בן שנתיים ו8 חודשים- לא נגמל

הי גיל, את מתארת ילדון קטן, שיודע מה הוא רוצה, מרדן ועקשן, שכמעט בכל תחום הוא לא משתף פעולה ולא עושה מה שמבקשים ממנו, ואפילו עושה דווקא. התיאור הזה מתאים להתנהגות של מאבקי כוחות. מאבקי כוחות הם מאוד מתישים, וההורים עשויים להרגיש חוסר אונים ואכזבה שהם לא מצליחים לגייס את הילד האהוב שלהם לשתף פעולה, ושיש בבית אווירה מתוחה וכעוסה. חשוב לדעת שמול כל ילד שנאבק יש הורה שנאבק, והאחריות להפסיק את המאבקים היא על ההורים. ילדים לא יודעים ולא יכולים לעשות את זה. ילדים מאוד רוצים לשתף פעולה, הם רוצים להיות טובים, ורוצים שההורים יהיו מרוצים מהם. אבל לפעמים, בטעות, הם מאמצים התנהגויות של מאבקי כוח ואי שיתוף פעולה. כאשר זה קורה, התגובה של ההורים להתנהגות היא זו שמשפיעה וקובעת אם ההתנהגות תימשך או תיפסק. מכיוון שאת מתארת ילד ש"כמעט בכל תחום עושה בכוונה ההיפך ממה שאתם מבקשים", אני ממליצה לכם לשקול הדרכת הורים, וללמוד כיצד להפסיק את מאבקי הכוח בבית. זה יכלול גם את המאבק סביב הגמילה, כי מהתיאור שלך נראה לי שהוא בשל לגמילה (את אומרת שהוא שולט בקקי מהרגע הראשון, ושבגן המצב עם הפיפי יותר טוב מאשר בבית. כלומר בגן הוא מפגין התקדמות ומסוגלות). בקווים כלליים הדרך להפסקת מאבקי כוח היא על ידי נתינת תחושת שליטה לילד - לתת לו להרגיש שגם הוא מחליט וקובע, לצד גבולות מאוזנים ומותאמים לגיל ולשלב ההתפתחותי. במקביל נעודד ונחזק התנהגויות חיוביות, נחזק את הדימוי העצמי ונחזק את תחושת הערך של הילד. כי מי שמרגיש טוב עם עצמו ובסביבה שלו, פנוי יותר לשתף פעולה. אם את מרגישה שאת צריכה ליווי אשמח להיות לך לעזר. בברכה, איילת אפשטיין – יעוץ והדרכת הורים יועצת גמילה ויועצת שינה 052-8575311