פורום גמילה מחיתולים

פורום זה נועד לעזור להורים להבין מתי הילד בשל להיגמל מחיתולים, כציד ניתן לעבור את התהליך בצורה בריאה ובטוחה, מה קצב הגמילה הנכון ועוד... בואו להתייעץ עם מומחים מטעם ויצו ולולי.
13 הודעות
12 תשובות מומחה

מנהלי פורום גמילה מחיתולים

02/11/2019 | 16:52 | מאת: דנה

שלום, בני בן 5 לא גמול בלילה, ללא חיתול מרטיב קבוע במידה ואני לא לוקחת אותו לפיפי בשירותים בלילה. אחיו גמול גם בלילה מגיל 3, יודעת שלכל אחד קצב משלו. מה עלי לעשות? לקום בלילה? לא לקום בלילה? איך אפשר לגמול אותו בלילה או שצריך לחכות שיהיה בשל? כרגע לא נראה בכיוון.. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

דנה יקרה, הרטבת לילה היא תופעה רווחת המטרידה הורים וילדים רבים, וכדאי לדעת שבגיל 5 כ-20% מהילדים מרטיבים, ואחרי גיל 6 כ-15% מהילדים ממשיכים להרטיב, ואצל רובם הרקע לכך הוא תורשתי. האם יש במשפחה רקע של הרטבה מאוחרת (אחד ההורים, האחים שלכם, אחיינים)? כדאי לעשות ברור. בניגוד לגמילה ביום (בזמן ערות) גמילת לילה היא תהליך המתרחש באופן טבעי. מערכת רפלקסים המאפשרת שליטה פיזיולוגית בסוגרים בזמן השינה מגיעה לבשלות אצל מרבית הילדים עד גיל 6, ולכן לא נהוג לטפל בהרטבת לילה לפני גיל 4, ויש האומרים 5. לגבי שאלתך אם להעיר ולקחת אותו לפיפי בלילה אין תשובה חד משמעית: לפי הגישה שמתייחסת אל גמילת לילה כאל תהליך טבעי, זה סימן שתהליך הבשילה עדיין לא הסתיים. כשלוקחים את הילד לשירותים משיגים לילות יבשים אך זה לא תורם לשליטה בשלפוחית, ויש לחכות עד שזה יקרה באופן טבעי ובקצב האישי של הילד. הגישה האחרת טוענת שניתן לעזור לילד שמתקשה בגמילת לילה, כמו שנעזור באמצעות ריפוי בעיסוק לילד שמתקשה באחיזת עפרון, או נלך לקלינאית תקשורת עם ילד שמתעכב בדיבור. על פי גישה זו לקיחה לשירותים מסייעת לילדים ועוזרת להם להתקדם בתהליך הבשילה הטבעי. לדעתי, מכיוון שהוא כבר בן 5, אם אתם לוקחים אותו פעם אחת בלילה וזה עוזר לו להישאר יבש עד הבוקר ולישון בלי חיתול אז אפשר להמשיך. זה חשוב לדימוי העצמי שלו ובמיוחד שאחיו התאום כבר גמול. מומלץ להקפיד שהילד אכן מתעורר והולך עם ההורה לשירותים ולא נישא על הידיים רדום ולא מודע למתרחש. חשוב לזכור שהמטרה היא להעביר את האחריות להתעוררות אל הילד וכשאתם מעירים בלילה אז בעצם האחריות אצלכם. אם אתם לוקחים אותו יותר מפעם אחת בלילה, או שלוקחים פעם אחת ובכל זאת הוא קם רטוב, אז כנראה שהוא עדיין לא בשל, או שיש סיבה אחרת להרטבה. סיבות אחרות יכולות להיות – הרגלי שתיה, הרגלי יציאות, מצבי לחץ, מצב רגשי, מצב בריאותי, מצב התפתחותי ועוד. כאשר תדעו את הסיבה להרטבה תוכלו להחליט אם נחוץ טיפול. תוכלו לברר בקופת החולים לגבי טיפול בפעמונית שיוצר התניה בין עשיית פיפי להתעוררות, וטיפולים רגשיים במידת הצורך. תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, איילת אפשטיין - יעוץ משפחתי והדרכת הורים, יועצת שינה ויועצת גמילה.

