פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

29/07/2013 | 14:09 | מאת: צמד

עכשיו ראיתי ששאלת לשלומי אני לא ממש עוקבת יום יום... אני בתקופה לא משהו. אם את זוכרת לפני חודשיים וחצי איבדתי הריון תאומים. מקום העבודה שלי ב5 שנים האחרונות נסגר מצאתי את עצמי מובטלת בגיל 30 ואני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד רוצה לחזור לטיפולים ויהיה קשה למצוא עבודה חדשה שיקבלו אותי במצב הזה. אם אתחיל טיפולים ויילך לי טוב ואצליח מהר להיכנס להריון אז בכלל אין מה לחפש עבודה בזמן הקרוב. קיצר תקופה לא משהו איך את?

29/07/2013 | 16:27 | מאת: קרן

צמד יקרה, בוודאי שאני זוכרת מה שעבר עלייך. וראיתי שמדי פעם את עונה לבנות כאן אבל לא מעדכנת לגבייך - שזה בסדר גמור. איזה באסה לגבי העבודה! ממש לא מה שהיית צריכה עכשיו. עצתי בכל זאת לחפש מקום עבודה חדש, כי מעבר לשיקולים הכלכליים אני מניחה שמאוד קשה לשבת בבית כרגע. לדעתי יש גבול עד כמה אנחנו יכולות לעשות את השיקולים של המעסיקים, ועם כל חוסר הנעימות שבדבר זכותך לעבוד גם אם את בטיפולים, ואת לא מחויבת לשתף אף אחד בזה בשלב כל כך מוקדם. בעיקר שכולנו למדנו על בשרנו שאין לדעת מתי זה יצליח.

29/07/2013 | 21:02 | מאת: צמד

אבל כמו שכתבתי למישי איך אני יכולה להסביר למעסיק חדש את עניין האיחורים והחיסורים בלי שתפקע לו הסבלנות? ואצלי- אני לא ממש מעדכנת לגביי כי אין לי כרגע במה... לא התחלתי שום טיפול חדש בינתיים. אני פשוט לא מסוגלת. אני ממש בטראומה מהמקרה שקרה לי. עד שהתאוששתי אם חס וחלילה תהיה עוד הפלה אני לא אשרוד יותר (זאת הפלה שניה, הפלה קודמת בשבוע 8) באווירה "אופטימית" זאת... אאחל לילה טוב והמשך תקיןןןן אמן

29/07/2013 | 18:01 | מאת: מישי

בכאב קראתי על האבדן שלך, וגם על העבודה. אבל - האם את אמורה "להסגיר" את עניין טיפולי הפוריות בחיפושי עבודה חדשה?.... בהצלחה ממני! כל תקופה היא תקופת מעבר, וגם אם לא נרצה, היא תחלוף... "גם זה יעבור" מדברת אחת שעברה הרבה... חיבוק אלייך

29/07/2013 | 20:43 | מאת: צמד

איך אני יכולה להסתיר את העניין? זה בעייתי להתחיל במקום חדש וכבר לאחר כל יומיים ואז לקחת 2 ימי חופש שאיבה החזרה... אוף מצב ביש מצד אחד לא בא לי לשבת בבית מצד שני רוצה הריון. רוצה את שניהם איך אפשר לשלב? אם אמצא עכשיו עבודה אין לי בעיה לחכות 3 חודשים ואז להתחיל טיפול חדש הבעיה זה למצוא משהו. המצב בדרום לא מזהיר חפרתי לך חחח שיהיה בהצלחה לכולנו

31/07/2013 | 22:50 | מאת: נועה

תזמני אלייך את מה שאת רוצה שיקרה. אם את רוצה למצוא את העבודה החדשה שלך - תחשבי עליה, לכי חפשי אותה, היא תמצא. ואת יודעת משהו? הרבה פעמים היקום שולח אלינו מתנות דווקא ברגעים שאנחנו הכי הכי צריכים אותן. פתחי זרועותייך להתחלה חדשה והכוחות לטיפול או התרעננות או החלטות חדשות יגיעו. אוהבת אותך תמיד!

29/07/2013 | 07:11 | מאת: מטופלשית

05:30 בבוקר, מתעוררת באשפוז בבלינסון לסיוט שלי... איבדתי את התאומים שלי. רק לפני שבוע היתה שקיפות עורפית וכולם אמרו לי כמה יפה הם מתפתחים... ופתאום כאבים - לעובר אחד הפסיק דופק ככה פתאום, מנסה להתאושש ולהבין את הסיטואציה, מקבלת חיזוקים שזה עוד לא הסוף שלפחות נשאר אחד ואחרי כמה שעות ירידת מים שמראה בבדיקה נוספת שגם העובר השני פרש מהמירוץ. פתאום מתחילים צירים ועובר אחד נשמט החוצה, מובלת לחדר ניתוח בבהלה שמא יתפשט זיהום ... רק שבוע 13- אולי זה חלום?! השמש שמציצה מהחלון מוכיחה לי אחרת. הסיוט שלי התגשם! איבדתי את ההריון תאומים שלי ! מרגישה ככה ריקה!!!

29/07/2013 | 07:25 | מאת: צמד

לא יודעת אם קראת אבל גם אני איבדתי תאומים (בשבוע 21) מבינה מאוד מה עובר עליך עכשיו לצערי אחרי האובדן שלי נכנסתי לפןרום אובדן הריון בתפוז וגיליתי המוןןןן מקרים של הפלות תאומים. לא ידעתי כמה זה נפוץ. אני מציעה לך להיכנס לפורום שם יש המון תמיכה מבנות שעברו מקרים דומים. אם את מעוניינת לדבר איתי המייל שלי [email protected] שוב מצטערת ושולחת (((((((())))))))

לפני 14 שנה. בע"ה הילדים שעוד יבואו לך- יפצו ותשכחי את הזועה. . . . כותבת מנסיון:(

29/07/2013 | 10:23 | מאת: מישי

נחמץ ליבי והבטן מתכווצת דבר אחד אני מכירה, את תחושת הלקום לתוך סיוט :( אני שולחת לך חיבוק וליטוף ומקווה שאת מוקפת באוהבים אותך....

29/07/2013 | 16:24 | מאת: קרן

האמת שקראתי את הודעתך בבוקר ואני לא מצליחה להגיב. כתבתי ומחקתי כי כל דבר שאני מנסה לנסח נשמע חלול. כמו שאני בטוחה שאת מרגישה עכשיו :-( מה אני יכולה לומר? אין לי ספק שזה אחד הדברים הכי קשים שאפשר לעבור, וזה כל כך לא הוגן! ובכל זאת את תשרדי, ותתקדמי, ועוד תביאי ילדים בריאים ושלמים לעולם. בזה אני בטוחה. בינתיים קחי את הכל לאט, צעד צעד, תתפרקי כמה שאת צריכה, תישעני על הקרובים לך ואל תדרשי מעצמך כלום. שולחת לך חיבוק חזק חזק. הלוואי שיכולתי לעשות יותר

28/07/2013 | 18:11 | מאת: ענת

היי אני מחפשת רופא פוריות בלאומית, אשמח לשמוע אם יש לכן המלצות למישהו ספציפי? לא משנה המיקום, אני מוכנה לנסוע לאן שצריך ובתנאי שיצדיק זאת... תודה :)

29/07/2013 | 07:27 | מאת: צמד

אני מטופלת שלו דרך מכבי אבל נבנתי שהוא עובד גם בלאומית בבני ברק

28/07/2013 | 08:56 | מאת: קרני

מישהי יודעת מה היתרונות של פרגינובה בפרוטוקל ארוך מהיום 21 למחזור עד הוסת ? אני מתלבטת עם לקחת

29/07/2013 | 16:32 | מאת: קרן

היי קרני, מצטערת שאני לא יודעת לענות לך. אולי נועה או אחת הבנות האחרות תדע. מישהו הציע לך לקחת פרוגינובה בימים האלה? פרוגינובה זה סוג של אסטרוגן, כך שלא ברור לי מה יכול להיות תפקידו בשלב הזה. אני יודעת שלפעמים נותנים אותו כדי לנסות לעבות את הרירית, אבל אני לא רואה הגיון בכך בשלב שבו את עוד מחכה למחזור ולהתפרקות הרירית הזאת. אני לקחתי פרוגינובה פעם אחת בניסיון לעזור לרירית שלי. לי זה לא עזר (לא מפתיע, כי תמיד היה לי אסטרוגן גבוה גם בלי זה), התרופה עשתה לי לא טוב (בחילות, וכמעט כל ההורמונים האחרים הותירו אותי חסרת כל תופעות לוואי כאילו אני מזריקה מים), וזה גם היה המחזור היחיד שבו אחרי הבטא השלילית לקח לי הרבה זמן (יחסית) לקבל מחזור וקצת השתגעתי. אבל כמובן שיש המון נשים שהתרופה עוזרת להן, אני פשוט לא יודעת להגיד לך מה באיזה שלב.

:) אוהבת אתכן שתדעו שחששתי שאפרד מהפורום עקב המצב אבל לא נראה לי שזה יקרה! יש לי פגישה יום שני עם לאופר ואני ממש עצבנית הכנתי את הבדיקות שיש לי וממילא שלא אספיק עד אז להשלים אז נחכה בסבלנות. התאוששתי במידה מסוימת, אבל הכאב מפלח כל פעם שההכרה מגיעה שוב. בכל מקרה אין מנוס מלהמשיך הלאה (כלומר יש מנוס אבל חבל עליי, על בעלי ועל משפחתי) אז מקווה לטובות יום שני- וזה אומר שלא אתפרק שם לרסיסים ואחזור לנקודה א' אני באמת רוצה לנסות את שיטת ימימה! בינתיים אני בשיעורים של ימימה מזרחי, הרבנית :) שהיא כמו חמישה מטפלים בו"ז. מופלאה ומרוממת וחכמה ומצחיקה. שבוע טוב וד"ש חם לכולן

28/07/2013 | 08:53 | מאת: קרני

משי זה משהו אחר .ימימה אביטל יעשה לך ממש טוב זה לימוד של חשיבה הכרתית נכונה . זה יכניס אותך לפורפורציות . יעשה לך ממש טוב אני בטוחה ...... זה בעלות שתוכלי לעמוד בזה לאורך זמן . וזה מדהים ... אני מחזיקה לך אצבעות בפגישה ביום שני תזכרי שהתהליך שאת הולכת לעשות בסוף תהיה בהריון ותחבקי תינוק .תינוקת רק את ואנחנו יודעים מאיפה את תהיה בהריון שחררי את הכאב ... אוהבת ושולחת חיבוק

28/07/2013 | 09:58 | מאת: מישי

שאלה: איך זה עובד? יש מדריכות בכל עיר שמעבירות את השיטה? יש משהו רשמי? אחפש באתר. זה עוזר קצת לנפש? מוציאים מהלב? תודה :)

29/07/2013 | 13:23 | מאת: משמוש היקרה

פשוט עסוקה בסיבלותיי. רציתי לומר לך שלגבי הבעל הטרי, וואאוווו את לא יודעת כמה זה נורמלי כל מה שאת עוברת. הגברים איך לומר הם פסיביים כאלו, הם כמו רובוטים שמחכים שיפעילו אותם ואז מתוך חיוך ובשמחה גדולה הם יעזרו כאילו חיכו כל הזמן למתן ההוראה. כאלה הם, לא יודעת לבד הם צריכים הנחיות. כלומר, אלה מהזן הזה שצריכים הנחיות ברורות בהמשך אם תרצה קניות, תדעי לך, זה רק בכתוב אחרת אין סיכוי שתקבלי את מה שאת רוצה. אז לא יודעת אם זו נחמת רבים, בעיניי זה מצב של אין ברירה... שמחה לשמוע שאת אצל רבנית, אני פשוט מעריצה את הנשים האלו שיודעות גם לתמוך גם להצחיק גם לשמוע ולקבל. זה תהליך טיפולי מעולה. ד.א - יש לי חברה שלא הצליחה להביא ילדים התחילה טיפולים בגיל צעיר 24-29 פרשה לאחר שנמאס לה מהטיפולים ואימצה לבסוף ילדה אחרי שנתיים עוד ילד ועכשיו בגיל 44 עוד ילדה. היא אומרת שאין שום הבדל היא מרגישה מאושרת (גם תמיד נראית מאושרת), מסתבר שזה משהו פנימי בתוך הנפש של השלמות הזו. אוהבת אותך ונשיקות בינתיים

29/07/2013 | 18:09 | מאת: מישי

עוד מעט ב"ה את תכתבי לי "מצטערת שלא עניתי הייתי עסוקה בטיפול בתינוקת" :) אותי זה כן מנחם שהגברים הם בדרך כלל ככה! מאוד מנחם! כמו שאותו מנחם לדעת שרוב הנשים רגשניות ונוטות למצבי רוח :) וגם מדברות הרבה! איזה סיפור על החברה... מדהים והיא תותחית על על האימוץ. קיבלה מתנה גדולה גדולה על זה. תודה מותק אני שולחת לך חיבוק ואהבה

29/07/2013 | 18:10 | מאת: מישי

האם משהי עשתה הסטרוסקופיה כזו עם דר' טוגנדרייך או דר רון שגיב ? האם משהי הצליחה לנקות את זה עם ציטוטק? האם שווה לחכות לטבע לעשות את שלו? מתה כבר לסיים את זה ולנסות להרות שוב. תודה

כואב לי לשמוע... מקווה שצעברי את זה הכי קל והכי פחות כואב שיש!

