פורום גמילה מחיתולים

פורום זה נועד לעזור להורים להבין מתי הילד בשל להיגמל מחיתולים, כציד ניתן לעבור את התהליך בצורה בריאה ובטוחה, מה קצב הגמילה הנכון ועוד... בואו להתייעץ עם מומחים מטעם ויצו ולולי.
24 הודעות
23 תשובות מומחה

מנהלי פורום גמילה מחיתולים

21/09/2020 | 12:06 | מאת: ליהי

היי, בני בן 2.5 החלטנו להתחיל "רשמית" בתהליך גמילה מטיטולים לאחר שעשה בפעם הראשונה קקי בשירותים וכן בגלל תקופת הסגר . אנחנו 3 ימים בלבד בתהליך, השאלה שלי כיצד לנהוג בהקשר הבא - שמתי לב שכשהוא ערום בחלק התחתון הוא כמעט ולא מפספס. לעומת זאת, כאשר הוא עם תחתונים הוא כמעט תמיד עושה בתחתונים, לפעמים נבהל (יותר במקרים של קקי) ולפעמים ממש לא שם לב ולא עושה עניין (בעיקר בפיפי שבורח). האם להמשיך להיות רוב הזמן בלי תחתונים (חופש עכשיו והרבה בבית אז הזמן מאפשר זאת בגדול) או שדווקא כן להמשיך ולהתאמן עם תחתונים? תודה רבה, ליהי

הי ליהי, נראה שלשנה החדשה יש לכם התחלה חדשה :) התחלה של צמיחה, גדילה והתפתחות :) בנך בגיל המתאים לגמילה, ויפה ששמתם לב לסימנים של בשלות (עשה קקי בשירותים) והחלטתם לעזור לו בתהליך התפתחות טבעי ומותאם גיל. את צודקת, שהוא כרגע מתאמן, 3 ימים בלבד. לכן לעיתים יצליח יותר ולעיתים יצליח פחות, אבל לאט לאט הוא יצליח יותר ויותר, עד שירכוש היטב את המיומנות החדשה. אני ממליצה להמשיך ולהתאמן עם תחתונים, כי הבית הוא שדה האימונים לחיים, והרי מחוץ לבית הוא ידרש להיות עם בגדים (בגן הילדים, בגינה הציבורית, כשהולכים למכולת, אצל חברים ומשפחה וכו'). חשוב לעודד אותו גם כשהוא מצליח וגם כשלא, ולהיות סבלניים לקצב שלו. אשמח לשלוח לך את המדריך לגמילה מחיתולים עם הסברים נוספים וטיפים. שלחי הודעה בקישור https://bit.ly/2zVIcSf . מאחלת לכם שנה טובה וגמילה מהירה ומוצלחת. איילת אפשטיין - יועצת משפחתית ומנחת הורים. יועצת גמילה ויועצת שינה. https://www.facebook.com/ayelet.epstein.3

07/09/2020 | 02:07 | מאת: טלי

פעוט בן שנה ועשרה חודשים. אני רוצה להתחיל לעשות גמילה מחיתולים. בהתחלה הוא סירב לשבת על הסיר, כעת מתיישב רק אחרי שעשה קקי בטיטול... כל הנסיונות שלי להסביר לו שעליו לשבת לפני שעושה קקי - לא עוזרים.הוא קודם כל עושה ואחר כך מתיישב...וגם זה לכמה שניות ואז קם והולך... ככה זה גם לגבי פיפי... זה מתסכל אותי...אני רוצה שכבר יתחיל להיגמל וזה לא הולך... מה לעשות ?

הי טלי, נראה כי בנך מתחיל להראות סימנים של בשלות לקראת גמילה, ואת קצת מיואשת כי חסר לך ידע לגבי התהליך. מניסיון של שנים רבות בליווי תהליכי גמילה, הגישה הרווחת היא שכאשר ילד בשל לגמילה, תהליך הגמילה יהיה קל, מהיר ופשוט יחסית. לכן כדאי לבדוק אם בנך בשל לגמילה. ישנם סימני בשלות רבים. אחד מהם הוא כשהילד מודיע שיש לו פיפי או קקי אחרי שהוא עשה. זה מעיד על כך שהוא מתחיל להכיר את איתותי הגוף שלו ואת תחושת אי הנוחות כאשר החיתול רטוב ומלא. בהמשך התהליך הוא יודיע תוך כדי שהוא עושה, ועם הזמן – הוא יודיע לפני עשיית הצרכים ויספיק להגיע בזמן לשירותים. הסברים חוזרים ונשנים אינם עוזרים, הם יוצרים לחץ, ולחץ הוא גורם מעכב בתהליכי צמיחה והתפתחות. גמילה היא תהליך התפתחותי כמו ישיבה, הליכה או דיבור. אנחנו לא מסבירים לילד לגבי הליכה אלא מאפשרים לו להתאמן עד שיצליח, ומעודדים אותו. ההכרזה על הפיפי והקקי אחרי שהוא עשה הינה חלק מתהליך הלמידה שלו. חשוב מאוד לעודד אותו בהבנה ובלי לחץ וכעס. ישנם סימני בשלות נוספים, ואם חלק מהם קיימים אצל בנך יש סיכוי שהוא בשל לגמילה. במצב זה כדאי לעשות איתו תהליך טרום גמילה וכאשר נראה לכם שהוא מוכן אפשר להוריד את החיתול. את מוזמנת לשלוח לי הודעה לווטסאפ ואשלח לך את המדריך לגמילה מחיתולים שם תוכלי לקרוא על סימני בשלות, תהליך טרום גמילה ועוד – https://bit.ly/2zVIcSf בהצלחה, איילת אפשטיין – יועצת משפחתית ומנחת הורים, יועצת גמילה ויועצת שינה ליעוץ אישי ניתן לפנות - 052-8575311

22/08/2020 | 14:09 | מאת: ראיה

שלום לך, יש לי תיאומים בני שנתיים ו 3 חודשים, הבת שלי לפני 3 שבועות , לא רוצה חיתול ורוצה לעשות את הצרכים בשרותים , אז התחלתי איתה בתהליך, ( הבן , לא בעניינים בנתיים, מתלהב כמו אחותי רוצה שירותים אבל לא עוד כלום ).. .לגבי הבת שבוע ראשון היה השבוע הכי טוב , הייתה התלהבות ידעה לעשות קקי , היו כמ פיספוסים אבל לא כמו עכשיו לאחרונה בשלושת הימים האחרונים היא מפספסת הרבה ואפילו עושה קקי בבגדים.( מה שלא היה בשבוע הראשון.. כשהיא עושה בבגדים , היא יודעת שהיא עושה משהוא לא טוב/ רצוי.. עומדת במקום ולא מדברת מחזיקה את הבגדים.. לא יודעת למה היא חוזרת אחורה בתהליך במקום להתקדם. הפחד שלי שעוד כמה ימים היא הולכת לגן חדש.. מתלבטת להחזיר לה את ה חיתול או להמשיך עוד שבוע בלי חיתול ? ולמה היא חזרה אחורה בתהליך ?

שלום רב ראיה, איזה יופי שאת מקשיבה ברגישות לשני הילדים ומאפשרת לכל אחד מהם להתקדם בקצב שלו, ולהתפתח באופן מותאם אישית בנפרדות מהאח התאום. כמו בתהליכי התפתחות רבים, יש תקופות של התקדמות, ויש תקופות של רגרסיה, יש תקופות של עצירה ושימור, ואחריהן תקופות של קפיצות התפתחותיות. לבת שלך היה שבוע ראשון טוב בתחילת תהליך הגמילה, זה אומר שהיא לומדת לשלוט בסוגרים ומתחילה לרכוש הרגלי ניקיון עצמאיים. משך תהליך הגמילה משתנה מילד לילד, ושלושה שבועות אינם זמן רב. מכיוון שהיא רוצה להיות בלי חיתול, מכיוון שהיא יזמה את הורדת החיתול, לא הייתי ממהרת להחזיר לה את החיתול. כדאי לחשוב מה המסר שהיא תלמד מזה? אולי שהכל צריך להיות מהיר וקל? וכשזה לא הולך בקלות אז מוותרים? כדי להתקדם היא זקוקה להמון עידוד, להמון אמונה ביכולת שלה, ולהרגיש שאתם סומכים עליה שתצליח יותר ויותר לעשות פיפי וקקי בשירותים. בנוסף, שימו לב לתחושת הלחץ שלכם שכנראה מועברת אליה, ונסו להוריד ממנה את הלחץ. לחץ הוא אחד הגורמים שמעכבים תהליכי התפתחות והתקדמות ועשויים ליצור גם רגרסיה (כמו חרדת בחינות – למרות שהסטודנט למד ולמרות שהוא בקיא בחומר, החרדה גורמת לו לבלק אאוט בזמן המבחן). את מוזמנת לשלוח לי הודעה לווטסאפ ואשלח לך את המדריך לגמילה מחיתולים שכתבתי - https://bit.ly/2zVIcSf בהצלחה, איילת אפשטיין – יועצת משפחתית ומנחת הורים. יועצת גמילה ויועצת שינה.

