גמילת חיתול נסיון מס' 2
דיון מתוך פורום גמילה מחיתולים
שלום, אשמח להתייעצות בני הקטן עוד כחודש בן 3 לפני כחודשיים בהמלצת הגננת במעון התחלנו גמילה (שמנסיוני ומנסיון עוד רבים ממש טובה בתחום הגמילות במיוחד), למרות שהרגשתי שלא כל כך מוכן לכך. לא ביקש אף פעם לעשות באסלה או בסיר למרות שראה ורואה את אחיו שגדול ממנו בשנתיים ואת הילדים במעון, לא אמר אף פעם כשעשה פיפי או קקי בחיתול. ובכל זאת ניסינו, לאחר 3 ימים ללא הצלחה אחת אפילו..החלטנו לעצור הוא כן ניסה לשבת בסיר או בישבנון אבל פשוט לא יצא כלום. ועל עצמו עשה שוב ושוב במהלך כל היום. ניסינו אף להשאיר אותו שירגיש לא נעים עם התחושה, ממש לא הפריע לו ולהיפך אחרי חצי שעה ויותר היינו צריכים לרדוף אחריו כדי להחליף לו את הבגדים. בכל מקרה, עכשיו לאחר כחודשיים, התחלנו שוב אנחנו נמצאים ביום השלישי וכל מה שתיארתי מעלה קורה שוב בדיוק אותו הדבר. אני לא רוצה להפסיק שוב, אלא לנסות כמה שצריך אבל אני חווה אותו מאוד מתוסכל שכל היום סביב החלפות ופיפי וצואה על עצמו נראה שלא מפריע לו בכלל התחושה אלא רק ההפרעה בלהחליף לו ולשטוף אותו. לא הייתה לו אפילו הצלחה 1 גם בימים האלו והוא כן מנסה לשבת, אבל זה לא קורה. רוצה לציין שעם הבכור זה הלך מאוד יפה ודי חלק, כך שאין לי יותר מידי נסיון בקשיים של גמילה לכן אשמח לדעת אם יש פה טיפים או הסתכלות שונה שתוכל לכוון ולעזור בנושא. אציין שגם פרסים כעידוד או מדבקות וכל הטריקים הללו לא עוזרים כלל.. תודה
ע"פ עיון פה בפורום, רק רוצה להוסיף שאין "עיסוק יתר" בנושא לא שלנו ולא של הילד. להיפך, נראה שזה ממש לא מעניין אותו ואפילו מפריע לו. לכן אני מנסה פעם בכל שעה בערך שישב לפחות לכמה דקות ואולי יעשה. אבל זה לא קורה ואיך שהוא חוזר לעניינים שלו הוא עושה על עצמו, לא אומר בכלל, לא מפריע לו. עד שלא מרגישים/מריחים/רואים
הי עדי, הסבל והמצוקה הגדולים הנובעים מהקשיים בעשיית הצרכים של הילד, מוכרים לי, והם עלולים להשפיע ולהקשות מאוד על היום יום בבית. בתחילת תהליך הגמילה הפספוסים הם חלק בלתי נמנע מתהליך רכישת השליטה של הפעוט על צרכיו. על ההורים לעקוב ולראות שמיום ליום ומשבוע לשבוע הפספוסים הולכים ומתמעטים. כל עוד ישנה התקדמות ולמרות הפספוסים הילד משפר את שליטתו על הצרכים - אפשר להיות מרוצים, ויש לייחס פחות חשיבות למשך הזמן שהתהליך אורך. יש ילד שייגמל ביום-יומיים ויש אחר שיהיה זקוק לחודש-חודשיים לשם כך. כל אחד והקצב שלו. אך במידה וההורים אינם רואים התקדמות - כנראה שמשהו השתבש או לא מתנהל נכון בתהליך. רוב הילדים בשלים לגמילה ונגמלים בין גיל 2-3, ואני מאמינה שגם הבן שלך (שהוא כבר גדול), אם אין לו קשיים מיוחדים, מסוגל להיגמל כמו כל בני גילו. לכן, השאלה היא מה גורם לו להתנגד ולא לשתף פעולה? האם ישנם מקומות נוספים שאתם חווים איתו קושי בשיתוף פעולה? האם הוא ילד נוח וממושמע? או שאתם מרגישים שיש איתו הרבה מלחמות? שהוא עקשן, עומד על שלו ושקשה לכם לגייס אותו לשיתוף פעולה? מאבקי כוח עשויים להתבטא גם בהתנגדות לתהליך הגמילה. לכן כדאי להתייעץ ולמצוא את הדרך להפסיק את מאבק הכוח בבית, ואז הילד יהיה פנוי להתפתחות ולהתקדמות וללקיחת אחריות על הצרכים שלו. לאחר שתעני לשאלותי אוכל להתייחס בהתאם. בברכה, איילת אפשטיין - הדרכת הורים ויעוץ זוגי יועצת שינה ויועצת גמילה 052-8575311
היי, ראשית תודה לך על המענה. קצת קשה לתאר אותו , הוא לא לכאן ולא לכאן כן ילד דעתן מאוד, שעומד על שלו ובהרבה מקרים יגיד "לא" ויעשה את ההפך רק כי דווקא. אבל גם קורה המון לצד השני, שהוא כן מקשיב וכן מתגייס ומשתף פעולה יפה. בטוחה שיש משקל גדול לדרך ולצורה בה פונים אליו בגדול, יש לו ימים שהם מלאים ב"לא" וימים שהוא מקשיב ונוח. אבל בנוגע לגמילה דווקא... לא הרגשתי איזשהו קושי בשיתוף פעולה או "דווקא" הוא כן הראה שרוצה בתחילת התהליך, מתלהב מהסיר ומנסה. הייאוש שלו והחוסר רצון מגיעים כשפעם אחרי פעם הוא עושה על עצמו ואז"קוטעים" לו את מה שעושה בכדי להחליף. ושוב, ניסיתי להשאיר אותו ככה ולחכות שיבוא לבד ויתלונן אבל זה לא קורה. גם עם קקי אגב. זה מרגיש שיש מרחק ענק בין מה שהוא רוצה, מבין ומראה לבין מה שקורה בפועל וגם השיטות בלגרום לו להרגיש את זה, אינן עובדות קצת אובדת עצות ..:/ השאלה שלי בנוסף, היא כמה זמן בערך לתת ולהמשיך לנסות אם זה ללא הצלחות כלל, התקדמות או התפתחות? אני קצת דואגת גם שהוא לא יהיה מתוסכל מידי וזה יגרע יותר?
הי עדי יקרה, כפי שציינתי, ילדים בגיל 3 הינם בשלים ומוכנים לגמילה, בהנחה שהם מפותחים בהתאם לגילם ואין להם עיכובים התפתחותיים. אם את חוששת שיש קושי, או אם את רוצה להיות בטוחה שאין, אני מציעה לגשת לרופא הילדים שיחווה את דעתו, וישלול בעיה פיזיולוגית או התפתחותית. אם הכל בסדר, ותהליך הגמילה אינו מתקדם, נוכל לעשות ביחד בירור ולבדוק מה מקשה עליו לשתף פעולה. ברוב המקרים נמצא קושי רגשי שמשפיע על ההתנהגותית, והתוצאה היא שהוא עושה בבגדים במקום בשירותים. הבירור הזה מורכב ולא ניתן לעשותו בהתכתבות, אך אשמח לעזור לך ונוכל לתאם פגישת יעוץ. מפאת גילו לא הייתי ממהרת להחזיר לו חיתול. אני חושבת שכדאי לעזור לו כך שיוכל לשנות את ההתנהגות שלו ולעשות בשירותים. זה יתרום לתחושת המסוגלות שלו, לעצמאות שלו, ולדימוי העצמי שלו (מה מרגיש ילד בן 3 עם חיתול כשרוב בני גילו כבר בלי?). אם הוא היה בן 2 הייתי אומרת לך שאין בעיה, שהוא כנראה לא בשל. אבל בגיל 3 אני חושבת שצריך לעזור לו, אני מאמינה שהוא יכול ומסוגל לעשות בשירותים כמו כל בני גילו. מה דעתך? בברכה, איילת אפשטיין - מדריכת הורים ויועצת זוגית, יועצת שינה וגמילה. 052-8575311
מנהל פורום גמילה מחיתולים
