פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

3672 הודעות
3190 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

17/01/2001 | 21:53 | מאת: הסקרנית

שלום רב! אני מעוניינת לדעת מתוך סקרנות האם נכון לתת לאדם מגמגם להרצות בפני קהל. אני מכירה סטודנט נחמד ואינטליגנטי נאוד, אך סובל מגמגמום קשה (שסיבתו אינה ידועה לי). לא מזמן ראיתי אותו עומד ומרצה בפני כיתה שלמה - דבר אשר גרן חט סבח רב. ושאלתי היא - האם נכון לעשות כן ועל ידי כך לתת לבחור להרגיש בריא ושווה בין שווים ולא נכה, או שזוהי שגיאה? תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

בתשובתך לשאלה, לצערי הרב רוב המחקרים בגימגום נעשים באנשים אשר צורת הדיבור שלהם גורם להם לפנות לקבלת עזרה, בעקר בגלל הפחד והחרדה המתלווה לתופעות הנראות והנשמעות בדיבורם, הם סובלים מפחד בפני הדיבור. ברור שישנם כאלה אשר מציגים את אותם התופעות הנראות ונשמעות, אך אינם רואים את עצמם מגמגמים ולכן אינם מגבילים את עצמם כשניצבים מול דרישות שונות, כמו להרצאות, להשיב לשאלות ברדיו וכ"ו. ותכן והבחור שציינת נמנה עם הקבוצה הזאת. לתת לו להרצאות זה שלב ראשון, השני זה שהוא יסכים ויעמוד במסימה. יש כמו בכל מצב בחיים לבחון את המצב על פי האדם הבודד ולא להצהיר הצהרות כלליות. אם הוא הסכים סימן שהרגיש מסוגל ותקוותי שהחברה סביבו הייתה קשובה ומקבלת.

18/01/2001 | 22:44 | מאת: הסקרנית

תודה על התשובה המהירה והברורה!

17/01/2001 | 10:19 | מאת: ג'נט

שלום רב, במעון שבו מבקרת ביתי בת השנה וארבע חודשים, ישנה תינוקת בת שנה ושבעה חודשים שנוהגת לנשוך ילדים אחרים כל יום ומספר פעמים. הנשיכות הן קשות, בלתי צפויות ובמלוא העוצמה. כפי שנאמר לי תינוקת זו לא מדברת ולא מגיבה באמצעות השפה. האם יש קשר? ואם כן הייתי מאד רוצה לקבל יעוץ איך לטפל בתינוקת כזו במסגרת מעון היום. בתודה, ג'נט

17/01/2001 | 17:56 | מאת: מאיה

הרבה פעמים ילדים שעדיין לא מדברים יוצרים קשרים עם בני גילם גם בדרכים לא מילוליות, ולצערנו גם בדרכים אלימות. מצד שני, אם הילדה שדיברת עליה היא בת שנה ושבעה חודשים ואינה מדברת עדיין, היא עדיין אינה חורגת מהנורמה באופן משמעותי. כדאי שתתיעצו עם המטפלות במעון איך לפתור את הבעיה .

17/01/2001 | 21:23 | מאת: מאי

הערה למאיה... אני כבר עוקבת מ"ס ימים אחרי התשובות שלך לכל אלה שפונים כאן,משום מה ניראה שאת לוקחת תפקידים שאינם ממש שייכים לנו כאן, זה ממש לא רע לייעץ לכל אלה שפונים כאן, להיפך ,אבל יש דברים שמצריכים בדיקות יותר לעומק, מאלה שאת יכולה או מציעה כאן, תני לפרידה לעשות את עבודתה,,,ואם יהיה לך מה להוסיף אחריה אני חושבת שזה יתקבל בצורה יותר נעימה ובונה, אני בעצמי אשת מקצוע ועדיין לא מרשה לעצמי להתערב כאן ולייעץ לכולם,למרות שאני חולקת על כמה דברים שאת אומרת כאן, מקווה שתקבלי הערה זו כבונה ולא כפוגעת, תודה ,,,,,,,,

את מתארת מצב שלכל הורה קשה לקבל אותו, ודאי אם ביתך ננשכת הבעיה נעשת חריפה וחמורה ביותר. אם את אם לילדה המבקרת במעון זה, וסובלת מהילדה השניה כל שביכולתך לעשות הוא לפנות לגננת או מנהלת המעון ולבקש השגחה מיוחדת לילדה "הנשכנית" ובמקרה החמור להעביר את ביתך למעון אחר. מצד שני, אם עמדתך במעון הינה בין המנהלים והמחנכים אליכם להפנות את תסומת לבם של ההורים לתופעה ולנסת להבין מהכין התופעה מגיע, האם הילדה נושכת כי......... א. איננה מתקשרת בצורה אחרת ב. מרגישה מאויימת וזקוקה להגן על עצמה ג. נמצאת בקושי בתקשורת עם יתר הילדים ד.זו הדרך שלה לתקשר עם הילדים האחרים ה.נמצאת בסביבה אלימה ולמדה להגן על עצמה וישנם עוד אפשרויות....לכן, רצוי שמהלת המעון או הגננת האחראית תנהל שיחה שקטה ותומכת עם ההורים של ה"נשכנית" ופנה אותם ליעוץ של איש מקצוע, כמו פסיכולוג לגיל הרך או מכון להתפצחות הילד, במקום מגוריכם. בהצלחה

15/01/2001 | 22:44 | מאת: דני

לבננו בן שנתיים וחצי שסובל מהיפוטוניה ועיקוב הפתחותי שמתבטא במוטוריקה ודיבור נערכו בדיקות דם. להלן תשובות לבדיקות חומצות שומן ארוכות מאוד (VLCFA) בפלסמה : Prisatanic : 0.06 Phytanic : 2.4 C26/C22 : 0.015 C24/C22 : 1.07 C22 : 25/8 Algorihm : 0.82 האלגוריתמים מהווה שקלול בין ערכי C26 והיחסים C24.C22 עפ"י נוסחת Moser. מה אומרות תוצאות הבדיקה ? האם יש קשר לבעיות תקשורת ?ואיזה טיפול מומלץ ?

16/01/2001 | 18:09 | מאת: מאיה

האם ילכם אובחן ע"י קלינאי תקשורת? אם לא-כדאי לפנות לאבחון.

נא לפנות בשאלה זו לרופא. קלינאי תקשורת אינם מוסמכות לתת תשובות העוסקות ברכי דם ומשמעותם לבריאות.

15/01/2001 | 22:39 | מאת: ענת

ברצוני לקבל עזרה בשיפור התקשורת הבלתי אמצעית שלי, שפה, שפת גוף, טקטיקות שכנוע וכדומה...מי יוכל לענות לי היכן ניתן לקבל עזרה שכזאת?

16/01/2001 | 18:08 | מאת: מאיה

תחום השפה הוא הנוגע למקצוע שלנו. במקרה ויש דלות שפתית, קושי להתבטא ולהתארגן מבחינה מילולית,עיכוב בשליפת מילים וכו'-כדאי לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת ולקבל עזרה במידת הצורך.

לענת שלום רב, לפי שאלתך ניראה לי שהצורך שלך במשהן כללי יותר, ישנם חוגים טגופים המתעסקים בתחום זה ואני מפנה אותך לעכבר העיר של ת"א, לאירגון הפסיכולוגים או לדפי זהב, באו תמצאי אנשים המתמחים בתחום התקשורת כמן שפת גוף, אסרטיביות, שכנוע וכ"ו.

15/01/2001 | 17:02 | מאת: ברי

אני סטודנטית (לתקשורת..) מגמגמת מגיל 11 לערך, אין לי מושג (אולי רק השערה) למה זה קרה. אני יודעת את שברצוני להגיד, אך המילים נתקעות לי. או שאני חוזרת על אותה מילה כמה פעמים. יש לציין שאני מדברת מהר מאד, ואנשים לא מבינים לעיתים ומבקשים ממני לחזור שוב על דברי. יש אומרים שהגמגום רק במצבי דחק / לחץ ויש אומרים שזה בגלל הדיבור המהיר שלי. ואני..מה אני יודעת..מה אני עושה? האם יש לך תשובה מאין הגמגום שלי מגיע, ומה אני עושה עם זה? תודה!

לקריאה נוספת והעמקה

ברור שהגמגום בה ממך, ובמידה והוא מפריע רצוי להתייעץ עם איש המקצוע - קלינאי תקשורת אשר יכול עזור באבחון ובטיפול. הקלינאי יכול גם להבדיל בין גמגום לדיבור חטוף, תופעה של דיבור מהיר וחטוף הפוגע במובנות הדיבור, אך איננה גמגום! פנה לאיבחון ויעוץ דרך שרותי טיפול בדיבור בקופ"ח בו הינך חברה או קבלי שם של קלינאי דרך אגודת קלינאי התקשורת טל: 03-9127815. בהצלחה

23/01/2001 | 22:04 | מאת: יאיר וילדר

שלום: גיסי כבן 13 - הורום גרושים אין קשר עם האב . גיסי מגמגם מדי פעם במילים מסוימות בזמן הדיבור תלמיד טוב . ירד לא מס' פעמים בלימודים ועלה בחזרה , התלמידים בכיתה צוחקים ולועגים לו חמתי עברה מס' פעמים דירות ובתי ספר בגלל סיטואציה זו . מה עלינו לעשות? בכבוד רב , וילדר יאיר 729704-058

15/01/2001 | 00:00 | מאת: הורים לילדה מגמגמת

יש לנו ילדה בת 8. לפני כ-3 שנים התחילה להסתבך בשטף דיבור ולהיתקע בתחילת מילה. כלומר היא תקועה באות הראשונה הרבה זמן עד שהיא עוברת הלאה. גם לפני המילה היא מתארגנת הרבה זמן ופיתחה תנועות פה מיותרות עד שהיא מתחילה לדבר. מאז המצב לא משתפר ולעתים מחמיר. הרושם הוא שמעט קלינאי תקשורת יודעים בכלל מה עושים עם זה. כיצד אפשר להגיע למומחה שבאמת יכול לעזור? מה אומר הניסיון על מקרים כאלה לאורך זמן?

15/01/2001 | 21:07 | מאת: מאיה

גמגום מופיע בדרך כלל בעיקר בהברות הראשונות של המשפט (אבל לא רק). תנועות הפה הלוואי שבתכם אימצה לפני הדיבור גם הם תופעה מוכרת בגמגום- שיש ללמוד להיפטר ממנה. קרוב לוודאי שאם בתכם מגמגמת בגיל כזה ולאורך תקופה ארוכה, הגמגום כבר ילווה אותה לתמיד. נשאלת השאלה איך עוזרים לה. מומלץ לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת שיקבע את חומרת הגמגום ויטפל בו. הטיפול לא יעלים את הגמגום, אך יעזור לילדה להתמודד עימו ולפתח עמדות רציונליות לגביו , וגם יכול להקנות לה טכניקות ה"מרככות" את הגמגום ומשפרות את השטף. לגבי קלינאי תקשורת המתמחים בתחום הגמגום כדאי להתייעץ עם פרידה בפורום, או לפנות לאגודה של קלינאיות התקשורת.

אכן, ישנם קלינאי תקשורת המתמחים בטיפול בגימגום ובמיוחד הילדים, ניתן לפנות לאגודת קלינאי התקשורת, טל: 03-9217815, ולקבל שם של קלינאי העובד באיזור מגוריכם. ניתן גם לשאול על מסגרות תמיכה בגימגום באירגון של עזרה עצמית, דרך בית ליגת נשים, בת"א. בספרות מצויין שיש החלמה ספונטנית של הגימגום לקראת גיל 12-13 במספר ילדים, יתכן ןאם עזרה ספציפית ביתכם תוכל להעזר באנשי מקצוע ואף להפחית את התופעות הגורמות לקושי בדיבור, בהצלחה.

14/01/2001 | 10:01 | מאת: אביבה

בני בן 10.5 עומד לעבור ניתוח שני להוצאת כולסטאטומה. הניתוח הראשון היה לפני 3 שנים - הוצאו שלושת עצמות השמע. השמיעה באוזן זו היתה בנונית. יתכן מאוד שבניתוח זה, יצטרך לעבור ניתוח ראדקלי. מהן ההשלכות הפזיולוגיות והפסיכולוגיות של ניתוח זה , מבחינת שמיעה, תקשורת ואסטטיקה (חור גדול) ? מהן אפשרויות השיקום ? אודה לתשובתך המהירה. אביבה

לקריאה נוספת והעמקה

בצדק דאגתך להבטים רבים הקשורים לניתוח מסוג זה. באשר לפריטי הנתוח, סיבוכים, פגם אסטטי וכ"ו כדי להתיעץ עם דר' בנט בפורום לרפואת אף, אוזן וגרון. מבחינת השמיעה תהיה ירידה מסוג הולכתי ואין לדעת בודאות את מידת הנזק לאוזן הפנימית, מידת הירידה בשמיעה תהיה פועל יוצא של הקף הניתוח, מצב האוזן וכו", בכל מיקרה, אם האוזן השניה בריאה, אז, מבחינה תפקודית כמעת ולא תהיה בעיה, חוץ וזהוי כוונים ודיבור במצב של רעש סביבתי (כמו בביה"ס הישראלי הממוצע!) מבחינה אסטטית הנזק מזהרי מכוון שמדובר על העצם מאחורי האפרכסת, אשר כמעת ואינו נראה לעין. האוזן החיצונית נראה כמו לפי הניתוח. מבחינת השיקום אין בעיה להעזר באמצעים ייחודיים, מיקום בכיתה על פי האוזו הפגוע, וכ"ו. ודאי הרופאה יפנה את בנך לבדיקת שמיעה לאחר ההחלמה כדי לברר את מידת התפקוד והנזק לאחר הניתוח. תתיעצי עם קלינאי התקשורת אשר תבצע את הבדיקה. איחולי החלמה מהירה.

13/01/2001 | 01:07 | מאת: אני

אני בת 25 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני "נתקעת" במילים מסויימות. כמובן שהגמגום מורגש יותר במצבי התרגשות ולחץ אך קיים תמיד. ניגשתי לקלינאית תקשורת לטפול לפני מספר חודשים והיא אבחנה זאת כחוסר שטף בדבור ולא כגמגום. ניתן לטפל בזה גם בגילי? הפסקתי לבקר אצל הקלינאית תקשורת, כמו כן קופ"ח לא משתתפת בטפול זה בגלל גילי המתקדם... האם יש דרך שאוכל לשפר את הבעיה בכוחות עצמי? הקלינאית נתנה לי כמה עצות לנשימה נכונה ותרגלה עימי דבור מהבטן במקום מהגרון יש משהו נוסף שאוכל לנסות לתרגל לבד? שכן אני לא יכולה להמשיך לממן ביקורים אצל הקלינאית. ברצוני לציין כי הבעיה מציקה לי מאוד וגורמת לי לחוסר ביטחון עצמי, לא טפלתי בבעיה בילדותי בגלל הורי שטענו תמיד כי הכל בסדר אצלי ושהכל בראש. בתודה מראש אני.