11/09/2019 | 11:17 | מאת: גיל

הבת שלי בת שלוש וחודשיים ונגמלה לפני כ-9 חודשים מיוזמתה תוך כמה ימים. גם ביום ללא פספוסים ובלילה היתה קמה פעמיים מיוזמתה לעשות פיפי כך שקמה עם חיתול גמילה יבש למרות שעדיין שותה חלב לפני השינה. לפני מספר חודשים היא נדבקה בדיזנטריה ונאלצנו להחזיר לה את הטיטול למשך כשבוע. לאחר מכן היא התחילה לקום בבוקר עם חיתול גמילה רטוב. האם יש איך לגמול אותה מההרטבה בלילה למרות שהיא עדיין שותה לפני השינה? דבר יותר מטריד הוא נושא של פספוסים. בהתחלה לא היו לה שום פספוסים ודווקא בחודשים האחרונים כמעט כל פעם התחתונים שלה נרטבים במספר טיפות לפני שהיא מגיעה לשירותים. היו פעמים בודדות שהיא אפילו לא הספיקה להגיע לשירותים וברח לה הכל. איך אפשר למנוע את זה? איך להגיב? האם רק לחכות שיעבור? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי גיל, עברתם תהליך גמילה מוצלח ומהיר גם ביום וגם בלילה והדבר הראשון שחשוב לראות הוא שהיכולת נמצאת וקיימת. לשם המחשה: אם למשל, מישהו יודע לאכול עם סכין ומזלג אז גם אם הוא בוחר לאכול בעזרת הידיים הוא עדיין יודע לאכול עם סכין ומזלג. היא הייתה גמולה תקופה ארוכה (תהליך הגמילה התבסס) וכנראה שמשהו השתבש בדרך (אולי זה התחיל בגלל הדיזנטריה), ונוצרה רגרסיה שהתקבעה במקום לחלוף, ומאז היא ממשיכה לעשות בבגדים. בדרך כלל התייחסות רבה מצד הסביבה (ההורים, הסבים, הגן) לנושא ההרטבה גורמת, באופן פרדוכסלי, להמשכיות של התופעה. פעמים רבות, הורים נוהגים להזכיר, לנדנד, לכעוס, להתווכח, להסביר שוב ושוב, לשכנע, לשדל, להבטיח פרסים, להעניש, לאיים, להתנות... האם גם אצלכם משהו מכל זה רלוונטי? תתבוננו ותבדקו אם, במקרה, עניין הגמילה הפך ל"אישו" אצלכם בבית או שיש סביב העניין התעסקות רבה. ההתנהגות של ילדים הינה מטרתית, כלומר הם נוקטים בהתנהגות מסויימת, כי זה מביא להם רווח כלשהו, למשל של תשומת לב מרובה. מה שמומלץ לעשות במקרים אלה הוא להעביר את האחריות על הצרכים בחזרה אל הילדה, וביחד עם זאת להעביר לה מסר מחזק וברור שסומכים עליה שתבחר לעשות פיפי בשירותים ולא בבגדים. אני מציעה לך לעשות איתה שיחה, בזמן רגוע ושקט, בה תסביר ששמת לב שבזמן האחרון היא בוחרת לעשות פיפי בתחתונים, ואתם מעירים לה הרבה. מכיוון שהיא כבר גדולה אתם סומכים עליה שתבחר לעשות בשירותים ולא בבגדים ומעכשיו לא תעירו לה על כך יותר. עוד תוסיף, שאם היא תעשה בבגדים אתם תקחו אותה למקלחת להחליף את הבגדים הרטובים. לאחר השיחה הזו מפסיקים לדבר על העניין בכלל!!! ומאפשרים מרחב של בחירה והתנסות. זה תהליך וקחו בחשבון שזה לא ישתנה בן לילה. אבל במשך הזמן היא תראה שאין לה רווח מההתנהגות הזו ושהיא משלמת עליה מחיר (צריך להפסיק פעילות בכל פעם שהיא רטובה ולנקות את עצמה) ולכן בטווח הארוך היא תעדיף לחזור ולעשות בשירותים. במקביל לתהליך הזה, חשוב לתת לה תשומת לב על התנהגויות חיוביות, ולתת לה הזדמנויות להרגיש משמעותית ומועילה. לגבי הלילה, אני מאמינה שהתהליכים קשורים, וכאשר היא תחזור לעצמה ביום אז יחול שיפור גם בלילה. תוכלו לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה, איילת אפשטיין – יעוץ משפחתי והדרכת הורים

