פורום הרזיה ללא דיאטה

הפורום פתוח לאנשים שרוצים לשפר את איכות האכילה שלהם, מתמודדים עם עודף משקל, חושבים על דיאטה ואוכלים אחרת, רוצים לשקם את הגוף מדיאטות, מחפשים את הדרך לצאת ממעגל הדיאטות האין סופי, שואפים לרדת במשקל ולשמור על משקל תקין לאורך זמן
5146 הודעות
4696 תשובות מומחה

מנהל פורום הרזיה ללא דיאטה

15/03/2007 | 22:12 | מאת: מאור

שלום, מה אתם אומרים על סדרת המעדנים החדשה של שטראוס? מצד אחד - זה רק 99 קלוריות לגביע (קטן וצר), ואם זה אי אפשר להתווכח. מצד שני - זה עם סוכר, 2% שומן, ומאוד נוגד את התפריט שלי בחודשיים האחרונים שמורכב רק מ"לייט" ו-"דיאט". אז אמנם זה מאוד כייף לאכול אחת ליום מעדן כזה, להרגיש שאוכלים משהו מתוק "אמיתי" ולא עם טעמי לוואי של ממתיקים מלאכותיים, אבל מצד שני אני תוהה אם אני לא פוגע בכל התהליך הזה שאני כבר חודשיים מתמיד בו מאוד יפה (כבר 18 קילו! אבל הדרך עוד ארוכה...) אשמח לשמוע את דעתכם.

15/03/2007 | 23:11 | מאת: בלה אגמון

מאור היקר. אנחנו חושבים ופועלים אחרת. גישת הרזיה ללא דיאטה נגד הגבלות ,ספירת קלוריות והסתכלות על אחוזי שומן וסוכר. תאמין או לא למרות שאני דיאטנית הפסקתי לגמרה להסתכל על ריכיבי מזון, לחשב קלרוית ולתת לאנשים תפריטים .למה ? כי זה לא עוזר בכלל. נכון לטווח הקצר זה עשוי (והדגש הוא על עשוי) להוריד במשקל ואפלו הרבה אבל לטווח ארוך זה רק מזיק. תאמין לי מדיאטות לא מרזים לטווח ארוך . גישת הרזיה ללא דיאטה היא חלק מהטרנד החדש הסוחף את כל העולם וגישה שלו היא בריאות, העצמה, חיבור לגוף הנאה מאכל ולא ספירה, קיפוח, מסגרת . מקווה שעזרתי, בלה

17/03/2007 | 12:59 | מאת: לאה פינטו

שלום מאור אני יכולה בהחלט להבין את הבלבול. בלבול נוצר כאשר מידע אינו מצליח למצוא את דרכו לערוצי החשיבה הקיימים בתודעתנו, או אפילו מנוגד להם. התפריט שלך הוא האורים והתומים שלך כרגע ומתחבר טוב לדפוסי החשיבה הקיימים אצלך (כגון: צריך להמנע משומן, לצמצם צריכת סוכרים, לצרוך כך וכך קלוריות וכן הלאה). דפוסי החשיבה הקיימים גם גורסים שכדי לרזות יש לצרוך מוצרי "דיאט" ו"לייט" ואלה אמורים להיות דלים בקלוריות, דלים בשומן ודלים בסוכרים. עד כה נכון? יופי. עכשיו מגיע לו מוצר שמתיימר להיות "דיאט" אבל זה לא מסתדר עם תבנית ה"דיאט" שלך - יש בו סוכר, יש בו, אבוי, 2% שומן. ובמקום המבולבל הזה אנו יכולים לעשות אחת מהשתיים: 1. לדחות על הסף את המידע החדש ולומר לעצמנו בלב "רמאים" 2. לבחון את ההבנה והידע שאנו מביאים. אני חושבת שבמידה מסוימת בחרת ב- 2. ואם כך, אז דע שמוצר דיאט מוגדר ע"פ כמות קלוריות ולא אחוזי שומן או סוכר. נגדיר משקה כדיאט אם תכולת הקלוריות לא עולה על 20 קק"ל ל- 100 מ"ל. נגדיר מזון כדיאטטי אם תכולתו הקלורית לא עולה על 40 קק"ל ל- 100 גרם. מוצר דיאט הוא מוצר דל קלוריות. במקרה זה, כיוון שכמות השומן אינה עולה על 2 גרם ל- 100 גרם מוצר - המוצר הוא גם דל שומן. מאור יקר, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה, כפי שכתבה בלה, תפישה זו היא שונה לחלוטין מהתפישה אותה אתה מביא. אינני מצדדת באופן בו החלטת לטפל בהשמנה שלך, הוא נוגד את דפוסי החשיבה וההבנה שלי את גוף האדם ותזונתו. מוצרי דיאט ולייט לא הביאו את בשורת הרזון ולמעשה, סקרי בריאות מראים כי העליה של גרף ההשמנה באוכלוסיה המערבית די מקבילה לעליה של גרף היצע מוצרי דיאט ולייט. אני מניחה שזה עלול לבלבל אותך כיוון שזה ידע מנוגד לדפוס החשיבה הנוכחי. כשתבחר לקרוא תגר על אמונותיך, מתי שזה לא יהיה, אתה מוזמן לשקול את הגישה הנפלאה הזו. נשמח להיות כאן בשבילך. מכבדת את בחירתך ומאחלת לך את מירב ההצלחה. שבת שלום לאה

14/03/2007 | 16:01 | מאת: assaf

בלה / לאה שלום, אני בן 32 בחודש הבא ומרגיש מצויין. עשיתי בדיקת דם כללית ולהלן התוצאות הבעיותיות: CHOLESTEROL- HDL 34 too low CHOLESTEROL-LDL calc - 164 too high ALBUMIN 4.9 a little too high 52- 42 % 41.57 HCT 11.1- 7.1 fL 6.91 MPV 20- 2 52 ESR זה ממש מדאיג כי זה הרבה מעל ערכי הנורמה. הייתי מבקש לדעת מה עליי לאכול על מנת לחזור לערכי הנורמה בתוצאות הבאות. תודה מראש, אסף

15/03/2007 | 12:21 | מאת: לאה פינטו

אין זו הבמה הנכונה לשאלה מסוג זה. אנא, הפנה שאלות אלה לרופא המטפל שכל תיקך הרפואי פרוש לנגד עיניו. רק דבר קטן קטן....פעילות גופנית היא היחידה שביכולתה להעלות את רמת ה- HDL. זהו הכולסטרול "הטוב" שביכולתו להגן מפני ה- LDL ("הרע"). לכל השאר יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות, בינהן רמת מיום נמוכה (התייבשות קלה). אז החלף דאגה בעשייה (תתחיל לנוע). החלף אי-וודאות בוודאות (גש לבדוק מול רופא והדיאטנית המטפלים). בהצלחה רבה ובברכת יום נפלא שלך לאה

13/03/2007 | 21:08 | מאת: אדה

אני רזה אך יש לי בטן ואיני יודעת איך להוריד אותה למה זה קורה ומה עושים?

15/03/2007 | 11:48 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב אדה. אני לא מכירה הרבה אנשים שאין להם בטן - לפעמים היא שטוחה, לפעמים קטנה ועגלגלה, לפעמים הריונית, לפעמים סתם גדולה. אבל לכולם יש בטן ועל זה נוקיר תודה. אני יכולה להבין מדברייך הלקוניים כי גודל הבטן, שלך, איננה לשביעות רצונך והיית רוצה אותה קטנה יותר. אם כך, עלי לשאול אותך: האם מבנה גוף רזה עם בטן גדולה, באופן יחסי, הוא דבר חדש במציאות שלך? משהו שהתפתח לאחרונה? האם מבחינה בריאותית הכל תקין? למה זה קורה? פיזור תאי השומן שלנו בגוף הוא מאוד אישי וגנטי. יש מי שאצלו נמצא ריכוז גבוה יותר בבטן, אצל אחר ברגליים, אצל שלישי באגן וכ"ו. כשאנו משמינים, משמע, תאי השומן שלנו מתחילים להתרחב (לא נוספים חדשים), הדבר יקרה בעיקר היכן שריכוז תי השומן לנו גבוה ורק אח"כ יאגר שומן באזורים בהם הריכוז נמוך יותר. כשנרזה, משמע, תאי השומן שלנו מתרוקנים ומתכווצים (לא פוחתים במספרם), זה יקרה קודם כל באזורים בהם אנו רזים יותר ואח"כ באזורים בהם יש ריכוז תאי שומן גבוה. מה שנכנס ראשון יוצא אחרון. סיבה נוספת: אינני יודעת בת כמה את ו/או עד כמה את פעילה פיזית ויכול להיות שאין זה רלוונטי לגבייך אך בכל זאת. כששרירי הבטן מתחילים להתרפס, לרקמת השומן יש פחות אחיזה פנימה והיא נוטה להשתפל קדימה ו/או לצדדים. ופתאום אנו מגלים שיש לנו בטן (גדולה יותר). לכאורה, דבר לא השתנה בתזונה שלנו ובשאר אזורי גופנו אך משהו בכל זאת קורה עם הגיל ועם הפחתה בגירוי וחיזוק שרירי הבטן. מה לעשות? לחזק את שרירי הבטן. הם מתפקדים כמו חגורה שאוספת פנימה. במקרה זה אנו לא מורידים את הבטן אלא אוספים אותה חזרה למקומה. מקווה שנענית לשביעות רצונך ומאחלת לך המון הצלחה והנאה. שלך לאה ככ

13/03/2007 | 15:16 | מאת: אלינור

שלום לכולם... מתי הכי נכון/טוב להישקל...? על הבוקר? לפני השינה? מה ייתן את התוצאה המדויקת, נכונה ביותר לגבי משקל הגוף...? תודה ויום טוב

15/03/2007 | 11:34 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב אלינור. אין לי תשובה בנוסח: "הכי טוב להשקל בבוקר"..אחרי הפיפי לפני הקפה וכ"ו. במקום, הייתי רוצה לשאול אותך מה את רוצה למדוד באמת? אם אכן את מסת הגוף שלך, אז רמת הדיוק לא כ"כ רלוונטית כי המסה הכללת משתנה כל העת. שתית 3 כוסות מים, המסה עלתה. אכלת ארוחת ערב, המסה עלתה. ניכנסת לשרותים, המסה ירדה. אז למה הכוונה, מדויק? אם את מסת השומן שלך את רוצה למדוד...? מאזני שקילה הם כלי מדידה מאוד מאוד לא אמין. הם מודדים מסה כללית שמושפעת בעיקר מתנודות במשק הנושלים ולא פרקציות ספציפיות כמו רקמת שומן. בברכה ויום טוב שלך לאה פינטו

25/03/2007 | 18:17 | מאת: רועי

את צודקת מאוד..! גם אני מעדיף לא להישקל כי אז אם עליתי אז הביטחון העצמי שלי יורד ואני רואה שהדיאטה לא עוזרת אז אני מפסיק או מזלזל.

16/02/2009 | 17:38 | מאת: יואב

נכון מאוד ,גם אני התעסקתי עם זה כל הזמן וזה שבר אותי לא פעם כי כל פעם שאתה לא רואה שינוי אחרי כמה ימים ולפעמים אפילו עליה ,אתה מיד מתייאש. הכי טוב זה לא להישקל אלה פעם בשבוע שבועים ,אני אוהב לקחת לי מכנס רפרנס ,כזה שלא נכנסתי אליו ולא היה קרוב להיסגר ולראות איך אני מתקדם. ומסתבר שגם שהמשקל לא מראה זאת ,יש ירידה משמעותית במיוחד כשעוסקים בספורט ומשלבים תזונה נכונה.

11/03/2007 | 18:21 | מאת: פאר

ערב טוב אני בת 28 גובה 1.61 שוקלת 68 , חייבת לרדת במשקל!! (לא לאחר לידות) לפני חצי שנה שקלתי 60 ק"ג ירדתי יפה במשקל עכשיו אני עובדת מהבית ואני משמינה מנסה את כל הדרכים לרדת במשקל אבל לא מצליחה . אשמח לקבל את עצתך , ועוד כמה שאלות : האם מרק עדשים משמין? האם סלק משמין? ומה לגבי אבוקדו? תודה

11/03/2007 | 18:23 | מאת: פאר

ואני חייבת לומר שתסמונתה PMS גם לא עוזרת לי היא רק גורעת את המצב בעבר נטלתי גלולות ותסמינים של הזלילה ירדו , כרגע הכל יחד גם כאבי ראש וגם התקפי זלילה בלתי נסבלים , האם לחזור לגלולות? תודה

11/03/2007 | 20:26 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב פאר. לא רוצה להשמע קטנונית, אבל הסמנטיקה היא ראי להלך הוויתנו ולכן חשובה מאין כמוה. עצרי רגע, רדי מהאוטוסרדה לחניית ביניים קטנה ונסי לחוות: מה עושה לך המילה "חייבת". אמרי לעצמך בלב "אני חייבת" - שימי לב מה קורה לך רגשית, מנטלית. האם יש בכוחו או היה בכוחו של ביטוי זה לסייע לך עד כה? ואם כן, כמה זמן הצלחת לעמוד ב"חובה" הזו? יקירתי אנו גדושים בהמון חובות ובמעט מאוד מחויבויות. וכשאנו שוקעים תחת עומס של חובות (מבחוץ, בעיקר), לא נותר לנו הכח/ האנרגיה לקחת על עצמנו מחוייבויות (מבפנים). ודווקא הן, המחויבויות, דווקא הן מכוונות אלינו, אל עצמנו. כך קורה שאנו בסדר עם כל העולם ואשתו ושוכחים קצת את עצמנו. אז במקום לשקוע בחובות, השקיעי ברצונות ובחלומות שלך. מתאורייך, אני מבינה שלאחר דיאטה בה ירדת במשקל, עלית בחצי השנה האחרונה 8 ק"ג. את מייחסת זאת ל: 1. שינוי מקום עבודה 2. PMS אינני מוצאת בשני אלה, לכשלעצמם, גורמים להשמנה. אך אומר לך מה כן, ובהמשך המלצותיי. הסיבות להשמנתך הן בעיקר רגשיות. המעבר לעבודה מהבית טומן בחובו הרבה מאוד התמודדויות חדשות, חלקן מג'וריות וחלקן מינוריות. אך אלה הן התמודדויות חדשות וישנות שלהן למדת להגיב באכילה. זה לא חייב להיות כך. זה קורה גם לאנשים שעובדים מחוץ לבית ולכן הבעיה איננה בקרבתו של המטבח או זמינותו של המקרר. לפני מחזור ולעיתים בימים הראשונים שלו, ההוצאה האנרגטית של הגוף עולה מכאן שהדרישות שלו לאנרגיה עולות. אלא מה? זה לא מסתדר עם ההגבלה הדיאטטית ולכן מיד עולים רגשות אשם, יסורי מצפון, הלקאה עצמית ומכאן למקרר הדרך קצרה מאוד. רגשות האשם והתסכול גורמים לך לחשוב שזהו הכל נהרס, ובטח גם מאוד שמנת וכאן מתחיל ה- what the hell effect - הוא האפקט המשמין, לא האכילה הגבוהה יותר ב- pms. פאר, אין ספק שהגישה הדיאטטית שולטת באכילתך וזה גם מתבטא בשאלוייך בנוגע למזונות משמינים. אין מזונות משמינים, יש גישה משמינה. חסך (גם אם נרשם ע"י מומחה בינלאומי) הוא זה שגורר בשלב זה או אחר אכילת יתר. ולכן ההמלצה שלי היא לשנות גישה ולעבוד על מה שבאמת יצור שינוי בחייך. לעבור מגישת הדיאטה והחסך לגישה שלוקחת את אמירת הגוף שלך בחשבון. והאמיני לי, גופך משתוקק למימדיו הקלים והנוחים לא פחות ממך. גישת ההרזייה ללא דיאטה, מעבירה את הפוקוס מהמזון אלינו, לגופינו. מטרתה ליצור הרמוניה בינך, במישור הפיזי והרגשי, לבין סביבתך הקולינרית. no more war. מקווה שתרמתי ומאחלת לך הצלחה רבה בכל דרך שתבחרי. שלך לאה פינטו

30/03/2016 | 08:55 | מאת: לאה

אני שבוע ראשון בקבוצת הרזייה של חלי ממןואני ממליצה בחום.ירדתי400 גרם וזה רק ההתחלה ...

