פורום הרזיה ללא דיאטה

שלום. הבעיה שלי היא שאני רעבה כמעט כל הזמן גם שאני אוכלת אני שבעה מהר ואחרי שעה אני שוב רעבה. שאלתי האם את יכולה להמליץ על משהו לא מזיק שגורם להרגשת שובע?? תודה.

שלום גליה וברוכה הבאה לפורום הרזייה ללא דיאטה. בהעדר ליקוי בריאותי - פיזיולוגי כלשהו, את מתארת מצב שמבחינת הביולוגיה התקינה של הגוף הוא לא אפשרי. ואני מניחה שמה שאת אומרת זה שאת חשה בצורך לאכול תכופות ומכאן בעית המשקל (שלא ציינת ולא התייחסת, לכן זוהי רק הנחה). אני מעריכה שקיימות כאן שתי בעיות: 1. קושי שלך בזיהוי רעב ובזיהוי שובע וכן בדרגותיהם השונות. 2. קושי להבחין בין רעב פיזיולוגי לרעב רגשי כלשהו. אלה הן מיומנויות שעליהם מתאמנים אצלי בתהליך הרזייה ללא דיאטה. ככל ש"בילינו" יותר שנים בניתוק מהגוף שלנו, הנטיה היא להתקשות בזיהוי ובאבחנה. דבר נוסף שעולה לי זה התכולה האנרגטית במזונות שאת צורכת. ושוב אציין כי חסרים לי פרטים אודותייך ואינני יודעת בכלל אם את סובלת מעודף משקל או לא. ואם כן על איזו רמת עודף אנו מדברים. הגוף הבריא מעולה בספירת קלוריות, הוא יודע בדיוק כמה אנרגיה נדרשת לו לטווח ארוך ולטווח קצר ויודע לעשות את החשבון בהתאם למה שתזיני אותו. אם הרעב הוא רעב פיזי אמיתי והוא זקוק ל- 300 קלוריות (דוגמא בלבד), הוא יפעיל את מנגנון הרעב שוב במידה ותחליטי "לסתום" את רעבונו עם איזה מוצר לייט של 70 קק"ל. אם הגוף שלי רעב ברמה גבוהה, אל לי להתפלא שלא יסתפק באגס. לא תעבור שעה וארגיש רעבה שוב. כפי שציינתי, אני חוזרת ומדגישה אינני מכירה אותך מספיק כדי לומר שזה הענין אך אין לי ספק שאם מצבך הבריאותי וההורמונלי תקינים, הסיבות המרכזיות הן אלה שצויינו לעיל. והדרך הטובה והיציבה ביותר להתמודדות היא ללמוד את מסריו של הגוף ואת מסרי עולם הרגש שלך, להתחבר טוב יותר לעצמך. והכלים לך קיימים. שנה טובה לאה פינטו

נידבקתי על ידי דיאטנית ואמרה לי שיש ליעודף של 50 קילו יש מצב שאני אקבל מקופת חולים מושלם אפשרות לעשות הטיפול שעושים בהדסה בניתוח קימת בלי פתיחת בטן להרזיה?. כבר עברתי בעבר ניתוך בסורוקה gastri bypass .1983 כמו כן יש לי גידול שני במוח tentorial meningioma מה אני יכולה לעשות לעזור לי?

חנה היקרה. הגעת לפורום הרזיה ללא דיאטה כיצד נוכל לעזור לך?

שלום אני אישה בת 65 והייתי מאד מבקשת לדעת, כמה פרי יכול לצאת מ-300 גרם רימון כלומר עם הקליפה, זה נחוץ לי מאד לדיאטה מסוימת, האם אתם יכולים לעזור לי, תעשו אותי ממש מאושרת, בתודה מראש ובברכת שנה טובה סיגלית

שלום חנה. זה פורום הרזיה ללא דיאטה. עליך לפנות לפורום של דיאטות.

אני בת 49, לפני כ-5 שנים עקב דיכאון התחלתי לקחת סרוקטס, הכדור השפיע נפלא על מצבי הנפשי אבל..גם על משקלי. אז העליתי כ-10 ק"ג שממאנים לרדת. עלי לציין כי לפני כן מעולם לא ידעתי דיאטה צהי כי משקלי היה סביר. היום אני שוקלת 85 ק"ג וגובהי 1.78 הדיאטה הרצינית שהצלחתי בה היתה דיאטת הלחם של אולגה רז, רזיתי בשמנו 5 ק"ג אבל...הם חזרו. האם קיימות סדנאות שלכם באיזור ת"א? ובכלל מה ניתן להגיד לי.... שנה טובה

שלום עינב. עד לתקופת הדכאון ונטילת הכדורים חווית את גופך הרזה, והיום משפגה השפעת הכדורים (אני מניחה, שאינך נוטלת מהם עוד?), אני לא רואה סיבה או מניעה לחזור לשם. אך לא בדרך הדיאטה. מנסיונך הדל בדיאטה למדת שזה לא ממש עושה עבורך את העבודה ואף משמר את ההשמנה שלך. כמי שעד גיל מאוחר לא חוותה השמנה, אני אפילו מרשה לעצמי להאמין שזה הולך להיות די קל במקרה שלך אם תבחרי בדרך מעשית וחכמה יותר היא דרך ההרזייה ללא דיאטה. ברמה הטכנית והפרקטית, אני אינני מקיימת סדנאות. תהליכים כאלה הם תמיד אישיים ואינני רואה שום טעם ותועלת בקבוצה אפילו מוצאת אותה בעלת חסרונות מובהקים. את התהליך ניתן לעבור אצלי בשני אופנים: מפגש פנים אל פנים אצלי בכרכור או באמצעות מסנג'ר או טלפון, מה שמשרת את לקוחותיי הרחוקים גאוגרפית (בעיקר תל-אביביים ודרומיים יותר). בכל מקרה, כל מפגש מתקיים באופן קבוע אחת לשבוע ואורכו 1-1.5 שעות. ולפני הכל, אני מזמינה אותך לשוחח עם אנשים שחווים ושחוו את התהליך (במסנג'ר ו/או פנים אל פנים) כדי ללמוד על משמעותו של התהליך, על תוצאותיו וכן על טיבו של הפורמט הטלפוני. מאחלת לך חג שמח ושנה נהדרת שלך לאה פינטו

שלום אני בן 17 מטר שבעים שוקל 45,ופשוט לא מצליח לעלות במשקל... מה לעשות??:\

שלום רב. ראשית לשלול מחלה כלשהי. שינית לגשת ליעוץ אישי אצל דיאטנית . הגעת לפורום להרזיה ללא דיאטה העוסק בנושאים אחרים.

שלום, אני בן 35 ועובד בהייטק. במהלך עבודתי לא יוצא לי לזוז הרבה מידי ולכן עד לפני 3 חודשים הייתי הולך לחדר כושר שלוש פעמים בשבוע. אני סובל מכולסטרול גבוה ויש לי נטהי להשמנה למרות שעכשיו יש לי קילוגרמים מעטים להוריד. אני מצליח להקפיד על דיאטה, הבריאות חשובה לי והכושר הגופני חשוב לי. בחוש\דשים האחרונים אני לא מצליח להביא את עצמי לחדר כושר. כתוצאה מכך אני משמין, או לא מרזה, ואני לא מרגיש טוב עם זה. אני לא מצליח להבין מה עושה לי לא להצליח לעשות את הדבר הזה שכן היה בסדר העדיפויות שלי וכן הקפדתי לשמור עליו. זה לא עניין של זמן כי תמיד הייתי עסוק ותמיד עשיתי ספורט. יש לי חברה בחודשים האחרונים, והיא כל הזמן מחמיאה לי על מראי החיצוני ואוהבת אותי יחד עם הקילוגרמים העודפים. אומנם אני עסוק איתה יותר מבעבר אך שוב, זה לא עניין של זמן כי כבר היו לי חברות אחרות ועדיין הייתי עושה ספורט. אני לא מצליח להביא עצמי לחזור לכושר וזה מתסכל אותי. אני רוצה להבין למה. הרי אין טעם ללכת פעם אחת בשבוע. בכדי שזה יהיה אפקטיבי צריך ללכת פעמייםורצוי שלוש. אם זה הזמן, ולא בעיה על כסף, ואני כן אדם עיקבי ועקשן - למה פה אני נופל? מה אתה אומר ומה אתה מציע לי לעשות? אני תמיד מוצא תירוצים לא ללכת, תמיד אני אמצא דברים אחרים לעשות ואני לא מצליח. מה אוכל לשאול את עצמי בכדי להבין יותר טוב למה מצבי כזה?

שלום לך, "לא מבין". מה שאתה מעלה כאן היא שאלה הנוגעת למוטיבציה ובעצם למערכת ההנעה הפנימית שלך. ויפה אמרת, זה אף פעם לא ענין של זמן, אף פעם. גם אם אתה מגדל 5 ילדים, עובד במשרה מלאה ועוד. באופן כללי וגס אומר שהבסיס לקבלת ההחלטות שלנו (קטנות וגדולות) הוא תוצאת המשוואה שבין שני כוחות פנימיים (יש האומרים "תאומים") - כאב ועונג. בני האדם ככלל (ולא רק הם, אגב) שואפים באופן מתמיד לעונג ולהנאה מחד, ושואפים להמנע ככל הניתן מכאב, מאידך. כשכאן יש להבין 2 נקודות: 1. אין הכוחות זהים בעוצמתם - הפחד והנטיה שלנו להמנע מכאב חזק יותר מהכמיהה שלנו לעונג. 2. כאב ועונג הינם מושגים סובייקטיביים לחלוטין. מה שאני תופשת כעונג יכול להתפש ככאב על-ידך, מה שאני תופשת ככאב נורא ואיום, יכול להתפש ככאב נסבל על-ידך וכ"ו. ואיך ההקדמה הזו משרתת את הבנתך? נניח, לצורך הדוגמא בלבד, שאתה מוצא את עצמך בוחר פעם אחר פעם בישיבה על הספה הנוחה וצפיה בטלויזיה על פני יציאה להליכה או למכון הכושר. אין ספק שאתה מקשר חויה רגשית חיובית יותר עם הצפיה בטלויזיה מאשר עם הפעילות הגופנית. ומצד שני, ולהבדיל, יתכן שאתה מקשר כאב הרבה יותר גדול עם היציאה מהבית ו/או עם הפעילות הגופנית מאשר הצפיה בטלויזיה. מה שאני הייתי בודקת איתך הם ההקשרים הנוירואסוציאטיביים שאתה עושה לפעילות הגופנית. מנסיוני, זוהי התוצאה של ההקשר הלא נכון בין הרזייה לפעילות גופנית. זוהי גם התוצאה של אי מציאת הערך הרגשי של ההרזייה עבורך. כל עוד הפעילות הגופנית תהיה בגדר עוד מטלה, כל עוד הפעילות הפיזית מוגדרת באופן קשיח (3-5 פעמים בשבוע, כי אחרת זה לא שווה), כל עוד הפעילות הגופנית תפגיש אותך כל הזמן עם המקום החלש שלך ובעצם תקושר עם המלחמה שלך בגופך - תמצא עצמך במאבק פנימי מתמיד שבו העונג של להמנע מהמאבק יכריע את ה"כאב" שבמפגש הזה. המטרה היחידה של פעילות גופנית צריכה להיות: הנאה וסיפוק. אז את תראה שאתה בוחר בה יותר ויותר. כדי לרזות לא צריך לעשות פעילות גופנית. נקודה. אני יודעת שזה מרים הרבה גבות ואפילו עלול לעורר התנגדות פנימית חזקה נוכח קריאת תגר על אמונה שאנשים מאמצים. פעילות גופנית היא חיובית בהרבה מובנים אך לא בהקשר הזה. החיבור הזה לא נכון ומתיש. דבר נוסף, דיברת על סדר עדיפויות. סדר עדיפויות משתנה בתקופות שונות של חיינו. ואיתו הבחירות שלנו. אם אני היום עסוקה במעבר דירה או פרוייקט בעבודה שתובע את תשומת לבי וזמינותי המנטלית מעבר לשגרה,יתכן מאוד ש "יכאב" לי הרבה יותר להתקע עם עבודה לא גמורה מאשר ההמנעות מפעילות גופנית. "יענג" אותי הרבה יותר לדעת שהתקדמתי עוד שלב מאשר להגיע למכון כושר. ברגע שלפעילות גופנית יהיה הקשר של הרגשה נהדרת עם האופן בו אתה חווה את גופך (בזמן הפעילות לא אחרי שהוא ירזה), הקשר של זמן איכות עם עצמך, כבוד לבריאותך או כל דבר אחר שהוא בעל ערך אמיתי מבחינתך - תראה שיהיה לך יותר ויותר קשה לוותר עליה. יתכן גם שהגישה של "הכל או לא כלום" מחשקת אותך. אם עושים פעילות מתוך הנאה לא קוצבים אותה בזמן ובתדירות. (תחשוב על משהו אחר שנתפש אצלך כהנאה ועונג אולטימטיביים - כמה קל לך לגייס את עצמך לחזור עליהם ולעשותו בכל רגע אפשרי כמעט). כשאני בוחרת לצאת להליכת הבוקר שלי זה מתוך הבנה שזה מאוד יהנה אותי עכשיו לצאת לאויר הצלול עם מוזיקה שאני אוהבת ברחובות הירוקים והמתעוררים ואף פעם לא בגלל שאני חייבת. כשאני יוצאת להליכה אני אף פעם לא יודעת לכמה זמן, מחויבת רק לדבר אחד להנאה. לעיתים אני יכולה לומר לעצמי, טוב רק ל- 10 דקות כי לא בא לי על הליכה ארוכה היום, 10 דקות יספיקו כדי להזרים לי קצת את הדם ולנשום אויר נעים. וברוב המקרים זה נמשך הרבה מעבר. למה? כי אני חיה בחופש הבחירה כל רגע. ומתוך החופש הזה אין חשש להתחיל, לעשות. מצא את החיבור להנאה ולעונג- זה ישתלם לך בכל רובד. שנה טובה ומאושרת ואם אתה מרגיש קצת מבולבל תקרא שוב. ותמשיך לשאול באופן ספציפי יותר, אענה בשמחה. שלך לאה פינטו

גבר יש משחה שקוראים לה רוקח פורטה ניראה לי מתאים לך תנסה בהצלחה

שלום, רציתי לדעת דעתך לגבי בדיקת רגישות למזון. שמעתי שאנשים מורידים הרבה קילוגרמים ללא שום דיאטה. את יודעת איך זה עובד ואיפה מבצעים את הבדיקה? תודה.