25/07/2013 | 17:13 | מאת: מישי

אתן לא מאמינות מה קרה!! כבר הצלחתי לעשות משהו עבור עצמי, להתקשר אליהם בבקשת עזרה וכל מה שהיא עשתה , עופרה , זה להכנס בי!!! "אני צריכה עזרה נפשית" יש עזרה במכבי לכי לשם! "הלכתי לעובדת סוציאלית, אני צריכה פסיכולוג" את צריכה פסיכיאטר. אז לכי במכבי!! " כן, אני יודעת. אבל אני לא מסוגלת לשלם את התעריפים וקיויתי לעזרה בתעריפים נמוכים, אולי מכם." מה , את לא עובדת??? "תודה עופרה ושלום!!" היא התקשרה שוב ועניתי : "תודה על העזרה עופרה, שלום" מאז היא התקשרה עוד חמש פעמים!!! וניתקתי לה. חבל שנתתי לה את המספר של הנייד!!!! נאלצתי לכבות אותו עכשיו.

25/07/2013 | 17:36 | מאת: קרן

אולי היא מתקשרת להציע עזרה כי היא התאפסה על עצמה מהר? אולי בכל זאת תעני לה ותתני לה הזדמנות להסביר? זה נשמע כאילו היא בהחלט ענתה לך בחוסר רגישות, אבל אולי הם דווקא רוצים לברר למי הם עוזרים ולא לתת כסף לאנשים שלא מנסים לעזור לעצמם? סתם מחשבה. אני לא מכירה את העמותה בכלל, אבל הייתי נותנת להם עוד צ'אנס לפני שאת פוסלת את האפשרות להיעזר בהם

25/07/2013 | 17:47 | מאת: מישי

ולא בא לי שתוסיף לי פגיעה על פגיעה אולי אם היא תתקשר שוב אשקול את זה... נדמה לי שזה מה שקרה איתה

25/07/2013 | 15:07 | מאת: מישי

קראתי וקראתי שוב, את ההודעות שלכן למטה אך לא אענה למטה כי אין כאן הקפצה כן... לוקח לי המון זמן לעכל :( אני נאלצת לא לחכות עד שאשלים כי זה לא יקרה אני נטרפת מזה שלא היה לי אפילו סיכוי לנסות הפריות האמת שהגעתי למסקנה שהעבודה האמיתית שלי היא לשחרר. ולהאמין. אני במדבר אמונה ענק. גם אותו צפיתי לצערי (יו איזו גיבורה) תארתי לעצמי שאם משהו ישתבש אבל ממש, אני אשבר. חבל. העבודה האמיתית שלי כרגע היא לחיות את החצי המלא של חיי. ולהפסיק לחשוב שאני שולטת בכל. מכיוון שהתהליך רק התחיל. וגם כשנתחיל את התהליך יהיו בעיות, בחירות ואכזבות ואם אמדיך לקחת הכל על עצמי אין שום סיבה שלא אמשיך לשקוע אני צריכה ליצור בסיס עליו לבנות טוב יותר את חיי מצחיק כי יש לי חיים ממש אחלה :) עשיתי כל כך הרבה והצלחתי כל כך הרבה ועברתי כל כך הרבה. אבל משום מה נראה לי שאני מתחילה כאן משהו מחדש. אולי כשמתחתנים זה ככה? פתאום את בונה משהו חדש? אחריות אחרת? לא יודעת. אני רק יודעת שאני לא יכולה להמשיך כך, בידיים קפוצות. גם אם נלך על תורמת יש את כל העניין הגנטיקה והמראה, וההונאה של כל העוסקים בדבר שלא נותצנים אינפורמציה. חתול בשק ממש ואני יודעת על מה שאני מדברת. איך אחיה עם זה??? אם היה מגיע טבעי הייתי אומרת זה מה' עכשיו מה? אני ה'? דיברתי על כם העבר וכמובן שזה מעסיק אותי יום יום. שבוע הבא פגישה מכוננת עם לאופר. גם לשמוע פסיקה לגבי עתיד ביציותיי שלי וגם לשמוע על ההמשך.... בנות בעלי משגע אותי. אני יודעת שאסור להתלונן ואני באמת אסירת תודה עליו ועל אהבתו האדירה , המסירות והחום האין סופיים שלו. אבל אני מרגישה לפעמים שכל הבית עליי, כל הבירוקרטיה עליי, כל תהליך הפוריות עליי, כל חיינו החברתיים עליי. הוא מין שאנטי כזה, היה רןווק עד גיל חמישים וגלש לו בכיף על העננים. עכשיו הוא רק מתחיל לקלוט שיש עליו אחריות כבדה. וכל מה שהוא דוחה נופל עליי. כל דבר שממנו הוא מתעלם, אני בסוף עושה. כל דבר שהוא מתחיל ועוזב אני מסיימת :( אני עייפה כל כך במשבר שעברנו (אך ממנו עדיין לא התאוששתי) הבנתי שהוא מרגיש שאני חושבת שהוא לא טוב מספיק. איך להעיר בלי להציק? איך לתפעל את כל החיים האלה יחד? :( טוב זה בסדר אני לא ממש רוצה תשובה :/ אנחנו צריכים ייעוץ וגם נלך. בעצם אלו היו אמורות להיות הבעיות הרגילות של שנת נישואין ראשונה אך באה לנו המכה הזו של האי פריון שהורסת כל חלקה טובה. דיברתי טיפה עם אישה אחת או שתיים והבנתי שכל הבעלים, פחות או יותר אותו דבר. אני חייבת לציין שוב- הוא חרוץ, מלא כוונות טובות אבל מה הקטע שלו? הוראות הפעלה מיידיות ומדוייקות. לך עכשיו, תתקשר עכשיו, תקנה, תביא. כל מה שעוד חמש דקות גדול עליו. אוף טוב די עם הקיטורים מסכנות שיגעתי אתכן. היינו בייעוץ אחד לפני שלושה שבועות כי האמת שלא יכלתי להעביר עוד יום אחד מרוב שכעסתי עליו. היה בלגן גדולץ היועץ היה אדיר, ממש. חברה ששמעה שאין לנו תקציב לעוד פגישות, קישרה בינינו לבין דוד שלה שרצה לתת למי שצריך, ואתמול הגישה לי 900 ש"ח לעוד שלוש פגישות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב התרגשות. אז נראה לי שנלך ואני אולי אדבר על כל העניין הזה. אני עצבנית ונרגשת לפני המפגש עם לאופר. אני מקווה שהוא סבלני. אוהבת ומחזיקה אצבעות לכל ההריונות המבורכים והמרגשים כאן במשפחתינו :) מישי

25/07/2013 | 15:07 | מאת: מישי

:) אני חייבת להדגיש שהוא באמת מסור מאוד. תמיד שואל מה עליו לעשות, אני יודעת שהוא זמין כל הזמן, תמיד קשוב, תמיד מוכן לכל משימה והקפצה. אין דבר שקשה לו מידיי. הבעיה היא שסף הריכוז שלו כל כך בעייתי שהוא לא מצליח לאסוף את עצמו בכלל וזה יוצר בלגן אדיר בחיים לשנינו. " אני אתקשר" "אני אקנה" "צריך לתקן" "צריך לעשות" "צריך לקבוע" והרבה מאוד פעמים, שם זה נשאר- באוויר!!!! ניסיתי הוראות, ניסיתי רשימות. הוא אפילו לא מצליח להסתכל על הרשימה. אבל חדשות הוא יודע לקרוא מאה שעות ביום. הוא תמיד מבקש שאגיד לו מה יש לעשות, כל שעה פנויה הוא מבקש משימה, אבל גם אם הוא מתחיל הוא לא מסיים. ואני כזו דקדקנית ומסודרת. אני נטרפת!!! :(

25/07/2013 | 15:08 | מאת: מישי

הוא עובד עבודה פיזית קשה בחברה הכי כאוטית שהכרתי מיממי בין 10,12 ל 18 שעות ביום, כולל שישי כי אנחנו חנוקים. אז לא נשאר הרבה זמן לכלום!

25/07/2013 | 14:13 | מאת: רונה

שלום בנות יקרות, אני רוצה להתייעץ אתכם בקשר להחזרת מוקפאים. פעם ראשונה שיש לי מוקפאים, אבל חודשיים לא הצליחו להחזיר לי בגלל רירית דקה ו-E2 נמוך. האם יש לכן פתרונות/הצעות? תודה רבה והצלחה לכולכן

26/07/2013 | 08:31 | מאת: לימור

תאכלי סלק :-) אני אכלתי לפני ההחזרת מוקפאים החודש והגיע לי לרירית 9 וחצי !!! סלק סלק סלק יכול להיות שיעזור-לפחות לי אני מאמינה שזה חלק מזה..ובהצלחה!:-)

תשובה חיובית ו 60 בטא ! יום שישי שוב בדיקה ..מקווה שיחזיק מעמד ויעלה אם כן אחזור שמחה ללונדון לבעלי תודה בנות אמשיך לעדכן

25/07/2013 | 02:49 | מאת: נועה

טפו טפו טפו טפו!!!!!!! מחזיקה אצבעות חזק חזק חזק!!!!! יש פה אור ירוק שרק ימשיך ויעלה ויטפס ונתבשר בע"ה בעוד 8 וקצת חודשים על הרבה בשורות טובות!!

25/07/2013 | 07:48 | מאת: לימור

שמחה כל כך ...עדיין חוששת..מקווה שיהיה בסדר ויחזיק ויעלה..שיהיה לכולנו הצלחה ובקלות..

היי בנות יקרות היום עשיתי אולטרסאונד ראשון והיה מרגש בטירוף והחלום נראה אמיתי ביותר ראינו את העובר ודופק והרופאה אמרה שהעובר בגודל טוב 6.9 וזה בסדר גמור ושאני בשבוע שש וארבע ימים אנחנו מאושרים עד הגג ומודים לאל כל יום ששמע את תפילותינו דרך אגב למרות הבטא שהייתה גבוהה בהתחלה והיה סיכוי לתאומים אז בסוף יש עובר אחד ומה שאלוהים נותן מתקבל בברכה אז בנות יקרות מאחלת לכח אחת שתגשים את חלומה בקרוב אז ביי לבנתייםמבטיחה לעדכן ואתן חלק ממני כל חיי לילה טוב אוהבת ליאת

24/07/2013 | 00:58 | מאת: נועה

מאד מאד מתרגשת איתכם. ממשיכה ולא מרפה מהאצבעות, שהכל ימשיך וימשיך, ותזכי לבשר לנו בעוד 8.5 חודשים שאת מחזיקה בידייך את החלום! נשיקות גדולות }}}{{{

24/07/2013 | 08:18 | מאת: צמד

אין לך מושג איזה צמרמורת עברה בי אני כל כךךךךךך שמחה בשבילך שאין לך מושג!!! בע"ה שימשיך תקין ויסתיים בידיים מלאות אמן! אני אמשיך להתפלל עליך עד הלידה

25/07/2013 | 08:14 | מאת: קרן

כל כך שמחה בשבילך!

25/07/2013 | 15:32 | מאת: מישי

כל כך שמחה בשבילך!!! מותק תודה שאת מעדכנת אותנו :) זה מרומם את הנפש

23/07/2013 | 00:33 | מאת: משה

שלום רב אני מאובחן כאדם הסובל מאזוספרמיה לא חסימתית כל הבדיקות דם שלי תקינות מלבד fsh גבוה - 24 עברתי ניתוח לחיפוש תאי זרע ונמצא אצלי 4 תקינים והם הופרו עם הביציות וכרגע נשארנו עם 2 שגם אותם בקרוב נממש בתקווה שנצליח בע"ה יש לי שאלה, האם מישהו כאן מכיר מקרים של אנשים עם אזוספרמיה לא חסימתית שהתרפאו מהבעיה ונהיה להם שוב יצור זרע ? במקרה שלי גם היה לי אשך אחד עם גידול פוטנציאל סרטי שאוסר וכרגע אני עם אשך אחד ומקווה שיהיה נס (:

24/07/2013 | 01:00 | מאת: נועה

קודם כל אני שמחה מאד שמצאו תאים וביציות הופרו! זה מצויין ואומר שאם יחפשו ימצאו עוד! אני מכירה ילדים שנולדו לאבות עם אזוספרמיה לא חסימתית, אבל בכולם זה כלל TESA או MESA למציאת הזרעים. הם לא חזרו לייצר זרע באופן טבעי. אני לא יודעת אם זה נכון גם לגביך. אני מניחה שאתה מטופל ע"י אורולוג מומחה, הוא ידע לענות לך אם יש סכוי לחזור ולייצר באופן טבעי או לא. בהצלחה גדולה!!!