11/03/2007 | 09:53 | מאת: chana

שלום אני אישה בריאה בת 51 שנתיים ללא מחזור גובה 170 משקל 55 ( עוסקת בספורט כמה פעמים בשבוע דרך קלטות. ילדתי 4 בנים) מידות של מותניים 81 ירכיים 90. אני נחשבת לצורת תפוח אני רזה עם בטן די בולטת שתמיד הפריעה לי יותר מבחינה אסטתית- האם יש איזה הצעה דיאטה מסוימת אשר יכול לעזור לשפר ולעזור במידה מסוימת להוריד את הבטן (אני יודעת שאני לא צריכה לרדת במשקל (אני רוצה לשמור על המשקל הנוכחית ) !! שוב תודה אשמח לקבל תפריט או כל מידע אפשרי... כל טוב ושבוע טוב !thank!

11/03/2007 | 12:26 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, יש מספר דברים שאת יכולה לעשות. 1 - לפנות למדריך כושר ולבקש ממנו הנחיות לפעלות גופנית אשר תעצב את שרירי הבטן. 2 - אני לא ממלצה על זה אבל בכל זאת זו אפשרות - ניתוח פלסטי. 3 - לשנות את הדרך בה את מתבוננת על הגוף שלך .(את זה אני הכי ממליצה). אין שום דיאטה שעוזרת להוריד דווקא את הבטן. את בגבול התחתון של הנורמה מבחינת משקל כך שאת לא צריכה לרדת כפי שאמרת. אנחנו מאד נגד תפריטים מוכתבים מבחוץ.

08/03/2007 | 15:57 | מאת: תרה

שלום לכן לפני מספר שנים גילו אצלי את תיסמונת השחלות הפוליציסטיות שגורמת בין היתר לקושי בהרזיה ומצד שני מחריפה עם עלייה במשקל. בעקבות הפניית הגניקולוג הגעתי לדיאטנית שמתמחה בנושא. היא הרכיבה לי תפריט כמעט ללא פחממות וסוכרים שהיה לי מאוד קשה להתמיד בו. האם מישהי מכירה את התסמונת הזאת? איך בגישה שלכן מתייחסים ל"הכתבות חיצוניות" כאלה, בעיקר לנוכח העובדה שפחממות מורכבות וסוכרים ידועים בהשפעה טובה על מצב הרוח? בתודה תרה

09/03/2007 | 09:39 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, התסמונת שאת מתארת נובעת מחוסר איזון הורמונלי המקשה על ירידה במשקל והטיפול הטוב ביותר עבורה הוא אכן הרזיה. קצת פרדקוס ללא ספק. לדעתי , אין שום בעיה שמצדיקה דיאטה קיצונית ולו רק בגלל העובדה שדיאטה מסוג כזה עלולה לגרום להרעה במצב. הרי ידוע שדיאטות גם אם יש בהן הרבה היגיון לוגי לא עובדות בשטח . הייתי ממלצה לך לטפל בעצמך בשיטה הרבה יותר הוליסטית. נסי לראות מה מדבר אלך ופני לטיפול כזה - אולי שילוב של עבודת גוף נפש עם תזונה בריאה ואיכותית, אולי דווקא רפואה סינית עם גישתה הרחבה לבריאות ותזונה. בכל מקרה גם אם עליך לשנות את תזונתך חובה לצייד אותך בכילים מתאים שיאפשרו לך להשתמש במידע שניתן לך. זה אומר לבדוק יחד אתך את הקשיים הרגשיים סביב דיאטה , את החלקים בתוכך שמתנגדים לצימצום זה כמו גם לגייס את החלקים הבריאים החזקים והמאוזנים לצורך התהליך. כל זה לא נעשה על ידי העברת אנפורמציה , העברת אנפורמציה היא חסרת ערך ללא עיגון נכון שלה בתוך הגוף נפש. זה כמו לקנות המון אכל בסופר - יקר ואיכותי ביותר אבל אין לך בכלל מקרר לשמור אותו, רובו פשוט יזרק כי אין לו שימוש עבורך. בכל אופן לא צריכה להיות סיבה לכך שלא תגיעי לאיזון. אני טפלתי בבנות הסובלות מהתסמונת בתהליכים המשלבים יעוץ תזונתי עם מודעות עצמית והטיפול היה מוצלח . בברכה, בלה

07/03/2007 | 13:21 | מאת: מיטל

שלום אני אחרי שתי לידות - האחרונה לפני חודשיים מהלידה עצמה ירדתיי 3 ק"ג בלבד עד עכשיו אני מתוסכלת לפי הנתונים שלי : גובה 158 גיל 26 משקל כיום 72 אני צריכה לרדת 20 קג" ולא מצליחה לעשות זאת. אני אוכלת לפי הקשבה לגוף שלי מה שבא לי באותו רגע ובכמויות קטנות. משתדלת לא לאכול מאוחר כלום לא זז...מתוסכלת

07/03/2007 | 13:41 | מאת: בלה אגמון

היי מיטל ראשית מזל טוב. אני שומעת את הלחץ שלך ואת הרצון לחזור מיד למשקל לפני הלידה. כאלו כלום לא קרה לך לגוף שלך ולנפש שלך כאלו הנס המדהים הזה של הבריאה שהתרחש דרך גופך צריך כבר להתקפל כמה שיותר מהר שלא יראו את הסימנים!!!. הגוף שלך הוא בעל קצב משלו לקח לו 9 חודשים לייצר לך ילד למה את רוצה שהוא ירד בקצב שאת מחליטה עבורו? יש לי חדשות בשבילך ,הגוף שלך לא נתון לשליטתך . את כהורה שלו צריכה לתת לו את התנאים הטובים ביותר להיות בריא ומאוזן. להקשיב לצרכים שלו,להזין אותו היטב להפעיל אותו, ולסמוך עליו זה הכי חשוב. כשאת אומרת שאת אוכלת לפי צורכי הגוף שלך אני לא בטוחה למה את מתכוונת והאם ברור לך בכלל איך עושים את זה נכון . הגוף לא נועד להיות בעודף משקל אין לו שום צרוך בקילוגרמים המיותרים האלה. אם תפעלי נכון הוא יחזור לאיזון ואם לא (ולא זה בעקר להיות בלחץ ולעשות דיאטות ) הוא לא ישתף אתך פעולה. אז שוב הרבה מזל טוב ותהני מגידול ילדייך.

07/03/2007 | 14:12 | מאת: מיטל

אני אוכלת לפי צרכי הגוף ז"א שאני אוכלת מה שבא לי באותו רגע משתדלת לא לאכול כשאני לא רעבה ומתאמצת לא לאכול בלילה אבל אני יודעת שאני לא שותה מספיק . אני כבר שנתיים במשקל עודף והגוף עדיין לא התחיל להראות סימנים שהוא רוצה להיפתר מהמשקל העודף. לכן אני כבר לא יודעת מה לעשות אני רק יודעת שאני לא בנוייה לדיאטות למיניהן. אני פשוט לא יכולה לוותר על האוכל.

07/03/2007 | 11:57 | מאת: רינה

כמה קלוריות בממוצע צריך לצרוך ביום כדי לשמור על משקל תקין?

אין לי מושג וזה גם לא חשוב בכלל. מי שסופר קלוריות זה אנשים שעושים דיאטות. מי שעושה דיאטות זה אדם בעל תודעה של אדם שמן. אם רוצים להיות עשירים לומדים לחשוב כמו עשיר. אם רוצים להיות רזים לומדים לחשוב כמו רזה. אדם רזה לא סופר קלוריות זה בכלל לא מעניין אותו ו .... הפתעה הוא נשאר רזה כל החיים !!! איך ? יש לו סוד . מה הסוד? אם תרצי לדעת אשמח לספר. בברכה בלה

20/03/2007 | 23:55 | מאת: טאליה

אני בת 17.5 שוקלת 60 וגובהי הוא 1.59.בילדותי הייתי מלאה.ורזיתי בחטיבת הביניים.מאז ועד היום אף פעם לא הייתי "שמנה".. תמיד אני על המשטר. אני לא נמוכה בצורה בולטת אבל ממש לא גבוהה. אני נראית טוב, באמת. אני לא מהרזות דקיקות, כי אני נמוכה וכך גם הגוף שלי,(שמותאם בדיוק למבנה שלי.מבנה חטוב, עוסקת בספורט!.). אבל יש לי מבנה מאוד טוב, ואני לא שמנה בכלל! הבעיה שלי היא כמו שקראתי פה בפורום היא הפרעת אכילה לא ספציפית.. בדיוק כמו שליטל, אחת שכתבה לך, רשמה.. אינ מאוד מאוד קשה עם עצמי בכל הנוגע לגוף שלי, זה אחד הדברים שיותר מעסיקים אותי בחיים שלי ובחיי היומיום. עשיתי המון דיאטות, דיאטניות, שומרי משקל, דיאטת חלבונים, ובאמת באמת שאני לא צריכה! המבנה שלי הוא פשוט כזה,(רקדתי והתעמלתי ולכן יש לי רגליים מלאות ופלג עליון רזה- דבר שמאוד מפריע לי- "רגליים שמנות") ושוב, אני ממש לא שמנה!. אבל לעולם לא אצליח לראות בי כ-רזה או כאחת שנראית טוב. אני כל הזמן מייסרת את עצמי במה אוכל במשך היום,במה אכלתי, מתכננת בקפידה את צריכת הלקוריות, ואוכלת המון מוצרי דיאט. ובאמת התקווה שלי אם שיום אחד פשוט אפסיק לחשבן.. קורה שבתקופות הקצרות שאני אוכלת לפי שובע ורעב אני מרזה!.. איך אני משתחררת מהאופי של השמנה, שבכלל לא תואם לי!? ורק מקשה עליי יותר..?ואיך זה שבאמת כשאני אוכלת בלי לחשבן, אני באמת מרזה!?.. האם אני יכולה להסתמך על זה?!...

05/03/2007 | 10:27 | מאת: אורית

הי האם תה או קפה נכללים בספירת ה 8 כוסות מים המומלצות ביום אומרים שתה מיבש האם זה נכון תודה ויום טוב

05/03/2007 | 19:13 | מאת: לאה פינטו

ערב טוב אורית מאיפה ה- 8? אני מכירה המלצות שמדברות על 10 ועל 12. אז מה נכון? האם ה- 8 נכון לימים חמים או קרים, לימי סתו פעילים או לימי קיץ במזגן, לנשים או לגברים, לצעירים או למבוגרים...או אולי היום את בכלל זקוקה ל- 11? יש לי המלצה חמה בשבילך, שתי לרוויה ושימי לב לצבע השתן שלך. הוא המדד הביתי הטוב ביותר להערכה של רמת המיום ו/או ההתייבשות של גופך. כשהגוף במצב של רוויה, השתן יהיה מאוד שקוף. צבעו ישתנה ויהפוך צהוב יותר ויותר ככל שיחסרו נוזלים. בנוגע לתה (גם תה צמחים בד"כ) ולקפה, אכן קיימים בתרכובות הללו חומרים משתנים. המשמעות היא שאנו גם מזינים את הגוף בנוזלים אך גם עוזרים לו להפריש חלק מהם החוצה באמצעות השתן. אין זה אומר שכוס תה היא חסרת ערך לחלוטין כשמדובר במיום הגוף, אבל זה כן אומר ש: 1. מים עדיפים. 2. כדאי לשים לב לצבע השתן ולהשלים חוסרים. לרוויה. שלך לאה

02/03/2007 | 10:39 | מאת: ליאנה

סבלתי מהפרעות אכילה, אנורקסיה ובולמיה, בהדרגה ובמשך 3 שנים מייגעות. אני מנסה להחלים, ולאכול נכון,אבל קצת קשה לווסת את מנגנון האכילה.. אני מוצאת את עצמי אוכלת אלפיים קלוריות ביום, של ג'נק פוד בעיקר, אחרי חודש של 400 קל ביום..ומטה. אני לא נשקלת יותר, ולא מסתכלת במראה..אני מנסה ללמוד לא לייחס חשיבות למראה הגופני כרגע.. (אני לא בתת משקל יותר,אם זה רלוונטי) אני דיי בטוחה שזה לא בריא לאכול כל כך הרבה..אלפיים זה מינימום בשבוע האחרון.. ואני מבינה שהגוף מחזיר לעצמו, ואני מבינה שחלק רב מזה זו גם אכילה ריגשית..אבל מתי זה ייגמר? הרכבתי לעצמי תפריט..אם תוכלי להעיר \ לתקן \ לאשר אותו, אני ממש אודה לך.. אז ככה: אני קמה כל יום ב5 בבוקר. שותה קפה ו2 פרוסות לחמקל עם דגנים. עושה שעה ספינינג-שורפת 500 קלוריות. ביניים-אוכלת פרי. צהריים- מנת בשר\דג וירקות ערב- יוגורט \ סלט מותר במהלך היום- גלידל\עוגיה\4 קוביות שוקולד (זה מגחמנות :) ) אני מעדיפה להמנע מפחממות ,מורכבות או לא מורכבות, לפחות בינתיים.. אבל אם תוכלי לומר לי מה התועלת הגופנית בפחממות ..? תמיד אומרים שזה חשוב ולי אישית הן לא חסרות אם אני אוכלת בשר וירקות.. אני גם לא אוהבת גבינות, וממוצרי החלב אני אוכלת רק יוגורטים : \ זה מגיל קטן ככה בלי קשר לה"א..

02/03/2007 | 10:53 | מאת: טליה

קודם כל 2000 קלוריות ליום לאשה שמבצעת פעילות גופנית זה ממש לא המון! במקום לספק לגופך את האנרגיה שאת גורמת לו להוציא, את הולכת נגדו ומגבילה אותו באנרגיה? תחשבי על זה... חוץ מזה שגם אני סבלתי מהפרעת אכילה ומנסיון אני אומרת לך שכן, חלק מהאכילה שלך כעת היא רגשית אבל לאט, לאט, כשגופך יראה שאת נותנת לו לאכול מהכל ולא מגבילה אותו בכמות הקלוריות בצורה כ"כ קריטית, את הוא תלמדו לחיות יחד בשלום, את תראי שלאט, לאט תתחילי לאכול רק כשהוא יאותת לך שהוא רעב ותאכלי מה שהוא יאותת לך שיש לו צורך בו, ותאמיני לי שזה לא יהיה ג'אנק פוד כל הזמן. דבר ראשון, לפני שאת עושה את השינוי לטובה בחייך, את חייבת להפטר מהתפיסה המוטעית שלפיה 2000 קלוריות יומיות הן ממש המון ובכלל מהספירה הקלורית הכ"כ מיותרת. בהצלחה!

