פרידה קשה

בכל מאודי וברצון גדול אני עובדת קשה כדי לחשוב ולאכול בצורה בריאה ונכונה, אך נדמה שמעבר לרצון להיות שפויה ולהשאיר את הכל מאחור יש גם חשש לוותר על ה"שגעון". כל כך קשה לעזוב הרגל שהיה איתי המון זמן גם כשאני יודעת בהחלט שהוא רע לי והוא מוביל לתסכולים והשמנה.

נועה היקרה שלום רב. נסי לרגע להתבונן על המצב שאת מתארת מזוית חדשה שימי משקפים מצבע אחר לא כאלה שלבשת תמיד. חיות בתוך התודעה שלך כל מיני דמויות כאלה שאומרות לך משהו אחד וכאלה שאומרות לך משהו אחר. את בוחרת כל הזמן להקשיב לדמויות מסוג אחד אלהם את רגילה את המשפטים שלהם את שומעת ולהם את נותנת את כל הכח לפרש את מציאות חייך. כל עוד את עושה את זה את נשארת עם אותו סיפור עם אותה בחירה ועם אותה מציאות. אם תביני את זה תוכלי לראות שיש לך אפשרות לבחור דמות אחרת , סיפור חדש ומציאות שונה לחלוטין עלך רק לוותר על המוכר והידוע ואין ספק שזה לא פשוט במיוחד לבד ללא תמיכה ללא עזרה ללא ליווי. אם תישארי עם הקושי עם הבעיה עם הפחד תמשיכי להזין את הדמות הישנה אם לעומת זאת תעיזי לוותר עלהם יפתחו הרבה אפשרויות חדשות יתכן שזה מה שמפחיד אותך וגם זה טבעי. מאחלת לך שתעשי את הבחירות הנכונות. בברכה בלה

בוקר טוב נועה. בבסיסנו, כבני אדם, אנו מתנגדים לשינוי ושואפים כל העת לבטחון וליציבות והדבר הכי בטוח ויציב בשבילנו אלה הם ההרגלים שלנו, הרגלי החשיבה והפעולה שלנו. ההתנהלות האוטומטית שלנו היא המקום הכי נוח בעולם גם אם אנו מודעים באופן מסוים לאי יעילותה. כשאנו מבקשים ליצור שינוי מהותי בחיינו אנו מראש יוצרים הפרעה לאוטומט שלנו. ההפרעה היזומה (והמבורכת, יש לציין) מערערת את הבטחון ואת היציבות לתקופה מסוימת. זה כמו לעבור על גשר חבלים מצד אחד של הנהר לצד השני - לא הכי יציב ואפילו לא הכי בטוח ....אך שווה כי בצד השני יש משהו ענק בשבילנו, משהו שאנו מאוד רוצים, משהו שאנו ראויים לו, משהו שמלהיב ומצית את השלהבת הפנימית שלנו. כשאנו מחליטים לשנות, עלינו לדעת להכיל את אי הנוחות הזמנית ומה שמאפשר לנו הכלה טובה יותר יהיו: 1. מודעות גבוהה במיוחד לחסרונות, לנזקים ולמחירים שאנו משלמים במצב הנוכחי. זה צריך להרגיש כואב (אאוץ'), להיות מאוס בעינינו. 2. vision - להיות מסוגלים לראות ולחוש את הרווחים האדירים להם נזכה במצב הרצוי. זה צריך להלהיב, לרומם את רוחנו, ליצור אופטימיות, ליצור מערך רגשי חיובי כי רק ממנו יוצאים דברים טובים ורק מתוכו אנו מצליחים להביא את המסוגלות שלנו לביטוי מלא. 3. להאמין - שמגיע לנו טוב יותר, שאנו ראויים ושאנו מסוגלים. 4. האופטימיות שלנו צריכה להיות מציאותית. עד כמה שזה ישמע פרדוקסלי אין בזה פרדוקס כלל וכלל והכוונה היא לכך שאנו צריכים להבין שיש להבנות על תוכנית רב שלבית שדורשת את העבודה שלנו והמחוייבות שלנו. רק מלחשוב על זה , לראות ולהרגיש את זה לא בהכרח נגיע לזה, אך אם נייצר פלטפורמת עשייה מקדמת ששונה מעשייתנו בעבר, נוכל באמת לייצר את הדבר החדש הזה, השונה, האחר. נועה, שינוי מכל סוג שלא יהיה (אפילו שינוי במקום עבודה או מקום מגורים), טומן בחובו התמודדויות ועלינו להיות נכונים להתמודד. כפי שכתבת ואני מחזקת את דברייך, הנטיה שלנו היא לשמר את הקיים (גם אם אנו מצהירים אחרת) כי יש לו או היה לו איזשהו ערך עבורנו - זה הדבר שצריך להשתנות כדי לאפשר שינוי. אחרי שכתבתי הרצאה שלמה כרקע, חזרתי להודעתך כדי לעמוד על השאלה הספציפית ולא מצאתי אחת כזאת. כך שאינני מבינה במה אפשר לעזור, מה את מבקשת? מה היית רוצה לקבל מאיתנו? ויכול להיות שרק רצית לשתף. בכל מקרה, דעי שתהליך שינוי לא פשוט ובודאי שלא לבד. אם תחליטי שאת רוצה ליצור את השינוי הזה בחייך, אני ממליצה לצרף למסע שלך מלווה שמכיר את הדרך, שיוכל להנחות אותך ולסייע לך לשמור על מסגרת המחוייבות למטרה תוך הבנה ואמפטיה להתמודדויות הספציפיות שלך. בהצלחה ויום נפלא שלך לאה פינטו .

תודה לכן. נראה שבאמת רק רציתי לשתף. זה כמו לוותר על חברה "טובה" שליוותה אותי המון זמן אך לא היתה טובה בכלל. זה לא פשוט לתת לה ללכת אך ארבעת הדברים שציינת, לאה, בהחלט תקפים, אני חושבת שהקשה ביותר הוא לקבל שמגיע לי יותר. המודעות והחזון אכן קיימים ואפשר גם להרגיש אופטימיות. זה פשוט לא קל, וכנראה שהרגשתי צורך לאוורר את זה החוצה. שוב תודה. נועה