שלום לך, יש לי תיאומים בני שנתיים ו 3 חודשים, הבת שלי לפני 3 שבועות , לא רוצה חיתול ורוצה לעשות את הצרכים בשרותים , אז התחלתי איתה בתהליך, ( הבן , לא בעניינים בנתיים, מתלהב כמו אחותי רוצה שירותים אבל לא עוד כלום ).. .לגבי הבת שבוע ראשון היה השבוע הכי טוב , הייתה התלהבות ידעה לעשות קקי , היו כמ פיספוסים אבל לא כמו עכשיו לאחרונה בשלושת הימים האחרונים היא מפספסת הרבה ואפילו עושה קקי בבגדים.( מה שלא היה בשבוע הראשון.. כשהיא עושה בבגדים , היא יודעת שהיא עושה משהוא לא טוב/ רצוי.. עומדת במקום ולא מדברת מחזיקה את הבגדים.. לא יודעת למה היא חוזרת אחורה בתהליך במקום להתקדם. הפחד שלי שעוד כמה ימים היא הולכת לגן חדש.. מתלבטת להחזיר לה את ה חיתול או להמשיך עוד שבוע בלי חיתול ? ולמה היא חזרה אחורה בתהליך ?

21/08/2020 | 20:18 | מאת: מעיין

היי, ילד בן 5, גמול מפיפי ביום אך לא מקקי, אנחנו בתהליך כבר שנה, עברנו 2 מדריכות גמילה+ הדרכת הורים וכרגע הילד בטיפול. מתנגד לשבת באסלה או בסיר, כאשר אנחנו מצליחים לשכנע אותו לשבת, ברגע שהוא מרגיש שהקקי יוצא הוא מתחיל לצרוח ולהתכווץ. בטיטול עושה בעמידה ללא בעיה. עבדנו על נושא השליטה, חרדת אסלה, אך אין התקדמות. אשמח לעזרה

מעיין יקרה שלום רב, את מבקשת עזרה לבנך, שנמצא בתהליך גמילה ארוך וממושך מאוד עם הקקי.  תהליך שכזה הינו מעייף ומתיש להורים וגם לילד, ואני יכולה להבין את הדאגה שלך ואת הקושי היומיומי בבית.   את מספרת שבמשך השנה האחרונה הייתם אצל שתי מדריכות גמילה + הדרכת הורים, ובנוסף הילד בטיפול. אין לי ספק שאתם מאוד רוצים שהקושי יהיה עבר מאחוריכם, ואין לי ספק שאתם מאוד רוצים לעזור לילד החמוד שלכם לעבור את המשוכה הזו. אני חושבת, שגם לו מאוד קשה. הוא מבין שהוא לא עומד בציפיות, הוא רואה את הקושי שלכם, את הצער, את האכזבה, את חוסר האונים, את המאמצים לעזור לו. ומשהו שם לא מצליח לו. מכיוון שנעזרתם באנשי טיפול שונים, ומכיון שהילד בטיפול, אני חושבת שתשובה בכתב כאן בפורום, בלי לדעת לעומק את כל מה שעברתם, לא תתן לכם את המענה לו אתם משתוקקים. אשמח לשוחח איתך טלפונית, להבין איזו הדרכה קבלתם, מה עשיתם, מה אומר/ת המטפל/ת הרגשי של הילד, ולהציע לך עזרה שתהיה רלוונטית ומקדמת.  את מוזמנת לשלוח לי הודעה ישירות לווטסאפ - https://bit.ly/2zVIcSf או להתקשר 052-8575311  להתראות,איילת אפשטיין - יעוץ משפחתי והדרכת הורים, יועצת שינה ויועצת גמילה. 

14/08/2020 | 15:26 | מאת: אלה

היי הבן שלי בן שלוש וחודש, גמול ביום מגיל 1.8. הוא בחר להפסיק לשים חיתול בלילה. הוא לא מתעורר מהפיפי אחרי שהוא עושה, הוא פשוט זז הצידה בגלל שהוא קטן יחסית למיטה, והוא לא נרטב מהפיפי בגלל שהוא בן... הוא מתעקש שהוא לא רוצה חיתול, הוא לא זוכר שהוא עושה פיפי בכלל.. אני לא כל כך בטוחה איך להמשיך מפה? (הכביסות לא מפריעות לי חח) אשמח להצעה, תודה

ראי בכותרת..

הי אלה, איזה יופי. הילד שלכם מביע רצון להוריד חיתול בלילה מיוזמתו. למוטיבציה פנימית יש חלק חשוב בתהליכי צמיחה והתפתחות. גמילת לילה שונה מגמילת יום, ואצל מרבית הילדים היא מתרחשת לאחר שהגמילה ביום התבססה. זה מאוד מתאים לתיאור שלך – שהוא גמול כבר כמעט שנה וחצי ביום. אחד הסימנים המעידים על בשלות לגמילה בלילה הוא בקרים בהם הילד קם עם חיתול יבש. האם שמתם לב אם הוא קם יבש לפעמים, או אם הוא יבש רוב הלילה? בניגוד לגמילה ביום, כאשר הילד ער והוא מודע לאיתותי הגוף, גמילה בלילה היא שלב התפתחותי של הגוף אשר מתרחש באופן טבעי. בלילה פועלת מערכת רפלקסים המאפשרת שליטה פיזיולוגית בסוגרים (בזמן השינה), ונוצר תהליך בו הילד מתעורר כאשר השלפוחית מתמלאת. חשוב לדעת, גם לטובת קוראים נוספים, שלכל ילד קצב משלו ורוב הילדים נגמלים בלילה עד גיל 5-6. מכיוון שחלפו רק 3 ימים, אני מציעה לאפשר לילד תקופת התנסות ולמידה, ובמיוחד שאת מסתדרת עם הכביסות... אם בחלק מהבקרים הוא יקום יבש זה עשוי להעיד על כך שהוא בתהליך למידה, הוא בתהליך של רכישות מיומנות חדשה, והוא צריך להמשיך ולהתאמן. לעומת זאת, אם הוא יקום רטוב כל בוקר, אז ניתן להציע לו להחזיר את החיתול ולנסות שוב בעוד כמה חודשים. תסבירו לו שעכשיו הגוף שלו עוד לא מוכן להתאפק בלילה אבל כאשר הגוף שלו יגדל עוד קצת, אתם בטוחים שהוא יצליח. ניתן לחבר את זה לתחושת מסוגלות בגמילת היום – כשהיית תינוק קטן עשית בחיתול וכשגדלת התחלת להשתמש בשירותים. כך גם בלילה. אתה תגדל עוד קצת ותצליח. מה דעתך? את מוזמנת לשלוח לי הודעה לווטסאפ ואשלח לך את המדריך לגמילה מחיתולים שכתבתי - https://bit.ly/2zVIcSf בהצלחה, איילת אפשטיין – יועצת משפחתית ומנחת הורים. יועצת גמילה ויועצת שינה.

שלום, הבן שלי בן שנה ו11 חודשים, כבר כמה חודשים שהוא מודיע על עשיית צרכים קקי/פפי ואז באמת עושה אותם. אנחנו לקראת החופש וחשבתי אולי להתחיל גמילה, 2 שאלות בבקשה- 1. החשיבה לעשות דווקא עכשיו באוגוסט כי זה קיץ ואנחנו ההורים איתו בבית, מצד שני יש את תחילת שנה הבאה אולי יהיה לו קשה הימים של ההסתגלות לגן והגמילה ביחד לא יהיה טוב...? שאלתי את הגננת העתידית והיא לא הביעה התנגדות לתחילת שנה, היא רק מסתייגת מזה שהוא עוד קטן וצעיר. 2. האם אפשר להתחיל איתו תהליך של עשיית צרכים באסלה כשמודיע שיש לו, ועדיין שיהיה לו חיתול ולא תחתונים? האם יש חשיבות ל"מכה אחת" להתחיל ישר גמילה עם תחתונים? (אני מבינה שצריך שהוא ירגיש את הפספוסים שלו...) הייתי רוצה שזה יהיה תהליך קליל ולא מחייב. אם לא יזרום בכיף אז נמתין עם הגמילה.. תודה מראש!

שלום תמר, נראה שאתם מזהים סימני בשלות אצל הבן שלכם ורוצים לעזור לו להמשיך תהליך טבעי שנראה שהוא כבר במהלכו. ילד שמודיע שיש לו פיפי, מתאפק, ואז עושה – זה בהחלט אחד מסימני הבשלות. כאשר הילד בתהליך אז מומלץ לעזור לו להמשיך ולתמוך בו, כמו שכאשר הילד מתחיל ללכת אנחנו לא נעצור אותו אלא נעודד אותו להמשיך ללכת ולהתפתח בקצב שלו. חופשת הקיץ היא זמן מצוין לעשות זאת – כשאתם ביחד בבית, בחופש, בלי לחץ. לגבי הגיל – הוא אומנם צעיר אבל יש הרבה ילדים שבשלים ונגמלים בגיל שנתיים. זה מאוד אישי. רוב הילדים נגמלים בין גיל 2-3. אפשר להתחיל תהליך הדרגתי, בו (לתקופה מסוימת) תורידו לו את החיתול לכמה שעות ביום. זהו תהליך טרום גמילה בו תאפשרו לו להתאמן, ולעצמכם לנשום לתוך התהליך.... בהמשך, אם תראו שהוא בעניין, תורידו לו את החיתול לגמרי. קחו בחשבון שזה תהליך למידה שבו האמונה שלכם ביכולת שלו, האמונה שלכם שהוא יצליח היא מאוד חשובה ותורמת להצלחה. את מוזמנת לשלוח לי הודעה לווטסאפ ואשלח לך את המדריך לגמילה מחיתולים שכתבתי - https://bit.ly/2zVIcSf בהצלחה, איילת אפשטיין – יועצת משפחתית ומנחת הורים. יועצת גמילה ויועצת שינה.

הילד שלנו בן שנתיים ו8 חודשים. התחלנו לגמול אותו לפני כשבועיים עד עכשיו הוא לא עושה בשירותים רק פעמיים שהושבנו אותו הוא עשה במקרה קקי אבל פיפי עד עכשיו הוא לא עשה הוא רק מפספס וגן במעון אותו דבר. הדבר היחיד שהוא עושה הוא אומר אבל זה כבר מאוחר האם זה נורמלי? או שצריך לחזור אחורה ??

שלום רב משה, ראשית כל בהצלחה בתהליך הגמילה. גיל 2.8 הוא בדרך גיל שבו הילדים בשלים ומוכנים לגמילה ולמרות שחלפו שבועיים לא קלים הייתי מציעה לכם לתת לו עוד קצת זמן ללמידה. אגב, איך החלטתם שזה הזמן הנכון? האם התייעצתם עם הגננת לגבי התחלת הגמילה? האם היא הסכימה איתכם שהוא מוכן ובשל? מה היא חושבת עכשיו לאחר שבועיים של ניסיון? גננות רבות מנוסות מאוד בגמילה כי הן מסייעות להרבה ילדים מדי שנה. אני רוצה לעודד אתכם שלכל ילד יש קצב למידה משלו ויש סיכוי שהבן שלכם נמצא בתהליך למידה. התופעה שילדים אומרים שיש להם פיפי אחרי שהם כבר עשו, היא תופעה מוכרת, והיא מעידה על כך שהם מפתחים מודעות לצרכים שלהם. בהתחלה הם אומרים אחרי שהם עשו, בהמשך הם אומרים תוך כדי שהם עושים, ובשלב הבא הם אומרים לפני שהם עושים ומספיקים להגיע לשירותים ולעשות שם. זה מעודד שהוא אומר. זה מעיד על כך שיש סיכוי שהוא בדרך... אני מציעה לתת לו עוד קצת זמן להתנסות. חשוב שתעבירו לו מסר מחזק, שאתם סומכים עליו, שכאשר לומדים משהו חדש זה לוקח זמן עד שמצליחים. חשוב שאתם תהיו מעודדים ולא מיואשים כדי שגם הוא ירגיש כך, כדי שיהיה לו אומץ ורצון להמשיך עד שיצליח.. מומלץ לעודד אותו על הצלחות, לא להלחיץ אותו כי לחץ מעכב תהליכים של צמיחה והתפתחות. חשוב לסמוך עליו שלאט לאט ילמד את איתותי הגוף וילך לשירותים בזמן. מה דעתך? להתראות ובהצלחה, איילת אפשטיין - יעוץ משפחתי והדרכת הורים. 052-8575311 קישור לווטסאפ - https://bit.ly/2zVIcSf

שלום, התחלנו את הגמילה לבני לפני שלושה חודשים. פיפי הלך די בקלות, תוך שבוע שבועיים כבר היה מבקש לבד. עם הקקי נוצרה לנו בעיה, הוא מעולם לא עשה קקי בשירותים או בסיר. הוא כן מסכים לשבת בשירותים, אבל בפועל לא עושה כלום ולא משחרר (אומר ״זהו סיימתי״ אבל אין כלום) בלילה הוא עוד לא גמול ולכן אנחנו שמים לו טיטול לפני השינה. הילד ״מנצל״ את העובדה שיש לו טיטול ועושה קקי לפני השינה (קם עושה קקי בעמידה בחדר החשוך בטיטול) ואז אנחנו באים מחליפים לו ושוב משכיבים אותו. ניסינו לא לשים לו טיטול לפני השינה ( ולשים לו לאחר ההרדמות) ומה שקרה זו התאפקות של 3-4 ימים עד שממש ריחמנו עליו ואז שמנו לו את הטיטול שיוציא את הקקי. אנחנו מתוסכלים ואובדי עצות. ניסינו להסביר לו, לקרוא לו ספר / להראות סרטון על עשיית צרכים. הוא מבין שקקי עושים בשירותים ואומר את זה, אבל בפועל לא מצליח לעשות שם..גם אם יישב בשירותים חצי שעה ( לבד או כשבעלי איתו). אשמח לעצה

שירה יקרה, ראשית ברכות על ההתקדמות שבנכם כבר השיג בתהליך הגמילה מחיתולים. פיפי הוא כבר עושה בשירותים, מרגיש לבד את איתותי הגוף והולך בעצמו, כל זאת בפרק זמן קצר יחסית. ניכר שיש לו יכולת מצויינת של שליטה בסוגרים ולראייה- הוא בוחר היכן ומתי לעשות קקי. אצל ילדים רבים , כמו אצל בנך, הגמילה מקקי מתמשכת יותר מהגמילה מפיפי. מחקרים מראים כי קקי נתפס לעיתים, אצל הילדים כחלק מגופם והפרידה ממנו מוסיפה עוד אלמנט רגשי ומעוררת חרדה כשזה נשטף עם המים....מעין תחושה שאני מאבד חלקים מגופי לתוך השירותים. לכן: הילדים דוחים קקי ללילה, לשנת צהרים, מבקשים חיתול, מוכנים לעשות רק בסיר, לא מוכנים להוריד את המים... חשוב שתגלו סבלנות ואמפטיה לחרדה של בנכם, היא אמיתית. לא כדאי ללחוץ עליו, אלא לאפשר לו להתקדם בקצב שלו ולעודד אותו לעשות כמקובל באופן הדרגתי... תחילה, אני רוצה להמליץ לשוחח אתו (ואולי להיעזר בספרים או סרטונים המסבירים), בהתאם לגילו, על מערכת העיכול שלנו. ההבנה שקקי הוא בעצם שאריות של מזון שגופנו כבר לא זקוק להם והוא מפריש אותם החוצה, עשויה לעזור לו לעבד את הפרידה הרגשית. יש ילדים שעשיית הקקי בסיר עוזרת להם בשלב זה, משום שבסיר "התוצרים" נשארים ולא נעלמים במים... ייתכן ויעזור גם לו. בשיחה עימו אפשרו לו לבחור לקחת את האחריות להתקדמות בקצב שלו. אמרו לו שאתם סומכים עליו שכשיבחר הוא יצליח לעשות בשירותים, בינתיים אפשרו לו לעשות קקי כפי שיבחר. כחלק מתהליך הדרגתי- לאפשר עשיית קקי בחיתול, אח"כ בחיתול בתוך חדר השירותים, אחר כך לשבת עם חיתול על האסלה, ולבסוף בלי חיתול. תוך רגישות לקצב שלו, מבלי ללחוץ ומבלי להיכנס למאבק כוחות. צמצמו את ההתייחסות למינימום. אל תשאלו אותו בכל פעם, למה הוא לא רוצה לעשות בשירותים....הוא ככל הנראה, לא באמת יידע להשיב והתייחסות מרובה להתנהגות מסויימת רק מחזקת אותה... כשהוא כבר מתיישב על הסיר או האסלה, תנו לו זמן וחזקו אותו...תוכלו לומר לו, למשל: "שמתי לב שניסית היום לשבת, אם תמשיך זה בוודאי יקרה..." ילדים שמרגישים שמופעל עליהם לחץ לעשות קקי בשירותים לפני שהם מוכנים לכך רגשית, עלולים לפתח עצירות, בדיוק כפי שקרה אצלכם. הבעיה במקרים של עצירות היא שככל שהילד מתאפק, הצואה המצטברת במעי נהפכת לקשה יותר ויותר ובשעת היציאה עלולה לפצוע את פי הטבעת. בשלבים אלו הקושי שהילד מתמודד אתו הם הכאבים שמוסיפים על הפחד מן היציאה ומגבירים את ההימנעות, כך שנוצרת מעגליות שמזינה את עצמה.... במקרים אלו ההמלצה היא להקפיד על שתייה מרובה, פעילות גופנית, תזונה שתורמת לפעילות מעיים רכה וסדירה ובמידת הצורך כמובן, היוועצות עם רופא הילדים. וכמובן, הורדת הלחץ. מה דעתך? מקווה שהרעיונות והכלים יוכלו לסייע לכם... בכל מקרה, במידת הצורך, את מוזמנת לפנות שוב בשמחה. תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, ליאת קליין.