03/03/2007 | 18:53 | מאת: בלה אגמון

ליאנה שלום רב. ראשית אני שמחה שאת בתהליך של הבראה מהפרעת אכילה. לפי שאלתך ההפרעה עדיין מנהלת את חייך ,הדרך בה את מנתחת את נושא האכילה מושפע מאד מהפרעה זו. תזונתך לא מאוזנת ולא בריאה והתפריט שבנית לך נראה לא מספק .לנוע בין אכילה מועטה של 400 קלוריות לאכילה מרובה של 200 המורכבת כדבריך ממזון לא בריא מאפיין מאד הפרעת אכילה . עלך לקבל יעוץ מקצועי המשלב יעוץ נפשי עם יעוץ תזונתי על מנת להביא אותך למצב בו את מנוהלת בנושא של אכילה על ידי הצד הבריא והמאוזן שלך. במידה ואת זקוקה להכוונה יותר מפורטת את מוזמנת ליצור קשר בטלפון. בברכה בלה

27/02/2007 | 10:22 | מאת: חנהא

שלום רב! בזמן האחרון רזיתי מדי (כנראה ממתחים) והייתי רוצה עצה איך לעלות במשקל במקצת,למה שהייתי.בד"כ אני לא שמנה אך לא נוח לי עם המשקל הירוד.אני אוכלת בסדר ואפילו יותר אך שום דבר לא משתנה. אני בת 58 וגבוהה.אשמח לשמוע אם יש לכם עצה טובה בשבילי. תודה מראש

02/03/2007 | 16:45 | מאת: חנהא

איך זה ששלחתי הודעה ולא קיבלתי שום התיחסות? חנהא

03/03/2007 | 18:45 | מאת: בלה אגמון

חנה היקרה הפורום שלנו הוא פורום של הרזיה ללא דיאטה. כלומר פה מדברים על שיטת הרזיה יחודית לאנשים בעלי עודף משקל המחפשים אלטרנתיבה טיפולית. שאלתך צריכה להיות מופנית לדיאטנית קלינית. בכל אופן אענה לך כדאיטנית. (כפיצוי על שלא ענינו מיד). ירידה לא רצונית במשקל מחייבת בירור רפואי על מנת לשלול בעיה פיזית. במידה והכל תקין עלך להגיע לדיאטנית קלינית שתעשה הערכה תזונתית של מה שאת אכלת היום ותתאים לך תפריט שיעזור לך לעלות במשקל בלי לפגוע בבריאותך.

25/02/2007 | 21:46 | מאת: נועה

בכל מאודי וברצון גדול אני עובדת קשה כדי לחשוב ולאכול בצורה בריאה ונכונה, אך נדמה שמעבר לרצון להיות שפויה ולהשאיר את הכל מאחור יש גם חשש לוותר על ה"שגעון". כל כך קשה לעזוב הרגל שהיה איתי המון זמן גם כשאני יודעת בהחלט שהוא רע לי והוא מוביל לתסכולים והשמנה.

25/02/2007 | 22:42 | מאת: בלה אגמון

נועה היקרה שלום רב. נסי לרגע להתבונן על המצב שאת מתארת מזוית חדשה שימי משקפים מצבע אחר לא כאלה שלבשת תמיד. חיות בתוך התודעה שלך כל מיני דמויות כאלה שאומרות לך משהו אחד וכאלה שאומרות לך משהו אחר. את בוחרת כל הזמן להקשיב לדמויות מסוג אחד אלהם את רגילה את המשפטים שלהם את שומעת ולהם את נותנת את כל הכח לפרש את מציאות חייך. כל עוד את עושה את זה את נשארת עם אותו סיפור עם אותה בחירה ועם אותה מציאות. אם תביני את זה תוכלי לראות שיש לך אפשרות לבחור דמות אחרת , סיפור חדש ומציאות שונה לחלוטין עלך רק לוותר על המוכר והידוע ואין ספק שזה לא פשוט במיוחד לבד ללא תמיכה ללא עזרה ללא ליווי. אם תישארי עם הקושי עם הבעיה עם הפחד תמשיכי להזין את הדמות הישנה אם לעומת זאת תעיזי לוותר עלהם יפתחו הרבה אפשרויות חדשות יתכן שזה מה שמפחיד אותך וגם זה טבעי. מאחלת לך שתעשי את הבחירות הנכונות. בברכה בלה

26/02/2007 | 09:00 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב נועה. בבסיסנו, כבני אדם, אנו מתנגדים לשינוי ושואפים כל העת לבטחון וליציבות והדבר הכי בטוח ויציב בשבילנו אלה הם ההרגלים שלנו, הרגלי החשיבה והפעולה שלנו. ההתנהלות האוטומטית שלנו היא המקום הכי נוח בעולם גם אם אנו מודעים באופן מסוים לאי יעילותה. כשאנו מבקשים ליצור שינוי מהותי בחיינו אנו מראש יוצרים הפרעה לאוטומט שלנו. ההפרעה היזומה (והמבורכת, יש לציין) מערערת את הבטחון ואת היציבות לתקופה מסוימת. זה כמו לעבור על גשר חבלים מצד אחד של הנהר לצד השני - לא הכי יציב ואפילו לא הכי בטוח ....אך שווה כי בצד השני יש משהו ענק בשבילנו, משהו שאנו מאוד רוצים, משהו שאנו ראויים לו, משהו שמלהיב ומצית את השלהבת הפנימית שלנו. כשאנו מחליטים לשנות, עלינו לדעת להכיל את אי הנוחות הזמנית ומה שמאפשר לנו הכלה טובה יותר יהיו: 1. מודעות גבוהה במיוחד לחסרונות, לנזקים ולמחירים שאנו משלמים במצב הנוכחי. זה צריך להרגיש כואב (אאוץ'), להיות מאוס בעינינו. 2. vision - להיות מסוגלים לראות ולחוש את הרווחים האדירים להם נזכה במצב הרצוי. זה צריך להלהיב, לרומם את רוחנו, ליצור אופטימיות, ליצור מערך רגשי חיובי כי רק ממנו יוצאים דברים טובים ורק מתוכו אנו מצליחים להביא את המסוגלות שלנו לביטוי מלא. 3. להאמין - שמגיע לנו טוב יותר, שאנו ראויים ושאנו מסוגלים. 4. האופטימיות שלנו צריכה להיות מציאותית. עד כמה שזה ישמע פרדוקסלי אין בזה פרדוקס כלל וכלל והכוונה היא לכך שאנו צריכים להבין שיש להבנות על תוכנית רב שלבית שדורשת את העבודה שלנו והמחוייבות שלנו. רק מלחשוב על זה , לראות ולהרגיש את זה לא בהכרח נגיע לזה, אך אם נייצר פלטפורמת עשייה מקדמת ששונה מעשייתנו בעבר, נוכל באמת לייצר את הדבר החדש הזה, השונה, האחר. נועה, שינוי מכל סוג שלא יהיה (אפילו שינוי במקום עבודה או מקום מגורים), טומן בחובו התמודדויות ועלינו להיות נכונים להתמודד. כפי שכתבת ואני מחזקת את דברייך, הנטיה שלנו היא לשמר את הקיים (גם אם אנו מצהירים אחרת) כי יש לו או היה לו איזשהו ערך עבורנו - זה הדבר שצריך להשתנות כדי לאפשר שינוי. אחרי שכתבתי הרצאה שלמה כרקע, חזרתי להודעתך כדי לעמוד על השאלה הספציפית ולא מצאתי אחת כזאת. כך שאינני מבינה במה אפשר לעזור, מה את מבקשת? מה היית רוצה לקבל מאיתנו? ויכול להיות שרק רצית לשתף. בכל מקרה, דעי שתהליך שינוי לא פשוט ובודאי שלא לבד. אם תחליטי שאת רוצה ליצור את השינוי הזה בחייך, אני ממליצה לצרף למסע שלך מלווה שמכיר את הדרך, שיוכל להנחות אותך ולסייע לך לשמור על מסגרת המחוייבות למטרה תוך הבנה ואמפטיה להתמודדויות הספציפיות שלך. בהצלחה ויום נפלא שלך לאה פינטו .

27/02/2007 | 21:41 | מאת: נועה

תודה לכן. נראה שבאמת רק רציתי לשתף. זה כמו לוותר על חברה "טובה" שליוותה אותי המון זמן אך לא היתה טובה בכלל. זה לא פשוט לתת לה ללכת אך ארבעת הדברים שציינת, לאה, בהחלט תקפים, אני חושבת שהקשה ביותר הוא לקבל שמגיע לי יותר. המודעות והחזון אכן קיימים ואפשר גם להרגיש אופטימיות. זה פשוט לא קל, וכנראה שהרגשתי צורך לאוורר את זה החוצה. שוב תודה. נועה

22/02/2007 | 15:49 | מאת: Tali

שלום רב, לפני מספר חודשים צרכתי במשך כחודשיים קומפלס ויטמינים שכולל כמות מוגברת של נגזרות שונות של ויטמין נ וויטמין C כי הייתי מתוחה לפני מסיבת בר המצווה של בני. עליתי בכמה קילו במשקל, יותר מהמצופה עבורי בחורף רגיל ויש לי תאבון מוגבר שמאוד משונה בעיני , שכן בד"כ אני סובלת ממעי רגיז ואיני עולה ממש במשקל. מה ניתן לעשות כדי להפחית את התאבון? בברכה

22/02/2007 | 15:52 | מאת: TALI

תיקון ויטמיני B וויטמין C בכמות גדולה מאוד בכל כדור.

26/02/2007 | 10:06 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב טלי ויטמינים מסוג B ו- c הם ויטמינים מסיסי מים ולכן אין להם השפעות ארוכות טווח, הם אינם נאגרים בגוף וכשלגוף כמות מספקת מהם, הוא יפריש את העודפים בשתן. כמו כן, אין בכוחם של ויטמינים אלה לגרום להשמנהאו לעליה במשקל או להגברת התאבון אלא במקרה של תת משקל ותת אכילה. ויטמינים הם מונח לועזי, המינוח העברי הוא "מחיונים" - תורמי חיוניות, מעוררי חיות (מהמילה חיים). כשהם חסרים, מערכות הגוף נכנסות לסף פעולה נמוך ובחסר משמעותי של ויטמינים באופן כללי, יתכן אפילו מצב של דיכוי אכילה. מה שמשתנה די בקלות עם אספקתם. כך שמהמעט שסיפרת, קשה לי להבין את הדינמיקה ואני רק מעלה אפשרות. דבר נוסף שיש לקחת בחשבון ואינו קשור כלל וכלל לצריכת התוספים קשור דווקא בשינוי התנהגות האכילה בעקבות צורך להגיב ולהקל על מצבים רגשיים שונים. ציינת מתח סביב ארוע. היש אפשרות שהאכילה שימשה כלי התמודדות, הקלה, הרגעה? לעיתים קרובות מדי אנו מבלבלים בין תאבון פיזיולוגי לתאבון על רקע רגשי. בדקי מה רלוונטי לגבייך ואל תוותרי על שיחה עם הרופא המטפל לבדיקת אפשרויות נוספות על רקע המעי הרגיז. מאחלת לך יום נפלא. לאה

21/02/2007 | 21:59 | מאת: שי

שלום ,אני מסיים שנה ג' במדעי התזונה וברצוני לברר כיצד ניתן להשתלם בעקרונות של הרזייה ללא דיאטה.

22/02/2007 | 08:49 | מאת: לאה פינטו

הי שי. אני מזמינה אותך לצור איתי קשר ל- 052-550-66-88. יום נפלא לאה

23/02/2007 | 07:43 | מאת: בלה אגמון

אתה יכול לפנות גם אלי אשמח גם אני לשוחח אתך. 0528303005

21/02/2007 | 10:55 | מאת: avia

וופלים, עוגות ושוקולד ידועים כמשמינים ולא בריאים. ברצוני לדעת תוך כמה זמן מרגע האכילה הגוף מעביר את המרכיבים המשמינים למאגר השומנים? כלומר, אם אכלתי כרגע עוגת שוקולד כמה זמן עובר מרגע האכילה עד לפרוק החומרים המשמינים שבעוגה וספיגתם בגוף?. מקווה ששאלתי ברורה. ( ד.א. אני שואלת בתור חברה של חברה בולמית שמקיאה 10 דקות לאחר אכילת מתוק או משהו משמין והיא גם בחודש תשיעי להריונה, כשהיא טוענת שאז הגוף לא מספיק להשמין מפאת הזמן הקצר.)

22/02/2007 | 08:47 | מאת: לאה פינטו

אביה, בוקר טוב. קבלי הערכתי הכנה להתענינותך בעבור חברה ודאגתך לבריאותה. שאלתך מטרידה מאוד, כיוון שעושה רושם שהדברים בהם מאמינה חברתך, הם דברים שגם את, כמי שרוצה לעזור, נופלת בהם. "וופלים, עוגות ושוקולד ידועים כמשמינים ולא בריאים" - למי זה ידוע? מה פתאום ידוע? האמירה הזו, הפרדיגמה (הנחת יסוד) הזו היא מופרכת מן היסוד. וכל עוד גם את מקבלת זאת כברור מאליו לא תאכלי לעזור באמת. לאוכל אין את הכח להשמין אותנו ואין את הכח להרזות אותנו. אלה הן האמונות שלנו לגביו ומכאן ההתנהגות התזונתית שלנו - הם אלה שגורמים לנו להשמין או לרזות. מיליוני אנשים רזים בעולם נהנים מוופלים, עוגות ושוקולד - איך תסבירי זאת? מה, הם הביאו פיזיולוגיה וגנטיקה מהעולם החיצון? כל עוד נפנה אצבע מאשימה למזונות כאלה ואחרים, לא נתמודד עם הסוגיה המרכזית והיא האופן בו א-נ-ו למדנו להתייחס למזון, א-נ-ו מתייחסים לגופנו ולעצמנו, האופן בו למדנו להתמודד עם סוגיות שונות בחיינו. "כמה זמן מרגע האכילה הגוף מעביר את המרכיבים המשמינים למאגר השומנים?..." שאלה זו מאפשרת לי להבין שההבנה את הפיזיולוגיה של הגוף שגויה מיסודה. את וחברתך מניחות שבמזון יש איזשהו "רעל" (חומרים משמינים) שתפקידו הוא אחד - לגרום נזק, להשמין את הגוף. (אם לא פרשתי נכון, את מוזמנת לתקן אותי) לא ולא!!! המזון שלנו מכיל שלל רכיבי תזונה חיוניים לתפקודו האופטימלי, בינהם: פחמימות, חלבונים, שומנים מסוגים שונים, ויטמינים, מינרלים, סיבים, נוזלים. לכולם יש תפקיד בתחזוקתו ובבריאותו של הגוף האנושי. עם האכילה מתחיל תהליך בו מערכת העיכול מתחילה לפרק את המזון לרכיביו וכל רכיב נספג אל מערכת הדם ומשם מופנה לרקמת היעד שלו, למילוי תפקידו. את יוצאת מנקודת הנחה שמולקולות שומן יועברו באופן אוטומטי לרקמת השומן - זה לא מדויק כלל וכלל. לדוגמא, לאחר פעילות גופנית, השומן שנצרוך ינוע בחלקו למאגר הטבעי לו בשרירים בכלל, וישמש כמקור אנרגיה לשיקום הגוף לאחר מאמץ. זה קורה גם אצל אנשים שאינם עוסקים בפעילות גופנית. השומן משמש אותנו בראש ובראשונה כ"דלק". כך שכמו שאת מבינה, אין לי תשובה לשאלה שלך כי הכל תלוי בצרכים של הגוף באותו רגע. אבל יותר מכך, כחברה של מי שסובלת מהפרעת אכילה, עלייך להבין שמדובר בתופעה הדורשת התייחסות רצינית ואף טיפול. כחברה, תעשי נזק אם תנסי לעזור לה להמשיך להזין את תפישתה המעוותת בנוגע לגופה ולמזון בחייה (ועל זה נאמר: הדרך לגהינום רצופה בכוונות טובות). חברתך זקוקה לעזרה מקצועית. את יכולה לפנות לבלה (פרטים אישיים מתחת לתמונתה) שעוסקת בתחום הפרעות אכילה ולקבל יותר אינפורמציה. מאחלת לכן כל טוב, אושר והצלחה רבה. שלך לאה פינטו

22/02/2007 | 09:50 | מאת: קרין

תודה מכל הלב, את כ"כ צודקת ואת יודעת מה, עכשיו כשאני חושבת על זה, אני יודעת בדיוק מה הביא אותי להפטר מההרגל שלי בפעם הקודמת ולכן אני יודעת בדיוק מה עליי לעשות שוב כדי "להחלים" מהמצב אליו הכנסתי את עצמי! אני מודה לך שוב ואני מקווה לעדכן אותך בפורום בקרוב על שיפור! קרין