שלום סוניה עלך להפנות את השאלה לפורום נטורפתיה.

יתכם שאומגה 3 גורם לתיאבון?

לא

שלום, אני כמעט חודשיים אחרי לידה ושוקלת 63 ק"ג (1.68) ואני "מתה" לחזור למשקל של 58 ק"ג. אני עושה ספורט פעמיי- שלוש בשבוע, משתדלת לאכול מאד בריא ומאוזן, אבל לא מצליחה להרזות!! (מדי פעם כן אוכלת עוגות , שוקולד וכאלה..אבל לא יותר מדי) ורוב הזמן משתדלת. אז מה בדיוק השיטה פה? איך מרזים ללא דיאטה? תוכלו להפנות אותי למאמר בנושא אולי? גם אני לא מאמינה בדיאטות ונורא חשוב לי לאכול מאוזן ובריא (אני גם מניקה). בנוסף- אפשר להפנות אותי למתכוני בריאות? תודה רבה!!

שלום רונה לי היקרה. ראשית מזל טוב. שינתי את רק חודשיים אחרי הלידה וכבר מתה לפי דבריך לחזור למצב הקודם. כאלו שום דבר לא קרה, כאלו גופך ונפשך לא עברו שינוי עצום ולא צריך לעצור רגע ולהתרגל אליו. חוסר סבלנות שלך כלפי עצמך והרצון המהיר לחזור מיד למשקל שקבעת שהוא נכון עבורך הוא לפי דעתי אחת הסיבות לקושי שלך לרדת. עצתי לך - תמשיכי לאכל בריא להתעמל ולהניק. תסמכי על הגוף שלך הוא יחזור למשקל שנח לו וטוב לו להיות בו. אל תאצי בו ואל תלחמי. המלחמה הזאת הרסית ושוחקת ולא מביאה להרזיה. בקשר להרזיה ללא דיאטה יש לנו הרבה תשובות לשאלות שאת שאלת. את מוזמנת גם לאתר שלי. אם תרצי לשאול עוד את מוזמנת להמשיך לשאול. בברכת שנה טובה ואמהות מהנה - בלה

תודה על התשובה, נכון באמת אני חסרת סבלנות כלפי הגוף שלי שסה"כ הוא עשה עבורי את הדבר המדהים ביותר שיכול להיות... אז מה כתובת האתר שלך? איפה אפשר לקבל פירוט בעניין? תודה ושנה טובה

שלום שמי פלורי ואני 4 חודשים לאחר לידה לפני הלידה שקלתי 42 ק"ג ואני אישה רזה אתההריון סיימתי במשקל 52 ק"ג כיום אני שוקלת 46 ק"ג אני בקושי אוכלת (מחוסר זמן בשל העבודה והטיפולבתינוק ) ולא מצליחה להוריד את 4 הק"ג המיותרים גובהי 1.60 איך אוכל לבצע ירידה מבוקרת

שלום שמי פלורי ואני 4 חודשים לאחר לידה לפני הלידה שקלתי 42 ק"ג ואני אישה רזה אתההריון סיימתי במשקל 52 ק"ג כיום אני שוקלת 46 ק"ג אני בקושי אוכלת (מחוסר זמן בשל העבודה והטיפולבתינוק ) ולא מצליחה להוריד את 4 הק"ג המיותרים גובהי 1.60 איך אוכל לבצע ירידה מבוקרת

כיצד במקרה של צריכה מעטה של קלוריות (ממש מעטה) מרזים, הרי הגוף לא אוגר את הקלוריות כאשר הוא נמצא ב"מצב חירום"?

שלום, טל. אני מניחה שמה שאת שואלת זה "..איך זה שמשמינים?" ולא איך זה שמרזים? הבהירי את שאלתך ואענה בשמחה לאה

התכוונתי למקרים של הפרעות אכילה, אנורקסיה והרעבה. הרי עם הזמן יורדים ויורדים במשקל גם אם צורכים מעט קלוריות (כמובן עד משקל מסויים). אך מצד שני ממה שהבנתי כשהגוף מרגיש "מצוקה" הוא מתחיל לשמור על השומן. אז זה לא כל-כך מסתדר לי... אז השאלה שלי היא איך בעצם ממשיכים לרדת בכל זאת? מקווה שעכשיו קצת יותר ברור. תודה.

שלום אני בחורה מוסלמית עם עודף משקל משמעותי (35 ק"ג)כבר כ-5 שנים. לפני 3 חודשים החלטתי שאני נלחמת בהשמנה. קודם כל אני בדיאטה וגם אני הולכת 4 פעמים בשבוע כ-5 ק"מ כל פעם. אני לא שוקלת את עצמי אבל מאיך שאני נראת רואים שינויים מאוד קלים ולא משמעותיים. עכשיו האם זה נורמלי או האם הקצב צריך להיות יותר מהיר . אם אני אקפיד על ההליכה במשך כשנה האם אוריד משמעותית במשקל כמובן עם דיאטה. שאלה שניה מאוד חשובה--- בשבוע הבא יש לנו רמדאן שבו במשך כחודש אנחנו צמים מהבוקר עד 7-בערב(גם ללא מים). אני מאוד לא רוצה לותר על ההליכה-לקח לי הרבה זמן עד שנכנסתי לקצב.-- ללכת בלילה אחרי האוכל אני לא יכולה מסיבות שונות. עכשיו אני מתכוונת ללכת כשעה וחצי לפני שמותר לאכול. האם אימון גופני ללא מים המהלך צום יכול להזיק לגוף שלי. האם זה טוב להורדת משקל תודה רבה מראש

בלשון המעטה - לא רצוי. שלום toni וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני בוחרת להתחיל במענה על שאלתך השניה. בלי קשר למידת הטמפרטורה הסביבתית, אם כי לא נוכל להתעלם ממנה כרגע ואינני יודעת כיצד תתפתח לתקופת צום הרמאדן, הגוף שלנו מאבד לא מעט נוזלים במהלך היום גם ללא פעילות גופנית. אני מניחה שאת עובדת או לומדת (שומרת על שגרת הפעילות פחות או יותר) וכיוון שנמנע ממך לצרוך נוזלים לאורך היום, גופך לא יהיה ממוים דיו לשאת מאמץ גופני באופן בריא. לא ממליצה לך להתעלל בגוף. יש לו פחות אנרגיה ונוזלים בימים אלה, אין טעם להעמיס עליו, זה יכול להיות בעוכרייך. לגבי האופן בו בחרת לרזות, יש לי כמובן הסתייגויות רבות, אנא קראי תגובותינו לפניות הגולשים ונסי להבין מהי משמעותו של פורום הרזייה ללא דיאטה. עם כל שאלה שתעלה, אשמח לעמוד לרשותך ולתת מענה ראוי והולם. שיהיה צום קל ולילה טוב. שלך לאה

שלום! אי בת 22, שוקלת 63 בגובה 166. עליתי 10 קילו בשתיים האחרונות. אי מתאמנת בחדר כושר 3 פעמים בשבוע - 40 דקות ארובי + 30 דקות מכשירים לחיזוק. אני משתדלת לאכול נכון - שותה רק מים (המון) לא אוכלת מתוקים. וכלום לא עוזר לי. חברה שלי התחילה בדיאטת "הרבלייף" - בבוקר ובערב שותים שייק (עשוי מאבקה המכילה חלבון/ חלבון סויה, שמנים, ויטמינים ומינרלים), כך שאוכלים ארוחה אחת ביום - צהריים. חברה שלי רזתה ומרגישה שיפור משמעותי. אני מפחדת להתחיל בזאת כי אני דואגת שאם אני אפסיק, אני אשמין עוד יותר.. אשמח לשמוע את דעתך! תודה

בעלי אובחן שיש לו כבד שומני על רקע אוביסיטי כל תוצאות הכבד היו לא טובים הוא סובל גם מכאבי ראש עזים ומזה כמה ימים לחץ דם אנחנו ניגשנו לדיאטתנית שנתנה לו הוראות אכילה וגם התחלנו להתעמל בהליכה אבל אני חושבת שהוא צריך דיאטה לא רגילה ( כמו שקבל ) אלא דיאט מיוחד לבעיה שלו כמו low carbohidrae diet מה דעתך מה הוא צריך לעשות אגב הוא שוקל 108 לגובה 168

גלית היקרה. אני רואה שאת מודאגת ממצבו הבריאותי של בעלך ובצדק. משקלו גבוה וכבד שומני אכן מראה שיש בעיה מטבולית. התחלתם בהליך נכון של שינוי גישה לחיים. אני רואה שאת לא סומכת על הדיאטנית וחושבת שעליו לקבל הנחיות מסוג אחר. ראשית עליך לשתף אותה במחשבות שלך ולקבל ממנה הסבר ללמה נתנה לו דיאטה כמו שנתנה. שינית אני חושבת שהרבה יותר חשוב להשקיע בלגרום לבעלך להיות קשוב לגופו, לקחת עליו אחריות ולהזין אותו במזון איכותי ובריא. עודף משקל הוא סימפטום המבטא חוסר איזון פנימי וניתוק מהגוף. מאד חשוב להחזור הביתה אל הגוף שלנו ובהרבה אהבה חמלה והבנה להתחיל לשקם אותו. פעילות גופנית מהנה וטובה גם היא חשובה כמובן וזה נפלא שאתם עושים ביחד. בעלך יזקק להרבה תמיכה ממך וחשוב שיהיה לו אמון באיש מקצוע שנותן לו את ההנחיות. אני כאמור חושבת שחשוב גם להגביר את המודעות שלו לתהליכים גופניים שמתרחשים אצלו כמו רעב שובע וחשק למזון מסוים , לתהליכים רגשיים כמו בריחה ממתח, חרדה שיעמום למזון ,לתהליכים תודעתיים כמו צורת מחשבה לא נכונה הגורמת לו להישאר בתודעה של אדם שמן. שילוב נכון של כל אלה והרבה סבלנות יביאו אותו לבריאות טובה. חשוב מאד להיזהר שלא יפול למלכודת של דיאטות הגורמת לנזק רב לטווח ארוך. שתיהיה לכם שנה טובה ובריאה.

לדיאטנית שלום! אני סופרת קלוריות ועד כה שמרתי על משקל שנע בין 57 ל58 ק"ג. [אני עוד מעט בת 18]לאחרונה, לא שיניתי שום דבר מיוחד בהרגלי האכילה ופתאום נוספו לי 3 קילו. שאלתי היא כיצד אני מורידה את ה3 קילו האלה בחזרה? אני עושה ספורט 3 פעמים בשבוע ואוכלת 1400 קלוריות ביום. אני לא יכולה לעשות יותר ספורט ולא יכולה לאכול פחות כי ביררתי וזה לא בריא... אם אני יאכל ממש מדוייק לפי שעות זה יעזור? או אם אני ישנה את האוכל שאני אוכלת? יגוון? בנוסף רציתי לשאול - אם לעיתים רחוקות חורגים בכמות הקלוריות - זה משפיע על המשקל? לדוגמא כאשר מוזמנים לאירוע או משהו כזה. האם זה אפשרי להעלות במשקל ביום אחד בלבד?? תודה מראש ! ליהי

ליהי תקראי את התשובה שלי ושל לאה למעין. אני חושבת שזה יבהיר לך את גישתנו .

קראתי, אבל אני לא מרעיבה את עצמי...אני אוכלת רגיל, בגלל זה אני בכלל לא מבינה איך פתאום נוספו 3 קילו? ואם אני ימשיך לאכול כמו שאני אוכלת עכשיו זה יעלם כמו שזה בא? או שכדאי לגוון את התפריט או להתמיד יותר בשעות, לסדר ארוחות? אשמח אם תעזרו לי, ושוב תודה רבה ליהי

אם כן, מהי הכמות המומלצת לאדם בגיל 63 ?

שלום אבישי. ראשית מתנצלת על העיכוב במענה, איכשהו זלגת לי מבין השורות. אומגה 3 הן חומצות שומן. שומן מיותר בד"כ יאגר ברקמת השומן ומכאן שהכל ענין של מינון. בנוגע למינון המומלץ גבר בן 63, אני באמת לא יודעת לענות. אך מעריכה שכל דיאטנית בקופ"ח תדע לומר לך. אתה יכול לברר עימן ואולי גם עם רופא המשפחה או רוקח בבית המרקחת. בהצלחה ושנה טובה, בריאה ומאושרת שלך לאה פינטו

שלום רציתי בבקשה לדעת ששמים טבעת האם זה עם הרדמה כללית

כתבת כנושא "טבעת" ואני לרגע הלכתי עם זה למחוזות אחרים. פעם "טבעת" היתה רק חישוק קטן, יפה ורומנטי שנותנים לאהובה, פעם "טבעת" היתה רק סמל לאהבת אמת ומחויבות ארוכת שנים הוא לה והיא לו, אח, פעם כשהיו אומרים "טבעת" כולם ידעו על מה מדברים. היום המושג "טבעת" כבר דורש הסבר. לאחר שהרשתי לעצמי קצת להתפלסף על מושגים ותפישות המשתנים עם הזמן, אענה לשאלתך בקצרה ואומר שאני לא ממש יודעת להגיד כיצד ההליך הזה מתבצע היום. מציעה לך לברר בקופת החולים, במכונים הגסטרואנטרולוגים של קופ"ח או בפורום המתאים לכך. איחולי שנה טובה וחג שמח שלך לאה פינטו

במהלך חודש המלחמה ועונת המבחנים עליתי כ-3 ק"ג, מ54 ל57 (תוך תקופה של כחודשיים) ומאז אני תקועה איתם. אני מאוד נמוכה ולכן כל קילו מאוד בולט ומפריע לי. הורדתי את צריכת הקלוריות שלי לפחות מ1300 תוך כדי אימון גופני כמעט כל יום (זה די דומה לתזונה הקבועה שלי במשך שנים אבל קצת יותר זהיר). קראתי שלגוף יש נטייה "לשמור על עצמו" ולכן גם במצב של מחסור בקלוריות יכולה לא להיות ירידה במשקל כי הגוף שומר יותר אנרגייה כשומן או משהו כזה. שאלתי היא כזאת - אם מתמידים בדיאטה מאוד דלת קלוריות, האם בסוף תהיה ירידה או שהגוף שלי פשוט ימשיך ויתרגל לכמותהקלוריות הפחותה? מאיפה משיג הגוף את האנרגייה הדרושה לו כאשר אני חיה על תזונה מאוד דלה? איך ניתן להאיץ את הירידה פרט לירידה בכמות הקלוריות?

