פורום גמילה מחיתולים

ילד בן 3מדבר והולך לגן בגיל שנתיים התחלנו גמילה וראינו שהילד לא מוכן בדצמבר הגננת אמרה שצריך להתחיל הגמילה רוב ילדי הגן גמולים לי לא נראה שמוכן והתחלנו גמילה קקי עושה בשירותים ולא מפספס פיפי עושהבתחתונים לא אומר כשיש לו וזה לא מפריעה היה זמן שהיה מתאפקיותר בזמן האחרון עושה פיפי רוב היום בתחתונים ולא מפריע לו להשאר עם פיפי

היי חג שמח. הבן שלי בן שנתיים וחצי אחרי דיבורים והכנה תכננו להתחיל גמילה בפסח. כמה ימים לפני החג ביקש להוריד חיתול בגן והצליח לעשות פיפי בשירותים. אחרי כמה ימים בודדים בגן עם תחתון( שהייתה צלחה אחת וכמה פספוסים) התחלנו את הגמילה בבית. ( כרגע ביום החמישי לגמילה) בהתחלה קצת בכה כשעשה על עצמו פיפי. התלהב כשהצליח כמה פעמים וביומיים האחרונים הוא לא רוצה לשים תחתונים ומבקש שוב חיתול. אני לא יודעת אם הוא לא מצליח להתריע לפני או פשוט לא מעוניין. הוא מרוכז במשחק ומעדיף לעשות פיפי בתחתונים מאשר ללכת לשירותים. והוא כבר לא מתרגש שהוא עושה על עצמו.. רק רוצה לחזור לשחק. זה שהוא לא מעוניין ללכת לנסות בשירותים ולא מעוניין כל כך לשים תחתונים אומר משהו לגבי המוכנות שלו? אני חושבת שמנטלית הוא מאוד מבין ומוכן. ועשה את הצעד הראשון לבקש( למרות שהכנו אותו לזה). לא יודעת כמה זה רלוונטי אבל בעוד כשלושה חודשים אני אמורה ללדת ולכן לא רוצה להגיע לשלב שהגמילה תלווה לו בשינוי משמעותי. ( יחד עם מעבר לגן עירייה). אבל גם לא רוצה לגמול אם הוא לא מוכן..

שלום, אני מתכוונת להתחיל לגמול את בני שיהיה בן שנתיים ו-9 בפסח. כבר יש ישבנון והוא מתיישב בשמחה לפני האמבטיה בערב, עושה פיפי ואחכ באמבטיה עושה עוד קצת... האם נכון להתחיל עם בן בישיבה? או שצריך להרגיל אותו מההתחלה לעמידה? ואיך הכי נכון להתחיל את הגמילה במהלך היום, עם תחתוני גמילה או בלי כלום? בפסח כמובן שגם נטייל הרבה ונהיה מחוץ לבית אז אולי תחתוני גמילה יהיו יותר מתאימים? תודה רבה!

אני גננת ורוצה לדון עם הורים בקשר לגמילה בנם בו השנתיים וחצי

היי, יש לי ילד בן 3 שהחל גמילה לפני חצי שנה בחופש לפני שחזר למעון.השנה נכנס לכיתת הבוגרים. הגמילה ארכה כשבועיים .לפני כ3 חודשים החלה רגרסיה,אציין שהיה שינוי קטן ומאז זה התחיל.עם הפיפי חזר לעצמו די מהר והפסיק לפספס,אך עם הקקי עד כה עדיין קיים קושי.לא מוכן ואף חושש לעשות באסלה או בסיר אבל כן מפספס בתחתון או כששמים טיטול לפני שינה וגם יש פעמים שעושה תוך כדי שינה בטיטול(טרם נגמל בלילה). איך פותרים עניין כזה? האם יש צורך בייעוץ עם גורם מקצועי? תודה.

היי איילת,תודה רבה לך על המענה. האמת מאחר ויש לי נסיון בעבר עם קושי רגשי אצל ילד נוסף..אני כבר "מיומנת" ולכן לא נותנת במה לעניין עשיית הקקי. שאלת למה הוא לא עושה גם כמו עם הפיפי?הוא טוען שמפחד..למרות שלפני כן עשה בכייף ללא קושי. כשהוא מחליט לעשות קקי בתחתון אני לא אומרת דבר,הוא בא אליי לבד ואומר שעשה הולכים יחד לשירותים ומתנקים מבקשת ממנו להביא לו תחתון נקי. לא כועסת ולא חופרת לו וכו...בעניין הזה אנחנו מתנהלים בצןרה תקינה. יש פעמים שאני שואלת אותו,איפה עושים קקי? אז הוא אומר באסלה. הוא יודע ומבין..יש בו משהו שעדיין לא ברור לי שמונע ממנו לחזור ולעשות את צריכיו בחופשיות באסלה. עוד דבר שיש פעמים שבא ומבקש לעשות קקי,הולכים יחד לשירותים יושב ואז ישר אומר שאין לו ורוצה לקום מהר..ולאחר מכן מפספס.אני בעצם מבינה כאן שיש איזה חשש לעשות מן פחד כזה שזה יצא ממנו..ממש כמו כשמתחילים גמילה. השאלה למה זה קורה אן כבר כן היה עושה? ממש אשמח להכוונה תודה רבה לך..

היי , אשמח לעצתך בבקשה 🙏 ילדי בן 3, התחלנו לפני כחודש גמילה מחיתולים עם הפיפי לאט לאט התקדם וכעת אנחנו במצב די טוב. עם הקקי פשוט לא ... הילד עושה רק על עצמו במכנסיים או לחלופין מחכה לחיתול של השנת לילה ועושה בו בלילה. ניסינו לשבת איתו, לקרוא סיפורים, לחזק, לשוחח, להבין את הקושי ובעיקר לחבק אך לא נראה גיץ של הבדל.. ואני חוששת שלא נגיע לנקודת "אל חזור" שזה כל כך יהיה הרגל אצלו שקקי עושים בבגדים או בחיתול לילה וזהו.. שיהיה כבר מאוד קשה לשנות. אני רוצה לדעת שאני לא מפספסת משהו עכשיו שכן יכול לעזור לו בעניין או לחלופין שאני לא עושה משהו שעדיף לא לעשות. לכן אשמח לעצתך ולהכוונה , תודה רבה

שלום, אשמח להתייעצות בני הקטן עוד כחודש בן 3 לפני כחודשיים בהמלצת הגננת במעון התחלנו גמילה (שמנסיוני ומנסיון עוד רבים ממש טובה בתחום הגמילות במיוחד), למרות שהרגשתי שלא כל כך מוכן לכך. לא ביקש אף פעם לעשות באסלה או בסיר למרות שראה ורואה את אחיו שגדול ממנו בשנתיים ואת הילדים במעון, לא אמר אף פעם כשעשה פיפי או קקי בחיתול. ובכל זאת ניסינו, לאחר 3 ימים ללא הצלחה אחת אפילו..החלטנו לעצור הוא כן ניסה לשבת בסיר או בישבנון אבל פשוט לא יצא כלום. ועל עצמו עשה שוב ושוב במהלך כל היום. ניסינו אף להשאיר אותו שירגיש לא נעים עם התחושה, ממש לא הפריע לו ולהיפך אחרי חצי שעה ויותר היינו צריכים לרדוף אחריו כדי להחליף לו את הבגדים. בכל מקרה, עכשיו לאחר כחודשיים, התחלנו שוב אנחנו נמצאים ביום השלישי וכל מה שתיארתי מעלה קורה שוב בדיוק אותו הדבר. אני לא רוצה להפסיק שוב, אלא לנסות כמה שצריך אבל אני חווה אותו מאוד מתוסכל שכל היום סביב החלפות ופיפי וצואה על עצמו נראה שלא מפריע לו בכלל התחושה אלא רק ההפרעה בלהחליף לו ולשטוף אותו. לא הייתה לו אפילו הצלחה 1 גם בימים האלו והוא כן מנסה לשבת, אבל זה לא קורה. רוצה לציין שעם הבכור זה הלך מאוד יפה ודי חלק, כך שאין לי יותר מידי נסיון בקשיים של גמילה לכן אשמח לדעת אם יש פה טיפים או הסתכלות שונה שתוכל לכוון ולעזור בנושא. אציין שגם פרסים כעידוד או מדבקות וכל הטריקים הללו לא עוזרים כלל.. תודה

ע"פ עיון פה בפורום, רק רוצה להוסיף שאין "עיסוק יתר" בנושא לא שלנו ולא של הילד. להיפך, נראה שזה ממש לא מעניין אותו ואפילו מפריע לו. לכן אני מנסה פעם בכל שעה בערך שישב לפחות לכמה דקות ואולי יעשה. אבל זה לא קורה ואיך שהוא חוזר לעניינים שלו הוא עושה על עצמו, לא אומר בכלל, לא מפריע לו. עד שלא מרגישים/מריחים/רואים

היי, ראשית תודה לך על המענה. קצת קשה לתאר אותו , הוא לא לכאן ולא לכאן כן ילד דעתן מאוד, שעומד על שלו ובהרבה מקרים יגיד "לא" ויעשה את ההפך רק כי דווקא. אבל גם קורה המון לצד השני, שהוא כן מקשיב וכן מתגייס ומשתף פעולה יפה. בטוחה שיש משקל גדול לדרך ולצורה בה פונים אליו בגדול, יש לו ימים שהם מלאים ב"לא" וימים שהוא מקשיב ונוח. אבל בנוגע לגמילה דווקא... לא הרגשתי איזשהו קושי בשיתוף פעולה או "דווקא" הוא כן הראה שרוצה בתחילת התהליך, מתלהב מהסיר ומנסה. הייאוש שלו והחוסר רצון מגיעים כשפעם אחרי פעם הוא עושה על עצמו ואז"קוטעים" לו את מה שעושה בכדי להחליף. ושוב, ניסיתי להשאיר אותו ככה ולחכות שיבוא לבד ויתלונן אבל זה לא קורה. גם עם קקי אגב. זה מרגיש שיש מרחק ענק בין מה שהוא רוצה, מבין ומראה לבין מה שקורה בפועל וגם השיטות בלגרום לו להרגיש את זה, אינן עובדות קצת אובדת עצות ..:/ השאלה שלי בנוסף, היא כמה זמן בערך לתת ולהמשיך לנסות אם זה ללא הצלחות כלל, התקדמות או התפתחות? אני קצת דואגת גם שהוא לא יהיה מתוסכל מידי וזה יגרע יותר?