20/02/2007 | 18:46 | מאת: קרין

קודם כל רציתי להגיד לשתיכן תודה על התשובות שלכן בפורום, אני חייבת להגיד שהגישה שלכן פשוט מרעננת ויכולה ממש לשנות את הגישה של הפונים! אני כמעט בת 30 ורזה מטבעי. למרות זאת, יש לי עבר (לא מפואר אבל בהחלט קיים) של הפרעות אכילה שכולל כשנה של אכילה של 600-1200 קלוריות ליום בלבד, כאשר לפני זה היתי רגילה לאכול כ-2500 קלוריות ליום ואף יותר. לאט לאט הוצאתי את עצמי מההפרעה הזו גם בעזרת כוח רצון להיות בריאה וגם נעזרתי בפורום הזה, קראתי והחכמתי מהתשובות שלכן. הבעיה היא שלצערי ישנם עוד שרידים של התקופה הרעה ואינני יודעת כיצד להגמל מהם: עד היום הזה אני עדיין סופרת קלוריות מדי יום ומקפידה לא לעלות על 2500 קלוריות ליום. אני אוכלת מאכלים בריאים, כמויות מספקות ולפעמים גם מאכלים פחות בריאים אבל ממש טעימים, אני מנסה לא לאסור על עצמי שום מאכל ליותר מדי זמן. הבעיה הזו של הספירות משגעת אותי ומעולם לא היה לי בעיה כזו לפני התקופה הרעה. אני לא יודעת איך להפטר מזה והמצחיק הוא שכן הצלחתי לתקופה מסוימת להפסיק לספור ואז שמתי לב שכשאני לא סופרת, הגוף אוכל בדיוק כמה שהוא צריך ולא יותר כי אני עסוקה בלהתענג על האוכל ולא לכמת אותו כל הזמן. אנא עזרו לי לצאת מהמעגל הזה! אני כבר 3 שנים מתעסקת עם השטות הזו ולא יכול להגמל! תודה, קרין

22/02/2007 | 08:19 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב קרין ראשית, רב תודות על הפרגון והמילים החמות. נפלא לדעת שאת מוצאת עבורך ערך בפורום זה ומקווה שתמשיכי להפיק ממנו ומאיתנו את המיטב. רוצה לפרגן לך חזרה ובגדול על העשייה למען עצמך, על היכולת והאחריות שאת לוקחת על גופך ואורח חייך. יישר כח. הדבר הראשון שאני מבקשת לעשות איתך זה לקחת אותך ביד ולהתרחק מה"קיר" (הבעיה), לעלות על "גבעה" ולתצפת מלמעלה. אם תתרחקי מספיק תוכלי לראות שה"בעיה" מתגמדת ונראית ברת התמודדות ואפילו בפשטות יחסית. כל עוד תשארי צמודה ל"קיר" הוא תמיד יראה גבוה מדי, מייאש מדי. כשמתרחקים, ניתן לראות את התמונה כולה ואפילו לזהות את ה"פרצות" ו/או כלי עזר (חבלים וסולמות) שנמצאים בסביבה שלא שמנו לב לקיומם ואפילו הבנה בנוגע ליכולויות העצומות שלנו. אז בואי נלך למקום גבוה שבו אפשר לראות בבהירות רבה יותר את התמונה הרחבה, ואם כך נעשה נבין שמה שיש לנו כאן אלו 20 ויותר שנים של אכילה טבעית וזורמת, 20 שנה ויותר בהן הלכת בנתיב מסוים. לפני כ- 4 שנים ובמהלך 4 השנים האחרונות (אם אני עושה חישוב נכון) בחרת לסטות מהמסלול וללכת בדרך קצת אחרת, חשבת והרגשת שהדרך הזו אליה פנית טובה לך עד שהבנת שהיא הובילה אותך אל ה"קיר". מה את עושה כשאת נוסעת בעיר לא מוכרת ומגלה שבאחת הפניות הגעת לרחוב ללא מוצא? האם תנסי לפרוץ את המחסום? האם תתנחלי במקום ותמתיני עד שמהנדס העיר יחליט לשנות את תוכנית המתאר? ואולי תצאי בקריאות שבר על מר גורלך כי טעות אנוש איומה ונוראית בזה הרגע עשית? סביר להניח שלא זה ולא זה ולא זה. סביר יותר שתביני שזו היתה טעות, לא היסטרית ולא פטאלית, תעשי פרסה ותחזרי על עקבותייך. עד כדי כך פשוט. ויכול להיות שעתה תאמרי לי: "טוב, זה לא כזה פשוט" ואני אענה לך "נכון, כל עוד אינך מתורגלת (לא יודעת עדיין לעשות סיבוב פרסה או רברס - גם אז זה לא יהיה פשוט, נכון?) לענינו, מה שחשוב הוא שהיום את יכולה להבין שרוב שנות חייך (למעלה מ- 80%, שוב אם אני מחשבת נכון) הלכת בדרך שהיא היתה הנכונה והטובה עבורך (ואת זה היה לך אולי קשה להעריך אם לא היית סוטה ממנה), וכל שנותר לך הוא לחזור אליה. וזוהי התנסות ראשונה, ככל שתתמידי להתנסות בה כדרך התמודדות היא תהפוך פשוטה יותר ויותר עבורך. כשאיפשרת לעצמך לחזור חווית חוויה נהדרת ומרעננת ונזכרת שהגוף שלך יודע לווסת את האכילה שלך ללא מאמץ ושליטה כלשהי מצידך. מצאת את עצמך בקשר בריא יותר עם המזון כשהוא משמש מקור הזנה והנאה בדיוק כפי שהיה בעבר (ילדותך, נעורייך אולי, אפילו חלק מבגרותך). מתיאורך, זו היתה התנסות חיובית. אז למה לא להתכוונן ולייצר אותה שוב ושוב באופן מודע? מה שאני רוצה להמליץ לך לעשות ומקווה שיהיה לך לעזר עד כמה שניתן לעשות זאת במסגרת הפורום, להתמקד בחוויה המקדמת ולא ב"קיר". יש הרבה דרכים להתייחס למקרה שהצגת והרבה גישות שונות זו מזו, אני בוחרת במה שבעיניי מעצים ומגדיל אותנו. שבי לבדוק עם עצמך, תוך חזרה אל המקום בו חווית הצלחה, מה איפשר זאת עבורך? מה הבאת מתוכך שאיפשר לך להביא סוג כזה של התנהלות, איפשר לך לנטוש את ספירת הקלוריות לטובת ההנאה והאמון בגופך שידע לעשות זאת עבורך? מה היו הדברים שאמרת לעצמך? לאיזו הרגשה נתת למלא אותך? את היחידה שיודעת. הוציאי את זה מתוכך בלי לשפוט, תני לזה לצוף ולעלות. התמקדי בהצלחה שלך ולא ב"בעיה". וזכרי, היכולת להצליח כבר קיימת בך (יש לך הוכחה ונסיון) - תפקידך הוא רק לסייע ליכולת הזו להופיע יותר ויותר בחייך. אין לך "בעיה" יקירתי, יש בפנייך אתגר, למידה, שיעור של תובנות על. לכי על זה בחדוה. בברכת יום שטוף שמש, נעים ומאיר. שלך לאה פינטו

20/02/2007 | 11:17 | מאת: דיקלה

שלום, רציתי לדעת - אם אני שמן זית בכף כמה גרם זה? ובכפית כמה גרם זה? תודה מרש

20/02/2007 | 11:45 | מאת: לאה פינטו

הי דיקלה אינני יודעת לאיזה צורך המידע הזה חיוני אך אם בהרזייה עסקינן, צר לי על המיקוד השגוי. בעיני, כמי שזהו תחום התמחותה, אין למידע הזה שום משקל רלוונטי ולכן אני אפילו לא זוכרת אם זה 8 גרם לכף או יותר. אגב, גם מבחינה בריאותית, לימדה אותנו הדיאטה הים תיכונית של תחילת שנות ה- 60, כי דווקא אוכלוסיה שצרכה שמן (בעיקר צמחי ובפרט זית) ברמות של 40% מסך צריכת האנרגיה (כשההמלצה המערבית עומדת על כ- 25-30%) - נהנתה ממצב בריאותי טוב יותר (היו עוד כמה פרמטרים חשובים באורח החיים, כמובן). אם בקלוריות את עוסקת, אז הנה לך סקופ....מליוני אנשים בעולם יודעים לספור קלוריות ולשקול את מזונותהם, זה לא ממש הפך את העולם המערבי לרזה יותר...ההיפך הוא הנכון. דיקלה יקרה, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה, ומתפישה זו אני מתייחסת לשאלתך. מקווה שלא הרגזתי, מקווה שקצת הארתי. בכל אופן, אני בטוחה שבפורום דיאטה יוכלו לשלוף לך את התשובה בקלות רבה בהצלחה שלך לאה

15/02/2007 | 12:50 | מאת: ציפורה

כיצד משפחה יכולה לרדת במשקל ללא דיאטה? יש לנו אירוע משפחתי חשוב בעוד 4 חודשים.

16/02/2007 | 07:22 | מאת: בלה אגמון

ציפורה שלום. משאלתך אני מבינה שיש לך מטרה - לרדת לקראת האירוע ואת רוצה שכול המשפחה תגיע למטרה זו. כשאת שואלת ללא דיאטה לא ברור לי האם את מבינה למה הכוונה במושג הרזיה ללא דיאטה. כי זה לא ממש הולך ביחד. הרזיה ללא דיאטה היא לכל החיים , דיאטה זה לפרק זמן קצר. הרזיה ללא דיאטה היא בלי הגדרת מטרה קצרת טווח אלא עם כוונה לשינוי עמוק ומהותי בתפיסת עולם ובעקבות זה גם בפירוש של המציאות ובחירות התנהגותיות. הרזיה ללא דיאטה היא פנימית ומעצימה ומאמינה שלכל אחד מאתנו יש את הכילים בתוכם לרזות נכון ובריא בלי לקבל הנחיות מבחוץ. בגישת הרזיה ללא דיאטה עבור כל המשפחה כולם צריכים לעשות שינוי ברמה הכי בסיסית. זה תהליך.אם את רוצה לרדת מהר והרבה תוך זמן קצר מה שמתאים לך יותר זו דיאטה אבל עליך להבין את משמעות הדיאטה ואת השפעותיה גם לטווח הרחוק. בברכה בלה מקווה שעזרתי בלה

13/02/2007 | 14:02 | מאת: שרון

אני בת 32, גובהי 178ס"מ, 59 ק"ג, אחרי שתי לידות. מבנה גוף רזה. בבדיקה ע"י מכשיר נמצא כי יש לי 25.3% אחוזי שומן בגוף. כיצד יש לי כ"כ הרבה אחוזי שומן, בעוד שמסת הגוף נמוכה למדי ? איני יודעת אם יש קשר אבל אני צמחונית .

14/02/2007 | 09:34 | מאת: לאה פינטו

שלום שרון. למיטב ידיעתי, הנתון שאת מביאה בנוגע לאחוזי השומן שלך, הוא נתון ממוצע לגמרי - לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. אלא אם כן את ספורטאית הישגית בתחום הדורש אחוזי שומן מינימליים. שאלת בנוגע לקשר בין משקלך לבין אחוזי השומן שלך ועל זה אשמח לענות ולהמחיש לשאר הגולשים שמודדים את ההרזייה שלהם באמצעות מסת הגוף. אז כמו שאת יכולה להבין, הקשר יכול להיות חלש מאוד. משקל הגוף הוא נתון כללי של המסה כולה: שרירים, עצמות, נוזלים, רקמות רכות, שומן...הכל. אם ארצה לחלק את המסה הכללית הזו לשני מדורים באופן גס, אחלק אותה ל: 1. מסת הגוף הרזה - שרירים, עצמות, רקמות, נוזלים וכ"ו 2. מסת השומן - רקמת אדיפוס, היא רקמת השומן התת עורית, בלבד. מה שמשפיע על מסת הגוף הכוללת ( ה- 59 ק"ג שלך) באופן מובהק היא דוקא מסת הגוף הרזה ובעיקר כמות וגודל השרירים בשל תכולת הנוזלים הרבה. רקמת השומן איננה שוקלת, באופן יחסי למסת השריר. התכונה הפיזיקלית המייחדת את מסת השומן היא נפח (לא משקל) וזו הסיבה שכשאנו משמינים אנו מבחינים ב"צמיגים", מרגישים בבגדים. מכאן שאין אנו יכולים להתייחס אל המסה הכללית (המספר שניבט אלינו ממאזני השקילה) כמדד לכמות השומן בגופנו, להשמנה שלנו או להרזייה שלנו. זו הסיבה שאצל ספורטאים נמדוד אחוזי שומן ולא נסתמך על מאזני שקילה. ומאותה סיבה בדיוק, בתהליך הרזייה נמדוד את היקפנו על מנת להעריך את איבוד השומן, שהרי זוהי מטרת ההרזייה - לצמצם את מסת השומן. אינני יודעת לאמר לך בודאות האם מחקרית קיים קשר בין צמחונות לבין מסת שומן אך בהחלט יכולה לאמר שצריכה אנרגטית נמוכה יכולה להיות בעלת השפעה על אגירת השומן בגוף. מקווה שנענית באופן מספק. שלך לאה פינטו

03/03/2007 | 16:22 | מאת: arui

מדדו לי בחדר הכושר, אחוזי שומן, גובהי הוא 1.60 ואחוזי השומן שלי הם 25%. אני מתעמלת 5 פעמים בשבוע (פעמיים "עיצוב" ו 3הליכה) והמדריך בחדר הכשר אמר לי שעלי להוריד 3% שומן אבל שכמות השריר היא בסדר. מה זה אומר? ברור לי שהפחתת שומן עובדת הכי טוב בדיאטה אבל האם עלייה בכמות השריר יכולה לפתור את הבעיה מהכיוון ההפוך (אני משתדלת לשמור גם כך על מה שאני אוכלת וקשה לי לדמיין חיים עם משטר דיאטה קפדני לתמיד...). מה זה אומר שכמות השריר שלי בסדר? האם יש לזה סקאלה כמו לאחוזי שומן? תודה

12/02/2007 | 18:34 | מאת: אתי

רציתי לדעת את השיטה להרזייה ללא דיאטה איך אני מוצאת את השיטה

12/02/2007 | 21:28 | מאת: בלה אגמון

שלום אתי. הרזיה ללא דיאטה היא שיטה טיפולית בעודף משקל שפותחה בארצות הברית על יד קרול מונטר וגיין הירשמן פסיכותרפסיות. הגישה טוענת שכולנו נולדנו עם מגנון פנימי היכול לווסת את המשקל שלנו לרמה המתאמה ביותר לגוף . במהלך השנים התרחקנו ממנגנון זה ונוצר חוסר איזון פנימי אשר גורם לעודף משקל. על פי הגישה חזרה אל הקשבה לקולות הפנימיים של הגוף, הפסקת עשיית דיאטות, התמודדות עם רגשות בצורה בוגרת ומאוזנת מאפשרת לאנשים לצאת ממעגל הדיאטות ולרזות אחת ולתמיד. אני ולאה עובדות על פי הגישה ויש כמובן אנשי מקצוע נוספים. מקווה שעניתי לך. אם לא את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכה, בלה

12/02/2007 | 22:31 | מאת: אתי

לאן אני פונה במידה ואני רוצה לנסות את השיטה?

12/02/2007 | 08:56 | מאת: היבה

שאלתי את השאלה הנ"ל (הנזכרה למטה) - אין לכם תשובה?