מעין שלום רב. צר לי לאכזב אותך אבל מה שאת עושה יביא לתוצאה הפוכה. לגוף יכולת מופלאה להתאים את עצמו למצב. כשאת כופה עליו דיאטת הרעבה מלווה בפעילות גופנית מואצת ,כאשר כל זה מלווה במחשבות של חוסר סבלנות כלפיו, הוא מפרש את המציאות כאיום על קיומו ומגיב בהתאם. בין שאר הפעולות הוא מוריד מטבוליזם, גורם לך להוציא פחות אנרגיה על ידי צימצום בתנועיתיות שלו, גורם לך להתחלי לחשוב יותר ויותר על מזונות עשירים באנרגיה ודברים רבים נוספים. גופנו בנוי לשרוד עם כמות קטנה מאד של קלוריות לאורך זמן.הבעיה היא שתוך כדי תהליך הרעבה נוצרים נזקים גם ברמה התודעתית וגם ברמה הביולוגית. גופך לא ישכח לך את הרעב שכפית עליו ובבוא העת - כשיגמר לך הכח לריב אתו ולהרעיב אותו הוא יצא למסע אכילה בלתי מרוסן. עצתי לך - אם את רוצה באמת להוריד את הקילוגרמים שהעלת - פשוט תיהיי סבלנית . הקשיבי בתשומת לב רבה לאותות רעב ושובע שגופך שולח לך. אחרי שיתגבר על הטראומה של הרעבה שכפית עליו הוא יחזור לאיזון המלא שהיה לו לפני המלחמה ,אבל וזה חשוב ,זה בתנאי שלא תכפי עליו רעב ארוך מידי - אם זה יקרה מנגנון האיזון הטבעי שלו ינזק וכדי לשקם את הנזקים יהיה צורך בעבודה קשה הרבה יותר. אני יודעת שהגישה שלנו מנוגדת למה שמקובל אבל מה שמקובל לא מביא לתוצאות המקוות(דיאטות משמינות ). שתיהייה לך שנה טובה . בלה

שלום מעין. אולי אינך מבחינה כרגע בשינוי כלשהו במשקל, אך האם אין שום שינוי בהיקפייך? זה משהו לשים לב אליו. ראשית אומר שדיאטה היא לא אופציה מבחינתי. שנית אני מבקשת להסביר את "הגוף נוטה לשמור על עצמו" אינני יודעת אם המשקל הנמוך שאותו ציינת הוא פרי השתדלותך ואורח חיים דיאטטי או שזהו משקלך הטבעי. בהנחה שזוהי עליה חריגה ובדר"כ את שוקלת 54 ק"ג. היי רגועה, הגוף ישאף לשם. הגוף נוטה לווסת את המשקל שלו לערך הבריא והאידיאלי עבורו ואצלך זה כנראה סביב ה- 54 ק"ג. מה שבלה מנסה להזהיר מפניו ואני מצטרפת הוא לא להיכנס למעגל מיותר שיטפח את עודף המשקל הזה לכדי השמנה. הגוף אינו נגדנו, הוא מאוד מאוד בעדנו. תפקידו הוא לשרוד ולהגיע לסטטוס קוו בריאותי אופטימלי. הוא אינו ישות שמתפקדת באופן עצמאי כדי לעשות לנו דווקא הוא בסה"כ הכל מגיב לנו למען רווחתנו בתנאים שאנו מציבים לו. האבסנו אותו הוא ישמין. חשבי, איזה מזל שהגוף יודע מה לעשות עם אנרגיה עודפת, יש לו היכולת לאגור אותה מבלי שתופרע שום מערכת אחרת. איזה מזל שהאופציה שלו היא לא פשוט להסדק ולהתפוצץ. והקיבה שלנו, אם "טעינו" והעמסנו היא יכולה פשוט להתרחב, הגוף בעל יכולת לשרוד תנאים לא פשוטים שאנו מציבים לו. נכון, את, אני והוא אולי לא אוהבים את הצורה שגופנו מקבל, זוהי דרכו להראות לנו דרך המראה שמשהו לא ממש תקין, אך העריכי את יכולויותיו לשמור על תקינות בריאותך גם אם קצת שמנת. להבדיל, אם נצמצם לו את כמות המזון באופן שאינו מתחשב בצרכיו, הוא שוב יגיב למען בריאותנו ויפעיל שלל מנגנוני הגנה מפני מה שהוא תופש כרעב, חסך המאיים על קיומו. מה שבעצם לא רק תוקע את תהליך ההרזיה אלא אפילו יוצר בסופו של דבר ריבאונד. העריכי וכבדי את גופך ופשוט האזיני למסריו, הנטיה שלו היא להיות רזה, לא שמן. וזה יקרה כל עוד לא תנסי לשלוט בו ובאכילה שלך אלא תסמכי על עצמך ועל גופך שתוך הקשבה לאותות הרעב, תוך הקשבה לקולות שמעודדים אותך לאכול מזון כזה או אחר, תוך הקשבה לסיפוק ולשובע שלך - תוכלו יחד להשיג את המטרה המשותפת. מקווה שלא בלבלתי אותך. אם כן, את מוזמנת למקד אותי בלא מובן. מעין יקרה, שתהיה לך שנה נהדרת. שלך לאה פינטו , צמצמנו את צריכת המזון

תודה על התשובה. אני מאוד מעריכה את דעתך ואת הזמן שהקדשת לענות לי, אבל אני חושבת שהמסר שלך אידיאלי מדי. זה נכון שהאידאל הוא להקשיב לגוף באופן תמידי וללכת לפי הצרכים האמיתיים תמיד, אבל זה לא לגמרי פועל. אי אפשר לנתק את האכילה מלוח הזמנים היומיומי באופן מוחלט ולכן השעות נקבעות לפי הפסקות בין ההרצאות או זמני החזרה לדירה. כמו כן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבאוכל יש מימד גדול של פינוק ולכן קורה גם שאוכלים פשוט כי מאוד רוצים את ההנאה שבאוכל. בקשר למשקל הקבוע - ייתכן שלגוף שלי יש משקל קבוע מבחינתו, אבל מה לעשות אם המשקל הזה מאוד בעייתי מבחינתי? בתור אשה נמוכה (152) כל קילוגרם עודף משפיע מאוד על המראה שלי ואפילו עלייה של כ3 ק"ג נראית משמעותית מאוד. התזונה שלי מאוד מוקפדת ואני מאוד משתדלת לשמור ולהמנע מחטיפים וממזון עתיר שומן וסוכר, אני מתעמלת כמעט כל יום בחדר הכושר ובכל זאת במהלך 3 השנים האחרונות עליתי בקרוב ל10 ק"ג! גם ייעוץ אצל תזונאית לא עזר לי לרדת במשקל. אני אומרת כל זאת כדי להבהיר את הנקודה שהגישה שלכן אכן נראית מאוד בריאה ומאוד נכונה ומאוד אידיאלית, אבל מה לעשות - לא תמיד פועלת! מעין

שלום רב ! אני בת 33, יש לי שני ילדים, 5 ו- 1.7 שנים, בשתי ההריונות עליתי 25 ק"ג ואני מתכננת הריון נוסף, כרגע משקלי תקין, אבל נשארו לי שאריות מההריון (בטן שמסרבת להשתטח ועור מדולדל) אני עושה ספורט ושום דבר לא עוזר, כמו שציינתי אני מתכננת הריון נוסף ואני בשום פנים ואופן לא מוכנה לעלות שוב 25 ק"ג (יש לציין שאני לא אוכלת מעל ומעיבר בזמן ההריונות ואני עושה פעילות גופנית) ואני מורידה אותם די מהר אחרי לידה, הייתי רוצה לדעת האם אפשר לקבוע פגישת ייעוץ איתך לתזונה נכונה בזמן ההריון ואם כן, כמה עולה פגישת ייעוץ ואיך ניתן ליצור איתך קשר ?, תודה.

על אף העובדה שעליה של 25 ק"ג בהריון היא עליה גבוהה מהממוצע , את טוענת שאת פעילה, שצריכתך התזונתית נאותה ושאת מורידה הכל בקלות. אז איפה הבעיה? כיוון שאני מאמינה באותם עקרונות שנכונים בהרזייה ללא דיאטה גם בהריונות, ומאמינה שרק דרך החיבור וההקשבה לצרכים של הגוף ניתן להגיע לאיזון האופטימלי הנכון בין אם זה הריון או גיל המעבר או כל תקופה אחרת בא מתקיימים שינויים הורמונליים, אני לא ממש הכתובת להנחיות יחודיות בתקופת ההריון. יתכן שבלה תתן לך מענה שונה. ובכל מקרה דעי שכל קופת חולים וכל טיפת חלב נותנת את השרות הזה לנשים הרות. לא נותר לי אלא לאחל לך שתזכי להגשים הריון שלישי בריא, קל ונוח. שנה נפלאה ומאושרת. שלך לאה פינטו

הי גם לי הייתה בדיוק את אותה בעיה אני בת 34 ולפני חודש וחצי ילדתי את ביתי רוני. בשתי ההריונות הקודמים עליתי 20 ק"ג(בכל אחד) שנשארו עלי עד למשך הרבה זמן גם אני לא הייתי מוכנה בשופ אופן להכנס להריון ולהוסיף עוד 20 ק"ג ל40 שנשארו. כחודשיים לפני ההריון התחלתי להפגש עם לאה ועברתי תהליך מדהים שבעקבותיו עליתי סך הכל ק"ג אחד , כן כן ק"ג אחד (ירדתי 4 ק"ג ועליתי 5 ק"ג) במשך כל ההריון , לפני כשבוע עליתי על המשקל בטיפת חלב ולשמחתי הרבה השלתי 15 ק"ג!!!!! כל ה"עבודה" שעשיתי השתלמה ועדיין משתלמת כי פשוט התחלתי לחיות אחרת. אני חייבת לציין כי כשאני כותבת "כבודה" אני מתכוונת לעבודה בנושא האישי והנפשי לא הפיזי ולא דיאטה השלתי 15 ק"ג (אני רזה ב-15 ק"ג מיום שנכנסתי להריון) בלי להלחם , ואפשר לאמר די בקלות. נכון זה נשמע קצת מופרח "די בקלות" אבל זה אכן כך אכלתי כל מה שרציתי מתי שרציתי וכמה שרציתי. אני מאוד מאוד ממליצה לך להפגש עימה היא עושה נפלאות.... היום אני פשוט בן אדם מאושר, והכי חשוב חופשיה מאוכל... בהצלחה , זה שווה את זה וחבל שלא נפגשתי עמה גם בהריונות הקודמים.

ללה שלום. איזה יופי. ראשית מזל טוב על הלידה ושנית אני ממש שמחה לשמוע על התהליך שעברת. אני מאחלת לך הרבה אושר בריאות וסיפוק . בלה

אני סטודנט בן 24, מצבי תקין, צמחוני. גובהי 175 שקלתי 63 וכעת שמנתי. עברתי ממידה 42 ל44. זה מאוד מפריע לי ואני לא מצליח להרזות..אני חי בלילות אני הולך לישון ב5 בבוקר וקם ב4,3 בצהריים ואז הולך לעבודה או לומד. אני פשוט אוהב את הלילה. התחלתי לעשות הליכות מהירות של שעה לפני חודש וזה לא עוזר!! אני בא הביתה אחרי הליכות רעב (על אף שאכלתי נשנוש לפני ) ואוכל בלילה. אני מאוד רוצה להרזות 5 ק"ג באופן טבעי אבל זה לא קורה. יש לציין שאני מאוד אוהב לחם ,לא יכול בלי לחם.. אני אוכל דווקא די בריא,קטניות ,פירות ירקות אבל הבעיה היא חטיפים ..אני אוכל ככה ביגלה נגיד. אני אוכל בערך כל שעתיים משהו אחרת אני משתגע מרעב . מה ניתן לעשות?

