בן עם סכיזופרניה

שלום רב, הנני אם לבן 35 שאובחן כחולה סכיזופרניה לפני כ-10 שנים, הוא מטופל ע"י כדורים סוליאן 2 ביום, הוא חי בגפו בדירה שכורה ואינו עובד, מלבד הכדורים מתנגד לכל טיפול כגון שיחות עם פסיכולוג או עם עובדת סוציאלית, יש ימים שהוא במצב לא מאוזן ולא יציב האם יש באפשרותי בדרך כלשהי לגרום לו לשתף פעולה?האם יהיה נכון מצידי להציע לו להירשם לאתרי הכרויות לנפגעי נפש?

שלום אילנית. את מתארת מצב בו בנך נוטל טיפול תרופתי אך מסרב לטיפול שיחתי או להליך שיקומי. אז ראשית - אין אפשרות להכריחו. זכותו להסכים או לסרב לכל התערבות טיפולית וכל עוד הוא לא מסכן את עצמו או אחרים זוהי זכותו הבסיסית ככל האדם. אמנם זה מומלץ, זה יכול לקדם אותו בתחומים חברתיים ותפקודיים וזה יכול לשפר לו את איכות החיים - אבל ההחלטה היא שלו. תפקדינו הוא לנסות לשכנעו תוך מתן הסברים מפורטים ומקיפים על היתרונות של ההליך השיקומי. התייחסתי לסוגיה זו גם בעבר והנה תמצית הדברים: מאז חוק שיקום נכי נפש בקהילה משנת 2000 יש מגוון רחב של אפשרויות שיקומיות שניתן להציע כולל (בין השאר) מגורים, תעסוקה, לימודים, ליווי אישי ואפילו טיפולי שיניים. אולם אין אפשרות להכריח מטופל שאינו רוצה בכך. לפעמים ההתנגדות נובעת מחוסר ידע, לעיתים בשל הרצון להימנע מ"סטיגמה", לעיתים בשל חוסר תובנה למחלה "אני לא חולה ולכן אני לא רוצה להיות בקרבת חולים אחרים", לעיתים בשל הסימנים ה"שליליים" של המחלה (חוסר יוזמה ומוטיבציה) ולעיתים מתוך פחד מהלא נודע. כמובן שאין פתרונות קסם אבל ניתן להיעזר במספר טיפים כלליים: א) יש לפעול ליצירת קשר טיפולי טוב ובונה אמון עם הגורמים המטפלים. ב) יש לתת הסברים מקיפים על מהות הליך השיקום – במקרים רבים ההתנגדות של המטופל נובעת מחוסר ידע ותו לא. ג) ניתן לארגן ביקורים במספר מסגרות שיקומיות לצורך התרשמות בתאום עם העובד הסוציאלי. שוב – במקרים רבים מטופלים משנים את דעתם לאחר שהם רואים את המסגרות כולל כל האפשרויות הגלומות בה – חיי חברה, חוגים, תעסוקה וצוות מקצועי מיומן אתו ניתן להתייעץ בכל עת. כמו כן מומלץ לפנות לקבוצות תמיכה למשפחות: התמיכה בבני המשפחה היא חשובה ביותר לצורך התמודדות עם בן משפחה הסובל מסכיזופרניה. לפעמים חשוב לא פחות ללמוד במה _לא_ להתערב (יש משפחות שמעורבות "יותר מדי" בחיי בן המשפחה החולה ובכך גורמים רק להחרפה במצבם). בכל אופן אני לא יודע מאיזה אזור אתם, אבל אני יכול לומר שבהרבה מרפאות לבריאות הנפש יש גם מסגרות של תמיכה במשפחות (בד"כ קבוצות שבועיות). יש ליצור קשר עם המרפאה שלכם ולברר. כמו כן, תמיד ניתן לפנות למסגרות פרטיות (שעולות כסף). לגבי אתרי הכרויות - אפשר להציע לו - אבל ההחלטה היא שלו, ויש לכבד אותה. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי אחיך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר