גמגום קל

דיון מתוך פורום  הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה

13/01/2001 | 01:07 | מאת: אני

אני בת 25 ומאז שאני זוכרת את עצמי אני "נתקעת" במילים מסויימות. כמובן שהגמגום מורגש יותר במצבי התרגשות ולחץ אך קיים תמיד. ניגשתי לקלינאית תקשורת לטפול לפני מספר חודשים והיא אבחנה זאת כחוסר שטף בדבור ולא כגמגום. ניתן לטפל בזה גם בגילי? הפסקתי לבקר אצל הקלינאית תקשורת, כמו כן קופ"ח לא משתתפת בטפול זה בגלל גילי המתקדם... האם יש דרך שאוכל לשפר את הבעיה בכוחות עצמי? הקלינאית נתנה לי כמה עצות לנשימה נכונה ותרגלה עימי דבור מהבטן במקום מהגרון יש משהו נוסף שאוכל לנסות לתרגל לבד? שכן אני לא יכולה להמשיך לממן ביקורים אצל הקלינאית. ברצוני לציין כי הבעיה מציקה לי מאוד וגורמת לי לחוסר ביטחון עצמי, לא טפלתי בבעיה בילדותי בגלל הורי שטענו תמיד כי הכל בסדר אצלי ושהכל בראש. בתודה מראש אני.

לקריאה נוספת והעמקה

רצף בדיבור הינו אחד הדברים שאנו לוקחים בחשבון כברור מאליו, עד שנתקעים ונוכחים לדעת שזו יכולה להיות בעיה רצינית הגורמת לסבל ותהפוכות רגשיות אצל הדובר. אני מבינה את הקשים, אך בסורה לי אליך, רוב האנשים נתקעים ומתבלבלים בהמלך השיחה ורגישותם לנושא אינה גדולה ולכן הם לא מודעים לעצמם ולסביבתם. היום טיפול בגימגום נמצא בסל השרותים ומגיעה לך מספר טיפולים בתשלום חלקי על ידי הקופה. ישנם קלינאים אשרמתמחים בנושא גימגום וכדאי שתפני לאחד כזה. (תירגול טכניקת הדיבור שתארת הינה רק אחת השיטות, אך יש מקום להתיחסות גם לרגשותיך בעניין ולקושי לתפקוד, אם יש כזה. ישנה גם קבוצה של עזרה עצמית של אנשים הסובלים מגמגום, יכול להיוצ שדרכם תוכלי למצוא קלינאי ותמיכה של אחרים הסובלים כמוך. ניתן ליצור קשר איתם דרך בית ליגת נשים, בת"א או תפני לאגודת קלינאי התקשורת (טל: 03-9217815) והם ישיגו את הפרטים בשבילך. הצלחה בטיפול קשורה למידת הקבלה של הקשיים ומידת ההיסתגלות ויישום של שינויים אשר אינם תמיד קלים, ותזכרי שהסבל והענשה העצמית הינם לעתים יותר מאשר התופעות הנשמעות ובעקר ש"תקלות" ברצף הדיבור, במידה מסויימת הם רגילים בשיחה בכל אחד. בהצלחה.

13/01/2001 | 22:17 | מאת: אני

ברצוני להודות לך על התשובה המהירה . בהחלט אנסה ליצור קשר עם האגודה שציינת. תודה !

15/01/2001 | 17:07 | מאת: ברי

רק רציתי להגיד לך שאני מזדהה איתך. אני בת 23 וגם אצלי אותה בעיה בדיוק. אך זה לא גורם לי לחוסר בטחון, להיפך אני צוחקת על זה, צועקת על זה ("נו מה קורה לי היום..טוב אתחיל מחדש"), וחברי למדו לקבל אותי איך שאני ולפעמים הם אפילו אומרים לי "לאט, דברי לאט" "אל תרוצי, אנחנו מחכים", וזה ממש לא בנימה של איזה ילדה מפגרת. הסקרנות שלי היא איך פתאום זה צץ בגיל 11, ומה עושים כדי להתגבר על זה.. אשמח אם תעני למכתבי, בהזדהותי איתך.

18/01/2001 | 22:44 | מאת: אני

היי ברי.. קודם כל תמיד אשמח לשמוע ממשהו שסובל מאותה הבעיה ומבין אותה. אני שמחה שלך זה לא גורם לחוסר בטחון ושאת מסוגלת לצחוק על הבעיה שלך.. למעשה גם אני מתמודדת עם הבעיה באותה הצורה. אני מתפקדת כרגיל וחברים ואנשים מבחוץ לא שמים לב שזה קשה לי.. אבל בפנים זה גורם לי להרגשה רעה. אפילו הדרכתי בימי הצבא מתוך בחירה שלי והתמודדתי עם הבעיה.. בכל מקרה אשמח לשמוע ממך - גם לאי מייל.

11/03/2001 | 18:13 | מאת: דלית

יש באפשרותך לפנות לטיפול חינם במרפאת בריאות הנפש באזור מגורייך. אל תבהלי מן השם בריאות הנפש , כדאי לך לנסותץ הטיפול הנפשי יתכן ויוכל לסייע לך להכיר את הבעיה הספציפית שלך ולמצוא יחד איתך דרכי פיתרון. הבעיה הוא הטור ההמתנה הארוך במרפאה שלפעמים לוקח שנה או אף יותר לקבל מטפל. בהצלחה.

מנהל פורום הפרעות בתקשורת - שמיעה, שפה, דיבור ובליעה