11/08/2019 | 21:14 | מאת: ענבל

שלום, הבת שלי בת שלוש וחודש ועדיין לא מוכנה להיפרד מהטיטול. היא מראה את כל סימני המוכנות אבל כשיושבת בשירותים לא יוצא לה כלום ומבקשת את הטיטול כדי להתפנות ושנחליף לה. לפני מספר חודשים הורדנו לה את הטיטול למספר ימים במשך היום והיא התאפקה כל היום עד שנאלצנו להחזיר לה את הטיטול. בבית היא רוב הזמן בלי טיטול אבל כאמור לא יוצא לה כלום בשירותים. האם יש משהו שאפשר לעשות או שלהמשיך בצורה זאת עד שייצא לה? תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היי ענבל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש המון ילדים שבתחילת הגמילה מתאפקים וישנם ילדים שבתחילת הגמילה עושים רק על "עצמם" צריך לזכור שנושא של אוכל, שינה וצרכים זהו "נשק יום הדין" של הילדים שלנו מולנו ההורים, 100% שליטה שלהם ו 0% שליטה שלנו. את כותבת שהורדתם ליום אחד והיא התאפקה כל היום והחזרתם את החיתול, יש פה מסר מבלבל לילדה. מצד אחד אתם סומכים עליה שתעשה בסיר/בשירותים מצד שני היא התאפקה ואתם החזרתם לה את החיתול - משמע אולי לא חושבים שהיא תצליח. ש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. את כותבת שבבית היא בלי טיטול, האם כשאתם יוצאים מהבית היא עם טיטול? בגן היא עם טיטול? האם כשהיא בלי טיטול בבית עושה פיפי אבל בתחתונים? כמה את לחוצה על הגמילה שלה? היא עולה לן עירייה בספטמבר? אשמח לענות לך על כל שאלה דנה מצר

12/08/2019 | 15:23 | מאת: ענבל

תודה על התשובה המפורטת. היא עונה על כל המאפיינים שרשמת ויותר. כשאנחנו יוצאים מהבית ובגן היא עם טיטול. בבית היא לא לובשת תחתונים ולא טיטול. כשהיא מרגישה שיש לה היא הולכת לשירותים ולא יוצא לה כלום ואז מבקשת טיטול או שמייד מבקשת טיטול. אף פעם לא ברח לה. אני לחוצה על הגמילה כי היא עולה לגן עירייה בספטמבר. תודה רבה

14/08/2019 | 21:39 | מאת: ענבל

אודה לתשובות בנושא. תודה רבה

היי ענבל, קודם כל היא מקבלת מסר מאוד מבלבל כי רק בבית מאפשרים לה להיות בלי חיתול בעוד בגן או כיוצאים מהבית שמים לה חיתול, אני מציעה להוריד את החיתול לגמרי. אני מבינה את הלחץ שלך מה 1.9 אך יחד עם זאת היא מרגישה ומודעת שזה עניין אצלך הגמילה ולכן יכול להיות שגם אותה זה מלחיץ. אני מציעה להודיע לה שממחר בבוקר או ביום שתחשבי לנכון אין יותר חיתול להגיד לה שאת סומכת עליה שהיא תדע ללכת לשירותים, אגב ניסית עם סיר? ברגע שאת אומרת לה את זה את משחררת, לא שואלת אותהףף לא מציעה לה ללכת לשירותים מתנהלת כרגיל (מודעת לזה שזה לא פשוט). דבר נוסף שאני ממליצה הוא כן לשים לה תחתונים ולא לתת לה להסתובב עירומה. לפי מה שאת כותבת היא מזהה מתי היא צריכה פיפי וםשוט עוצרת אותו. האם הייתה חוויה לא טובה סביב העניין הזה? מוזמנת לעדכן בהצלחה דנה מצר