לקריאה נוספת והעמקה

רצף בדיבור הינו אחד הדברים שאנו לוקחים בחשבון כברור מאליו, עד שנתקעים ונוכחים לדעת שזו יכולה להיות בעיה רצינית הגורמת לסבל ותהפוכות רגשיות אצל הדובר. אני מבינה את הקשים, אך בסורה לי אליך, רוב האנשים נתקעים ומתבלבלים בהמלך השיחה ורגישותם לנושא אינה גדולה ולכן הם לא מודעים לעצמם ולסביבתם. היום טיפול בגימגום נמצא בסל השרותים ומגיעה לך מספר טיפולים בתשלום חלקי על ידי הקופה. ישנם קלינאים אשרמתמחים בנושא גימגום וכדאי שתפני לאחד כזה. (תירגול טכניקת הדיבור שתארת הינה רק אחת השיטות, אך יש מקום להתיחסות גם לרגשותיך בעניין ולקושי לתפקוד, אם יש כזה. ישנה גם קבוצה של עזרה עצמית של אנשים הסובלים מגמגום, יכול להיוצ שדרכם תוכלי למצוא קלינאי ותמיכה של אחרים הסובלים כמוך. ניתן ליצור קשר איתם דרך בית ליגת נשים, בת"א או תפני לאגודת קלינאי התקשורת (טל: 03-9217815) והם ישיגו את הפרטים בשבילך. הצלחה בטיפול קשורה למידת הקבלה של הקשיים ומידת ההיסתגלות ויישום של שינויים אשר אינם תמיד קלים, ותזכרי שהסבל והענשה העצמית הינם לעתים יותר מאשר התופעות הנשמעות ובעקר ש"תקלות" ברצף הדיבור, במידה מסויימת הם רגילים בשיחה בכל אחד. בהצלחה.

13/01/2001 | 22:17 | מאת: אני

ברצוני להודות לך על התשובה המהירה . בהחלט אנסה ליצור קשר עם האגודה שציינת. תודה !

15/01/2001 | 17:07 | מאת: ברי

רק רציתי להגיד לך שאני מזדהה איתך. אני בת 23 וגם אצלי אותה בעיה בדיוק. אך זה לא גורם לי לחוסר בטחון, להיפך אני צוחקת על זה, צועקת על זה ("נו מה קורה לי היום..טוב אתחיל מחדש"), וחברי למדו לקבל אותי איך שאני ולפעמים הם אפילו אומרים לי "לאט, דברי לאט" "אל תרוצי, אנחנו מחכים", וזה ממש לא בנימה של איזה ילדה מפגרת. הסקרנות שלי היא איך פתאום זה צץ בגיל 11, ומה עושים כדי להתגבר על זה.. אשמח אם תעני למכתבי, בהזדהותי איתך.

18/01/2001 | 22:44 | מאת: אני

היי ברי.. קודם כל תמיד אשמח לשמוע ממשהו שסובל מאותה הבעיה ומבין אותה. אני שמחה שלך זה לא גורם לחוסר בטחון ושאת מסוגלת לצחוק על הבעיה שלך.. למעשה גם אני מתמודדת עם הבעיה באותה הצורה. אני מתפקדת כרגיל וחברים ואנשים מבחוץ לא שמים לב שזה קשה לי.. אבל בפנים זה גורם לי להרגשה רעה. אפילו הדרכתי בימי הצבא מתוך בחירה שלי והתמודדתי עם הבעיה.. בכל מקרה אשמח לשמוע ממך - גם לאי מייל.

11/03/2001 | 18:13 | מאת: דלית

יש באפשרותך לפנות לטיפול חינם במרפאת בריאות הנפש באזור מגורייך. אל תבהלי מן השם בריאות הנפש , כדאי לך לנסותץ הטיפול הנפשי יתכן ויוכל לסייע לך להכיר את הבעיה הספציפית שלך ולמצוא יחד איתך דרכי פיתרון. הבעיה הוא הטור ההמתנה הארוך במרפאה שלפעמים לוקח שנה או אף יותר לקבל מטפל. בהצלחה.

11/01/2001 | 19:36 | מאת: שירי

שמי שירי, אני מורה בכיתת חינוך מיוחד. מעוניינת לקבל מידע נוסף על תסמונת ההיפרלקסיה: כשל בתקשורת (לא אוטיזם או p.d.d) ובעיות שפה. ספר יחיד אשר נכתב בנושא: "קריאה בגיל צעיר מדיי - תסמונת ההיפרלקסיה" / סוזן מרטינס מילר - הוצ' אח, 2000.