תודה רבה רבה על תשובתך, מעריכה מאוד אנסה ליישם את הרעיונות תודה!

שלום שוב, ניסינו את העצות שכתבת מעלה וגם שחררנו את הלחץ מהנושא לתקופה מסוימת כשהיה לילד קקי היינו שואלים היכן ירצה לעשות, והיה לעיתים מבקש לעשות בשירותים יושב מעט אבל לא מצליח לעשות, לאחר מכן היינו שמים טיטול ואז היה עושה. בשבועיים האחרונים הילד הפסיק לרצות לעשות בטיטול או בכל מקום אחר. לא בשירותים לא בסיר ולא בטיטול. ( מעולם גם לא עשה בשירותים/סיר) הוא מתאפק בכוונה משך 3 ימים עד שכואבת לו הבטן והוא ממש סובל ואז בוכה כי כואב לו להוציא את הקקי. בסוף עושה בטיטול תוך כדי בכי וסבל. לפעמים בימי ההתאפקות מתעורר בלילה עקב כאבי בטן נשמח להכוונה ועצה איך לפתור את הבעיה תודה, שירה

03/06/2020 | 13:19 | מאת: אלה

היי, התחלנו גמילה לפני חודשיים וחצי כשהילד היה בן שנתיים בדיוק. בהתחלה היו קשיים רגילים ולאט לאט הוא הבין עניין למד להתאפק וללכת כשצריך ולהגיד לפני ש"בורח" לו במשך שבוע הוא גם זרם והלך לסיר באופן עצמאי. עם הזמן הוא התחיל לבחור מקומות אחרים לעשות בהם כמו בדשא בחצר במקומות יצירתיים כמו ארון, מקרר וכו' (ילד סקרן). המליצו לי להעביר לו את מלוא האחריות להסביר לו שהוא ילד גדול ואחראי ולא להזכיר לו כל פעם ללכת ולשחרר. גם הקשבתי להמלצות לא להעיר ולא לשאול למה עשית... אך הנה עברו כמעט 3 חודשים וכשיש לו פיפי הוא רץ לגינה ולא מוכן להתקרב לסיר (או לאסלה שגם שם היתה תקופה קצרה שהיה עושה בלי בעיה) היה גם עושה קקי בסיר והיום אך ורק על הרצפה. חשוב לציין שהוא גמול לילה כשיש לו פיפי הוא בוכה אך מנסיון של פעמיים להקים אותו לפיפי הוא צרח ולא היה מוכן להתקרב לסיר או לאסלה אז הוא מפספס פעם אחת בלילה ושאר הלילה ישן בלי לפספס. בבוקר מתעורר הולך לשירותים עושה ובמהלך היום חוזר לפספס. אשמח לעזרה כי אני כבר לא יודעת מה לעשות

אלה יקרה, תודה לך על פנייתך... את מספרת על תהליך הגמילה של בנך שאינו מתקדם כפי שהייתם רוצים ואת אובדת עצות. חסרים לי פרטים בתיאור כדי להבין יותר על מה יושב הקושי ולכן אני מזמינה אותך לחשוב ביחד איתי... אני מבינה שהתחלתם את התהליך כשהיה בן שנתיים אבל אינני יודעת עד כמה בנך היה בשל לגמילה. נראה היום כי יש לו יכולת לשלוט על הסוגרים וכי הוא עושה את הקישור בין התחושות של לפני ופעולת ההתפנות. את אומרת שהוא הבין ענין, למד להתאפק ובבוקר הוא הולך בעצמו לשירותים. האם הוא הולך לשירותים גם מבלי שאתם מזכירים לו? אם אנחנו לוקחים בחשבון כי בנך כבר בעל יכולת גמילה, הרי שכעת הוא למעשה בוחר מתי והיכן לעשות את צרכיו. על מנת להבין את ה"בחירה" שלו, עלינו להבין מה הוא רוצה לומר, כי התנהגות של ילדים היא שפה וכדי להבין זאת נתבונן על הדינמיקה שנוצרה אצלכם בבית. - האם ייתכן שבשלב כלשהו, בנך קיבל מסרים כפולים על התנהגותו ? יכול להיות שהבין שזה מצחיק אתכם ? - האם קיבל תשומת לב רבה על התנהגות זו והבין שזו דרך מצוינת לקבל הרבה אבא ואימא? את אומרת שהקשבת להמלצות והעברתם לו את מלוא האחריות, עד כמה אתם מצליחים לעמוד בזה? כמה זמן זה נמשך? עקביות כאן היא שם המשחק. - האם יכול להיות שבדרך זו בנכם רוצה לומר שרק הוא יכול להחליט על גופו? גיל שנתיים הוא גיל בו ילדים מגבשים זהות עצמאית וזקוקים למרחב לקבוע ולהחליט בעצמם. ככל שאנחנו, ההורים נאפשר מרחב כזה במסגרת של גבולות, כך ירגישו ילדינו מובנים יותר ובוגרים. אני מזמינה אותך לחשוב על הנקודות הללו ואח"כ לערוך עם בנך שיחה שבה תשאלו אותו אם ירצה מעתה לעשות את צרכיו בשירותים או שאם בוחר שלא, אפשר להחזיר את החיתול והוא יוכל לעשות היכן שירצה, עד שירגיש מוכן שוב . אפשרו לו לבחור ברוגע, מבלי ללחוץ עליו או לשדר לו כל סוג של אכזבה, כעס או ביקורת (שהוא תינוק ואינו מסוגל.) ומאותו הרגע באמת אפשרו לו לקחת אחריות מבלי להעיר, להזכיר או להתייחס מעבר למידה, אם יש צורך להתנקות היו ענייניים ורגועים. במקביל,אפשרו לו לבחור ולהחליט במרחבים המתאימים לכם... וחזקו אותו על הצעדים הקטנים שעושה, על מסוגלות, על יכולות שמתפתחות ועל יכולת הבחירה שלו. מה דעתך? אשמח לשמוע ולהתעדכן... תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, ליאת קליין.

שלום רב ביתי בת 3 וחודשיים. מזה שנה ללא חיתול. היא זו שרצתה בזמנו לעשות פיפי וקקי בשירותים. קקי אכן נגמלה מיד. עם זאת, מאז ומעולם לא יזמה הליכה לשירותים לפיפי. במידה ואנחנו לוקחים אותה יזום אז היא משתפת פעולה ועושה פיפי ואז יש או 0 בריחות או לכל היותר בריחה אחת/שתיים ביום. כאשר מדובר בריחה קטנה בתחתונים (לא שלולית על הרצפה). בעבר ניסינו תגמול עם פרס אך זה לא הזיז לה. מאחר ולא ראינו שיפור ביזימה לשירותים החלטנו לאחר התייעצות עם מנחת הורים להוריד כל התערבות מאיתנו (ללא תזכורת לפיפי..ללא דיבור על פיפי איתה..וללא כעס או תגובה על בריחות פיפי אלא רק להחליף לה בשתיקה..) אנחנו כבר 3 שבועות בתהליך אך ללא שיפור.. לא הולכת לשירותים פרט לקקי. יש לה בין 6 ל12 בריחות פיפי ביום (תחתונים ומעט מכנס אך לא שלוליות). לא נראה שהיא עושה בכוונה.. (לפחות איך שאני רואה זו) אין לה פחד משירותים או סרבנות לשבת על השירותים. היא ילדה חכמה , מקבלת המון חום ואהבה, יש לה אחות גדולה בת 5 גמולה ללא בעיות. יש בניהן יחסים מקסימים. אני כבר לא יודעת מה לעשות על מנת לגרום לה ללכת ולעשות את הפיפי בשירותים לבד. אודה להכוונה

שלום רב שני, את מספרת על תהליך שנמשך כבר מעל שנה שלמה ואין ספק שזה מתיש ויוצר תחושת תסכול ואף ייאוש. השקעתם המון אנרגיות, ניסיתם דרכים רבות, ולמרות כל הרצון הטוב התהליך נתקע ואין התקדמות משמעותית. חשוב להבין שהילדה גמולה. אין לה קושי בשליטה על הסוגרים. העובדה שהיא מכתימה/מרטיבה את הבגדים בלבד (לא עושה שלולית אלא שולטת) מעידה על כך. לכן המילה המתאימה היא בחירה. לא בורח לה פיפי בבגדים אלא היא בוחרת לעשות קצת בבגדים. האם את מסכימה איתי? אם כן, אז הדרך להתמודד היא התנהגותית ורגשית. איך היא הייתה בגן? גם בגן כל יום היא הרטיבה אם לא אמרו לה ללכת לשירותים?