אם נתחיל לשחק עם הגוף שלנו ונבנה מערך אמונות תוקע. השמנה בתקופת מבחנים היא תוצר טבעי של אכילה רגשית, אכילה בתגובה למתח, לחץ, פחד (מכשלון אולי מהצלחה), עייפות, שעמום (צריך לשבור את שגרת הישיבה עם משהו) וכ"ו. התמודדת עם רגשות כאלה ואחרים באמצעות האכילה. כרגע משהוסר הגורם (נגמרו המבחנים, ואיתם שאר רגשות מעיקים), אמורה להתקיים חזרה טבעית להרגליך ואיתה החזרה למשקל והיקפים טבעיים. אך אתה אומר שזה לא קורה. אני מבינה ומתרשמת שאתה בחור רזה בד"כ ללא בעית משקל ברקע וכדי לא ליצור בעיה כזו בהווה ובעתיד עליך פשוט לחזור לתלם בנוחות ובטבעיות ולא ללחוץ את הגוף לספק לך תוצאות מחר בבוקר. אתה לא צריך דיאטה או משטר כזה או אחר. אני לא מוצאת שום בעיה עם האהבה שלך ללחם, למעשה הייתי חוששת אם היית נעדר כמיהה למאפים (ולחם הוא הטוב מבינהם). מה שחשוב זה שאתה לא תראה ותאמין שזו בעיה. זרום עם גופך כפי שנהגת לעשות עד כה וחזור לחיות את חייך, חזור אל עיסוקך ותחומי הענין שמילאו את עולמך לפני שלקחת פאוזה לשקידה על המבחנים. אני יוצאת מנקודת הנחה שסדר היום שתארת אינו דבר חדש, הוא לא היווה בעיה בעבר ואין סיבה שיהווה בעיה היום. יוני, אין שום סיבה שגופך לא יגיב. אל תנסה להכניס אותו ואת עצמך לסטרס מיותר זה רק יהיה בעוכריך. תן לו את הזמן ותן לעצמך את הקרדיט על היותך אדם רזה בעל התנהלות רזה. וכן, גם אנשים רזים חווים אכילה רגשית. ההבדל בין שמנים לרזים הוא במינון ובהקשרים, אצלך היה מדובר בארוע קצר מועד ודי. ואפרופו פעילות גופנית, כן היא מעלה את הצרכים האנרגטיים ומדלדלת את מאגרי הפחמימות שלנו ולכן יש לנו צורך במזון ולרוב פחמימתי. אל תהיה מופתע, לך עם הגוף שלך, הוא יודע מה הוא מבקש לעצמו. ואגב, אם אני טועה בהנחות היסוד שלי לגביך, אתה מוזמן לתקן אותי. שנה טובה, קלה ומוצלחת. לאה

ראשית תודה על תגובתך המהירה שנית :לא מדוייק. בזמן לימודיי סדר יומי היה לקום די מוקדם 9 בערך ולישון מאוחר בערך ב1, מה שגרר גם עייפות ולחלק מהשעורים לא הגעתי. לאחר מכן אחה"ץ עבדתי. העניין הוא שפה בתק' המבחנים אכלתי לא בגלל לחץ אלא פשוט בגלל שנשארת ער עד מאוחר ומתי מרעב מן הסתם. נראה לי שהאכילה בלילות היא זאת שגרמה לי להשמנה. היא+פיצוחי פול קלוי בכמויות. הפסקתי עם זה (לפני חודשיים ) ואני עדיין לא יורד. הפסקתי שבוע לגמרי עם חטיפים ולא ירדתי. זה תסכל אותי אז אמרתי יאלה מה זה משנה.. האם את ממליצה על מה שכולם מדברים על פורטה משהו? זה דכאן תיאבון אני מבין שלא אבל נראה לי אני לא מתקדם לשום ירידה אז אולי כדאי לי לזמן מוגבל??? עד היום אכלתי מה שבא לי כי כל היום היתי עסוק-לימודים, עבודה , אכלתי בריא אבל גם טיפה שטויות אבל היה לי סדר יום ברור שהיום אין לי ולכן נראה לי ששמנתי. איך מורידים בחודש 7 ק"ג???????

ברצוני להתייעץ איתך לגבי בתי,בת 5. ילדה מקסימה ויצירתית. חכמה ולומדת. הבעיה היא הרגלי האכילה שלה.לעניות דעתי היא אינה אוכלת מספיק. גובהה כ-מטר משקלה כ-17 ק"ג. היא אינה מוכנה לטעום ולנסות מאכלים חדשים. דוגמה לרשימה של מזון שאכלה אתמול: כוס שוקו + 2 קוביות שוקולד לבן 2 סנדביצ'ים של גן עם חומוס וגבינה --לא אכלה ארוחת צהריים אגס מעדן קרלו שוקו לא אכלה ארוחת ערב (הגשתי לה את ארוחת הצהריים אך לא רצתה לאכול) הילדה אוהבת ממתקים אך יודעת שלא תקבל אם לא אכלה ארוחה מסודרת לכן יש מקרים שאינה אוכלת לא ארוחה ולא ממתקים. בסה"כ בבית איננו אוכלים ממתקים רבים. מבחינה חיצונית (איך לא) היא נראית חיוורת יחסית. יש לציין שבתקופת החורף היא סובלת מברונכיט אך לא זקוקה לתרופות מסויימות. אשמח לשמוע ממך מה דעתך תודה

שלום שירי. לפני כל התכתובת הארוכה שלי, שאלה: האם הילדה שברה את עקומת הגדילה שלה באיזשהו שלב? אם לא, המשיכי לקרוא. אם כן, זו אינפורמציה חשובה להתייחס אליה. לגישתי, תפקידנו, אנו ההורים, בתזונת ילדנו הם: 1. להציע מגוון מזונות. לדאוג שבמקרר ובארוחות תהיה תמיד אפשרות לבחור ממגוון מזונות בעלי ערך תזונתי. לכן ממליצה לך לא להגיש מה שנוח ובא לך אלא מה שהיא מבקשת מבין אפשרויות שתציעי לה. זה יכול להתחיל כבר ברמת הקניות (ושוב מבין אפשרויות שתציעי ונסי להרחיב את האפשרויות אך לא יתר על המידה כדי לא לבלבל) 2. לייצר אוירה טבעית ונעימה, מקבלת וסבלנית סביב האכילה. לא ללטוש עיניים אל בתך ואל צלחתה בזמן אכילה. את אולי לא אומרת כלום אך ילדה בת 5 כבר יותר ממסוגלת לקלוט שזה אישו בשבילך ומתחילה אולי להיות מזוהה עם בעיה שלא בהכרח קיימת. שירי, אכילתם של ילדים מווסתת באופן טבעי ובריא ע"י מנגנון רעב-שובע. האם העלית את האפשרות שבתך באמת לא רעבה? ויש לכך כמה הסברים: א. צפיפות הארוחות בשעות הבוקר ב. הערך הקלורי הנצרך בארוחות אלה גבוה. אם אני כאדם בוגר שותה ואוכלת שוקו ו- 2 קוביות שוקולד בבוקר הסבירות שאהיה רעבה כבר בשעה 10:00 נמוכה ביותר. בתך בגן עוד הספיקה לצרוך כמות יפה של פחמימות וחלבונים. עשי לך הרגל, האמיני לה. כשילד אוכל מזון בעל ערך אנרגטי גבוה אחה"צ הרעב שלו לארוחת ערב יהיה נמוך. היא לא סתם הרשתה לעצמה לוותר על ארוחת ערב. או שהיא באמת לא רעבה או מה שהוגש לה אינו אטרקטיבי לטעמה או שזה נכנס לקטגורית משחקי הכח סביב הממתק. מה שאני מציעה זה לסמוך על הילדה שלך ולחזק אותה לסמוך על עצמה, שהיא זו שיודעת מתי היא רעבה ומתי היא שבעה. אני יודעת שישנם הורים שזה לא קל להם כי הם לא סומכים על עצמם בענין הזה ואכילתם מנווטת מהראש ולא מהבטן (זו הסיבה שאני תמיד מציעה להורים להתחיל מעצמם). 3. לקבוע את הגבולות הסבירים ובדרך הוגנת. אני לחלוטין נגד הגבלה ומגיל צעיר. אם אני מחזיקה בבית מעדנים מתוקים, ממתקים וחטיפים זה מעביר מסר ברור "זה בסדר, זה חלק מהתזונה שלנו" ואז...בוקר אחד אני מחליטה שזה נכון אך לא לך בתי היקרה. זה לא הוגן זה אפילו מקומם וממריד. ילדים נמשכים למתוק בשל זמינותה של האנרגיה לגדילתם ולהתפתחותם. את תארת ילדה פעילה, יצירתית ומקסימה. אני מניחה שגם חברותית ועסוקה. ממתקים וחטיפים הם פתרון טוב, הם מספקים אנרגיה מיידית מבלי לבזבז לנו את היום. ובל נשכח שאצל ילדים תמיד היום קצר מדי. הייתי בשלב ראשון מקטינה את הזמינות ובשום אופן לא כעונש "פשוט אין", אפשר להציע פרי במקום ואם לא אז נהדר אפשר לגשת יחד לקיוסק השכונתי ולקנות משהו (אחד). כך לא תצרי מצב של חסר אצל הילדה, אותו ממתק ישתלב באופן טבעי ועם הזמן בשל הצרכים האנרגטיים שלה היא תתנסה ותחשף למזונות נוספים. אגב, האם היא יושבת לאכול לבד? אולי זה משעמם אותה? כי ממתק אפשר לאכול תוך התעסקות במשהו אחר להבדיל מארוחה בצלחת (היא עדיין לא קוראת עיתונים אני מניחה). אגב טיפ קטן, ענין הממתקים הטריד אותי, כאם בתחילת דרכה, בעיקר בגלל השיניים. הגבול שאני הצבתי היה אחד: "מותר לכם כמה שתרצו, אך דעו כי אחרי ממתק יש לצחצח שיניים בגלל.....בלה בלה בלה" ואכפתי זאת. היה זה בגיל 5 בערך ששמעתי את הבת שלי חושבת בקול ואומרת "טוב אני לא אוכל את הסוכריה כי צריך לצחצח שוב שיניים ואין לי חשק" יש כאן גם שיעור בלקיחת אחריות על ההנאות ועל הבריאות. והשיניים...טפו, טפו, טפו. מה שאני ממש ממש לא ממליצה: 1. לתייג מזון כזה או אחר כ"בעייתי" "אסור" בעיקר כשהוא תופס מקום של ניגוד רצונות ואינטרסים בין הילד להורה. לא בכדי המרד הנפוץ של ילדים בהוריהם, כבר בגילאים צעירים, מתבטא באמצעות מזון. זה המקום היחידי כמעט שילד שתלוי לחלוטין בהוריו יכול להגיד "לא" בעיקר כשהוא מבין כמה הדבר הזה חשוב לאמא או לאבא. 2. לא להשתמש אף פעם במזון כפרס או כעונש. למזון אין כח כל עוד לא ניתן לו את הכח הזה. אוכל הוא רק אוכל וכן גם מעדן ושוקולד הם מאכלים, אין להם שום כח מיוחד. הם יכולים לגרום לנו עונג ברגע נתון אחד ולהיות בלתי אטרקטיביים לחלוטין ברגע אחר. אולי יפליא אותך לדעת אך הכרתי יותר מדי בוגרים שבאו לטפל בהשמנה שלהם ודיווחו שבצעירותם היו רזים מאוד ואמא הייתה צריכה להכריח אותם לאכול או אסרה עליהם מזונות מסוימים. אנו מגדלים ילדים לטווחים ארוכים, לא לפרקי זמן קצרים, גם מאיתנו נדרשת סבלנות. וחשוב ללמד אותם לסמוך על עצמם. לשמר אצלם את הערנות וההקשבה לגופם ולאפשר את מערכת היחסים הטבעית עם המזון. בהקשר הפיזי הזה לא בהכרח דעתך היא הדבר הנכון להסתמך עליו. בהצלחה לאה פינטו

שלום, אם אני שרפתי בריצה 250 קלוריות אז כמה זה שווה בגרמים של שומן? האם יש משוואה לחשוב דבר כזה?

250 קלוריות לחלק ל- 9 שווה כ- 27 גרם שומן. כל גרם שומן אוצר בתוכו 9 קק"ל, מכאן החישוב וזו המשוואה. אך לא ברור לי איזו משמעות יש לזה עבורך. נתחיל בזה שאינך יכול להיות בטוח כמה קלוריות שרפת בפעילות ספציפית כזו או אחרת (זה תלוי בלא מעט גורמים), אך המחשבה ששרפת 27 גרם שומן היא שגויה מן היסוד. אבי, אם כך אתה מעריך ואומד את ההשפעות של הפעילות הגופנית שאתה מבצע אתה עושה טעות אף גדולה מהקודמת. ההתחשבנות הזו עם מה שאנו עושים למען עצמנו, גופנו ובריאותנו, כמו גם ההתייחסות לגוף כאל מכונה מתמטית הוא עוול גדול (אם יותר לי, זה אפילו מקומם אותי). טוב, אולי התערבתי לך יותר מדי אז אני הולכת אחורה ומרפה ובכל מקרה עניתי לשאלתך ואם תרצה לפתח את ההבנה והידע, אשמח. שנה טובה וחג שמח לאה

אני רוצה לרזות ולשמור על הגיזרה.. אני שוקלת 58 והגובה שלי 1.68 אני רוצה לרזוץ בעיקר באזור הרגליים מה לעשות?

יעל את במשקל תקין לחלוטין.

בוקר טוב יעל. נתחיל בזה שרצונך כבודך. ומכאן אני הולכת איתך לכיוון רחב ורחוק לכאורה משאלתך, היי סבלנית כי זה יכול להיות בעל ערך עבורך. הרצון שלנו זה הכח המניע לכל דבר שאנו משיגים בחיים, הוא הדרייב והרוח הדוחפת אותנו להשגת כל יעד שהוא בעל ערך עבורנו. והשאלה הגדולה היא שאלת הערך. ערכים הם דברים שחשובים לנו מאוד ובעלי הקשר רגשי עמוק. לדוגמא, חשוב לי לקבל ג'וב מסוים. מה יש שם בשבילי? מה ארגיש ביום שאחזיק בג'וב הזה? מה יהיה זמין לי אז שאינו זמין לי היום? האם זה באמת מלהיב אותי? בשביל אחד יכול להתממש דרך הג'וב הזה ערך ההגשמה העצמית, בשביל אחר ערך ההצלחה והמיצוב, בשביל שלישי זו בכלל יכולה להיות תחושת בטחון או אולי שייכות ועוד ועוד ועוד. איש איש וסולם הערכים הפנימי שמנחה אותו בחייו. הענין הוא שכאן אנו נוטים לא פעם להתבלבל בין האמצעים למטרות האמיתיות. הג'וב הזה הוא רק אמצעי לגרום לי להרגיש ולחוות משהו שאינני חווה בעולמי כרגע. ברגע שאני מבינה מה המטרה האמיתית, או אז נפתחת לי קשת רחבה של אפשרויות להשגתו מבלי להיות נעולה על אמצעי אחד שמגביל ומייסר אותי. אם תחושת שייכות זה מה שאמור לספק הג'וב הזה, אני יכולה לפתח תחושה זו לא רק דרך הקריירה שלי, אם בהגשמה עסקינן אולי אני יכולה לחוות רגש זה באמצעות שעות הפנאי שלי דווקא, ואולי יש עוד סוגי תפקידים שיכולים לשרת את אותה מטרה בדיוק. ואלה הן השאלות שהייתי רוצה להפנות אלייך. מה הערך של משקל נמוך יותר עבורך? תשובה כמו "אני ארגיש טוב יותר" היא כללית ובמענה המנותק מהקבעון בהרזייה כדרך את יכולה כבר לתת לעצמך אינספור פתרונות להרגיש טוב יותר. ככל שתהיי יותר מדוייקת בהגדרת הערך כך האפשרויות לפתרון תהיינה יותר משביעות רצון ומניחות את הדעת מבחינתך. אני מבינה שה"בעיה" איננה כזו כללית על אף ההצגה שלה ככזו, האם המשקל הוא באמת הבעיה? אולי צורת הגוף? (גנטי) אולי מידת חיטובו? אולי המידות המינוריות בחנויות הבגדים? ראי, זהו מערך שאלות שלם שאנו לומדים לשאול את עצמנו, נתתי כאן ממש טעימה קלה, לא קל ולא פשוט לעשות זאת לבד ובטח כשאיננו מיומנים בכך, אך זהו פתח להסתכלות קצת שונה. כשמחליפים משקפיים מתגלים לנו הרבה מאוד דברים שלא ראינו לפני כן. לא תמיד הפתרון נמצא בירידה במשקל ובודאי לא כשמדובר בפרמטרים בעלי אופי גנטי (הבעת אי שביעות רצון מרגלייך). מעבר לכל ההרצאה הארוכה הזו, יתכן שבאמת טבעי לגופך להיות רזה יותר (דעי שהיחסים המבניים תמיד ישארו כי זה חלק מהגנטיקה שלך), את זה לא תוכלי לדעת כל עוד תפעלי בגישה דיאטטית שמאלצת את הגוף להגן על עצמו ולשמור מכל משמר על הקיים ויותר. רק בדרך של חיבור לגופך הוא ירד ויעצר היכן שהכי טוב לו, נוח לו ובריא לו. יעל יקרה, אני רוצה לאחל לך שנה נהדרת, מאושרת ומספקת. מקווה שהארתי משהו ולו במעט. שלך לאה פינטו על אף העובדה שזו יכולה להיות היי יותר מדוייקת.

