גמגום

שלום, בני בן שנתיים ושלושה חודשים. התחיל לדבר מגיל שנה וחצי בערך... יש לציין שדיבר ממש יפה ללא קושי ואפילו ניתן להגיד שמדבר 2 שפות צרפתית ועברית. צרפתית מבין הכל אך כשמדברים איתו עונה בעברית ויש כמה מילים שאומר אותם בצרפתית. עברית היה מדבר שוטף ללא כל הפרעה, עד לפני כשבועיים הילד התחיל לגמגם ממש כלתחילת משפט הוא נתקע בדיבור וממצמץ כשמנסה להגיד את המילה הראשונה ויש מקרים שלפעמים מתייאש ובסוף מקצר ואומר משהו אחר. יש לציין גם שילדתי לפני 4 חודשים. והילד הראהסימני קנאה ומצד שני גם אהבה. מה עושים עם הגמגום ? ממש כואב לי לראות אותו במצב הזה. אני נותנת לו לסיים לבד את המשפט ולא עוזרת לו אבל זה קורע לי את הלב הקושי בדיבור. בייחוד שזה הופיע פתאום כאשר לפני כן היה מדבר ממש יפה !! תודה מראש על תשובה, נטלי

Hhh

שלום רב,  אני בת 33 ברקע ראומטויד ארטריטיס מטופל במטוטרקסט בזריקות, אדנומטריומה, מגרנות כבר מעל 18 שנה.  בספטמבר לפתע באמצע היום החלה יד ימין שלי לרעוד כמעט ללא הפסקה לאחר מס' ימים נוספו לי בעיות בדיבור בין אם גמגום ובין אם אובדן קול פתאומי שיכול לנוע בין חצי שעה ל 45 דק,לאחר מס ימים נוספים הצטרפה יד שמאל לרעידות וכך לאט לאט כל הגוף. יש לציין כי עד היום היו לי מספר התקפים שבהם כמעט ואיבדתי הכרה. בשבועיים האחרונים לפתע רגל אחת יכולה לא לזוז למרות כל מאמצי או שרירי הפנים מתאבנים. יש לציין שכיום הרעידות ביד ימין נשארים כמעט כל הזמן, הדיבור בעייתי מספר פעמים ביום אך לפחות פעמיים ביום יש לי אירועים שכמעט כוללים את כל המרכיבים שציינתי. שבוע לאחר שהכל התחיל פניתי לנוירולוג אשר הפנה אותי ל EEG שלא מצאו בו יותר מדי למרות שהודגמו ארטיפקטים מרובים בעת איוורור יתר. אתמול קיבלתי את תוצאות ה MRI שנעשה בהרדמה עם חומר ניגוד ורציתי לדעת את משמעותם ולאיזה רופא לפנות שיוכל לטפל בצורה המיטבית (נוירולוג, נוירוכירוג, כלי דם).  להלן תוצאות בדיקת ה MRI:  הבדיקה בוצעה בסדרות SWI, FLAIR, T2,T1 דיפוזיה, ולאחר הזרקת ח.נ. בנוסף בוצעו רצפים מכוונים להיפוקומפי. ארטיפקטים עקב תזוזות במספר רצפים.  מבנה קו אמצע שמור כולל קורפוס קלוזום, היפופיזה, וכיאזמה אופטית.  חדרי המוח וחלליו תקינים בגודל ובמיקום. קיימת הדגשה מינימלית עם התרבעות קלה של הקרניים הפרונטליות וכן אסימטריה מינמלית בין החדרים הלטרלים (השמאלי רחב מהימני). ללא סימני לחץ, ללא סטיית קו אמצע.  שינויים עדינים בלתי ספציפיים של הגברת אות FLAIR T2 בחומר הלבן הפריונטריקולרי והעמוק בהיקף אחורי של החדרים הלטרלים. ללא עדות לדמם מוחי או הפרעה רסטיקטיבית. לא נצפית האדרה פתולוגית.  היפוקמופי סימטרים באות ובמבנה.  ציסטה זעירה CHROIDAL FISSURE מימין.  הדגשה קלה של חללים פריווסקולרים באיזור כלי דם לנטיקולוסטריאטלים דו"צ.  מדיאליזציה מעטה עם הרחבה פוסיפורמית קלה של ICA הקוורנוזים דו"צ יתכן וריאנט תקין לקורולציה קלינית ושקילת מעקב.  ורמיס, צרבלום וגזע מוח בטווח תקין, קיימת התבלטות אינפריורית קלה של הטונסילים הצרבלרים מתחת לגובה פורמן מגנום ללא הצפפה משמעותית של המבנים הנוירלים בגובה מעבר קרניוצרביקלי.  לסיכןם  שינויי אות עדינים ובלתי ספציפיים מודגמים בחומר הלבן בהיקף אחורי של החדרים הלטרליים לשקילת בדיקת מעקב.  ממצאים נוספים כמפורט בגוף התשובה..