12/02/2007 | 18:49 | מאת: לאה פינטו

11/02/2007 | 12:21 | מאת: אילת

שוב שלום... אני לא מצליחה להבין את העיקרון של השיטה שלכן. אני מבינה שמעגל הקסמים של הדיאטה מביא לתוצאות הרסניות ואכן אני מסכימה, אבל למה הכוונה ב"להקשיב לגוף"? אם הגוף שלי אומר שבא לו חפיסת שוקולד שלמה זה אומר שזה בסדר? הרי לא! ברור שלא צריך לאכול אם לא רעבים אבל להרבה אנשים הבעיה מתמקדת במאפים ובמתוקים...אז אני לא מבינה מה עליי לעשות... אודה לכן אם תענו לי...תודה מראש

11/02/2007 | 17:42 | מאת: בלה אגמון

היי איילת , בגישה שלנו אנחנו מלמדים אותך להקשיב לכל המקומות שבך - לגוף, לראש, לנפש, לעינים. כל אחד מהם אומר משהו אחר. הגוף אף פעם לא יבקש חפיסת שוקולד - זו כמות עצומה של שומן וסוכר זמין שהוא לא זקוק לה, הוא בהחלט יכול לרצות אנרגיה זמינה ומידית בצורת שוקולד עכשיו - אבל לא חפיסה שלמה פה מי שמבקש ממך זה לא הגוף זה חלק אחר שבך. איזה את שואלת ? יש הרבה ואדגים לך כמה. העיניים שלנו - שרואות את כל המזון העשיר הטעים והמגוון ורוצות לטעום עוד ועוד, הרגשות שלנו שבכלל רוצים שנקשיב להם נתן להם מקום ולא נברח לאכל אבל למדו שהדרך לקבל תשומת לב מאתנו זה רק דרך מזון ,הילד הפנימי שלנו שרוצה את כל מה שהוא רואה, מרדן הדיאטה שבנו שפוחד שהנה עוד מעט נתחיל בדיאטה חדשה. בגישה שלנו אנחנו מלמדים אותך לעצור ולהקשיב וללמוד את ההבדל בין הקולות השונים ולתת להם את המענה המתאים. קשה להסביר דרך הפורום איך עושים את זה כמו שקשה ללמד שחיה בהתכתבות. צריך להתנסות. מקווה שעניתי ואני מבקשת מלאה לענות גם ,אני נורא אוהבת את התשובות שלה שתמיד מאירות עינים ונותנות זויות חדשות ומרתקות בברכה בלה

11/02/2007 | 12:02 | מאת: אילת

היי אדם יכול להעלות 3 ק"ג ביומיים? משהו ממש מוזר לי כי שלשום שקלתי 3 ק"ג פחות מאשר היום ורציתי לדעת אם זה הגיוני... תודה מראש...

11/02/2007 | 17:20 | מאת: לאה פינטו

היי אילת. ועכשיו לתשובה הקצת יותר ארוכה. אדם יכול לשקול ביום א' X ק"ג וביום ג' X+3 ק"ג, איך? 1. תנודות במשק הנוזלים בגוף - נשים חוות זאתבאופן טבעי, לרוב סביב מצבים הורמונליים שונים. 2. כיול מאזני השקילה. אם שאלתך היא "האם אדם יכול להשמין 3 ק"ג ביומיים?" התשובה שלי תהיה - לא סביר כדי להשמין ב- 3 ק"ג עלייך לצרוך עודף קלורי של כ- 7000 קק"ל ליממה. האם זה קרה? סביר להניח שלא. לעומת זאת, כדי לעלות 3 ק"ג במשקל הכולל של הגוף (זו המסה הכללית שמשתקפת במאזני השקילה), מספיק לצרוך 3 ליטר מים ואפשר לראות זאת באופן מיידי. את מוזמנת לעשות את הניסוי - לפני צריכת 1 ק"ג מים ואחרי צריכת 1 ק"ג מים. מה שמסקרן אותי הוא מה הוביל אותך למדוד את גופך לאחר יומיים. ובכל מקרה, מקווה שתשובתי מובנת ומספקת. ואם לא, את מוזמנת להמשיך את השרשור. ערב נעים לאה

11/02/2007 | 17:39 | מאת: אילת

תודה לאה, תשובתך מובנת ומספקת... מה הוביל אותי למדוד את עצמי...? מה שמוביל את עצמי למדוד את עצמי כל יומיים בערך...משהו דפוק בראש כנראה. תודה

08/02/2007 | 23:45 | מאת: היבה

אני אישה בת26 שהולדתי בת לפני חודש, גובה שלי 165 ס"מ ,משקלי בעת הריון היה 96 קילו, עכשיו זה 86 קילו, ואני מעוניינת בהורדת משקל. השאלות שלי: -האם כדאי לעשות הרזייה בתקופה זו? -איזה סוג של הרזיה? מה התפריט? -כמה קילוגרמים צריך להוריד כדי להיות במשקל אופטימלי? - אני אוהבת את האוכל ובמיוחד הממתקים, איך להימנע מזה אם צריך?

12/02/2007 | 18:49 | מאת: לאה פינטו

שלום היבה וברכות להולדת בתך. כפי שודאי שמת לב הפנית שאלתך לפורום הרזייה ללא דיאטה. כיוון שכך, אדגיש שאיננו עוסקים כאן בתפריטים או במספרים (של קלוריות או מאזני שקילה) וגם לא בהנחיות תזונתיות כאלה ואחרות. בני אדם אינם זקוקים לתפריט (= דיאטה) כדי לרזות, הם זקוקים לרגישות כלפי גופם ועצמם. הגוף שלך שואף לא פחות ממך לרזות ולחיות במימדים האידיאליים עבורו וכל מה שהוא צריך זו עזרתך הצנועה בהקשבה לסיגנלים שהוא שולח לך. בהרזייה ללא דיאטה איננו עוסקים בפרוייקטים קצרי מועד שמטרתם לגרום לך לרזות...ואח"כ להשמין. כאן אנו עוסקים בתהליך ממשי של שינוי כשהמטרה היא להפוך לאדם רזה על כל המשתמע מכך. וכדי שזה יקרה, העבודה צריכה להיות תהליכית ובמספר רבדים. בתהליך הזה אנו נותנים הרבה מאוד כבוד לגוף ולעצמנו. ודבר קטן לסיום, כולנו אוהבים אוכל ורובנו הגדול גם נהנה מאוד ממתוק ואוסיף - תודה לאל וטוב שכך, אחרת היה לנו מאוד קשה לשרוד כיצורים חיים. האהבה לאוכל איננה ההבדל בין רזים לשמנים ההבדלים בינהם הם בתפישת האוכל ובתפישה את גופם. האמיני לי גם רזים מאוד אוהבים אוכל, ולמעשה הם יודעים להנות ממנו הרבה יותר. היבה יקרה, מקווה שתמצאי את דרכך ומאחלת לך הצלחה רבה. והכי חשוב, נחת והנאה מגידול הילדה. שלך לאה

08/02/2007 | 20:04 | מאת: עידן

דר' שלום. אני בן 27 סטודנט , בעל מבנה גוף רזה. עקב הלימודים התחלתי להשמין באיזור הפנים ורוב שעות היום אני עם הראש כלפי מטה (לימודים, שיעורים וכתיבה במחברות). נוצר מצב שבאיזור הגרון יש מעיין "סנטר כפולה" רק בהטיית הראש מטה , דבר בולט שמציק לי מאוד. עליי להרים את הראש זקוף כדי שהדבר לא יבלוט. הדבר קורה גם בהטייה קלה של הראש בזוית קטנה כלפי מטה לאו דווקא בהורדת ראש למקסימום. שאלתי היא : האם זה קשור להשמנה ? למבנה הצוואר/ לסת? כיצד ניתן לפתור את הבעיה? דיאטה ? תרגילים לצוואר /מתיחות ? תכשירים / תרופות? תזונה מסויימת ? בתודה מראש , עידן.

28/05/2007 | 08:18 | מאת: מרב

האם יש תרגילים לעשות להעלים סנטר כפול?

30/04/2010 | 09:19 | מאת: עמית

תצטך להרזות את מה שהעלת

06/02/2007 | 21:29 | מאת: בלה

כיצד אוכל לשנות את הרגלי התזונה בבית ? מהם הצעדים הראשונים להקניית הרגלי תזונה נכונה בבית?

07/02/2007 | 12:09 | מאת: לאה פינטו

שלום בלה. השאלה שלך מאתגרת ביותר. איך אנו יוצרים שינוי בהרגלי התזונה שלנו, של אחרים? איך אנו יוצרים שינוי הרגלים בכל תחום בו אנו רוצים אחרת? שאלת השאלות. כיוון ש: 1. אני לא מכירה את ההרגלים בביתך 2. אינני יודעת מהם הרעיונות שלך ותפישתך בנוגע להרגלי תזונה נכונים....לכם? 3. אינני מאמינה בהנחיות מלמעלה 4. אינני מאמינה בהרגלי תזונה נכונים לכל 5. אני מאמינה שהפתרונות אצלך לא אפרט כאן רשימה של "עשה ולא תעשה" , לא אמסגר לך מערכת כללים וחוקים ולא אמטיר עלייך מידע תזונתי - אקדמי שידוע לכל. מה שכן אשמח לעשות זה לאפשר לך להבין מה נדרש כדי ליצור שינוי . אך כדי לעשות זאת באופן שאולי ישרת אותך, אזדקק לקצת יותר שיתוף והרחבה. מה השינוי שאת רוצה לממש בביתך ומדוע? למי השינוי הזה רלוונטי? אהיה כאן כדי לקרוא ולענות. ועד אז יום נעים. שלך לאה

06/02/2007 | 12:38 | מאת: איה

שלום רב! אני רוצה לשאול שאלה כזאת. מבנה הגוף שלי הוא בינוני,אבל הבטן שלי מאוד גדולה.לא מגזימה-הרגשה שאני בחודש שביעי של ההריון.הרי זה לא נורמלי.איך מטפלים בזה?אני לובשת בגדים שיכולים להסתיר את מבנה הגוף שלי,כי בלי בגדים מתאימים זה באמת נראה נורא.רגליים רזות ובטן גדולה. תודה מראש.

06/02/2007 | 15:08 | מאת: דניאלי

בתן כמו בהריון למרות שמעולם לא קימתי יחסים, אין לי חבר, ולא ילדתי. למה זה קורה ומה עושים.

06/02/2007 | 17:34 | מאת: לאה פינטו

שלום איה (ודניאלי... זו אותה אחת?) ראשית, כמה שאלות ברור: 1. האם כך את מכירה את עצמך מאז ומתמיד? א. אם לא, אז ממתי? ב. אם לא, אז באלו נסיבות חיים חווית מבנה אחר? 2. האם המבנה הזה הוא נחלתם של בני משפחה נוספים? אשמח לתשובותייך כדי להתייחס בהתאם. שלך לאה

07/02/2007 | 09:58 | מאת: איה

לא,איה ודניאלי זה שני אנשים שונים )) 1.לא,רק שנתיים יש לי בעיה כזאת. 2.האמת,שום דבר לא השתנה,רק אולי לא אכלי כל כך מאוחר בלילה.לפעמים אני אוכלת ב 12 בלילה,כי בעלי חוזר מהעבודה מאוחר. 3.ממש לא.אמא שלי מאוד רזה,ואבא שלי גם.אולי רק דודה שלי הייתה מלאה. יכול להיות שאני צריכה לאכול פחות,וגם לא בערב.וגם אולי לעשות קצת ספורט.פשוט היה לי מוזר שהכל מתרכז רק באזור של הבטן.חשבתי אולי משהו לא בסדר עם העיכול ואולי יש משהו שעוזר ...סליחה על התיאור,אבל ההרגשה שאוכל מגיע לבטן ותקוע שם.

06/02/2007 | 06:22 | מאת: יפה

ללאה שלום, תודה על תשובתך ובכל זאת...כאשר בני רואה אותי אוכלת או מישהו אחר הוא שואל : "מה אוכלים- אני רוצה לטעום"- האם זה נקרא שהוא מתעסק באוכל??? כמו-כן ציינת שאין להגביל את הילד. השאלה היא- בשום מצב? לפעמים הוא אוכל 2 עוגיות ומבקש אח"כ עוד? אולי כל הדאגה שלי היא בגלל שאני רזה? אולי בגלל שאני לא רוצה שיהיו לו בעיות שיגדל?..... אודה שוב על תשובה מצידך

07/02/2007 | 10:24 | מאת: לאה פינטו

שלום יפה. אשמח להתייחס לשאלותייך. ואם אענה בצורת שאלה, המטרה היא לעורר מחשבה בכיוון שונה כך שאני מקווה שתפיקי את המיטב. בהתבסס על כל מה שכתבת לי עד כה אני מבינה ש: 1. את אדם רזה 2. בנך הוא ילד רזה ובכל זאת את חוששת מהשמנה עתידית של בנך וזאת נוכח הערתה המשווה של הגננת לילדים אחרים בגן והאופן בו את תופשת אכילה בכמות סבירה (2 עוגיות זה מספיק ואין זה נכון לבקש לטעום כשמישהו אחר אוכל). אם הבנתי משהו באופן שגוי, תקני אותי. אם הגוף שומר על מימדים תקינים, הילד מתפתח באופן בריא ושומר על עקומות הגדילה שלו זה אומר שאנרגטית צרכיו של הגוף נענים כראוי. ילדים כמו מבוגרים משמינים על רקע רגשי, הווה אומר, כשהצרכים הרגשיים אינם נענים במלואם, נוצר ריק אליו נשאב המזון ודי בקלות. על מנת שתיווצר השמנה, האכילה הרגשית צריכה לתפוס נפח גדול מסך האכילה ועל בסיס די כרוני. ככלל, אנו, בני האדם השפויים תמיד חווים ונחווה אכילה רגשית -ההבדל בין שמנים לרזים הוא במינון ובאופן בו הם למדו לתת מענה לצרכים הרגשיים שלהם. אם את מוצאת שהילד פונה לאוכל מתוך שעמום, למדי אותו להתמודד עם שעמום באופן בונה. אם את מוצאת שהילד פונה לאוכל על מנת לזכות בחברתך- הביני וספקי לו חברה מחוץ למטבח כיוון שלמזון אין שום קשר לצרכים הללו. אם את מצאת שהילד מחפש עונג וכיף, חברי אותו למה שעושה לו כיף, זה לא חייב להיות אוכל. אם כל אלה לא בנמצא, קבלי זאת כדבר נורמלי לגמרי. כאדם רזה, האם אינך אומרת משפט זה לעצמך אף פעם? האם מחשבה זו אינה חולפת במוחך ומתווה את התנהלותך התזונתית פה ושם. לא ליצור בעיה יש מאין. ובודאי לא למרכז את המזון. לא להפוך אותו לסוגיה בעייתית, לאישו שלך עם הילד. ילד בריא (ו"בריאות" אגב מוגדרת כרווחה פיזית, רגשית וחברתית - לא רק גופנית), אוכל הכי נכון שאפשר. מה שמניע אותו לאכילה הם המנגנונים הפנימיים של רעב ושובע - לשם כך הם נועדו - לווסת את האכילה שלנו בצורה בריאה. לכן, ילד כמו אדם בוגר רזה מרגיש כשהוא רעב ומרגיש שהוא שבע וכך מתנהלת האכילה שלו. וכשבנך רעב ל- 3 או 4 או 5 עוגיות - מי קבע שאין זה נורמלי לצורכי גופו הפיזיים. האם את יכולה להבחין גם בזמנים בהם בנך אומר "לא" לאוכל? (בין אם בתחילת הארוחה ובין אם במהלכה). יפה, מהנתונים שהבאת בפניי, אינני מוצאת מקום לדאגה באשר לילד. וזכרי, חסך תמיד יגרום לנו לרצות יותר. אל תצרי את החסך הזה וודאי שחייו של בנך יקבלו מענה בכל תחום. זו ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. לא להתעסק באוכל, האוכל אינו בעיה אף פעם. חייבת להודות שפנייתך מעוררת אצלי את השאלה האם את רזה אמיתית או בעלת גוף רזה עקב דיאטה או שמירה קפדנית.מהיכן נובע החשש הגדול? כי אם יש משהו שבכל זאת מטריד אותי זה ההתעסקות שלך באכילה של הילד (...הרזה). כל עוד זו ערנות ובזה זה מתחיל ונגמר, זה מבורך. אך אם זהו חשש אובססיבי שלך, אני חושבת שעלייך ללמוד להסתכל על הדברים מזוית שונה. כיוון שאלה בדיוק הדברים שדרכם אנו משפיעים על תפישתם של ילדנוועל התנהגותם. יפה יקרה, מקווה שנענית לשביעות רצונך ואם תרצי תוכלי להמשיך ולשאול, אענה בשמחה. בברכת יום חמים ונעים שלך לאה

אם אני מרגישה שהעליה במשקל אצלי מתבטאת בשל תחומים בחיי שאינם מטופלים - האם תמיכה של מאמן אישי כמטפל תעזור לי להוריד במשקל?

05/02/2007 | 15:17 | מאת: לאה פינטו

רונית יקרה שלום. אם את אומרת את ודאי יודעת. ואין מדובר בתחושת בטן בלבד. אכילה לא נכונה לגוף שמתבטאת בהשמנתו מתחילה לרוב על רקע רגשי, כאשר אנו פונים למזון ככלי התמודדות עם רגשותנו. על מנת לענות לשאלתך הספציפית, הנוגעת ליכולת מאמן להוביל אותך להורדת משקל, אני תוהה ומתלבטת ורוצה לשתף אותך בשאלה שעולה בי: מה תהיה מטרת האימון? אם ההשמנה והאכילה היא פועל יוצא של הזנחת תחומים אחרים בחייך, הרי שאם תקחי אימון לטובת התמודדות עם הסוגיות הללו, בעיית האכילה תפטר מעצמה. אז למה את צריכה מאמן להורדת משקל. אם את רוצה להתמודד עם בעית ההשמנה שלך בלבד - כאן יש לזכור שהאימון הוא כלי ולגישה שעל בסיסה יתבצע האימון יש משמעות רבה. חשוב לי להאיר כי מאמן אישי איננו מטפל, רבים מהמאמנים האישיים אינם מגיעים מעולם התוכן של תזונה וביולוגיה. האימון הוא כלי, מתודיקה שנועד לסייע לך לסגור את הפער בין המקום בו את נמצאת היום לבין המקום אליו את רוצה להגיע. וכדי לעשות זאת, תהיה התמודדות בכל נקודה שמהווה מכשול. אין זה אומר שכל קושי או "בעיה" דורשים בהכרח נבירה וחפירה פנימה (אני באופן עקרוני נגד) אך זה אומר שתדרש כאן התייחסות והתמודדות כלשהי. אמליץ לך מה שאני עושה בעצמי, בוחרת את המאמנים שלי ע"פ עולם התוכן ממנו הם באים ובהתאם למטרת האימון ולתחום הספציפי בו אני רוצה שדרוג. אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות. מקווה שנענית. שלך לאה

04/02/2007 | 19:49 | מאת: איילת

כיצד אוכל לתמוך בשני הגברים בחיי? מה לשנות במטבח?

05/02/2007 | 07:34 | מאת: לאה פינטו

איילת יקרה. האיכפתיות שאת מפגינה והמשתקפת באופן בו את מנסחת את את שאלתך ("לתמוך") מעוררת הערכה.כשאנו תומכים באנשים היקרים לנו, אנו תומכים בבחירותהם. והאמת היא שקשה לי לספק עיצה מועילה בהעדר אינפורמציה בנוגע לבחירותהם המודעות של שני הגברים בחייך. האם הם בחרו להתמודד עם בעיית המשקל ואת מחפשת עבורם מסגרת מתאימה או הכלים להצליח בבחירתם? או שזה רעיון שלך, ליצור שינוי סביבתי שיעזור להם "מבלי שירגישו" לרזות? ויכול להיות שיש עוד אפשרויות. אם באופציה השניה עסקינן, אוכל לומר שהסבירות להצלחה מינורית עד אפסית. (ואגב, הצלחה מבחינתי היא להפוך לאדם רזה, לרזות כדי להשאר שם ולא לרזות כדי לחיות ברמת חסך כזו או אחרת ובסופו של דבר להשבר ולעלות) תהליך הרזייה אמיתי הוא תהליך של שינוי. ואין מדובר בשינוי התנהגותי או סביבתי אלא בשינוי מהותי הרבה יותר. שינוי תפישתי והתייחסותי. שינוי מערכת היחסים עם הגוף, עם המזון, עם עצמנו. ואם זה תהליך של שינוי הוא תובע מודעות עבודה. וכאן, אין כוונתי להכנת מאכלים כאלה ואחרים אלא עבודת אימון לשינוי ההתייחסות. השינוי ההתנהגותי הוא כבר פועל יוצא של שינוי פנימי זה. תהליכי שינוי ליצירת מציאות חדשה שונה ורצויה בחיינו אינם מתרחשים כדרך אגב. תהליך שינוי חייב לבוא ממקום של בחירה חופשית על מנת שאפשר יהיה להפיק ממנו את המיטב. ולכן זו חייבת להיות בחירה שלהם והרצון הטהור שלהם לחוות את גופם אחרת. דבר נוסף, כפי שאת מבינה, הגעת לפורום הרזייה ללא דיאטה. על-פי הגישה הזו, אנו נותנים לגוף את שרביט ההובלה. הגוף האנושי נועד להיות רזה ומכיל את כל המנגנונים הביולוגיים לאפשר זאת. ולכן, פרט לעבודת התשתית המחשבתית-תפישתית, אנו לומדים לחיות עם הגוף, ע"פ הסיגנלים שלו והצרכים האמיתיים שלו. זאת, אף אחד לא יכול להעריך באופן מדוייק פרט לאדם החי בתוכו. בתהליך הזה איננו מטפלים בבעיית האכילה כי היא איננה הבעיה היא הסימפטום (סימפטום לרעב רגשי כלשהו, סימפטום של הלך רוח דיאטטי, סימפטום של דפוסי חשיבה) - ולכן לא הייתי ממליצה להתמקד בפן ההתנהגותי ובודאי לא עם הילד (שאינני יודעת את גילו). אם בכל זאת להמליץ על משהו.... הייתי מציעה לך לשוחח עם בעלך (שאגב גם על רמת ואיכות התקשורת לא ידוע לי דבר) על האפשרות למציאות אחרת בחייו ולהפנות אותו לקרוא קצת על הגישה ולשאול שאלות בעצמו. את יכולה לעזור לו לעשות בחירה חדשה בחייו בכך שתפתחי איתו דיאלוג בונה על החיוביות והערך הרגשי של מציאות חיים אחרת עם גופו. אינך יכולה לבחור עבורו. מוטיבציה ומחוייבות של בני אדם היא למטרותהם בלבד, אף פעם לא למטרותהם של אחרים. מקווה שתמצאי ערך לתגובתי. ובכל מקרה שיהיה בוקר טוב ושבוע מקסים שלך לאה פינטו

29/01/2007 | 13:51 | מאת: יפה

שלום, בני בן ה-3 אוהב מאוד לאכול( (מתעניין ומוכן לטעום הכל). הוא לא נראה שמן (שוקל בערך 15 קילוגרמים)(אנחנו בכלל לא שמנים ואין לנו שמנים במשפחה), אבל הגננת אומרת שהוא אוכל היותר משאר הילדים בגן בארוחת הצהריים בגן. בבוקר הוא קם בשעה 6 ועד ההליכה לגן אני נותנת לו 2 עוגיות פתיבר. בגן הוא אוכל בשעה 9-10 ארוחת בוקר וב 1300 ארוחת צריים. את הכריך עם השוקולד ב 1600 הוא לא תמיד אוכל. כשהוא חוזר הבייתה בדר"כ אני נותנת לו עוגיה + מעדן או עוגיה + בננה עד ארוחת ערב ב- 1900. אז הוא אוכל : פרוסה עם גבינה ומעדן/ 2 חתיכות פשטידה/ ביצה +גבינה לבנה+ פלפל וכו'... יש לציין שממתקים כמעט שאין בבית, שתייה זה אך ורק מים מאז היותו תינוק. שאלותיי: 1. מה כדאי לתת לו בבוקר כשהוא קם מהשינה? (אני שותה בבוקר קפה עם עוגיות) הבנתי שסוכרים לא כדאי לתת?! 2. מה כדאי לתת לו אחר הצהריים? (פרי זה אפשרי) אבל רק אחרי עוגייה או שתיים 3. האם נניח 3-4 עוגיות ביום זה הרבה? 4. האם לומר לגננת להגביל אותו באוכל? תודה

30/01/2007 | 22:17 | מאת: לאה פינטו

שלום יפה. את טוענת שבנך אינו שמן ושהשמנה איננה תופעה שחווה משפחתך. - אז איפה הבעיה עם האכילה של הילד? אה! הגננת. ומה הבסיס של הגננת להיות מוטרדת ולהטריד אותך ובסופו של דבר את הילד? השוואה לילדים אחרים. ועל זה אומר לך: לא יעלה על הדעת. נקודה. אנו מדברים על ילדים, ומה שמבדיל אותם מאיתנו, המבוגרים, היא הגדילה וההתפתחות. תהליכים אלה הם אינדווידואליים וישנה שונות רבה בין ילד לילד ועל כן גם שונות בצריכת אנרגיה ורכיבי תזונה מהמזון. לי עושה רושם שהילד אוכל נפלא, והכי נפלא בעיניי הוא ענין החופש להתנסות במאכלים חדשים (יש לי אחד רזה כזה בבית, שאוהב לאכול ומתנסה בכל). הייתי חושבת שיש סיבה להסב תשומת לב אם היית מספרת שהילד עסוק באופן אובססיבי באוכל אך ממש לא נשמע שזה המצב. לסיום הייתי רוצה לגעת בשלוש נקודות: 1. לא להשוות. אנו מודדים את הילד ביחס לעצמו, בעיקר כשמדובר במילוי צרכים אישיים. 2. לא להגביל - זה יצור חסך שהוא "פטנט רשום" להשמנה בעתיד. 3. ודבר אחרון שאמליץ לכל אם בישראל - אל תציעו מזון, תנו לילד לבקש. ואני מדברת בעיקר על שעות אחה"צ. ילדך הבריא נולד עם מנגנון ביולוגי שמווסת את אכילתו מבפנים כשיחוש צורך במזון, סמכי עליו שידע לבקש. אין צורך לתת למזון מקום שאין לו מלכתחילה. מקווה שנענית באופן מספק. שלך לאה

28/01/2007 | 21:39 | מאת: נעמה

אני רוצה להוריד במשקל. אין לי הרבה להוריד. אני בגובה 150 ומשקלי 150. ברצוני להוריד 5 קילו. אני רוצה לעשות זאת בצורה מסודרת. אשמח לדעת מהם אבות המזון וכמה עלי לאכול מכל אחד. אינני יכולה ללכת לשומרי משקל או לדיאטנית משום שזה עולה הרבה כסף. אשמח לעזרה. (אינני אוכלת גבינות מטעמי בריאות) תודה רבה

28/01/2007 | 23:03 | מאת: בלה אגמון

שלום נעמה זהו פורום להרזיה ללא דיאטה זה אומר שלא מדברים פה על אבות מזון, כמה עליך לאכל ומה . לדעתנו את מצוידת בידע הנכון כיצד עליך לאכל כדי להיות במשקל גוף מאוזן המתאים לגופך .

28/01/2007 | 19:54 | מאת: אלה

אני משתמשת בסוכרזית כתחליף סוכר, למרות שאינני סובלת מסכרת. הרבה אנשים אומרים לי שזה לא בריא.האם זה נכון?

03/09/2007 | 19:07 | מאת: ניצן

אני בת 16 ושקלתי 65 עד לפני שבועיים. התחלתי דיאטה וירדתי 4 קילו שזה אומר שמשקלי עכשיו הוא 61. במשך הדיאטה אני עושה ספורט אבל לא הרבה מה שכן, אני אוכלת ארוחה אחת ביום שכוללת פירכיות עם גבינה ובמשך היום אני לוקחת סוכריה פה מסטיק שם. זו אולי לא הדיאטה הכי בריאה אבל רציתי לדעת כמה אני ארד ותוך כמה זמן אם אני אמשיך ככה? ועוד שאלה אחת קטנה: כמה קלוריות יש בסוכרזית? תודה רבה !!

27/01/2007 | 20:56 | מאת: מעיין

בלה / לאה התחלתי טיפול אצל דיאטנית לפני כשנה ולאחרונה הוסיפו לי גם טיפול תרופתי. השבוע הורידו לי את הטיפול התרופתי ל10 ימי נסיון כי במקום להשתפר המצב שלי רק התדרדר, אני אוכלת במקרה הטוב 300 קלוריות ביום. רציתי לשאול: בגלל הכדורים אני עליתי במשקל למרות שאכלתי מעט ועכשיו שהפסיקו לי את הכדורים האם אני שוב ירד במשקל או שהגוף שלי התרגל לכמיות קטנות של אוכל ואני ימשיך לעלות במשקל??? אני כל כך מפחדת להשמין ומרגישה כל כך רע עם עמצי. תודה. מעיין.

27/01/2007 | 22:02 | מאת: בלה אגמון

מעיין היקרה. אני מבינה שאת במצוקה גדולה וצר לי לשמוע זאת. את כל השאלות, פחדים ותהיות עליך להפנות למטפלים שלך. אנורקסיה היא בעיה מאד מורכבת ואסור לנו בשום פנים ואופן להתערב בטיפול שלך. אאחל לך הבראה מהירה והרבה בריאות והצלחה . בלה

27/01/2007 | 22:15 | מאת: מעיין

תודה על תגובתך.. אני פניתי אליכן כי מהמטפלים שלי אין לי תשובות ברורות ואני חוששת מפני עלייה במשקל. אני מרעיבה את עצמי רק כדי לא לעלות וזה מתיש. ניסיתי לשאול וישר דיברו איתי על אשפוז ועל זה שאין לי את היכולת להתמודד עם ההפרעת האכילה לבד. לפחות תני לי רמז או כיוון, התחלתי לקחת כדורים שהם מדכאי תאבון ואני מרגישה שאני מתמכרת אליהם. אני עייפה מהמצב ושבורה מהחיים האלה. מעיין.