היי, הבת שלנו בת 2.8 גמולה כבר 4 חודשים מפיפי מבקשת כשייש לה ועושה בסיר או באסלה כמעט לחא פיספוסים. עד לאחרונה עשתה את הקקי בקצוות של היום שעדין הייתה עם חיתול הלילה. לפני כ 3 שבועות הורדנו לה את חיתול הלילה והיו כמה פיספוסי פיפי בלילה אבל סהכ רוב הלילות זה בסדר. שאלתי לגביי נושא הקקי היא מסרבת לעשות בסיר/ אסלה , היא רוצה לעשות בעמידה והיא עושה בתחתונים או במכנסיים איך מעודדים אותה לעבור לסיר או לאסלה שייש לה קקי? מדוע ההתנגדות שייש לה לעשות בסיר? אנינו מדברים איתה, מספרים לה סיפורים ומסבירים לה שאנחנו איתה.. לצערי זה הולך קשה אשמח לטיפים

היי איילת תודה רבה על התשובה המפורטת בהחלט נמשיך לנסות ולהיות קשובים אליה ולתת לה את ההכוונה הנכונה ואת המרחב לבחור בזמן שלה תודה ליאת

שלום, ביתי בת 3.5. נגמלה ביום בגיל 2.5 ועברה את התהליך מהר מאוד. את שנת הצהריים היתה ישנה בלי טיטול ובלילה עם טיטול והיא היתה קמה עם טיטול מלא. לאחר כחצי שנה לאחר בקשה שלה הורדנו את הטיטול בלילה, בשבועות הראשונים היתה קמה רוב השבוע יבשה ומידי פעם רטובה..ולאט לאט התדירות של ההרטבות עלתה עד שכעת כל לילה היא מפספסת ואפילו אם נחליף באמצע הלילה היא תקום שוב רטובה בבוקר. (מחליפים לה בלילה רק כשהיא מתעוררת ומבקשת להחליף בגדים). בתקופה האחרונה גם במהלך היום התחתונים שלה רטובים, לא כי בורח לה אלא כי היא מתאפקת ואז כל פעם יוצא לה קצת..ונראה שלא מפריע לה. כשהחלה ההחמרה בהרטבות לילה לא התרחש איזשהו שינוי במשפחה או בגן.. משתדלים לא לכעוס ולהגיב ברוגע אבל די מייאש כל הזמן להיות סביב ריח של שתן. נשמח לקבל עצה.

תודה רבה על המענה. אני חושבת שזה יכול לעזור כדי להוריד את התסכול שלנו ואני מאמינה שזה גם ישדר לה יותר רוגע. אך אני חוששת שהיא עלולה להיפגע מזה..כי עד עכשיו השיח היה שהיא גדולה ולכן היא כבר לא צריכה טיטול. בנוסף יש לה אח קטן בן 2.5 שנגמל עכשיו ביום ובלילה קם לפעמים עם טיטול יבש..ניסינו להוריד לו ל2 לילות וכשראינו שלא הצליח החזרנו טיטול..אבל אני חוששת שבעוד תקופה קצרה נוכל להוריד לו את הטיטול והיא תישאר עם..

תודה רבה על התגובה המפורטת והנעימה:)

הי, אני חוזרת אלייך אחרי חודש שבו אנו משתמשים בתחתוני גמילה של האגיס בלילות. כרגע אין שינוי בלילות והתחתונים בבוקר ספוגים בפיפי. בנוסף גם ביום אין שינוי ועדיין פעמים רבות הטייץ שלה יכול להיות מעט רטוב כי היא מתאפקת וכל פעם יוצא לה מעט. עד שקרה לאחרונה שהיא כמה פעמים פספסה (מה שכמעט ולא קרה מתחילת תהליך הגמילה). יתר על כן היום לפני השנה היא עשתה במודע פיפי בתחתון סופג לפני השנה כי לא היה לה כח לקום לשרותים ופעם אחת עשתה בתחתון הסופג קקי בבוקר לפני שהספקנו להתלבש ולהוריד. אשמח לעזרתך..

מה עושים כאשר הגן מתנגד לגמילה מטיטול ולא משתף פעולה?

צהריים טובים תודה בן שנתיים וחצי. הראה סימנים כמתאים לגמילה. בבית הולך ביוזמה ובהנחיה, גם לעיתיפ בתחתונים. במקומות אחרים לעיתים מפסיק משחק לעשות פיפי בכל מקרה נענה להצעה ללכת. בגן מתנגדים כיוון שמתנגדים, בשיחות בינהן שאלה אחת העוזרות " אני לא מבינה למה היא עושה לו את זה". בתחילה התאפק, הלך אחרי מס שעות והיום לאחר נסיונות לשכנע את הגננת שאכנס איתו פעם אחת לשירותים שלא בשעות שיש ילדים נעתרה, הילד נעמד בשירותים עם דמעות בעיניים. שבוע ראשון של גמילה ומייד על ההתחלה רצו שאחזור לטיטול. מדובר בגן פרטי ואני שוקלת להעבירו גן.

בוקר טוב תודה מקבלת את דברייך כמובן. השיח הוא עם מנהלת הגן, נפגשנו ודיברנו באווירה טובה. היא חושבת לחזור לטיטול ואני חושבת על איך להתקדם למרות התנגדות הגן ואי שיתוף פעולה. מה אני עושה במצב הזה. הגננת מקבלת אותי כל בוקר בהערות על מה לא בסדר. הילד שומע את כל השיח והכעס שיש, עד עכשיו הלך ברצון ועכשיו מתחיל בבכי. אני אובדת עצות. לא שיש לי גן טוב יותר להעבירו. אני מנסה למצוא את הדרך להוביל את התהליך בצורה הטובה ביותר עבור הילד. תודה

בכדי לתאר אתהיום. הגעתי לקחת את ילדי מהגן. הוא היה עם תחתונים וחולצה כאשר שניהם רטובים מפיפי. כאשר אמרתי לגננת שהוא רטוב היה ויכוח על כך שלא, לבסוף אמרה אה, זה קרה עכשיו. שאלתי מה היה דבר טוב שעשה היום בגן? היא חייכה

שלום איילת, בתי בת 2.2, התחלנו גמילה לפני כמה ימים ובינתיים הולך לא רע ומשתפר מיום ליום. לפעמים היא אומרת שיש לה פיפי, הולכים לשירותים והיא עושה ממש מעט, ורגע אחרי שמסיימים את טקס החזרת התחתונים ושטיפת הידיים היא אומרת שיש לה שוב, מורידים שוב את התחתונים ושוב היא מנסה. לפעמים יוצא לה עוד קצת ולפעמים לא, לפעמים מעט קקי ולפעמים לא. וחוזר חלילה... הבעיה היא שאחרי שמניחים אותה לשנת לילה, מתחילה סאגה בלתי נגמרת של 20-30 פעם שהיא אומרת שהיא צריכה לשירותים. ובאופן מפתיע ברוב הניסיונות משהו יוצא (ממש מעט אבל יוצא). אנחנו מבינים שזה נחמד לה שזה דוחה את השינה והיא יכולה להישאר ערה ואיתנו, אבל זה פשוט מייאש ולא נגמר. במקום ללכת לישון ב-20:00 היא הולכת לישון אחרי 21:00. מצד אחד - אנחנו שמחים שהיא אומרת שהיא צריכה, ובטוחים ש"לאסור" עליה ללכת זה לא הפתרון. מצד שני, אנחנו באמת מיואשים ולא יודעים איך לגרום לה לעשות פעם אחת וללכת לישון? נודה לעזרתך.

