה על דבריך שנכתבו ברור ובאורך. ולעצם הענין 'לא ניתן להכריח למי שלא רוצה' אתה מצייר כאילו יש טיפול שמכסה את המחלה ורק החולה לא חכם לפנות לזה. וזו טעות, גם מבחינה תרופתית עדיין התרופות לא טובות לגמרי כמו לגבי התסמינים השליליים, גם מה שנקרא היום 'שיקום' עדיין רק בחיתוליו [וגם לעומת חוץ לארץ אנחנו בפיגור רב] ואכן יחד עם התסמינים השליליים והמערכת החלשה של השיקום לא יהיה קל לחולה לרצות לבוא ל'השתקם'. אני כותב מתוך ליבי ואני אודה אם תוכל לענות לי.

24/10/2010 | 20:02 | מאת: שרלי

דוקטור שלום לאחר כ3 שבועות שאני לוקח נוזינאן 100 מג ו20 מג זיפרקסה שזה הכדור הקבוע שלי במשך שנים ,הנוזינאן כבר לא גורם לי להרדם מהר וגם הקולות מתגברים יחד עם כאבי הראש .הרופא המטפל שלי חושב שצריך להכפיל את כמות הנוזינאן ל200 מג כדי לנוח מהקולות אבל אני חושב שאני לא יוכל לעמוד בתופעות הלוואי של הנוזינאן כמו עייפות קשה במשך כל היום .מה דעתך האם הכפלת המינון של הנוזינאן יכפיל את מינון תופעות הלוואי מודה לך מאוד

29/10/2010 | 14:33 | מאת: ד"ר אהוד ססר

שלום. הערה כללית - אני לא יכול לתת המלצות לטיפולים ספציפים דרך פורום אינטרנט בלי שבדקתי לעומק את המטופל. אני יכול לתת המלצות כלליות בלבד. ועכשיו לשאלתך: כמו שכתבתי לך בשאלתך הקודמת, נוזינן היא תרופה אנטי פסיכוטית מהדור הראשון ואחת התופעות לוואי שלה היא עייפות (תופעת לוואי "רצוייה" במקרה זה). אתה דואג לגבי תופעות לוואי (כגוון עייפות גם במהלך היום). מכיוון שכל אחד מגיב אחרת לטיפול, גם בנושא של תופעות לוואי, אי אפשר לדעת עד שלא תנסה. אם לא - יש מגוון של אפשרויות טיפוליות אחרות לבעיות שינה והחמרות פסיכוטיות (כגון התגברות שמעית קולות שאתה מציין) אבל אי אפשר להתאים טיפול ספציפי ללא בדיקה. בקצרה - אתה צריך להפנות את השאלות לפסיכיאטר המטפל שלך כדי שהוא יתאים לך טיפול. בברכה, ד"ר אהוד ססר