07/09/2019 | 17:45 | מאת: ענבל

דנה שלום, תודה על העזרה. שמתי לה רק תחתונים והחזרתי אותה להשתמש בסיר ולא בשירותים והיא נגמלה תוך שבוע. כרגע בבית היא עדיין משתמשת בסיר ובשאר המקומות בשירותים. איך אפשר להעביר אותה לשירותים גם בבית? בעיה נוספת, היא התחילה ללכת לגן השבוע ומתביישת לבקש מהגננות שיקחו אותה לשירותים או אפילו כששואלים אותה אם היא צריכה ליווי. כשאני או בעלי מגיעים בסוף היום אנחנו לוקחים אותה לשירותים של הגן והיא עושה בקלות אבל במשך היום היא מתאפקת. יש משהו שאפשר לעשות בנושא או שצריך לחכות שתרגיש בנוח עם הצוות? תודה רבה, ענבל

היי ענבל, כמה זמן היא כבר גמולה - שזה אומר שעושה רק בסיר? יש לכם ישבנון בשירותים? איך הייתה ההסתגלות שלה לגן? יש המון ילדים בקשיי הסתגלות שמביעים את זה דרך אוכל, שינה או צרכים. אם היא יודעת היכן השירותים אז זה מצויין, אני חושבת שבתור התחלה תרפי ממנה בנושא הזה. אולי תשוחחי עם הגננת ותגידי לה שמידי פעם תזכיר לה :) אשמח לענות על כל שאלה דנה מצר

שלום רב, מבקשת לדעת מתי הוא זמן נכון לגמילה מחיתולים בלילה. שתי בנותיי התאומות בנות 3 מתעוררות בבוקר עם חיתולים מלאים בפפי לפעמים צריכה להחליף להן באמצע הלילה אחרת בורח מהחיתול. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי טל, גמילת לילה שומה מאוד מגמילת יום. ההמלצה היא אם יש בין 3-4 בקרים בהם הילד קם עם חיתול יבש להוריד חיתול. את כותבת שהן קמות עם חיתולים מפוצצים, האם הן שותות לפני השינה? במהלך הלילה? כמה זמן הן גמולות מחיתול ביום? כל עוד יש שתייה במהלך לילה קשה מאוד לעשות גמילת לילה. לפני השינה מומלץ לא לשתות בין חצי שעה ל 40 דק'. אשמח לענות על שאלות נוספות. בהצלחה דנה

06/08/2019 | 09:14 | מאת: טל

שלום רב, בנותיים התאומות בנות 3.2 גמולות מחיתולי במשך היום למעט קקי. הן מבקשות לעשות קקי בחיתול - לא מוכנות בשירותים. ניסינו להציע להן לעשות קקי בחיתול בשירותים אך הן לא מוכנות. אודה להצעתכם. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי טל, גמילה מקקי אצל המון ילדים שונה מגמילה מפיפי. כשהם עושים קקי בחיתול הם מרגישים אותו צמוד לגוף שלהם, חלק מהילדים אף בטוחים שהוא חלק מגופם והפרידה מהקקי בגמילה מחיתולים לפעמים קשה. חסר לי קצת מידע בנוגע לבנות שלך כדי לתת לך תשובה מלאה. מתי הם נגמלו מפיפי? איך התנהלה הגמילה? האם בכלל לא עשו בקקי בסיר/שירותים? למה את מתכוונת כשאת כותבת ניסינו? כמה עניין יש סביב הקקי בבית?

05/08/2019 | 13:42 | מאת: עירית

בני נגמל מחיתול במשך היום לפני שבוע ומאז קם כל בוקר עם חיתול יבש. האם כדאי כבר להוריד את החיתול בלילה?