שנה טובה גם לך לאה ובעיקר לבלה שעזרה וממשיכה ללוות אותי בתהליך

עדי היקרה תודה על הפירגון. שתיהיה לך שנה טובה ומוצלחת. בלה

אני הייתי בעברי אנורקטית ולאחר מכן סבלתי שנים רבות מבולמוסים מטורפים והקאות גם יחד. אני רוצה לשתף אותכם עם ההחלמה שלי, עברתי כל כך הרבה טיפולים והתרופה הכי נכונה היא באמת לשחרר, לשחרר את הפחד להשמין ובאמת להאמין שאפשר לצאת מזה, אני לא אגיד לכם שאני לגמרי שלמה במאת האחוזים מעצמי, אך כן אני יכולה להגיד שברגע שאתה משחרר את הפחד,ומתגבר על הבעיות הפנימיות(שהרי לא סתם אדם קם בבוקר ואוכל חצי מקרר, יש לזה סיבה פנימית), הכל לאט לאט מסתדר ולומדים להבין שיש פתרון מה שצריך בשביל לצאת למסע הזה זה המון כוח רצון, תמיכה מאדם שמתאים(כמו שאני זכיתי) והרבה אמונה בהצלחה מקווה שעזרתי עדי

על הדרך שעשית. על העוצמה שגילית בתוכך. על הבחירה המצוינת למען עצמך. על האומץ והחוכמה. על השיתוף המחזק והמאיר. מאחלת לך המון הנאה מהישגייך ואושר בדרכך הנוכחית. ושהשנה החולפת תמנף ותעצים את זו הבאה עלינו לטובה. שנה טובה ומאושרת לאה פינטו

שלום, שמי אורית, ואני בת 34 . יש לי בעייה -אני סובלת מבעיות בגב התחתון עקב בעייה כרונית כאמור עוד בהיותי ילדה הייה לי מכשיר לבעיית עקמת-שנגרמה מתאונה . ואני מנסה כבר יותר מ-3 שנים להוריד את הכרס שיש לי בכל מני שיטות של אימון. אך ללא הצלחה, בכל פעם של מאמץ יתר בגב כואב מאוד. רציתי להתייעץ עימכם- יש מכשיר בערוץ מסויים שמפרסמים אותו כי הוא פועל כסאונה -זאת אומרת כאשר שמים את המכשיר על המקום הרצוי -המכשיר מחמם את האזור וגורם להזעה ואז מציינים כי זה גורם להרזייה בטוחה. האם זה אפשרי????? האם זה נראה לכם בטוח??

שלום אורית, את בחורה צעירה ומעלה בעיה שדורשת התייחסות מקיפה ואחראית. לבעיות גב השלכות לטווח ארוך ולרוב לא פשוטות. אני מבינה שהרצון לצמצם את נפח הבטן התחתונה בא ממניע אסתטי אך גם יכול להשפיע על בעיית הגב. אני ממליצה לך בחום לאתר מומחה לרפואת ספורט ולהתייעץ, לקבל הדרכה אישית לך מאדם שזו מומחיותו ומסוגל לקחת בחשבון השלכותיה של כל פעילות על הגב שלך. נסי להכנס לפורומים שעוסקים ברפואת ספורט ואפילו לפנות לקופת החולים שלך ולברר שם. כזכור לי גם קופות החולים נכנסו לנישת הכושר ויש הנותנות שרות זה לחבריהן. שמרי על הגב שלך ואל תתפתי להבטחות של חברות מסחריות ללא יעוץ מוסמך ממומחה. אני אישית לא מכירה את המכשיר עליו דיברת, יתכן שהוא מצויין ויתכן שלא, התייעצי עם האדם הנכון. שנה טובה ומתוקה, יציבה ובריאה. שלך לאה פינטו

שלום, אני בן 21 כבר שבוע וחצי בדיאטה מאוזנת אבל עדיין לא ירדתי קילוגרם אחד! מדוע? (אני לא שותה קולה, מוותר על שמן וקמח לבן וממתקים)

אילן היקר. כשמכניסים עוגה לתנור לא מסתכלים כל שנייה האם היא מוכנה ובוודאי לא פותחים את התנור מוצאים וטועמים כי רק זה כשלעצמו יגרום לכך שעוגה לא תצא טוב. גם כשזורעים זרעים של פרח לא חופרים כל רגע באדמה ובודקים האם הם נבטו - בשני המקרים הללו פשוט סומכים על התהליך - אם פעלנו נכון תיהיה תוצאה טובה. אתה מתאר מצב בו אתה עושה דיאטה מאוזנת ועדיין לא רואה תוצאות. יכולות להיות לכך הרבה סיבות אבל אחת החשובות שבהם שתהליך נכון לוקח הרבה זמן ודורש הרבה סבלנות. אם התחלת תהליך בריא ונכון סמוך על הגוף שלך ואל תבדוק אותו בכל רגע. אגב אנחנו נגד דיאטות ונגד שקילות אם לא שמת לב זה פורום של הרזייה ללא דיאטה מה שאומר תהליך שונה לגמרה להרזיה.

שלום רב לכל הגולשים לצורך עבודת תזה הבודקת את יעילות הטיפול שמשלב את גישת הרזיה ללא דיאטה עם פסיכותרפיה גופנית (איזון גוף נפש) אני מחפשת 5 נשים (העבודה היא על נשים בלבד) אשר נמצאות במצב של עודף משקל וניסיונות חוזרים של דיאטות אשר לא מצליחות לרזות . עדיף כאלה שכבר ממש מיואשות בהחלט אפשרי גם כאלה הסובלות מהפרעת אכילה כפייתית. המשתתפות במחקר תמלאנה שאלון (אנונימי לחלוטין) לפני הטיפול ובסופו. הטיפול עצמו מורכב מ 10 מפגשים מובנים אשר כוללים לימוד עקרונות של גישת הרזיה ללא דיאטה ושילוב של טיפולי גוף נפש. נדרשת מחויבות לכל התקופה. אם אתם מכירים נשים כאלו או אם יש מבין גולשות הפורום שמעוניניות להשתתף אני מזמינה ,אותכן ליצור איתי קשר. ההשתתפות כרוכה במחיר סימלי . אפשר ליצור קשר במייל או בטלפון - 0528303005 אותכם

האם זו סדנה? מה תעשי ב10 מפגשים? יש לך נושא מסוים לכל פגישה?

זו לא סדנה אלא מפגשים אישים . בכל פגישה יש נושא מובנה אחר כאשר הנושאים בנויים בצורה מתפתחת אחד על השיני. אם תרצי אשמח לפרט לך. אם את מעונינית אנא הזדרזי כי יש הרבה ביקוש . אני לא מקבלת כל אחד - אני מחפשת כאלה שעשו הרבה דיאטות ודי מיואשות. לא מוכנות להישאר כמו שהן אבל כבר לא מסוגלות בשום אופן לעשות יותר דיאטה. אשמח אם תצרי קשר - 0528303005

שלום רב, שאלה של גולש באתר הטיפים שלנו, סטיפס - נשמח אם תסייעו לנו במענה עבורו (אנו ניתן כמובן קרדיט וקישור לפורום המעולה שלכם!): בטן נפוחה ללא קשר בין אם אכלתי ואם לא, איך ניתן להקל על כך?

אכן בטן נפוחה איננה רק פונקציה של מילוי בקיבה ומערכת העיכול במזון. הגוף "מדווח" לנו על כל שמתרחש בתוכו פנימה באמצעות תחושות שיכולות להיות טובות ונעימות או כואבות ובלתי נוחות, כך אנו לומדים מה טוב לנו ומה פחות. האם הנפיחות בבטן מתבטאת בחלקה העליון או התחתון? האם היא מלווה בסימפטומים נוספים? האם היא יציבה או בכל זאת מופיעה בתגובה למשהו? ובכלל באיזו תדירות היא נחווית? האם הגולש חש בה מזה זמן או שרק לאחרונה? הרבה שאלות עולות בנוגע לאופיה של הנפיחות הזו ומכאן שיכולות להיות הרבה תשובות שיובילו לפתרונות שונים. יתכן שמדובר בפעילות בקטריאלית, יתכן שמדובר בסוגי מזונות מסוימים (גם אם הביטוי אינו בא בצמידות לאכילה) ועוד. אני מציעה לגשת לרופא המשפחה לשם אבחנה. ולסיום, תודה על הפרגון ועל מילה טובה, ובהצלחה. לאה פינטו

אתם תצטרכו - בכל תחום: www.stips.co.il

כמה מומלץ להרזות בשבוע?

מהו הקצב הנכון והבריא לו ביותר. שלום איתן וברוך בואך לפורום הרזייה ללא דיאטה. לשיטתי, מדידה טובה של תהליך הרזייה נכון נעשית אך ורק באמצעות היקפיו ולא משקלו אשר מושפע מיותר מדי גורמים לא רלוונטיים. ההיקפים לעומת זאת מבטאים באופן ישיר את צמצום מסת השומן שתכונתה הפיזיקלית המובהקת היא נפח ולא משקל. כיוון שבהרזייה ללא דיאטה אנו מפתחים מיומנות הקשבה למנגנונים טבעיים של הגוף ובונים מערכת יחסים חדשה שיש בה אמון, בונים מערכת יחסים חדשה בה אנו סומכים על הגוף שלנו ולא שולטים בו, אנו משאירים לגוף את המנדט לקבוע מהו הקצב ולאלו מימדים להגיע. הגוף מגיב לנו די מהר ותוך שבועיים שלושה ניתן להבחין ברפיון המכנסיים על המתניים. איך זה יראה על המשקל? לא בטוחה שאני יודעת להגיד כי אצלי נשקלים רק לאחר שיורדים מידה במכנסיים, for old times sake וגם זה משתנה מאדם לאדם. אז אנו גם מגלים שהפרופורציה בין המשקל להיקפים אינה דומה למה שהכרנו בעבר. ובלשון פשוטה, ההיקף יורד יותר מהמשקל. מבחינתי כדיאטנית קלינית זוהי עדות לכך שהגוף שומר על מסת השרירים שלו, הוא אינו במצוקה כמו שקורה בדיאטה ומרשה לעצמו לשחרר שומנים. דבר נוסף שהבחנתי בו הוא שהירידה בהיקפים היא יותר לינארית מהירידה במשקל כפי שאנו מכירים בדיאטה. כלומר, הגוף יורד בקצב אחיד למדי עד למידת היעד הבריאה לו. בדיאטה, אנו מכירים טוב טוב את הסיטואציה שבה יורדים בהתחלה ודי הרבה (איבוד מים כתוצאה מאיבוד שריר) ולאחר מכן נתקעים. ואגב עוד פרט קטן אחד, בדיאטה הגוף מאבד באופן יחסי מעט מאוד שומן (כ- 5% בסה"כ), אלא אם כן אנו נכנסים לאימוני כושר היסטריים כפי שאפשר לראות באחת התוכניות היום בטלויזיה. משהו שללא ספורטאים קשה להטמיע כחלק מאורח חייהם. משהו שקשה אך כנראה אפשרי לעשות כשיש עליך 20 מצלמות, קבוצת מעודדים ומעודדות שלא מרפה ופרס גדול בקו הסיום. טוב, עניתי לך ויותר אז המשך שבת נעימה לאה

שלום, אני בת 31 אם לשתי בנות. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד הייתי ילדה רזה מאוד, גם מבחינת ההיקפים, רגליים רזות מאוד. בגיל העשרה הייתי תמיד במשקל של 50 עם גובה של 1.72. זה תמיד הפריע לי ועד היום זה מפריע לי, למרות שאני אחרי 2 לידות. היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה , למעט הבטן שהיא תמיד שמנה יותר. אין לי בעיית אכילה, אני אוכלת המון ופשוט לא משמינה, לפי דעתי הכל מצטבר בבטן. האם עלי לעשות פעילות גופנית ולהמשיך לאכול רגיל כדי להוריד את הבטן ולהשמין בחלקים אחרים בגוף, כמו אזור המותן ומטה (הכוונה לרגליים). בעיה נוספת שמטרידה אותי זה הבנות שלי. מאחר ואני יודעת שאני רזה בגלל גנטיקה (אבי הוא אדם רזה מאוד), והחשש שלי שגם הבנות שלי יעברו את מה שאני עברתי. בתי בת ה- 4 וחצי כבר מראה סימנים לכך, גופה צר והיא רזה וגבוהה. מה אפשר לעשות? כמו שאתן יודעות ילדים לא אכלנים גדולים. אשמח לעצה תודה