21/07/2013 | 16:51 | מאת: קרן

אז ראינו דופק ועובר מתאים (פחות או יותר) לשבוע הנכון - ואפילו פעמיים! פעם במרפאת הפריון ופעם אצל רופא המעקב. להגיד לכן שאני רגועה? לא רוצה לשקר, והאמת שהחרדות בשמיים, אבל אני מנסה לשלוט בהן, ואפילו לשמוח קצת. מקווה שבעוד כמה שבועות זה יהיה יותר קל, בע"ה. אוהבת את כולכן

22/07/2013 | 04:39 | מאת: עדי

קרן איזה משמח לשמוע עכשיו באמת אפשר לנשום נשימה עמוקה, בקרוב בקרוב מאחלת לך שהנשימה תהיה עמוקה באמת ושהכל ילך חלק, שמח ורגוע....

22/07/2013 | 08:51 | מאת: נורית

מבינה את החששות שלך מאוד מאוד. זה לא פשוט להתמודד עם הפחד הזה ובייחוד שהרפואה מציעה כל כך הרבה בדיקות מלחיצות. אמרתי כבר פעם שהיה עדיף לחיות לפני 100 שנה..... לא? אין בדיקות, מתחתנים מוקדם, יולדים מוקדם הכל בסדר :-)

22/07/2013 | 19:10 | מאת: לימור

שמחה בשבילך !

24/07/2013 | 01:05 | מאת: נועה

ואני לא אצליח לישון :-))))) קרן איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עם החששות, עם הלא ידוע, עם האם ואם ואם, מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שהככככככככלללללללל יהיה לא פחות מתקין ומצויין! שמחה מאד מאד מאד לשמוע :-))))))) נשיקות ולילה טוב

24/07/2013 | 11:35 | מאת: צמד

ב"ה עכשיו אני רואה שגם את בהריון איזה יופי אני ממש שמחה מזל טוב על הדופק 3> שימשיך תקין ומחכה להודעת לידה...

21/07/2013 | 08:32 | מאת: מישי

היי אהובות! אוי......... עברתי משבר ממש גדול. מה לא. עברתי תקופה קשה קשה קשה. ממש שבר. הכל די התפרק עליי גם משבר עם הבעל (לא קשור ישירות לפוריות אבל אולי עקיפין) גם בעיות בעבודה, חנוקים כלכלית, משפחה, חברה שעצבנה... מה לא בנות.... חשבתי כל הזמן צעל מה שאמרתן לי: תשמרי את הזוגיות!! וכל כך כאב לי. לא יודעת אם זה היה קשור אבל התגובה ההיסטרית שלי לכל העניין קרוב לוודאי הייתה קשורה למצבי הנפשי המעורער. ובתוך כל זה להתמודד עם הדבר הכי גדול והכי חשוב. התגברנו על המשבר, למדתי לסלוח (לא טובה בזה) ולהעריך אפילו יותר את השגרה הפשוטה והיפה שלנו. זה עדיין כואב אבל אני ממשיכה לכיוון לשפר ולחזק אחד את השני. הכי חשוב, עכשיו מרגישה שאני , מקווה, בשלבי השלמה מתקדמים. אני חושבת שיותר מההשלמה, אני פשוט רוצה משפחה. רוצה להעניק ילד לבעלי.כמו כן אני מעדיפה לא לבזבז עוד זמן יקר. זה גורם מאוד חשוב. נראה לי בזבוז זמן. הבנתי שאני גם פוחדת מכל עניין האמהות, אבל צריך להתעלם ולהמשיך קדימה! קראתי כל מילה שכתבתן לי פה, כמה וכמה פעמים. נוריתוש, קרן יקרה, עדי, נועה... באמת לראות את כל העניין כמו מצנה נפלאה... לא לחזור אחורה בזמן "מה היה אילו" - זה הרסני. אני בקשר עם בנות מופלאות מופלאות, לביאות מדהימות שעברו כבר תרומה, או עוברות עכשיו אחרי ילד משלהן. נראה לי שסוף סןף קניתי סופית את העדויות שלהן על תחושת השלמות והשמחה, ולא משנה כבר מאיפה הילד מגיע.... זה תהליך עמוק עמוק עמוק, כואב רצח, הופך את כל העולם. זר לא יבין, לא יבין. כל עניין הפוריות, כך אני מרגישה וחלקתי בעבר, פשוט לא נתפס, אם את לא בתוך זה. הבנתי גם שכדאי לי כבר להתחיל להתכונן, אולי קצת לקחת ויטמינים סוףסוף ( אני אוהבת לאכול , פחות כדורים :) אולי לנסות להתרגש. סך הכל התחושה כבדה, לא אשקר... אבל לפחות בעניינינו, יש התקדמות משמעותית.. אני מקווה שזה ימשיך ככה. יש לנו פגישה רלוונטית בסוף החודש... כלומר בשבוע הבא. אני מקווה שהפגישה לא תהיה קשה עבורי, או הלם. שאגלה שבעצם לא השלמתי בכלל... שאכנס להלם... או אשבר.... אני כל היום חושבת על זה ומעבדת את זה כפי שאתן מתארות לעצמכן. פשוט מחזיקה בחיים בכל הכח וזה קצת מעייף. דיברתי עם אמא שלי קצת, היא מבינה עכשיו שאני בקשיים כי לא הולך לנו בקלות ואני במעקב... יותר מזה לא... אבל לפחות גיליתי משהו. הבעיה היא שעכשיו היא שואלת שאלות ישירות ומקבלת שקרים וגם עכשיו היא תרצה להתעדכן ואני לא רוצה. זה גם קצת מביך אותי בנות כל התהליך... עם הבעל וזה... לא רוצה לחשוף אותו... אתן יודעות לתת זרע וכו... סליחה על השמרנות אבל מול אמא זה קצת מביך. אבל אמא שלי מצד אחד מבינה, היא כל כך אמא. מצד שני היא חושבת נו יש פתרון לכל דבר, קצת זריקות ויאללה. אבל המדקרת שלי המדהימה אומרת שאמא מקטינה את המצב כדי לחזק אותי לא כי היא לא מבינה. אני עדיין חושבת שהיא לא מבינה. לא משנה. אני לא יודעת אם לספר לה שאנו לפני "טיפולים" או לא. פשוט לעבור את זה כך עד שיהיה הריון. רציתי להגיד שאני נרגשת עד דמעות מההתפתחויות המשמחות כאן בפורום. זה קורה!!!! וממלא לי את הלב בשמחה עבורכן :) חושבת עליכן וממש מתגעגעת שלכן מישי

21/07/2013 | 10:04 | מאת: קרני

משי זה תהליך קשה .שאני חושבת שחייבים להיות מלווים על ידי איזה שהוא טיפול ותמיכה נפשית . רציתי להציע לך אני עושה את שיטת ימימה אביטל (חשיבה הכרתית )זה בתשלום ממש מועט כל חודש ולי זה עשה שינוי משמעותי בחיים .וביכולת לעבור את הטיפולים ואכזבות ממליצה בחום . שהיה שבוע מעולה לכולנו

21/07/2013 | 16:56 | מאת: קרן

מצטערת מאוד לשמוע על השבועות הקשים שהיו לך, ומקווה שאת באמת בדרך להשלמה, החלמה, ובעיקר אמהות! אני לא יודעת מה בדיוק עבר בינך לבין בעלך, אבל אני בטוחה שעניין הפוריות היה ברקע גם אם נדמה שהריב היה בנושא אחר לגמרי, כי אני מניחה שאת לא באמת מצליחה לחשוב על שום דבר אחר. אני יודעת שאני כזאת, וזה נראה לי טבעי, האמת. שמחה גם לשמוע שמצאת חברות שעוזרות לך בעניין תרומת הביצית. האמת שנתקלתי לאחרונה בסיפור של מישהי באחד הפורומים של תפוז שחשבתי אולי להגיד לך לנסות לכתוב לה, אבל אני רואה שכבר הסתדרת יפה בלעדיי :-) אני גם חושבת שמצוין שאמרת לאמא שלך משהו, ומסכימה שלא צריך לשתף ביותר מדי פרטים. זאת בכלל לא שמרנות לדעתי (או שגם אני שמרנית), אבל ממש אין סיבה שאמא שלך תדע באיזה יום את הולכת לבדיקה/מקבלת מחזור/וכו'. זה באמת עניינים אישיים מדי. מקווה לעדכונים טובים אחרי הפגישה שלכם בשבוע הבא

24/07/2013 | 01:09 | מאת: נועה

הבנתי שנעלמת לנו כי היה לך קשה. לא פעם ולא פעמיים כתבתי לך שלוקח זמן. וצריך לעכל. יש כאלו שלוקח להן יותר זמן, יש יותר. יש שלוקחות יותר בקלות יש בפחות. תהיי את, מי שאת, מישמיש. אנחנו מקבלות אותך כמו שאת, אין לי ספק שהילדים שיהיו לכם יאהבו אותך כמו שאת. עכשיו תורך לנסות לאהוב את עצמך כמו שאת ולקבל את התהליך הזה שאת צועדת בו בלב יותר ויותר שלם. כמו שאת אומרת בעצמך, יש לך את קהל הליווי התומך ביותר בעולם...! ולגבי אמא - תעשי מה שהכי הכי נכון ללב שלך. אם את מרגישה שלא צריך לספר - עזבי. ספרי לאחר מעשה. נשיקות ולילה טוב!

20/07/2013 | 08:34 | מאת: נורית

איך המתוקי? טבעי לגמרי שתרגישי חולשה במצבים כאלו שלו. אני יודעת על עצמי שאני מאוד חלשלושה בכל ענייני בריאות. איך הולך איתך? את עושה טיפול כלשהו? אני יודעת שבפעם האחרונה היה את עניין ההחזרה של הרופא שהתנהג בצורה מוזרה בהחזרה. נשיקות בינתיים.

22/07/2013 | 03:58 | מאת: עדי

הי נוריתי, אנחנו בסדר, עבר לא בקלות, אתמול הורידו לו את התפרים, לא חוויה פשוטה אבל אני יודעת שכמעט כל אמא (בייחוד לבן) עוברת אותה, כל עניין בתי החולים והפציעות וכו'. אני עכשיו קצת בבלגאן, המון עומס בעבודה, כל מני עניינים מסביב, כלכליים ואחרים, תקופה כזו, אבל יעבור ויתבהר. בעניין הטיפול, אני סוחבת ציסטות כבר מחזור שני וכנראה שאוותר על הגלולות ואקח לי הפסקה אני מרגישה שאני זקוקה לזה מאוד

22/07/2013 | 08:44 | מאת: נורית

שמחה שחזרת אליי, היית חסרה לי פשוט. אני ממש מבינה אותך שאם יש לך תקופה כזו עמוסה עכשיו אז זה קשה להתפנות לנושא כל כך תובעני כמו הטיפולים האלו. עכשיו כשהיית בסבב של ה IVF הזה הייתי חוזרת כל יום הביתה בשש מזריקה וממשיכה ביום. ולא פעם רצתי לבתי מרקחת להשלים מינון שהתווסף לי, בקיצור הייתי סביב השעון בכל מובן ועניין. תאגרי הרבה כוחות אוהבת אותך :-)

היי בנות יקרות נועה דורה קרן ושאר הבנות המקסימות קודם כל שבת שלום ומבורכת לכולכן שבת של בקשות שהתקבלו בהקדם אחרי בדיקת דם שלישית שעשיתי ביום שלישי הבטא הייתה 7369 בלי עין רעה ועכשיו ביום שלישי בעזרת השם יש לי בדיקת דם + אולטרסאונד ראשון ואנחנו בהתרגשות עצומה , תאמינו לי אבל אני עוד לא מעכלת שאני בהריון שהחלום שלי התגשם כאילו אני מדברת על בחורה אחרת באמת אני לא מעכלת ממש אבל מאושרת עד הגג ממש אני ובעלי בעננים הוא הולך כל יום עם חיוך שלא יורד לו מהפנים ותאמיני לי שזה מגיע גם לי וכמובן גם לו מי שמכירה אותי יודעת מה הוא עבר ומה עברנו במשך שמונה שנים זהו מבטיחה לעדכן אחרי יום שלישי בעזרת השם אני עדיין לא יודעת עם זה תאומים או לא אבל מה שאלוהים ייתן התקבל בברכה, התחילו לי כל מיני תופעות של ההריון אבל אני לא מעיזה לקטר או להתלונן כי חיכיתי ורציתי את זה כל כך שאין לי זכות להתלונן מקבלת הכל באהבה העיקר שהכל יהיה בסדר זה הכי חשוב מאחלת לכולן בשורות טובות ושהמסע הזה כבר יגמר וכל אחת תקבל את אשר מגיע לה אני עדיין ממשיכה להתפלל על כולן ולהודות כל יום לה' על הכל נשתמע שבת שלום אהובות שלי ליאת

19/07/2013 | 14:21 | מאת: מישי

איזו התרגשות, איזה צמרמורת יש לי כל כך שמחה בשבילך, אין לך מושג כולנו חברות כאן למסע וכל הצלחה פה היא מרגשת ברמות. שמונה שנים... לא יכולה לתאר... כמה שמגיע לך, לכם, כמה!!! ה יברך אתכם! שתהיה חוויה מהממת באולטראסאונד! שבת שלום :)

19/07/2013 | 21:28 | מאת: נועה

ליאתי יקירתי, איזה יופי!!!! כולי תפילה שהכל ימשיך טוב, ומצויין, ונפלא!!!! שיהיו לך כל סימני ההריון שבעולם, רק שהכל יהיה טוב! נשיקות ושבת שלום!

20/07/2013 | 08:37 | מאת: נורית

שבעלך ואת תצאו מהבדיקה עם המון חיוכים שלא יימחקו.... אמן

17/07/2013 | 19:05 | מאת: מיכלי

שלום , אני מראשון לציון , יש לי זריקות למסירה: 2 אוביטרל 3 מזרקים של גונל F כם כמות 900 ו- 3 מזרקי צטרוטייד למעונינות [email protected] nhfk

18/07/2013 | 08:52 | מאת: מיטל

אני צריכה את הזריקות של האוביטרל אנא צרי איתי קשר הטלפון שלי הוא 0546437843 והמייל שלי הוא [email protected]

18/07/2013 | 19:51 | מאת: מטופלשית

בכל מקרה יש לי חברה טובה שהולכת לתהליך של חד הורית אשמח לעזור לה אם זה עדין רלוונטי.

16/07/2013 | 14:21 | מאת: דניאל (מפעם...)

נועה ודורה היקרות מה שלומכן? רציתי לסגור חוב קטן ולבשר שאני אמא לתאומות מדהימות (מדהימות מדהימות)כבר שנה שלמה. כן כן! בסוף, אחרי 7 שנים של כאב, זכיתי להיות אמא. פשוט סירבתי להרים ידיים והתוצאה...אין מילים. היה לי חשוב לעדכן אתכן שהגעתי לסופו של מסע מייגע וארוך מדיי באהבה ותודה על כל התמיכה והאהבה שאתן מרעיפות ((:

16/07/2013 | 15:56 | מאת: לימור

מזל טוב!!! איזה כיף לשמוע שמישהי הצליחה שמחה בשמחתך שיהיו רק בשורות טובות לכולן

16/07/2013 | 22:26 | מאת: נועה

אפילו אחרי שנה הבשורות מהממות :-))) אני בטוחה לחלוטין שהאושר הוא עצום. תודה שחזרת לעדכן אותנו. אין לך מושג (או אולי יש לך...) כמה כח זה נותן פה לבנות שבדרך. תהני מההורות ומכל שניה של גידול או חוסר שינה :-) נשיקות!

15/07/2013 | 14:58 | מאת: נורית

היי חברות, מאוד מוקדם לי לצאת בצהלולים כבר הייתי בסרט הזה פעמיים בשנה האחרונה. הריונות שרק התחילו עם סימנים שבאים והולכים ובסוף הסתיימו בהרבה עוגמת נפש. אז תדעו חברות אני בהריון!!!!!!!!!! בפעם השלישית מאז נכנסתי לפורום - רוצה שהפעם זה יגמר בידיים מלאות. עוקבת ללא הפסק וללא מנוח אחר סימני ההריון. מוטרדת. בורחת באמצע יום העבודה לשירותים מורידה חזייה - לראות עם עדיין כואב בחזה. אתמול בדיקה בטא - 240. מחר אמורה להיות עוד אחת - בגלל תשעה באב דוחה ליום רביעי. צעד צעד לאט לאט אני אופטימית הפעם יותר מהפעמים הקודמות. וזה כבר טוב! עדיין אין לי מספיק סימנים שאני יכולה להרגע בהם, כמו בחילות ועייפות... תחזיקו לי אצבעות תתפללו בשבילי שהפעם התינוק המתוק שנמצא לי בבטן יישאר איתי כי אנו כל כך משתוקקים לו אני ובעלי. אמן!

15/07/2013 | 15:42 | מאת: קרן

נכנסת כל היום לפורום לראות אם יש כבר חדשות ממך........ איזה יופי! למרות שאני מבינה את החששות, ושותפה להם לגמרי, מותר וצריך גם לשמוח! לא זכרתי שכבר היו לך שני היריונות? היו הפלות בשניהם? עשית בירורים? מצטערת שאני לא זוכרת. לגבי בדיקת ההכפלה, אני מציעה שאם את לא עושה מחר בגלל הצום (עשית את הבטא כבר אתמול, אני מבינה?) אז תתאפקי ותדחי ליום חמישי. בדיקת הכפלות שלא בפערים של יומיים יכול רק לבלבל אותך כי לא תדעי אם הערך תקין או לא. הרופאים יודעים שזה אמור בערך להכפיל כל 48 שעות. הם לא כל כך יודעים למה לצפות אחרי 72, וחבל על הסטרס המיותר. ולגבי הסימנים: כמו שכתבתי לך בשבוע שעבר, זה כל כך מתעתע וכל כך אסור לסמוך על זה. אני מתקדמת ממך בשבועיים ועדיין אין לי כל כך תחושות היריון, ומה שיש בא והולך ואני בעצמי לא בטוחה שזה לא פסיכוסומטי. אז אני עושה כל מאמץ לא להסיק מזה מסקנות, למרות שזה כמובן מאוד מאוד קשה. ואל תשכחי שאנחנו על תמיכה, כך שכאבים בחזה ובחילות יכולים לבוא גם מזה. מאוד מתרגשת בשבילך!!! ומחזיקה אצבעות!!!

15/07/2013 | 18:13 | מאת: נורית

לא בטוח שאני אוכל לחכות לחמישי, זה ממש יהיה לי ארוך ומטיש. אבל אם זה מה שייתן את התמונה הנכונה למצב ההריון אז אולי שווה לי. מראש נכנסתי לתהליך עם סבלנות אז לא כל שכן עכשיו... אז טוב אולי אני כבר משתכנעת לחכות. הבטא ממש אמורה להכפיל? או שרק בערך?

15/07/2013 | 21:31 | מאת: עדי

הי מתוקה, איזה כיף, מבינה אותך לגמרי, יודעת עד כמה חיובי יכול להיות מלחיץ..... אבל צריך לחכות מהרגע לרגע שאחרי..... לדעתי דווקא אין בעיה לעשות בטא אחרי 72 ש', זה פשוט חישוב של 1.5 ולא של 2 (הכפלות) כך שלדעתי זה דווקא די פשוט.... מה גם שכפי שאמרה לי אחות חכמה במדיקל, רפואה זו לא מתמטיקה, זו ביולוגיה, החישובים לא חייבים להיות מדויקים על השפיץ וחשוב לראות עלייה שאמורה להיות בערך כמו המצופה. כל היתר, סטטיסטיקות והן פחות משמעותיות. חוץ מזה, מתוקה, מצטערת שלא עניתי לך קודם, היתה לנו תאונת בית קטנה לפשוש, ריסק את אצבע יד ימין שלו והיו תפרים וסיוטים, אבל אנחנו אחרי.... גיליתי על עצמי, דרך אגב, שאני ממש חלשה במצב הזה, שקרה לי איתו פעם ראשונה, אני הייתי על סף התעלפות בסיטואציה הזאת, במוקד, ובכל ההכאבות שעשו לו, למסכן, זהו.... עכשיו הוא מתאושש ואני גם. ממש ממש מאושרת בשבילך... ממש. נשיקות ואהבה, עדי

17/07/2013 | 14:54 | מאת: נורית

בצעתי היום בטא שנייה מאז יום ראשון, הכפלתי כמו שרשמה לי עדי והשבח לאל אילו דפיקות לב וחולשה שאני הייתי. היום ראיתי את התוצאה - יש הכפלה!!! אנחנו מתקדמים, בעזרת השם שימשיך כך. ממשיכה להתפלל שיימשך כך. אצלי ואצל כולן!

15/07/2013 | 22:09 | מאת: נועה

נוריתי!!!!!!!!1 מזל טוב :-))))))))))))))))))))))) יודעת מה? אני שותקת עד ההודעה המשמחת הבאה! רק קושרת מאד, אבל מאד מאד חזק את האצבעות בשבילך &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שימשיך תקין, בריא, שלם, מדוייק בשבילך, והכי חשוב - יסתיים בבריאות במועדו ובידיים מלאות!!!

15/07/2013 | 22:30 | מאת: מישי

יש לי צמרמורת מטורפת. אני בשתיקה לאחרונה, עוברת הרבה, הרבה, הרבה. אבל בודקת מה שלומכן תמיד ואני פשוט לייבת להתעלף כאן יחד עם כולן!!!!! וגם אני- ממשיכה לשתוק- רק מחזיקה אצבעות להמשך חדשות טובות!!!! נוריתי , זה קורה!! שימחת אותי מישי בקרוב ממש אעדכן. ממש מתגעגעת אליכן בנות

16/07/2013 | 10:24 | מאת: קרן

התגעגעתי, אבל אני מבינה את הצורך להתנתק קצת ומבטיחה לא לנדנד... תעדכני אותנו כשתרצי. רק תדעי שאני חושבת עלייך כל הזמן

15/07/2013 | 12:38 | מאת: מטופל"שית

מה שלומכן? מעדכנת קצת... שבוע 11+3 עם 2 פיצפוצים קטנים בבטן...עוד שבוע שקיפות עורפית ואני רועדת מפחד! בבקשה שהכל יהיה בסדר!!! עם הימים המצב קצת משתפר למרות שיש ימים שאני סמרטוט (צרות של עשירים אני יודעת) מנסה עדין לעכל שיש לי 2 בדרך...בחרדות איומות שהכל יסתדר ויגמר בשלום. מה איתכן? איך הפרוטוקול? מחזיקה לכן אצבעות שהכל יבוא על מקומו בשלום!

15/07/2013 | 17:15 | מאת: קרן

תודה שבאת לעדכן, וכמובן מתפללת בשבילך שהכל יהיה בסדר. ולמה שלא יהיה?! את צעירונת.... וכמובן שמותר לך להתלונן. את גם עובדת, חוץ מהטיפול בילד ה"גדול" וההיריון הקשה הזה?

15/07/2013 | 22:11 | מאת: נועה

שמחה כל כך לשמוע שטפו טפו עד עכשיו הכל טוב! כולי תפילה שימשיך מצויין!!! מחזיקה לך אצבעות לבדיקה מושלמת. תמשיכי לעדכננו :-) (מבחינתי מותר גם להתלונן על המצב. עבדת מספיק קשה פה כדי "להרוויח" את תלונותייך ביושר :-) נשיקות גדולות!!!

שלום לכולן, קצת ארוך אני כבר מכינה אתכן... אני בת 38, אחרי הרבה מחשבות אם לעשות את זה שוב לעצמי החלטתי לעבור שוב, בפעם השלישית שאיבה... רק אציין שלפני 3 שנים עברתי טיפול ראשון של IVF שלאחר ההחזרה הראשונה התפתח גירוי יתר שחלתי עם אשפוז של כמה ימים למעקב ושוחררתי. החזרה שנייה הריון מוצלח. בנובמבר האחרון עברתי שאיבה שנייה לא טובה (ביציות לא טובות והרבה ציסטות) שנגמר ללא הצלחה. מה שכן לא היתה שום תגובה חריגה של הגוף שלי וחזרתי לעבודה יומיים אחרי השאיבה. הפעם, ביוני, אחרי השאיבה התחלתי להרגיש לא טוב ואושפזתי יום לאחריה. שוב, גירוי יתר והפעם עם נוזלים בבטן... שוחררתי עם שיפור בבדיקות הדם אבל חזרתי שוב לביהח לאשפוז של עוד 5 ימים אחרי שבבית היתה החמרה. בבית החולים שאבו לי נוזלים מהבטן ורק אז התחלתי להרגיש יותר טוב, היו לי מעט סחרחורות אבל לא התרגשתי... יום למחרת בבית חטפתי התקף חרדה קשה שבמהלכו היה לי קשה לנשום, דפיקות לב מואצות והרגשה של עילפון מתקרב.. בטיפול ה IVF האחרון קבלתי דקפפטיל ועשיתי את הפרוטוקול הארוך, במהלך הטיפול קבלתי 225 גונאל. שבוע לפני השאיבה גם עברתי התקף חרדה מאוד חזק וממושך.. לפי הגינקולוגים אין קשר בין החרדות ובין הטיפול, לפי רופאת המשפחה שלי והרפואה נסינית יש קשר..ממש יש לי תחושה שהגוף שלי יצא מאיזון. השאלה שלי היא האם למשהי זה מוכר? גם חוותה את זה? תוך כמה זמן התופעות חלפו? ממש אודה על שיתוף, עצות וכו.. אני כבר מאוד ורוצה לחזור לעצמי ומרגישה שזה לא קורה ...