לקריאה נוספת והעמקה

לצערי אינני מצויא בספרות בתחום זה , יתכן ואין יותר ספרים בעברית הנושא זה. בכינוס הקרוב של קלינאי התקשורת יעלה הנושא של היפרלקסיה ושפה והינך מוזמנת ליצור איתי קשר לאחר ה- 20 בפברואר, אז אוכל להפנות אותך לספר התקצירים שיצא לאור, עד אז ויכלול את התקציר של ההרצאה, בנוסף חפשי בנושאים של פסיכיאטריה של הילד ובאתרים של ספריות אוניברסיטאיות וחנויות ספרים. בהצלחה

18/06/2001 | 21:20 | מאת: דנה

פרידה קורנברוט כתב/ה: > > לצערי אינני מצויא בספרות בתחום זה , יתכן ואין יותר ספרים בעברית > הנושא זה. > בכינוס הקרוב של קלינאי התקשורת יעלה הנושא של היפרלקסיה ושפה > והינך מוזמנת ליצור איתי קשר לאחר ה- 20 בפברואר, אז אוכל להפנות > אותך לספר התקצירים שיצא לאור, עד אז ויכלול את התקציר של ההרצאה, > בנוסף חפשי בנושאים של פסיכיאטריה של הילד ובאתרים של ספריות > אוניברסיטאיות וחנויות ספרים. בהצלחה

08/01/2001 | 20:29 | מאת: מאי

שלום פרידה, ברצוני להתייעץ עימך על איזה פרוייקט שאני הולכת להקיםבתחום הפרעות הגיו ותקשורת אצל ילדים ,האם הדבר אפשרי?.......ואם כן אודה לך מאוד אם תוכלי לכוון אותי , אני מנועה מלפרט הכל כאן , אודה לך מאוד אם יהיה אפשרי ליצור איתך קשר טלפוני,, לפי מה שבדקתי עדיין לא קיימת פרוייקט כזה בארץ, אודה לך מאוד על תשובתך , תודה מאי,

אני כבר סקרנית לדעת מה הפרויקט! לידיעתך בכל בת ספר ומסגרת בה עובדים קלינאית תקשורת יש טיפול בשפה ובדיבור. ניתן לקרוא לו פרויקט, והמטרה למעשה, בכל התערבות, הינה לביא את האדם לתפקוד יותר טוב ולתקשורת יעילה, ככל שניתן. מכוון שלא פירטת איני יכולה לדעת עם יש דבר כזה בארץ. ניתן להשאיר לי הודעה באגודת קלינאי התקשורת טל 9217815 באיזור חיוג 03 ואני אצור קשר איתך או להמשיך ולפרט על גבי דף זה.

08/01/2001 | 13:50 | מאת: אורית

שלום רב. אח שלי בן 19 עבר ת"ד ת 29/11/00 ועד היום הוא מחוסר הכרה בביה"ח לוינשטין. כיום הוא התחיל להראות סימני תקשורת (מחזיק פלאפון בידו ומקשיב למי שמדבר איתו בפלאפון וכשמבקשים ממנו שיחזיר לאדם שעומד לידו את הפלאפון הוא מחזיר), כשנותנים לו כדור ביד ומבקשים אותו בחזרה הוא נותן וביום שישי אף נתתי לו עט ביד וביקשתי ממנו לכתוב את שמו והוא כתב אותו בכתב קטן וצפוף. שאלתי היא: מה ניתן לעשות ע"מ לגרות אותו להתעורר? מה מומלץ על ידך שנעשה או נטיל עליו לעשות כדי שהוא ירצה להתעורר? בתודה מראש. אורית

לקריאה נוספת והעמקה

תיצאי מנקודת הנחה שהוא רוצה להתעורר. ניתן לגרות אותו על ידי מוזיקה, שיחה, מגע ובכלל בגירוי של כל החושים באופן הדרגתי ועקבי. לשוחח איתו ולהניח ששומע אותכם. הוא מאושפז במקום הכי מנוסה בנושא זה. יש בבית לוינשטיין מחלקה להפרעות בתקשורת מצויינת. בקשי מקלינאי התקשורת שם להנחות אותכם באופן אישי בהתאם ליכולות של אחיך. תזיקו מעמד כי הדרך לשיקום עדיין ארוכה ואל תיתנו ליאוש לגבור......... בהצלחה

01/01/2001 | 22:23 | מאת: גל

שלום רב, אחייני , (בן 6 ), אובחן אצל קלינאית תקשורת ,כילד שסובל מבעיות קשב ורכוז . אחותי בעקבות האיבחון נותנת לו יחס מועדף על הבת , והדבר מתבטא בשתיקה ובלגיטימציה למעשיו. "הבעיות" מתבטאות אצלו בצורות שונות. כלומר,כאשר הוא צופה בטלויזיה הוא כ"כ מרותק ומרוכז במסך עד כי ניתן לקרוא לו מס' פעמים עד שיענה (אם בכלל), והוא אינו מוכן אף לקום למטבח לארוחת צהריים, וזה על גבי שעות. אולם ישנם פעמים שהוא משתולל ואף מתחיל להציק באופן בלתי פוסק (לעיטים עד כדי אלימות). לי, בכל אופן, נראה שהוא פשוט מפונק ומודע היטב לכל מעשיו , אך נהנה מתשומת הלב שהוא מקבל מאימו . האם לדעתך האבחנה מדוייקת ,או שמה יש צורך באיבחון נוסף?