שבת שלום אילנית. כתבת "...היום לאחר הלידה השניה חזרתי להיות רזה" מה היה מאז הלידה הראשונה? אני מתרשמת שאת משתייכת לקבוצה קטנה מאוד באוכלוסיה, קבוצה רזה מאוד שנאבקת להשמין ולא כ"כ מצליחה בשל גנטיקה הקשורה במנגנוני יצור ובזבוז אנרגיה. אני באופן אישי לא הצלחתי אף פעם לעזור לאדם רזה, בקטגוריה זו, להשמין. גם כשהוספנו משקאות עתירי קלוריות כגון "אנשור פלוס" ואחרים, התוצאות לא היו מזהירות, אם כי את יכולה לנסות. אינני יודעת מה המשמעות של "אני אוכלת המון" כי המון או מעט זה פונקציה של צורכי הגוף. אך אני מניחה שרצית להעיד על הקושי שלך וכאן יש שתי אפשרויות: 1. לנסות לבדוק את הצריכה שלך ואת האפשרות להעשירה אצל דיאטנית קלינית מוסמכת 2. לקבל ולאהוב את גופך. ראי, אני מבינה שאינך אוהבת את הגנטיקה שלך והמלצה כזו ממני אולי נשמעת כרגע בלתי מתקבלת על הדעת ובכל זאת זה הכיוון הבריא ביותר לטעמי. כיוון שאת חשה שלא בנוח עם הגנטיקה הבריאה שלך את חוששת שבתך "תסבול" ממנה גם. אנו "סובלים" כשאנו מתמקדים במה שאנו לא אוהבים, בחולשות שלנו, במגרעות שלנו, בין אם פיזיים ובין אם אישיותיים ובמיוחד כאלה שאיננו יכולים לשנותם. כל מה שתשימי עליו זכוכית מגדלת יגדל ויתעצם. אינני יכולה להציע לך משהו יעיל כנגד הגנטיקה שלך והאמת היא שגם לא הייתי מחפשת. מה שכן הייתי מציעה לך כאשה ובודאי כאם ללמד את בנותייך אהבה עצמית וקבלה עצמית מהי. זאת תוכלי לעשות רק באמצעות הדוגמא האישית, באופן בו את תלמדי להתייחס כך לעצמך. הרי זוהי האהבה הראשונה, התמקדי במה שיפה וטוב ונהדר וצמצמי את הפוקוס על מה שפחות. עם הזמן למדי לחפש גם בגופך את היתרונות, הם בטוח נמצאים וקיימים (אני בטוחה שחלק מהגולשים כבר מסוגלים לראות אותם). רק החליפי משקפיים, נסי להסתכל באור אחר. ובתך, רק בת 4.5, שימי לב מה ממלא את עולמה, אני בטוחה שמליון דברים חוץ מהיקפי גופה. שימי לב איך היא יודעת להנות ולשמוח על הרבה דברים בחייה מבלי שהיקפי גופה יעיבו על ההנאה. אני ממליצה לך בחום, להתמקד בכל מה שנהדר ומקסים בבתך ולא בחסרון הזה שאת, ורק את, רואה מתוך העולם האישי שלך. התמקדי בכישוריה, בעיניה היפות, בהתפתחותה הקוגנטיבית, במיומנויותיה החברתיות, התמקדי במה שעושה אותה שמחה, במה שמסקרן אותה ועוד. והכי ראוי היה להתחיל דווקא מעצמך. ילדים הם יצורים חדי אבחנה והם מבינים מעבר למילים גם אם אין להם היכולת הורבלית לבטא את הבנתם. האם היא לעולם מודל החיקוי של בנותיה, קחי בחשבון את האפשרות שוהן קולטות את אי שביעות הרצון שלך וישליכו גם על עצמן. ה"סבל" הוא אינו אובייקטיבי אלא סובייקטיבי ותפישתו מושפעת מהבית והסביבה בה אנו גדלים. מקווה שנגעתי והארתי. בנוגע לפיזור השומן. איננו יכולים לווסת, לשלוט ולהחליט איפה להשמין ואיפה לא. הפיזור של תאי השומן כמו גם מבנה הגוף הוא גנטי. זה אומר ששומן יצטבר לנו איפה שיש לנו מלכתחילה ריכוז גבוה יותר של תאי שומן ופחות היכן שהריכוז נמוך יותר. מה שכן ניתן לעשות זה לחטב. אם הבטן מפריעה אפשר להפעיל את שריריה (האנכיים, הרוחביים והאלכסוניים), כשהשרירים הללו מתקצרים הם "מרימים" ומכנסים את רקמת השומן באותו אזור. זה גם יכול להועיל מאוד לגב. מקווה שעניתי והועלתי שתהיה לך שבת מקסימה ונהדרת שלך לאה פינטו

שלום רב. אני רוצה להוסיף מידע חשוב. לפעמים רזון קיצוני בלי יכולת לעלות במשקל יכול להעיד על צליאק. אני ממליצה לך לשלול את האפשרות . למרות שהסיכוי נמוך

שלום רב מבקש יעוצכם בקשר לכך. אני עוסק בפעילות אירובית כ4 פעמים בשבוע כ1שעה כל פעם. בתודה

שלום יוסי עלך להפנות את השאלה לפורום נטורפתיה. בברכה בלה

קראתי שעשו מחקר ומצאו שמשקאות דיאט למיניהן - מונעות ירידה במשקל ואף גורמות להשמנה (אני מתכוונת למוגזים שהם מכילים רק 1 קלוריה לא לנקטרים למיניהם) האם זה נכון? גם קרובת משפחה שלי שנמצאת בקבוצת תמיכה טוענת שאסור לשתות מוגזים רק מים, מדוע ? כמו כן בתכנית "לרדת לגדול" טענה הדיאטנית שעדיף לאכול יוגורט עם 1.5 אחוז שומן ולא 0 , דבר שהדהים גם את המנחה, מדוע ? שאלה שלישית - בדיאטות שונות מותר לאכול גבינות עד 5 אחוז שומן, האם הכוונה גם לגבינה בולגרית, צפתית וכו - ממשפחת הגבינות הקשות המלוחות ? אודה על תשובתכן

שלום אירית. השאלות שלך מעידות על כך שאת מתנהלת על פי תפיסת עולם של דיאטה. תפיסת עולם הטוענת שצריך לאכל כמה שפחות קלוריות כמה שפחות שומן ולהתעמל כמה שיותר. עם הזמן יותר ויותר חוקרים וגם דיאטניות מתחילות להגיע למסקנה שהגישה הזאת פשוט לא עובדת לטווח רחוק ולכן יש את הרעיונות החדשים האלו . הם אומנם מוצגים מתוך עולם הדיאטה אבל מראים לדעתי את המבוכה והמצוקה אליו נקלעה גישה זו . ולשאלות הספצפיות שלך. אני מאד נגד משקאות דיאט זה לא בריא מרמה את הגוף ומכניס לתוכו כימקלים מיותרים. יוגורט עם אחוז שומן יותר גבוה הוא יותר טעים ולכן גם יותר מספק ומאפשר שובע ליותר זמן . בקשר לגבינות - אני לא יודעת למה הכוונה את צריכה לשאול את הדיאטנית שהכתיבה לך את הדיאטה. אני נגד מדידת מזון על פי אחוזי השומן שבו אלא יותר על פי מה שהגוף שלך מבקש. תעמדי מול מקרר ותשאלי את עצמך מה בא לגוף שלי איזו גבינה (ואל תשאלי אותו כמה אחוזי שומן כי הוא לא מבין בזה) איזה טעם בא לי? ואז תחליטי. כך פועל אדם רזה טבעי וכך הוא זוכה בחופש רזון ובריאות. אגב באחת התוכניות של לרדת בגדול ישבה ניצה שאול רזה אמיתית מול אחת המתחרות שהתנצלה עמוקות על כך שטעמה שוקולד וחטאה בגדול. ניצה אמרה אני פשוט לא חושבת על זה אני אוכלת מה שבא לי ולא מלקה את עצמי. הנה לכם רזה טבעי אמיתית. אפשר להגיע לסוג תודעה כזה צריך רק להאמין. בברכה בלה

יש לי ילד בן 10 וחצי ושוקל כ- 65 ק"ג. לאחרונה הוא שמן עוד יותר וכבר מסרב לבצע פעילות גופנית. (בעבר הוא שיחק בחוג כדורגל וכדורסל וכיום מסרב ללכת בטענה שבמהלך האימונים קשה לו לנשום) גם הליכות הוא מסרב לעשות עמי. ניסיתי לפנות בעבר לדיאטנית והוא לא שיתף פעולה- הוא פשוט לא מצליח להתאפק וכל הזמן רעב. אנא עזרו לי מה עליי לעשות? אני מודאגת גם ממצבו הבריאותי שלא יתדרדר בעקבות משקל עודף זה.

שלום נועם. ראשית כל הכבוד לך שאת כל כך אכפתית ומנסה לעזור לילד שלך. שינית טיפול בעודף משקל של הילד חייב להעשות ברמה משפחתית. הורים צריכים להיות סוכני שינוי וכל המשפחה צריכה להתגייס כדי לעזור לו. ישנם מסגרות קבוציותית ללילדים המשלבות עבודה קבוצתית פסיכולגית ותזונתית .ישנה אפשרות להעזר באימון אישי כדי לגייס את הילד למטרה. לאה עוסקת באימון אישי של הורים לצורך הרזיה של הילדים שלהם ואולי כדאי לך לדבר אתה. בברכה בלה

אודה אם לאה פינטו תוכל לענות על שאלותי אני בת 57 שנים לפני כ4-5-ח לאחר בדיקת דם היסתבר שיש לי קולסטרול גבוה 321 מאז אני מקבלת תרופה העונה לשם lipitor 10mg כדור אחד בבוקר .מאותו יום שיניתי את התזונה שלי לחלוטין אין בתזונה שלי מוצרי קמח לבן סוכרים למיניהם אורז חום בילבד אני לא אוכלת מוצרי בשר או עופות מיתפשרת על דגים בגריל או מבושלים (בלי לחם) שותה לפחות 8 כוסות מים ביום (ללא מיצים) אוכלת 3 ארוחות ביום מיעמלת 5 ימים בשבוע תלוי במזג האויר או חדר כושר (כשעה ) או הליכה בחוץ מהירה שעה ב-7 חודשים האחרונים הורדתי -9 קג בחודשיים האחרונים אין ירידה במישקל האם יש משהו שעלי לשפר לשנות לעשות אחרת מה אני עושה לא נכון אם ביכלל דא אני מיתגוררת מחוץ לגבולות ישראל תודה לאה

רוגלין יקרה, ברוכה הבאה לפורום שלנו. עושה רושם שמצבך הבריאותי הטריד אותך ובצדק. החלטת לקחת אחריות על גופך ובריאותך ולעשות מעשה (שנמשך 7 חודשים). ע"פ תאורך ושאלתך אני מבינה שחלק מהתוכנית שלך פרט לאיזון הכולסטרול היא לרזות. טרם אענה, אני מבקשת לקבל תמונה טיפל'ה יותר רחבה ולכן אודה לתשובותייך על שאלותיי הבאות: 1. מה מצב הכולסטרול היום? האם את מצליחה לאזן את הכולסטרול באמצעות התרופה בלבד? 2. מדוע ההמנעות מקמחים וסוכרים? מדוע ההמנעות מבשר ועוף? 3.. האם את חיה בנוחות ובהנאה עם התפריט הנוכחי? מה חסר לך? עד כמה את מאמינה שתפריט כזה יכול לספק אותך לאורך זמן? 4. האם הודרכת לתוכנית התזונתית הנוכחית או שהרכבת באופן עצמאי? ובכל מקרה מהם העקרונות המנחים? 6. האם לצד גילוי חוסר איזון ברמות כולסטרול, נבדקה רמת הורמוני התירואיד? ראי, באופן כללי כשמדובר בהרזייה אני מתנגדת לחלוטין למשטרי המנעות והגבלה כלשהם. אני יודעת לומר שהם משמרים יופי את האדם השמן בתוכנו ומנציחים את עודף המשקל שלנו ואף מטפחים אותו. אם יצא לך לעלעל בדפי הפורום, ודאי יכולת להתרשם מהדרך בה אני מלווה אנשים בתהליך הרזייה, והיא שונה מאוד מהדרך בה בחרת. אני מניחה שחלק מההגבלות נוגעות דווקא לכולסטרול, אך גם לגביהן יש לי השגות ולכן תשובותייך חשובות. רוצה לתת לך תשובה מקיפה יותר ואחראית יותר, אז בינתיים אמתין לתשובותייך בסבלנות. שלך לאה פינטו 6.

הי בלה, אני פונה אליך בעקבות המלצה מהילה [פורום הפרעות אכילה]. אני בולימית מזה כ ששלוש שנים [לפני כן- אנורקסית]. איני מקיאה אבל אני מכורה קשות למשלשלים [80 כדורים של בקוניס [סנה] ליום בממוצע]. יש לי שאלה ספציפית : כיצד אני צריכה לאכול [במסגרת העד 700 קלוריות ליום- לא מסוגלת יותר בשלב זה] על מנת שאוכל להיגמל, בהדרגה ממשלשלים ולגרום למערכת העיכול לתפקד באופן עצמאי. מה כן/ לא לאכול וכיצד עלי לנהוג. נ.ב - כמה זמן לדעתך, יידרש על מנת שמצבי יהיה קצת יותר סביר [= מערכת העיכול תתחיל לתפקד בעצמה] בהנחה שזה בכלל אפשרי לאחר תקופה כה ארוכה. המון תודה .