15/07/2013 | 17:44 | מאת: קרן

קודם כל, מצטערת על העיכוב בתשובה. אנחנו לא תמיד הפורום הכי מהיר ופעיל, אבל אני מקווה שהחום והחביבות של הבנות מפצה על זה.... לשמחתי לא חוויתי שום דבר ממה שאת מתארת, אבל זה נשמע לי כמו סבל נוראי! ואני לא מבינה איך איזשהו רופא בר-דעת, או כל אדם בר-דעת, יכול להכחיש את הקשר בין הטיפולים להתקפי החרדה שלך. כלומר, אני לא חושבת שיש קשר "תרופתי", "פיזי", אלא שלנוכח העובדה ששניים מתוך שלושת הטיפולים שלך - אם הבנתי נכון - היו מלווים בגירוי יתר חמור ואשפוזים, יש לך סף חרדה גבוה מכל טיפול. אין דבר שנשמע לי נורמלי יותר... מאחלת לך שבעתיד, כשתאזרי כוחות לעוד טיפול, זה יעבור בקלות רבה יותר, ויהיה הטיפול המנצח והאחרון! אני מקווה שאת מטופלת על ידי רופא טוב וזהיר, שמודה לכל ההיסטוריה שלך ועושה כל מאמץ אפשרי למנוע חזרה על הגירויים האלה (לא תמיד זה אפשרי, אבל אפשר להתאמץ). יכול להיות ששווה לך לשקול איזשהו טיפול פסיכולוגי/תמיכתי ממוקד כדי להתגבר על החרדות, או שחלק מהבנות כאן מאוד מאמינות בטיפולים משלימים כמו דיקור סיני. המדקרים הסיניים הטובים, שמתמחים בפוריות, הם הרבה פעמים גם סוג של "פסיכולוגים" מרגיעים מאוד, אז אולי שווה לשקול את זה. מחכים לשמוע בשורות טובות!

15/07/2013 | 22:20 | מאת: נועה

קודם כל שמחה שהגעת אלינו. מאד מאד מתחברת למה שעובר עלייך בתור אחת שעברה גירוי יתר כמעט בכל טיפול. אמנם לא הגעתי למצב אשפוז, אבל הייתי קרובה לשם. לדעתי רק בזכות העזרה שקיבלתי מטיפולים אלטרנטיבים, תזונה נכונה והמון יוגה הצלחתי לצאת מזה יחסית בקלות. לדעתי יש קשר מאד ישיר בין סטרס שמגיע ממצב הורמונלי לבין איזון רגשי וחרדות. מבחינתי אפילו קשר הדוק. את יכולה בהחלט לשפר את העניין ולגשת לזה מכל מיני כיוונים, אבל לדעתי כולם מתחום הרפואה האלטרנטיבית. אם זה דיקור סיני + צמחים, איזון תזונתי, פעילות כמו יוגה מאד מאד מודרכת וספציפית למצבך, טיפול בדמיון מודרך ועוד. אם תרצי הכוונה מדוייקת יותר, תגידי. חזקי ואמצי, אני יודעת (עכשיו אחרי 2 ילדים טפו טפו) שהמאמץ והדרך הכל כך קשה שווים את הכל.

16/07/2013 | 07:30 | מאת: קרני

אני מתענינת בדמיון מודרך יש לך מישהי מומלצת ? ותזונה את מדברת על להוריד מוצרי חלב +קמח או משהו אחר . יום טוב

16/07/2013 | 23:05 | מאת: חן

קרן ונועה היקרות, תודה רבה על התשובה! באמת פניתי לרפלקסולוגיה שמעט עזרה לי וכבר קבעתי תור לטיפול בצמחי מרפא. תודה על פורום מושקע! שנשמע רק בשורות טובות :)

גם אני עברתי טיפול פוריות לפני כשנה (הזרעה) אבל טיפול שגרם לי לחרדות נוראיות איתן נלחמתי כמעט שנה אחרי!! לדעתי יש קשר בין השניים וגם אם לא כל סיבה למתח וחרדה כשאת לא למדת איך להפסיק אותם מרגישים ככ רע! כאילו הולכים למות באותה שנייה! והסביבה לא מבינה את זה, אבל אפשר להאשים אותם?! אם תקחי אותי שנה וחצי אחורה לא ידעתי בכלל מה זה התקף חרדה, אבל באותו טיפול שעברתי אז ובו הייתי בסטרס אם אכנס להיריון ומשהו יגדל בתוכי, מין סוג של קלסטרופוביה כזו שפיתחתי גרמה לי לחרדות מוגברות וגם אחרי כמה מפגשים עם פסיכולוגית המצב שלי רק החמיר. ואז פניתי לרפואה אלטרנטיבית רפלקסולוגיה ודיקור ומאז במאבקים קשים נלחמתי בחרדות האלה, לא וויתרתי לעצמי ואפשר להגיד שהרווחתי את חיי בחזרה! עכשיו עומדת בפני טיפול ivf מקווה שלא יחזור לי ושאני מספיק חזקה כדי לעמוד בזה כדי שאוכל לזכות במתנה הגדולה להיות אמא ולהנות מזה.

אני די משוכנעת שיש קשר.. משהו כמו שעה וחצי אחרי הזרקה אני מתחילה להרגיש לחץ בחזה ודפיקות לב עם פחד נוראי שמשהו קורה לי . גם אני לא הכרתי משהו דומה לפני הטיפולים... חבל שרופאים לא מודעים לזה ולא מסבירים לנו שזה יכול לקרות כי אז היה יותר קל להתמודד עם זה .. באופן כללי אני ממש מזדהה עם מה שכתבתן ומרגישה שכל כולי יצאתי מאיזון פיזי ורגשי

12/07/2013 | 17:40 | מאת: לימור

היום הייתי בהחזרת מוקפאים (3) מקווה שיהיה טוב וחיובי בעוד 12 יום אם לא,טסה חזרה לבעלי בלונדון מאוכזבת ושוב באוקטובר סבב הבא. שיהיה לנו שבת שלום ומוצלח לכולן לימור.

15/07/2013 | 17:44 | מאת: קרן

מחזיקה לך אצבעות, שתחזרי לבעלך עם חדשות מצוינות! אתם גרים בלונדון? ואת מגיעה לכאן רק לטיפולים? לבד? זה בטח גם די קשה, לא? שיהיה המון בהצלחה!

15/07/2013 | 19:26 | מאת: לימור

להחזרת מוקפאים לא קראתי לו כי אני אצל המשפחה שלי הוא בא איתי לסבב חדש רק של זריקות אם אני עושה. לא קל באמת. הוא גם שף כך שדיי קשה לו כל פעם לעזוב את העסק אז אני מנסה שיבוא מתי שנחוץ יותר. אבל הוא נהדר ותומך ..מקווה שייקלט החודש ואחזור שמחה. תודה רבה לך;)

12/07/2013 | 09:10 | מאת: אחת אחרת

וקצת (הרבה) שפיות היסטוריה : עקרות על רקע מכני - חסימות בשני הצדדים, צינטור תוך כדי צילום רחם, המלצה על IVF (בלי כל התהליכים מקדימים)ומסר מהרופאים : אין סיכוי טבעי טיפולי IVF אינטנסיביים מאוד שלא צלחו . מצב הביציות הדרדר משמעותית. עוברים עם 69 חרומוזומים. IVF על בסיס טבעי. בלי ביציות לשאוב.. מסר מהרופאים : אין סיכוי->תרומת ביצית הפסקנו. הכל. לא יכולתי להתמודד יותר. בחרתי לחיות. אני לא חושבת שי לי מילים להסביר על כל מה שעבר עליי בתקופה האחרונה. היום , חצי שנה אחרי , בת 44, גיליתי שאני בהריון (בדיקה ביתית).בטא 11210. בעיקר לא מאמינה ולא יודעת מה אני מרגישה. רופא נשים רק בעוד שבועיים. מה עושים עכשיו?

12/07/2013 | 09:40 | מאת: אחת שדומה לך

אז בעצם מה שאת אומרת הוא שפסקת עם הטיפולים, לא שאבו לך שום ביציות, דחית תרומה ועכשיו נכנסת להריון טבעי מיחסים? רק שנבין לפני שנקרא לזה נס! :)

12/07/2013 | 12:35 | מאת: אחת קודמת

ומפחדת רצח

12/07/2013 | 09:48 | מאת: אחת כמוך

אבל לא קניתי את הסיפור שלך.

12/07/2013 | 12:36 | מאת: אחת כמוני

12/07/2013 | 16:14 | מאת: שיר

שימשיך בקלות ובידיים מלאות! שיהי בשעה טובה!

14/07/2013 | 16:00 | מאת: אחת קודמת

אני עדיין לא מאמינה ועד שלא אראה/ אשמע/ לא יודעת.... קשה לי להאמין שזה אמיתי. הרופא רק בעובד שבועיים

12/07/2013 | 17:37 | מאת: לימור

מזל טובבבבב ממש שמחה בשבילך!!!

12/07/2013 | 18:15 | מאת: אחת אחרת

אבל זה עדיין לא נשמע לי אמיתי ובעיקר מפחיד...

15/07/2013 | 12:35 | מאת: מטופל"שית

זו בעיקר התחושה!!! מאחלת לך בע""ה הריון קל ומשעמם וידיים מלאות! פשוט לא להאמין....

יש שק הריון ויש שק חלמון. ויש המון חרדות. עדיין לא רואים דופק. בבדיקות דם הבטא עולה. עוד שבוע לחכות לUS הבא. יש ניסים!

11/07/2013 | 22:27 | מאת: יעלי

האם הנתון הזה מצביע על כמות עוברים? מישהי יודעת?

12/07/2013 | 06:36 | מאת: שיר

הנתון שיכול לסייע לכוון (וגם זה בספק) למספר עוברים, הוא - הכפלה של בטא. בהריון של התאומות שלי- הבטא בכל יומיים הייתה , לפחות פי 3 וכמעט פי 4 (ולא פי 2 וכמעט פי 3). הנתון הודאי- שיכול לסייע- הוא כמובן, האולטרסאונד-:).

11/07/2013 | 08:42 | מאת: נורית

שלום חברות, לפני תשעה ימים עברתי החזרה. כאבים בחזה החלו ככה מדשדשים, עולה יורד, פתאום ממש עולה עולה ואני ממש זהירה לא יודעת איך להתייחס, ממשיכה תמיכה כרגיל ופתאום עוצמת הכאב מתחילה לרדת. אתמול בערב חשתי בירידה והיום בבוקר בעוד ירידה בכאבים. איזה פחחחחדדדדד! אני מתה מזה. עולה יורד בא לי לבכות..... ממש קשה לי מה שאני עוברת! במידה וכמו עכשיו הכאבים יחסית יורדים עד כדי שאני כמעט לא מרגישה כאבים. אולי פתאום ייעלה שוב אבל אני לא יודעת. רוצה לספר פה שיש הריון. ממש רוצה. אני יודעת שכאבים בחזה זה סממן של התחלה אבל יותר נראה לי שהיו כאבים בגלל ההורמונים שהיו בגוף ועכשיו ההורמונים ירדו... אני רוצה לספר פה על הצלחת הטיפול. מה אתן אומרות? אני ממש מפוחדת...

11/07/2013 | 11:20 | מאת: קרן

אני אומרת, עד כמה שזה קשה, להתעלם מהסימנים האלה, ובעיקר מעניין הכאבים בחזה, שהוא כל כך אינדיבידואלי, ומושפע מכל כך הרבה גורמים כנראה. יכולה לומר לך שאצלי הם מורגשים, לפעמים, כשאני מסתובבת עם חזיה, ולא מורגשים עם אני בבית בלי, לדוגמה. ובכל מקרה זה לא דבר מובהק. מצחיק אותי היום להיזכר בזה, אבל איכשהו הסימנים שאני כל הזמן חיפשתי בטיפולים בסבב הראשון היו התכהות הפטמות ופס שמופיע מהטבור למפשעה, כי איפשהו קראתי על זה וזה היה נראה לי סימן מובהק. מה אגיד לך? עברתי תשעה חודשי היריון (בעצם קצת יותר משמונה עד ללידה) בלי שזה קרה לי בשום שלב :-) מחזיקה לך אצבעות!!! זה כל כך קשה, מי כמוני יודעת. (גם אחרי הבטא החיובית זה קשה, אגב.... )

11/07/2013 | 12:08 | מאת: נורית

לא חיובי ולא שלילי. להתעלם? זה קשה לי.

09/07/2013 | 14:17 | מאת: ליאת פ.

היי נועה וכל הבנות היקרות עדכון טרי מהיום, היום עשיתי בדיקת דם נוספת והבטא 766 אני שמחה ומאושרת וכרגע נמצאת בחלום ולא מאמינה מאחלת לכל אחת ואחת שהגיע היום שלו היא מחכה ושכל אחת תקבל את מבוקשה בהקדם באהבה רבה ליאת פ. מבטיחה להמשיך לעדכן ביי ויום טוב לכולן

09/07/2013 | 15:29 | מאת: קרן

ואו, ליאתי, נשמע מעולה! מחזיקה לך את כל האצבעות. איזה כיף לשמוע אותך שמחה ככה :-)

10/07/2013 | 15:59 | מאת: מטופלשית

המון המון מזל טוב! אושר, בריאות ומלא נחת. בעה שיהיה הריון קל ומשעמם שיסתיים בידיים מלאות!!!

11/07/2013 | 08:07 | מאת: צמד

לא יודעת אם את זוכרת אותי. אני זוכרת ועוקבת לראות מה שלומך. הבוקר נכנסתי במקרה וראיתי את הבשורה המרגשת ממך. כ"כ מגחע לך אחרי כל הסבל שעברת. מזל טוב יקירתי גרמת לי צמרמורת והתרגשות אדירה. בע"ה שימשיך תקין וקל ויסתיים בידיים מלאות!!!!!!!!

15/07/2013 | 22:25 | מאת: נועה

ליאתי אהובה. שרק ימשיך וימשיך וימשיך. ושהכל יהיה לא פחות ממדהים!!!!!!!!! מחכה לשמוע עוד בשורות כל כך טובות :-)

08/07/2013 | 09:08 | מאת: מיטל

מה נשמע עשיתי בדיקות דם לפני התחלת סבב טיפולים חדש והתוצאות לא טובות לא מצליחה לעכל איך מאחת שהתחילה את הטיפולים עם ספורט ובדיקות דם מצוינות התדרדרתי ככה דיי מאשימה את עצמי שאני לא מוצאת זמן לטפל בעצמי ולעדות ספורט

15/07/2013 | 22:26 | מאת: נועה

מה קורה? למה בדיקות לא טובות? מה לא טוב ואיך ספורט קשור לבדיקות? דברי איתי...

07/07/2013 | 21:57 | מאת: קרני

די רוצה שזה יקרה כבר . עכשיו חוזרת מהרופא שהיום היה לו חוסר רגישות הוא אמר לי שאנחנו מגרדים את תחתית (הוא דיבר על הביציות שלי ) אבל אני החלטתי לא להקשיב למשהו אמר ולהאמין שזה יקרה הוא לא אלוהים כדי להגיד דברים כאלה.מקווה שהפעם תהיה תגובה יותר טובה של הגוף .....

08/07/2013 | 13:38 | מאת: קרן

אכן, חוסר רגישות משווע אבל הם לא תמיד שמים לב למה שיוצא להם מהפה. אם חוץ מזה את מרוצה ממנו, לא הייתי עושה ממשפט אחד עניין. אם לא - תמיד אפשר להחליף

07/07/2013 | 20:02 | מאת: ליאת פ

היי בנות יקרות היום זה קרה אחרי 8 שנים מתישות וכואבות נפשית ואחרי כמעט עשרים הפריות זה קרה אני ליאת פ בהריון כן זה נשמע חלום אבל חלום טוב אני לא מאמינה זה היום הכי מאושר בחיי נועה דורה ושאר הבנות אני בטוחה שאתן שמחות בשבילי כי רק כאו אתן יודעות מה עברתי וכמה נלחמתי כדי להשיג אצ המטרה לכן בנות יקרות אם תרצו אין זו אגדה ותאמינו לי שאני יודעת כמה כל אחת רוצה אני ובעלי מנש מאושרים אעזה חמוד הוא רשם ביומן שלו היום המיוחד בחיי אני מאחלת לכל אחצ ואחת מכן לשמוע את המילה הריון בקרוב ומוכנה לעזור בכל הידע הרב שצברתי לצערי על בשרי בכל הבתי חולים שיש בכל הרופאים שיש ובכל בדיקה או תרופה שרק קיימת כמעט עשרים הפריות במשך שמונה שנים בקיצור הכי חשוב אבל באמת הכי חשוב האמונה להאמין בכל הלב שזה יקרה ויגיע גם אם זה אפילו לא באופק האמונה בבורא עולם שלא ישכח אותי וגם יזכה אותי נתנה לי המון כח לסיום אוהבת המון ומאחלת לכל אחת ואחת מכן רק בשורות טובוצ כי בסוף זה חייב להגיע אין אופציה אחרת שלכן ליאת פ נועה בטח את שמחה בשבילי נשמה כמה חיכית לזה והמילים שלך נתנו לי כח אוהב

07/07/2013 | 20:19 | מאת: קרן

ליאת!!!! אין לך מושג כמה אני שמחה כרגע! ממש יש לי דמעות בעיניים. מאחלת לך ולבעלך היקר רק טוב, היריון ארוך ותקין וילד/ה מקסימ/ה. זה כל כך מגיע לכם כבר!

07/07/2013 | 20:40 | מאת: לימור

יוווו אייזה כיף לשמוע !!! שמחה בשבילך מבינה אותך מה עברת גם גיסתי ניסתה ב 10 שנים ורק אז זה הגיע תהנו ותשמרו על עצמכם:)

07/07/2013 | 21:41 | מאת: קרני

וואי איזה בשורה משמחת .... מאחלת לך הריון קל

07/07/2013 | 21:42 | מאת: נועה

דמעות דמעות דמעות זולגות לי עכשיו. רוצה לצרוח עד השמים כמה אני מאושרת בשבילכם. את אחת הנשים שמחזיקות אותי פה כל כך הרבה שנים. היום בבוקר קמתי עם כאב גב שלא קרה לי 15 שנה, העובדת שלי הגיע לעבודה עם דלקת אזניים קשה, כמה פגישות בוטלו והילדים בערב היו במצב רוח לא משהו. את הפכת לי עכשיו את כללללללללללללללללללללללללללל היום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ליאתי יקח לי עוד זמן לעכל את ההודעה שלך.... אני מרגישה כמו חצי אחותך חצי אמא שלך... (סליחה, לא בגלל שאני חטיארית, בגלל שאני אוהבת אותך כל כך) עכשיו אני דוחפת את הפחדים שלי עמוק עמוק לפח ומאחלת לך מכל נים, וריד ועורק בנשמתי: ההריון הזה קיים, ההריון הזה שלך, ההריון הזה ימשיך ויגדל את הילד שלך והוא בריא, והוא שלם, והוא הריון ארוך שיסתיים במועדו עם המתנה הגדולה ביותר של חייך. אהובה, בקשה לי אלייך - תשנני את מה שכתבתי לך כל יום כל היום. תחזרי על המציאות הזו במילים שלך, תאמרי לילד שלך זה זה זה שהבין שאת האמא הכי מופלאה בעולם שהוא פה בשביל להשאר ולא לעזוב אותך לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואם עד עכשיו לא קשרתי את כל האצבעות שהיו לי, אז ברגע זה אני מגייסת את כל אצבעות העיר שלי בשבילך שהכל ימשיך מדהים ותקין ונפלא &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& יקירה, אל תעלמי לי בבקשה. תעדכני על הכפלות, על בדיקות, על הכל!!!! איזה התרגשות...... :-)))))))))))))))))

07/07/2013 | 21:58 | מאת: קרני

אם אפשר לשאול איזה פרוטוקול עשית הפעם ?

07/07/2013 | 22:13 | מאת: ליאת פ

נועה יקירתי ריגשת אותי עד עמקי נשמתי כל המסע הזה שעברתי את היית הכח המניע שלי וכל יום היייתי מחכה לתגובה שלך וגם עכשיו לא הלכתי לישון כי ידעתי שתגיבי אין לך מושג איזה מאושרת אני ושמחה ומודה לך מכל הלב על כל המילין המנחמות והיפות שלך את מלכה ולמדתי ממך הרבה תודה על הכל וברור שאמשיך לעדכן כי את בלב שלי תמיד זה מקום חשוב מאוד בחיי אז לילה טוב יקירה שלי אני יעדכן ביום שלישי בעזרת בשם אחרי הבדיקה הנוספת לילה טוב אהובתי

15/07/2013 | 22:27 | מאת: נועה

את יקרה לי מאד מאד!

09/07/2013 | 00:15 | מאת: מישי

ליאת הלב פשוט התרחב מקריאת השמחה שלך. רק שמחה , רק בשורות טובות, רק הריון כייפי, קל עם חיוך גדול! שימחת אותי מאוד מישי

07/07/2013 | 19:09 | מאת: לימור

אחרי החזרת מוקפאים האם מישהי יודעת האם יש אופציה להשאר באסותא לקצת במיטה אחרי ההחזרה?ולא לקום וללכת אחרי ההחזרה לבית?

07/07/2013 | 21:47 | מאת: נועה

האסותא אמת החי"ל אפשר להשאר על הכורסאות בחדר המתנה כמה זמן שאת רוצה. בהצלחה!!

08/07/2013 | 11:42 | מאת: לימור

07/07/2013 | 11:10 | מאת: הילה

הי בנות, אני חייבת לשתף אתכן.. אחרי שקראתי בפורומים השונים על כל מיני טראומות של בנות בצילום הרחם הגעתי לצילום הרחם בחשש גדול מאוד.. עשיתי את צילום הרחם אצל הרופא הפרטי אשר מטפל בי (פרופ' ירון רבינוביץ ) וזה עבר ממש בקלות .. תוך 5 דקות היית בחוץ והלחץ שהרגשתי ברחם היה ממש מינורי ולשניה .. אני ממש מליצה לבצע זאת אצל רופא פרטי אשר מבצע את הפעולה בסבלונות ולא כסרט נא.. זה עושה את כל ההבדל

07/07/2013 | 21:44 | מאת: נועה

תודה על ההמלצה ומאחלת לך הצלחה גדולה בהמשך!

01/11/2013 | 15:01 | מאת: שני

גם לי פרופ' רבינוביץ' ביצע את צילום הרחם באופן פרטי. הוא מבצע את הצילום בעדינות וממש ללא כאב. מכירה עוד 2 מטופלות שגם להן ביצע את הצילום וגם להן לא כאב. ממליצה בחום :)

עשיתי ביום ה12 להחזרה בדיקת הריון ביתית ... התשובה היתה שלילית אפילו לא מתאר דק של קו.... זה אבוד או לחכות עוד יומיים לביקת הדם? אני ככ כועסת על עצמי שעשיתי את הבדיקה ולא התאפקתי ... אני כועסת על הגוף שלי שלא מקבל את ההריון... עשיתי את הבדיקה בעבודה ... כי בבבוקר עם הבנות אין לי את השהות לעכל .... לא יודעת אפילו אם להתקשר לבעלי ולהסיח את דעתו באמצע יום העבודה או לחכות ליום רביעי לבדיקת דם?

קודם כל, בהחלט יש סיכוי. הבדיקות האלה בעייתיות כי ריכוז ההורמון בשתן נמוך מאשר בדם, ויש כנראה נשים שאצלן הוא נמוך מאשר אצל אחרים. אבל לא הבנתי משהו במסר שלך: אם עשית את הבדיקה ביום ה-12 להחזרה למה את לא הולכת כבר לעשות בדיקת דם? זה היום לבדיקת בטא בדם. מחזיקה לך אצבעות, שיהיה בהצלחה

06/07/2013 | 21:13 | מאת: קרן

מחזיקה לך אצבעות! אני מעריצה אותך על הכוחות שלך. שבוע טוב

06/07/2013 | 23:25 | מאת: נועה

שיפתח השבוע מחר בבשורות הכי טובות שקיבלנו לאחרונה!!!!!!!!

06/07/2013 | 21:11 | מאת: קרן

היתה החזרה? מה שלומך? שבוע טוב

07/07/2013 | 08:54 | מאת: נורית

קרן יקרה שלי, תודה שאת מתעניינת. אני במתח. יום למחרת השאיבה הייתי במתח נוראי אם תהיה הפרייה. התקשרתי לבי"ח החולים (אפילו שהם אמרו שהם ייצרו קשר כאשר תהיה להם תשובה) לא יצא לי מזה כלום שהתקשרתי. אמרו לי "חמודה, אל תעלבי, אבל יש עוד הרבה כמוך שמחכות..." טוב אז המשכתי לחכות, ובחמש ורבע בערב הודיעו לי שיש הפרייה אחת. תודה לשם התברך הוקל לי באופן בלתי ניתן לתאור שמחתי מאוד מאוד. גם עכשיו אני שמחה מזה (היה לי הפחד שלא תהיה הפרייה, ברוך השם הפחד הזה חלף). למחרת הייתה ההחזרה. הופעתי בעבודה למחרת ההחזרה, לא יכולתי לסבול את המנוחה בבית ואת המחשבות. היום אני ביום החמישי מההחזרה, משתדלת להתעלם, זה לא ממש עובד. צחקתי לעצמי שעדיף כבר להיום במהלך הזמן של הבדיקות אולטראסאונד + דם + זריקות וכדומה, מאשר כעת שחוץ מלדחוף פרוגסטרון אני לא עושה הרבה. מתפללת, ממשיכה להתפלל. מה איתך קרן? מתפללת בשבילך שיגידו לך באולטראסאונד שהכל תקין. אמן! את לא חייבת לשתף אם את לא רוצה, רק תדעי שגם אני חושבת עלייך ושמחה בשמחתך. נשיקות בינתיים ובשורות טובות.