לקריאה נוספת והעמקה

חשד להפרעת קשב וריכוז מאובחנת ע"י מספר אנשי מקצוע ויש כמובן להתייץ עם מספר גורמים כדי לקבוע אבחנה ודרכי טיפול אשר הינם בד"כ רב מקצועיים. קלינאי תקשורת הינם חלק מהצוות המאבחן, ולא מאבחנות יחידות. מכוון שמדובר באחיינך רצוי שתשוחח עם אחותך ותברר יחד איתך האם אתה יכול לסייע לה ולמשפחתה בהתמודדות עם הבן שלה. יכול להיות שרב הניסתר על הגלוי לך! במידה ואחותך זקוקה ישנם מסגרות רבות לסיוע עם ילדים עם קשיי קשב ריכוז או בעיות התנהגות או למידה שונות.

31/12/2000 | 22:24 | מאת: אתי

אודה לך אם תתיחסי לגבי התפשטות התופעה. האם יתכן והגמגום יתפשט למלים נוספת ו/או באמצע משפט . התיחסות נוספת אשמח לקבל לגבי הענין המשפחתי/תורשתי האם יש סכנה שהגמגום ישאר לתווך ארוך בעקבות זה ?

לקריאה נוספת והעמקה

גמגום נבדל בגיל הרך מחוסר שתף בדיבור, אשר הינה תופעה התפתחותית מוכרת. הילד מחפש את המילה ומתארגן, באותו זמן משמיעה חלק של מילה, חוזר עליה מספר פעמים או על כל המילה, מבלי לשים לב או לתת חשיבות, וזה חלק של התפתחות התקינה של הדיבור, לרוב הילד אינו מותרד מהתופעה והמבוגר יעזור לו בכך שימתין בסבלנות ויצור תנאים של הקשבה לילד, כדי לתת לו שהות ומרווח להתארגנות. הגימגום כולל מרכיבים של מודעות לדיבור, החמרה והתנהגויות ספציפיות נוספות. קשה לדעת מראש לאיזה קבוצה הילד שלך שייך והאם התופעה תחלןף מעצמה או תלווה אותו לזמן ממושך. גמגום "רץ" במשפחות אבל עדיין לא ברור מהו הגורם המאחד את ההופעה, תורשה, חיקוי או גורם נלמד. במידה והמשפחה דואגת רצוי להתיעץ עם קלינאי תקשורת כדי לקבל התיחסות אישית והדרכה.

01/01/2001 | 21:06 | מאת: מאיה

חוסר השטף (או הגמגום) כתופעה יכול להופיע בכל מילה שהיא, יותר אופייני שזה יקרה בתחילת המילה. במקרים קשים יותר זה יכול לקרות גם באמצע מילה, אבל זה יותר מאפיין גמגום ממש ולא חוסר שטף. כדי לעשות את האבחנה המבדלת ולהחליט מהי חומרת הבעיה כדאי שתפני לאבחון אצל קלינאית תקשורת. בהצלחה.

31/12/2000 | 02:26 | מאת: שחר

אני זקוקה לשיעורי דיבור אצל קלינאית תקשורת בעקבות פוליפ בגרון (לפי הוראת רופאת אא"ג). האם ידוע לך אם יש אפשרות לקבל ביקורי בית? אני מוגבלת ולא אוכל להגיע לקופ"ח או למקום אחר בשביל זה. האם קופ"ח משלמת עבור ביקורי בית במצב שלי?

לקריאה נוספת והעמקה

לקופות חולים יש מערכת של ביקורי בית, בשרות שנקרה "טיפול המשך, טיפול בית וכ"ו" כדי לבדוק זאת פנה לקופ"ח שלך. ניתן אולי להזמין קלינאי אליך ושבקש החזר הוצאות מהקופה. אתה יכול לפנות לאגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, בטל' 03 9217815

31/12/2000 | 00:51 | מאת: אתי

בני כמעט בן 4 לפני כשבועיים הבחנתי תוך כדי שיחה , שהוא "נתקע" במילה מסויימת שעד עכשיו לא היתה לו שום בעיה להגות אותה:ר..ר..ר..ר..ר..ק (המילה רק). יש לציין שבני פיקח מאד, ומדבר בד"כ די מהר וגם חושב מהר (למעשה גם אני ובעלי מדברים די מהר-בלי משים). לצערינו הילד מרגיש בבעיתו למרות שאנחנו נמנעים מלהעיר לו ובכל פעם שהוא מתחיל משפט במילה רק הוא מתחיל ותוך כדי שהוא נתקע ומרגיש שזה מפריע לו הוא מכסה את פיו כדי שלא ישמעו או יבחינו בבעיתו. לפני יומיים הבחנו שהבעיה מתפשטת וכעת ישנם כנראה מלים נוספות שאיתם הוא נתקע כמו: ראיתי (ר..ר...ר..ראיתי ) . כפי הנראה הבעיה היא בתחילת משפט וכשמלים אלו הם תוך כדי דיבור בד"כ אין בעיה. הילד מנסה לפעמים לבדוק את עצמי ודוקא מנסה לחזור שוב על אותה מילה בתקוה שיצליח . אני ובעלי מאד מוטרדים שכן דוד של הילד בן 25 מגמגם . מה לעשות? למי לפנות? אנו חוששים מאד שהתופעה תתפשט למלים נוספות .