שלום צבעוני. את מתארת מצב מורכב המצריך טיפול אישי צמוד ,לדעתי רב מקצועי. עליך להיות מטופלת גם ברמה הרגשית, גם ברמה התזונתית ,וכמובן להיות תחת פיקוח של רופא. האם את בטיפול כלשהו? כמובן שלא אוכל לתת שום התחסות תזונתית דרך הפורום . חשוב מאד לעזור לך להיגמל מהמשלשלים שגורמים נזק חמור למערכת העיכול שלך. את מוזמנת להמשיך לשאול ולהעזר בי גם דרך הפורום וגם אם את רוצה בטלפון. בברכה בלה

שלום צבעוני, אני רואה שההודעה משנת 2006. אני מאוד מקווה שכעת מצבך השתפר. אני במצב דומה-שונה. גם סובלת מאנורקסיה מזה 5 שנים, בשנה וחצי האחרונות הוספתי לתפריט שהיה דל במיוחד (300 קלוריות) גם משלשלים. ככל שעבר הזמן והלכתי לדיאטנית שהעלתה לי את כמות הקלוריות (היום כ700-800) ואםילו העלתי במשקל למשקל יותר סביר - העלתי את כמות המששלים ובשנה האחרונה אני צורכת כ 30 ליום. רציתי לשמוע מנסיונך ואם תוכלי להציע לי עזרה. אני ממש בלחץ במיוחד ששמעתי שלא מתכוונים למכור יותר כדורים ללא מרשם. בכל מקרה מאד הייתי רוצה להגמל. האם הצלחת? אודה מאוד להתייחסות. נועה

שלום בלה,סלט שמורכב מ:עגבניות,מלפפונים,כרובית,חסה,כרוב לבן,פסטה,בטטה,עירית,פטרוזיליה,ביצה קשה,גבינה בולגרית5% ,טחינה+לחמניה חומה קטנה רציתי לדעת איך הסלט הזה נשמע לך,האם הוא משמין,אני לא מצליחה לרדת....

הסלט נשמע מצוין. בריא מאוזן וטעים. כמה קלוריות יש בו? אין לי מושג והאמת אני לא חושבת שזה חשוב כל כך. את לא מצלחה לרדת לא בגלל הסלט בטוח שיש סיבה אחרת.

לכל המעוניינים - התפרסמה היום בעיתון הארץ במוסף השבועי כתבה "חיידק טורף" שעוסקת בסיבה נוספת אפשרית לנטייה להשמנה. וזה לא משהו בראש או בנפש, אלא משהו ממשי .. ועל סמך מחקרים .

תודה על המידע

עפי מה שקראתי בשרשורים בפורום אתן בודקות את הירידה במשקל ע"י מדידת היקפים. בנוסף, גם ראיתי שעניתם פה למישהי שבתקופת טיפולי פוריות ניתן לרדת במשקל. ואני שואלת - איך זה בזמן שאני מקבלת זריקות בטיפולי פיריון שגורמות לי לנפיחות בבטן אני יכולה למדוד היקפים? אם כך נראה לי שבתקופת טיפולי פוריות יהיה לי קשה לעבוד לפי שיטתכם. עם זאת הייתי מאוד מעוניינת לרדת במשקל לפני ההיריון, אבל בשום פנים ואופן לא אוותר על הטיפולים מפאת גילי ההולך ומתקדם כבר. אשמח לקבל את חוות דעתכן המקצועית בנושא.

שלום דידי. לדעתי, בטיפולי פריון כדאי מאד קודם כל ליצור מערכת יחסים חיובית וטובה עם הגוף שלך. לא למדוד אותו בהקפים או בקילוגרמים.אלא למלא את הצרכים שלו לאהוב אותו ולהגיע אתו להרמוניה. בשיטה שלנו אנחנו מתרכזים בהעצמה, איזון, תמיכה - דבר שעוזר מאד לתחושה טובה ובסופו של דבר גם להרזיה. אני בשום פנים ואופן לא מודדת הקפים כל פעם שבאה אלי מטופלת ובודקת אתה האם הייתה ילדה טובה ועשתה את מה שאמרתי. אצלי זה ממש לא עובד כך. אני מאחלת לך המון הצלחה בטיפולים ובמערכת יחסים עם הגוף שלך.

אני ממש רוצה לרדת במשקל.

אני נער בן 16.5 (עולה לכיתה י"א) ובשנה הזו מצפים לי ימי לימודים ארוכים במיוחד. לארוחת עשר אני אגיע עם סנדוויץ', הבעיה היא בארוחת הצהריים.יש לי שתי אפשרויות או לקנות במזנון פיטה/לחמנייה עם צ'יפס סלט ונקניקייה או מנה חמה לסוגיה. איזו אפשרות עדיפה מבחינה תזונתית ודיאטתית?? אם התשובה מנה חמה לסוגיה-מאיזו סוג רצוי (פירה,נודלס,קוסקוס...)?? בתודה בני

אני לא דיאטנית.. אך סבורה שהאפשרות הראשונה מתאימה יותר. מנה חמה - יש בה המון חומרים משמרים, המון מלח ומעט מאד דברים "טובים". לדעתי, ממש לא בריא. אפשרות נוספת - להביא מהבית עוד סנדביצים שבתוכם יש ירק , וכן פירות.

שלום בני. אני לא רוצה להמליץ לך המלצות תזונתיות דרך הפורום. בעיני זה לא מקצועי. אני לא מכירה אותך ואת סדר היום שלך, משקלך העדפותך ודברים רבים נוספים. חשוב לקבל התיחסות אישית. בברכה ובהצלחה בלימודים בלה

היי ! הדיאטנית נתנה לי לאכול חופשי לחם לחמניות מחיטה מלאה פסטה אורס ואת כול הפחמחמות חופשי .... יש לו 118 סוכר ושומנים בדם האם זה לא מוגזם כמות הפחמימות לאכול חופשי ?? תודה איריס

שלום הנני בחור מלא בן 27. מאז ומתמיד פניי היו מלאות אולם בשנה וחצי האחרונות החל להופיע מעיין סנטר כפול. לאחרונה התחלתי דיאטנה מבוקרת ופעילות ספורטיבית לשריפת שומנים וחיטוב. שאלתי היא - האם יש סיכוי שלמרות שארד במשקל ואפחית את אחוזי השומן בגוף עדיין יישאר הסנטר הכפול? האם יש סיכוי שהדיאטה לא תצליח להעלימו?

שלום יואב. למיטב ידעתי שומן יורד בצורה שווה מכל המקומות בגוף. סנטר כפול הוא פונקציה של הצטברות שומן יחד עם שרירים רפויים באזור. לכן אם תעשה תרגילי חיטוב לאזור שרירי הצאוור אני מאמינה שזה יסתדר.

אני רוצה וצריכה להוריד במשקל כ-10 ק"ג. יש לי ריפלקס (5 ס"מ) שמטופל ע"י לוסק במינונים די גבוהים. דיאטנית של מכבי "התאימה " לי דיאטה של 3 ארוחות ביום המבוססת ברובה על ירקות טריים. הדיאטה גרמה לי להחרפה בצרבות עד כדי כאבים בקיבה. היא טענה שזה לא השיטה . איך אפשר לחלק את כמות הקלוריות הנכונה להרבה ארוחות קטנות ופחות ירקות טריים שמחריפים לי את הצרבות? אני מאד אוהבת סלטים טריים, אבל כנראה ששלוש פעמים ביום סלט זה יותר מדי בשבילי. תודה, ורד

שלום ורד. עליך לבקש מהדיאטנית שלך שתשנה את התפריט שלך כדי שיתאים לך יותר. אנחנו לא יכולות להמליץ המלצות תזונתיות דרך הפורום בלי שיש לנו מידע רפואי שלך. מניסיון שלי כדאיטנית במכבי למחלות של קיבה תזונה המורכבת מארוחות קטנות של פחממות מורכבות מלאות כמו לחם מלא, קרקרים, דיסת קואקר - יכולה מאד לשפר את המצב של החומציות , בנוסף ישנם הרבה ירקות שעולים להחמיר את הבעיה ואולי כדאי לך להמנע מהם ירקות כמו פלפל, חצלים, בצל כרוב, צנון ועגבניות. ירידה במשקל במצב זה היא חשובה מאד אבל חשוב לעשות אותה נכון היות ודיאטה דראסטית עלולה להחמיר את הבעיה. אם תרצי התחיסות של גוף נפש אשמח לתת לך את יכולה לבקש אם זה מעניין אותך. בברכה בלה

היי בלה, תודה שענית. הדיאטנית המחוזית של מכבי הפנתה אותי בעקבות תלונתי לדיאטנית אחרת, וני מקווה שזו מישהיא שמבינה עניין ועם ראש פתוח וגמיש בניגוד לקודמת. בכל מקרה אני אקח לתשומת ליבי את המלצותיך ושוב תודה. דרך אגב, מנסיוני אני מאד מסכימה עם דעתך לגבי הפחמימות אני ממש מרגישה הבדל בהרגשה. לגבי ירקות - עגבניות ללא קליפה וגרעינים עוברות בשלום (אולי זה יאפשר לעוד מישהוא במצבי להנות מעגבניה), פלפלים אדומים בלבד גם עוברים. כרוב לא עשה בעיה עד היום, בצל יבש מעט זה בסדר בצל ירוק עולה לי שעות אחרי האכילה. אין לי הסברים למה זה כן וזה לא (זה לא המקצוע שלי) פשוט מנסיון אישי של הרבה שנים. קשר גוף ונפש תמיד עניין אותי. אין לי ספק שבתקופות לחץ הצרבות מחריפות.

אני בת 63 עובדת. ס ובלת מעודף משקל תקופה ארוכה.גובה שלו 153 סמ משקלי כעת 70קג.הייתי פעמים בקבוצת דיאטה ו גם אצל דיאטנית באופן פרטני.לא הצלחתי.יש בי כפייתות והרבה פעמים אוכלת סתם בגלל היזה דחף בלתי מוסבר ו בלתי נשלט.ב תאום עם רופא משפחה התחלתי ליטול רדוקטיל(מלםני 3 ימים)כדי לציין שאני מקבלת רסיטל 20 מג.ו לדעת רוםא בשל המינון הנמוך אין בעיה ליטול שתי התרופות.אני לוקחת נורבקס ללחץ דם 5 מג.ואין יותר בעיה.גם סמוביל ל שומנים בדם שגם הם מאוזנים.מה דעתכם על רדוקטיל? יש לי הרגשה ביומיים שאני נוטלת בתרופה שיש לי יותר שליטה באכילה.ו עוד אני מרגישה ש נמשכת לאכול עוד דברים לאחר גמר הארוחה בעיקר לחם ו פירות.(תוצאה של בדיקת סוכר בדם בבקר לאחר 12 שעות בלי לאכול 112

שלום רחל. רדוקטיל הוא תרופה שנמצאת בשימוש כבר מספר שנים. לדעתי שימוש בתרופה בלי לנסות לפתור את הבעיה בטיפול שורש לא תביא לאיזון המלא של המשקל שלך. בעיני תרופה זה משהו מלאכותי שאמור לתת לך עזרה נוספת אבל לא יכולה לבוא במקום שינוי התודעה שלך . אם התודעה שלך תישאר תודעה של אדם שמן הנאבק בגופו ובמשקלו גם אם תרדי במשקל בעזרת התרופה יש סיכוי גדול שהוא יחזור אחרי שתפסיקי אותה. לכן, הייתי מאד ממליצה לך שיחד עם לקיחת התרופה תעשי צעדים לעבר שינוי תפיסת העולם הקשורה במשקל שלך. תפיסת העולם שאומרת שכדי לרזות צריך להמנע ממזון, להתעלם מרעב פיזי ולסבול. תבדקי עם עצמך למשל בסיטואציה שאת גומרת לאכל ונמשכת לאכל עוד דברים בצורה של לחם ופירות מה באמת הצורך שלך? אולי את שבעה ולא מסופקת אולי לעומת זאת ניסית למלא צורך אחר שלא קשור ברעב פיזי על ידי אכל ואז הוא אומר לך שהוא לא סופק. מודעת יותר מלאה תאפשר לך בחירה יותר חופשית. מקווה שעזרתי בלה.

שלום וברכה לבלה, לאה ולכל קוראי ומשתתפי הפורום גם, אני מוצאת את עצמי עסוקה מאוד בענייני המשקל בזמן האחרון. אני בת 30 פלוס ויש לי ילדה בת 7. ילדתי הפכה להיות מפג (כשנולדה) לילדה בריאה מאוד. אני לא יכולה להגיד שהיא ממש שמנה, אך אכן יש לה עודפים בלתי רצויים (בעיקר בבטן) והיא סוחבת אותם כבר שנים ועתה ממש הגיע הזמן להיפטר מהם. עלי לציין כי היא מעולם (בגללי) לא אכלה ממתקים ו/או בצקים בצורה גורפת (אנחנו פשוט לא מחזיקים בבית, אלא בשביל מאורע ממש ראוי לציון), יחד עם זאת היא מאוד אוהבת לאכול ובעיקר זה מתבטא בירקות ובפירות אך גם בשאר דברי מזון - כולם. אני אישית מעולם לא הצטינתי ברזון יתר, אך בד"כ רמת ה-BMI שלי עמדה על 19 (שזה לא רע). דוקא בחודשים האחרונים, ללא שינוי מהותי באורח חיים, מצב אישי-נפשי-משפחתי וכדומה וגם ללא שינוי בהרגלי האכילה, העליתי במשקל בין 7-9 ק"ג שבממדים שלי זה הרבה (הגובה שלי הוא 157 ס"מ ובד"כ הייתי שוקלת בין 49-52 ק"ג). איך לעשות את השינוי בשבילי ולמען בתי (אולי אף משהו שנוכל לעשות ביחד). עלי לציין כי אורח חיינו מאוד מלא (אנחנו יוצאות בבוקר מהבית בשעה 7:15 לערך וחוזרות רק בסביבות 17:30 (הבת שלי בצהרון ואני בעבודה עד 17:00). אומנם אני יודעת שחסרים פרטים רבים על התנהלות בתי וגם שלי - אך אני לא רוצה להעמיס מידע (לא בשלב זה בכל-אופן). לתשובתכן, אודה.