07/07/2013 | 10:20 | מאת: קרן

עד שמתקשרים להודיע כמה הפריות יש! זה נורא... אני בסדר, פחות או יותר. עדיין בודקת הכפלות בטא בהוראת הרופאה, לא לגמרי ברור לי למה, אבל זה ממש לא מוסיף לבריאותי הנפשית. נקווה לטוב. כמו שאמרת, אין הרבה מה לעשות כרגע חוץ מאשר להתפלל

05/07/2013 | 09:02 | מאת: מיקה

היי בנות אני חדשה בפורום הזה אך לא בטיפולים..עברתי שני IVF עם עוברים יפהפיים ,מה שנותן תקווה לעתיד. הסיפורים בפורום מרגשים וצובטים כמו שרק אנחנו יכולות להבין.. רציתי להמלית לכן על ספר שעוזר להתמודד - להביא ילדים לעולם של ד"ר צביה בירמן ואליעזר ויצטום. מעודד אותי לקרוא ברגעים הקשים.. יש לי גם מדיטציה שאני עושה לפני השינה שכוללת גם תפילת הודייה וגם מעלה בדימיון של התינוק המשותף שלנו שאנחנו עושים לו אמבטיה ,אני ממש רואה את הצחוק שלו ומריחה את הריח המתוק ..זה תמיד מעלה בי חיוך וזה כל כך מרגיע מדומם מנועים של חשיבה על שאיבות, החזרות, הזרקות ,בטא .. אני חייבת לדומם מנועים לפעמים, אחרת יוצאת מדעתי .. בהצלחה לכולנו!!! אמן בקרוב ואל תשכחו לנשום ..מיקה

06/07/2013 | 23:22 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך שהות הכי קצרה שאפשר. מסכימה איתך לגמרי לגבי מדיטציה ודמיון מודרך. חלימה והדמיה של מצב בעיני בוראית מציאות אמיתית. דרך מעולה לצלוח את הטיפולים ולהגיע ליעד בנפש שפויה :-) בהצלחה גדולה מאד! שבוע נפלא

07/07/2013 | 10:21 | מאת: נורית

מאוד מאוד מאמינה בשיטה ובדרך. היא מאפשרת העצמה אישית ומעין תחושת שליטה בהגשת החלומות. זו דרך שאני מכירה הרבה שנים בחצי השנה האחרונה כדי לקבל תיגבור ונוכח בעיות של מתח הנובעות מכל הסיפור הזה, אז התחלתי לטפל אצל משהיא שעוזרת לי בזה. מיקה, זה באמת עוזר ומעודד.

04/07/2013 | 09:25 | מאת: קרני

כמו שהרגשתי התשובה היתה שלילית .מאוד התאכזבתי אבל במקביל אני בונה את האמון שלי שזה יקרה ושזה תהליך .והבכי ובאסה היו מאוד נקודתיים .בלי רחמים .כמו שהיה בעבר . אלא התחברתי לכוח ולרצון שלי בילד /ילדה . אז אני מקווה שבפעם הבאה יהיו לי בשורות יותר טובות .

04/07/2013 | 11:16 | מאת: קרן

היי קרני, מצטערת מאוד לשמוע, אבל כל הכבוד על הגישה. אין לי ספק שבסוף תצליחי.

04/07/2013 | 14:09 | מאת: נורית

את טעונה בכוחות וגישה נכונה וזה מה שחשוב. עד הפעם הבאה יהיה טוב. אמן.

06/07/2013 | 23:24 | מאת: נועה

מצטערת מאד מאד לשמוע על השלילי. ועם זאת מאד שמחה לקרוא אותך ולראות שאת מצליחה לחבור לכוחות וליכולות שיש בך. אין לי ספק שבצעידה שכזו את בדרך להגשמת היעד!! חזקי ואמצי. הילד בדרך!!!

06/07/2013 | 23:24 | מאת: נועה

למרות הכל!!!

03/07/2013 | 15:32 | מאת: לימור

היי בנות דיי חדשה פה..פעם ראשונה באפריל מאי לא צלח לי הטיפול הראשון באיקסי..עכשיו חזרתי ל 3 מוקפאים..כרגע על פרוגינובה ל 10 ימים..דיי חדש לי כל העניין עם המוקפאים.אשמח לאיזה מידע וחוויה שמישהי עברה ומכירה.. ושהיה לנו רק קל ומוצלח לכולנו פה!:-)

04/07/2013 | 11:19 | מאת: קרן

היי לימור, לא עברתי אף פעם החזרת מוקפאים כי לא היו לי מוקפאים אז אני לא יכולה לעזור, לצערי. אולי אם תפרטי יותר מה את רוצה לשמוע, מישהי מהבנות תוכל לעזור. וכמובן, שיהיה המון המון בהצלחה

04/07/2013 | 11:29 | מאת: לימור

תודה קרן רציתי לשמוע ממישהי האם הסיכויים במוקפאים טובים או פחות ואם בכלל ..האם היו מקרים שכאשר הפשירו זה צלח כי שמעתי שזה תלוי גם בהפשרה (אולי אני טועה) ..וגם תלוי בעובי הרירית לפני ההחזרה ומה הסיכויי שעובי הרירית הוא מספיק דיו להחזרה למי שחוותה זאת.. :-) תודה בכל אופן לכולן.

02/07/2013 | 07:58 | מאת: קרני

עצוב לי קמתי היום יום לפני הבטא עם רגישות לפני מחזור וכאבי החזה שהיו לי נעלמו כמו שקורה כל חודש לפני מחזור . החודש יש לי יום הולדת וכל הטיפול היתי אופטימית לא היתה לי אפילו מחשבה שלילית שזה לא יקלט . כמו בדרך כלל . וממש עצוב לי שנראה לי שעוד טיפול נכשל !!! אין לי כוח יותר

02/07/2013 | 08:14 | מאת: נורית

קודם כל את יודעת שזה עדיין לא מוחלט (למרות שאני מאלה שמאמינים בתחושות). זה לא קל! אבל יש עוד נסיונות שתעשי ואת תצלחי! אין שום סיבה שלא. תאמיני כל הזמן שזה יקרה. וזה ייקרה. כמו אצל כולן וכך גם אצלך.

02/07/2013 | 10:21 | מאת: מישי

למה נכשל?... אך תעציבי את עצמך מבעוד מועד... עוד קצת סבלנות. אני קוראת פה מהסנות שהיו להן כל מיני תסמינים. אם לא הפעם הזאת, אז בפעם הבאה- זה קשה מייגע מפרך מתיש ומעציב כמו שרק הבנות כאן יודעות, אבל תראי כמה אור יש כאן עם ההצלחות האחרונות! חיבוק גדול והכי חשוב את לא לבד מישי

02/07/2013 | 15:39 | מאת: קרני

תודה בנות אתם לא יודעות כמה אתן עוזרות לי אני עושה את התהליך לבד . וזה כייף שיש מישהו שמבין מה עובר עלי .

02/07/2013 | 23:22 | מאת: נועה

וכניסות להריון... &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מחזיקה לך אצבעות שבכל זאת תקבלי את אחת המתנות הגדולות של חייך ליומולדת! תחזיקי מעמד (((((((((()))))))))

01/07/2013 | 15:06 | מאת: ליטל

החודש הסתבר שאני סובלת מ FSH גבוה . בדיקה היום 5 ימים אחרי ביוץ שזוהה בסטיקים. פרוגסטרון 63.4 ואסטרדיול 544. אני מבינה שזה מאשר שהיה ביוץ, על מה מלמד האסטרדיול ? והאם הפורגסטרון בסדר ? תודה

01/07/2013 | 22:06 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך שהות קצרצרה אתנו! אפשר לשאול בת כמה את? אני לא יודעת להגיד לך בוודאות אם תוצאות הבדיקות שלך תקינות או לא. זה שיש עלייה בפרוגסטרון זה אכן אומר בד"כ שהיה ביוץ. זה שהוא די גבוה, אני באמת לא יודעת מה אומר. אסטרדיול נשמע נורמלי לאחרי ביוץ. מוזמנת לספר אם את כבר בייעוץ של מומחה פריון, וכל מה שעולה על דעתך.

01/07/2013 | 14:45 | מאת: מישי

אני חושבת שאני נהיית חולה. קשה לי חנשום וכאבי גרון :( עכשיו הגיעו בדיקות ממכבי :( חשבתי שלוקח חודש. הבדיקות הגנטיות העצובות האלה. איזה יופי: הכל מושלם! אבל למי אכפת? אין לי למי לבכות אני חסה על בעלי המדקרת לא מבינה זהו. אני כועסת על דוקטור צפריר שהעמיד אותי במצב הזה וככה הרים עליי ידיים. כל כך עצוב לי . אני מתכוונת להעביר לו את המסר הזה איכשהוא רק לא בטוחה איך. לא בטוחה אם כדאי בכלל לשים שם אנרגיה אבל הכעס והעלבון ממש חזקים. אולי מכתב? אולי פשוט להתקשר? אולי דרך האחות? אולי כלום? יש לי תור לצעד הבא בסוף החודש..... :,((((

01/07/2013 | 22:12 | מאת: נועה

גם אני קצת חולה ובדרך להיות יותר.. אז שלא אחבק אותך? שלא אדביק אותך בשפעת?? ((((((((((((((((((((((וירטואלי לא מזיק))))))))))))))) את כבר מכירה אותי. לדעתי תמיד כדאי לשים את הדעות על השולחן. אם את מרגישה כך כלפי צפריר, אני הייתי חושפת בפניו מה אני מרגישה. אבל אני זו אני, ואת זו את... אולי ננסה יחד להסתכל על התור בחודש הבא כצעד מדהים לקראת הדבר שאת כל כך רוצה? וננסה יחד לראות שאת עושה באמת את הכל כדי להגיע לשם? ימים טובים ומבורכים שולחת לך. גם עכשיו שיבואו, וגם בעתיד שקרוב קרוב.

02/07/2013 | 16:21 | מאת: עדי

קודם כל תודה על מה שכתבת לי למטה, הייתי קצת חסרת, בעצם חסרת כל מני דברים, כוח, אנרגיות, כל מני, גם אני חטפתי איזה חיידק עכשיו ולפני כן היינו פה כולם חולים. נדמה לי שסטרס לפעמים אומר לוירוסים - בואו, תיכנסו. כנראה שזה מה שקרה לך..... בעניין הרופא, אני אומר לך את דעתי, אני חושבת שהשיקול כאן צריך להיות את ורק את. במילים אחרות, אני חושבת שהוא רק יתבצר בעמדתו, ככל שזה מצער ונורא, ואפילו אם ידבר בשיא הנימוס, אני חוששת מכך שהוא רק יוציא לך עוד אוויר מהגלגלים, וחבל. את כל כך פגיעה כרגע, לדעתי האישית מילים נוספות מהרופא הזה כרגע אינן מביאות אנרגיה טובה אלא רק רוח קרה, שעשויה אולי לפגוע. מה שכן, אם את מרגישה אחרת, ואת מכירה אותו , אני לא, אם את חושבת ששיחה איתו תגרום לו לראות אחרת את הדברים, אל תדברי איתו דרך האחות הרי זו בדיוק הדרך "לנפנף" ולא להתייחס לעניין כל כך רגיש. וגם לא דרך מכתבים כי מכתבים אפשר פשוט לשים במגירה.... רק פנים אל פנים, לדעתי. לא בשום דרך אחרת. בנוסף לזה, אולי זה רלוונטי ואולי לא, באינטואיציה שלי, אם את ממשיכה להיות מטופלת בביה"ח הזה, אולי באמת הכי נכון להשקיע את האנרגיה שלך ברופא הבא ולהתעלם לחלוטין מאדם שלא התנהג אלייך - בעיני - בצורה שמכבדת את המקצוע הסופר-רגיש והסופר-אחראי שלו.

01/07/2013 | 08:59 | מאת: שירן

אני 5 ימים אחרי החזרה של שני קפואים, בימים הראשונים אחרי ההחזרה היה לי לחץ מטורף בבטן דקירות בכל מקום ופתאום אתמול הכל פסק... ואני פוחדת שהם נפלטו וכל הסערה שם שכחה .... למרות שברזומה שלי יש המון אכזבות מהזרעות כושלות והחזרת עובר קפוא שלא צלחה ... דווקא עכשיו אחרי שתי ילדות מקסימות הפחד והכאב כ"כ חזק ... כבר חצי שנה אני דוחה את התחלת הטיפול כי פוחדת שלא אוכל להתמודד עם הכישלון והכאב הנלווה... זה מוזר כי עד עכשיו הייתי מאוד חזקה ודוחפת, בוכה כן ... אחרי החזרת העובר הקפוא היה לי מעיין שבוע אבל הייתי יוצאת מהעבודה לפני הולכת הביתה בוכה שעתיים שוטפת פנים והולכת להביא את הילדה מהמטפלת ... אבל דוקא ההריון האחרון שהיה קשה ונגמר בלידה מוקדמת הכניס לי את הפחד והכאב העצומים של טיפול שלא יגמר בילד בריא ... אני מנסה בכל מאודי לחשוב חיובי מקפידה על נטילת התמיכה ... הזריקות של הקלקסן די שוברות אותי ... מניסיון מתי עשיתן בדיקת הריון ביתית וקיבלתן תוצאה מהימנה? ... לקחתי אוביטרל (הבנתי שזה משפיע) לחשוב שאני צריכה להתנדנד בין תקווה ליאוש פשוט מערערת אותי לחלוטין וככל שינקוף הזמן הכאב רק ילך ויגבר ...

01/07/2013 | 22:12 | מאת: נועה

אני חושבת שבדיקה ביתית מהימנה בדיוק באותו תזמון כמו בדיקת הדם ואולי אפילו אחריה. בדיקת דם הרבה יותר רגישה מהביתית, ונכון שצריך לחכות עם לקיחת אוביטרל את כל הימים כולם... אני גם יודעת שהזרקות יומיות הן די שוברות. את מזריקה קלקסן כי יש קרישיות יתר? נסי איכשהו בכל זאת למצוא את הדברים שעושים לך הכי שמח בעולם לימים הקרובים כדי לנסות להשכיח את הבטא. מחזיקה לך אצבעות לבשורות מצויינות &&&&&&&&&&&&

01/07/2013 | 08:52 | מאת: ליאת פ.