היי עירי

היי עירית, אני בדר"כ ממליצה להוריד חיתול בלילה כשיש 3-4 בקרים רצופים שהילד קם יבש. לפי מה שאת כותבת הוא כבר שבוע קם יבש את בהחלט יכולה להוריד לו. לצפות שיכול מאוד להיות שיהיו בריחות - חלק מהתהליך. ממליצה לך לשים במיטה: מגן מזרון עליו סדין, על הסדין עוד מגן מזרון ועליו סדין. והיה ויהיה לילה שיפספס תוך דקה את מורידה סט ראשן ויש לך סט מוכן. בהצלחה דנה

04/08/2019 | 12:58 | מאת: חלי

איך עלי להגיב לפער בתהליך הגמילה בין בנותיי התאומות? אחת נגמלה ממש מהר ורצה לשירותים בהתלהבות בעוד השניה מסרבת בכלל להוריד את החיתול

לקריאה נוספת והעמקה

היי חלי, הורות לתאומים היא מורכבת ושונה מהורות לילד אחד. חשוב להבין שלא כל מה שאחד עושה השני צריך גם כן. תאומים הם דומים אבל גם מאוד שונים, לכל ילד קצב משלו, אופי משלו וטמפרמנט משלו. לכן עניין הגמילה אינו בר השוואה ויכול להות מקרים בתאומים בהם אחד נגמל והשני עדיין לא, אין טעם להלחיץ, אין צורך להשוות בין שתיהן. אם אחת מוכנה לצאת איתה לדרך. ולתת לשניה את הזמן שלה. הכי חשוב לזכור שעוד יהיו פערים ביניהם, חשוב אצל תאומים גם להתייחס לכל אחד בנפרד. בהצלחה דנה

האם כדאי להעיר את בתי בת ה3 במהלך הלילה להטיל שתן, כדי למנוע הרטבות בלילה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי אלה, אני לא ממליצה להעיר בלילה לפיפי מכמה סיבות: 1. בתך לא זוכרת שהערת אותה ולקחת אותה לשירותים, היא לא באמת ערה. 2. ברגע שאת עושה פעולה כזו מה שקורה בעצם זה שהאחריות על הפיפי שלה הופכת להיות אחריות שלך ובנוסף הגוף מתרגל לשעה קבועה, במידה ותפספסי אפילו בכמה דק' תגיעי ותראי מיטה רטובה. יכול להיות שבתך עדיין לא מוכנה להיות בלי חיתול בלילה. מציעה לבדוק האם כל לילה יש הרטבה או שיש גם בקרים שהיא קמה יבשה על מנת להבין האם זה פיזיולגי או התנהגותי או שפשוט היא עדיין לא בשלה. מומלץ לפני השינה חצי שעה 40 דק' לפני שהולכים לישון לא לשתות. כמובן ששתייה באמצע הלילה לא מומלצת ואם היא שותה - אז סביר שיהיו הרטבות לילה. אשמח לענות על עוד שאלות. בהצלחה דנה

באיזה גיל כדאי להתחיל לגמול את הבן שלי? כרגע הוא בן שנה ועשרה חודשים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי שיראל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. בשביל להתחיל גמילה רצוי לזהות את מרבית המאפיינים, חשוב לזכור שמעבר לבשלות פיזית צריכה להיות גם בשלות רגשית. לאחר שזיהית שהוא אכן מוכן לגמילה ממליצה לך על מס' פעולות של הכנה: לאפשר לילד לראות אתכם "בפעולה" – להוות דוגמא אישית. נתיידד עם הסיר – הכירו לו את הסיר, תראו לו מה עושים עם הסיר. להקפיד כי הסיר נמצא בשירותים ולא מסתובב בבית. (כל זה במידה והחלטנו על סיר) לאפשר התנסות לפני מקלחת. לעודד את הילד על גילויי עצמאות שלא קשורים לגמילה. לדוגמא – אני רואה שאתה מנסה להתלבש לבד, זה סימן שאתה כבר גדול. מומלץ להיעזר בספרים / קלטות המיועדים לגמילה, אך לא יותר מידי, לא לטחון את הנושא. ספר מומלץ – סיר הסירים של אלונה פרנקל. זכרי תהליך גמילה דורש מהילד התמודדות עם אי הצלחות, קבלה והפנמה של כללים חדשים. מומלץ לא להתחיל תהליך גמילה בסמוך ללידת אח/גן חדש / מעבר דירה ומחלות בפרט. מדובר בשינוי משמעותי אצל הילד והוא צריך להיות פנוי לכך ב 100%. שיהיה בהצלחה דנה מצר