תודה רבה איילת! זה רעיון נהדר, ננסה ליישם ונקווה שנראה שיפור :)

הילד שלי בן שנתיים ושמונה עדיין מתקשה עם הגמילה הוא פיתח סוג של טראומה ממתי שהתחיל הגמילה כשהוא עושה פיפי בין עם טיטול ובן עם תחתון בגלל שפיספס על עצמו כמה פעמים .. אני לוקחת אותו לשירותים מלא במהלך היום אפילו סתם ככה .. אני מרגישה שהוא מתאפק עד כדאי כך שרק שממש יש לו הוא מפספס קצת ומהר עוצר … אני ישר לוקחת אותו לסיר או לאסלה כמובן בשמחה וברוגע ולא כועסת עליו … מחכה איתו יושבת איתו מספרת לו סיפורים והוא לא עושה … מה אפשר לעשות כדאי שהוא ירגיש בטוח לעשות ולא להתאפק

שלום איילת, אשמח לעזרה בנושא הבא: הבן שלי עכשיו בתהליך טרום גמילה, הוא עדיין עם חיתולים בלילה ובמהלך היום, אך בערב הוא ערום או עם תחתוני גמילה. לדעתי הוא סוג של שולט ביציאות כי כשמורידים לו את החיתול הוא מיד צריך לעשות פיפי (סימן שהוא התאפק?) והוא יודע שצריך לעשות בישבנון. הבעיה היא שאם יש לו פיפי, הוא קודם כל רץ לישבנון ומראה עליו באצבע, ומושך אותי לשם אם אני לא רואה, ואז אחרי שהוא הראה על הישבנון הוא רץ למקום אחר, עושה שם פיפי ואז חוזר בריצה לישבנון ומראה עליו. בתגובה אני תמיד אומרת לן שכל הכבוד שהוא אומר לי שיש לו פיפי, אבל אסור לעשות פיפי על הרצפה אלא צריך להתיישב על הישבנון ואז לעשות. בינתיים זה לא עובד. ניסיתי כמה פעמים לשים את הישבנון תוך כדי הפיפי כדי לשבח אותו אחרי, אבל הוא הפסיק באמצע ונראה לי שזה הלחיץ אותו, אז אני לא יודעת אם זה משהו שכדאי שאנסה שוב... עם קקי יש לנו אולי קצת יותר הצלחה כי הוא גם מראה על הישבנון, ואם אני מושיבה אותו מיד ומעניינת אותו בספר או צעצוע, הוא באמת עושה קקי בישבנון (קרה בינתיים רק פעמיים), ואז ממש שיבחנו אותו והוא לדעתי הבין שזה מה שצריך להיות... גם היו פעמים שהוא סימן לי שהוא צריך פיפי והושבתי אותו הישבנון והוא לא עשה, לדעתי התאפק כי לא רצה לעשות בישבנון. הוא גם תמיד מנסה לברוח ממנו אם מושיבים אותו שם, וצריך לתת לו ישר צעצועים או ספרים ואז הוא מוכן לשבת אולי דקה ובורח בהזדמנות הראשונה... ניסיתי אגב את אותו התהליך גם עם ישבנון לאסלה והייתה את אותה התגובה. אז השאלה שלי בעצם היא איך מתקדמים שלב... הוא כבר מבין מה צריך לקרות, אבל לא מעוניין לשבת... אשמח לכל הדרכה ועזרה בנושא. תודה רבה, אולגה

הי איילת, תודה רבה על התשובה. כמה תשובות - הבן שלי בן שנה ושלושה חודשים ובעצם כבר התחלתי בתהליך כי זה ממש בא ממנו. הוא כבר תקופה ארוכה מסמן לי כשהוא את הצרכים שלו ומתפנה (בד"כ על הרצפה) ברגע שמורידים לו את החיתול. והחיתול שלו הרבה פעמים יבש לגמרי. לכן התחלתי את התהליך, כי לא ראיתי סיבה לדחות וקראתי שהחל מגיל שנה זה אפשרי אם יש שיתוף פעולה. אנחנו בתהליך שבועיים עכשיו. הוא מפסיק לעשות פיפי כששמים אותו על הישבנון, בדיוק כפי שכתבת, ואז הוא לא עושה יותר ומתאפק. שאלות בנוגע להצעות שלך- 1. האם תחתוני הגמילה הם לא בדיוק בשביל זה, כדי שירגיש את הרטיבות? את חושבת שזה לא מספיק, ועדיף לתת לו ממש תחתונים? 2. איישם, תודה. וכן, את ממש צודקת, הוא עושה מזה משחק כיפי ולא מבין שזה תהליך שצריך להתקדם... אשמח לתשובתך, אולגה

הי איילת, תודה רבה על התשובה המפורטת. קראתי את המאמרים של דפנה תייר ברשת ומאוד התחברתי כי ממש הרגיש לי שהבן שלי בשל ומעוניין להיגמל (בעזרתי כמובן). אני לא מתכוונת להתעקש על זה, כי אין לי איזה עיקרון של גמילה בגיל צעיר. אנסה את הטיפים ממך ונראה איך מתקדמים. אם לא מתקדמים, אחזור לפורום עוד שנה :) תודה רבה על המענה המהיר והתמיכה. אולגה

שלום. אודה לעזרה. לפני 3 חודשים התחלנו גמילה. היה ספק אם הוא בשל לכך או לא, אבל עקב מעבר דירה והתחלת גן עירייה בקרוב- הבנו שהגיע הזמן. בהתחלה במשך תקופה ארוכה היה עם מכנסיים בלי תחתונים בעצת הגננת. מהרגע הראשון עשה קקי רק באסלה בלי פספוסים. אבל לקח הרבה מאוד זמן עד שהתחיל להתריע לפני שיש לו פיפי וללכת לאסלה (בייחוד בגן. בבית הרשה לעצמו לפספס יותר). לפני חודש התחלנו להלביש לו תחתונים ומאז הוא עושה כמעט כל פעם פיפי במכנסיים, וכשמפנים את תשומת ליבו לכך שהוא רטוב וצריך ללכת לשירותים- הוא לא מסכים ללכת. בגן המצב קצת יותר טוב. אולי כי רואה ילדים גמולים אחרים. מדובר בילד מרדן מאוד. כמעט בכל תחום הוא עושה בכוונה ההיפך ממה שאנחנו מבקשים ממנו. אנחנו מתחילים להתייאש. בייחוד כשעוד מעט יתחיל גן עירייה. כבר חושבת להציע לו מתנות כשיש הצלחות- אבל ברור לי שזה לא פיתרון מומלץ. איך אפשר לגרום לו להתחיל ללכת לשירותים ביוזמתו?

הורדנו חיתול בגיל 2.5 ורק לשינה בצהריים בלילה שמנו חיתול עברו מאז 7 חודשים שהוא לא מרגיש שיש לו פיפי ובורח לו כל פעם. לפעמים כשאנחנו בחוץ הוא עושה מיוזמתו פיפי על העץ, או לעתים רץ לשירותים אחרי שכבר התחיל לברוח לו פיפי. בחודשים האחרונים מבקש לא לשים חיתול בשינה ולעתים מתעורר יבש ולפעמים רטוב. ניסינו לתת לו אחריות לנקות אחריו לשים בכביסה את הבגדים הרטובים, הוא עושה את זה בשמחה אז זה לא עוזר בכלל . איך אפשר לדעת אם יש לו בעיה פיזיולוגית כי הוא בכלל לא מרגיש שבורח לו וממש לא מפריע לו. ולמי ניתן לפנות לטיפול?

היי שלום, יש לי תאו ים שעוד מעט יהו בני 3 ומעוניינת לגמל אותם. הבת מעוניינת מאוד ומורידה חב"ד חיתול מזמן וחלמתי לפני שבוע לואיד לגמרה , גם ביום ובלילה, דיברתי עם הצוות בגן ועוזרים לי מאוד עם זה רק בשינה הם שמים לה חיתול(אומרים לי שקמה יבשה ) הבעיה כאן שבבית היא מתאפקת מלא שעות בלי לעשות פיפי. בבית מאז שיחלתתי להוריד חיתול היא שמה תחתונים . יש לה פיספוסים של פיפי וקקי . השאלה שלי למה כל כך הרבה שעות היא מתאפקת ולא עושה פיפי? יש ישבן בשרותים היא יושבת בכייף שלה מחכים אבל שום לא קורה. אני מודאגת. ולגביי התאום הבן, בכלל לא רואה בו יתענינות בכלל ועוד חודשיים עולים לגן עירייה. בבית יש עוד 2 בנים בני 7 ובן 5 . תודה מראש

שלום, בתי עוד שבועיים תיהיה בת 3 היא כבר בלי חיתולים ,יושבת יפה באסלה אבל מסרבת לעשות פיפי בשרותים . מתאפקת הרבה שעות .למה? איך אני יכולה לעזור לה

שלום וברכה! לבת שלי קניתי סיר ואחרי 3 ימים החלטתי להציע לה לעשות בו ולנסות היות וכל פעם שהיא ראתה את האחים שלה הולכים לשרותים כדי להתפנות היא משכה את עצמה לשם כי גם לה "יש" להתפנות. ז"א שהבינה לבד שבשירותים עושים ילדים גדולים. כעת כבר כמעט חודש שלם שהיא עושה קקי רק בסיר ואפילו במעון המטפלת מספרת שהיא כמעט ולא מחליפה לה טיטולים עם קקי ניסיתי בבית לשים לה תחתון ויש לה פיספוסים אבל קקי היא לא מפספסת בכלל ואפילו מתקופפת לי שאני ינקה לה אחרי שהיא עושה השאלה שלי אם אני ימשיך איתה וילבש לה תחתונים להמשך הגמילה או שנעזוב את זה? תודה רבה מראש

שלום, התחלתי לגמול את הבן שלי מחיתולין לפני כשבוע וחצי. זה הולך די בסדר, הבעיה היא שהוא עושה פיפי בישיבב.. ואם אני לא לוחצת לו על הבולבול כלפי מטה, זה משפריץ לכל עבר :) אני מנסה ללמד אותו ללחוץ בעצמו אבל הוא לא עושה את זה נכון. מה עושים? תודה