25/01/2007 | 14:08 | מאת: דנה

אני בת 15 שוקלת 50 וגובה 1.58, אני לא שמנה או משהו אבל אני ממש רוצה להרזות לפחות 3 קילו כי בזמן האחרון השמנתי. אני וחברות שלי חשבנו לקחת תה טיבתי אבל קראתי פה על מה שאנשים כתבו על זה והחלטתי שאני אוותר על זה. אני מנסה כמה שיותר לא לאכול הרבה, אבל לא תמיד מצליחה. איך אני יכולה להרזות? אני חייבת לדעת מה אני יכולה לאכול ומה לא. תודה=]

25/01/2007 | 22:50 | מאת: לאה פינטו

דנה יקרה לא בטוח שתאהבי את התשובה שלי אבל אני אנסה בכל זאת. מימדי הגוף שאת מתארת נפלאים. וכנראה גם מאוד נכונים לך. אני יודעת שקשה לראות זאת בעיניים של נערה בת 15....אז בואי נשחק משחק קטן ודמיוני. תדמייני שאת בת 40, אחרי 3 לידות (וזה אומר שלושה ילדים), נשואה באושר, מנהלת קריירה מענינת ומספקת, גובהך 1.58 ואת שוקלת 50 ק"ג בלבד. איך זה נשמע לך? איך זה נראה לך? איך זה מרגיש לך? היית חותמת על העסקה הזו? אם כן, אז דעי שאת הגוף כבר יש לך ולכן מה שנשאר לך זה לשמור על בריאותך, לטפח את אישיותך, להנות מנעורייך וללמוד לשמוח בחלקך. גם את הרי אומרת שאינך שמנה. דעי, יקירה, הדיאטה הראשונה תוביל לשניה...לשלישית...וכל אחת מהן תתחיל במשקל טיפל'ה גבוה יותר. חבל. דבר שני שמסקרן אותי הוא מה יקרה כשתשקלי 47 ק"ג? איזה שינוי כ"כ משמעותי בחייך יצרו 3 ק"ג פחות במשקלך? האם זה שווה חיים של חסך והגבלה? האם זה שווה את ההלקאה העצמית ותחושת הכשלון הכואבת? דנה'לה, אני מניחה שגיל ההתבגרות הפיזית מאחורייך - זה אומר שפיזית את כבר אשה בוגרת, שמרי על עצמך והשמרי מכניסה למעגל מתסכל של נסיונות שליטה במימדי גופך ואכילתך. יש לך את זה בענק המשיכי לאכול כרגיל. אל תלחמי בצרכים הביולוגיים של גופך - המשיכי להיות כמו שאת. אכלי כשאת רעבה, הפסיקי כשאת לא רעבה יותר כמו שעשית עד כה. עשי ספורט - זה יתן לך תחושה טובה פנימה והחוצה. זה יגביר את העוצמה הפנימית שלך וגם יחטב את שרירייך הצעירים. תצחקי, תשמחי, תבלי, תהני. ותבחרי רק בגדים שיפים לך ומחמיאים למידותייך, - אל תלכי שולל אחר מגזיני אופנה ותנסי להתאים את גופך לבגדים. עשי ההיפך - זה יהיה הדבר הכי חכם לעשות. תני למעצבי האופנה לעבוד קשה בשבילך. קבעי את את הסטנדרדים הנורמליים. קבלי, כבדי והעריכי את עצמך. ו..חבל שלא השארת כתובת מייל, הייתי מגלה לך סוד קטן שיהיה רק בינינו. זהו, יקירתי, זה כל מה שאני הייתי ממליצה לך לעשות כדי להרגיש טוב עם הגוף שלך ולא רק לחודש הקרוב אלא לחיים שלמים. שלך באיכפתיות רבה לאה

26/01/2007 | 15:43 | מאת: דנה

חח וואו תודה רבה רבה..עשית לי הרגשה טובה =] ועכשיו כתבתי את האימייל שלי

18/10/2007 | 21:29 | מאת: ענת

לאה, את פשוט מלאך. אני מקווה שהמון נערות קראו את התגובה הזו, הבינו ויישמו אותה. הלוואי שהייתי אני קוראת אותה כשהייתי בת 15 (אני בת 29 עכשיו...) תודה. ענת

24/01/2007 | 18:03 | מאת: יהודית

בשל בעיה רפואית המליץ לי רופא המשפחה שלי לעשות פעילות גופנית 3 פעמים בשבוע לפחות. אנני סובלת מבעיות משקל אך לא אתנגד להוריד גם כמה קילוגרמים... בשל עומס בחיי ועבודה שגובה את רב זמני אני מבקשת לדעת האם יש איזושהיא פעילות שאוכל לעשות בבית במרווחי הזמן שתתמוך בבריאות ובמשקל ולא תגבה ממני זמן רב?

24/01/2007 | 18:24 | מאת: שרה

יש אימון של 30 דקות כולל פעילות רגילה וגם אירובי מה שזה אומר שאפשר להשיג בחצי שעה תוצאות ממש יפות אבל עלי להזהירך זה אימון "קורע". אבל אין מה לומר כי רואים תוצאות אז זה אומר שעה וחצי בשבוע..... לי נראה שבבית אנחנו יותר "עצלנים אקטיבים" אני בבית עושה לעצמי הנחות שחני המדריכה שלי בחיים לא הייתה עושה לי. ואני גם לא עושה "דיאטה" - אוכלת סבבה, בריא כמה שיותר. מקווה שיעזור לך :) תתקשרי למועדון יסבירו לך שם: 03-6044044

20/01/2007 | 13:07 | מאת: נטלי

שלום אני בת 20 גובה 1.60 במשקל שבד"כ נע בין 55 ל 58 . עקב הריון שבסופו של דבר לא יצא לפועל שמנתי וכעת אני שוקלת בין 66 ל 68 . מאז עברה תקופה של שלושה חודשים אני אוכלת כמו שאכלתי לפני ההריון לא ארוחות מסודרות . בדרך כלל אין לי נטייה להשמנה אבל אני לא מעלה במשקלי ולא מורידה מה עליי לעשות בכדי לייצב את גופי ואת משקלי למשקל הרצוי ? אשמח אם תוכלו לעזור לי זה מאד מפריע לי.... תודה מראש נטלי!

23/01/2007 | 09:28 | מאת: לאה פינטו

בוקר טוב נטלי אני לא בטוחה שאני מבינה את הסדר הכרונולוגי של הדברים. האם במהלך תקופת ההריון הקצר עלית 10-11 ק"ג? או אחרי ההפלה? את מסבירה שאת אוכלת כרגיל ובכל זאת חווה השמנה. השמנה תזונתית היא תוצאה של אכילה כרונית מעבר לצורכי הגוף. כך שבכל מקרה זה מעיד על צריכה מעבר לצורכי הגוף וזה לא מסתדר עם ה"כרגיל". משהו בטוח השתנה או בצרכים שלך ואז ה"כרגיל" כבר לא רלוונטי או בצריכה שלך ואז זה לא כ"כ "כרגיל". כיוון שמשקל גוף אינו מדד לינארי עם עליית מסת השומן בגוף ומושפע מאוד מתנודות במשק הנוזלים יתכן ועדיין מדובר בשינויים פיזיולוגיים והורמונליים שחווה גופך עם ההריון. זו נראית לי אופציה פחות ריאלית אם כי שווה בירור. דבר נוסף, יתכן בעקבות הריון שינוי בתפקוד בלוטת התירואיד (התריס) - גם זה שווה בדיקה. בקיצור, אני מציעה קודם כל לנטרל מניעים שאינם תזונתיים וזאת באמצעות הרופא המטפל. והיה ולא נמצאה סיבה "אובייקטיבית" יש לבחון את תפישתך בנוגע לאכילה רגילה. בהצלחה לאה

17/01/2007 | 17:47 | מאת: zontag068

שלום רב.. עברתי ניתוח הידרונפרוזיס לפני חודש וחצי... כיוון שאני מחלים מניתוח באיזור הכלייה קיבלתי הוראה לא לאכול המון ולא להעמיס על הכליות מבחינת חלבונים ואימוני כושר.. רציתי לדעת מה אפשר לעשות בשביל לעצור את ההרזיה המטורפת הזאת... מ 67 קילו ל 59 תוך חודש וחצי והאם ההרזיה הזאת גורמת לחולשה ומצב רוח לא טוב ובמיוחד לדילול בשיערץ כי השיער שלי נהיה דליל יותר ואני מרגיש ממש לא טוב .. תודה...

18/01/2007 | 08:02 | מאת: בלה אגמון

שלום רב, עלך לקבל יעוץ מדיאטנית המתמחה בבעיות של כליות זה מאד חשוב. אם תרצה המלצה אשמח לתת יש לי מישהי מעולה. בכל אופן אל תזניח את המצב זה מסוכן.

18/01/2007 | 09:57 | מאת: zontag068

כן בכיף אני אשמח .. תודה...:)

27/01/2008 | 15:00 | מאת: מירון

שלום ZONTAG068 שמי מירון ואני הולך לעבור את אותו ניתוח בקרוב מאוד אשמח לשוחח איתך על כל התהליך אם זה מתאים לך תודה מירון

14/01/2007 | 11:36 | מאת: דובי

אני בן 55 bmi שלי הוא 41 לוקח תרופות להורדת לחץ דם התחלתי הליכה של חצי שעה ביום של 2 קלומטרים אני עובד במשמרות של בוקר ערב ולילה איזה עצות יש לכם לתת לי בכדי לשנות את הרגלי האכילה שלי במיוחד במשמרות ערב ולילה הבעיה העקרית שלי בזמן שאני בבית זה בשעות הערב ליד הטלויזיה קראתי על השיטה שלכם ומאוד נראה לי אבל אתם רחוקים מאוד ממקום מגורי אבקש לשלוח לי חומר שיאפשר לי לארגן את עצמי בשינוי הרגלי ה אכילה ובאיזה דרך אתן יכולות לעזור לי דרך אתר אינטרנט בתודה מראש

17/01/2007 | 08:06 | מאת: בלה אגמון

שלום דובי. אתה שואל מה אנחנו יכולות לעשות כדי לעזור לך דרך אנטרנט כדי שתשתנה את הרגלי איכלה שלך ותשובתי היא תשאל הפוך. תשאל מה אתה יכול לעשות כדי לשנות את הרגלי אכילה שלך וכיצד אתה יכול להעזר בנו. אם תסתכל על הענין בצורה כזאת יהיה לך הרבה יותר קל להתחיל לחשוב איך אתה משנה את גורלך בריאותך מחשבותך וצורת אכילה שלך. אני מבינה שיש נסבות מקשות - משמרות, הרגלים רעים, משקל שהוא כבר גבוה אבל להתבונן בבעיות ישאיר אותך בידיוק באותו מקום. עלך לראות את הפתרונות את האפשרויות את הדרכים שבהם עוד לא הלכת ואותם עוד לא ניסית. משקלך הגבוה מאד בשילוב עם גילך שם אותך בקבוצת סיכון גדולה. אני שמחה שהתחלת בתהליכים של שינוי (הליכה, הגעה לפורום שלנו) ואני מעודדת אותך להמשיך. תחשוב בידיוק בדרך מעשית איך נוכל לעזור לך דרך הפורום ונשמח לעשות זאת. בברכה בלה

14/01/2007 | 08:44 | מאת: ליאת

בוקר טוב, אני מאוד מאמינה בשיטה שלכן אך מסיבות שונות אין באפשרותי לקבוע פגישות אישיות על בסיס קבוע על מנת לקבל הכוונה.קראתי את הנאמר בפורום אך עדיין איני יודעת בדיוק כיצד ליישם את הנאמר כאן. שאלתי היא, האם ישנו ספר המכוון ומסביר על השיטות שלכן לזיהוי רעב/שובע וכן על שיטות האימון שאותו אפשר לרכוש עצמאית? אשמח לקבל פרטים. ושאלה קטנה, בבוקר אני בדר"כ לא רעבה. כאשר מתעורר הרעב בהמשך הבוקר מה אתן ממליצות כאכול לארוחת בוקר והאם מומלץ לשתות כוס מיץ תפוזים טבעי סחוט על בטן ריקה? תודה רבה ושבוע טוב. ליאת

14/01/2007 | 12:28 | מאת: לאה פינטו

שלום ליאת יופי לדעת שהגישה הזו מדברת אלייך. אני רואה בה קול ההגיון הבריא והשפיות ולכן אינני מופתעת ורק שמחה על כך. ליאת, להקשיב למנגנון הרעב-שובע הוא רק חלק אחד מתהליך שלם. יודעת אני לאמר לך שיכולת טכנית לזהות את סיגנלי הגוף היא רק מרכיב אחד מיני רבים כדי לבנות את האדם הרזה שבך ואיננה ערובה להצלחה. כרגע דברייך הם תוצר של דפוסי החשיבה הדיאטטית ודי בשני פרמטרים כדי לעמוד על כך: 1. המשיכה אל ה- doing - אל העשייה, הפעולה. כשבתהלך הרזייה ללא דיאטה אנו מבססים את העשייה שלנו על המהות, על העולם הפנימי שלנו שבו נדרשים השינויים האמיתיים. 2. בקשה להמלצות בנוגע לארוחה כזו או אחרת. בבסיס הגישה של הרזייה ללא דיאטה אנו מוותרים על שרביט ההובלה ומעבירים אותה לגופנו. גם במקרה זה, רק את יכולה לדעת מה יהיה הכי נכון לך בבוקר, בערב, בצהריים, ב- 17:00 או ב- 23:00. אנו לומדים להרגיש ולחוות את הגוף שלנו, את המזון והאינטרקציה שבינהם. אך כפי שאמרתי, כל זה מבוסס על תשתית תפישתית חדשה ויצירת ערוצי חשיבה יעילים יותר. בנוגע לספרות - פשוט גשי וחפשי. אינני מכירה ויודעת להמליץ על ספר בנושא. אני בד"כ קוראת ספרות מקצועית מיובאת ובעיקר בתחום ה- coaching. בהצלחה שלך לאה

13/01/2007 | 12:10 | מאת: דבי

שבת שלום חברים הגעתי למשקל שהוא בסכון של 138 ק"ג היתי שמח לקבל עצות אמתיות להורדה בשמיקל

13/01/2007 | 17:55 | מאת: בלה אגמון

שלום דבי יש לי מספר שאלות. 1 איזה עצות את/ה צריך/ה ? 2 האם ברור לך השיטה שלנו ומה שונה בה? 3 איך נוכל לעזור לך? בברכה בלה

10/01/2007 | 23:53 | מאת: לירי

ותודה שוב לשתיכן על התשובות וכן היתי מאוד רוצה לקבל ממכן הצעה אחרת תחזרונה אליי עם כל האינפרומציה בבקשה לירי

11/01/2007 | 08:02 | מאת: בלה אגמון

שלום לירי. אני ולאה עובדות אחרת. שתינו מאמינות בגישה של הרזיה ללא דיאטה וכל אחת מאתנו משתמשת בדרכה שלה ליישום השיטה בטיפול. אני משלבת בעבודתי פסיכותרפיה ולאה עובדת יותר בגישת האימון האישי - מה שנקרא coaching .שאלתך כללית קצת וקשה לתת אנפורמציה רחבה בפורום. אני נוהגת להפגש עם לקוחות לפגישת הכרות לא מחייבת על מנת להתרשם הדדית ולראות האם השיטה שלי מתאימה להם. אם את רוצה לשמוע את דרך עובדתה של לאה את מוזמנת לבקש את תגובתה. היא תמיד עונה בסבלנות ואריכות רבה. אם את מעוינית לשוחח עם שתינו או אחת מאתנו יש לך את הפרטים מתחת לתמונה. בכל אשר תבחרי אאחל לך המון המון הצלחה. בלה

28/04/2007 | 09:37 | מאת: נורית

ברצוני לקבל גם פרטים לגבי אימון אישי למטרת ירידה במשקל

08/01/2007 | 19:41 | מאת: לירי

בלה תודה רבה על תגובתך תשבותך עלתה בי המוטיבציה לרזות ולשנות את מסלול חיי באופו תמידי. אך יש לי מספר שאלות 1 האם תזונה נכונה יכולה להסדיר את הווסת ? (כי היא לא סדירה )ובמידה וקיימת לאן עליי לפנות על מנת לקבל תפריט זה וממי ? 2 יש בי כמו שאמרתי את המוטיבציה מה אני עושה מפה 3 במידה ואקלט להריון האם ישנה אפשרות להמשיך בתפריט הדיאטה גם במהלך ההריון? 4 האם קיים סיכוי להפילה טבעית העקבות משקל יתר ? אשמח לקבל תשובות ואת חוות דעתך תודה שוב תשובתך הקודמת לירי

09/01/2007 | 08:05 | מאת: בלה אגמון

שלום לירי. תודה שאת מודה לי על התשובה אבל אני לא בטוחה שהפנמת את מה שאמרתי לך לפי השאלות שאת שואלת. כדי להשתנות צריך להחליף את הנחות היסוד. לפי שאלות שלך אני רואה שאת עדיין שבויה בהנחות יסוד המקשרות בין תפריט תזונה ומצב של הריון . כפי שאמרתי לך הנחות יסוד אלו לא עזרו לך לרזות וכדאי להתחיל להטיל בהם ספק. עכשיו אענה על השאלות שלך 1 אי סדירות בווסת יכולה להגרם מסיבות רבות ושונות. עודף רקמת שומן יכול מאד להפריע ולכן הרזיה יכולה לעזור מאד בהסדרת הווסת אם זו כמובן הבעיה.ככל הידוע לי אין תפריט ספציפי לטיפול באי סדירות וסתתית . שאלות אלו עליך להפנות לרופא שלך. 2 מוטבציה היא צעד ראשון והכרחי בכל תהליך של שינוי. אם יש לך מטובציה תבדקי למה ?האם את רוצה שוב דיאטה או אולי מוכנה לדרך אחרת לחלוטין הפוכה לגמרה למה שאת רגילה? 3 אם תעשי דיאטה תשאלי את השאלה הזאת את הדיאטנית שתתן לך את הדיאטה הספצפית. בדרך כלל יש שינוי בדרישות התזונתיות בהריון ולכן משנים גם את התפריט בהתאם. 4 זו שאלה ששוב כדאי להפנות לרופא המטפל שלך. אני מאמינה שהריון במשקל גבוה טומן בתוכו סיכונים מסוימים וכדאי לדעת אותם. באופן כללי אני ולאה מציעות דרך שונה מאד להרזיה. אם תיהיי מעונינית לקבל יותר אנפורמציה נשמח לתת לך. בברכה, בלה