01/08/2019 | 12:04 | מאת: איילת

ביתי בת ה 3 גמולה כבר כמה חודשים. עם הולדת ביתי הקטנה חלה ריגרסיה משמעותית בגמילה. האם זו סיבה לדאגה? מה אפשר לעשות? ואיך צריך להתייחס לבריחות?

לקריאה נוספת והעמקה

איילת יקרה, ראשית, מזל טוב להולדת בתך והרחבת המשפחה. הצטרפות אח/אחות למשפחה מאד מרגשת ומשמחת מצד אחד ויחד עם זאת גם "מערערת" את המערך המשפחתי ואת תחושת השייכות והמקום של בני המשפחה. בתך בת ה3 שעד כה זכתה לבלעדיות, כעת נדרשת ללמוד לחלוק את המשאב היקר הזה של תשומת לב. ילדים רבים מגיבים ברגרסיות שונות ( גמילה, שינה, אכילה, התנהגות וכו') עד שתחושת השייכות והמקום שלהם בבית מתייצב מחדש. הרגרסיה עצמה ברוב המקרים, אינה נמשכת כל עוד אנחנו ההורים מגיבים אליה נכון. כל התנהגות שמזכה את הילד בשפע של התייחסות (חיובית וגם שלילית- בעיקר כשיש כעת מתחרה) עתידה להתחזק ולכן אני מציעה לך 2 דברים: 1. לצמצם התייחסות ל"בריחות" של בתך. זכרי שלבתך יש יכולת שליטה על הסוגרים וכעת היא זקוקה לחזק את תחושת השייכות שלה , לא דרך נושא הגמילה. התייחסי בענייניות כשהיא בוחרת להרטיב בתחתונים. אמרי לה שאת סומכת עליה כשתבחר, תעשה בשירותים. ועזרי לה להתנקות. אל תכעסי, או תשכנעי, או תדברי שוב ושוב- זו בדיוק ההתייחסות שאנו מעוניינים לצמצם. בתך לא עושה "דווקא", היא רק מחפשת את הקשר. כשהיא עושה בשירותים- חזקי אותה. 2. לצד זה חזקי את תחושת השייכות שלה בתחומים אחרים: • פני זמן להתייחסות אישית אליה. זה לא צריך להיות ארוך או כרוך בהשקעה רבה- רק זמן של שתיכן (או אבא) ביחד. • הזמיני אותה להיות שותפה בטיפול באחותה הקטנה- להביא מוצץ, לעזור לחתל, לכסות בשמיכה, כל דבר שיאפשר לה להרגיש חלק מכם... • הזמיני אותה לקחת חלק פעיל במטלות הבית- לתרום את תרומתה ולהרגיש משמעותי. (לערוך יחד שולחן, להכין ארוחה, לערוך קניות יחד וכו') מה שעתך? מאחלת לכם התאקלמות והסתגלות מהירה והרבה נחת. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

01/08/2019 | 09:34 | מאת: מור

הבנתי שמגיל שנתיים אפשר להתחיל ולגמול את הילדה שלי מחיתולים, אבל איך אני יודעת שהיא מוכנה לזה? איך אני יכולה לעזור להראות יותר עניין בנושא?