תודה רבה רבה לך על התשובה המפורטת... נכיף להרגיש שאני עושה את זה נכון :)

שלום, הבן שלנו בן 4.5 שנים, והוא גמול ביום אבל בלילה לא. החל מהסגר הראשון, הוא ביקש לא לישון עם חיתול בלילה, למרות שידענו שמבחינה פיזיולוגית הוא איננו מוכן, הסכמנו לו והורדנו את החיתול לילה. מעט מאוד לילות שהיה קם יבש. השנה התחלנו גן חדש ובנוסף הצטרפה למשפחה אחות קטנה. מה שהוביל שבלילה היינו צריכים להחליף פעמיים פיפי ולא היה יום שלא קם יבש. גם ביום התחיל רגרסיה של בריחת שתן. הגענו למצב של יאוש ושבוע שעבר החלטנו עם הסכמה שלמה של הילד שאנחנו שמים חיתול תחתונים. מציינת שהחיתול בבוקר מלא מאוד. אני תוהה אם עשינו נכון לגבי החזרת החיתול לילה? או שהיינו צריכים להתנהג אחרת? תודה. סיון

סיון יקרה, ראשית, מזל טוב להולדת התינוקת והמעבר לגן חדש. זה בוודאי מרגש ומשמח ויחד עם זאת, כפי שאת מציינת, כנראה גם מוביל לרגרסיה בגמילת היום של בנך. אני מבינה מאד את העייפות, והייאוש שאת מתארת וליבי אתכם, אך גם רוצה להרגיע ולומר, 1. הרגרסיה שאת מתארת , של בריחת שתן ביום, אופיינית מאד לתקופות כאלו של שינויים ומעברים- אחות חדשה, גן חדש, מעבר מסגר לשגרה חדשה- והיא בוודאי תחלוף כלעומת שבאה, עם ביסוס מחודש של תחושת השייכות של בנך בבית ובגן , באמצעות עידוד שלכם לכוחות וליכולות שלו, שיתופו בעשייה בבית ובטיפול באחותו. 2. הרטבת לילה בגיל 4.5 שכיחה ( כ30%), בעיקר אצל בנים והיא קשורה לבשלות מערכת פיזיולוגית, נוירולוגית ויש בה גם אלמנטים גנטיים. כשהמערכות מבשילות והילד מתעורר יבש במשך שבועיים, אז מומלץ להוריד את החיתול. מחמם את הלב לקרוא בדברייך את שיתוף הפעולה והרגישות הרבה שלכם לרצונו ומוכנותו של בנכם להתקדם בתהליך. תקשורת כזו היא המפתח להצלחה. ולשאלתך- אני מסכימה מאד עם החלטתכם להחזיר בשלב זה את החיתול בלילה- חשוב לשמור על הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות של בנכם וכשהוא מתעורר בוקר, בוקר ספוג ומתבונן בתחושות הייאוש והעייפות שלכם זה בהחלט לא תורם לכך. מה עוד שגמילת הלילה תלויה בעיקר בהבשלת המערכות בגופו. לכן, טוב עשיתם ששוחחתם עמו והחלטתם בהסכמה משותפת אתו. חשוב לתווך לו שכשהגוף שלו יהיה מוכן , תנסו שוב ובכך להעביר את המסר שזה אינו כישלון שלו וביטחון בכך שזה יקרה!. טוב גם עשיתם שעברתם לחיתול תחתון, אשר מצד אחד עושה את העבודה ומצד שני נותן לבנכם את התחושה שהוא גדול ויכול לשלוט במצב. אני מאחלת לכם הרבה נחת עם התרחבות המשפחה ולילות שקטים ויבשים.

ליאת שלום, רציתי להגיד תודה רבה על כל המילים והעידוד. נתן לי הרבה נחת ולדעת שאנחנו עושים בסדר. אנחנו נמשיך בהדברות עם הגדול ובתקווה גדולה נעבור את התקופה הראשונית הזאת בשלום. תחשוב תודה על המילים. שבת שלום, סיון

היי, בני בן 2.5 החלטנו להתחיל "רשמית" בתהליך גמילה מטיטולים לאחר שעשה בפעם הראשונה קקי בשירותים וכן בגלל תקופת הסגר . אנחנו 3 ימים בלבד בתהליך, השאלה שלי כיצד לנהוג בהקשר הבא - שמתי לב שכשהוא ערום בחלק התחתון הוא כמעט ולא מפספס. לעומת זאת, כאשר הוא עם תחתונים הוא כמעט תמיד עושה בתחתונים, לפעמים נבהל (יותר במקרים של קקי) ולפעמים ממש לא שם לב ולא עושה עניין (בעיקר בפיפי שבורח). האם להמשיך להיות רוב הזמן בלי תחתונים (חופש עכשיו והרבה בבית אז הזמן מאפשר זאת בגדול) או שדווקא כן להמשיך ולהתאמן עם תחתונים? תודה רבה, ליהי

פעוט בן שנה ועשרה חודשים. אני רוצה להתחיל לעשות גמילה מחיתולים. בהתחלה הוא סירב לשבת על הסיר, כעת מתיישב רק אחרי שעשה קקי בטיטול... כל הנסיונות שלי להסביר לו שעליו לשבת לפני שעושה קקי - לא עוזרים.הוא קודם כל עושה ואחר כך מתיישב...וגם זה לכמה שניות ואז קם והולך... ככה זה גם לגבי פיפי... זה מתסכל אותי...אני רוצה שכבר יתחיל להיגמל וזה לא הולך... מה לעשות ?

שלום לך, יש לי תיאומים בני שנתיים ו 3 חודשים, הבת שלי לפני 3 שבועות , לא רוצה חיתול ורוצה לעשות את הצרכים בשרותים , אז התחלתי איתה בתהליך, ( הבן , לא בעניינים בנתיים, מתלהב כמו אחותי רוצה שירותים אבל לא עוד כלום ).. .לגבי הבת שבוע ראשון היה השבוע הכי טוב , הייתה התלהבות ידעה לעשות קקי , היו כמ פיספוסים אבל לא כמו עכשיו לאחרונה בשלושת הימים האחרונים היא מפספסת הרבה ואפילו עושה קקי בבגדים.( מה שלא היה בשבוע הראשון.. כשהיא עושה בבגדים , היא יודעת שהיא עושה משהוא לא טוב/ רצוי.. עומדת במקום ולא מדברת מחזיקה את הבגדים.. לא יודעת למה היא חוזרת אחורה בתהליך במקום להתקדם. הפחד שלי שעוד כמה ימים היא הולכת לגן חדש.. מתלבטת להחזיר לה את ה חיתול או להמשיך עוד שבוע בלי חיתול ? ולמה היא חזרה אחורה בתהליך ?

היי, ילד בן 5, גמול מפיפי ביום אך לא מקקי, אנחנו בתהליך כבר שנה, עברנו 2 מדריכות גמילה+ הדרכת הורים וכרגע הילד בטיפול. מתנגד לשבת באסלה או בסיר, כאשר אנחנו מצליחים לשכנע אותו לשבת, ברגע שהוא מרגיש שהקקי יוצא הוא מתחיל לצרוח ולהתכווץ. בטיטול עושה בעמידה ללא בעיה. עבדנו על נושא השליטה, חרדת אסלה, אך אין התקדמות. אשמח לעזרה

היי הבן שלי בן שלוש וחודש, גמול ביום מגיל 1.8. הוא בחר להפסיק לשים חיתול בלילה. הוא לא מתעורר מהפיפי אחרי שהוא עושה, הוא פשוט זז הצידה בגלל שהוא קטן יחסית למיטה, והוא לא נרטב מהפיפי בגלל שהוא בן... הוא מתעקש שהוא לא רוצה חיתול, הוא לא זוכר שהוא עושה פיפי בכלל.. אני לא כל כך בטוחה איך להמשיך מפה? (הכביסות לא מפריעות לי חח) אשמח להצעה, תודה

ראי בכותרת..

שלום, הבן שלי בן שנה ו11 חודשים, כבר כמה חודשים שהוא מודיע על עשיית צרכים קקי/פפי ואז באמת עושה אותם. אנחנו לקראת החופש וחשבתי אולי להתחיל גמילה, 2 שאלות בבקשה- 1. החשיבה לעשות דווקא עכשיו באוגוסט כי זה קיץ ואנחנו ההורים איתו בבית, מצד שני יש את תחילת שנה הבאה אולי יהיה לו קשה הימים של ההסתגלות לגן והגמילה ביחד לא יהיה טוב...? שאלתי את הגננת העתידית והיא לא הביעה התנגדות לתחילת שנה, היא רק מסתייגת מזה שהוא עוד קטן וצעיר. 2. האם אפשר להתחיל איתו תהליך של עשיית צרכים באסלה כשמודיע שיש לו, ועדיין שיהיה לו חיתול ולא תחתונים? האם יש חשיבות ל"מכה אחת" להתחיל ישר גמילה עם תחתונים? (אני מבינה שצריך שהוא ירגיש את הפספוסים שלו...) הייתי רוצה שזה יהיה תהליך קליל ולא מחייב. אם לא יזרום בכיף אז נמתין עם הגמילה.. תודה מראש!