בוקר טוב פוש וברוכה הבאה לפורום שלנו. אני מתרשמת שהינך אשה מודעת וערנית מאוד לגופה ומכאן גם לבתך. אם להתייחס לשאלתך בלבד, בשלב ראשון ובהקשר זה, אציע לך להתרכז ולהשקיע בעצמך. אנו, ההורים, המשאב העיקרי של ילדנו, אנו מודל החיקוי (בעיקר אם לבת ואב לבן) ובמידה רבה ילדנו הם המראות הקטנות שלנו, משקפים לנו ללא עכבות את דפוסנו. באופן עקרוני, אני אישית אינני עובדת עם ילדים כיוון שאני מאמינה שהעזרה הטובה ביותר עבורם תבוא דרך שינוי אצל ההורים. וכשאני אומרת שינוי אין כוונתי לשינוי התנהגותי אלא לשינוי תפישתי. התנהגותנו (הבחירות שלנו, הפעולות שלנו) אמנם היא זו שמעצבת את מציאות חיינו, אך התנהגותנו איננה מנותקת מעולמנו הפנימי. התנהגותנו היא תמיד נגזרת של דפוסי החשיבה שלנו, של האמונות שלנו. (למשל, אם אני חושבת ומאמינה ש"אין על מי לסמוך" מן הסתם אבטא התנהגות מאוד ריכוזית, לעומת זאת אם אני חושבת ומאמינה ההיפך, הנטיה שלי להאציל סמכויות בחיי תהיה רבה יותר) מכאן שכל שינוי התנהגותי לא יחזיק מים ללא שינוי תפישתי, פנימי. זו הסיבה לכך שרובן המכריע של הדיאטות (ששמות דגש על שינוי התנהגותי) נגמרות בעליה במשקל. זו גם הסיבה לכך שכ"כ קשה לנו לאמץ שינוי התנהגותי לאורך זמן. הפער בין מה שמפעיל אותי מלכתחילה לבין האופן בו אני מנסה לכפות על עצמי לפעול יוצר מתח פנימי, התנגדות פנימית חזקה שהולכת ומתגברת. מה צריך לשנות? את הגישה הכללית לגוף שלנו, למזון (נתנו לו כח רב מדי, האמיני לי), לעצמנו. מכאן שבתהליך יהיו דברים משותפים לרוב בני האדם ואחרים שיהיו יחודיים ומשמעותיים עבור האדם הספציפי. לגבי ה"איך לשנות?" זהו תהליך. גישה אינה נבנית על טיפים או על מערך כללים של "עשה, לא תעשה". גישה נבנית תוך למידה חדשה, התנסות, חוויות חדשות שחוזרות על עצמן (הן בעצם "ההוכחות" שמאפשרות לנו לקבע דפוס חשיבה חדש). אם את שואלת אותי , בהתבסס על שכתבת בלבד, יש מקום לשינוי (אני כבר מזהה דפוס או שניים ממעט המילים בהם השתמשת באופן כנה ופתוח). ורק שינוי אצלך יוביל לשינוי אצל הילדה. ואפרופו שינויים, היכולת היחידה שלנו לשנות היא רק בעולמנו הקטן שאינו כולל את הקרובים לנו ביותר, שם הכח שלנו. כל נסיון ליצור שינוי בחייו של אחר הוא מאמץ שפרותיו דלים לרוב. ובנוגע לעליתך במשקל - חייבת להיות לכך סיבה טובה. הגוף רק מגיב לנו, הוא אינו ישות שמנותקת מהבחירות שלנו, מהעשייה שלנו מולו. אלא אם כן, משהו אובייקטיבי השתבש, בעיה הורמונלית, אולי? אחרת? בהעדר רקע פיזיולוגי, בריאותי כלשהו - הסיבה היא אנחנו. וזאת אני מקווה שאף אחד לא יקח למקום של האשמה אלא למקום ממנף ויעיל יותר, המקום של האחריות על המציאות אותה הוא חי. פוש, יקרה, אשמח להמשיך ולענות לשאלותייך. מאחלת לך ולשאר הגולשים יום נפלא לאה פינטו

לאה יקרה, תודה רבה. ראשית על המילים הנחמדות והנעימות ושנית על אריכות ההסברים והתהיות. אני בהחלט מאמינה שזה משהו שחייב לבוא קודם כל ממני ואני אכן מנסה זאת בדרכים שונות ומשונות. אני לא מאמינה בכפייה ו/או בדרכים של כעס והעלבה. אני מאוד רוצה שזה יהיה משהו טבעי לחלוטין. אצלי היו שינויים בריאותיים, פיזיולוגיים והורמונליים בחודשים אלו, אך גם בחודשים שקדמו להם לסירוגין ומעולם הם לא השפיעו עלי בדרך של עליה במשקל, לעתים אף בירידה. אולי ישמע מצחיק, אך אני חושבת שבדרך כזאת או אחרת, זה קרה כדי שאולי דרך מצבי - אוכל להראות לבתי כמה זה לא נעים, לא בריא ולא מחמיא. בכל מקרה, אני אנסה לחשוב על שינוי דפוסים כאלה או אחרים על-מנת להביא את עצמי ולאחר מכן גם את בתי לשנות את המצב. ושוב תודה.

בוקר טוב לכן, רציתי לדעת מאיזה איזור אתן בארץ? האם צריך להגיע אליכן לפגישה כל שבוע? איך אתן מלמדות להקשיב לגוף? אשמח אם תענו על שאלות אילו כדי שאוכל לשקול את התהליך ברצינות. תודה.

שלום מירב. אני מכפר סבא ולאה מפרדס חנה. כל אחת מאתנו עובדת אחרת. אני נוהגת להיפגש עם מטופל לפגישת הכרות ראשונה ואז להחליט יחד אתו על דרך טיפול(זמן,כילים,תדירות מפגשים). לאה עובדת בדרכה שלה. אם מוזמנת לפנות אלנו באופן אישי במייל או בטלפון אותו תמצאי תחת התמונה של כל אחת מאתנו. אני חושבת שאת יכולה גם להתרשם מתשובות שלנו שהן דומות ושונות ומשקפות קצת את האופי וצורת עובדה היחודית של כל אחת מאתנו. נשמח להמשיך לענות לך דרך הפורום או באופן אישי. בברכה בלה

על פתיחותך לגישה חדשה ושונה. רוצה לתת לך כל הפרטים ואשמח לעשות זאת בשיחה טלפונית. אכן מדובר בתהליך רציני ומשמעותי וחשוב שתדעי כל מה שאת יכולה לדעת טרם תתחילי בו. כיוון שכתבתי לא מעט על אופן העבודה לא אלאה אותך בפרטים שאת אולי כבר יודעת. מעבר לכך, לכל אחד הצרכים שלו ולכן אני חושבת ששיח אישי יהיה יותר אפקטיבי מבחינתך. שלך לאה פינטו

שלום, אני אוכלת די בריא, מאד מודע, היציאות שלי סדירות. אחרי שלוש וחצי שנות הנקה ובעיות הורמונליות שמעודדות תיאבון, התרגלתי לאכול הרבה וככל שירד מספר ההנקות, עליתי במשקל. אני מעוניינת להתרגל לאכול פחות ולכן אני מעוניינת להשתמש בסיבי פסיליום. איך משתמשים בסיבי פסיליום למטרות הרזיה? לשתות לפני הארוחות? כמה זמן לפני? היצרנים ממליצים אחרי האוכל, אבל הם ממליצים למטרת מניעת עצירות. אני חוששת שעקב השימוש אתחיל לשלשל. תודה!

אני מבינה שאת רוצה לרזות. שימי לב כמה מופלא גופך. כל עוד הנקת, ההוצאה האנרגטית שלך היתה גבוהה יחסית ולכן "עודף" המזון שצרכת נוצל לצרכים אלה. ברגע שהצורך נעלם (הפסקת הנקה) הפכה הצריכה למיותרת מבחינת הגוף ולא נותר לו אלא לאגור אותה. כפי שאת מתארת בדברייך, אני מבינה שאת מודעת לעצמך ולגופך. היי קשובה לצרכים שלו - לרעב שלו, לשובע, לסיפוק. אם זה קשה את מוזמנת לחוות זאת ועוד בתהליך של הרזייה ללא דיאטה. זו הדרך הטובה ביותר והמעצימה ביותר לצמצם את הכמויות המיותרות. לא באופן מלאכותי עם קפסולות או אבקות של סיבים. ואם בכל זאת בסיבים את מעונינת, מציעה לך לפנות לפורום העוסק בדיאטה, הם ודאי ידעו להנחות אותך הרבה יותר טוב ממני. חשוב לי לציין כי הגוף אינו מתרגל לאכילה המוגברת, זו התודעה שמתרגלת, הוא רק מגיב למה שאת בוחרת לעשות. שלך לאה פינטו

אני מנסה לאכול מאוזן ארוחות מוגבלות בנפחן, ואני פשוט לא שובעת, ואז מוצאת עצמי עומדת מול המקרר מחפשת נשנושים בגלל הרעב. או לחילופין מחליטה לאכול (לאט. ירקות תחילה וכו) עד לשבעה כדי למנוע נשנוש, ומוצאת עצמי אוכלת מנות ענקיות. אוף

אני חלש ללא סוכרים.

תומר יקר, מוכן להסביר קצת?

שלום רב, אני כחודשיים אחרי לידה . לצערי עליתי במהלך ההריון 28 קילו .ירדתי כבר 13 . נשארו עוד 15 . חזרתי לפעילות גופנית לפני חודש כי הרגשתי שאני "תקועה" במשקל . במשך החודש הזה ירדתי רק 800 גרם . בפעילות גופנית הכוונה לפעילות אירובית בעיקר ששורפת שומן (=ספינינג) לפחות 4 פעמים בשבוע. (אני עושה גם עיצוב 3 פעמים בשבוע לפחות) אולם בכל זאת הירידה במשקל נראית לי קטנה מידי .אני מקפידה על תזונה מאוזנת . יש לציין כי לפני ההריון במשך כ- 9 חודשים ירדתי 19 קילו עם הרבה פעילות גופנית (אימון כל יום של שעתיים מינימום) הנתונים שלי: גובה 1.68 משקל לפני ההריון 54 . שאלותיי הן כאלו: איך אני מגבירה את קצב הירידה במשקל? (ברור לי שהיתקעות זה דבר טבעי של הגוף ..) האם יתכן שהטראומות שהגוף עבר במשך התקופה של כשנתיים (ירידה של 19 קילו, הריון ,עליה של 28 ק"ג) מונעות ממני להמשיך ולרדת ? אני ממש רוצה לחזור למשקל של לפני ההריון בדרך בריאה. מה עליי לעשות?

שלום לירון. ראשית מזל טוב. שינית את בצומת דרכים חשובה בדיאלוג עם הגוף שלך. את מנסה לגרום לו לרדת בקצב שאת רוצה. גופך נותן לך תשובה. מה לדעתך הוא מנסה לומר לך בזה שהוא עצר כרגע ועבר לירידה איטית מאד? עליך להגיע אתו לדיאלוג מכבד ואחראי. עליך להקשיב לצרכים שלו בידיוק כמו שאת עושה עכשיו עם תינוקך. תינוקך לא יודע לדבר אבל הקשר והאבה שאתם חולקים עוזרים לך לדעת בידיוק מה הוא צריך ולתת לו את זה. אני חושבת שיעזור לך מאד לראות את גופך כתינוק נוסף. תלמדי להיו קשובה אוהבת ומקבלת - לא להכריח. אם תתני לגופך את התנאים האופטמליים הוא יגיע למשקל שנח לו להיות בו עכשיו. לא משקל אופנתי בהכרח גם לא משקל על פי טבלאות. בשיטה שלנו אנחנו לא בודקים משקל אלא הקפים. אני מציע לך לבדוק את התקדמותך במספרי בגדים ולא במאזניים. לפני הריון את היית בגבול התחתון של הנורמה במשקלך וכדי לחזור בחזרה לאותו מקום עליך להיות סבלנית סובלנית אוהבת ובעקר לא לעשות דיאטה. אם תעשי דיאטה את עלולה למצוא את עצמך במעגל אין סופי של מלחמה עם גופך כאשר כל קרב (דיאטה) כזה משאיר עליך עוד ועוד קילוגרמים. אני מאמינה שרק בהקשבה מלאה לגופך, אהבה אליו, מתן מענה מלא לכל הצרכים שלו הוא יתחיל לחזור אל המשקל שהיה לו טוב ונח בו. בהצלחה.

שלום דוקטורס. אני בחור בן 24...1.87 ושוקל 85 וחצי. אני יודע שאולי אני לא משתייך לחתך אוכלוסיהששואל כאן שאלות אבל בכל זאת... אני מתאמן בחדר כושר. אני רוצה שיראו את השריר אבל יש טיפה שומן מעל. אני שונא אירובי שכשור לריצה וכל הדברים הללו...ובגלל זה אני כן רוצה איזה סוג של עצה לגבי דיאטה מסויימת... ראוי לציין כי אני חובב גדול ובשר אבל אם זה אומר להפסיק אסתכן... אין לי נטיה לאכול שטויות ככה שזה לא הבעיה... אבל אני בכל זאת אשמח לקבל איזה עיצה טובנה.. תודה!

שלום שחר. הפורום שלנו הוא פורום של הרזיה ללא דיאטה. אנחנו לא נותנות עצות תזונתיות בפורום הזה. שאלה שלך צריכה להישאל בפורום של תזונת ספורט. בכל אופן ישר כח.

שלום רב! האם אכילת מזונות כגון קטניות הכוללות עדשים שעועית ואפילו תפוחי אדמה מספקים אכילה מאוזנת מבלי שיחסר לגוף שום דבר. אציין שאני לא אוכלת שום דבר שיש בו סוכר או מוצרים שיש בהם קמח האם הדבר נכון לגוף האדם? תודה גילי

אם גופך לא מבקש מוצרים עם קמח וסוכר אז הוא לא זקוק להם. פחממות פשוטות ומורכבות יש בשפע גם בקטניות וגופך כמובן יכול לייצר אותם בעצמו. השאלה אם לא מתחשק לך לפעמים מזונות אלו. אם לא אז מצוין אם כן לשיטתנו כדאי מאד לאכל אותם כדי לא ליצור חשקים ובולמוסים אחרי זה.

שלום, אני בחורה בת 26, שוקלת כ- 56 ק"ג, גובהי 173 ס"מ. אחוז השומן שלי עומד על 14.3. האם זה סביר? תודה

טווח הנורמה של אחוזי שומן הוא רחב ונע בין 15%-25%, יש מקורות המדברים על 18% כערך מינימלי בטווח הנורמה. כיוון שבשבילי בני אדם אינם סטטיסטיקה, חשוב להבין שכשמדברים על התפלגות נורמלית (פיזור האוכלוסיה, גרף הפעמון) , לוקחים בחשבון שלפעמון הנורמלי יש גם קצוות נורמלים. אמנם לתוכם נכנס פלח אוכלוסיה קטן מאוד, אך הוא קיים. אם מסיבה כלשהי זה מטריד אותך אז אולי יש סיבה, גשי לקבל יעוץ מקצועי אישי. ערב נעים לאה