היי! אני די בטוח שזה קשור לפה, סליחה אם לא. עד גיל 12 לא הייתה לי בעיה ופתאום בגיל 13 התחלתי לגמגם (זאת אומרת שזה לא מולד). זה לא נורא פשוט מידי פעם בבית ספר אני מרים אצבע ובא לענות על תשובה ויוצא לי אגגגג אגגגג אגגג עד שאני מוציא את התשובה מהפה וכל הכיתה צוחקת עליי :\ ואז אני ממש נכנס לדיכאון כל השיעור. וזה מוריד לי מהביטחון הרבה פעמים אני מפחד להרים את היד מהבושה. יש איזה רופא או משהו כזה שיכול לעזור לי להיפטר מזה? זה ממש מציק לי. זה קשור לעודף משקל אולי או משהו? אני לא ילד שמן. אני 70 קילו ו מטר 70 אבל עדיין קצת שמנמן. תודה!

כן ..לפעמים חלומות מתגשמים... ראיתי אותו אתמול בערב בחדשות בין הידיעות על ירי הטילים בדרום הוא היה כל כל מאושר... בכיתי מרוב התרגשות ...שמחתי עבורו ולא הפסקתי לראות כמה נלחם כדי להשתקם..שנה וחצי של טיפולים אינטנסיביים עם בעלי מקצוע ... כן..צביקה פיק הזמר של כל הזמנים.. הדיבור שלו עדין לא ...וגם הפנים שלו עדיין לא... אבל על הבמה ..עם הפלייליסט..ברקע..גם..הוא שר !!! לפעמים חלומות מתגשמים.... לפעמים..כן..רק לפעמים.. שלי עדיין לא התגשם..!!! ואין לי תקווה שאי פעם ישתקם

חטולית יקרה, טוב לשמוע ממך, לראות שאת נרגשת. איזה מחלומותייך (וכמה טוב שאת יודעת לזהות חלק מחלומותיך) איזה מהם *כן* יכול להתגשם, באופן כזה או אחר, לדעתך? גשם. ימים של גשם, שלך, סוריקטה

סוריקטה יפה שלי יש לי המון חלומות שהייתי רוצה שיתגשמו 1.שהעיוות שלי בדיבור ...יהפוך לדיבור רגיל ושוטף בצורה נורמלית כמו אצל כולם...לצערי איחרו לי את הרכבת הזו בגלל טיפול לא נכון ל מלכתחילה ..והגעתי למצב שהדיבור נעתק מפי לפעמים עד כדי גימגום.. אין אפשרות לתקן את המעוות..גם לא בריפוי בדיבור..השנים עברו חלפו ואין תקנה.. 2.המוח שלי אינו עובד במקומות שמתו התאים וחלק מהפגיעה ניכר גם בחוסר משווע בזכרון..מה גם שמקשה על הדיבור.. כמה אני נואשת ללא תקווה 3.הייתי רוצה לעמוד על שתי רגלים (כפות הרגלים) בצורה יציבה בלי לאבד שיווי משקל ...גם תוך כדי הליכה..אפילו עם מקל ההליכה שלי..מה שלא מתאפשר לצערי ..בגלל נוירופתיה של סכרת..המחלה הזו ששוכנת בגופי כבר שנים ונותנת את אותותיה..נורא כואב..גופנית וגם נפשית..מוגבלת מאוד..!! 4.לראות את נכדתי המיוחדת ..זוכרת..כמוך..מתקדמת ועוברת לגן עם ילדים רגילים..לא מתאפשר בגלל בירוקרטיה של חוסר מקום.. 5.להיות מסוגלת לעמוד בלחצים נפשיים של היומיום..לא מתאפשר כי הפכתי להיות אדם חרדתי ברמות קשות..מאז הארוע המוחי.. ויש עוד כהנה וכהנה ..שקצרה היריעה מחהכיל.. תודה לך סוריקטה אהובה שפתחת לי צוהר לתת ביטוי לדברים שכבר מזמן רציתי לומר ופשוט....נתכנסתי בתוך תוכי עם הצער שלי והכאב שלי..הסתגרתי ונעלמתי..נאלמתי..הרגשתי שאת אף אחד לא באמת מענין מה עובר עלי..וכמה החיים שלי קשים.. לא שלא מבינה את חוסר יכולת התגובות ..אבל ..כן.. חטולית

תודה חטולית שכתבת, הבנתי יותר. תמיד מוזמנת לספר. אם תרצי. החיים שלך נשמעים קשים מידי. בגוף, בנפש. עצוב וכל כך לא הוגן. ונכדתך המיוחדת - אשלח תקווה שתזכה לסיוע הכי מקסים ותומך ולבבי שיש. פינה קטנה גדולה שתמלא את ליבך. בכתיבה, בעיניי, את מאד ברורה. ישר ולעניין. ייחודי, צלול ומוערך מאד. שלך, סוריקטה