הילד שלנו בן שנתיים ו8 חודשים. התחלנו לגמול אותו לפני כשבועיים עד עכשיו הוא לא עושה בשירותים רק פעמיים שהושבנו אותו הוא עשה במקרה קקי אבל פיפי עד עכשיו הוא לא עשה הוא רק מפספס וגן במעון אותו דבר. הדבר היחיד שהוא עושה הוא אומר אבל זה כבר מאוחר האם זה נורמלי? או שצריך לחזור אחורה ??

שלום, התחלנו את הגמילה לבני לפני שלושה חודשים. פיפי הלך די בקלות, תוך שבוע שבועיים כבר היה מבקש לבד. עם הקקי נוצרה לנו בעיה, הוא מעולם לא עשה קקי בשירותים או בסיר. הוא כן מסכים לשבת בשירותים, אבל בפועל לא עושה כלום ולא משחרר (אומר ״זהו סיימתי״ אבל אין כלום) בלילה הוא עוד לא גמול ולכן אנחנו שמים לו טיטול לפני השינה. הילד ״מנצל״ את העובדה שיש לו טיטול ועושה קקי לפני השינה (קם עושה קקי בעמידה בחדר החשוך בטיטול) ואז אנחנו באים מחליפים לו ושוב משכיבים אותו. ניסינו לא לשים לו טיטול לפני השינה ( ולשים לו לאחר ההרדמות) ומה שקרה זו התאפקות של 3-4 ימים עד שממש ריחמנו עליו ואז שמנו לו את הטיטול שיוציא את הקקי. אנחנו מתוסכלים ואובדי עצות. ניסינו להסביר לו, לקרוא לו ספר / להראות סרטון על עשיית צרכים. הוא מבין שקקי עושים בשירותים ואומר את זה, אבל בפועל לא מצליח לעשות שם..גם אם יישב בשירותים חצי שעה ( לבד או כשבעלי איתו). אשמח לעצה

שירה יקרה, ראשית ברכות על ההתקדמות שבנכם כבר השיג בתהליך הגמילה מחיתולים. פיפי הוא כבר עושה בשירותים, מרגיש לבד את איתותי הגוף והולך בעצמו, כל זאת בפרק זמן קצר יחסית. ניכר שיש לו יכולת מצויינת של שליטה בסוגרים ולראייה- הוא בוחר היכן ומתי לעשות קקי. אצל ילדים רבים , כמו אצל בנך, הגמילה מקקי מתמשכת יותר מהגמילה מפיפי. מחקרים מראים כי קקי נתפס לעיתים, אצל הילדים כחלק מגופם והפרידה ממנו מוסיפה עוד אלמנט רגשי ומעוררת חרדה כשזה נשטף עם המים....מעין תחושה שאני מאבד חלקים מגופי לתוך השירותים. לכן: הילדים דוחים קקי ללילה, לשנת צהרים, מבקשים חיתול, מוכנים לעשות רק בסיר, לא מוכנים להוריד את המים... חשוב שתגלו סבלנות ואמפטיה לחרדה של בנכם, היא אמיתית. לא כדאי ללחוץ עליו, אלא לאפשר לו להתקדם בקצב שלו ולעודד אותו לעשות כמקובל באופן הדרגתי... תחילה, אני רוצה להמליץ לשוחח אתו (ואולי להיעזר בספרים או סרטונים המסבירים), בהתאם לגילו, על מערכת העיכול שלנו. ההבנה שקקי הוא בעצם שאריות של מזון שגופנו כבר לא זקוק להם והוא מפריש אותם החוצה, עשויה לעזור לו לעבד את הפרידה הרגשית. יש ילדים שעשיית הקקי בסיר עוזרת להם בשלב זה, משום שבסיר "התוצרים" נשארים ולא נעלמים במים... ייתכן ויעזור גם לו. בשיחה עימו אפשרו לו לבחור לקחת את האחריות להתקדמות בקצב שלו. אמרו לו שאתם סומכים עליו שכשיבחר הוא יצליח לעשות בשירותים, בינתיים אפשרו לו לעשות קקי כפי שיבחר. כחלק מתהליך הדרגתי- לאפשר עשיית קקי בחיתול, אח"כ בחיתול בתוך חדר השירותים, אחר כך לשבת עם חיתול על האסלה, ולבסוף בלי חיתול. תוך רגישות לקצב שלו, מבלי ללחוץ ומבלי להיכנס למאבק כוחות. צמצמו את ההתייחסות למינימום. אל תשאלו אותו בכל פעם, למה הוא לא רוצה לעשות בשירותים....הוא ככל הנראה, לא באמת יידע להשיב והתייחסות מרובה להתנהגות מסויימת רק מחזקת אותה... כשהוא כבר מתיישב על הסיר או האסלה, תנו לו זמן וחזקו אותו...תוכלו לומר לו, למשל: "שמתי לב שניסית היום לשבת, אם תמשיך זה בוודאי יקרה..." ילדים שמרגישים שמופעל עליהם לחץ לעשות קקי בשירותים לפני שהם מוכנים לכך רגשית, עלולים לפתח עצירות, בדיוק כפי שקרה אצלכם. הבעיה במקרים של עצירות היא שככל שהילד מתאפק, הצואה המצטברת במעי נהפכת לקשה יותר ויותר ובשעת היציאה עלולה לפצוע את פי הטבעת. בשלבים אלו הקושי שהילד מתמודד אתו הם הכאבים שמוסיפים על הפחד מן היציאה ומגבירים את ההימנעות, כך שנוצרת מעגליות שמזינה את עצמה.... במקרים אלו ההמלצה היא להקפיד על שתייה מרובה, פעילות גופנית, תזונה שתורמת לפעילות מעיים רכה וסדירה ובמידת הצורך כמובן, היוועצות עם רופא הילדים. וכמובן, הורדת הלחץ. מה דעתך? מקווה שהרעיונות והכלים יוכלו לסייע לכם... בכל מקרה, במידת הצורך, את מוזמנת לפנות שוב בשמחה. תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, ליאת קליין.

תודה רבה רבה על תשובתך, מעריכה מאוד אנסה ליישם את הרעיונות תודה!

שלום שוב, ניסינו את העצות שכתבת מעלה וגם שחררנו את הלחץ מהנושא לתקופה מסוימת כשהיה לילד קקי היינו שואלים היכן ירצה לעשות, והיה לעיתים מבקש לעשות בשירותים יושב מעט אבל לא מצליח לעשות, לאחר מכן היינו שמים טיטול ואז היה עושה. בשבועיים האחרונים הילד הפסיק לרצות לעשות בטיטול או בכל מקום אחר. לא בשירותים לא בסיר ולא בטיטול. ( מעולם גם לא עשה בשירותים/סיר) הוא מתאפק בכוונה משך 3 ימים עד שכואבת לו הבטן והוא ממש סובל ואז בוכה כי כואב לו להוציא את הקקי. בסוף עושה בטיטול תוך כדי בכי וסבל. לפעמים בימי ההתאפקות מתעורר בלילה עקב כאבי בטן נשמח להכוונה ועצה איך לפתור את הבעיה תודה, שירה

היי, התחלנו גמילה לפני חודשיים וחצי כשהילד היה בן שנתיים בדיוק. בהתחלה היו קשיים רגילים ולאט לאט הוא הבין עניין למד להתאפק וללכת כשצריך ולהגיד לפני ש"בורח" לו במשך שבוע הוא גם זרם והלך לסיר באופן עצמאי. עם הזמן הוא התחיל לבחור מקומות אחרים לעשות בהם כמו בדשא בחצר במקומות יצירתיים כמו ארון, מקרר וכו' (ילד סקרן). המליצו לי להעביר לו את מלוא האחריות להסביר לו שהוא ילד גדול ואחראי ולא להזכיר לו כל פעם ללכת ולשחרר. גם הקשבתי להמלצות לא להעיר ולא לשאול למה עשית... אך הנה עברו כמעט 3 חודשים וכשיש לו פיפי הוא רץ לגינה ולא מוכן להתקרב לסיר (או לאסלה שגם שם היתה תקופה קצרה שהיה עושה בלי בעיה) היה גם עושה קקי בסיר והיום אך ורק על הרצפה. חשוב לציין שהוא גמול לילה כשיש לו פיפי הוא בוכה אך מנסיון של פעמיים להקים אותו לפיפי הוא צרח ולא היה מוכן להתקרב לסיר או לאסלה אז הוא מפספס פעם אחת בלילה ושאר הלילה ישן בלי לפספס. בבוקר מתעורר הולך לשירותים עושה ובמהלך היום חוזר לפספס. אשמח לעזרה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות

אלה יקרה, תודה לך על פנייתך... את מספרת על תהליך הגמילה של בנך שאינו מתקדם כפי שהייתם רוצים ואת אובדת עצות. חסרים לי פרטים בתיאור כדי להבין יותר על מה יושב הקושי ולכן אני מזמינה אותך לחשוב ביחד איתי... אני מבינה שהתחלתם את התהליך כשהיה בן שנתיים אבל אינני יודעת עד כמה בנך היה בשל לגמילה. נראה היום כי יש לו יכולת לשלוט על הסוגרים וכי הוא עושה את הקישור בין התחושות של לפני ופעולת ההתפנות. את אומרת שהוא הבין ענין, למד להתאפק ובבוקר הוא הולך בעצמו לשירותים. האם הוא הולך לשירותים גם מבלי שאתם מזכירים לו? אם אנחנו לוקחים בחשבון כי בנך כבר בעל יכולת גמילה, הרי שכעת הוא למעשה בוחר מתי והיכן לעשות את צרכיו. על מנת להבין את ה"בחירה" שלו, עלינו להבין מה הוא רוצה לומר, כי התנהגות של ילדים היא שפה וכדי להבין זאת נתבונן על הדינמיקה שנוצרה אצלכם בבית. - האם ייתכן שבשלב כלשהו, בנך קיבל מסרים כפולים על התנהגותו ? יכול להיות שהבין שזה מצחיק אתכם ? - האם קיבל תשומת לב רבה על התנהגות זו והבין שזו דרך מצוינת לקבל הרבה אבא ואימא? את אומרת שהקשבת להמלצות והעברתם לו את מלוא האחריות, עד כמה אתם מצליחים לעמוד בזה? כמה זמן זה נמשך? עקביות כאן היא שם המשחק. - האם יכול להיות שבדרך זו בנכם רוצה לומר שרק הוא יכול להחליט על גופו? גיל שנתיים הוא גיל בו ילדים מגבשים זהות עצמאית וזקוקים למרחב לקבוע ולהחליט בעצמם. ככל שאנחנו, ההורים נאפשר מרחב כזה במסגרת של גבולות, כך ירגישו ילדינו מובנים יותר ובוגרים. אני מזמינה אותך לחשוב על הנקודות הללו ואח"כ לערוך עם בנך שיחה שבה תשאלו אותו אם ירצה מעתה לעשות את צרכיו בשירותים או שאם בוחר שלא, אפשר להחזיר את החיתול והוא יוכל לעשות היכן שירצה, עד שירגיש מוכן שוב . אפשרו לו לבחור ברוגע, מבלי ללחוץ עליו או לשדר לו כל סוג של אכזבה, כעס או ביקורת (שהוא תינוק ואינו מסוגל.) ומאותו הרגע באמת אפשרו לו לקחת אחריות מבלי להעיר, להזכיר או להתייחס מעבר למידה, אם יש צורך להתנקות היו ענייניים ורגועים. במקביל,אפשרו לו לבחור ולהחליט במרחבים המתאימים לכם... וחזקו אותו על הצעדים הקטנים שעושה, על מסוגלות, על יכולות שמתפתחות ועל יכולת הבחירה שלו. מה דעתך? אשמח לשמוע ולהתעדכן... תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, ליאת קליין.

שלום רב ביתי בת 3 וחודשיים. מזה שנה ללא חיתול. היא זו שרצתה בזמנו לעשות פיפי וקקי בשירותים. קקי אכן נגמלה מיד. עם זאת, מאז ומעולם לא יזמה הליכה לשירותים לפיפי. במידה ואנחנו לוקחים אותה יזום אז היא משתפת פעולה ועושה פיפי ואז יש או 0 בריחות או לכל היותר בריחה אחת/שתיים ביום. כאשר מדובר בריחה קטנה בתחתונים (לא שלולית על הרצפה). בעבר ניסינו תגמול עם פרס אך זה לא הזיז לה. מאחר ולא ראינו שיפור ביזימה לשירותים החלטנו לאחר התייעצות עם מנחת הורים להוריד כל התערבות מאיתנו (ללא תזכורת לפיפי..ללא דיבור על פיפי איתה..וללא כעס או תגובה על בריחות פיפי אלא רק להחליף לה בשתיקה..) אנחנו כבר 3 שבועות בתהליך אך ללא שיפור.. לא הולכת לשירותים פרט לקקי. יש לה בין 6 ל12 בריחות פיפי ביום (תחתונים ומעט מכנס אך לא שלוליות). לא נראה שהיא עושה בכוונה.. (לפחות איך שאני רואה זו) אין לה פחד משירותים או סרבנות לשבת על השירותים. היא ילדה חכמה , מקבלת המון חום ואהבה, יש לה אחות גדולה בת 5 גמולה ללא בעיות. יש בניהן יחסים מקסימים. אני כבר לא יודעת מה לעשות על מנת לגרום לה ללכת ולעשות את הפיפי בשירותים לבד. אודה להכוונה

בגן לוקחים יזום.. לכן לכל היותר היה בורח לה פעם או פעמיים ביום.. לפעמים גם לא ברח בכלל. עם זאת, מזה חודש וחצי היא בבית ונראה לי לא הגיוני להמשיך כל שעה- שעה וחצי לקחת אותה יזום על מנת שלא ייברח לה. אני רוצה שהיא תלמד לבד מתי ללכת ולא להיות פסיבית. אני לא מצליחה להבין מדוע אם כך התנהגותית היא עושה זו. מאחר ולדברייך היא בוחרת לעשות בתחתונים.. אז נוצר מצב שנניח יוצא לה קצת פיפי... אני מחליפה לה.. היא לא הולכת לשירותים להתרוקן (אני לא רוצה לקחת אותה יזום יותר... לאור המלצת ההדרכה ההורית שקיבלתי) ואז אחרי פחות משעה יוצא לה שוב קצת פיפי... וככה כל פעם.. אפשר להגיד שהיא מרוקנת את השלפוחית רק שהיא הולכת לעשות קקי ויוצא לה גם פיפי... או במקלחת שהיא תמיד עושה. היא מקבלת הרבה יחס מאיתנו.. אנחנו גם מדברים אליה בבגרות ולא כאל תינוקת. מבחינת יתר התחומים היא מאוד מפותחת ואף מעבר לגילה.. אציין כיאנחנו לא מראים לה כעס על בריחות פיפי ועל כך שלא הולכת לשירותים לבד. ואני סבלנים. וכי בעלי ואני דנים על הנושא רק לאחר שהיא הולכת לישון כיצד להמשיך ולהתנהל איתה? תודה

שלום, הבת שלי נגמלה מחיתולים לפני כחודש. פיפי הלך קל, התרגלה והבינה תוך שבוע לעשות באסלה/סיר ותמיד מודיעה כשיש לה, כמעט ללא פספוסים. עם הקקי זה סיפור אחר, היא ממש מפחדת לעשות. היא לא אומרת שיש לה, אנחנו פשוט רואים שהיא נעמדת ברגליים צמודות ולוחצת/מתאמצת. ברגע הזה אני או בעלי שואלים אותה אם יש לה קקי והיא אומרת לא בתוקף ואם ממשיכים לומר לה שיש לה ובואי לעשות, היא נכנסת ללופ של בכי ואנטי ולא מוכנה בשום אופן לבוא לשירותים או לשבת על האסלה. ככה היא מתאפקת ומתאפקת עד שאנחנו מושיבים אותה בלית ברירה על האסלה/סיר והיא ממש בוכה. נשבר לנו הלב. מה ניתן לעשות כדי להקל עליה ולעזור לה? אני לא בטוחה שמה שאנחנו עושים זה נכון.

היי איילת, תודה רבה על תשובתך. החלטנו לשחרר את הלחץ סביב עשיית הקקי, כלומר אם לפני שבועיים בכל פעם שהיינו רואים שמשהו מתרחש אז מיד היינו לוקחים אותה לשירותים וזה יצר הרבה תסכול ובכי, היום פשוט הפסקנו. אנחנו רואים שהיא לוחצת נניח ואומרים ברוגע "אם יש לך קקי את יכולה לשבת בסיר/ ללכת לשירותים ". המצב הפך רגוע יותר ויש פעמים שהיא פשוט הולכת לבד לשירותים או לסיר ועושה לבד ומודיעה לנו בדיעבד, ככה שזו התקדמות מבחינתנו. זה לא "מושלם" עדיין, אבל זה חלק מהתהליך ואנחנו שמחים שככה. בשלב הזה שהיא רגועה יותר אני חושבת שבאמת אפשר לשוחח על הקושי ולהסביר. תודה רבה שוב! קסניה

שלום, בני בן 5 לא גמול בלילה, ללא חיתול מרטיב קבוע במידה ואני לא לוקחת אותו לפיפי בשירותים בלילה. אחיו גמול גם בלילה מגיל 3, יודעת שלכל אחד קצב משלו. מה עלי לעשות? לקום בלילה? לא לקום בלילה? איך אפשר לגמול אותו בלילה או שצריך לחכות שיהיה בשל? כרגע לא נראה בכיוון.. תודה רבה

הבת שלי בת שלוש וחודשיים ונגמלה לפני כ-9 חודשים מיוזמתה תוך כמה ימים. גם ביום ללא פספוסים ובלילה היתה קמה פעמיים מיוזמתה לעשות פיפי כך שקמה עם חיתול גמילה יבש למרות שעדיין שותה חלב לפני השינה. לפני מספר חודשים היא נדבקה בדיזנטריה ונאלצנו להחזיר לה את הטיטול למשך כשבוע. לאחר מכן היא התחילה לקום בבוקר עם חיתול גמילה רטוב. האם יש איך לגמול אותה מההרטבה בלילה למרות שהיא עדיין שותה לפני השינה? דבר יותר מטריד הוא נושא של פספוסים. בהתחלה לא היו לה שום פספוסים ודווקא בחודשים האחרונים כמעט כל פעם התחתונים שלה נרטבים במספר טיפות לפני שהיא מגיעה לשירותים. היו פעמים בודדות שהיא אפילו לא הספיקה להגיע לשירותים וברח לה הכל. איך אפשר למנוע את זה? איך להגיב? האם רק לחכות שיעבור? תודה