בגן לוקחים יזום.. לכן לכל היותר היה בורח לה פעם או פעמיים ביום.. לפעמים גם לא ברח בכלל. עם זאת, מזה חודש וחצי היא בבית ונראה לי לא הגיוני להמשיך כל שעה- שעה וחצי לקחת אותה יזום על מנת שלא ייברח לה. אני רוצה שהיא תלמד לבד מתי ללכת ולא להיות פסיבית. אני לא מצליחה להבין מדוע אם כך התנהגותית היא עושה זו. מאחר ולדברייך היא בוחרת לעשות בתחתונים.. אז נוצר מצב שנניח יוצא לה קצת פיפי... אני מחליפה לה.. היא לא הולכת לשירותים להתרוקן (אני לא רוצה לקחת אותה יזום יותר... לאור המלצת ההדרכה ההורית שקיבלתי) ואז אחרי פחות משעה יוצא לה שוב קצת פיפי... וככה כל פעם.. אפשר להגיד שהיא מרוקנת את השלפוחית רק שהיא הולכת לעשות קקי ויוצא לה גם פיפי... או במקלחת שהיא תמיד עושה. היא מקבלת הרבה יחס מאיתנו.. אנחנו גם מדברים אליה בבגרות ולא כאל תינוקת. מבחינת יתר התחומים היא מאוד מפותחת ואף מעבר לגילה.. אציין כיאנחנו לא מראים לה כעס על בריחות פיפי ועל כך שלא הולכת לשירותים לבד. ואני סבלנים. וכי בעלי ואני דנים על הנושא רק לאחר שהיא הולכת לישון כיצד להמשיך ולהתנהל איתה? תודה

הי שני, את צודקת בהחלט, זה לא מתאים להמשיך לקחת אותה כל היום ביוזמתכם לשירותים. הרגלי עשיית הצרכים צריכים להיות באחריות הילד ולא באחריות ההורים. בתחילת תהליך הגמילה אנחנו עוזרים ומלמדים, אך לאחר תקופת הלמידה, ובוודאי לאחר שנה, האחריות צריכה להיות אצלה. נראה שמשהו השתבש ונתקע בתהליך והאחריות נשארה אצלכם. מציעה לשוחח איתה שיחה חד פעמית, בה תסבירו לה שאתם סומכים עליה שהיא תלך לשירותים לעשות פיפי. אמרו לה שאתם יודעים שהיא יכולה ושהיא היחידה שמחליטה מתי ואיפה היא עושה פיפי. אם היא תעשה בבגדים אז תלכו מייד לאמבטיה (לא באמצע הסלון) לנקות ולהחליף בגדים. מאותו רגע, כפי שאמרת שאתם מקפידים לעשות, המשיכו להיות סבלניים לקצב שלה. לאחר השיחה החד פעמית אל תדברו איתה יותר על נושא הפיפי, אל תזכירו לה, אל תסבירו. כשהיא מרטיבה היו עניינים ואמרו לה – עשית פיפי בתחתונים ואנחנו הולכים להחליף לבגדים נקיים. זה יקח זמן, ובהתחלה תצטרכו להחליף לה פעמים רבות, אך לאט לאט, כשזה יפסיק להיות עניין בבית, היא תשתף פעולה ותתחיל יותר ויותר לעשות בשירותים. במקביל כדאי לחזק אותה במקומות אחרים בהם תרגיש משמעותית ומוערכת.

שלום, הבת שלי נגמלה מחיתולים לפני כחודש. פיפי הלך קל, התרגלה והבינה תוך שבוע לעשות באסלה/סיר ותמיד מודיעה כשיש לה, כמעט ללא פספוסים. עם הקקי זה סיפור אחר, היא ממש מפחדת לעשות. היא לא אומרת שיש לה, אנחנו פשוט רואים שהיא נעמדת ברגליים צמודות ולוחצת/מתאמצת. ברגע הזה אני או בעלי שואלים אותה אם יש לה קקי והיא אומרת לא בתוקף ואם ממשיכים לומר לה שיש לה ובואי לעשות, היא נכנסת ללופ של בכי ואנטי ולא מוכנה בשום אופן לבוא לשירותים או לשבת על האסלה. ככה היא מתאפקת ומתאפקת עד שאנחנו מושיבים אותה בלית ברירה על האסלה/סיר והיא ממש בוכה. נשבר לנו הלב. מה ניתן לעשות כדי להקל עליה ולעזור לה? אני לא בטוחה שמה שאנחנו עושים זה נכון.

שלום רב קסניה, משמח מאוד שהלך לכם ולילדה בקלות עם הפיפי. זה סימן שהייתם רגישים לתקופת הבשלות שלה, וכל הכבוד על כך. לגבי הקקי, זו תופעה מוכרת שזה לוקח יותר זמן. ישהן פעוטות שמתקשים להיפרד מהקקי כי הוא נתפס בעיניהם כחלק מגופם. מכיוון שהיא בלחץ, חשוב שאתם תהיו רגועים, ושתסמכו עליה שזה עניין של זמן וזה יסתדר. מציעה לכם לשוחח איתה בזמן רגוע (לא כשהיא בלחץ כי עכשיו היא צריכה קקי), לתת לגיטימציה לקושי שלה ולהתייעץ איתה לגבי מה עושים מעכשיו כשהיא צריכה קקי. מכיוון שהיא צעירה כדאי שאתם תובילו, אבל תתנו לה הרגשה שהיא חלק מהעניין, שמקשיבים לה, שמבינים אותה. למשל: אנחנו רואים שכל פעם שהגוף שלך אומר לך שיש לך קקי את קצת נלחצת ובוכה. אנחנו מציעים לך ללכת לשירותים ואת לא רוצה ואז זה לוחץ לך ולא נעים לך ואת בוכה. מה את אומרת? איך את רוצה שנעזור לך? תקשיבו לה. אני יודעת שהיא מאוד צעירה ורמת השיח איתה מוגבלת. אבל היא תבין אתכם. תוכלו להגיד לה שמעכשיו, כאשר תראו שהיא צריכה קקי אתם תעזרו לה. תיקחו אותה לשירותים ותעזרו לה לשבת על הסיר ולעשות קקי. אני מבינה שזה מה שאתם עושים בסופו של דברו ואז היא עושה. אז תשוחחו איתה ולאחר מכן עשו זאת בעדינות ובעקביות, עם מסר שאומר שאתם סומכים עליה. זה יקח קצת זמן עד שהיא תשתחרר ותרגע, אבל היא עדיין בתהליך למידה וזקוקה לליווי ולתמיכה שלכם. מה דעתך?

היי איילת, תודה רבה על תשובתך. החלטנו לשחרר את הלחץ סביב עשיית הקקי, כלומר אם לפני שבועיים בכל פעם שהיינו רואים שמשהו מתרחש אז מיד היינו לוקחים אותה לשירותים וזה יצר הרבה תסכול ובכי, היום פשוט הפסקנו. אנחנו רואים שהיא לוחצת נניח ואומרים ברוגע "אם יש לך קקי את יכולה לשבת בסיר/ ללכת לשירותים ". המצב הפך רגוע יותר ויש פעמים שהיא פשוט הולכת לבד לשירותים או לסיר ועושה לבד ומודיעה לנו בדיעבד, ככה שזו התקדמות מבחינתנו. זה לא "מושלם" עדיין, אבל זה חלק מהתהליך ואנחנו שמחים שככה. בשלב הזה שהיא רגועה יותר אני חושבת שבאמת אפשר לשוחח על הקושי ולהסביר. תודה רבה שוב! קסניה

02/11/2019 | 16:52 | מאת: דנה

שלום, בני בן 5 לא גמול בלילה, ללא חיתול מרטיב קבוע במידה ואני לא לוקחת אותו לפיפי בשירותים בלילה. אחיו גמול גם בלילה מגיל 3, יודעת שלכל אחד קצב משלו. מה עלי לעשות? לקום בלילה? לא לקום בלילה? איך אפשר לגמול אותו בלילה או שצריך לחכות שיהיה בשל? כרגע לא נראה בכיוון.. תודה רבה