06/01/2007 | 14:02 | מאת: לירי

שלום אני בת 24 נשואה משקלי 104 קילו ואני מנסה להרות ללא הצלחה של שנה כמעט כניראה בגלל המשקל אני מנסה להוריד אך רק המחשבה של דיאטה גורמת לי לתאבון מוגבר יותר הייתי בקבוצות תמיכה,דיאטניות דרך קו"פח, לבד, אבל כלום לא עוזר יש לי תפריטים בבית של דיאטה שבה אוכלים כל 3 שעות ועדיין כלום לא מצליחה. אני כול כך רוצה להרות משגורם לי להיות עצובה ואז להיתפרק על ממתקים או יותר נכון שוקלדים אני ממש עובדת עצות מקווה שאתאפס על עצמי .... לירי

06/01/2007 | 18:08 | מאת: בלה אגמון

שלום לירי היקרה. את מנסה שוב ושוב אותה דרך שלא הביאה אותך אל הפתרון. ניסית הרבה פעמים לעשות דיאטה אבל לא רק שזה עזר לך לרזות זה גרם לך להיות במשקל גבוה ובתסכול גדול סביב הנושא. לפי תפיסתנו אין אפשרות לרזות באמת בעזרת דיאטה היות ודיאטה גורמת לך להסתובב במעגלים של מלחמה פנימית עם עצמך בלי שום מוצא. עליך לנסות דרך אחרת. מפת דרכים שונה שתנווט אותך ליעד אחר ולא שוב ושוב לאותו מקום שהיית בו כבר. אני מזמינה אותך לשוטט בפורום ולבדוק את התשובות שלנו. אם הדרך שלנו נראית לך נשמח לעזור לך למצוא מפה חדשה . בברכה בלה

06/01/2007 | 18:26 | מאת: לאה פינטו

הי לירי. רציתי קצת להרגיע ולהביא כמה נתונים שקיבלתי ממוחה פוריות בעבר. בשנה הראשונה, נסיון להרות מצליח רק ל- 80% מהזוגות. בשנה השניה כבר מצליחים 96% מהזוגות המנסים להרות. ובכל מקרה כל הזוגות הללו (96%) הם פוריים ובעלי מסוגלות להרות. מציעה לך להכנס לפורום בנושא (גניקולוגיה או פוריות) כדי להבין קצת יותר (בכל זאת עברו כ- 10 שנים ויתכן שהנתון שאני מביאה קצת השתנה לכאן או לכאן). מה שרציתי לאמר זה שלא נשמע לי חריג ואין זה מעיד בהכרח על בעיה כלשהי. שנית, נשים רבות במשקלך מצליחות להרות. אכן, יכול להיות קשר כפי שאת מתארת. אך גם במקרה זה, לא בהכרח. ואין זה ברור מאליו כלל וכלל שאשה במשקל 104 ק"ג תתקל בקשיים להרות. בחרתי להגיב דווקא לזה כיוון שאני חושבת שאת משתמשת בזה, אולי באופן לא מודע, כשוט להצליף ולדרבן את עצמך לעשות משהו בנוגע למשקל. אך ה"שוט" הזה רק מחליש אותך, מאט את צעדייך ואפילו גורם לך לעמוד במקום. הצעתי - נתקי את הקשר בינהם. והחליטי לטפל בהשמנה שלך בלי קשר להריון ולהמשיך לנסות להכנס להריון בלי קשר להשמנה. וכשתחליטי שאת ממש רוצה לשנות את מציאות חייך, נסי את הגישה של הרזייה ללא דיאטה. הדרך לרזות ולהפוך לאדם רזה, שונה מאוד ממה שאת מכירה וממה שמשקפים ומייצגים כל התפריטים שיש לך בבית. מאחלת לך הצלחה שלך לאה

05/01/2007 | 22:39 | מאת: יונית

אני מנסה לבד ומצליחה רק חלקית, ואחר כך מעלה הכל שוב. מה כדאי לעשות?

06/01/2007 | 18:14 | מאת: בלה אגמון

שלום יונית. ירידה נכונה במשקל היא כמו מסע אל ארץ לא נודעת. הרבה תחנות עליך לעבור על מנת להגיע למצב של איזון פנימי וכל תחנה יחודית רק לך. לנסות לעשות את המסע לבד זה כמו ללכת לטיול בגונגל בארץ זרה. ואת לדבריך ניסית כבר כמה פעמים ושוב ושוב הלכת לאיבוד. לדעתי, כדאי מאד לקחת מדריך שיוכל לתפור לך התערבות יחודית שמתאמה לך בידיוק וילווה אותך כל הדרך עד השגת היעד. בברכה והצלחה רבה , בלה

06/01/2007 | 18:45 | מאת: לאה פינטו

שלום יונית. אינני יודעת טוב ממך מה כדאי לך לעשות. את ודאי מכירה את עצמך מצוין ואצלך התשובות. את מכירה מעולה את המקומות בהם את מתקשה, ואולי אפילו מודעת למה חסר כדי לייצר הצלחה בחייך. שאלי את עצמך אחת או יותר מהשאלות הבאות: 1 מה אני צריכה? איזו עזרה אני צריכה? 2. במה אני מתקשה ויכולה להעזר? 3. מה חסר לי כדי להצליח? 4. מהו הדבר (או הדברים) שאם היה מתקיים בחיי, היה מאפשר הצלחה? מענה לשאלות אלה יכול להוביל אותך למענה על השאלה "מה כדאי לי לעשות?" בהצלחה לאה

02/01/2007 | 17:18 | מאת: קים

שלום שמעתי על זריקות הניתנות במקום שבו יש הצטברות שומן והשומן נעלם??? אנא האם תוכלי להרחיב בנושא בתודה מראש

02/01/2007 | 19:19 | מאת: לאה פינטו

שלום קים. לא שמעתי על זריקות כאלה. אני כובשת את ההתנגדות שידיעה כזו מעוררת אצלי ורוצה להמליץ על כמה שאלות שאת יכולה להפנות למי שמכיר או משווק או מטפל באמצעותן: 1. אלו מרכיבים פעילים מוזרקים לרקמת השומן? 2. כיצד בדיוק הם גורמים להעלמות השומן? 3. האם הם גורמים לתאים עצמם להעלם? 4. אלו תופעות לוואי ידועות לזריקות עצמן? 5. מהן ההשלכות של טיפול כזה לטווח ארוך (בהקשר לרקמת השומן באזורים אחרים בגוף, ובכלל)? 6. כמה זמן הן קיימות בשוק? 7. מי הרשות שאישרה אותן לשימוש ותחת איזו קטגוריה? 8. לבקש טלפונים והפניות לאנשים שעשו שימוש בטווח של שנתיים מינימום. ואני הייתי מבקשת גם מחקרים מקצועיים - מדעיים. אגב, נסי בפורומים של קוסמטיקה רפואית ו/או ניתוחים פלסטיים ודומיהם. אז בהצלחה לאה פינטו

01/01/2007 | 15:36 | מאת: יעל

הייתי מעוניית לברר לגבי כמות הקלוריות נצרכת בתקופת ההריון יש לציין שאני בתחילתו ממש. משקלי 52 וגובהי 1.65 תודה רבה

02/01/2007 | 08:02 | מאת: לאה פינטו

שלום יעל כיוון שבפורום זה איננו קוצבים את האכילה ע"פ ערכה הקלורי (גם לא בהריון) וכיוון שזה מה שאת מחפשת - אני בטוחה שעזרה כזו תוכלי לקבל בתחנה לבריאות האם והילד הקרובה לביתך או אצל דיאטנית קופ"ח. בהצלחה לאה

01/01/2007 | 07:50 | מאת: חגית

ילדתי לפני חודשיים ושבוע. לפני ההריון גופי היה מחוטב והייתי רזה 50 קילו. היום אני 56 לאחר שירדתי מ68 . הבעייה היא שנעצרתי במשקל הזה ואינני מצליחה לרדת יותר. יש לציין שאני מורה לריקוד ועושה הרבה ספורט כל יום. משתדלת לאכול בריא ונכון... מה עוד אפשר לעשות אני ממש בדיכאון ממראה גופי.?????????

01/01/2007 | 08:33 | מאת: לאה פינטו

הי חגית. מזל טוב. לגופך לקח 9 חודשים בריאים לעלות במשקל ולהתאים את צורתו ומבנהו לנשיאת הריונך הבריא. תני לו את הזמן לחזור לאן שהכי נוח לו ונכון לו. אם לרוב שקלת 50 ק"ג, ללא דיאטות והגבלות, היי סמוכה ובטוחה שלשם הוא חוזר ובקצב הנכון והבריא לו ביותר. אל תנסי לנהל אותו, סמכי ועשי את המיטב לשרת אותו. החיטוב נובע מפעילותך, זה אך טבעי שגם זה יחזור עם העבודה המחודשת על השרירים שבמהלך ההריון התארכו. כאדם שמחובר לגופו את הרי יודעת לאמר, ודאי, לכל תלמיד/ה שלך שהשרירים לא מתקצרים מהיום להיום ועבודה מתמשכת תמיד מראה תוצאות - למה לא להזכיר זאת לעצמך? ובזמן שכל זה קורה מעצמו, העסיקי עצמך והתמקדי בדברים שמהם ניתן להפיק הנאה ושמחה...התינוק/ת והריקוד למשל. נסי להכניס פרופורציה לחייך ושאפי לסיפוק ולהנאה מהקיים תוך עשייה חכמה לעתיד. עשיה חכמה? פשוט לחזור ולהתנהל עם גופך כפי שנהגת עד ההריון ואולי במהלכו. וכל זאת בהנחה שאת אדם הקשוב לגופו ומכבד את רווחתו ולא חי ע"פ ציוויים דיאטטיים כלשהם. לא התייחסתי לענין ההנקה כיוון שנושא הסבלנות שלך כלפי גופך ואולי כלפי עצמך נראה לי מג'ורי יותר. מאחלת לך הנאה ונחת מפרי בטנך ומעשייתך והרבה סבלנות וחמלה כלפי עצמך. שלך לאה פינטו

29/12/2006 | 07:21 | מאת: יעלי

שלום רב לך לאה, קראתי את דברייך - והם אכן מהדהדים בליבי - גם אני חשה דג'הוו ממקרא דברייך - גם אני שנה אחרי לידה, ולא מצליחה להוריד את ה-20 קג שמלווים אותי עוד מלפני הלידה... אמנם בהריון התחלתי אותו ובסיומו נשארתי אותו המשקל, אך המשקל העודף מלווה אותי עוד מקדמת ההריון (96+קג). אין לי כוחות להליכה, כך שאין פעילות גופנית באופק.... אפרופו להקשיב לגוף - אם אני רואה אוכל שאני אוהבת מולי - אני לא יכולה (כרגע) לסרב לו עד שהוא נגמר. או - אחרי ארוחה בשרית - אני משתוקקת למשהו מתוק, כך שאם יש משהו מתוק בבית - הוא מחוסל..... אשמח מאד להארות מצידך, שיאירו את דרכי בדרך להקשבה אל גופי וכמובן, לרדת במשקל. תודה רבה מראש, יעלי

29/12/2006 | 19:16 | מאת: לאה פינטו

הי יעלי. בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו בונים תשתית תפישתית ותודעתית שתאפשר לנו לחזור ולעבוד עם הגוף. זהו שלב ראשוני, בסיסי וקריטי בדרך לחיינו הרזים. תיאוריי תגובתך לנוכחות מזון אהוב או מתוק בסביבתך משקפים את תפישתך ולא את מנגנוני הביולוגיה שלך. תפישתך בנוגע ליכולויות שלך, בנוגע להתנהגויות שלך, בנוגע לעצמך ובודאי בנוגע למזון הן אלה שמעצבות את התנהגותך. ולכן על מנת ליצור שינוי התנהגוותי עלייך בראש ובראשונה לייצר שינוי תפישתי ותודעתי. יעלי, כשאנו מוצאים עצמנו חיים בלופ לא רצוי, עלינו להבין שמשהו בגישה שלנו ובמערך האמונות שלנו מייצר זאת. ואם כך, שם צריכה להתחיל העבודה כי הרי למזון אין שום כח שאנו לא נתנו לו. ואת הכח הזה הענקנו לו מרצוננו החופשי, לשלוט בנו ולנהל אותנו. הכל מתחיל באופן בו אנו חושבים. ההתנהגות שלנו היא רק ביטוי חיצוני למה שאנו מאמינים בתוך תוכנו. אם אני מוצאת את עצמי "מחסלת" מזון אהוב גם כשאני חשה מפוצצת האם זה בגלל שאני מאמינה שמחר לא ארשה לעצמי? האם זה בגלל שאני מאמינה שמחר אני אדאג שלא יהיה יותר ממנו בבית? האם אני מאמינה שאני עושה משהו אסור אז אני ארשה לעצמי רק הפעם וכמה שיותר? קשה מאוד להיות קשובים לגופנו כשברקע קולות רמים מעין אלה, כשברקע מערך חשיבה שמסביר לנו כל העת כמה אנו חלשים וכמה הסיכוי שלנו להצליח אפסי. כשאת מתייגת עצמך כאדם בעל חולשה לדבר זה או אחר, התנהגותך צפויה לכל. לכן, בתהליך הרזייה ללא דיאטה אנו מנקים ומנטרלים את כל מה שעשוי לבלום ומפנים את הדרך לכלים שיאפשרו לנו לחיות בהרמוניה עם הגוף, לרזות ולהגיע להישגים יציבים. ההבדלים בין אנשים רזים לשמנים אינם הצ'יפס, השוקולד או הסוכרזית. ההבדלים הם בדפוסי החשיבה ובתפישה. ואם את רוצה להפוך לאדם רזה ולא להשאר אדם שמרזה (ומשמין חזרה כמו ברוב רובם המכריע של המקרים) עלייך להבין מה עושה את ההבדל ולייצר את השינוי שם...זה כבר יוביל לשינוי התנהגותי (כפי שהסברתי כאן בעבר). אדם רזה יכול לראות עצמו נהנה ממתוק בלי לחוש שאין מחר - למה? אדם רזה לא חווה חולשה לשום מזון - למה? אדם רזה יודע לאמר "לא בא לי" גם על מזון שהוא אוהב - מדוע? אלה שאלות שהייתי מציעה להתחיל לשאול, להבדיל משאלות בנוגע לכמה חסה הוא אוכל או כמה פרוסות לחם ביום. ואם תרצי "רמז" קטן, אז הסיבה היא החופש, החופש מהאמונה שאוכל זה דבר משמין, החופש מהאמונה שאוכל כזה או אחר הוא אסור או מוגבל ובקיצור היתר בלתי מותנה לאכול מה שרוצים, מתי שרוצים, כמה שמרגישים שרוצים. רק כשפועלים מתוך מסגרת ההתייחסות הזו, נותנים מקום של ממש לחופש הבחירה שלנו....ואז, רק אז, מאפשרים לגופנו להכנס למערך השיקולים בבחירת מזונות ובכמותם. הדגש הוא על מסרים המגיעים מהגוף ולא אלה שמקורם במחשבות ואמונות שייצרו למעשה את ההשמנה שלנו (גם אם הכוונה היתה אחרת). על מנת לייצר תודעת חופש כזו, צריך לעבוד ולהתאמן כיוון שזה לא האוטומט של כל מי שתייג עצמו כבעל בעיית אכילה ומשקל. וזה משמעותו של שינוי אמיתי בעל תוצאות ברות קיימא. מקווה שהארתי ואם לא כיוונתי את הזרקור מספיק טוב עבורך, אני כאן מחכה להכוונה. שלך לאה פינטו