31/12/2000 | 20:37 | מאת: מאיה-קלינאית תקשורת

ראי תשובתי בפורום לגבי גמגום אצל בן 3- ישנו סיכוי גדול כי מדובר בחוסר שטף התפתחותי חולף, ולא בגמגום שישאר.

30/12/2000 | 18:08 | מאת: S

שלום האם טינטון ובעיות שיווי משקל קשורות לאטימות גם כן? ללא שום בעיה באוזן בעיה רפואית ממשית רק בעית חירשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

האוזן מתקפד כמרכז לקליטה והעברת של גירויים שמיעתיים, ובתוך האוזן, באוזן הפנימית, ישנה מערכת הוסטיבולרית, האחראית לתחושת שיווי המשקל, ומידע על תנוחה עצמית של הגוף. תחושת ה"אטימות" יכולה להנבוע מכל מקום במערכת האוזן, כמו "פקק" באוזן החיצונית, שינוי בלחץ באוזן התיכונה ועד לפגיעה בעצב השמיעה. במידה והתופעה נמשכת כדי להתיעץ עם רופא אאג'.

30/12/2000 | 17:30 | מאת: itzhak

שלום לכולם... אני עושה עבודה די מקיפה על הפרעות ריכוז וקשב, ורציתי לדעת אם יש ספרים מומלציםאו אתרים העוסקים בבעיה הזו תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

תחפש באתרי האינטרנט תחת הכותרת LEARNING DISABILITIES, ADHD, ATTENTION DISORDERS אתה יכול גם לפנות לאירגון ניצן ןלקבל אצלם מידע ניסף

29/12/2000 | 09:06 | מאת: בלו

שלום רב עקב ניתוח יש לי טינטון קשה מאוד באוזן שאלותי 1. האם עצם הטינטון יכולה להיות הרגשת אטימות גם כן? 2. כאשר אני בחוץ ברחוב סואן השמיעה שלי נחלשת עוד יותר וחל בילבול עצום (יש לי גם פגיעה בשיווי המשקל), האם יש קשר בין הטינטון והרגשת הבילבול והאצת חוסר שיווי המשקל בחוץ? 3. האם מודל מגביר את הטינטון? 4. יש לי פגיעה בטונים הגבוהים ( על פי בדיקת ברה ושמיעה) וכמו כן פגיעה באוזן הפנימית (אחרי ניתוח ראש) ועל פי בדיקת ENG פגיעה ואסקבולארית...מה בכלל פירוש המונח הנ"ל? האם זהו שם חלופי למערכת שיווי המשקל? 5. מה בין פגיעה במערכת הואסקבולארית ופגיעה בנוזל שעובר וגורם לשיווי המשקל, נוזל לימפה? סליחה אם המינוח מוטעה. 6. האם ניתן להתאים מיסוך לפגיעה בטונים גבוהים או מגבר שמיעה? המון תודה בלו

לקריאה נוספת והעמקה

טינטון הינו רעש אשר מקורו באוזן. הוא מופיעה במצבים שונים, יכול להיות רגעי או מתמשך ולגרום לקשיי ריכוז, תחושות שונות וקשיי תפקוד בתנאים של רעש סביבתי, בין היתר. הסבל הנגרם תלוי בגורמים רבים ויכול להיות חולף או מתמשך. האוזן הפנימית הינה מערכת "סגורה" ונגיע בה יכולה לגרום לתופעת הטינטון, כמו במקרה שלך. 1.כן, טינטון יכול להיות מלווה בתחושת אטימות. 2. תחושותיך בחוץ יכולות לנבוע מקושי באבחנה שמיעתית במצבי רעש (קשר בין הגירוי השמיעתי והרעש בסביבה. 3.לא ברור לי כוונתך ל"מודל" 4.פגיעה וסטיבולרית, מציינת את האיזור האנטומי של מקור הפגיע באוזן הפנימית, כוללת תפקודי שווי משקל ויכול להיות במקור לטינטון. 5.הנוזל בתעלות הסגלגליות באוזן הפנימית מהווה סביבה הידראולית לאבניות מערכת שווי המשקל הצפים בה ונותנים מידה על שינויי תנוחת הגוף. 6. לעתים ניתן להתאים מיסוך ואפילו להשמיע רדיו "בין התחנות" יכול להוות מיסוך לשעות שקט.

28/12/2000 | 20:26 | מאת: אילנית

הייתי החודש באבחון של קלינאית תקשורת עם הבן שלי, בגן חובה, שיש לו בעיה בהיגוי (לא יודע לומר "צ", ומבטא בצורה לא נכונה גם ס'ז'. היא אמרה שלא מטפלים בזה לפני גיל שש ואני לא הבנתי מה קורה בגיל 6 שלפניו לא כדאי לטפל. הילד בן חמש וחצי, חכם ונבון, וההיגוי שלו מאוד מפריע לי כאמא. למה לא ניתן לטפל בזה כבר עכשיו?