שלום, הבת שלי בת שלוש וחודש ועדיין לא מוכנה להיפרד מהטיטול. היא מראה את כל סימני המוכנות אבל כשיושבת בשירותים לא יוצא לה כלום ומבקשת את הטיטול כדי להתפנות ושנחליף לה. לפני מספר חודשים הורדנו לה את הטיטול למספר ימים במשך היום והיא התאפקה כל היום עד שנאלצנו להחזיר לה את הטיטול. בבית היא רוב הזמן בלי טיטול אבל כאמור לא יוצא לה כלום בשירותים. האם יש משהו שאפשר לעשות או שלהמשיך בצורה זאת עד שייצא לה? תודה רבה מראש

היי ענבל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש המון ילדים שבתחילת הגמילה מתאפקים וישנם ילדים שבתחילת הגמילה עושים רק על "עצמם" צריך לזכור שנושא של אוכל, שינה וצרכים זהו "נשק יום הדין" של הילדים שלנו מולנו ההורים, 100% שליטה שלהם ו 0% שליטה שלנו. את כותבת שהורדתם ליום אחד והיא התאפקה כל היום והחזרתם את החיתול, יש פה מסר מבלבל לילדה. מצד אחד אתם סומכים עליה שתעשה בסיר/בשירותים מצד שני היא התאפקה ואתם החזרתם לה את החיתול - משמע אולי לא חושבים שהיא תצליח. ש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. את כותבת שבבית היא בלי טיטול, האם כשאתם יוצאים מהבית היא עם טיטול? בגן היא עם טיטול? האם כשהיא בלי טיטול בבית עושה פיפי אבל בתחתונים? כמה את לחוצה על הגמילה שלה? היא עולה לן עירייה בספטמבר? אשמח לענות לך על כל שאלה דנה מצר

תודה על התשובה המפורטת. היא עונה על כל המאפיינים שרשמת ויותר. כשאנחנו יוצאים מהבית ובגן היא עם טיטול. בבית היא לא לובשת תחתונים ולא טיטול. כשהיא מרגישה שיש לה היא הולכת לשירותים ולא יוצא לה כלום ואז מבקשת טיטול או שמייד מבקשת טיטול. אף פעם לא ברח לה. אני לחוצה על הגמילה כי היא עולה לגן עירייה בספטמבר. תודה רבה

אודה לתשובות בנושא. תודה רבה

היי ענבל, קודם כל היא מקבלת מסר מאוד מבלבל כי רק בבית מאפשרים לה להיות בלי חיתול בעוד בגן או כיוצאים מהבית שמים לה חיתול, אני מציעה להוריד את החיתול לגמרי. אני מבינה את הלחץ שלך מה 1.9 אך יחד עם זאת היא מרגישה ומודעת שזה עניין אצלך הגמילה ולכן יכול להיות שגם אותה זה מלחיץ. אני מציעה להודיע לה שממחר בבוקר או ביום שתחשבי לנכון אין יותר חיתול להגיד לה שאת סומכת עליה שהיא תדע ללכת לשירותים, אגב ניסית עם סיר? ברגע שאת אומרת לה את זה את משחררת, לא שואלת אותהףף לא מציעה לה ללכת לשירותים מתנהלת כרגיל (מודעת לזה שזה לא פשוט). דבר נוסף שאני ממליצה הוא כן לשים לה תחתונים ולא לתת לה להסתובב עירומה. לפי מה שאת כותבת היא מזהה מתי היא צריכה פיפי וםשוט עוצרת אותו. האם הייתה חוויה לא טובה סביב העניין הזה? מוזמנת לעדכן בהצלחה דנה מצר

דנה שלום, תודה על העזרה. שמתי לה רק תחתונים והחזרתי אותה להשתמש בסיר ולא בשירותים והיא נגמלה תוך שבוע. כרגע בבית היא עדיין משתמשת בסיר ובשאר המקומות בשירותים. איך אפשר להעביר אותה לשירותים גם בבית? בעיה נוספת, היא התחילה ללכת לגן השבוע ומתביישת לבקש מהגננות שיקחו אותה לשירותים או אפילו כששואלים אותה אם היא צריכה ליווי. כשאני או בעלי מגיעים בסוף היום אנחנו לוקחים אותה לשירותים של הגן והיא עושה בקלות אבל במשך היום היא מתאפקת. יש משהו שאפשר לעשות בנושא או שצריך לחכות שתרגיש בנוח עם הצוות? תודה רבה, ענבל

היי ענבל, כמה זמן היא כבר גמולה - שזה אומר שעושה רק בסיר? יש לכם ישבנון בשירותים? איך הייתה ההסתגלות שלה לגן? יש המון ילדים בקשיי הסתגלות שמביעים את זה דרך אוכל, שינה או צרכים. אם היא יודעת היכן השירותים אז זה מצויין, אני חושבת שבתור התחלה תרפי ממנה בנושא הזה. אולי תשוחחי עם הגננת ותגידי לה שמידי פעם תזכיר לה :) אשמח לענות על כל שאלה דנה מצר

שלום רב, מבקשת לדעת מתי הוא זמן נכון לגמילה מחיתולים בלילה. שתי בנותיי התאומות בנות 3 מתעוררות בבוקר עם חיתולים מלאים בפפי לפעמים צריכה להחליף להן באמצע הלילה אחרת בורח מהחיתול. תודה

היי טל, גמילת לילה שומה מאוד מגמילת יום. ההמלצה היא אם יש בין 3-4 בקרים בהם הילד קם עם חיתול יבש להוריד חיתול. את כותבת שהן קמות עם חיתולים מפוצצים, האם הן שותות לפני השינה? במהלך הלילה? כמה זמן הן גמולות מחיתול ביום? כל עוד יש שתייה במהלך לילה קשה מאוד לעשות גמילת לילה. לפני השינה מומלץ לא לשתות בין חצי שעה ל 40 דק'. אשמח לענות על שאלות נוספות. בהצלחה דנה

שלום רב, בנותיים התאומות בנות 3.2 גמולות מחיתולי במשך היום למעט קקי. הן מבקשות לעשות קקי בחיתול - לא מוכנות בשירותים. ניסינו להציע להן לעשות קקי בחיתול בשירותים אך הן לא מוכנות. אודה להצעתכם. תודה.

היי טל, גמילה מקקי אצל המון ילדים שונה מגמילה מפיפי. כשהם עושים קקי בחיתול הם מרגישים אותו צמוד לגוף שלהם, חלק מהילדים אף בטוחים שהוא חלק מגופם והפרידה מהקקי בגמילה מחיתולים לפעמים קשה. חסר לי קצת מידע בנוגע לבנות שלך כדי לתת לך תשובה מלאה. מתי הם נגמלו מפיפי? איך התנהלה הגמילה? האם בכלל לא עשו בקקי בסיר/שירותים? למה את מתכוונת כשאת כותבת ניסינו? כמה עניין יש סביב הקקי בבית?

בני נגמל מחיתול במשך היום לפני שבוע ומאז קם כל בוקר עם חיתול יבש. האם כדאי כבר להוריד את החיתול בלילה?

היי עירי

היי עירית, אני בדר"כ ממליצה להוריד חיתול בלילה כשיש 3-4 בקרים רצופים שהילד קם יבש. לפי מה שאת כותבת הוא כבר שבוע קם יבש את בהחלט יכולה להוריד לו. לצפות שיכול מאוד להיות שיהיו בריחות - חלק מהתהליך. ממליצה לך לשים במיטה: מגן מזרון עליו סדין, על הסדין עוד מגן מזרון ועליו סדין. והיה ויהיה לילה שיפספס תוך דקה את מורידה סט ראשן ויש לך סט מוכן. בהצלחה דנה

איך עלי להגיב לפער בתהליך הגמילה בין בנותיי התאומות? אחת נגמלה ממש מהר ורצה לשירותים בהתלהבות בעוד השניה מסרבת בכלל להוריד את החיתול

היי חלי, הורות לתאומים היא מורכבת ושונה מהורות לילד אחד. חשוב להבין שלא כל מה שאחד עושה השני צריך גם כן. תאומים הם דומים אבל גם מאוד שונים, לכל ילד קצב משלו, אופי משלו וטמפרמנט משלו. לכן עניין הגמילה אינו בר השוואה ויכול להות מקרים בתאומים בהם אחד נגמל והשני עדיין לא, אין טעם להלחיץ, אין צורך להשוות בין שתיהן. אם אחת מוכנה לצאת איתה לדרך. ולתת לשניה את הזמן שלה. הכי חשוב לזכור שעוד יהיו פערים ביניהם, חשוב אצל תאומים גם להתייחס לכל אחד בנפרד. בהצלחה דנה

האם כדאי להעיר את בתי בת ה3 במהלך הלילה להטיל שתן, כדי למנוע הרטבות בלילה?