דנה יקרה, הרטבת לילה היא תופעה רווחת המטרידה הורים וילדים רבים, וכדאי לדעת שבגיל 5 כ-20% מהילדים מרטיבים, ואחרי גיל 6 כ-15% מהילדים ממשיכים להרטיב, ואצל רובם הרקע לכך הוא תורשתי. האם יש במשפחה רקע של הרטבה מאוחרת (אחד ההורים, האחים שלכם, אחיינים)? כדאי לעשות ברור. בניגוד לגמילה ביום (בזמן ערות) גמילת לילה היא תהליך המתרחש באופן טבעי. מערכת רפלקסים המאפשרת שליטה פיזיולוגית בסוגרים בזמן השינה מגיעה לבשלות אצל מרבית הילדים עד גיל 6, ולכן לא נהוג לטפל בהרטבת לילה לפני גיל 4, ויש האומרים 5. לגבי שאלתך אם להעיר ולקחת אותו לפיפי בלילה אין תשובה חד משמעית: לפי הגישה שמתייחסת אל גמילת לילה כאל תהליך טבעי, זה סימן שתהליך הבשילה עדיין לא הסתיים. כשלוקחים את הילד לשירותים משיגים לילות יבשים אך זה לא תורם לשליטה בשלפוחית, ויש לחכות עד שזה יקרה באופן טבעי ובקצב האישי של הילד. הגישה האחרת טוענת שניתן לעזור לילד שמתקשה בגמילת לילה, כמו שנעזור באמצעות ריפוי בעיסוק לילד שמתקשה באחיזת עפרון, או נלך לקלינאית תקשורת עם ילד שמתעכב בדיבור. על פי גישה זו לקיחה לשירותים מסייעת לילדים ועוזרת להם להתקדם בתהליך הבשילה הטבעי. לדעתי, מכיוון שהוא כבר בן 5, אם אתם לוקחים אותו פעם אחת בלילה וזה עוזר לו להישאר יבש עד הבוקר ולישון בלי חיתול אז אפשר להמשיך. זה חשוב לדימוי העצמי שלו ובמיוחד שאחיו התאום כבר גמול. מומלץ להקפיד שהילד אכן מתעורר והולך עם ההורה לשירותים ולא נישא על הידיים רדום ולא מודע למתרחש. חשוב לזכור שהמטרה היא להעביר את האחריות להתעוררות אל הילד וכשאתם מעירים בלילה אז בעצם האחריות אצלכם. אם אתם לוקחים אותו יותר מפעם אחת בלילה, או שלוקחים פעם אחת ובכל זאת הוא קם רטוב, אז כנראה שהוא עדיין לא בשל, או שיש סיבה אחרת להרטבה. סיבות אחרות יכולות להיות – הרגלי שתיה, הרגלי יציאות, מצבי לחץ, מצב רגשי, מצב בריאותי, מצב התפתחותי ועוד. כאשר תדעו את הסיבה להרטבה תוכלו להחליט אם נחוץ טיפול. תוכלו לברר בקופת החולים לגבי טיפול בפעמונית שיוצר התניה בין עשיית פיפי להתעוררות, וטיפולים רגשיים במידת הצורך. תוכלי לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה רבה, איילת אפשטיין - יעוץ משפחתי והדרכת הורים, יועצת שינה ויועצת גמילה.

11/09/2019 | 11:17 | מאת: גיל

הבת שלי בת שלוש וחודשיים ונגמלה לפני כ-9 חודשים מיוזמתה תוך כמה ימים. גם ביום ללא פספוסים ובלילה היתה קמה פעמיים מיוזמתה לעשות פיפי כך שקמה עם חיתול גמילה יבש למרות שעדיין שותה חלב לפני השינה. לפני מספר חודשים היא נדבקה בדיזנטריה ונאלצנו להחזיר לה את הטיטול למשך כשבוע. לאחר מכן היא התחילה לקום בבוקר עם חיתול גמילה רטוב. האם יש איך לגמול אותה מההרטבה בלילה למרות שהיא עדיין שותה לפני השינה? דבר יותר מטריד הוא נושא של פספוסים. בהתחלה לא היו לה שום פספוסים ודווקא בחודשים האחרונים כמעט כל פעם התחתונים שלה נרטבים במספר טיפות לפני שהיא מגיעה לשירותים. היו פעמים בודדות שהיא אפילו לא הספיקה להגיע לשירותים וברח לה הכל. איך אפשר למנוע את זה? איך להגיב? האם רק לחכות שיעבור? תודה

הי גיל, עברתם תהליך גמילה מוצלח ומהיר גם ביום וגם בלילה והדבר הראשון שחשוב לראות הוא שהיכולת נמצאת וקיימת. לשם המחשה: אם למשל, מישהו יודע לאכול עם סכין ומזלג אז גם אם הוא בוחר לאכול בעזרת הידיים הוא עדיין יודע לאכול עם סכין ומזלג. היא הייתה גמולה תקופה ארוכה (תהליך הגמילה התבסס) וכנראה שמשהו השתבש בדרך (אולי זה התחיל בגלל הדיזנטריה), ונוצרה רגרסיה שהתקבעה במקום לחלוף, ומאז היא ממשיכה לעשות בבגדים. בדרך כלל התייחסות רבה מצד הסביבה (ההורים, הסבים, הגן) לנושא ההרטבה גורמת, באופן פרדוכסלי, להמשכיות של התופעה. פעמים רבות, הורים נוהגים להזכיר, לנדנד, לכעוס, להתווכח, להסביר שוב ושוב, לשכנע, לשדל, להבטיח פרסים, להעניש, לאיים, להתנות... האם גם אצלכם משהו מכל זה רלוונטי? תתבוננו ותבדקו אם, במקרה, עניין הגמילה הפך ל"אישו" אצלכם בבית או שיש סביב העניין התעסקות רבה. ההתנהגות של ילדים הינה מטרתית, כלומר הם נוקטים בהתנהגות מסויימת, כי זה מביא להם רווח כלשהו, למשל של תשומת לב מרובה. מה שמומלץ לעשות במקרים אלה הוא להעביר את האחריות על הצרכים בחזרה אל הילדה, וביחד עם זאת להעביר לה מסר מחזק וברור שסומכים עליה שתבחר לעשות פיפי בשירותים ולא בבגדים. אני מציעה לך לעשות איתה שיחה, בזמן רגוע ושקט, בה תסביר ששמת לב שבזמן האחרון היא בוחרת לעשות פיפי בתחתונים, ואתם מעירים לה הרבה. מכיוון שהיא כבר גדולה אתם סומכים עליה שתבחר לעשות בשירותים ולא בבגדים ומעכשיו לא תעירו לה על כך יותר. עוד תוסיף, שאם היא תעשה בבגדים אתם תקחו אותה למקלחת להחליף את הבגדים הרטובים. לאחר השיחה הזו מפסיקים לדבר על העניין בכלל!!! ומאפשרים מרחב של בחירה והתנסות. זה תהליך וקחו בחשבון שזה לא ישתנה בן לילה. אבל במשך הזמן היא תראה שאין לה רווח מההתנהגות הזו ושהיא משלמת עליה מחיר (צריך להפסיק פעילות בכל פעם שהיא רטובה ולנקות את עצמה) ולכן בטווח הארוך היא תעדיף לחזור ולעשות בשירותים. במקביל לתהליך הזה, חשוב לתת לה תשומת לב על התנהגויות חיוביות, ולתת לה הזדמנויות להרגיש משמעותית ומועילה. לגבי הלילה, אני מאמינה שהתהליכים קשורים, וכאשר היא תחזור לעצמה ביום אז יחול שיפור גם בלילה. תוכלו לעדכן כאן או להמשיך ולקבל הדרכה טלפונית ב"קול להורה" - קו היעוץ של ויצו. 6968* פועל בימים א-ה בשעות 10:00-14:00 ו- 20:00-22:30. בהצלחה, איילת אפשטיין – יעוץ משפחתי והדרכת הורים

11/08/2019 | 21:14 | מאת: ענבל

שלום, הבת שלי בת שלוש וחודש ועדיין לא מוכנה להיפרד מהטיטול. היא מראה את כל סימני המוכנות אבל כשיושבת בשירותים לא יוצא לה כלום ומבקשת את הטיטול כדי להתפנות ושנחליף לה. לפני מספר חודשים הורדנו לה את הטיטול למספר ימים במשך היום והיא התאפקה כל היום עד שנאלצנו להחזיר לה את הטיטול. בבית היא רוב הזמן בלי טיטול אבל כאמור לא יוצא לה כלום בשירותים. האם יש משהו שאפשר לעשות או שלהמשיך בצורה זאת עד שייצא לה? תודה רבה מראש

היי ענבל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש המון ילדים שבתחילת הגמילה מתאפקים וישנם ילדים שבתחילת הגמילה עושים רק על "עצמם" צריך לזכור שנושא של אוכל, שינה וצרכים זהו "נשק יום הדין" של הילדים שלנו מולנו ההורים, 100% שליטה שלהם ו 0% שליטה שלנו. את כותבת שהורדתם ליום אחד והיא התאפקה כל היום והחזרתם את החיתול, יש פה מסר מבלבל לילדה. מצד אחד אתם סומכים עליה שתעשה בסיר/בשירותים מצד שני היא התאפקה ואתם החזרתם לה את החיתול - משמע אולי לא חושבים שהיא תצליח. ש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. את כותבת שבבית היא בלי טיטול, האם כשאתם יוצאים מהבית היא עם טיטול? בגן היא עם טיטול? האם כשהיא בלי טיטול בבית עושה פיפי אבל בתחתונים? כמה את לחוצה על הגמילה שלה? היא עולה לן עירייה בספטמבר? אשמח לענות לך על כל שאלה דנה מצר

12/08/2019 | 15:23 | מאת: ענבל

תודה על התשובה המפורטת. היא עונה על כל המאפיינים שרשמת ויותר. כשאנחנו יוצאים מהבית ובגן היא עם טיטול. בבית היא לא לובשת תחתונים ולא טיטול. כשהיא מרגישה שיש לה היא הולכת לשירותים ולא יוצא לה כלום ואז מבקשת טיטול או שמייד מבקשת טיטול. אף פעם לא ברח לה. אני לחוצה על הגמילה כי היא עולה לגן עירייה בספטמבר. תודה רבה

