ילדה בת 3 וחודשיים בריחות שתן רבות
דיון מתוך פורום גמילה מחיתולים
שלום רב ביתי בת 3 וחודשיים. מזה שנה ללא חיתול. היא זו שרצתה בזמנו לעשות פיפי וקקי בשירותים. קקי אכן נגמלה מיד. עם זאת, מאז ומעולם לא יזמה הליכה לשירותים לפיפי. במידה ואנחנו לוקחים אותה יזום אז היא משתפת פעולה ועושה פיפי ואז יש או 0 בריחות או לכל היותר בריחה אחת/שתיים ביום. כאשר מדובר בריחה קטנה בתחתונים (לא שלולית על הרצפה). בעבר ניסינו תגמול עם פרס אך זה לא הזיז לה. מאחר ולא ראינו שיפור ביזימה לשירותים החלטנו לאחר התייעצות עם מנחת הורים להוריד כל התערבות מאיתנו (ללא תזכורת לפיפי..ללא דיבור על פיפי איתה..וללא כעס או תגובה על בריחות פיפי אלא רק להחליף לה בשתיקה..) אנחנו כבר 3 שבועות בתהליך אך ללא שיפור.. לא הולכת לשירותים פרט לקקי. יש לה בין 6 ל12 בריחות פיפי ביום (תחתונים ומעט מכנס אך לא שלוליות). לא נראה שהיא עושה בכוונה.. (לפחות איך שאני רואה זו) אין לה פחד משירותים או סרבנות לשבת על השירותים. היא ילדה חכמה , מקבלת המון חום ואהבה, יש לה אחות גדולה בת 5 גמולה ללא בעיות. יש בניהן יחסים מקסימים. אני כבר לא יודעת מה לעשות על מנת לגרום לה ללכת ולעשות את הפיפי בשירותים לבד. אודה להכוונה
שלום רב שני, את מספרת על תהליך שנמשך כבר מעל שנה שלמה ואין ספק שזה מתיש ויוצר תחושת תסכול ואף ייאוש. השקעתם המון אנרגיות, ניסיתם דרכים רבות, ולמרות כל הרצון הטוב התהליך נתקע ואין התקדמות משמעותית. חשוב להבין שהילדה גמולה. אין לה קושי בשליטה על הסוגרים. העובדה שהיא מכתימה/מרטיבה את הבגדים בלבד (לא עושה שלולית אלא שולטת) מעידה על כך. לכן המילה המתאימה היא בחירה. לא בורח לה פיפי בבגדים אלא היא בוחרת לעשות קצת בבגדים. האם את מסכימה איתי? אם כן, אז הדרך להתמודד היא התנהגותית ורגשית. איך היא הייתה בגן? גם בגן כל יום היא הרטיבה אם לא אמרו לה ללכת לשירותים?
בגן לוקחים יזום.. לכן לכל היותר היה בורח לה פעם או פעמיים ביום.. לפעמים גם לא ברח בכלל. עם זאת, מזה חודש וחצי היא בבית ונראה לי לא הגיוני להמשיך כל שעה- שעה וחצי לקחת אותה יזום על מנת שלא ייברח לה. אני רוצה שהיא תלמד לבד מתי ללכת ולא להיות פסיבית. אני לא מצליחה להבין מדוע אם כך התנהגותית היא עושה זו. מאחר ולדברייך היא בוחרת לעשות בתחתונים.. אז נוצר מצב שנניח יוצא לה קצת פיפי... אני מחליפה לה.. היא לא הולכת לשירותים להתרוקן (אני לא רוצה לקחת אותה יזום יותר... לאור המלצת ההדרכה ההורית שקיבלתי) ואז אחרי פחות משעה יוצא לה שוב קצת פיפי... וככה כל פעם.. אפשר להגיד שהיא מרוקנת את השלפוחית רק שהיא הולכת לעשות קקי ויוצא לה גם פיפי... או במקלחת שהיא תמיד עושה. היא מקבלת הרבה יחס מאיתנו.. אנחנו גם מדברים אליה בבגרות ולא כאל תינוקת. מבחינת יתר התחומים היא מאוד מפותחת ואף מעבר לגילה.. אציין כיאנחנו לא מראים לה כעס על בריחות פיפי ועל כך שלא הולכת לשירותים לבד. ואני סבלנים. וכי בעלי ואני דנים על הנושא רק לאחר שהיא הולכת לישון כיצד להמשיך ולהתנהל איתה? תודה
הי שני, את צודקת בהחלט, זה לא מתאים להמשיך לקחת אותה כל היום ביוזמתכם לשירותים. הרגלי עשיית הצרכים צריכים להיות באחריות הילד ולא באחריות ההורים. בתחילת תהליך הגמילה אנחנו עוזרים ומלמדים, אך לאחר תקופת הלמידה, ובוודאי לאחר שנה, האחריות צריכה להיות אצלה. נראה שמשהו השתבש ונתקע בתהליך והאחריות נשארה אצלכם. מציעה לשוחח איתה שיחה חד פעמית, בה תסבירו לה שאתם סומכים עליה שהיא תלך לשירותים לעשות פיפי. אמרו לה שאתם יודעים שהיא יכולה ושהיא היחידה שמחליטה מתי ואיפה היא עושה פיפי. אם היא תעשה בבגדים אז תלכו מייד לאמבטיה (לא באמצע הסלון) לנקות ולהחליף בגדים. מאותו רגע, כפי שאמרת שאתם מקפידים לעשות, המשיכו להיות סבלניים לקצב שלה. לאחר השיחה החד פעמית אל תדברו איתה יותר על נושא הפיפי, אל תזכירו לה, אל תסבירו. כשהיא מרטיבה היו עניינים ואמרו לה – עשית פיפי בתחתונים ואנחנו הולכים להחליף לבגדים נקיים. זה יקח זמן, ובהתחלה תצטרכו להחליף לה פעמים רבות, אך לאט לאט, כשזה יפסיק להיות עניין בבית, היא תשתף פעולה ותתחיל יותר ויותר לעשות בשירותים. במקביל כדאי לחזק אותה במקומות אחרים בהם תרגיש משמעותית ומוערכת.
מנהל פורום גמילה מחיתולים
