גישה מעט שונה

האם יכול להיות שאנשים שלוקחים תרופות פסיכיאטריות ומתמודדים עם תחלואה נפשית נראים יותר חולים מהאלו שבוחרים לוקחים לא לקחת? ואולי חיים פחות? אני יחדד עוד יותר את הגישה ששמעתי התקפים פסיכוטים למשל לא מזיקים לבריאות פיזית לא גורמים לסכרת ולהשמנה כמו תרופות שלרוב עדיף להימנע מהם כי ברור שתרופה כלעצמה לא בריא ועם אין צורך לא לוקחים זה לא בריא ולא נהוג לקחת תרופה סתם. עכשיו כאשר יש בעיות בלב שמסכן את האדם או בעיות בדם (קרישת דם וכדומה) אין ברירה אלה לקחת עחל מנת למנוע התקף לב או לעשות ספורט או בסכרת אין מנוס אלה לתת אינסולין. אבל התקפים פסיכוטים חרדות דיכאון לא גורמים לנזק בריאותי פיזי האם כדאי לא לקחת תרופות ולקבל התקף פעם בשנה שנתיים מאשר לקחת כול החיים בשביל למנוע? האם נעשו מחקרים בנושא? איפה האיכות חיים היא טובה יותר? (כמובן שאני לא מדבר על מקרים קיצוניים וחוזרים של אובדנות וסיכון הסביבה או על מצב של חוסר איזון תמידי שאין מנוס) תודה

שלום אושרי. השאלה של מתן טיפול תרופתי (בין אם מדובר בטיפול פסיכיאטרי ובין אם מדובר בטיפול אחר) היא תמיד שאלה של רווח מול הפסד (כלומר יעילות קלינית אל מול תופעות לוואי אפשריות). לכן לפני שמחליטים על טיפול כלשהו לוקחים בחשבון את כל הפרמטרים האמורים. יש מקום להבהיר מספר נקודות שהעלית בפנייתך: 1) אתה כותב שהתקפים פסיכוטים אינם גורמים לנזק בריאותי פיזי. היום יש מחקרים רבים שמראים את ההיפך - שהתקפים פסיכוטים חוזרים גורמים לפגיעה מצטברת בתפקוד המוחי באיזורים מסויימים (בעיקר איזורים פרונטליים אך לא רק) כמו גם שינויים מבניים של ממש במח. מחקר מעניין הראה לאחרונה שנפח החומר האפור במוח יורד בצורה משמעותית ב-5 השנים מאז ההתקף הפסיכוטי הראשון - ושירידה זו נבלמת ע"י מתן טיפול של תרופות נוגדי פסיכוזה. לקריאה נוספת ניתן לפנות ל: Hulshoff Pol HE, Kahn RS. What happens after the first episode? A review of progressive brain changes in chronically ill patients with schizophrenia. Schizophr Bull 2008 March;34:354-66 2) נכון שיש לתרופות נוגדות פסיכוזה תופעות לוואי אפשרויות (למרות שיש להדגיש שלמטופלים רבים אין תופעות לוואי בכלל). בתרופות הישנות יותר היה מדובר בתופעות "אקסטרה פירמידליות" (כלומר רעד, קשיון שרירים, איטיות וכד') ובחלק (רק חלק) מהתרופות החדשות יש תופעות מטבוליות כגון השמנה וסיכון לסכרת. לפיכך יש להתאים את הטיפול לפי האדם ולפי תסמיניו. לעיתים ההמלצה תהה לטיפול במינון נמוך בלבד או שקילת חלופות אחרות. 3) גם ללא הנזק המוחי שמתואר לעיל - איכות החיים נפגעת אנושות מהתקפים פסיכוטים חוזרים - כל התקף גורם למשבר שיכול להרוס את מרקם החיים ואת כל המשתמע מכך. הפגיעה היא בכל התחומים - משפחה, עבודה, ביטוי עצמי, דימוי עצמי ועוד. אם ניתן למנוע זאת בעזרת תרופות - זה לא עניין של מה בכך. 4) אתה שואל איפה איכות החיים טובה יותר? לפחות לפי המחקרים שנעשו עד כה שמודדים איכות חיים באופן ישיר ("quality of life") - אין ספק שאיכות החיים היא גבוהה יותר בקבוצה שמקפידים על טיפול תרופתי. בברכה, ד"ר אהוד ססר