14/08/2019 | 21:39 | מאת: ענבל

אודה לתשובות בנושא. תודה רבה

היי ענבל, קודם כל היא מקבלת מסר מאוד מבלבל כי רק בבית מאפשרים לה להיות בלי חיתול בעוד בגן או כיוצאים מהבית שמים לה חיתול, אני מציעה להוריד את החיתול לגמרי. אני מבינה את הלחץ שלך מה 1.9 אך יחד עם זאת היא מרגישה ומודעת שזה עניין אצלך הגמילה ולכן יכול להיות שגם אותה זה מלחיץ. אני מציעה להודיע לה שממחר בבוקר או ביום שתחשבי לנכון אין יותר חיתול להגיד לה שאת סומכת עליה שהיא תדע ללכת לשירותים, אגב ניסית עם סיר? ברגע שאת אומרת לה את זה את משחררת, לא שואלת אותהףף לא מציעה לה ללכת לשירותים מתנהלת כרגיל (מודעת לזה שזה לא פשוט). דבר נוסף שאני ממליצה הוא כן לשים לה תחתונים ולא לתת לה להסתובב עירומה. לפי מה שאת כותבת היא מזהה מתי היא צריכה פיפי וםשוט עוצרת אותו. האם הייתה חוויה לא טובה סביב העניין הזה? מוזמנת לעדכן בהצלחה דנה מצר

07/09/2019 | 17:45 | מאת: ענבל

דנה שלום, תודה על העזרה. שמתי לה רק תחתונים והחזרתי אותה להשתמש בסיר ולא בשירותים והיא נגמלה תוך שבוע. כרגע בבית היא עדיין משתמשת בסיר ובשאר המקומות בשירותים. איך אפשר להעביר אותה לשירותים גם בבית? בעיה נוספת, היא התחילה ללכת לגן השבוע ומתביישת לבקש מהגננות שיקחו אותה לשירותים או אפילו כששואלים אותה אם היא צריכה ליווי. כשאני או בעלי מגיעים בסוף היום אנחנו לוקחים אותה לשירותים של הגן והיא עושה בקלות אבל במשך היום היא מתאפקת. יש משהו שאפשר לעשות בנושא או שצריך לחכות שתרגיש בנוח עם הצוות? תודה רבה, ענבל

היי ענבל, כמה זמן היא כבר גמולה - שזה אומר שעושה רק בסיר? יש לכם ישבנון בשירותים? איך הייתה ההסתגלות שלה לגן? יש המון ילדים בקשיי הסתגלות שמביעים את זה דרך אוכל, שינה או צרכים. אם היא יודעת היכן השירותים אז זה מצויין, אני חושבת שבתור התחלה תרפי ממנה בנושא הזה. אולי תשוחחי עם הגננת ותגידי לה שמידי פעם תזכיר לה :) אשמח לענות על כל שאלה דנה מצר

שלום רב, מבקשת לדעת מתי הוא זמן נכון לגמילה מחיתולים בלילה. שתי בנותיי התאומות בנות 3 מתעוררות בבוקר עם חיתולים מלאים בפפי לפעמים צריכה להחליף להן באמצע הלילה אחרת בורח מהחיתול. תודה

היי טל, גמילת לילה שומה מאוד מגמילת יום. ההמלצה היא אם יש בין 3-4 בקרים בהם הילד קם עם חיתול יבש להוריד חיתול. את כותבת שהן קמות עם חיתולים מפוצצים, האם הן שותות לפני השינה? במהלך הלילה? כמה זמן הן גמולות מחיתול ביום? כל עוד יש שתייה במהלך לילה קשה מאוד לעשות גמילת לילה. לפני השינה מומלץ לא לשתות בין חצי שעה ל 40 דק'. אשמח לענות על שאלות נוספות. בהצלחה דנה

06/08/2019 | 09:14 | מאת: טל

שלום רב, בנותיים התאומות בנות 3.2 גמולות מחיתולי במשך היום למעט קקי. הן מבקשות לעשות קקי בחיתול - לא מוכנות בשירותים. ניסינו להציע להן לעשות קקי בחיתול בשירותים אך הן לא מוכנות. אודה להצעתכם. תודה.

היי טל, גמילה מקקי אצל המון ילדים שונה מגמילה מפיפי. כשהם עושים קקי בחיתול הם מרגישים אותו צמוד לגוף שלהם, חלק מהילדים אף בטוחים שהוא חלק מגופם והפרידה מהקקי בגמילה מחיתולים לפעמים קשה. חסר לי קצת מידע בנוגע לבנות שלך כדי לתת לך תשובה מלאה. מתי הם נגמלו מפיפי? איך התנהלה הגמילה? האם בכלל לא עשו בקקי בסיר/שירותים? למה את מתכוונת כשאת כותבת ניסינו? כמה עניין יש סביב הקקי בבית?

05/08/2019 | 13:42 | מאת: עירית

בני נגמל מחיתול במשך היום לפני שבוע ומאז קם כל בוקר עם חיתול יבש. האם כדאי כבר להוריד את החיתול בלילה?

היי עירי

היי עירית, אני בדר"כ ממליצה להוריד חיתול בלילה כשיש 3-4 בקרים רצופים שהילד קם יבש. לפי מה שאת כותבת הוא כבר שבוע קם יבש את בהחלט יכולה להוריד לו. לצפות שיכול מאוד להיות שיהיו בריחות - חלק מהתהליך. ממליצה לך לשים במיטה: מגן מזרון עליו סדין, על הסדין עוד מגן מזרון ועליו סדין. והיה ויהיה לילה שיפספס תוך דקה את מורידה סט ראשן ויש לך סט מוכן. בהצלחה דנה

04/08/2019 | 12:58 | מאת: חלי

איך עלי להגיב לפער בתהליך הגמילה בין בנותיי התאומות? אחת נגמלה ממש מהר ורצה לשירותים בהתלהבות בעוד השניה מסרבת בכלל להוריד את החיתול

היי חלי, הורות לתאומים היא מורכבת ושונה מהורות לילד אחד. חשוב להבין שלא כל מה שאחד עושה השני צריך גם כן. תאומים הם דומים אבל גם מאוד שונים, לכל ילד קצב משלו, אופי משלו וטמפרמנט משלו. לכן עניין הגמילה אינו בר השוואה ויכול להות מקרים בתאומים בהם אחד נגמל והשני עדיין לא, אין טעם להלחיץ, אין צורך להשוות בין שתיהן. אם אחת מוכנה לצאת איתה לדרך. ולתת לשניה את הזמן שלה. הכי חשוב לזכור שעוד יהיו פערים ביניהם, חשוב אצל תאומים גם להתייחס לכל אחד בנפרד. בהצלחה דנה

האם כדאי להעיר את בתי בת ה3 במהלך הלילה להטיל שתן, כדי למנוע הרטבות בלילה?

היי אלה, אני לא ממליצה להעיר בלילה לפיפי מכמה סיבות: 1. בתך לא זוכרת שהערת אותה ולקחת אותה לשירותים, היא לא באמת ערה. 2. ברגע שאת עושה פעולה כזו מה שקורה בעצם זה שהאחריות על הפיפי שלה הופכת להיות אחריות שלך ובנוסף הגוף מתרגל לשעה קבועה, במידה ותפספסי אפילו בכמה דק' תגיעי ותראי מיטה רטובה. יכול להיות שבתך עדיין לא מוכנה להיות בלי חיתול בלילה. מציעה לבדוק האם כל לילה יש הרטבה או שיש גם בקרים שהיא קמה יבשה על מנת להבין האם זה פיזיולגי או התנהגותי או שפשוט היא עדיין לא בשלה. מומלץ לפני השינה חצי שעה 40 דק' לפני שהולכים לישון לא לשתות. כמובן ששתייה באמצע הלילה לא מומלצת ואם היא שותה - אז סביר שיהיו הרטבות לילה. אשמח לענות על עוד שאלות. בהצלחה דנה