היי אלה, אני לא ממליצה להעיר בלילה לפיפי מכמה סיבות: 1. בתך לא זוכרת שהערת אותה ולקחת אותה לשירותים, היא לא באמת ערה. 2. ברגע שאת עושה פעולה כזו מה שקורה בעצם זה שהאחריות על הפיפי שלה הופכת להיות אחריות שלך ובנוסף הגוף מתרגל לשעה קבועה, במידה ותפספסי אפילו בכמה דק' תגיעי ותראי מיטה רטובה. יכול להיות שבתך עדיין לא מוכנה להיות בלי חיתול בלילה. מציעה לבדוק האם כל לילה יש הרטבה או שיש גם בקרים שהיא קמה יבשה על מנת להבין האם זה פיזיולגי או התנהגותי או שפשוט היא עדיין לא בשלה. מומלץ לפני השינה חצי שעה 40 דק' לפני שהולכים לישון לא לשתות. כמובן ששתייה באמצע הלילה לא מומלצת ואם היא שותה - אז סביר שיהיו הרטבות לילה. אשמח לענות על עוד שאלות. בהצלחה דנה

באיזה גיל כדאי להתחיל לגמול את הבן שלי? כרגע הוא בן שנה ועשרה חודשים. תודה

היי שיראל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. בשביל להתחיל גמילה רצוי לזהות את מרבית המאפיינים, חשוב לזכור שמעבר לבשלות פיזית צריכה להיות גם בשלות רגשית. לאחר שזיהית שהוא אכן מוכן לגמילה ממליצה לך על מס' פעולות של הכנה: לאפשר לילד לראות אתכם "בפעולה" – להוות דוגמא אישית. נתיידד עם הסיר – הכירו לו את הסיר, תראו לו מה עושים עם הסיר. להקפיד כי הסיר נמצא בשירותים ולא מסתובב בבית. (כל זה במידה והחלטנו על סיר) לאפשר התנסות לפני מקלחת. לעודד את הילד על גילויי עצמאות שלא קשורים לגמילה. לדוגמא – אני רואה שאתה מנסה להתלבש לבד, זה סימן שאתה כבר גדול. מומלץ להיעזר בספרים / קלטות המיועדים לגמילה, אך לא יותר מידי, לא לטחון את הנושא. ספר מומלץ – סיר הסירים של אלונה פרנקל. זכרי תהליך גמילה דורש מהילד התמודדות עם אי הצלחות, קבלה והפנמה של כללים חדשים. מומלץ לא להתחיל תהליך גמילה בסמוך ללידת אח/גן חדש / מעבר דירה ומחלות בפרט. מדובר בשינוי משמעותי אצל הילד והוא צריך להיות פנוי לכך ב 100%. שיהיה בהצלחה דנה מצר

ביתי בת ה 3 גמולה כבר כמה חודשים. עם הולדת ביתי הקטנה חלה ריגרסיה משמעותית בגמילה. האם זו סיבה לדאגה? מה אפשר לעשות? ואיך צריך להתייחס לבריחות?

איילת יקרה, ראשית, מזל טוב להולדת בתך והרחבת המשפחה. הצטרפות אח/אחות למשפחה מאד מרגשת ומשמחת מצד אחד ויחד עם זאת גם "מערערת" את המערך המשפחתי ואת תחושת השייכות והמקום של בני המשפחה. בתך בת ה3 שעד כה זכתה לבלעדיות, כעת נדרשת ללמוד לחלוק את המשאב היקר הזה של תשומת לב. ילדים רבים מגיבים ברגרסיות שונות ( גמילה, שינה, אכילה, התנהגות וכו') עד שתחושת השייכות והמקום שלהם בבית מתייצב מחדש. הרגרסיה עצמה ברוב המקרים, אינה נמשכת כל עוד אנחנו ההורים מגיבים אליה נכון. כל התנהגות שמזכה את הילד בשפע של התייחסות (חיובית וגם שלילית- בעיקר כשיש כעת מתחרה) עתידה להתחזק ולכן אני מציעה לך 2 דברים: 1. לצמצם התייחסות ל"בריחות" של בתך. זכרי שלבתך יש יכולת שליטה על הסוגרים וכעת היא זקוקה לחזק את תחושת השייכות שלה , לא דרך נושא הגמילה. התייחסי בענייניות כשהיא בוחרת להרטיב בתחתונים. אמרי לה שאת סומכת עליה כשתבחר, תעשה בשירותים. ועזרי לה להתנקות. אל תכעסי, או תשכנעי, או תדברי שוב ושוב- זו בדיוק ההתייחסות שאנו מעוניינים לצמצם. בתך לא עושה "דווקא", היא רק מחפשת את הקשר. כשהיא עושה בשירותים- חזקי אותה. 2. לצד זה חזקי את תחושת השייכות שלה בתחומים אחרים: • פני זמן להתייחסות אישית אליה. זה לא צריך להיות ארוך או כרוך בהשקעה רבה- רק זמן של שתיכן (או אבא) ביחד. • הזמיני אותה להיות שותפה בטיפול באחותה הקטנה- להביא מוצץ, לעזור לחתל, לכסות בשמיכה, כל דבר שיאפשר לה להרגיש חלק מכם... • הזמיני אותה לקחת חלק פעיל במטלות הבית- לתרום את תרומתה ולהרגיש משמעותי. (לערוך יחד שולחן, להכין ארוחה, לערוך קניות יחד וכו') מה שעתך? מאחלת לכם התאקלמות והסתגלות מהירה והרבה נחת. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

הבנתי שמגיל שנתיים אפשר להתחיל ולגמול את הילדה שלי מחיתולים, אבל איך אני יודעת שהיא מוכנה לזה? איך אני יכולה לעזור להראות יותר עניין בנושא?

מור יקרה, בתך בת שנתיים ואת שואלת אם זה זמן מתאים וכיצד להתחיל ולעניין אותה בנושא. נפלא שאת מתייעצת ולומדת כיצד ללוות את בתך בתהליך הגמילה, עם ידע נכון וכלים מתאימים התהליך עובר באופן חלק יותר ומעצים עבורה.. הדעה המקצועית הרווחת היא כי תהליך הגמילה דורש בשלות מצד הפעוט, מתוך ההבנה שהילד צריך להיות שותף ולקחת אחריות על גופו ועל תהליך הגמילה. הגמילה היא תהליך אינדיבידואלי בו הילד נדרש ללמוד התנהגויות חדשות ולרכוש שליטה על תהליכים שנעשו עד כה באופן אוטומטי – השליטה בסוגרים. הוא צריך ללמוד את איתותי הגוף ואת המיומנויות שנדרשות עד לעשיית הצרכים בשירותים. הוא צריך להיות מוכן לוותר על סיפוקים מיידיים שעד כה לא נדרש לכך – עליו להפסיק פעילות וללכת לשירותים כשנוח לו כל כך לעשות בחיתול.... כל זה תלוי בטמפרמנט ובקצב האישי. – לא נוכל לעשות זאת במקומו! יש ילדים שיגמלו בגיל 2 ויש בגיל 3+ וזה תקין בדיוק כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת בגיל 10 חודשים וילדים שהולכים בגיל שנה וחצי. כדי לדעת אם בתך מוכנה ובשלה עלינו לזהות אצלה סימני בשלות: • יכולת להתאפק- החיתול נשאר יבש לפרקי זמן הולכים ומתארכים (שעתיים לפחות) • הבעת רצון ועניין להוריד חיתול ולעשות כמו המבוגרים • מודעות לקשר שבין לחץ בשלפוחית או במעי להתפנות (הילד עוצר את פעולתו, מסתתר, מתאמץ כאשר הוא עושה פיפי או קקי, הוא מודיע שהוא עושה פיפי או קקי – אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים.) • גילויי עצמאות ויכולת לפשוט בעצמו את מכנסיו. • החיתול "המלא" מפריע לו. • הבעת עניין וסקרנות כלפי הדרך שהמבוגרים עושים את צרכיהם. אם המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן, ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. אני מציעה לך להתחיל לזהות את הסימנים ובמקביל לחשוף אותה לנושא. • קני סיר או ישבנון ואפשרי לה "להתיידד" איתם- עודדי אותה לנסות לשבת, להושיב את הבובה וכו' • ספרים וסרטים בנושא • תווכי לה ועזרי לה לעשות את הקישור בין תחושות הגוף להתפנות כשאת רואה שהיא מתאמצת לעשות קקי. • אפשרי לה להתלוות אלייך לחדר השירותים ולראות איך עושים. • אפשרי לה לראות את הפרשות הגוף כשהיא עושה בחיתול והסבירי לה איך "הגוף עובד" (ילדים בד"כ לא ערים למה שנמצא בתוך החיתול) חשיפת הנושא צריכה להיות הדרגתית. אם היא מגלה עניין – המשיכו. אם מתנגדת או מביעה חוסר עניין מוחלט – יתכן שאינה בשלה. נסו שוב לאחר מספר חודשים. כשתרגישי שאתם מוכנים ופנויים לתהליך, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ עמנו לפני היציאה לדרך. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

שלום בני בן שנתיים וחצי , בתהליך גמילה כבר כמה חודשים. בהתחלה הלך כל פעם שאמרנו לו לעשות פיפי ואפילו כמה פעמים קקי. בזמן האחרון מסרב ללכת לשירותים ומנסה להתאפק או שבורח לו. ניסינו לעודד אותו עם פרסים אבל לא עזר מה ניתן לעשות?

היי תמר, קודם כל חשוב לי להבין ממך האם הגמילה הגיעה מיוזמתו? או מיוזמתכם? אם הגיעה מיוזמתכם מה היו הסימנים למוכנות לגמילה? האם היום אין בכלל הצלחות בשירותים?