היי בנות יקרות ונועה אהובתי קודם קל בוקר טוב ומבורך לכולן, אחרי שהחזירו 4 בתאריך: 22/6 (בשבת בבית חולים אלישע) מה שנותר זה לחכות לתשובה בעזרת השם בתאריך: 7/7 לקחתי עוד כמה ימים נוספים בגלל האוביטרל כדי שהתשובה תיהיה מדוייקת ולא כמו בפעם הקודמת, בכל מקרה מתפללת כל היום וכל הלילה שהפעם זה יהיה חיובי ואז אין מאושרת ממני מאחלת לכולן יום טוב ורק בשורות טובות תתפלו גם למעני בבקשה ליאת בת יפה תודה ויום טוב אוהב ליאת

01/07/2013 | 22:13 | מאת: נועה

ליאתי מתוקה. ביום שאת תבשרי לנו לא רק על בטא חיובית אלא גם על הריון תקין ונפלא, ולידה מופלאה, אני פורצת את גבולות המחשב ורצה לחבק אותך במציאות. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& חזקי ואמצי יקירה!!

02/07/2013 | 07:16 | מאת: מטופלשית

מחזיקה לך אצבעות!!! לבשורות טובות אמן :-)

30/06/2013 | 16:14 | מאת: קרן

איך עבר? מקווה שאת מרגישה בסדר, ונחה הרבה

30/06/2013 | 21:40 | מאת: נורית

זהו. אני אחרי, פעם ראשונה, מרגישה מצוין כאילו לא היה היום שום דבר "פולשני". אני מתפקדת כרגיל ולא מרגישה צורך לנוח. לבסוף הפעולה התבצעה ללא הרדמה משום שלא היו הרבה זקיקים, סה"כ 4 וכולן בצד אחד. מתוכן היו 2 ביציות. שאלתי את הרופא שלי לגבי הגברת המנון והתוצאות הנמוכות ביחס למנון. אז הוא אמר שמנסים לראות אולי עם הגברת מנון יצמחו עוד זקיקים. זה לא קרה. אי אפשר לדעת זאת מראש, לכן מנסים מצליח טוב ואם לא אז הגברת המנון בעצם לא עזרה. ככה הוא הסביר לי והניח את דעתי פחות או יותר. חברות, אין לי ספק אני אצא מכל התהליך עם תינוק בריא בידיים מלאות. כל השאר עובר... כואב פה כואב שם, יש סבלנות לכל זה! אנחנו ננצח!

30/06/2013 | 21:52 | מאת: קרן

גם אני ככה אחרי שאיבות, טפו טפו.... מקווה מאוד שכל הדיון הזה יהיה מיותר, כי תהיי בהיריון כבר הפעם, אבל אם חו"ח לא, שווה לנסות מינון גבוה מתחילת המחזור ולראות איך התוצאות. חוץ מזה, תזכרי שהגוף לא מגיב אותו דבר כל חודש. לי היו בין 4 ל-8 ביציות בשנה האחרונה בטיפולים כמעט זהים, כשפעם אחת הביציות גם לא היו טובות (למעט אחת) ובאחרות היו אחוזי הפריה מאוד גבוהים. אנחנו בני אדם לא מכונות.... שומעת את הבונבון עדיין נאבק לא להירדם בחדר השני, אז נפרדת מכאן ללילה טוב עכשיו

01/07/2013 | 22:15 | מאת: נועה

נוריתי מאחלת הפריות משובחות, עוברים נמרצים והחזרה ל 9 חודשים מלאים לא פחות!!! &&&&&&&&&&&&&&&&& אצבעות בקשירה &&&&&&&&&&&&&&&&

30/06/2013 | 16:13 | מאת: קרן

יש הכפלה! יכולה לנשום עוד קצת. לפחות ל-48 השעות הקרובות....

30/06/2013 | 16:50 | מאת: מישי

:) :) :) :) :) :) :) :) :) זה מה שיש לי להגיד!!!!

30/06/2013 | 20:21 | מאת: קרני

חשבתי עליך היום . אני שמחה שהכל תקין נמשיך להחזיק אצבעות ברגליים ובידיים .כמו שנועה אומרת :)

30/06/2013 | 21:23 | מאת: שיר

זוכרת את עצמי- רועדת ומייחלת להכפלות

30/06/2013 | 21:34 | מאת: נורית

או קיי נמשיך לנשום, יש תקווה. אנחנו בסוף ננצח!

קרן!!!!!!!!!!!!!!! מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבב :-)))))))))))))))))))))))))))))))) איזה בשורות מהממות!!!!!! לא יכולתי לבקש יותר מזה כשבאתי להציץ לדקה ורבע.... מחר חוזרת בבוקר לקרוא הכל. נשיקות, המון שמחה, ושהכל הכל הכל ימשיך בברכה גדולה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

כל פעם כאילו לא היה מתאים לי הזמן לשוחח עם בעלי ולקבוע תכנית פעולה עכשווית (אחרי שבוע שעבר) אבל בשישי בערב שכאילו הכי לא מתאים, סיפרתי לו מה שהיה. ואמרתי , לא יודעת מה לעשות. הראש יודע אבל אני שפוכה לגמרי. ובעלי אמר לי בפסקנות. בואי נצא לדרך. קבעי פגישה. אין לנו שנים לחכות. בואי נחשוב על הילדים שלנו גם. אנחנו כבר לא הכי צעירים. אבל הנה הדבר הכי מדהים שהוא אמר- אני לא מוותר על ילד מהביציות שלך. בואי נעשה ילד. תהיה לנו משפחה. את תחזרי להיות אישה מאושרת. ועוד יהיה לך זמן לעוד טיפולים או נסיונות. מי יודע אולי הגוף שלך ישתנה. אבל אם נלך הפוך, יהיה לנו ילד אחד, וגם אולי, וכבר העברנו זמן במאבק. בואי, בואי נקבע תור ונלך על זה, אין מה לחכות. אז זהו, סוף סוף הרגשתי שהככככללל על השולחן פתוח. בשבת בערב נבלתי קצת , בהיתי המון בחלל וכל הזמן ירדו לי דמעות ובכל זאת הוא הקים אותי ויצאנו החוצה לנשום אויר צח. דיברנו על זה שאולי נחכה עד שתעבור שנת נישואים, כאילו "לא להכנס לזה" אבל הוא אמר לי: את לא שמחה, למה זה טוב לחכות? להיפך, נתחיל תהליך עוד עכשיו. תראי מה הוא אמר : "אל תצרי לעצמך עוד חרטות" וזהו. הנה שבוע חדש. רק חבל שאני לא מצליחה לקום בבוקר. טוב , בסוף קמתי ואני אכן אקבע היום תור, גם אם זה הדבר היחיד שאעשה היום. מישהי שעברה תרומה אמרה לי, תעשי יום חג מהיום הזה שאתם הולכים לייעוץ. תרקאי את זה כיום הראשון בדרך למשפחה. קרן אהובה קראתי מה שכתבת... כן זו לגמרי התמונה שאני רוצה לראות... אבל ההשלמה לא מגיעה קרן. הרחמים העצמיים לא עוזבים אותי. הראש יודע מה צריך ךעשות אבל אני מרגישה כל כך חלשה ובאוויר והכל מתערבב לי... כמובן שהחיים מורכבים ויש עוד בעיות אחרות... כמו כן הפסקתי לדבר עם משפחה וחברים... גם זה סימפטום ידוע. אז בסוף קמתי ולאט לאט אני אאסוף את עצמי ואתקשר. אני לא יודעת אפילו באיזה רופא לבחור בהדסה.

לדעתי מצוין שבעלך לוקח את ה"פיקוד" כאן, ואני מסכימה איתו לגמרי, למרות הקושי. יהיה טוב!

פרופסור לאופר

30/06/2013 | 22:02 | מאת: נורית

נראה לי שאת צועדת קדימה ממש כל פעם את עושה עוד ועוד צעד. ממש נראה שאת הולכת קדימה, לא יושבת בחיבוק ידיים. אני הראשונה שמבינה מזה רחמים עצמיים, אווויייי איזה כיף זה, להתרפק על הכאב לרחם על עצמנו. וואאאווו ווואווו לאחרונה הבנתי כמה שזו מלכודת דבש! זה לבסוף שואב ממך את כל האנרגיות הטובות זה משאיר אותך מרוקנת חסרת יכולת לפעול באופן נמרץ זה מרוקן את השמחה ולא משאיר לה מקום! זה מביא איתו עוד רחמים עצמיים ועוד כאב ממש מדבק ומתרפס על העונג הזה של המסכנות. ממי הייתי שם ריחמתי על עצמי, מה יצא לי? עוד שנים שבזבזתי עוד עכירות במצב הרוח ועוד פחות עשייה ושמחה. לא שווה! שזה לא יהיה המקום שלך! קומי! תגידי השם בעזרי אני אנצח את זה! שאבי כוח תשמחי מתוך מה שיש ותצעדי בראש זקוף וגוף איתן. זו משימה ואת תשלימי אותה!

01/07/2013 | 20:30 | מאת: מישי

כן אני בדיוק שם וכנה שזה טובעני נורית!!!! טובעני! אני עושה בזכות התמיכה של הבנות- שלכן ושל בנות שעברו תרומה. אני עושה למען בעלי שבלעדיו הייתי מתחת למיטה, אבל פיזית, רסק. אני עושה כי אמרו לי- קבעי תור כמו רובוט, אחר כך תחזרי הבייתה לחשוב. וגם היצר החייתי הארור הזה להיות אמא. איזה מילים חזקות נוריתוש תודה יקרה. מנסה לקום...

דר גד לביא וצוותו ממרפאת הפוריות New England Fertility Institute מגיעים לבקור בארץ. הקליניקה ממוקמת בקונטיקט ומתמחה בטיפולי פוריות הכוללים תרומת ביצית ופונדקאות. הפגישה תתקיים בשבת ה13 ביולי בשעה 18:00 בגלריה Salon of Vision ברח נחמה 4 בתל אביב. בנוסף להרצאה על התהליך בארהב, הורים שעברו את התהליך ישתפו אתכם במסעם המוצלח להורות. דר לביא יהיה זמין להתייעצות ביום ששי ה12 ביולי. להרשמה [email protected]<mailto:[email protected]>

הוא פשוט מדהים. מדהים. תודה על התזכורת.

30/06/2013 | 08:51 | מאת: קרני

אני הטיפול הזה. הרגשתי שזהו זה הטיפול האחרון הן נפשית והן פיזית. כאב לי החזה מיחושים ברחם מהיום הרביעי להחזרה . האטה של מערכת העיכול . ועכשיו אני 4 ימים לפני בטא ויש לי פחות כאבי חזה התחלת כאבי ראש כאבים לפני מחזור וזירוז של מערכת העיכול כל זה קורה לי לפני מחזור . אני דיי מיואשת !!!!!!!! אין לי כוח לעוד סבב טיפולים. !!!!!!!

30/06/2013 | 11:01 | מאת: קרן

יקירתי, זה קשה, זה בלתי אפשרי כמעט, אבל אני מתחננת שתנסי להתעלם מהסימנים. כל מה שאת מתארת ("זירוז" מערכת העיכול והיעלמות כאבי החזה) קרה לי ביום-יומיים לפני הבטא הזאת. באמת באמת שאי אפשר לדעת. מאחלת לך שזה יהיה הטיפול האחרון רק מהסיבות הנכונות!

30/06/2013 | 13:24 | מאת: קרני

תודה על העידוד אילו באמת ימים קשים .

01/07/2013 | 22:21 | מאת: נועה

תודה שאת שואלת. עומס החיים... המון עבודות ועוד כל מיני שלקחתי על עצמי, וילדים טפו טפו טפו... איך את?

04/07/2013 | 08:45 | מאת: מיטל

מה נשמע אני בסדר התחלתי מחזור טיפול חדש לקחתי בנוסף לזיידמן גם ליווי זוגי בטיפולי פוריות בריצות ממקום למקום כי אני צריכה גם לחדש את הבדיקות מקווה שהפעם אני יכנס סוף סוף להריון

06/07/2013 | 23:19 | מאת: נועה

זה רעיון נפלא, ואני מאד מאד מקווה שיעזור לכם לעבור את הכל ביותר שלום ואחווה :-) בהצלחההההההההה!!!!!!!!

29/06/2013 | 20:47 | מאת: קרן

היי יקירות, תודה רבה על המילים החמות. עדיין בתערובת של התרגשות ומתח, כשלצערי כרגע המתח גובר... מקווה שהכל יהיה טוב. שבוע טוב

30/06/2013 | 09:16 | מאת: קרני

מחזיקה לך אצבעות שבטא תכפיל את עצמה מחכה לעדכון

29/06/2013 | 14:31 | מאת: נורית

עשיתי אתמול בדיקות יהזקיק המוביל פתאום גדל ביומיים בחמש וחצי מ 13 ל 18.5. אז התקשרו והודיעו לי לבוא מחר, זו הפעם הראשונה שלי ואני חוששת...... שיהיו לכולן כאן בשורות טובות. אמן!

29/06/2013 | 15:10 | מאת: עדי

בהצלחה בהצלחה, שיהיה סבב אחד בלבד, מחזיקה אצבעות

29/06/2013 | 20:48 | מאת: קרן

שיהיה המון המון בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות וממתינה לעדכונים... מה קרה עם שאר הזקיקים?

1 ... < 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 > ... 294