באיזה גיל כדאי להתחיל לגמול את הבן שלי? כרגע הוא בן שנה ועשרה חודשים. תודה

היי שיראל, תהליך הגמילה זוהי דרך משמעותית בהתבגרות הילד, זוהי הפעם הראשונה "בהיסטוריה" הקצרה של הילד שהוא לוקח אחריות על משהו לבד. זו אחריות גדולה, הילד לומד להקשיב לאותות של הגוף שלו, לומד לשלוט על צרכיו, לומד ללכת לשירותים לעשות את צרכיו. יש מס' מאפיינים לבשלות הילד לגמילה:  סקרנות והתעניינות של הילד באחרים. הליכה הצידה בשעת "מעשה" או מודיע פיפי/קקי כשמתחיל לעשות בחיתול, או לאחר שסיים. יכולת להפשיל מכנסיים. יכולת לומר צמד מילים. הילד מפגין רצון להיות עצמאי, לעשות הכול לבד. יכולת דחיית סיפוקים. מוכנות להתנסות בדברים חדשים. יכולת התמודדות עם כישלונות. בשביל להתחיל גמילה רצוי לזהות את מרבית המאפיינים, חשוב לזכור שמעבר לבשלות פיזית צריכה להיות גם בשלות רגשית. לאחר שזיהית שהוא אכן מוכן לגמילה ממליצה לך על מס' פעולות של הכנה: לאפשר לילד לראות אתכם "בפעולה" – להוות דוגמא אישית. נתיידד עם הסיר – הכירו לו את הסיר, תראו לו מה עושים עם הסיר. להקפיד כי הסיר נמצא בשירותים ולא מסתובב בבית. (כל זה במידה והחלטנו על סיר) לאפשר התנסות לפני מקלחת. לעודד את הילד על גילויי עצמאות שלא קשורים לגמילה. לדוגמא – אני רואה שאתה מנסה להתלבש לבד, זה סימן שאתה כבר גדול. מומלץ להיעזר בספרים / קלטות המיועדים לגמילה, אך לא יותר מידי, לא לטחון את הנושא. ספר מומלץ – סיר הסירים של אלונה פרנקל. זכרי תהליך גמילה דורש מהילד התמודדות עם אי הצלחות, קבלה והפנמה של כללים חדשים. מומלץ לא להתחיל תהליך גמילה בסמוך ללידת אח/גן חדש / מעבר דירה ומחלות בפרט. מדובר בשינוי משמעותי אצל הילד והוא צריך להיות פנוי לכך ב 100%. שיהיה בהצלחה דנה מצר

01/08/2019 | 12:04 | מאת: איילת

ביתי בת ה 3 גמולה כבר כמה חודשים. עם הולדת ביתי הקטנה חלה ריגרסיה משמעותית בגמילה. האם זו סיבה לדאגה? מה אפשר לעשות? ואיך צריך להתייחס לבריחות?

איילת יקרה, ראשית, מזל טוב להולדת בתך והרחבת המשפחה. הצטרפות אח/אחות למשפחה מאד מרגשת ומשמחת מצד אחד ויחד עם זאת גם "מערערת" את המערך המשפחתי ואת תחושת השייכות והמקום של בני המשפחה. בתך בת ה3 שעד כה זכתה לבלעדיות, כעת נדרשת ללמוד לחלוק את המשאב היקר הזה של תשומת לב. ילדים רבים מגיבים ברגרסיות שונות ( גמילה, שינה, אכילה, התנהגות וכו') עד שתחושת השייכות והמקום שלהם בבית מתייצב מחדש. הרגרסיה עצמה ברוב המקרים, אינה נמשכת כל עוד אנחנו ההורים מגיבים אליה נכון. כל התנהגות שמזכה את הילד בשפע של התייחסות (חיובית וגם שלילית- בעיקר כשיש כעת מתחרה) עתידה להתחזק ולכן אני מציעה לך 2 דברים: 1. לצמצם התייחסות ל"בריחות" של בתך. זכרי שלבתך יש יכולת שליטה על הסוגרים וכעת היא זקוקה לחזק את תחושת השייכות שלה , לא דרך נושא הגמילה. התייחסי בענייניות כשהיא בוחרת להרטיב בתחתונים. אמרי לה שאת סומכת עליה כשתבחר, תעשה בשירותים. ועזרי לה להתנקות. אל תכעסי, או תשכנעי, או תדברי שוב ושוב- זו בדיוק ההתייחסות שאנו מעוניינים לצמצם. בתך לא עושה "דווקא", היא רק מחפשת את הקשר. כשהיא עושה בשירותים- חזקי אותה. 2. לצד זה חזקי את תחושת השייכות שלה בתחומים אחרים: • פני זמן להתייחסות אישית אליה. זה לא צריך להיות ארוך או כרוך בהשקעה רבה- רק זמן של שתיכן (או אבא) ביחד. • הזמיני אותה להיות שותפה בטיפול באחותה הקטנה- להביא מוצץ, לעזור לחתל, לכסות בשמיכה, כל דבר שיאפשר לה להרגיש חלק מכם... • הזמיני אותה לקחת חלק פעיל במטלות הבית- לתרום את תרומתה ולהרגיש משמעותי. (לערוך יחד שולחן, להכין ארוחה, לערוך קניות יחד וכו') מה שעתך? מאחלת לכם התאקלמות והסתגלות מהירה והרבה נחת. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

01/08/2019 | 09:34 | מאת: מור

הבנתי שמגיל שנתיים אפשר להתחיל ולגמול את הילדה שלי מחיתולים, אבל איך אני יודעת שהיא מוכנה לזה? איך אני יכולה לעזור להראות יותר עניין בנושא?

מור יקרה, בתך בת שנתיים ואת שואלת אם זה זמן מתאים וכיצד להתחיל ולעניין אותה בנושא. נפלא שאת מתייעצת ולומדת כיצד ללוות את בתך בתהליך הגמילה, עם ידע נכון וכלים מתאימים התהליך עובר באופן חלק יותר ומעצים עבורה.. הדעה המקצועית הרווחת היא כי תהליך הגמילה דורש בשלות מצד הפעוט, מתוך ההבנה שהילד צריך להיות שותף ולקחת אחריות על גופו ועל תהליך הגמילה. הגמילה היא תהליך אינדיבידואלי בו הילד נדרש ללמוד התנהגויות חדשות ולרכוש שליטה על תהליכים שנעשו עד כה באופן אוטומטי – השליטה בסוגרים. הוא צריך ללמוד את איתותי הגוף ואת המיומנויות שנדרשות עד לעשיית הצרכים בשירותים. הוא צריך להיות מוכן לוותר על סיפוקים מיידיים שעד כה לא נדרש לכך – עליו להפסיק פעילות וללכת לשירותים כשנוח לו כל כך לעשות בחיתול.... כל זה תלוי בטמפרמנט ובקצב האישי. – לא נוכל לעשות זאת במקומו! יש ילדים שיגמלו בגיל 2 ויש בגיל 3+ וזה תקין בדיוק כמו שיש ילדים שמתחילים ללכת בגיל 10 חודשים וילדים שהולכים בגיל שנה וחצי. כדי לדעת אם בתך מוכנה ובשלה עלינו לזהות אצלה סימני בשלות: • יכולת להתאפק- החיתול נשאר יבש לפרקי זמן הולכים ומתארכים (שעתיים לפחות) • הבעת רצון ועניין להוריד חיתול ולעשות כמו המבוגרים • מודעות לקשר שבין לחץ בשלפוחית או במעי להתפנות (הילד עוצר את פעולתו, מסתתר, מתאמץ כאשר הוא עושה פיפי או קקי, הוא מודיע שהוא עושה פיפי או קקי – אחרי שעשה, תוך כדי, ועם הזמן גם לפני עשיית הצרכים.) • גילויי עצמאות ויכולת לפשוט בעצמו את מכנסיו. • החיתול "המלא" מפריע לו. • הבעת עניין וסקרנות כלפי הדרך שהמבוגרים עושים את צרכיהם. אם המיומנויות הללו לא קיימות, גם לא בחלקן, מומלץ קודם כל לפתח אותן, ורק לאחר מכן להתחיל בגמילה. אני מציעה לך להתחיל לזהות את הסימנים ובמקביל לחשוף אותה לנושא. • קני סיר או ישבנון ואפשרי לה "להתיידד" איתם- עודדי אותה לנסות לשבת, להושיב את הבובה וכו' • ספרים וסרטים בנושא • תווכי לה ועזרי לה לעשות את הקישור בין תחושות הגוף להתפנות כשאת רואה שהיא מתאמצת לעשות קקי. • אפשרי לה להתלוות אלייך לחדר השירותים ולראות איך עושים. • אפשרי לה לראות את הפרשות הגוף כשהיא עושה בחיתול והסבירי לה איך "הגוף עובד" (ילדים בד"כ לא ערים למה שנמצא בתוך החיתול) חשיפת הנושא צריכה להיות הדרגתית. אם היא מגלה עניין – המשיכו. אם מתנגדת או מביעה חוסר עניין מוחלט – יתכן שאינה בשלה. נסו שוב לאחר מספר חודשים. כשתרגישי שאתם מוכנים ופנויים לתהליך, את מוזמנת לשוב ולהתייעץ עמנו לפני היציאה לדרך. את כמובן מוזמנת גם ליצור קשר עם אחת היועצות שלנו ב"קול להורה 6968* (קו הייעוץ להורים לגיל הרך של ויצ"ו), לשיחה טלפונית. בברכה ובהצלחה, ליאת קליין.

28/07/2019 | 10:11 | מאת: תמר

שלום בני בן שנתיים וחצי , בתהליך גמילה כבר כמה חודשים. בהתחלה הלך כל פעם שאמרנו לו לעשות פיפי ואפילו כמה פעמים קקי. בזמן האחרון מסרב ללכת לשירותים ומנסה להתאפק או שבורח לו. ניסינו לעודד אותו עם פרסים אבל לא עזר מה ניתן לעשות?

היי תמר, קודם כל חשוב לי להבין ממך האם הגמילה הגיעה מיוזמתו? או מיוזמתכם? אם הגיעה מיוזמתכם מה היו הסימנים למוכנות לגמילה? האם היום אין בכלל הצלחות בשירותים?