לקריאה נוספת והעמקה

אילנית, שיקול הדעת לגבי תחילת טיפול לוקח בחשבון גורמים שונים כגון: גיל הילד, מובנות הדיבור שלו, מידת האבחנה השמיעתית ויכולת החיקוי, מידת ההפרעה בקשר עם הסביבה כתוצאה של ההפרעת היגוי. אותיות צ,ז,סש הינם קבוצה של הגאים המתבטאים בצורה דומה, בכולם יש צורך בדחיסת האויר בין השיניים, ללא הפרעה מצד הלשון. תנועת הלשון יכולה להיות קשורה למציצה, להחלפת השיניים ולהרגלי הבליעה וההחלטה לגבי תחילת הטיפול בהגאים האלה הינה אישית לכל ילד. במידה ובנך יתחיל את לימודיו בביה"ס בשנה הבאה(2001) רצוי שדיבורו יהיה תקני ולא יהווה מיכשול ברכישת הקריאה. פני שנית בעוד חודשים-שלושה ובקשי להתחיל תא הטיפול כדי שהגיעו לביה"ס בנך יהיה מצוייד להצלחה ברכישת הקריאה בהצלחה

27/12/2000 | 03:11 | מאת: רוז

ברכות, אני מקוה שהפורום הזה יתנהל ברצף ולא יעלם לנו מנהל הפורום, מבלי להשאיר עקבות , כמו כמה מהפורמים האחרים.

תודה על הברכות. מקווה להמשך פעילות הפורום החדש, ללא תקלות.

19/12/2000 | 05:45 | מאת: SAM HAREL

DEAR SIR MY GRANDSON WAS DIAGNOSED AS AUTISTIC CHILD AT THE AGE OF TWO YEARS OLD.HE COMMUNICATE WITH HIS BABY SISTER, HIS MOTHER,FATHER AND GRANEDPARENTS BUT IT IS NOT A VERBAL COMMUNICATION AS HE IS NOW THREE YEARS OLD BUT DOES NOT TALK YET.HE ATTEND SPECIAL SCHOOL-DAN MARINO SCHOOL FOR AUTISTIC CHILDREN WHICH IS PART OF THE NOVA UNIVERSITY IN FORT LAUDERDALE,FLORIDA AS WELL AS THE KINDERGARDEN WHICH IS PART OF MIAMI CHILDREN HOSPITAL.HE PLAYS WITH OTHER CHILDREN BUT HIS DEVELOPMENT DELAY IS ABOUT TWO YEARS BACKWARD. IS THERE ANY CHANCE THAT IN THE FUTURE HE WILL BE ABLE TO BEHAVE LIKE OTHER CHILDREN,.IS THERE ANY THERAPY BESIDE BEHAVIORAL THERAPY? WHAT IS THE PRACTICE IN ISRAEL TO DEVELOP SUCH A BOY TO NORMAL BEHAVIOUR. DO YOU USE MEDICINES OR DRUGS IN TREATMENT OF AUTISTIC CHILDREN?PLEASE ADVISE

לקריאה נוספת והעמקה

Treatment of children with autistic like behavior is well documented and there are a few aproaches, most of the behavioral and educational. this children are treated in Israel through special education services, after the age of 3 years. treatment will include speech therapy, special education teachers, ocupational therapists, treatment through music and other ways of creating a response and conection with the child. outcomes have improved in the last years through better understanding and more family involvment. services are provided for children through the municipal and educational services at the place of residence of the familiy. there are also parents who started a support group that is very active here and has built some hostel for older people and teenagers. if the child has been diagnosed expectations should be keept in a real frame of change and be supported by the child's improvment since this is a long term and basic trait of development which will be his for all of his life

16/12/2000 | 22:40 | מאת: ליאת

יש לי ילד בן שנתיים ושמונה חודשים עם בעיה בדיבור. למי אפשר לפנות בפורום?

אשמח להשיב על שאלותיך בקשר לילד בן שנתים ו-8 חדשים. ניתן לפנןת לקלינאי תקשורת דרך הפניה מהרופא המטפל או ישירות (בהתאם לנוהלי ביטוח הבריאות שלך.

27/12/2000 | 07:47 | מאת: ליאת

הבעיה בדיבור היא כזו: הילד מדבר בהטעמה לא נכונה, כלומר מבקש דברים בסימן שאלה. במקום לומר "אני רוצה לשתות" אומר "רוצה לשתות?" בנוסף אומר "אתה" במקום "אני" וההפך (הופך בין גוף שני לראשון). במקום לענות על שאלות הוא חוזר עליהן. הדבר נמשך זמן רב. הדיבור החל בזמן פחות או יותר (לא היה איחור). יש לו אוצר מילים מדהים והוא מדבר מאוד ברור. האם זה נורמלי? אני מודאגת מכך למרות שבני המשפחה והסביבה טוענים שהוא ממש בסדר.

1 ... < 69 70 71 72 73 74