לקריאה נוספת והעמקה

מור יקרה, בתך בת שנתיים ואת שואלת אם זה זמן מתאים וכיצד להתחיל ולעניין אותה בנושא. נפלא שאת מתייעצת ולומדת כיצד ללוות את בתך בתהליך הגמילה, עם ידע נכון וכלים מתאימים התהליך עובר באופן חלק יותר ומעצים עבורה.. הדעה המקצועית הרווחת היא כי תהליך הגמילה דורש בשלות מצד הפעוט, מתוך ההבנה שהילד צריך להיות שותף ולקחת אחריות על גופו ועל תהליך הגמילה. הגמילה היא תהליך אינדיבידואלי בו הילד נדרש ללמוד התנהגויות חדשות ולרכוש שליטה על תהליכים שנעשו עד כה באופן אוטומטי – השליטה בסוגרים. הוא צריך ללמוד את איתותי הגוף ואת המיומנויות שנדרשות עד לעשיית הצרכים בשירותים. הוא צריך להיות מוכן לוותר על סיפוקים מיידיים שעד כה לא נדרש לכך – עליו להפסיק פעילות וללכת לשירותים כשנוח לו כל כך לעשות בחיתול.... כל זה תלוי בטמפרמנט ובקצב האישי. – לא נוכל לעשות זאת במקומו! יש ילדים שיגמלו בגיל 2 ויש בגיל 3+ וזה תקין בדיוק כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת בגיל 10 חודשים וילדים שהולכים בגיל שנה וחצי. כדי לדעת אם בתך מוכנה ובשלה עלינו לזהות אצלה סימני בשלות: • יכולת להתאפק- החיתול נשאר יבש לפרקי זמן הולכים ומתארכים (שעתיים לפחות) • הבעת רצון ועניין להוריד חיתול ולעשות כמו המבוגרים • מודעות לקשר שבין לחץ בשלפוחית או במעי להתפנות (הילד עוצר את פעולתו, מסתתר, מתאמץ כאשר הוא עושה פיפי או קקי, הוא מודיע שהוא עושה פיפי או קקי – אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים.) • גילויי עצמאות ויכולת לפשוט בעצמו את מכנסיו. • החיתול "המלא" מפריע לו. • הבעת עניין וסקרנות כלפי הדרך שהמבוגרים עושים את צרכיהם. אם המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן, ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. אני מציעה לך להתחיל לזהות את הסימנים ובמקביל לחשוף אותה לנושא. • קני סיר או ישבנון ואפשרי לה "להתיידד" איתם- עודדי אותה לנסות לשבת, להושיב את הבובה וכו' • ספרים וסרטים בנושא • תווכי לה ועזרי לה לעשות את הקישור בין תחושות הגוף להתפנות כשאת רואה שהיא מתאמצת לעשות קקי. • אפשרי לה להתלוות אלייך לחדר השירותים ולראות איך עושים. • אפשרי לה לראות את הפרשות הגוף כשהיא עושה בחיתול והסבירי לה איך "הגוף עובד" (ילדים בד"כ לא ערים למה שנמצא בתוך החיתול) חשיפת הנושא צריכה להיות הדרגתית. אם היא מגלה עניין – המשיכו. אם מתנגדת או מביעה חוסר עניין מוחלט – יתכן שאינה בשלה. נסו שוב לאחר מספר חודשים. כשתרגישי שאתם מוכנים ופנויים לתהליך, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ עמנו לפני היציאה לדרך. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

28/07/2019 | 10:11 | מאת: תמר

שלום בני בן שנתיים וחצי , בתהליך גמילה כבר כמה חודשים. בהתחלה הלך כל פעם שאמרנו לו לעשות פיפי ואפילו כמה פעמים קקי. בזמן האחרון מסרב ללכת לשירותים ומנסה להתאפק או שבורח לו. ניסינו לעודד אותו עם פרסים אבל לא עזר מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי תמר, קודם כל חשוב לי להבין ממך האם הגמילה הגיעה מיוזמתו? או מיוזמתכם? אם הגיעה מיוזמתכם מה היו הסימנים למוכנות לגמילה? האם היום אין בכלל הצלחות בשירותים?

צוות האתר שמח לבשר לכם על פתיחתו של פורום "גמילה מחיתולים". גלישה פורייה, צוות האתר